חינוך וולדורף

שליחת תגובה

השכל הישר אין לו דעה. מעולם לא היתה לו.
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: חינוך וולדורף

חינוך וולדורף

על ידי דלית* » 06 מאי 2022, 15:56

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

איזה שינוי אנחנו כהורים צריכים לעשות בחינוך שלנו, בבית, אם נחליט שהיחד שלנו ילמד בבית ספר אנתרופוסופי? בננו בן 7

חינוך וולדורף

על ידי עלי_השלכת* » 11 מאי 2016, 20:32

מה ילדים צריכים בשביל להצליח בחיים ה"אמיתיים"? זאת שאלה מורכבת בתוך עולם שמשתנה בקצב מטורף, ואנחנו לא יכולים בכלל לדעת איך יראו החיים ה"אמיתיים" כשהילדים האלו יסיימו תיכון.
אני לא יודעת אם חינוך וולדורף מתאים בהכרח לכל ילד, אבל מצרפת פה תשובה ארוכה לשאלה שלך:
http://www.antro.org.il/waldorf/papers/gg1
גלעד גולדשמידט, כותב המאמר, כתב גם דוקטורט על בוגרי חינוך ולדורף ועל השתלבותם בעולם לאחר ביה"ס:
https://market.marmelada.co.il/products/116513
בהצלחה :-)

חינוך וולדורף

על ידי פלוני_אלמונית311* » 11 מאי 2016, 04:40

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

אני נמצאת בצומת מצד אחד אכן חשוב שילדיי יתחנכו ולא רק ילמדו מצד שני אם לא יקבלו מספיק ידע יצאו לחיים האמיתיים בלי תעודת בגרות
האם הכלים שהילדים מקבלים בבית ספר מספיקים להם לתיכון או שיחוו קושי כשיגיע יום להתמודד עם בגרויות אני ממש לא רוצה לשים מכשול תספרו בבקשה למי יש ילדים בבית ספר איך התחושות

חינוך וולדורף

על ידי מים_בסלע* » 05 ינואר 2015, 09:59

לפני שמחליטים על דרך חינוך צריך לבחון מה המטרה, מה אנחנו מצפים שהילד יקבל במהלך השנים, ועם מה הוא יצא לעולם.
אם המטרה תעודת בגרות אז התכבד ובדוק אם בבית הספר זו מטרה ואם יש את התנאים הלימודיים 'להוציא' תעודת בגרות.
אם המטרה שלך בשליחת ילד לבי"ס היא החינוך שלו - אז עליך לבדוק לאיזה כיוון מחנכים בבית הספר. ונראה לי שברור שלא מחנכים לתעודת בגרות. לומדים ומשננים כדי להשיג אותה.

מטרת בתי ספר ולדורף היא לחנך.
הלימוד הוא אמצעי לחינוך. לכן תחומי הלימוד אינם מכוונים להצלחה בבחינות הבגרות, אלה לחשיפה לתרבות האנושית שכוללת נושאים רבים: היסטוריה מדע ספרות אמנות מלאכה פעילות גופנית.
המטרה בלימוד , כפי שאני מבינה אותה, היא לתת לילד חשיפה למגוון רחב של נושאים.
ואז בסיום הלימודים, כאשר יעמוד האדם הצעיר בפני בחירת דרך חייו יעמדו בפניו אפשרויות רבות ויהיה לו חופש לבחור ביניהן מידע מהכרות ולא מפחד או בורות.
אבל אין להסתכל על החינוך הזה רק מתוך נקודת מבט של לימוד. עבודה רבה מוקדשת לטיפוח הרגש הן כלפי עצמך והן לחברים. יכולת עבודה בצוות והתחשבות שימת לב לאסטטיקה ועוד.
הכי חשוב להמשיך לשאול האם זה מתאים לילד? לנו ההורים? כל פעם מחדש.

חינוך וולדורף

על ידי מתנגד* » 11 ספטמבר 2014, 18:16

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

החינוך הוא חינוך מאוד גרוע, בוגרי הבית ספר לא עושים בגרויות ולאחר הצבא הם צריכים להשלים אותן שזה כמובן עולה המון כסף. לא לומדים שום דבר בחינוך וולדורף וקיצור זה חרא של דבר

חינוך וולדורף

על ידי פלוני_אלמונית* » 22 אוגוסט 2014, 12:01

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

האמת נמצאת בלב של האדם שעומד מול הילד :)

חינוך וולדורף

על ידי הורות_מדעת* » 10 יוני 2014, 10:39

שלום, אני יודעת שהחינוך הממלכתי הרגיל לא יתאים לי ולילדי אבל תוהה אם עדיף חינוך דמוקרטי על חינוך ולדורף? הגישות מאוד שונות זה בטוח אבל האמת בטח נמצאת שם באמצע לא?

חינוך וולדורף

על ידי פלוני_אלמונית* » 25 מרץ 2012, 09:24

שלום ! אני מחפשת קבוצה של אמהות עם ילדים בחינוך ביתי באיזור גדרה ... למפגשים של הילדים בבוקר ( יש לי שני ילדים בני 4 ו 2 ) ואני ניידת

חינוך וולדורף

על ידי אמא_ללי* » 18 פברואר 2012, 20:38

האמת? קשה לי עם 'הילד חייב'. זו נוקשות בעיני, בתשובה לשאלתך. בראיה שלי, הילד לא חייב לעשות את הדברים האלה
משהי שמלמדת מוסיקה הרבה שנים בחינוך ולדורף סיפרה לי פעם על כל מיני ילדים לאורך השנים שלא רצו לשיר עם כולם והניחו להם, לפעמים למשך שנים, עד שהגיע הזמן והם מצאו את הקול שלהם. אחת מהן אפילו הפכה לזמרת אם אני לא טועה.
יש שם הרבה גבולות עדינים שתלויים מאד במורה. יכול להיות מצב שבו הילדים לא מקבלים בחירה מודעת, אבל אם לילד קשה עם פעילות מסוימת לא מתעלמים מזה ולא כופים עליו לעשות משהו.... ומצד שני יכול גם להיות מצב (בחינוך חופשי יותר) שהאפשרות של הילד לבחור היא לא משהו שמשרת אותו בכלל. שוב, תלוי במורים, בילד, בהמון דברים. ויכולות להיות עוד המון אפשרויות באמצע, טובות יותר או פחות.

וגם אני מכירה מקרים שבהם התנגשות בין גן לבית פוגעת בילדים....

חינוך וולדורף

על ידי ב_קיצור* » 16 פברואר 2012, 18:18

אז למעשה אין כאן התלבטות- בוולדורף אין בחירת שיעורים
(אבל יש מלא דברים נהדרים אחרים, לדעתי :))
ודרך אגב גם אין שיעורי בית לפחות בשנתיים הראשונות

אם זה נראה שאני עושה יחצנות גרועה לודורף זה רק בגלל
שראיתי מה יכול לקרות כשגישה של גן ובית (ואני מניחה שזה גרוע יותר כשזה ביה"ס ובית)
מתנגשים- לפעמים נוצר דיאלוג ולמידה ולפעמים נוצר קצר מתמשך שבסופו של דבר פוגע בילד

חינוך וולדורף

על ידי ליידי_באג* » 16 פברואר 2012, 17:21

אם כן, יותר קל להבין למה הילד חייב לסרוג או לעשות תנועות מוזרות בשיעור אוריתמיה.
האמת? קשה לי עם 'הילד חייב'. זו נוקשות בעיני, בתשובה לשאלתך. בראיה שלי, הילד לא חייב לעשות את הדברים האלה (כמו שאני לא חושבת שנכון לחייב אותו להכין שיעורי בית או לרוץ בשיעור ספורט.)

חינוך וולדורף

על ידי ב_קיצור* » 14 פברואר 2012, 19:09

למען הסדר הטוב: אני לא הורה.

מבחינת נוקשות החינוך, הייתן אומרות שהחינוך האנתרופוסופי נוקשה יותר או פחות מחינוך 'רגיל'?
למה את מתכונת בנוקשות?

בחינוך וולדורף יש משהו מאד מובנה ובכתות הנמוכות המורה אמור להיות דמות סמכותית ואוהבת גם יחד
הסיבות נעוצות אי שם במה ששטינר חשב שחשוב לילד בגיל הזה לקבל.
לדעתי זה כלי (המובנות הזאת) והשאלה מה יוצקים לתוכו. לכן מסכימה מאד ש
צריך לראות מה קורה במקום הספציפי - מי האנשים, איך האווירה, איך הם מבינים ומיישמים את הגישה
וגם שיש נוקשות שמגיעה מ חוסר ניסיון, חוסר בטחון או פשוט אופי._ אבל את זה יש בכל מקום.
מבחינת החופש לבחור את נושאי הלימוד כמובן שבוולדורף אין ...הרעיון הוא שהדרך שבה מלמדים והדברים שמלמדים אמורים (עפ"י גישת החינוך האנתרו') להתאים לצרכים שיש לילד באותו גיל ולכן הלמידה היא משמעותית עבורו.
וכאן שוב נשאלת השאלה האם אתם באמת מתחברים לגישה ההתפתחותית- אם כן, יותר קל להבין למה הילד חייב לסרוג או לעשות תנועות מוזרות בשיעור אוריתמיה.

חינוך וולדורף

על ידי ליידי_באג* » 14 פברואר 2012, 19:06

תודה לכן. אני חווה את החינוך האנתרופוסופי בגן דווקא כמאוד רך וממש לא נוקשה כמו הגנים הרגילים. כנראה שזה באמת קשור לצוות.

חינוך וולדורף

על ידי אמא_ללי* » 14 פברואר 2012, 16:10

תודה לכן על התשובות. מבחינת נוקשות החינוך, הייתן אומרות שהחינוך האנתרופוסופי נוקשה יותר או פחות מחינוך 'רגיל'? (כמובן אני שואלת את מי שיש לה היכרות אישית)

לא יודעת לענות (עדיין) על איך זה בשלב בי"ס. מההיכרות שלי עם גנים, אני חושבת שזה תלוי באיך מגדירים נוקשות. כן יש דרך ברורה שהולכים בה, וכשיש בעיות מחפשים את הפתרונות בתוך הדרך. יחד עם זאת, יש המון הקשבה לכל ילד כאינדיבידואל וניסיון לראות אותו ולהבין מה הוא צריך. עם זאת, כבר ראיתי מצבים שבהם אנשי צוות התנהגו בנוקשות, לא בגלל שזה חינוך אנתרופוסופי אלא בגלל חוסר ניסיון, חוסר בטחון או פשוט אופי.

אבל שוב, מסכימה עם דניאלה, צריך לראות מה קורה במקום הספציפי - מי האנשים, איך האווירה, איך הם מבינים ומיישמים את הגישה.

חינוך וולדורף

על ידי דניאלה* » 14 פברואר 2012, 12:19

תודה לכן על התשובות. מבחינת נוקשות החינוך, הייתן אומרות שהחינוך האנתרופוסופי נוקשה יותר או פחות מחינוך 'רגיל'? (כמובן אני שואלת את מי שיש לה היכרות אישית)
זה ספציפית תלוי מאוד מאוד במוסדות הספציפיים, במורים, במנהלים, ולאו דווקא בגישה העקרונית.
בכלל, העיקרון הוא רק יסוד שעליו בונים הלכה למעשה את המוסד המסוים, ומקומות שבנויים על אותה שיטה יכולים להיות מאוד שונים זה מזה.
מההיכרות שלי הייתי אומרת שחינוך ולדורף הוא לא פחות נוקשה מחינוך רגיל

חינוך וולדורף

על ידי ליידי_באג* » 14 פברואר 2012, 10:57

תודה לכן על התשובות. מבחינת נוקשות החינוך, הייתן אומרות שהחינוך האנתרופוסופי נוקשה יותר או פחות מחינוך 'רגיל'? (כמובן אני שואלת את מי שיש לה היכרות אישית)

חינוך וולדורף

על ידי אמא_ללי* » 14 פברואר 2012, 08:26

אני חושבת שמעבר לחיבור העקרוני לגישה חינוכית כזאת או אחרת, צריך לראות איך היא מיושמת הלכה למעשה במקום שאליו אתם חושבים לשלוח.

