על ידי טאו_להורות* » 21 מרץ 2009, 18:11
לד. יש מחר יום הולדת. לפני 15 שנים ילדתי אותו בלידה הרביעית ששנתה את תפיסת עולמי .
גרנו אז בדנמרק וד. נולד במחלקה"הירוקה" בבית חולים .
למרות שהייתי אז כבר מיילדת מנוסה ,רק שם ירד לי האסימון שהגישה שלי ליולדות היא טכנוקרטית ושברוב שנות עבודתי טיפלתי ביולדות בהתאם לנהלים המקובלים בבית חולים ציבורי ,
עשיתי את המיטב ,יחסית לתנאים שהתקיימו אז בחדרי לידה צפופים , ללא פרטיות וקשר אישי עם היולדות ,אבל הגישה שלי הייתה מתנשאת ופטריאכלית.
בדנמרק , התיחסו אלי כאל כל יולדת רגילה(מהמזרח התכון) שיודעת מה היא רוצה, בטחו בשיקול דעתי והאמינו לי, שאני יודעת טוב יותר מהם ,מה טוב לי ולילוד שלי.
לראשונה נתקלתי ברופאים שמכבדים את התהליך ומבינים את חשיבות הפרטיות והאינטימיות בלידה.
לראשונה פגשתי בצוות שמקיש על הדלת ומחכה לאישור היולדת להיכנס.
הקשר שלי עם המיילדות החל בשליש השני של ההריון, בשל גילי ביצעתי סקירה מערכות יסודית ומי שפיר בתחילת ההריון ושאר המעקב וההדרכה בוצע על ידי המיילדות.
הן שמרו איתי על קשר ווידעו שאני מסתדרת עם ההנקה 6 שבועות לאחר הלידה.אהבתי את הקשר המתמשך עם מספר מטפלים מצומצם .
בלידה, המיילדות בדקו אותי בקבלה והניחו לי להסתובב עד שביקשתי מהן חדר.
אחת המיילדות עזרה לי להחליף את בגדי לגופיית טריקו ושרוואל פלנל ובגלל שרעדתי כולי (שלב המעבר)כיסתה אותי בשמיכת פוך וחיממה לי את המיטה עם כריות חמות.
היא לא נגעה בי עד שלב יצאת הכתפיים ,שהייתה מלווה בירידת מים ורק עזרה לי להצמיד את ד. לפיטמה.
לאחר יציאת השילייה ,לא עבר הרבה זמן והיא עזרה לי להתקלח והחזירה אותי למיטה חמה עם שמחת פוך .
לאחר ההנקה הראשונה, המיילדת הגישה לי מגש עם תה חם , עוגה עם נר ודגל דנמרק וחגגנו יחד את יום הולדתו של התינוק שלי.
לא ראיתי רופא עד אז ורק 6 שבועות לאחר הלידה, פניתי על מנת להחדיר התקן .( זה כבר ספור לפעם אחרת)
עד אז לא עלה בדעתי ,שהמיילדת אמורה לענות לכל צרכיה של היולדת והילוד ,עד אז לא היבנתי כמה חשוב ליולדת שהמטפל שלה יהיה דמות יציבה ועיקבית מיילדת המשמשת מדריכה למסע , מלווה ולא רק תחנת מעבר עד למטפל הבא.
לד. יש מחר יום הולדת. לפני 15 שנים ילדתי אותו בלידה הרביעית ששנתה את תפיסת עולמי .
גרנו אז בדנמרק וד. נולד במחלקה"הירוקה" בבית חולים .
למרות שהייתי אז כבר מיילדת מנוסה ,רק שם ירד לי האסימון שהגישה שלי ליולדות היא טכנוקרטית ושברוב שנות עבודתי טיפלתי ביולדות בהתאם לנהלים המקובלים בבית חולים ציבורי ,
עשיתי את המיטב ,יחסית לתנאים שהתקיימו אז בחדרי לידה צפופים , ללא פרטיות וקשר אישי עם היולדות ,אבל הגישה שלי הייתה מתנשאת ופטריאכלית.
בדנמרק , התיחסו אלי כאל כל יולדת רגילה(מהמזרח התכון) שיודעת מה היא רוצה, בטחו בשיקול דעתי והאמינו לי, שאני יודעת טוב יותר מהם ,מה טוב לי ולילוד שלי.
לראשונה נתקלתי ברופאים שמכבדים את התהליך ומבינים את חשיבות הפרטיות והאינטימיות בלידה.
לראשונה פגשתי בצוות שמקיש על הדלת ומחכה לאישור היולדת להיכנס.
הקשר שלי עם המיילדות החל בשליש השני של ההריון, בשל גילי ביצעתי סקירה מערכות יסודית ומי שפיר בתחילת ההריון ושאר המעקב וההדרכה בוצע על ידי המיילדות.
הן שמרו איתי על קשר ווידעו שאני מסתדרת עם ההנקה 6 שבועות לאחר הלידה.אהבתי את הקשר המתמשך עם מספר מטפלים מצומצם .
בלידה, המיילדות בדקו אותי בקבלה והניחו לי להסתובב עד שביקשתי מהן חדר.
אחת המיילדות עזרה לי להחליף את בגדי לגופיית טריקו ושרוואל פלנל ובגלל שרעדתי כולי (שלב המעבר)כיסתה אותי בשמיכת פוך וחיממה לי את המיטה עם כריות חמות.
היא לא נגעה בי עד שלב יצאת הכתפיים ,שהייתה מלווה בירידת מים ורק עזרה לי להצמיד את ד. לפיטמה.
לאחר יציאת השילייה ,לא עבר הרבה זמן והיא עזרה לי להתקלח והחזירה אותי למיטה חמה עם שמחת פוך .
לאחר ההנקה הראשונה, המיילדת הגישה לי מגש עם תה חם , עוגה עם נר ודגל דנמרק וחגגנו יחד את יום הולדתו של התינוק שלי.
לא ראיתי רופא עד אז ורק 6 שבועות לאחר הלידה, פניתי על מנת להחדיר התקן .( זה כבר ספור לפעם אחרת)
עד אז לא עלה בדעתי ,שהמיילדת אמורה לענות לכל צרכיה של היולדת והילוד ,עד אז לא היבנתי כמה חשוב ליולדת שהמטפל שלה יהיה דמות יציבה ועיקבית מיילדת המשמשת מדריכה למסע , מלווה ולא רק תחנת מעבר עד למטפל הבא.