אהבת עולם
ברור שיש לנו עניין יחד כי משהו בך גורם לי להתרחק (מהחלקים האלו בתוכי כנראה...).
אני לא מתחברת להרבה דברים שאת עושה/חושבת ודי ברור לי שזו רק מראה לאותם החוסרים שאני כן צריכה ללמוד
נתחיל בזה: כתבת: כל הכבוד
לא מדובר כאן בשום כבוד. אין זה מענייני לחוות כבוד בשום צורה ואופן. אני עושה את מה שאני עושה מתוך הנעה פנימית ולא מתוך ציפיה לגמול חיצוני כולשהו, בוודאי שלא כבוד במובן הארצי המקובל
כן הייתי שמחה אילו לעשייה שלי היו מתקבלות תוצאות טובות, אבל היות וכפי שהסבירה נעמי בן שיטרית, בחרתי בעשייה שאיננה מדוייקת עבורי (מהותה שימוש במים ולא באש ואוויר ולכן איננה מדוייקת לי), אז די הגיוני היה שיקרה מה שקרה. היכולת שלי להסיק את המסקנות ולראות את הטוב שכן הפקתי מהיום הזה, הם העיקר, כפי שהסבירה נועה ברוך
הלאה, כתבת: את רוצה לעשות דברים דווקא בדרך שלך, ולא מאפשרת לאנשים להשתתף באמת. אם את רוצה לעשות ביחד - אז להקשיב לכולם, לתת להם להציע רעיונות, להתגמש עם אחרים
תשובתי : אכן, מאז ומעולם נהגתי להתנהל לבד בעולם. תמיד היתה בי כמיהה לחיות בקהילה הרמונית שמתנהלת תוך שיתופי פעולה ועזרה הדדית אבל לא הייתי מוכנה לשלם את מחיר ההתפשרות על פחות מהמושלם שאני אהיה שלמה איתו. לא הייתי מסוגלת לוותר . היום יכולתי להבין את מושגי ה"רווח-הפסד" השתנתה והודות לכך גם יכולתי להיפתח לעולם
היום אני מבינה שכדי להיות שלמה עם עצמי אני חייבת להשלים עם הימצאותי כאן בעולם הזה, כפי שהוא . אני חייבת להשיל מעליי כל חיבור למטריקס של אשליית חיי החופש שהנחו את הוויתי עד כה.זה לא קיים.
אנחנו חיים כאן בעולם של אדמה נמוכה ומים נמוכים וזה מה יש. אם אני רוצה לקדם שינוי, אני חייבת לשחק ע"פ הכללים הנהוגים
אין לי מושג איך אני הולכת לעשות את זה, לשנות את עצמי מהקצה אל הקצה, אבל משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו
איזו אנרגיה לא מוסברת שפותחת את תודעתי לאפשרויות שלא הייתי מודעת לקיומן. זה חזק ממני. כשאני מסכימה לשחרר שליטה אז אני מאפשרת לשינוי לקרות מעצמו
זה השינוי
2012 זה עכשיו, זה זה. אנחנו הקדמנו את התהליך ואני כמו תמיד מוצאת עצמי מפלסת דרך, מנסה להבין איך לשרוד את תקופת התפר הזו שבין עידן ישן וחדש
כל האסונות ותסריטי האימה שמופצים ברשת לגבי סוף העולם: מונעים מרגש נמוך, מפחד
זה לא אמיתי. זה לא מה שאמור לקרות. לא יהיה כאן חורבן טוטאלי של כל הקיים. רעידות אדמה ושריפות יש בעולמנו כבר עכשיו והן הדרך של האדמה לעורר אותנו לשינוי, אבל שלא תהיה אי הבנה:
השינוי המדובר הוא שינוי תודעתי! פיזית לא ישתנה כאן הרבה. אין ממה לפחד.
כן צריך אומץ לשחרר את האחיזה בישן ולהעיז להתנסות בחדש, כפי שאני עושה כל יום וכל דקה מחיי לאחרונה
לא לפחד ליפול ולקום מחדש, כי זה הניסוי והטעיה שלשמם אנחנו כאן
לימוד תודעת האוויר יכול לעזור לנו להבין איך עלינו לפעול, מה עלינו לעשות, בטרם ניפול, מה שנקרא "סוף מעשה במחשבה תחילה" ובזב אני עוסקת עכשיו, בללמוד להבין את עצמי,לצפות מהלכים קדימה
זה האוויר שנכנס יותר ויותר לעולמנו.