באופן עקרוני, בגיל בי"ס חינוך ולדורף הולך ונהיה מאד שונה מהחינוך הסטנדרטי, וחשוב להבין למה נכנסים ולבדוק אם אתם מסכימים לזה. יש הרבה יותר עיסוק בגוף ובמיומנויות מסוגים שונים (סריגה למשל), וכל הגישה ללימודים של נושאים היא שונה לחלוטין. הילדים מגיעים לקריאה מלאה רק בכיתה ג-ד (כמובן שיש ילדים שלומדים לקרוא לבד לפני זה, אבל מבחינת התהליך שהלימודים בכיתה מכוונים אליו, בכיתות א ב בכלל לא מנסים לקרוא, לומדים את האותיות אחת אחת ומקדישים תקופה לכל אות, לצורה שלה, זה באמת מאד שונה). כל יום נפתח בתנועה, ולומדים הרבה דברים דרך הגוף.... וזה רק על קצה המזלג, מהמעט שאני לומדת עכשיו לקראת העלייה לכיתה א'.

"עולמה של הילדות" הוא מקום מצוין להתחיל, אפשר גם להתייעץ עם צוות הגן.

חינוך וולדורף

על ידי דניאלה* » 13 פברואר 2012, 21:22

אני מתחברת מאוד לגישה הפתוחה, אך יש לי חשש מכך שהילד יהיה חסר גבולות לחלוטין.
אני לא חושבת שחינוך פתוח פירושו שאין גבולות, לא ככה אני רואה את זה.
העיקרון הוא שהילד יודע לנהל את הזמן שלו, שאפשר לכבד את הבחירות שלו ושלא צריך להכתיב לו את סדר יומו,
זה לא דומה לחוסר גבולות.
הוא לא יכול להפריע, להתפרע, להרביץ, להתנהג לא יפה לאחרים.
יש לו חונכים ואנשים מבוגרים אחרים שאחראים לעזור לו, לכוון אותו, לראות אם יש לו קושי או מצוקה.
ברוב מוסדות הלימוד הפתוחים הוא מחויב לנוכחות וגם לדברים נוספים (יש הרבה מוסדות, כל אחד שונה).
ממליצה לך לברר מה רלוונטי לכם מבחינת מגורים ואז ללכת ולבדוק לעומק - גם את הפתוח, גם את האנתרופוסופי, גם את הרגיל.

חינוך וולדורף

על ידי ליידי_באג* » 13 פברואר 2012, 16:30

אני יודעת שהם שונים. הבן שלי בגן אנתרופוסופי, אם כי לא קיצוני. בגלל זה אני רוצה לדעת יותר על אנתרופוסופיה בבית ספר, כיוון שבגן אני חושבת שזה קצת אחרת.

חינוך וולדורף

על ידי פלוני_אלמונית* » 13 פברואר 2012, 13:32

חינוך וולדורף שונה מאוד מחינוך פתוח, תביאי בחשבון. כדאי להכיר על מה מדובר, מכיוון שיש לו נטייה להיכנס הביתה ולשנות דברים בבית.

חינוך וולדורף

על ידי ליידי_באג* » 13 פברואר 2012, 10:25

אני מתחברת מאוד לגישה הפתוחה, אך יש לי חשש מכך שהילד יהיה חסר גבולות לחלוטין. מצד אחד בגישתי אני מתנגדת לכפייה על הילד, אך מצד שני אני חושבת לעצמי- ילדים כן צריכים הכוונה כלשהי, גבול כלשהו (האם המחשבות האלה הן תוצר של התרבות שלנו?). בבית יש לנו חינוך די חפשי, יש מעט מאוד דברים שהילד חייב לעשות (לרחוץ ידיים אחרי השירותים למשל). אבל השאלה היא מה קורה לילד שלומד בחינוך הפתוח מגיל מאוד צעיר (חמש)- האם הוא לא צעיר מדי לכאלה בחירות? האם הוא יגדל להיות ילד שלא מסוגל לקבל שום סמכות? (נניח, האם הוא יוכל להיות מועסק או שהוא יעיף את הבוס שלו לכל הרוחות כשהלה יבקש ממנו לסיים את הפרוייקט עד הראשון לחודש?)
גם אם אני מחליטה מחר שהחינוך הפתוח הוא נכון לי, או לחלופין האנתרופוסופי, עדיין יש בעיות אחרות (שני בתי הספר לא נמצאים בישוב שלנו, ומצריכים נסיעות, תשלום גבוה עבור הלימודים, וכו'). אך אם אהיה שלמה עם ההחלטה יהיה לי יותר קל להתמודד עם הקושי.

חינוך וולדורף

על ידי ב_קיצור* » 12 פברואר 2012, 21:59

מדובר על גישות שונות מאד מבחינת איך שהן תופסות את התפתחות הילד ומכאן בהתנהלות מולו ומן הסתם בדרכי הלימוד.
מהצד האנתרופוסופי כדאי לקרוא את הספר"עולמה של ילדות" של גלעד גולדשמיט כדי להבין.
מהצד הדמוקרטי אני לא מכירה.
נראה לי שכדאי להבין לאיזו גישה אתם מתחברים, מה אתם חושבים שנכון לילד שלכם , למשפחה שלכם.

חינוך וולדורף

על ידי ליידי_באג* » 12 פברואר 2012, 21:07

גם אני מתעניינת בתשובה לשאלה של אליס... אנחנו עכשיו בהתלבטויות לגבי חינוך פתוח מול אנתרופוסופי מול 'רגיל'. (חינוך ביתי- היינו, התאים כשהיה קטן יותר, היום כבר לא.) החסרונות של הרגיל ברורות, אך יש לו גם יתרונות (שני מטר מהבית, חברים שגרים לידך, לא צריך לאכול לחם צר ומים לחץ בשבילו ).
אני אשמח לשמוע מהורים בבתי ספר פתוחים/דמוקרטיים ואנתרופוסופיים, ובעיקר השוואה ביניהם (או הפניות... בדף הזה אין ממש.)

חינוך וולדורף

על ידי אליס* » 16 דצמבר 2011, 11:56

לצערי אין לי זמן לקרוא כל ילה כתובה כאן אבל האם יש דיונים לגבי חינוך וולדורף בגיל בית ספר ולא גיל גן - שלדעתי זה שונה מאד....אולי דף אחר או הפנייה לדיון למעלה? תודה רבה

חינוך וולדורף

על ידי החדשה* » 05 דצמבר 2011, 00:02

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

האם במסגרת לימודים מסוג כזה זה אומר שלא לודים את המקצועות כמו בבתי הספר האחרים שמורגלים להכיר במערכת החינוך האם זה אורמ שמי שיעבור מחינון האמטרופוסופי לרגיל יהיה חסר לו ידע למעשה האם אין עבודה על מחשב ומדעים?! אודה לתשובה ממי שמבין היטב

חינוך וולדורף

על ידי אימא_טרייה_פלוס* » 01 נובמבר 2011, 20:46

המון המון זמן לא ביקרתי באתר. המון דברים קרו למשפחה המתרחבת שלנו, מאז הייתי ויבאק"ית, ואקומית ואז יולדת באופן טבעי.... (3 ילדים באמתחתי) נושא החינוך, גידול ובכלל החיים קם ועולה ויורד כל תקופת מה. אנחנו בפתחה של שנה שלישית בגן "ברוח ולדורף". מאד מאד לא מרוצים! האם אי פעם אהיה מרוצה מאיזה גן??????? יש המון דברים טובים. יש. אני באופן אישי מאד נמשכת לולדורף.
אבל בעצם, אני לא רוצה ולא סומכת על אף אחד אחר שיגדל את ילדיי. נקודה. זאת מסקנה שהגעתי אליה לאחר שנה של עבודה בגן "ברוח".
בתחילת העמוד יש מודעות מ2002. כולן אומרות את מה שאני וזה כבר כמעט עשור שחלף לו. בסופו של דבר הגן יקום ויפול על צוות.
פה אני קשורה גם במין איזו "קהילה" שהיא לא באמת קהילה. מוסד שחייב להחזיק ולקיים את עצמו, על-חשבון המשפחות שנמצאות בו.
נראה כעת שהפתרון הוא קודם להוציא את הילדים, ולחפש קהילה אמיתית איפשהו בארץ עם נטייה לאנתרופוסופיה, רוח, טבע יופי ובריאות, מקום שבו אגדל את ילדיי בעצמי.
כי במקביל, אני מבינה שאין שום עבודה בעולם שאני רוצה להיות בה ע"ח הזמן עם ילדיי.
ובלי עבודה אין לי כסף לגן.
ובגן יש 30 ילדים. מעט גננים. הרבה עצבים, אלימות, עיוורון, פספוסים.
זה לא בשבילי.

חינוך וולדורף

על ידי אמא_ללי* » 26 אוקטובר 2011, 07:11

פחדנית, אם אני זוכרת נכון, בספר של גלעד גולדשמידט - "עולמה של הילדות" יש התייחסות לסוגיה הזאת. הספר כתוב בשפה מאד בהירה ומתייחס לחינוך ולדורף בישראל, נראה לי שזה מקום טוב להתחיל ממנו.
בהצלחה!

חינוך וולדורף

על ידי פחדנית* » 25 אוקטובר 2011, 21:40

אני מחפשץ מידע על אופי הקשר הרצוי, בין מורה לתלמיד, על פי גישת וולדורף. וביתר פירוט: מה תפקיד המחנך ? באיזה אופן עליו להתייחס לתלמיד ? וכולי וכולי..
מישהו יכול לספר לי או להפנות אותי לספרות בנושא ?

חינוך וולדורף

על ידי פלוני_אלמונית* » 21 ספטמבר 2011, 11:06

למישהו יש רעיון למעגל בוקר לארש השנה לגילאי 3 ?
אני מעוניינת לגוון לעצמי משנים קודמות ומחפשת צוהר לרעיון חדש

חינוך וולדורף

על ידי נטלי* » 28 יוני 2011, 21:39

_אני לא יודעת אם אני בדף הנכון, אבל ברגע שאכנס לשיגרה ברוכה,
אני מבטיחה לפקוד את הדפים בנושא האנתרופוספיה חדשות לבקרים. עוד תשמעו ממני.
ראו כי הוזהרתם
שבת שלום_

נקודות אנחנו מחכים לך :-)

חינוך וולדורף

על ידי פלוני_אלמונית* » 22 יוני 2010, 15:49

יאללה! זרם שלם שהולך אחרי בריאות הנפש והגוף ומקור שמו בשם של מפעל סיגריות??

כן.. צחוקים הא?

באנגלית קוראים לזה חינוך סטיינר ולא חינוך ולדורף.
גם באנגלית קוראים לזה חינוך ולדורף. waldorf education
ולדורף זה החינוך, אנתרופוסופיה זו התורה, שטיינר זה ההוגה והמייסד..

חינוך וולדורף

על ידי לוטם_מרווני* » 22 יוני 2010, 10:04

אללה! זרם שלם שהולך אחרי בריאות הנפש והגוף ומקור שמו בשם של מפעל סיגריות??
צחוק הגורל, הא?
באנגלית קוראים לזה חינוך סטיינר ולא חינוך ולדורף.

חינוך וולדורף

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 21 יוני 2010, 23:38

יאללה! זרם שלם שהולך אחרי בריאות הנפש והגוף ומקור שמו בשם של מפעל סיגריות?? D-:

חינוך וולדורף

על ידי פלוני_אלמונית* » 21 יוני 2010, 21:47

חינוך ולדורף: "בית-הספר הראשון הוקם כבית-ספר לילדי פועלים במפעל הסיגריות "ולדורף-אסטוריה" בעיר שטוטגרט שבגרמניה, וזהו מקור שמו של זרם חינוכי זה מאז ועד היום" (ויקיפדיה)
סלט ולדורף: " סלט זה נוצר לראשונה בשנת 1896 במלון וולדורף-אסטוריה שבניו יורק על ידי השף של המלון" (ויקיפדיה)

חינוך וולדורף

על ידי פלוני_אלמונית* » 15 יוני 2010, 18:06

מצחיק.. האם אתם יודעים שמזה מספר שנים קיימת עוד עמותת רימון שעומדת מאחורי גני ובית ספר רימון לחינוך ולדורף גם באלוני יצחק שליד גבעת עדה? צירוף מקרים?

חינוך וולדורף

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 28 מאי 2010, 15:07

אני לא יודעת אם אני בדף הנכון, אבל ברגע שאכנס לשיגרה ברוכה,
אני מבטיחה לפקוד את הדפים בנושא האנתרופוספיה חדשות לבקרים. עוד תשמעו ממני.
ראו כי הוזהרתם (-:
שבת שלום @}

חינוך וולדורף

על ידי רוקדת_לאור_ירח* » 21 מאי 2010, 17:43

אז קחי את המניפה של הצבעים ומתוך הצבעים תבחרי את הכי בהיר, העליון ביותר, בגוון שאת רוצה.

