לפי הבנתי חינוך ביתי הוא תמיד הדומיננטי ומוביל. את החינוך הילד מקבל בבית . גן ובית ספר הם מין תוספת צדדית. אם בית ספר וגן תופסים מקום מרכזי...אז נוצרת ה"בעיה". כל עוד הבית הוא "המרכז", השפעות של מערכת החינוך פחות שליליות...ואפילו אפשר למצוא שם חבר .

_גם אני!

בהצלחה_
@}

סקרנית לשמוע איך הולך לו!

גם אני!

בהצלחה

סקרנית לשמוע איך הולך לו!

אני מזמינה הורים לילדים שחזרו לבית הספר אחרי תקופה של חינוךביתי לשתף איך זה קרה ואיך היה.
אצלנו הגדול ניגש עכשיו לבחינות לקראת השתלבות מחדש בשנה הבאה, אחרי חמש שנות.
זו בעצם הפעם הראשונה שהוא נבחן מאז כתה ג' (שהיתה הכתה האחרונה בה למד).
אני סקרנית ומתרגשת איך זה הולך להיות, ואיך יהיה לו להכנס שוב למסגרת בית-ספרית. מה גם, שבית הספר
שהוא בחר הוא בדיוק הפוך מחינוך ביתי:
מצאת החמה עד צאת הנשמה, חריש עמוק ויסודי, 42 נקודות בגרות ותואר במחשבים על הדרך.
אבל זה מה שהוא מחפש: כמו שהוא הסביר, בית ספר שלומדים בו, עם תלמידים שרוצים ללמוד.

דף למחיקה ?
או אולי - עם איזה דף לאחד?

אסנת

מזדהה איתך מאד מאד. יש המון קושי ובלבול בחינוך הביתי ולפעמים נראה כאילו אסור לנו לשנות את דעתנו. אני חושבת שעצם זה שאת בוחנת דברים חדשים מעיד על הרגישות הרבה שלך לעצמך ולילדייך ואיזה כיף עבורם שאת כזו.

בצורת החיים הלא-שבטית של ימינו, קשה מאד גם להיות האמא וגם המתווכת החברתית של ילדינו. זאת נקודת תורפה משמעותית במערך החינוך הביתי וההתלבטות שלך, בעיניי, מאד מובנת.

שיהיה לכם בהצלחה, בכל אשר תחליטו, וכל דבר, כפי שאמרו גם לפני, תמיד ניתן לשינוי

הי אסנת
עדינה סיפרה לי שהגן בכפר אוריה מאד מומלץ.
אני מחזקת את ידיך בהתמודדות עם השינוי.

שלום אסנת, מברכת אותך על ההחלטה, אבל הייתי מברכת גם אם היית מחליטה אחרת.
לעתים סדרי העדיפויות שלנו משתנים, אבל לעתים גם אנחנו משתנים ורוצים לחיות את חיינו כך או אחרת, אולי לא רוצים להסחף אחרי הזרם אבל לא רוצים לגמרי להחמיץ את המים. להישאר בתוך המעגל אבל לא להיות חלק ממנו באופן מוחלט.
אבל הכי חשוב - גם זה בסדר וגם זה בסדר.

נראה שאת הכי רוצה זה שהמסגרת תתאים עצמה לבת שלך ולא שהבת שלך תתאים עצמה למסגרת.
ואני מוסיפה - גם זה בסדר. קשה למצוא כזה אבל לגיטימי לגמרי!

לעתים אנחנו מרגישים שגם אנחנו צריכים מקום וזמן לעצמנו,
או שבננו זקוק לבנות את עצמו בחברה ולראות את עצמו כאדם שלם - (לעתים זה) בלעדינו.
זה יכול להיות קצת עצוב לנו אבל אנחנו ההורים צריכים לכוון ולמצוא את המסגרת הנכונה ביותר שתעזור לילד אכן למצוא את עצמו ולהרגיש אדם שלם.
תמיד אפשר לנסות ולבדוק איך זה, תמיד אפשר לחזור בנו ולשנות דברים או למצוא אלטרנטיבה אחרת.... תמיד אפשר.

ממליצה לך גם לבדוק אולי מסגרות קיבוציות (שהן אולי חופשיות יותר).