זה האוויר שיגמיש את מסגרות החשיבה שלנו, את מסגרות ההתנהלות הארצית גם. אבל הן לא תיעלמנה. תמיד תהיינה כאן מסגרות ועם זה אני לומדת עכשיו להשלים
מסכימה עם הניסוח שלך: ברגע שאת מבינה שאלוהות מתגשמת בחומר - את מבינה שלמצוא אותה בחומר דווקא זה הדבר הגבוה באמת !!!
אני בדרך... בתחילתה , אבל אני בדרך
לגבי תחושת הזילזול שחשת כמשתמע מדבריי כביכול:
אין בעולם הזה שני אנשים זהים. אין. תמיד כמהתי למצוא מישהו כמוני אבל אין אף אחד כמוני. אין. כולנו שונים וכולנו מיוחדים וכולנו הגענו הנה עם איכויות כאלו ואחרות, כל אחד בהתאם לייעוד שלו
אין לי, לא היתה לי ולא תהיה לי שום כוונה לזלזל באף אחד. כולנו חשובים באותה המידה. בורג קטן כגדול: רק ביחד נוכל להפעיל את המכונה
זה שאני עכשיו מתפתחת רוחנית לא הופך אותי ליותר גבוהה ממך או משום אדם אחר
מה שכן,היכולת להתבונן מלמעלה ולהבין את עולם הסיבות הגבוה, מאפשר לחוות את עולם החלום כאן כחלום ,כפי שהינו, ולקחת דברים יותר בקלילות
את לומדת מההבנות שלי, אני לומדת מההבנות שלך. זה עידן שיתופי הפעולה. זה זה!
עידן השליטה נגמר. כל מי שראו עצמם בראש הפרמידה ימצאו עצמם בתחתיתה. בהדרגה,אנשים יבינו שלא מדובר במהפכה (שבה הפרמידה מתהפכת וההון-שלטון יפנה מקומו לעם) אלא בשינוי כל השיטה כולה משלטון למרקם חדש. השינוי הוא מהותי , לא רק מהפך בין כוחות שנאבקים לשלוט
אין שום תוקף לרוחניות כשאינה ממומשת בחומר
הכוונה בסיסמא : "עליונות הרוח על החומר" איננה במובן של שליטה או כוונה של "עלינות" במובן הפשטני של המילה.
הכוונה היא שאם עד עכשיו מהות ההתנסות שלנו בעולם הזה היתה אדמה (חומר) ומים (רגש) הרי שמה שיניע אותנו קדימה מעכשיו הוא האוויר (תודעה) והאש (הרצון)
אדמה ומים ימשיכו להתקיים תמיד בעולם הזה, אבל הקדימות תשתנה לאוויר ואש
לגבי אפשרות של אחרים להצטרף אליי: את וכל אחד אחר מוזמן בשמחה להצטרף
העניין הוא שאת לא יצרת איתי קשר כדי להצטרף, את רצית רק להציע עצות ולהעיר הערות מרחוק ואת זה לא היה לי עניין לקבל
רוצה להיות שותפה: בבקשה, מוזמנת בשמחה, רק בבקשה להחליף "הערה" ב "הארה"
אם כב מדברים על דרך נעימה לשתף פעולה הרי שזוהי הדרך ולא הטפת מוסר לי על הטעויות שלי
מודה שיש לי קושי להכיל את השיח הפופולרי כאן באתר שמאפשר לכל מי שבא לו להשליך יהבו , להביע דעתו ללא רסן, לעשות זאת בלי שום בעיה
אני כותבת כאן בגילוי לב ובכנות תמימה , כי כזו אני וכך אני בוחרת להיות
הבעיה היא שמדי פעם צצות כאן "נשמות טובות" שאינן בהכרח מכאן, אלא מכל מיני מקומות אחרים,כולל כאלו שמאד עויינים אותי כעת ומנצלים את הבמה הזו כדי להתנגח בי ולהוכיח אותי על טעויותיי, תוך ניצול אנשים כמוך שרוצים לשתף ולהשתתף ורוכבים על הגל ומעצימים את הביקרת שלך כדי לפגוע בי
והמבין יבין ... (כן, יודעת שאתה גם כאן, עוקב...מחפש להאשים...)
אהבת עולם,
אולי אם אני אאמץ לעצמי את הרגישות שיש בך לזולת (במקום להסתמך רק על עצמי) ואם את תאמצי את ההקשבה שלך לעצמך פנימה (במקום לחפש תשובות בקשר עם אחרים), נצליח לתרום לאיזון אצל שתינו
הצלחת הניסוי הזה תתרום לא רק לך ולי, כל הבריאה מתפתחת מזה
גם הקוראים האנונימיים שהכתיבה שלי כאן מקדמת גם אותם
גם אותם "גורמים עויינים" כפי שקראתי להם, גם הם יקבלו משהו מההתנסות שלנו
תודה
נעמה