חינוך וולדורף

על ידי שירן* » 21 מאי 2010, 09:02

תודה רוקדת סביר להניח שזה באמת לא אותו מספר
פשוט רציתי משהו שלא יהיה יותר מידי צועק...

חינוך וולדורף

על ידי רוקדת_לאור_ירח* » 20 מאי 2010, 20:29

אני לא חושבת שבכל הגנים זה מספר מסויים. אני יודעת שזה כן בגווני אפרסק. אני מניחה שבבית אותו דבר, אבל אפשר גם לגוון. הרעיון הוא בגדול שזהיהיה צבע חם, אבלרגוע ושקט, משהו עוטף ונעים ולא קר ומנוכר.
מקווה שהועלתי. אני בבית בכלל צבעתי את כל הבית בצבע שדומה לגנים (אפרסק כלשהו) ורק בחדר שלה ורדרד, כי היא ביקשה.

חינוך וולדורף

על ידי שירן* » 19 מאי 2010, 22:12

מישהו יודע אולי מה מספר הצבע שצבועים הקירות בגנים האנתרופוסופיים?

ומה מומלץ לפי האנתרופוסופיה לחדר ילדים בבית?

חינוך וולדורף

על ידי אמא_ללי* » 31 ינואר 2010, 21:51

בכל מקרה בבית ספר אנתרופוסופי מתחילים כיתה א' שנה אחת מאוחר יותר, לא? לפחות ככה זה בבתי הספר שאני מכירה - כלומר כל בני הכיתה שלה יהיו גם הם בני שבע בשנה הבאה. מכיוון שכל הגישה החינוכית היא מאד שונה, לא הייתי מסתכלת על זה כעל "להישאר כיתה" אלא פשוט כעל לעבור למסגרת שאתם חושבים שתהיה מתאימה לה.
ואם כבר זה הכיוון - האם לא עדיף להעביר אותה כבר עכשיו לגן אנתרופוסופי (אם יש כזה) לקבוצת הבוגרים? כך גם תהיה לכם הזדמנות לחוות ולהבין האם גישת החינוך הזו מתאימה לכם ולבתכם לפני שמקבלים החלטה על בית ספר.

חינוך וולדורף

על ידי וולדורפית* » 31 ינואר 2010, 21:49

פאפיצ'קה
הרבה אנשים מגיעים לוולדורף עקב קושי כמו אצלך, לפעמים הקושי הוא רק אמצעי להפגיש אותם עם נתיב גורל שהם קשורים בו ולפעמים לא
הייתי מציעה לך לחקור ולקרוא וללמוד עוד על הדרך כדי לעשות בחירה שלמה יותר, אז גם יהיה יותר קל לשאת את המחיר הכרוך בשינוי הזה
בוולדורף מתחילים בית ספר בגיל 7 כך שאולי לא יהיה פער גילאים בין ביתך לבין שאר הילדים
ההסתגלות לשפת הלימוד החדשה תהיה כך או כך (בין שתכנס לכיתה א' ובין שתעלה לב')
מאחלת לכם בהצלחה בכל דרך בה תבחרו

חינוך וולדורף

על ידי פאפיצ'קה_שלי* » 31 ינואר 2010, 00:35

אנו נמצאים בפני התלבטות קשה. נחשפנו לשיטת החינוך וולדורף לאחרונה בעת שחיפשנו מסגרת חלופית לביה"ס הממלכתי בעיר עבור ביתנו שלומדת כיום בכיתה א'. היא ילדה נבונה וחכמה שיודעת לקרוא ולכתוב וגם מבינה ויודעת חשבון אך אנחנו חשים שלאורך זמן ביה"ס ממלכתי אינו נכון לה שכן עקב בעיית הפרעת קשב וריכוז ואוזלת ידה של המערכת לסייע לילדים כמותה מתחילה להיווצר בעיית התנהגות שאנו חוששים שתלך ותחמיר והיא תתוייג (שלא בצדק). היינו מאוד רוצים שהיא תשתלב בביה"ס האנטרופ' שצפוי להפתח בעיר מגורנו בשנה הבאה, אולם מאחר וצפויה להפתח כיתה א' בלבד הדרך היחידה להשתלב היא לרשום אותה שוב לכיתה א' במקום שתעלה לב'.
התחושת בטן היא לעשות מעשה ולהשאיר אותה כיתה, אולם החששות הרבים הם שאולי בכל זאת הדרך הזאת לא תתאים לה ואם תרצה לחזור לביה"ס ולחברים המוכרים ולדפי עבודה ולחוברות למרות הקשיים שהיא חווה כיום עם המערכת, ומטרתנו היא לסייע לה ולא לפגוע בה.
מנגד קיים בי"ס אחר בעיר סמוכה אך עדיין רחוקה שכרגע אין בו מקום עבורה יכול להוות כאלטרנטיבה אך אז עלולה להיווצר בעיה חברתית בשל הריחוק הגאוגרפי של ביה"ס מביתנו.
אני משערת שאם ההשתלבות היתה חלקה כלומר היישר לכיתה א' (בהתאם לגילה) לא היתה כלל התלבטות.
איך אפשר לדעת מה הדבר הנכון ביותר לעשות?

חינוך וולדורף

על ידי תוהה* » 26 דצמבר 2009, 02:30

_משפחתון מגיל שנה אנטרופוסופי ביפו
הגן יהיה דו לשוני -_
אורה את רואה את הסתירה הפנימית? משהו כמו "מעון בגישת החינוך הביתי, מקבל תינוקות החל מגיל 3 חודשים".
בגישה האנתרופוסופית רצוי שהילד יהיה בבית גם מעבר לגיל שנה.
ואיך שייך לכאן הדו-לשוניות? בולדורף מלמדים אנגלית וערבית החל מכיתה א'. כל שפה כמה שעורים בשבוע. איך זה מתישב עם להקיף את הילד בשפה שניה בכל שעות הגן ובכל שנות הגן, החל מגיל כה רך שבו הוא רק לומד את שפת אימו הראשונה? וגן דו-לשוני זו לא רק שפה שניה, אלא גם תרבות, דת, חגים ומנהגים. מי המציא את החיה הזו? עושים ניסוי על הילדים שלכם? יש ולדורף בעולם כבר 90 שנה, שזה בכל זאת נסיון חיים מסוים, לא כדאי ללמוד מבעלי נסיון? יש סיבה למה מתחילים בגיל שבע, בגלל השתחררות הגוף האתרי וכוחות שמתחילים להיות זמינים ללמידה מסוג אחר. בגיל מוקדם אותם כוחות מנוצלים ליצירת האיברים הפנימיים של הגוף הפיזי. את לא רוצה שבריאות האיברים הפנימיים תפגע משימוש בכוחות האתריים לרכישת שפה שניה מוקדם מידי, נכון?

כדאי לך לברר לעצמך מה אתם - ולדורף או גו-לשוני?
כולנו משפחה אחת.

חינוך וולדורף

על ידי הילוש* » 28 יולי 2009, 23:07

מחפשת ספרים בנושא אנתרופוסופיה . ביתי בת שנתיים והייתי רוצה ללמד את הנושא . בשיטוט בעמוד מצאתי את "עולמה של הילדות " . אשמח להמלצות על ספר זה ו/או נוספים .
לטעמי הספר עולמה של הילדות מתאים יותר לגילאי בית הספר.
ספרים אחרים מאד מאד מומלצים בנושא חינוך מנקודת ראות אנתרופוסופית עם דגש על קטנטנים: "ילדות בריאה" "הינך המורה הראשון של ילדך".

חינוך וולדורף

על ידי ניר* » 09 יולי 2009, 22:12

הי ,

מחפשת ספרים בנושא אנתרופוסופיה . ביתי בת שנתיים והייתי רוצה ללמד את הנושא . בשיטוט בעמוד מצאתי את "עולמה של הילדות " . אשמח להמלצות על ספר זה ו/או נוספים .

חינוך וולדורף

על ידי רוקדת_לאור_ירח* » 18 יוני 2009, 01:08

מה שאחת אמרה.
וגם: מאד חשוב להתאים את המשחק לגיל הילדים. הדגש הוא על עשיה וגם על פיתוח הדמיון , בגיל הרך. לא מעוניינים להפריע לילדים לשחק בבובות, בניית בניינים מקוביות, הצגת הצגות וכו'. ממה שאני רואה זה עושה עבודה מדהימה על הדמיון, על הריכוז, על היכולת לשחק בכלל. בגיל בי"ס יסודי על מערכת הנשימה ומרכז הגוף (לכן למשל קופצים הרבה בחבל ודברים מסוג זה, ביסודי) ובתיכון כבר יהיה יותר דגש על הראש, על הבנה, על ידע, על שכלתנות.

חינוך וולדורף

על ידי אחת* » 17 יוני 2009, 11:25

אבל זה לא כזה פשוט
מבינה את ההתחבטויות שלך ומזדהה איתך


אין משחקי קופסא.
למה בעצם? בגלל הדידקטיות?
האם יש פאזלים?
אין

ממה שאני מבינה זה בגלל שילדי הגן הם בגיל שההתפתחות הפיזית היא המוקד
כלומר עשייה, חוויה, הכנת אוכל, גירוף עלים בחצר, לישת בצק,חיתוך ירקות וכו'
לעומת הפן השיכלי אליו כביכול הילד אינו פנוי (כי הוא עסוק בבניה הפיזית של גופו)
בנוסף הם חושבים שכל דבר מובנה שפונה אל השכל מכבה את האפשרות הטבעית לשימוש בדימון
הם שמים פוקוס על תהליכים שלמים ולא מן המוכן
למשל האפייה, גידול הירקות, הם רואים את הגננת מכינה במו ידיה את הבובה
והלמידה נעשית דרך חיקוי ולפזל אין שום פונקצינאליות בחיי היומיום.

חינוך וולדורף

על ידי מים_שקטים* » 17 יוני 2009, 11:10

דרך לגיטימית להרוויח כסף עבור הכת הזו
אני יודעת בודאות שהגננים עובדים קשה למחייתם (ואולי גם עבור הכת ובעליה), בכמה עבודות והם למעשה ללא רכוש משלהם.לי גם קצת קשה לתת את כספי למקום שאולי בדרך מסוימת, באמצעות "הכת", הסית את אותם האנשים לחיים הללו, שלדעתי יש בהם סוג של ניצול.יבואו אחרים ויגידו שזו בחירה לגיטימית שהם מבוגרים להחליט עבור עצמם, אבל כאן נכנס אלמנט הכת.כשאתה בפנים, קשה לך לראות את הפגיעה.אולי לא סתם הם נחשבים לאחת הכתות המסוכנות.אני די משוכנעת שלילדים טוב שם, בטח יותר מגן עירייה, אבל הדברים שמאחורי הגן, מרתיעים אותי.אני מתחברת לגישה האנתרופוסופית, לחופש לצד הכללים ששומרים, לחיבור לטבע,אבל זה לא כזה פשוט.

חינוך וולדורף

על ידי מים_שקטים* » 17 יוני 2009, 11:05

_אולי תבקשי להיות נוכחת מספר ימים
אני נכחתי בגן בהרצליה חצי יום_
כשבאתי לשם נתנו לי הרגשה לא ממש טובה
הציעו באדיבות רבה שאחכה בחצר ואהיה בחוץ כי נעים שם..כשביקשתי לראות קצת יותר את הגן, עיקמו קצת פרצוץ,ביקשו שאעשה זאת מהר ולא אפריע לסדר היום.כשנכחתי ביום שישי נתנו לי רק להציץ לקבלת שבת, שוב התחושה שאני מפריעה שם.זה מנוגד לכל מה ששמעתי שהם בעד מעורבות הורים וכו'
אני מרגישה שהכל עובר שם דרך בעלת הגן, תמיד החזירו אותי אליה והיא דמות די הזויה לדעתי שלא נתנה תשובות ממש ברורות
חבל לי כי שוב, אני שומעת רק מילים חמות מההורים

חינוך וולדורף

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 17 יוני 2009, 10:50

אין משחקי קופסא.
למה בעצם? בגלל הדידקטיות?
האם יש פאזלים?

