הגדולה מגיל 4 חותכת לעצמה סלט ירקות. בת ה - 3 גם חתכה לעצמה סלט כמה פעמים, אבל לא ברמה שאפשר להגיד לה: "אם את רוצה סלט אז תכיני".

היום הגדולה אוטוטו בת 6 והיא כבר מכינה סלט לכולנו.

הבן פחות בענייני חיתוך סלט הוא אוהב לחתוך תפוחי אדמה וגזרים ובעיקר לתבל את המזון.

הם משתמשים מגיל צעיר מאוד בסכינים מאוד חדים, בהתחלה זה היה כמובן בפיקוח והיום הם חותכים וקולפים ללא השגחה צמודה.

לגבי אש - אין הרבה דברים שאני מכינה על הגז אבל אם כן הם אוהבים לשפוך את החביתה למחבת או את המצרכים של המרק לסיר. את האש לגז הם עוד לא הדליקו,
אבל נרות הם מדליקים לבד לא מעט.

אצלי רק הגדולה (9 וחצי) מבשלת/מטגנת ממש (חביתות, פנקייקים, לחם מטוגן), כולל להדליק ולכבות לבד את הגז וכל מה שמסביב. אחותה בת ה-7 וחצי מעדיפה להסתכל ולעזור לה, אבל לא להתעסק עם האש. לערבב בעודם יושבים על השיש לידי אני מאפשרת גם לצעירים יותר (למשל לבת ה-4 וחצי כן, אבל לבן השנה ו-8 לא כי הוא מיד דוחף ידיים פנימה) אבל לא להתעסק לבד עם האש.

זה באמת כיף שיש עוד מישהו שיכול להתעסק עם הכנת האוכל :-)

בינתיים...
בני ה 10 מטגנים בלי בעיה.
וגם בת ה 7, כולל על גזיה.

בדיוק היום הרשיתי לבעז - שנתיים וטיפונת- לבשל ממש עם אש. עד היום הוא ערבב כשהוא על הידיים שלי, אבל היום הוא ממש עמד על המדרגה שלו וערבב כשהאש דולקת לידו. היה כיף! הסברתי לו שזה חם ושאסור לגעת בכיריים עצמם עם היד, רק לערבב עם הכף את האוכל. הוא חזר אחריי והיה מאוד מרוצה.

אצלנו - מסביבות גיל 6 במה שקשור לאש ולמים רותחים.
מידת הליווי שלנו הלכה והצטמצמה, החל מצמידות פיזית שלי ועד השגחה מקצה החדר.
לבכורה לקח כ- 3.5 שנים לעצמאות מלאה בהכנת חביתות. לבן זה יקח כנראה כשנתיים.
מה שכן, גם כשהם יודעים מה לעשות וכבר מאד מיומנים, אני לא מרשה להם לעבוד עם אש כשאני לא בסביבה.
לבכורה עשיתי לפני כמה חודשים טסט בהכנת ארוחה, גם עיוני וגם מעשי - ואז נתתי לה רשיון לבשל לבד. אבל היא היתה אז כבר בת 10, עם שנים של נסיון.

מתי התחילו הילדים שלכם להדליק את האש של הכירה? לכבות? לטגן? לערבב בסיר על האש?
למזוג מים רותחים לכוס תה? למזוג תה חם-מאוד מקנקן?

(קדמן לא קורא פה, נכון?)
לפני יומיים בן הכמעט-6 שלי החליט שהגיע הזמן. לימדנו אותו בשמחה להדליק, לווסת ולכבות את האש, אבל אני עוד חשה צורך לרסן אותו - שלא ידליק אש (בשלבי האימונים הראשונים) בלי נוכחות מבוגר.
זה אחרי שלפני חודש-חודשיים הוא רצה לעזור בטיגון פאנקיות (פאנקייקס, בשפתנו), ונראה לי מפחיד מדי שישים בלילה על מחבת עם שמן רותח. (מאז לא חזרה הבקשה לטיגון, כך שרגשות האשם שלי על סירוס רצונו של הילד לגדול פחתו).

איזה כיף! יש עוד ידיים שיקטינו את האש אחרי הרתיחה!

[sub]היום הצלחתי להשפריץ על שנינו יחד רוטב חם מאוד. מי פה לא מספיק זהיר?[/sub]