השיטה בהחלט עוזרת לכאבי גב כרוניים וגם לבעיות במפרקים, בעיות נשימה, מיגרנות ועוד. מניסיוני האישי אני יכולה להעיד שהיא תורמת גם לשיפור
ההרגשה הכללית, מאפשרת תחושת קלות בתנועה ומעוררת זרימה פנימית בגוף.
אלכסנדר עצמו נולד באוסטרליה (בטסמניה) בסוף המאה שעברה. הוא היה שחקן שסבל מצרידות כרונית ושום טיפול לא עזר לו. הדבר היחיד שעזר לו היה ההימנעות מדיבור ושירה, וברגע שהיה חוזר לכך, הבעיות היו חוזרות. אז הוא הבין שהבעיות טמונות באופן שבו הוא עושה את מה שהוא עושה, והוא החליט לחקור זאת בעצמו. הוא התבונן בעצמו במראה בשעה שדיקלם או דיבר וגילה שהוא מושך את הראש לאחור, מרים את הכתפיים ומכווץ את הצוואר ואת הגרון. כך התחיל התהליך של העבודה שלו על עצמו ובו הוא ניסה
להשהות את התגובה המורגלת הזאת ובפסק הזמן הזה לכוון את עצמו מחדש ולאפשר "לצוואר להיות חופשי, לראש להוביל לפנים ולמעלה ולגב מתארך ומתרחב". הוא התאמן ממושכות על ה"תרגול" הזה בהשהיה ובכוונון מחדש עד שבעיות הנשימה והגרון שלו נעלמו. אז הוא הבין שיש בידיו כלי רב ערך והוא נסע לאנגליה והתחיל להעביר את הניסיון שלו לאחרים.
וזו בעצם התורה כולה. להבחין שאנחנו פועלים בדרך מורגלת שהיא על בסיס של התקצרות והתכווצות (ומפליא לראות שכמעט אצל כולם מדובר באותו דפוס, רק הביטויים שלו משתנים, לאחד זה גורם כאב גב ולשני אסתמה). להשהות רגע בין הגירוי לתגובה וברגע הזה לנסות לכוון את עצמנו מחדש, להתארך ולהתרחב.
חשוב לציין שלא מדובר בהרפיה, כי הכוונה היא לא להשתחרר ממתחים, אלא לפעול ברמת המתח הדרושה לביצוע הפעולה, ולא במתח עודף, כפי שרובנו פועלים רוב הזמן (שימי לב באיזו קלות ילד קם מישיבה, מתכופף או מרים חפץ כבד, בלי להתאמץ בעורף ובפנים, ואנחנו התרגלנו שכל פעולה דורשת מאמץ בצוואר, בעורף, בפנים). כמו כן, השיטה מיושמת בכל פעולה שהאדם עושה, קימה, הליכה, נשיאת משא, שטיפת כלים וכו' ולא מייחדים לה זמן בנפרד, זמן הרפיה כמו בשיטות אחרות.
אלכסנדא דיבר על האדם כאורגניזם שלם, גןף-נפש. לכן הוא מדבר על התפקוד של האורגניזם כולו ולא על תפקוד הגוף בלבד. השיטה עוזרת מאוד מאוד מבחינה מנטלית: התמודדות עם לחצים, עם דפוסי התנהגות קבועים. קשה יותר לראות את זה, אז בד"כ מדברים על זה פחות.
איך זה עובד? מפגשים של אחד על אחד. מורה ותלמיד. המורה מניח ידיים על התלמיד ומנחה אותו בתהליך. לפעמים שוכבים על שולחן טיפול והמורה מניע את גוף התלמיד ולפעמים יושבים על כיסא, קמים ומתיישבים, הולכים בחדר. בכל הפעולות האלה המורה מנחה את התלמיד בהשהיה ובכיוונים תוך כדי שהמורה עובד על עצמו.
הטכניקה עזרה לאנשים עם בעיות שונות וחלקן קשות מאוד וכרוניות. אני מכירה מישהי שעברה ניתוחים בגלל פריצות דיסק חוזרות וסבלה מכאבים קשים כל חייה ומאז הכאבים נעלמו. יש סיפורים על אנשים עם מחלות פרקים, אסתמה ועוד ועוד. וגם בלי בעיות קשות אפשר להרוויח. לעשות דברים יותר בקלות.
בניגוד לפלדנקרייז, זו לא התעמלות. יותר מדובר באלכסנדר על ההמינעות מפעולה מיותרת, ופחות על תרגילים שצריך לעשות. אני חושבת שכאן יש משהו שדומה בעיקרון לדברים אחרים באתר הזה. העיקרון של
עשה פחות- קלקל פחות. המשותף ביניהם: מחשבה על התנועה, או מודעות לתנועה וניסיון להפוך את התנועה היומיומית לקלה ונעימה יותר.
אני רק אציין שאני עדיין לא מורה לאלכסנדר (בתהליך לימודים) והדברים מובאים פה בשמי בלבד!
באתר של ארגון המורים לטכניקת אלכסנדר אפשר לקרוא עוד מידע ויש גם רשימת מורים.