חינוך וולדורף

על ידי יער_נורווגי* » 17 יוני 2009, 10:23

בכיתה של ילדיי יש כמה ילדים שבאו מהגן המדובר. שאלתי אותם אחרי שהתפרסמה הכתבה, והם טענו שזה לא הורגש בהתנהלות של הגן. רובם היו מאד מרוצים ושולחים לשם גם אחים קטנים למרות שהם יודעים שההנהלה קשורה בכת כזו או אחרת.נראה לי שזו פשוט דרך לגיטימית להרוויח כסף עבור הכת הזו, ולכן יש את רשת הגנים. אבל כנראה שתכל'ס בגן עצמו זה לא עולה. לפחות לטענתם. אנחנו היינו שם פעמיים להתרשם (בסוף לא היה מקום) ודוקא אהבנו, בעיקר את הסניף הוותיק בהרצליה.

חינוך וולדורף

על ידי אחת* » 17 יוני 2009, 10:13

חברה שלי שולחת לגן ברמת-השרון:
האם באמת כלום לא מורגש בקרב הילדים?
לדבריה - כן
איפה כן הדברים שונים/ מוזרים?
הדברים שונים ומוזרים בהקשר של הדרך האנתרופוסופית ולא בהקשר של ה"כת"
האם יש פתיחות מסוימת לדיעות או שהם נוקשים?
צריך לבדוק זאת כמו בכל גן אנתרופוסופי בלי קשר ל"כת"
האם יש דיאלוג עם הגננים בגן?
יש קשר מתמיד עם הגננים.

אני שולחת לגן אנתרופוסופי במקום אחר ואני יכולה להגיד לך שאני עדיין שואלת את עצמי את השאלות הללו.
ובכל זאת,
הגננים מאוד מעורבים בעולמו של הילד. מאוד איכפת להם. והם אנשים מאוד עמוקים.
הם רגישים לכל ילד.
אלינו הם מגלים פתיחות רבה.
הנוקשות מתבטאת במקומות מאוד מסויימים ומלווה בהרבה מחשבה ובאהבה.
למשל לא מתקבלים קללות וניבולי פה
לא פוגעים בחבר
במעגל צריך להיות בשקט
סדר היום קבוע
הדרך שלהם היא דרך של עשייה
אם מישהו פגע במישהו הוא הולך ליבש כלים במטבח
יש שעות של פעילות חופשית
בחצר החופש הוא נפלא

אולי תבקשי להיות נוכחת מספר ימים
אני נכחתי בגן בהרצליה חצי יום

חינוך וולדורף

על ידי רוקדת_לאור_ירח* » 17 יוני 2009, 09:59

לגבי חוקים:
יש סדר יום מאד מובנה ומסודר (אבל אף פעם לא אמרו לי שאני חייבת להביא עד שעה מסויימת). לא מרשים לרוץ בתוך הגן אבל כן מרשים בחוץ (בעצם אני מכירה את זה גם בגנים "רגילים"). אין טלויזיה, אין מחשב, אין צעצועים מפלסטיק, אין משחקי קופסא. יש גנים שיגידו גם לא להביא צעצוע פלסטיק מהבית, אני אישית לא נתקלתי בזה בגנים שהיינו אבל מכירה כאלה שנתקלו.

אני לא יודעת בת כמה הבת שלך , מה שכן ככל שהילדים גדלים יש יותר נוקשות מבחינות מסויימות, שמעתי על גנים בהם ביקשו מההורים לא לתת לילדים מאכלים מסויימים בבוקר (בדרך כלל ממתקים, שוקו, או לחם עם שוקולד, בגלל הסוכר שגורם להתנהגות שעשויה להיות בעייתית). יש בדרך כלל יותר מודעות לתזונה טובה ואורגנית, בחלק מהגנים האוכל אורגני.

שוב אני חוזרת: יש המון שמועות על גנים אנתרופוסופים. אני אישית פשוט הלכתי לפני שנה לראות איזה 4 גנים אנתרו', עד שהחלטתי מי מהם יותר מתאים לנו מכל מיני בחינות, לא כולם היו טובים בעיני רק בגלל הכותרת "אנתרופוסופי" אני מציעה, ללכת פעם-פעמיים, לבדוק, להתרשם, לחשוב לפני כן מה הדברים שחשובים לך בגן, איפה את מוכנה להתפשר (כי תמיד יהיו פשרות בדברים מסוימים) ולראות אם מתאים לך, בלי קשר לכל מיני שמועות מפחידות כאלה או אחרות.
יכולה להגיד לך שאני מכירה גן אחד, לא באיזור שלי, שיש לו מעריצים מושבעים וכאלה שלא מתקרבים אליו, כי יש כאלה שמאד אוהבים את הגננת, ויש כאלה שלא מסמפטים אותה ואומרים שהגן כמו כת וכו'. אני מציעה פשוט לבדוק ולראות. לא כל מה שמתאים לך מתאים לאחר ולהיפך.

חינוך וולדורף

על ידי מים_שקטים* » 17 יוני 2009, 06:35

לאחת חברה שלי יודעת על הכת ובכל זאת שולחת לגן._
האם באמת כלום לא מורגש בקרב הילדים? איפה כן הדברים שונים/ מוזרים? איך ההתנהלות מול ההורים? האם יש פתיחות מסוימת לדיעות או שהם נוקשים? האם יש דיאלוג עם הגננים בגן?את יכולה להרחיב קצת יותר??

חינוך וולדורף

על ידי מים_שקטים* » 17 יוני 2009, 06:33

נכון שלגן יש בדרך כלל חוקים מאד מאד ברורים של התנהגות
איזה חוקים למשל?

חינוך וולדורף

על ידי רוקדת_לאור_ירח* » 16 יוני 2009, 21:49

אני מכירה את "הכת" מקרוב ותסלחי לי, אני לא יודעת איך מגדירים כת, אבל לפי מה שאני יודעת יש לא מעט אנשים שבאו, למדו אנתרופוסופיה שנה ולא התאים להם להמשיך. אף אחד לא מאיים, אף אחד לא מפריע.
נכון שלגן יש בדרך כלל חוקים מאד מאד ברורים של התנהגות והורים ששולחים לשם צריכים לחשוב אם מתאים להם והאם החוקים לא מתנגשים עם הבית בצורה קיצונית, מחמת בלבול הילד.
הבת של בגן וולדורף (אנתרופוסופי) כבר שנה שלישית. שנתיים היתה במשפחתון אחד ועכשיו במשפחתון אחר.

אישית אני מתחברת מאד לדרך בגדול (יש דברים שפחות מדברים אליי) אבל בהחלט היו בשני הגנים גם ילדים שהבית שלהם לא בכיוון בכלל, אלה הילדים, אלה המשפחות והכל בסדר.
נכון שלפי מה ששמעתי (וטרם נתקלתי ממש) יש גנים שבהם הצוות מאד נוקשה, ואז יכולה להיות תחושה של כפיה כלפי הבית.

בעיקרון אני חושבת גם שצריכה להיות איזו חפיפה בין הבית לבין בית הספר כי אחרת מאד קשה לחנך. אישית אני לא מבינה מה יש להורים שהילדים שלהם צופים מהבוקר עד הערב ב"הישרדות" ו"האח הגדול" לשלוח את ילדיהם לבי"ס אנתרופוסופי והאם הם לא מבינים שיהיה שלב שמישהו יצטרך להתכופף, זה כמו לשלוח ילד חילוני לגמרי לבית ספר דתי ולצפות שיעודדו אותו לספר על השופינג והטיולים ברכב שעשה בשבת. זה לא הולך יחד.

בין זה לבין כת מסוכנת, המרחק ענק.
מה שכן, אם יש שמועות על גן מסויים, הייתי מבררת היטב ובודקת את מקור השמועות.

חינוך וולדורף

על ידי אחת* » 16 יוני 2009, 21:21

חברה שלי יודעת על הכת ובכל זאת שולחת לגן

חינוך וולדורף

על ידי מים_שקטים* » 16 יוני 2009, 20:28

אנחנו מלבטים לגבי הרשמה לגן אנתרופוסופי בהרצליה.שוב ושוב שומעים על השמועות שמדובר בכת (של בעלת הגן וגיסתה), אם כי אין פגיעה בילדי הגן.חיפוש באינטרנט העלה שאכן ה"כת" נחשבת לאחת המסוכנות שבארץ, באתר של נפגעי כתות.היתה גם לא מזמן כתבה במעריב.מצד אחד אנחנו אומרים-מה איכפת לנו מה הם עושים בזמנם הפנוי.מצד שני...הלא נודע מפחיד אותנו.מישהו מכיר את הגן ויכול לעזור בהתלבטות?

חינוך וולדורף

על ידי פלוני_אלמונית* » 16 פברואר 2009, 19:56

_מה הכוונה ב מידע ?
הטלפון לגני עמותת נטע ארז בב"ש_

מומלץ/ לא מומלץ- הדים על המקום.
אנחנו לא נמצאים בארץ ורוצים לשוב ולצרף את בננו לגן.
תודה על מספר הטלפון. ננסה לציור איתם קשר. ולברר. פשוט חשבתי לתומי שיש אלו היודעים על הגנים ויכולים לתת מנסיונם.
התרשמות, אוירה, צוות, והאם הילדים מאושרים. זה הכל (-:

חינוך וולדורף

על ידי במבי_ק* » 16 פברואר 2009, 17:17

בדרך, איפה את גרה? לדעתי זה רק עניין של מקום פנוי ולא איזה כישורים מיוחדים.. ככה שהכי טוב זה אם יש באיזור מגורייך בי"ס ולדורף שיש בו מקומות פנויים לכיתה א'.

חינוך וולדורף

על ידי אנתרופוסופית_בדרך* » 16 פברואר 2009, 15:09

מעבר מגן רגיל

חינוך וולדורף

על ידי אילה_שני* » 16 פברואר 2009, 14:43

האם את מדברת על התיכון או על היסודי?

חינוך וולדורף

על ידי שי_רי* » 08 פברואר 2009, 09:49

..."הנה ניתן האות, ואך ניתן האות-והרחוק קרב" (רחל)

הזמן עובר וביתי הולכת ומתיתקרבת לגיל בית ספר ואני מוטרדת. רוצה לשלוח אותה למסגרת אך לא לבית ספר רגיל. מאוד רוצה בית ספר אנתרופוסופי (חינוך וולדורף) אך אין בגליל העליון...גם גנים אין
אמרתי- אולי אנסה להקים?

אז אני מתחילה לנסות. יש לי תחושה שיהיה לזה ביקוש באזור עמק החולה

אשמח להכיר אתכם- הורים המעוניינים בחינוך אנתרופוסופי כאן בגליל ואולי יחד נצליח ליצור עתיד טוב יותר לילדינו

מוזמנים לפנות אלי לדפבית או למייל
יום טוב :-)

חינוך וולדורף

על ידי בנצ_100* » 03 פברואר 2009, 15:08

אמנם שאלתי את דליה בזמנו, אבל אני לא ממש זוכרת את התשובה. נדמה לי שהם עברו את ההכשרה של וולדורף בכפר הירוק. אבל אל תתפסי אותי. טלפון לדליה ותקבלי את התשובה.

קשה לי לענות לשאלה אם הם מספיק מומחים לזיהוי כל סוגי הבעיות ויכולים ליעץ. אצלנו עוד לא עלה שום נושא מסוג זה, ואולי גם כי אני לא שואלת על זה יותר מדי. הם גננים ותיקים, אבל באינסטינקט אני לא יודעת להגיד אם מספיק שמים לב לזה, בעיקר כי לא לוחצים על הילדים לעשות מה שהם לא רוצים. הבן שלי למשל די מתחמק מעבודות יצירה, ובתחושה שלי - אולי מתחבאת שם בעייה במוטוריקה או באחיזה. אני כן יודעת שיש לגן הומיאופטית מלווה. אני במקרה פוגשת אותה מחר, בגלל נושא בריאותי, והופתעתי לשמוע ממנה שהיא מכירה את הבן שלי ברמה כזו שהיא לא צריכה שהוא יצטרף לפגישה. אז יש גם עין בוחנת מהסוג הזה ואני יודעת שהיא ליוותה מספר ילדים בגן שהיו להם בעיות רגשיות והתנהגותיות בעבר בהצלחה גדולה.

האם משתפים את ההורים? אנחנו בשנה הראשונה שלנו בגן. עוד לא שיתפו אותנו במשהו. אני יודעת שיש מוסד כזה של דיון על ילד, שבו מזמינים את ההורים ודנים במצב, אבל לא נכחתי במשהו כזה ואני לא יודעת אם זה משהו שקורה ביוזמה שלהם או של ההורים.