אני יודעת על מה את מדברת, רשמתי את הבת שלי לבית ספר רגיל, ומרגע שקניתי את חולצות בית הספר - התחילו הספקות.... אולי טעינו? אולי היא צריכה מסגרת קטנה יותר ותומכת? אולי בית ספר בקיבוץ?
התחלתי לחפש כל מני אלטרנטיבות , לקרוא חומר על גישות שונות ואחרות....
בינתיים החלטנו לנסות בשנה הבאה (כתה א') בית ספר רגיל ולראות איך זה ואז להחליט אחרת אם נרגיש שיש צורך בכך.

הרבה הצלחה!
המשיכי לשתף.

מאד מודה לך על הדף הזה
כי עוברת תהליך קצת דומה לאחרונה
(פרטים בהמשך כשיהיה פנאי..)

ובכלל _ פתאום תהיתי
האם יש דפים או בכלל אנשים
ש"חזרו בשאלה" מהחינוך הביתי
ולשמוע קצת על הדרך שעשו ועושים וכו

אז שוב תודה ואחזור בהמשך
וכמובן- בהצלחה רבה
(ומזכירה גם לעצמי שתמיד אפשר לשלוח באופן חלקי ובהתאם להתפתחויות בשטח
וגם.....שהכל הפיך.....)

שאלה שעלתה לי כשקראתי אותך, מקווה שהיא בסדר מבחינתך:

האם את בטוחה שאת רוצה לשלוח אותה לגן?
אני שואלת כי יש עוד דרכים להיענות לצורך החברתי.

אני עסוקה בטיפול בבית, בתינוק קטן, בגינה.
אני מתנצלת גם על השאלה הבאה, ואם לא מתאים לך, תעיפי אותה לכל הרוחות -
אבל אולי לשנות את סדרי העדיפויות והפעולות? כלומר אולי יותר חברה לגדולה, על חשבון פחות טיפול בבית?
סתם מחשבה, אם זה רלוונטי לך.

פשוט חשבתי שהשינוי שאת רוצה ומקווה לו, לא חייב לבוא בדמות גן דווקא...

(קצת מזכיר לי דפים אחרים מהתקופה האחרונה, אם זה מעניין אותך. ובפרט ילדים שרוצים ללכת לגן. דברנו שם באריכות על הנושא החברתי).

בהצלחה!!

זו החלטה אמיצה לא פחות מההחלטה להשאיר בבית.

קחי בחשבון שכל גן, גם הכי טוב שתמצאי ישנה אותה - גם לטובה וגם לרעה.

מחזיקה לך אצבעות שתמצאי גן עם איזון שיתאים לך

אנחנו חושבים על שינוי. אנחנו חושבים על גן לשנה הבאה. כלומר, המשפחה, החברים, השכנים חשבו כך תמיד, שזה מה שילד צריך, גן. אבל אני מתחילה לראות את הצורך החברתי הזה עכשיו.
אני עייפה יותר מאז שנולד הקטן. אני לא מצליחה לצאת מהבית לפעילויות, מפגשים של חינוך ביתי. אני עסוקה בטיפול בבית, בתינוק קטן, בגינה. חם לי. אני רואה את הכמיהה הע-צ-ו-מ-ה של הגדולה לשחק עם חברים.
אז התחלנו לראות גנים באזור (אשתאול), והאמת, חוץ מאינטואיציה, אני לא יודעת מה אמור להנחות אותי.
גן אחד, שנמצא במתחם יחד עם בית-ספר (רוב הילדים ממשיכים אליו), נראה לי צפוף ורועש מדי. למרות הצהרת כוונות של המנהלת על חופש, התכוונות לילד ודגש על אקולוגיה, לא הייתי רוצה לבלות כמה שעות ברעש כזה. נראה לי כיף יותר השקט בבית. אה, וגם הנסיעות, הוא במרחק עשרים דקות נסיעה. ועם תינוק...
גן אחר, רק עד ארבע. לא רוצה לאפסן אותה לכל היום. אני בסך הכל מחפשת קצת חברה, זה הכל.
הגן במושב נראה נוקשה מדי: נקי מדי, מסודר מדי. אני מחפשת מקום שישאיר את הילדה שלי חופשיה. להסתובב ערומה כשבא לה, לחטט באף אם יש לה מה למצוא שם, לא להשתתף בפעילות אם לא נראה לה.
נלך לראות גן נוסף ביום שישי.
נראה.
אני סקרנית ומקווה שהשינוי יהיה לטובה.