השיטה בהחלט עוזרת לכאבי גב כרוניים וגם לבעיות במפרקים, בעיות נשימה, מיגרנות ועוד. מניסיוני האישי אני יכולה להעיד שהיא תורמת גם לשיפור
ההרגשה הכללית, מאפשרת תחושת קלות בתנועה ומעוררת זרימה פנימית בגוף.
אלכסנדר עצמו נולד באוסטרליה (בטסמניה) בסוף המאה שעברה. הוא היה שחקן שסבל מצרידות כרונית ושום טיפול לא עזר לו. הדבר היחיד שעזר לו היה ההימנעות מדיבור ושירה, וברגע שהיה חוזר לכך, הבעיות היו חוזרות. אז הוא הבין שהבעיות טמונות באופן שבו הוא עושה את מה שהוא עושה, והוא החליט לחקור זאת בעצמו. הוא התבונן בעצמו במראה בשעה שדיקלם או דיבר וגילה שהוא מושך את הראש לאחור, מרים את הכתפיים ומכווץ את הצוואר ואת הגרון. כך התחיל התהליך של העבודה שלו על עצמו ובו הוא ניסה [b]להשהות[/b] את התגובה המורגלת הזאת ובפסק הזמן הזה לכוון את עצמו מחדש ולאפשר "לצוואר להיות חופשי, לראש להוביל לפנים ולמעלה ולגב מתארך ומתרחב". הוא התאמן ממושכות על ה"תרגול" הזה בהשהיה ובכוונון מחדש עד שבעיות הנשימה והגרון שלו נעלמו. אז הוא הבין שיש בידיו כלי רב ערך והוא נסע לאנגליה והתחיל להעביר את הניסיון שלו לאחרים.
וזו בעצם התורה כולה. להבחין שאנחנו פועלים בדרך מורגלת שהיא על בסיס של התקצרות והתכווצות (ומפליא לראות שכמעט אצל כולם מדובר באותו דפוס, רק הביטויים שלו משתנים, לאחד זה גורם כאב גב ולשני אסתמה). להשהות רגע בין הגירוי לתגובה וברגע הזה לנסות לכוון את עצמנו מחדש, להתארך ולהתרחב.
חשוב לציין שלא מדובר בהרפיה, כי הכוונה היא לא להשתחרר ממתחים, אלא לפעול ברמת המתח הדרושה לביצוע הפעולה, ולא במתח עודף, כפי שרובנו פועלים רוב הזמן (שימי לב באיזו קלות ילד קם מישיבה, מתכופף או מרים חפץ כבד, בלי להתאמץ בעורף ובפנים, ואנחנו התרגלנו שכל פעולה דורשת מאמץ בצוואר, בעורף, בפנים). כמו כן, השיטה מיושמת בכל פעולה שהאדם עושה, קימה, הליכה, נשיאת משא, שטיפת כלים וכו' ולא מייחדים לה זמן בנפרד, זמן הרפיה כמו בשיטות אחרות.
אלכסנדא דיבר על האדם כאורגניזם שלם, גןף-נפש. לכן הוא מדבר על התפקוד של האורגניזם כולו ולא על תפקוד הגוף בלבד. השיטה עוזרת מאוד מאוד מבחינה מנטלית: התמודדות עם לחצים, עם דפוסי התנהגות קבועים. קשה יותר לראות את זה, אז בד"כ מדברים על זה פחות.
איך זה עובד? מפגשים של אחד על אחד. מורה ותלמיד. המורה מניח ידיים על התלמיד ומנחה אותו בתהליך. לפעמים שוכבים על שולחן טיפול והמורה מניע את גוף התלמיד ולפעמים יושבים על כיסא, קמים ומתיישבים, הולכים בחדר. בכל הפעולות האלה המורה מנחה את התלמיד בהשהיה ובכיוונים תוך כדי שהמורה עובד על עצמו.
הטכניקה עזרה לאנשים עם בעיות שונות וחלקן קשות מאוד וכרוניות. אני מכירה מישהי שעברה ניתוחים בגלל פריצות דיסק חוזרות וסבלה מכאבים קשים כל חייה ומאז הכאבים נעלמו. יש סיפורים על אנשים עם מחלות פרקים, אסתמה ועוד ועוד. וגם בלי בעיות קשות אפשר להרוויח. לעשות דברים יותר בקלות.
בניגוד לפלדנקרייז, זו לא התעמלות. יותר מדובר באלכסנדר על ההמינעות מפעולה מיותרת, ופחות על תרגילים שצריך לעשות. אני חושבת שכאן יש משהו שדומה בעיקרון לדברים אחרים באתר הזה. העיקרון של [b]עשה פחות- קלקל פחות[/b]. המשותף ביניהם: מחשבה על התנועה, או מודעות לתנועה וניסיון להפוך את התנועה היומיומית לקלה ונעימה יותר.
אני רק אציין שאני עדיין לא מורה לאלכסנדר (בתהליך לימודים) והדברים מובאים פה בשמי בלבד!
[url=http://www.alexanderisrael.org/index.html]באתר של ארגון המורים לטכניקת אלכסנדר[/url] אפשר לקרוא עוד מידע ויש גם רשימת מורים.