בנושא התגובות של הגננים, הם תמיד מפתיעים ומגיבים בדרכים שלא הייתי חולמת עליהן בגן רגיל. התגובות מגיעות ממקום מאוד מכבד כלפי הילד. טון הדיבור שקט, נעים. הייתי בגן יום שלם עם הילדים, ולאורך כל היום שמתי לב כמה הדיאלוג נשמר ברמה גבוהה, תוך שמירה על האפשרות של הגנן להודות בטעות לפעמים, לתת לילד גם לנצח, לפרגן, וגם לחנך.

חינוך וולדורף

על ידי בנצ_100* » 02 פברואר 2009, 19:56

אנחנו בשנתנו הראשונה בגן דניאל שברחוב הנגב. יש לנו רק דברים טובים לומר עליו... הצוות משקיען, יש בגן המון חום ואהבה, יצירתיות וקסם. יש גם קשיחות וגבולות. אבל בהחלט במידה ועם הגיון - ובעיני זה יתרון ולא חסרון. כל הגננים אינטיליגנטיים, יש להם שפה מצוינת, המון סבלנות ואהבה ומאז שהילד בגן מרגישים עליו שהוא רגוע, שליו, שמח לבוא לגן (בשבת הוא מתגעגע...) ומביא איתו שירים נפלאים, סיפורים מקסימים על פיות ואבירים ועוד. לאט לאט הדברים שפחות אהבתי בגן הקודם מתפוגגים ממנו. מעולם לא ראיתי גן כל כך מוצלח וראיתי די הרבה גנים.
בגן אוכלים בשר (יש גנים שבהם אין בשר). אין צעצועי פלסטיק כמעט בכלל, ודי מעט צעצועים באופן כללי, אבל לא נראה שזה מטריד מי מהילדים. יש ילדים מגיל שלוש ועד שבע, והתמהיל עובד יפה. יותר מהכל אני ממליצה לבוא לראות ולהיות איתם שעה או כמה שאפשר.

ואם יש עוד שאלות אפשר פה או במייל שלי adib ב-ewave נקודה co נקודה il.

חינוך וולדורף

על ידי יער_נורווגי* » 02 פברואר 2009, 11:34

אני לא מכירה את גן דניאל, בקרתי שם כמה פעמים בסניפים השונים אבל לא היה מקום. אנחנו בכפר הירוק. אם תרצי לשמוע על השיטה כתבי לי למייל rotemgld בג'ימייל. אני לא מומחית אבל אוכל לספר לך מה שלמדתי בשלוש שנותינו במסגרת כזו.

חינוך וולדורף

על ידי מתוך_האנתרופוסופיה* » 02 פברואר 2009, 11:11

כמו כל גן, גן וולדורף נבנה על אנשי הצוות שבו. עלייך לבדוק שאכן יש התאמה בין הציפיות שלך לצוות.
כלומר שצוות הגן הספציפי לרוחך.

הביקורות הנפוצות על חינוך וולדורף הן שלעיתים, החינוך לוקה בדוגמתיות ונוקשות עקב הצמדות לשיטת חינוך מסוימת, ופחד מפרשנות יותר רחבה של האנתרופוסופיה. אבל, כל גן הוא אחר ומאמץ פרשנות אישית של הדרך, בהתאם לאנשי הצוות שבו...

חינוך וולדורף

על ידי שי_רי* » 05 אוגוסט 2008, 22:24

ערב טוב,

נורא רוצים שילדינו ילמדו בבית ספר אנתרופוסופי. האם יש כזה בנגב חוץ מבאר שבע? בסביבות שדה בוקר ירוחם דימונה מועצה אזורית רמת נגב מצפה רמון...
משהו?...

אשמח למידע בדפבית

רוב תודות

חינוך וולדורף

על ידי שרון_ברקת* » 27 אפריל 2008, 20:56

עלה לרשת אתר חדש: חינוך ולדורף בישראל

באתר חומר רב על חינוך ולדורף, רשימות של גנים, בתי ספר וסמינרים לחינוך ולדורף ולחינוך מרפא, הודעות אקטואליות (הצגות, מופעים, ספרים חדשים, מדור דרושים לגננים ומורים וכד´) וכן פורום הבנוי ב-צ'יק צ'ק

חינוך וולדורף

על ידי שרון_ברקת* » 08 ינואר 2008, 15:12

מחקרים על בוגרי חינוך ולדורף

לאחרונה התפרסמו שלושה מחקרים גדולים שחקרו בוגרים של בתי ספר ולדורף בשלוש ארצות שונות: גרמניה, שוויץ וארה"ב (צפון אמריקה כולל קנדה). שלושת המחקרים נעשו בידי אנשי מקצוע ואוניברסיטאות מוכרות וידועות בתחומן והם מחקרים מקצועיים ביותר.
שלושת המחקרים חקרו בוגרים של בתי ספר ולדורף מתחילת המאה העשרים ועד ימינו, אנשים בוגרים מסוף שנות העשרים ועד שנות השמונים לחייהם. המטרה היתה לבדוק את חינוך ולדורף באספקטים שונים לאור דעתם של בוגריו. המישורים שנבדקו היו בין השאר: לימודים גבוהים לאחר בית הספר, מקצועות של הבוגרים, השקפת עולמם בעניינים שונים ודעתם על החינוך שהם עברו מצדדים שונים.
המחקרים בדרך כלל אינם משווים בין בוגרי חינוך ולדורף לבין האוכלוסייה הכללית, כך שקשה לבחון שאלות של השוואה עם בוגרי בתי ספר אחרים ממחקרים אלו.
ובכל זאת הם מספקים נתונים מעניינם ביותר על האנשים שיוצאים מבתי ספר ולדורף.
את המחקרים ניתן למצוא ברשת באתרים הבאים:
אנגלית
גרמנית

מי שרוצה לקבל סיכום תמציתי בעברית של המחקרים (שסיכם ותרגם גלעד גולדשמידט), מוזמן/ת לפנות "בדוא''ל" mailto:[email protected]

חינוך וולדורף

על ידי אנונימי » 08 ינואר 2008, 15:12

{[b]מודעות על הרצאות, גנים אנתרופוסופיים, עמותות הורים להקמת מוסדות חינוך אנתרופוסופיים, פעילויות של מוסדות חינוך כאלה, ודברים אחרים בעלי אופי פרסומי אפשר לפרסם [url=http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ForumsII.asp?ForumID=3554&LangCode=Heb,]כאן[/url] [url=http://www.waldorf.co.il,]כאן[/url] או באתרים אחרים שתנאי השימוש שלהם מתירים את זה. על פי [po]תנאי שימוש[/po] כאן באתר אסור לפרסם אותם פה, כולל המלצות ובקשות להמלצות. בבקשה השאירו את הדף הזה לדיונים על חינוך אנתרופוסופי ([po]חינוך וולדורף[/po]) בלבד. תודה![/b]}


רשימה של מוסדות חינוך וולדורף בישראל: [url=http://www.waldorf.co.il/[po]mosdot]גנים[/url] ganim[/po].htm [url=http://www.waldorf.co.il/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%A1%D7%A4%D7%A8/.]ובתי-ספר[/url]
[hr]














{הדף נערך בניסיון לרכז דיונים לפי נושאי מפתח. כמובן שיש זליגה בין תחומים, חפיפה וכפילויות, אך יש תקווה שכך ייקל על המחפשים למצוא את מבוקשם}















[hr]















[spoiler=ספרות, קישורים ומקורות לקריאה נוספת]

[b][po]יונת שרון[/po][/b] (2002-04-24T00:31:00):
אפשר לקרוא ספרים של שטיינר [url=http://www.rsarchive.org/?rfr=elib]באינטרנט[/url] , ובטח יש גם מתורגמים - תנסי בספריה או אולי לשאול בהרדוף.
[hr]
[b][po]עדי יותם[/po][/b] (2002-04-24T09:27:00):
...יש גם [url=http://www.antro.co.il/]אתר בעברית[/url] ...
[hr]
[b][po]אמא של אופק[/po][/b] (2002-04-24T20:36:00):
כדאי להכנס למסעדה בקיבוץ הרדוף (נמצא ליד מצפה עדי וקרית אתא) חוץ מאוכל אורגני מעניין יש שם המון ספרים על האנתרופוסופיה וגם בית ספר כזה.
[hr]
[b][po]שרון ברקת[/po][/b] (2005-12-14T23:58:32):
המלצה לכל מי שמתעניין בחינוך בכלל ובחינוך ולדורף בפרט: [po]הספר ילדות בריאה[/po].
ספר מעמיק ורציני ועם זאת כתוב בשפה נגישה וקולחת.
[hr]
[b][po]שרון ברקת[/po][/b] (2007-04-11T17:25:30):
האתר של [url=http://www.waldorf-harduf.org]בי''ס ולדורף הרדוף[/url] , כולל את החומר המקיף, המעודכן והנרחב ביותר הקיים כיום בעברית על חינוך ולדורף בגיל ביה"ס היסודי והתיכון.
[hr]
[b][po]יפעת ו[/po][/b] (2007-03-01T14:07:22):
האם יש המלצות על ספר לפעוטות ברוח האנטרופוסופית? איזה שהוא ספר עם שירים קצרים, מילים עם מצלול נעים? בני בן שנה וחצי ומאוד אוהב חמשירים קצרים. אני לא מכירה הרבה ספרים כאלו פרט ל"ניסע אל השדה" ו"בוא אלי פרפר נחמד"...
אשמח להמלצות ומידע איפה אפשר למצוא ספרים אלו (באתר של ANTRO לא מצאתי פרטים ספציפיים).
[hr]
[b][po]פלוני אלמונית[/po][/b] (2007-03-01T23:55:32):
שפע רב מהסוג הזה ועוד הרבה מעבר לכך- אפשר למצוא בקרון הספרים, קרית-טבעון
04-9533461
אבי וגלעד
[hr]











כמובן כדאי לבדוק ספציפית. התווית "אנתרופוסופי" היא, לעניות דעתי, אחד הפרמטרים הפחות חשובים.
[hr]
[b][po]יונת שרון[/po][/b] (2002-04-24T00:31:00):
אפשר לקרוא ספרים של שטיינר [url=http://www.rsarchive.org/?rfr=elib]באינטרנט[/url] , ובטח יש גם מתורגמים - תנסי בספריה או אולי לשאול בהרדוף.
[hr]
[b][po]עדי יותם[/po][/b] (2002-04-24T09:27:00):
את יכולה לשאול גם בגן עצמו - בטח לגננים יהיה משהו להשאיל לך. אבל שוב, קחי בחשבון שהתיאוריה יפה מאוד, יפהפייה, אבל בשורה התחתונה, כל גן קם ונופל על אנשי הצוות הספציפיים. יש גם אתר בעברית (מצאתי עכשיו): http://www.antro.co.il/. נשמח לשמוע עדכון. ואגב, אני לא יודעת כמה עולים גנים בד"כ באזור שלך - אצלנו מעון של ויצ"ו לגיל שנה פלוס מינוס עולה ככה. נשמע לי מציאה (-; אנחנו שילמנו סכום כזה לחצי יום לפני שנה, ליום מלא זה היה 2400.
[hr]
[b][po]מיץ פטל[/po][/b] (2002-04-24T22:04:00):
אצלנו המחיר יקר יחסית.ליום שלם אני משלמת השנה 1350 ש"ח ושנה נשלם 1450ש"ח.תודה על האינפורמציה.
[hr]
[b]ליאת[/b] (2002-04-27T22:01:00):
אני מצטרפת לקודמיי שטענו ובצדק רב, שהפילוסופיה שולית והכל עומד על טיבו של צוות הגן.
אנחנו קנינו בשנה שעברה חתול בשק (פעם ראשונה בים ), לא ידענו מי הגננים כי היו בהשתלמות בחו"ל עד ממש לפני פתיחת שנה"ל, נטינו לחשוב "שמה כבר יכול להיות" , כל האנתרופוסופים אותו הדבר (כל הסינים דומים...) ויש קונצפציה, אידיאולוגיה ואג'נדה אז הכל בסדר -ולא!
הגננים מסתבר היו חסרי ניסיון ובטחון באופן בולט, דברים שחשבתי אותם למובנים מאליהם לא היו כך, כמו למשל זרימה עם רצון הילד, בטיחות ועוד כהנה.

