על ידי טנא_טאו* » 16 פברואר 2006, 14:59
הפנטזיה שלי על קהילה מקיימת
הישוב, יושב קרוב לאדמה, אין בעלות על האדמה אלא אהבה אליה.
בתים קטנים או בנינים קטנים אבל מה שהכי גבוה הן צמרות העצים ואפשר גם לראות הרבה שמיים ואדמה.
נותנים לטבע לחיות ולצמוח בתוך הישוב, הרבה עצים, שיחים, פרחים, דשאים וצמחי מרפא בכל מקום וביניהם שבילים קטנים להליכה ולאופניים, אין מכוניות בכלל, בתוך הישוב. הגננים בישוב תפקידם לשמר ולעבוד אם הטבע ולא לנסות לעצב אותו לפי הקריזה שלהם או של אחרים, הכלים הם כלי עבודה ללא מנוע (כלים שקטים).
גם לבעלי חיים למיניהם יש מקום בישוב וזכות להסתובב באופן חופשי וללא חשש.
הקהילה היא קהילה שיתופית ותומכת, הבסיס הרעיוני הוא:
שכל בני האדם שווים במהותם וכל אחד הוא עולם מיוחד בפני עצמו
הרבה עבודה מוקדשת לקירוב לבבות.
במרכז הישוב יש מקום לפעיליות חברתיות מגוונות שמתרחשות באופן חופשי כל יום גם לילדים וגם למבוגרים, כולם יחד, כל מי שרוצה. הרבה דגש מושם על על יצירה, עשייה עצמית, שלווה נפשית ותקשורת חיובית.
בכל סוף שבוע ביום שישי נפגשים כולם יחד לתפילה משותפת, על מנת להודות לאלוהים שנותן לנו את היכולת לחיות, לצמוח ולגדל את ילדינו ולשבת על האדמה וליהנות מפריה. בסוף התפילה רוקדים שרים ונהנים.
בימי שבת עושים יחד טיול בטבע ופיקניק משותף, בסוף הטיול עושים מדיטצית התחברות אל הטבע בישיבה ובתנועה.
האוכל של הישוב גדל ברובו בגינות ושדות קטנים בתוך הישוב, בהם עובדים ומטפלים אנשי הישוב, בצורה שמשמרת את הטבע ועובדת בהרמוניה איתו, ע"פ עקרונות הפרמקלצ'ר.
הילדים לומדים נושאים מגוונים, באווירה נעימה והוליסטית, נושאים כגון: יצירה, כתיבה, מדיטציה, תנועה, חברות, תקשורת טובה, אנרגיות חיוביות, קירבה אל הטבע בריאות הגוף וכדו'. הילדים עצמם יכולים להציע כיווני למידה שמעניינים אותם. מי שמלמד את הילדים הם בעיקר אנשי המקום עצמו.
משתדלים שהכל יעשה מרצון ובאהבה
מה שמחויב הוא שהאנשים יביאו מעצמם את הצד החיובי והמאיר שבהם,
ולא ינסו לקלקל את תחושת האחוה השיתוף והרוחניות של הקהילה
[b]הפנטזיה שלי על קהילה מקיימת[/b]
הישוב, יושב קרוב לאדמה, אין בעלות על האדמה אלא אהבה אליה.
בתים קטנים או בנינים קטנים אבל מה שהכי גבוה הן צמרות העצים ואפשר גם לראות הרבה שמיים ואדמה.
נותנים לטבע לחיות ולצמוח בתוך הישוב, הרבה עצים, שיחים, פרחים, דשאים וצמחי מרפא בכל מקום וביניהם שבילים קטנים להליכה ולאופניים, אין מכוניות בכלל, בתוך הישוב. הגננים בישוב תפקידם לשמר ולעבוד אם הטבע ולא לנסות לעצב אותו לפי הקריזה שלהם או של אחרים, הכלים הם כלי עבודה ללא מנוע (כלים שקטים).
גם לבעלי חיים למיניהם יש מקום בישוב וזכות להסתובב באופן חופשי וללא חשש.
הקהילה היא קהילה שיתופית ותומכת, הבסיס הרעיוני הוא:
שכל בני האדם שווים במהותם וכל אחד הוא עולם מיוחד בפני עצמו
הרבה עבודה מוקדשת לקירוב לבבות.
במרכז הישוב יש מקום לפעיליות חברתיות מגוונות שמתרחשות באופן חופשי כל יום גם לילדים וגם למבוגרים, כולם יחד, כל מי שרוצה. הרבה דגש מושם על על יצירה, עשייה עצמית, שלווה נפשית ותקשורת חיובית.
בכל סוף שבוע ביום שישי נפגשים כולם יחד לתפילה משותפת, על מנת להודות לאלוהים שנותן לנו את היכולת לחיות, לצמוח ולגדל את ילדינו ולשבת על האדמה וליהנות מפריה. בסוף התפילה רוקדים שרים ונהנים.
בימי שבת עושים יחד טיול בטבע ופיקניק משותף, בסוף הטיול עושים מדיטצית התחברות אל הטבע בישיבה ובתנועה.
האוכל של הישוב גדל ברובו בגינות ושדות קטנים בתוך הישוב, בהם עובדים ומטפלים אנשי הישוב, בצורה שמשמרת את הטבע ועובדת בהרמוניה איתו, ע"פ עקרונות הפרמקלצ'ר.
הילדים לומדים נושאים מגוונים, באווירה נעימה והוליסטית, נושאים כגון: יצירה, כתיבה, מדיטציה, תנועה, חברות, תקשורת טובה, אנרגיות חיוביות, קירבה אל הטבע בריאות הגוף וכדו'. הילדים עצמם יכולים להציע כיווני למידה שמעניינים אותם. מי שמלמד את הילדים הם בעיקר אנשי המקום עצמו.
משתדלים שהכל יעשה מרצון ובאהבה
מה שמחויב הוא שהאנשים יביאו מעצמם את הצד החיובי והמאיר שבהם,
ולא ינסו לקלקל את תחושת האחוה השיתוף והרוחניות של הקהילה