אנחנו הוצאנו את בננו מהגן לטובת הבית לאחר פחות מחודש בו ביקר מספר ימים בשבוע וגם זאת לזמן מוגבל.
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2002-07-07T22:02:00):
אנחנו שולחים את שלושת ילדינו לחינוך וולדורף. הגדול עולה לכיתה ח' והוא כבר מכיתה ב' בבית הספר בהרדוף, הבינוני עולה לכיתה ד' והקטנה התחילה השנה גן.
הגן קצת נוקשה לפחות לטעמי האנתרופוסופי-לייט, אבל טוב לאין ערוך מהגן הרגיל. אני אוהבת במיוחד את האסטטיקה של הגן, את הזמן הרב שניתן למשחק חופשי, את היצירה ואת הטון הרך והשקט של הגננות. הילדה שלי בכל אופן מרגישה שם מצוין. היום אפשר למצוא חומר על השיטה גם בעברית ולאו דווקא את שטיינר קשישא, שהרבה לכתוב, אבל ספריו מומלצים או כחומר לפני השינה או ללמידה בצוותא. הם פשוט קשים מאד. יש את הספרים של דור ההמשך שהם כבר פשוטים יותר. בעיקרון הגן עובד כמו משפחה מורחבת. זאת אומרת שהפעילות בו היא בדיוק כמו בבית - משחק, הכנת ארוחות, סידור, יצירה, סיפורים.
נראה לי שחשוב לשאול מהי ההכשרה של הגננים/ות האם הם בוגרי סמינר חינוך אנתרופוסופי איזה שהוא? נראה לי תנאי חשוב
[hr]

[b][po]עדי יותם[/po][/b] (2002-07-07T22:53:00):
בגן שבו התנסינו היתה גננת "מובילה" שלמדה חינוך אנתרופוסופי בגרמניה, ערש האנתרופוסופיה. אבל לימודים לחוד ומעשה לחוד - היא היתה קצרת רוח ואימפולסיבית, צעקה לא מעט, ובשנה שעברה (אחרי שעזבנו) שכחה סכין יפנית על השולחן, ילד אחד חתך את עצמו ואיבד תחושה ביד ימין. היא פוטרה, אבל לילד זה כבר לא יעזור.
גננת אחרת באותו גן, שלמדה דווקא בסמינר רגיל, הפנימה את האנתרופוסופיה בצורה בלתי רגילה והיא אחת מנשות החינוך המרשימות ביותר שנתקלתי בהן אי פעם.
למרות שהחוויות שלנו היו מאוד מעורבות, מבחינתי אני אשמח לתת לחינוך הזה צ'אנס נוסף, ולו היה כאן גן אחר כזה הייתי בודקת אותו בחיוב. יש בי"ס כזה בסביבה - נראה מה יהיה בעוד שנה.
[hr]
[b]מור[/b] (2002-07-08T23:54:00):
רציתי להוסיף מדברי דני לסרי, אותו שמעתי ביום העיון, שטען: "לדעתי, מה שהאנתרופוסופים עושים הוא פשע...." ....... !!????
אל תרגמו אותי, זה הוא אמר וגם אני הייתי קצת המומה מהאמירה..... אני מבינה שזה פשוט נוגד את הבנתו הוא לגבי מהות ואופי החינוך בכך שלטענת האנתרופוסופים הילד מתפתח לפי שלבים מסוימים ובכל שלב מתאים משהו אחר [b]והם יודעים בדיוק מה, כמה ,למה, ואיך לתת לו את מה שהוא צריך בכל שלב בהתפתחותו[/b]
ואילו דני לסרי טוען שהוא רק אומר מה [b]לא לעשות[/b] ולא [b]מה כן[/b] ובכך הוא לא מעצב את אישיות הילד אלא נותן לה אפשרות לצמוח בנתיב הייחודי לה ע"י [b]צמצום[/b] והצבת גבולות מסוימים הכרחיים....
בקיצור, נק' למחשבה.....
בכל אופן, גם אם האנתרופוסופים מתיימרים לדעת יותר מדיי מה טוב לילד, הרי שהם עושים זאת בצורה מאד יפה, קשובה, רוחנית וגבוהה הרבה יותר משיטות אחרות שמתיימרות לדעת מה הכי טוב לילד.....
בעיניי, גני ולדורף הם פשוט שובי לב מבחינה חיצונית, כלומר העיצוב האווירה וכו', כמובן שמעל לכל חשוב מי הבנאדם שמישם את התיאוריה היפה....
ועדיין, אני לא אשכח את הגן האנתרו' הראשון שנכנסתי אליו, איך הוא פשוט השרה עליי שלוה, כמו מפלט מכל הגירויים, הרעשנות והצעקנות שבחוץ ושל כל התרבות שלנו בכלל.....
[hr]
[b][po]עדי יותם[/po][/b] (2002-07-09T00:47:00):
אה, כן, האסתטיקה... היה בשבילנו שוק לחזור לחינוך הרגיל אחרי שנה בגן היפהפה הזה.
עוד דברים - בגן שם כמובן לא היו וידאו, טלוויזיה ומחשב, אבל יותר מזה, לא היו גם קלטות ודיסקים: גננת אחת היתה מנגנת בפסנתר, אחת בגיטרה, אחת בחליל... באופן עקרוני גם לא מקריאים מספרים אלא הגננים לומדים את הסיפורים בע"פ ומספרים אותם "מלב אל לב" (אבל אצלנו כמו שמישהי ניסחה היה ולדורף-לייט, אז היו מקריאים מספרים שהילדים הביאו מהבית...)
היתה פינת חי ולא חוג טבע, והילדים היו מביאים לשם את שאריות האוכל, ומשקים עציצים בשאריות המים...
את החיטה זרעו בתחילת השנה, וקצרו וכו' בשבועות, ובכלל גידלו עוד ירקות ופירות.
המתקנים בחצר היו יפהפיים, לא תקניים אמנם, מאתגרים מאוד ומפתחים מאוד. עשויים עץ כמובן.
לא הרגשתי שכופים על הילדים דברים כמו שחיברו אותם למהלך הטבעי של החיים, לאיתני הטבע. לפני כל ארוחה הודו לשמש ולאדמה. נתנו להם להתנסות בנגרות, בניקיון ובחקלאות, ולא בכלי משחק מפלסטיק, הקטנים, כי אם בדברים האמיתיים. כולל מעדרים ופטישים וסכינים. לימדו לגהץ, לכבס, לתפור ולרקום - כן, גם ילדים בני שלוש יכולים להחזיק מחט! (וכן, אם לא מתחברים לזה עד הסוף והראש בספירות אחרות, יכולות לקרות תאונות, כפי שכתבתי).
אני מרגישה שבכל בית אנחנו כופים במידה מסוימת על הילדים את אורח החיים שאנו ההורים רגילים אליו ו(רצוי) אוהבים אותו. המוזיקה שאנו בוחרים, המזון שאנו מבשלים, צמחונות או אכילת בשר, חשיפה או אי חשיפה למחשבים, טלוויזיה ספרים...
גם אם אנו מציעים לילד לבחור מתוך מגוון, אנו לא יכולים להציע מגוון אינסופי - וגם אין צורך. חלק מן השייכות למשפחה - וילד יש צורך בסיסי ועמוק בהשתייכות - הוא קבלת הרגליה והעדפותיה. כפייה במובן זה היא חצי-סמנטית.
[hr]
[b]מירב[/b] (2004-02-16T10:30:00):
הבת שלנו (בת 3 וחצי) הולכת לגן אנתרופוסופי וכולנו מבסוטים מאוד. הגן נמצא בבית פרטי ביישוב שמשית (ליד צומת המוביל) והוא באמת נהדר. המון מילים טובות יש לנו על הצוות, על השיטה ועל המקום. החל ממדורה קטנה להכנת תה בזמן הטיול השבועי וכלה בעיניים הטובות של הגנן. פשוט נהדר.
אנחנו לא אנתרופוסופים, וככל הנראה גם לא נהיה, וכן - יש לנו ביקורת. אבל אני מתייחסת לזה כאל דבר לגיטימי. לכל אדם ודרך יש מאפיינים משלהם, גם לי.
בכל אופן, מבין הדברים שראיתי, שיטת החינוך שלהם היא הכי מתאימה לי.
אז ההמלצה שלי היא להצטרף אליהם (לגן אנתרופוסופי) ליום או יומיים. אני חושבת שבכל מקרה זו תהיה חוויה נעימה.
[hr]
[b]ענבל[/b] (2004-02-21T02:52:00):
רציתי לשאול האם ילד נפגע בכך שהוא הולך לגן המתפקד לפי חינוך זה אך לבית ספר רגיל? האם זה אפשרי? מה ההשלכות של כך?
[hr]
[b][po]שרון ברקת[/po][/b] (2004-02-21T23:37:00):
לחינוך וולדורף יש ערך בפני עצמו בכל שלב בו הוא מתקיים. כמובן שהרצף גן וולדורף->בי"ס יסודי וולדורף->בי"ס תיכון וולדורף, הוא (לדעתי) הטוב ביותר, אבל אם הבחירה היא בין גן רגיל->בי"ס רגיל לבין גן וולדורף->בי"ס רגיל, אין ספק בעיני שהאפשרות השניה עדיפה בהרבה.

כמו שכבר כתבה (וגוּריינה) [b].מי[/b] בדף [po]מה רע בלגדול ''נורמאלי''[/po] : אם היית יודע שבעוד עשר שנים תצטרך לאכול חרא, האם היית רוצה להתחיל להתאמן כבר מעכשיו?
[hr]
[b]מירב[/b] (2004-02-23T09:04:00):
אני לא מוצאת טעם בשיטת ההכפשות וגם לא בניסיונות ההתגוננות. כל אחד עושה בוודאי מה שטוב לו. יש אנשים (כמוני) שנהנים מאוד משיטת החינוך האנתרופוסופית. [b]מאוד ![/b]. אני בטוחה שלא כולם מתחברים לזה, וטוב שכך - טוב שיש כל מיני דעות , זרמים ורעיונות.
מי שרוצה להתרשם ופתוח לנסות - שילך לראות ולחוות. מי שהיה ולא נהנה מתבקש להתייחס ספציפית למה שראו עיניו בגן. ומי שמבסוט- פשוט מבסוט.
כל זאת על מנת שיהיה דיון בעל ערך שאפשר באמת ללמוד ממנו.

[b][po]דוד רובנר[/po][/b] (2004-02-23T13:12:00):
אני מצטרף למירב,
_"אני לא מוצאת טעם בשיטת ההכפשות וגם לא בניסיונות ההתגוננות. כל אחד עושה בוודאי מה שטוב לו . . ."
". . . טוב שיש כל מיני דעות , זרמים ורעיונות. מי שרוצה להתרשם ופתוח לנסות - שיילך לראות ולחוות . . ."_

זה עדיין לא מונע ממישהו לנסות לשכנע !!

[u]"כל זאת על מנת שיהיה דיון בעל ערך שאפשר באמת ללמוד ממנו."[/u]

כל הגישות -- כל הדעות . . . : (-: 0-: D-: (-; [-: (-8 9-: (()) . . .
[hr]

[b][po]פלוני אלמונית[/po][/b] (2004-02-23T15:37:00):
אני חייבת לספר את התרשמותי מגן אנתרופוסופי שביקרתי בו אתמול, הגן חשוך מאוד - וילונות כבדים מכסים את כל החלונות, חלק מהילדים מכינים בצק, חלק משחקים בבדים וחלק יושבים על ריצפת השירותים, עקרונית הם נראו לי משועממים ומחפשים את עצמם, לסיום כשיצאתי ראיתי שלט שבו הם מתבקשים להתחפש רק למלכים ומלכות ולא לדברים אחרים. ליודעי דבר - נראה לכם שכדאי להמשיך ולחקור בנושא? הם גם לא אוהבים ביקורים , תאמתי שבוע מראש, הגבילו אותי למבוגר אחד ללא תינוקות ולשעה מסוימת ביום וזה בניגוד לגן אחר בו ביקרתי , כששאלתי בו את הגננת באותו יום אם אפשר לבוא היא אמרה "בודאי!"
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2004-02-23T17:38:00):
בשבוע שעבר ביום הלימודים שלי ביליתי בגן של בתי כל היום. זה נעשה כמובן בתיאום עם הגננות, אבל בשלוש שנים שאנחנו בגן הייתי שם רק בחודש הראשון של הכניסה לגן ומאז לא.
כמה דברים ששמתי לב ו"קפצו לעיני": בגן הקטן פיזית יש 23 ילדים, שתי גננות ובאותו יום היו גם אני, אורח נוסף וחונך צמוד של אחד הילדים. אני ישבתי בשולחן וסרגתי להנאתי. במהלך השעתיים עד עשר הילדים שיחקו בגן. היה שקט. הילדים דיברו בינם לבין עצמם, אבל לא היו צעקות, אף אחד לא בכה, וכמובן המבוגרים לא דיברו (לי זו לא היתה בעיה, אבדתי את קולי לכמה ימים...). זה היה מרתק בעיני לראות איך הגן פשוט מתנהל לו בקלות, בשקט ובנעימות. הגננת היתה מאד ערנית למתרחש. מדי פעם היא פנתה לאחד הילדים וביקשה שיעזור לה בעניינים שנגעו להכנת ארוחת הבוקר, או הציעה פעילות לילד שנראה קצת אבוד. הוילונות היו בהתחלה מוסטים והיה חשוך, אבל לקראת עשר הגננת הסיטה אותם והכל התחיל להתעורר כמו מחלום. הגן סודר, ארוחת בוקר והילדים יצאו לחצר.
בחוץ הילדים היו מאד פעילים, חפרו, שיחקו באדמה ובחול, טיפסו, האכילו חיות ונהנו מאד וגם היה יותר רועש וחי.
לקראת הצהריים ואחרי ניקוי יסודי, נכנסנו שוב לגן לסיפור. מעניין שבכל פעם שאני בגן אני שומעת את הספור הזה, אבל לילדים לא נראה שיש בעיה עם זה שהם מכירים טוב את הסיפור. להפך.
הילדים לאורך כל היום היו מרוצים ושקטים, בלי ריבים קולניים (היו עניינים כמובן, אבל לא גלש לאלימות), עסוקים, פעילים והשקט הנעים הזה הלך איתי לאורך שאר היום.
גני ולדורף בעיקרון לא מתים על אורחים, במיוחד לא כאלו שבאים לבחון את הגן. הם מפריעים לאווירה שיש בגן בהתבוננות הזאת. ילד שמסתכלים עליו לא יישחק. האמנות בגן היא ליצור את המרחב שבו הילדים יפעלו וישחקו. אורחים תמיד מסיחים את הדעת. גם אני, שהילדים מכירים אותי, ושכל הזמן סרגתי והייתי חלק מהצוות, הייתי קצת ""הפרעה"".
[hr]
[b][po]פלוני אלמונית[/po][/b] (2004-02-23T20:32:00):
תודה לך נועה על ההתייחסות, אני משערת שכל גן גם אם הוא משתייך ישירות לזרם וולדורף, הוא שונה. בגן שאני ראיתי היו מריבות וגם צעקות והגננת הפרידה כוחות בכך שפקדה על חלק מהרבים לעזור לה, ראו שהם לא ממש רוצים אבל היתה כניעה שמקורה בפחד או בהיררכיה, אני משערת שגננת טובה היא גננת טובה ולא משנה לאיזה זרם היא שייכת, אני רוצה שביתי תלמד בחינוך האנתרופ' אבל אם זה ההיצע אולי אחכה עוד כמה שנים...
[hr]
[b]מירב[/b] (2004-02-24T10:04:00):
אני מסכימה מאוד שהכל תלוי באישיות של הגננ/ת, וזה גם בעיני הדבר הכי חשוב.גם פתיחות היא חלק מהעניין הזה. כשאנחנו בקשנו להצטרף ליום פעילות בגן כדי להתרשם נענינו בשמחה. הסבירו לנו את ההסבר לגבי חשיבות ההשתלבות של האורח- הסכמנו. הגענו לסירוגין- פעם אני ופעם בן הזוג שלי, ויותר מפעם אחת. הגענו גם עם הבת שלנו, בהתחלה כדי לראות איך היא משתלבת ואח"כ לכמה ימים רצופים בסוף השנה שעברה.
מצאנו בגן אווירה נעימה ונינוחה. הצוות מדבר באופן רגוע והילדים נענים ברצון. הילדים משחקים בנחת. שמחים. מטיילים המון, נמצאים הרבה בחוץ. אוכלים אוכל בריא.יש שמחת חיים אמיתית, פשוטה.
אני ממש לא יכולה להימנע מלהגיד מה אין שם (אפילו שאני לא אוהבת להסביר על דרך השלילה)- אין טלוויזיה או מוסיקה חזקה, אין מיץ פטל, אין הגדרות ליצירה- למשל אין דבר כזה להגיד תציירו ככה או ככה, אין יפה או לא יפה בהקשר של משהו שהילד הכין. אין סייעות שעומדות בצד ומקשקשות. אין דבר כזה להישאר יום שלם בגן - אפילו בימים של חורף - נועלים מגפיים ויוצאים לשלוליות. אין צעקות.
וכן, יש להם את הדברים שלהם שאינני מתחברת אליהם. למשל- סגנון לבוש מסוים, זיקה אירופאית שהיא לפעמים קצת גלותית.
אני לא מרגישה שיש שם משמעת חזקה. מה שכן יש להם זו משנה ברורה לגבי איך צריך להיות החינוך - למשל בגיל הרך הוא צריך להיות עוטף, מגן וכל שאר הדברים שהייתי רוצה. המשנה האנתרופוסופית היא עניין משמעותי בחייהם של האנשים שלקחו את התורה הזו כדרך חיים. הצוות הוא אנתרופוסופי. אני לא.
ואני לא מפחדת מאנשים שיש להם דעות (אפילו נחרצות). אני לוקחת מה שנעים ומתאים לי. למשל-- תפרתי לבתי בובות "אנתרופוסופיות", אבל לא הוצאתי את הלגו מהבית.ההשתלבות הזו נראית לי טובה.בכל אופן - לי היא מתאימה.
זה חלק מהרצון להיות באיזשהו מקום על הרצף, ולא בקצה שלו.
[hr]
[b][po]אמא של אופק[/po][/b] (2004-02-24T14:18:00):
מניסיוני בשהייה בגנים אנתרופוסופיים אכן שמתי לב לסגירות מסוימת מצד הצוות כלפי המבקר, אסור לשאול שאלות בזמן הביקור ובד"כ גם יתנו לך עבודת יד לעשות אני מאוד מסכימה עם עקרונות האנתרופוסופיה אבל עדיין לא מצאתי גן שאתחבר גם לצוות שלו וגם לתנאים הפיסיים (כמו שעות) דברתי עם הגן בשמשית ואם הוא לא היה רחוק היינו הולכים לשם הוא בהחלט עלה על הציפיות ביחס החם ובנכונות לעזור אנחנו מחכים שיפתח גן כזה ברמת ישי (יש לי כבר 2 מועמדים...)
[hr]
[b][po]שירי בן דב[/po][/b] (2004-02-25T12:16:00):
אני מסכימה עם אמא של אופק. יחד עם זאת, בגן שלנו, שנמצא במושב עופר שבכרמל , במקום, יפיפה, לול משופץ שנראה כמו מערה טבעית באמצע אחו ירוק ענק, יערות והרים, קצת מרוחק מהמושב עצמו. שתלנו שם בוסתן פרות עכשיו, וגינת הירקות שלנו מספקת את צרכי הילדים, ביחד עם תגבורת מהחממות של המושב וקצת מחנויות כמובן. יש רוח אנתרופוסופית, גנן וגננת אנתרופוסופים, וזהו גם גן מעורבות הורים שההורים הקימו ובנו, וכל אחד מאיתנו (הכוונה מההורים) עובד פעם בכמה שבועות יום שלם בגן. כך אנו נהנים מהיתרונות של האנתרופוסופים ולא מהחסרונות.. נשמח לקבל ילדים חדשים. היום יש בגן 11 ילדים. אפשר להתקשר אלי 04-9842955
[hr]


[b][po]אמא של אופק[/po][/b] (2004-02-27T18:16:00):
אני לא חושבת שזה MIND CONTROL, זה בסה"כ צורת חינוך (וחיים) שונה ששמה דגשים על חומרים טבעיים, חוסר לימוד הילד לפני שהוא בשל, ותשומת לב למה שאוכלים ולובשים, קביעות בצוות המטפל ושימוש מודל לחיקוי לילד, יש פה יותר דברים טובים מלא טובים, ואני עדיין לא שולחת את ילדיי לחינוך אנתרופוסופי , כי האידיאה יפה אבל תכל'ס צריך גם ישום טוב בשטח.
[hr]
[b][po]שירי בן דב[/po][/b] (2004-03-01T23:36:00):
מיכל, בגן שלנו בעופר מקבלים מגיל שלוש, התברר לי היום, לאחר שיחה עם חן הגננת.צ'טערת בשביל החברה שלך, אבל אולי כדאי לך להציע לה לנסות לראות אם היא יכולה להיות עוד שנה עם הילד. זה יהיה רווח נקי שלה ושלו, ואח"כ בגיל שלוש שיבוא ובכבוד לגן שלנו. הוא ייהנה מאוד. זה בטוח.
[hr]
[b][po]שירי בן דב[/po][/b] (2004-03-08T21:01:00):
לאחרונה נשאלתי בקשר לגן שלנו במושב עופר, ובכן, הגן הוא בבעלות ההורים, ובמעורבותם הלא היסטרית אך הקיימת. הוא מוגדר כגן ברוח אנתרופוסופית, והוא אינו שייך לעמותת הגנים האנתרופוסופיים, למרות שהגנן והגננת שניהם כאלה. כפי שהבנתי, גן שמוגדר אנתרופוסופי עד הסוף הוא הרבה יותר דוגמטי, ואצלנו זה לא ככה. ההורים לא היו מוכנים לסבול למשל שיאסרו על הילדים ללכת יחפים, ועוד כאלה מין.
[hr]
[b]נטע[/b] (2004-03-19T12:21:00):
שלום לכולם,
ותודה על הדיון המעניין .
בתי בת שלוש ומבקרת בגן אנתרופוסופי מתחילת השנה, ומאוד מאושרת. לא אחזור על מה שנאמר, רק אציין שבעיני החשוב ביותר הוא ההקשבה - והיכולת להתגמש ולהתאים את הגן לצרכים וליכולות של הילדים, מתוך התבוננות אמיתית, בסובלנות ובאהבה. ואת זה הגננות שלנו עושות מצוין. אני כאמא למדתי מהגן ומהגישה ושיניתי דברים מינוריים כביכול : הורדתי קצב, אני נהנית מתהליכים שונים ולא ממהרת להגיע למטרה, לתוצאה. לא הוצאנו את הטלוויזיה מהבית ובעצם לא ערכנו שום שינוי חיצוני בבית, אבל ההתייחסות אל הדברים השתנתה - לטובה, ובעיקר אני מרגישה שעבור בתי הגן מאפשר פריחה ואושר, היא באה לידי ביטוי יותר,הרבה לטעמי בזכות השקט הקביעות והטקסיות בגן שנותנים תחושת ביטחון ורוגע.

[hr]
[b]המתיסרת[/b] (2004-03-24T00:43:00):
שלום לכולם ,אני רוצה לשתף אתכם בחוויה קשה ,שעברתי בגן ילדים בחינוך האנתרופוסופי , חוויה מתישה קשה וכפייתית , תוך ניצול מצוקת שלי ושל הורים אחרים וגם דרישה כספית גדולה לגבי תרפיות למיניהן שעולות הון כסף ללא התחשבות במצב הכלכלי של ההורים מצד גננות אטומות ללא שום רצון של שיתוף פעולה עם ההורים. איך אמרה לי אחת הגננות "ההורים של היום איבדו את האינטואיציה הטבעית" זה התחיל עם הילד הראשון שהיה שקט מקשיב ועונה לצפיות הסביבה , הכנסתי אותו לחינוך האנתרופוסופי והייתי די מרוצה היו לי פה ושם חילוקי דעות אבל דברים שהיו פתירים אולם אם ילדי השני שהוכנס לגן האנתרופוסופי שהיה ילד שובב ומלא שמחת חיים , הבחנתי לאט לאט את החוסר הקבלה של הילד את השיטות הגרמניות , הכל כך זרות לארצנו , את העונשים את התבניות הנוקשות הבלתי מתפשרות , הילד צריך להתאים את עצמו למערכת,ולתבניות שרודולף אמר השקט הזה שכל כך הרשים אותי בתחילה בגן הובן לי כחסר שמחת חיים, שובבות טבעית של ילדים אינה מקובלת ואל תטעו גם בחצר אין לילדים שובבים מקום ביטוי איך אמרה לי פעם הגננת: "העיניים נשואות כל הזמן אליו" תחשבו איך אתם הייתם נוהגים כמבוגרים כשעיניו של מישהו ללא הפסקה מתבונן בכם? לא הוסיף יותר, אך הגעתי למצב שבו מרוב תסכול פניתי לאבחונים שבהם לא מצו דבר וחצי דבר לגבי ילדי , אני עזבתי את המערכת הנוקשה הזאת עם תקווה שלבני שבא לגן עם המון שמחת חיים לא יצא עם נזק בלתי הפיך כיוון שיש שם מחדלים נוראים אפילו לגבי אתיקות מקצועיות יתכן וכך אני רוצה להאמין ,הדברים נעשו בתום לב ומתוך אמונה עיוורת וקשה ובלתי מתפשרת דבר שלדעתי בכל מקום תמיד מסוכן, אולם הורים אני מזהירה אתכם ילד או ילדה שהם שובבים או לא תמיד מציתים לחוקים ולגבולות ברורים יועמדו לדעתי במצבים לא פשוטים זה סותר את "השופני אנס" של גן שקט זורם והרמוני צריך להסתיר אותם או להשתיק אותם זה מפריע לאסטטיקה של כל הדימוי החזותי של שקט שלווה והרמוניה לא? כיום בני בגן רגיל עם גננת מקסימה ואני מקבלת רק מחמאות ובני חוזר אט אט לשמחת החיים יש המון דברים יפים בחינוך זה הוא מתאים רק לילדים מאוד מסוימים והכי חשוב לבדוק איזה אישיות מסתתרת מאחורי אידיאולוגיה זו.
[hr]
[b]שמיםוארץ[/b] (2004-03-24T08:19:00):
הכי חשוב כרגע זה שאת שקטה עם המסגרת החדשה של בנך ואת סומכת על הגננת החדשה שלו.
תשמחי עם זה שמצאת בשבילו את המקום הנכון- ותהני מזה.
@}
[hr]
[b][po]אורית אוקו ערוסי[/po][/b] (2004-03-24T09:03:00):
אני נמצאת בקניה שבאפריקה ולוקחת את בנותיי לגן ובית ספר וולדורף.שם יש גננת מקסימה ואמפתית, וגם המורים בבית הספר הם כאלו. אמנם כשנמצאים בתוך הגן הילדים מתבקשים לא לצעוק (זה חדר קטן ומעט צפוף...) אבל בחוץ מותר להשתובב, לרוץ ולשמוח. אחד הדברים שאני מוצאת שיפים שם זה שהמבוגרים שנוכחים מתבקשים לעסוק במשהו כמו מלאכת יד כל שהי-סריגה, רקמה,אריגה וכדומה ואם לא מביאים איתם אז נותנים להם משהו לעשות, וזאת בכדי שלא ישבו ויבהו בילדים אלא יעסקו בשלהם ושלילדים יהיה נוח בשלהם.
אני חושבת שהבעיה שהציגה "מיוסרת" אינה קשורה לסוג החינוך, אלא לצוות עצמו שאינו מתאים !!
אני מאוד מזדהה עם ייסורייך ושמחה בשבילך שמצאת משהו מתאים. (())
[hr]
[b][po]מיץ פטל[/po][/b] (2004-03-27T08:13:00):
מתיסרת יקרה כאב לי על המסכת הלא נעימה שעברת בגן .

אני סבורה כי מאוד תלוי בגננת אם היא בעלת יכולת הכלה של ילד כזה. גננת שלא יכולה לשאת ילד מלא פעילות ואנרגיות גם בגן רגיל לא תוכל להתמודד איתו . אם לגננת יש באמת מודעות וגישת חיים אנתרופוסופית אז היא אמורה ואני מדגישה אמורה לדעת להתמודד, להוביל, לטפח, להכיל, לחזק, לתעל, ובאמת להיות עם היד על הדופק מה קורה לילד. האם זה לקות ? האם זה טמפרמנט? האם יש בעיה בשמיעה או בראיה? האם זה הפרעת קשב וריכוז? האם הוא עובר משהו בתקופה האחרונה? מה מצבו החברתי? איזו דרך הוא עבר מתחילת השנה לעומת עכשיו? מה קורה בבית? איך האוירה המשפחתית? האם יש פער בין מה שהילד חווה בגן לבין מה שהוא חווה בבית? איך ניתן לגשר על פער כזה? מה יכול לעזור לו? לה ?
על כל אלו היא אמורה לתת את הדעת. וגם אתם.
הכותרת אנתרופוסופיה אינה אומרת מושלמות.אינה אומרת שהגננת היא בעלת אישיות X או Y וכדאי לבדוק כל גן לגופו ומי עומד משם.

בכל מקרה אני מבינה את אכזבתך מהגננת ואני שמחה כי הצלחת למצוא לבנך גננת שמצליחה להכיל ולאהוב את שמחת החיים שלו.
טוב שהצלחת בזמן להביא את בנך למקום שבו הוא אהוב, רצוי ומקובל.
[hr]
[b][po]ברונית ב[/po][/b] (2004-06-12T23:00:44):
נועה, שרון, האם יש אמת בשמועה שבגנים אנתרופוסופיים יש הקפדה על צבע החולצה שהילדים לובשים? שמעתי היום סיפור מזעזע בנושא, ורציתי לוודא האם יש דברים בגו.
[hr]
[b][po]שרון ברקת[/po][/b] (2004-06-12T23:59:05):
בגנים שאני מכיר מקרוב (הרדוף, יודפת, טבעון) - ממש-ממש לא.
מצד שני, אותי כבר שום "עובדה" תלושה מהקשרה או מצוצה מהאצבע כבר לא תזעזע.
מצד שלישי - תנסי...
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2004-06-13T16:33:19):
כדאי לבוא ביום שישי בחולצות לבנות. אולי לזה הכוונה?
[hr]
[b]מתלבטת[/b] (2004-06-28T04:57:46):
אני מתעניינת לגבי רישום שני בניי בני 6 ו-3 לגנים האנתרופוסופיים בכפר הירוק. אשמח אם אקבל תגובות על סמך הכרות אישית לגבי הגנים.
[hr]
[b]דימה[/b] (2004-06-28T14:15:14):
אני מעוניין לרשום את בני לגן וולדורף בבאר שבע. הילד באוגוסט יהיה בן שלוש ויכנס לגן הצעיר אליו מתקבלים בני שנתיים ושלוש (קבוצה רב גילאית). הגישה לחינוך לפי וולדורף מתאימה לי מאוד אך הילד יהיה בין הגדולים בגן. בנוסף לכך מתוך ההתרשמות שלי בגן ראיתי שהמקום והמשחקים מתאימים מאוד לבני שנתיים-שנתיים וחצי אך אני בספק אם זה מתאים לילד יותר גדול. הגננת הסבירה לי שבגיל שלוש הילדים רק מתחילים ללמוד לשחק אחד עם השני (במקום אחד ליד השני) -- דבר שממש לא נכון לגבי בני וגם לגבי חברתו הצעירה שעומדת להיכנס לגן יחד איתו -- שניהם משחקים משחקי קבוצה של ממש מלפני חצי שנה לפחות. כנ"ל לגבי יכולת ריכוז, זיכרון ומוטוריקה גסה: לפי הגננת הוא לא אמור לדעת לעשות את הדברים שהוא עושה כבר מזמן. במקרה הייתי איתו בגן הבוגרים (בני 4 עד 6) ושם הוא שיחק יפה במשחקים של הילדים הגדולים אשר אינם בגן הצעיר אליו הוא מיועד. אני מפחד שכל זאת יעכב את התפתחותו ושהוא ישתעמם בגן עם הילדים הקטנים. נוסף לכך הצוות בגן מתחלף במלואו ואין אפשרות להכיר כרגע את הגננים שיהיו בשנה הבאה. אני צריך לשלם עכשיו 800 שקל שלא יוחזרו במידה ואתחרט וגם הגן עצמו יקר יחסית: הוא עולה כמו גן פרטי ואילו החופשים בו בדומה לגן עיריה. בגלל כל האמור לעיל אני מתלבט אם לרשום אותו לגן זה או לא. אשמח אם אקבל תגובות על סמך ניסיון אישי, מקצועי או סתם מחשבות. תודה
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2004-06-28T16:58:19):
נראה לי על פניו, וזו רק ההתרשמות מהניסיון שלי, שהגדולים גדולים מדי. הוא עלול להיות שם ממש קטן וגם אם הוא מפותח לגילו, למה להאיץ בו?
מצד שני, אם הגן השני מוכן לקבלו והוא עולה פחות ונראה טוב יותר, אז למה לא?
הרי אם הוא ייכנס לגן הצעיר, בעוד שנה הוא יעבור לגן הבוגר. אם יש אפשרות שהוא "יגדל" בגן הבוגר זה דווקא נראה טוב.
הבת שלי מסיימת עכשיו 3 שנים בגן וזו הרגשה ממש טובה לראות איך היא צמחה שם.
ובכל מקרה, שיהיה בהצלחה וכדאי גם להתייעץ עם אנשי המקצוע שם.
[hr]
[b]דימה[/b] (2004-06-28T22:16:15):
הגן הבוגר לא מוכן לקבל אותו כי הוא חורג מאוד בגיל משאר הקבוצה, והוא גם לא עולה פחות. ההתלבטות שלי בין הגן הצעיר לגן פרטי לבני שלוש ומעלה, שם הוא יישאר במשך שנה ויעבור לגן אנתרופוסופי או שנתיים וילך לגן חובה. פשוט יש לי הרגשה שהגן הצעיר יאט אותו באופן מלאכותי. בואי אני אתן לך דוגמא: הילד יודע להשתמש בסכין חדה לחיתוך ומעולם לא נפצע ואילו השנה בגן רק הולכים ללמד אותו את מה שהוא כבר יודע גם כך. משחקי גרירה כבר כמעט ולא מעניינים אותו וכו'. צבעים הוא כבר למד ואילו משחק הקשת ראיתי רק בגן הבוגר. ודוגמאות כאלה יש לי בשפע. מצד שני הוא ילד מאוד עדין, לא מרביץ ולא נדחף. בד"כ ילדים בני גילו ומעט גדולים ממנו שולטים עליו, ואילו כשהוא נמצא עם ילדים קטנים ממנו הוא לא מנסה להשתלט עליהם וניגש להרגיעם שהם בוכים. לכן אולי הסביבה המוגנת של גן אנתרופוסופי תהיה דווקא טובה עבורו. בקיצור, אני לא יודע מה עדיף.
[hr]
[b]שמיםוארץ[/b] (2004-06-28T22:30:12):
דימה,
הוא הבן הבכור שלך? יחיד, או שיש לו אחים? קטנים, גדולים?- זה משמעותי.
לא הייתי דואגת בקשר לשעמום ובכל מקרה נראה לי עדיף 'גן צעיר' (פעוטון וולדורף) על פני 'גן בוגר'.
הוא קטנטן, ועוד יספיק להתפתח ולהתאתגר.
הייתי בודקת כמה ילדים מתוכננים להיקלט שם.
אבל גם לא הייתי רושמת אותו לאף גן מבלי לפגוש ולהתרשם קודם קצת מהצוות.
אולי עדיף להתמהמה עם ההחלטה עד שהפרטים בחוץ יתעצבו ויתבהרו.
[hr]
[b]דימה[/b] (2004-06-28T22:49:44):
הוא בן יחיד בינתיים. הם קולטים עד 18 ילדים עם גנן, גננת ועוזרת. ובקשר לשעמום -- לא השתמשתי במילה הנכונה. מדובר יותר בהאטה מלאכותית של התפתחות. וצריך לציין שאנחנו לא נוהגים לאתגר ו"לגרור" אותו להתפתח יותר מהר. פשוט כך זה יוצא לו.
[hr]
[b]שמיםוארץ[/b] (2004-06-28T23:06:58):
קבוצה של 18 פעוטים בגן הכי פסטורלי בעולם ועם הצוות הכי נפלא בעולם היא בכל זאת מצב לא טבעי. כדאי לזכור את זה.
בקשר להאטה....כדאי לסמוך על הילד שיפיק את מלוא הפוטנציאל שלו להתפתחות בריאה בעזרת האמצעים הפשוטים והבסיסיים ביותר שבסביבתו.
המשחק החופשי בגן וולדורף על אמצעיו הבלתי אמצעיים :-) מאפשרים לילד המון מרחב לגדילה בריאה.
[hr]
[b][po]מיץ פטל[/po][/b] (2004-06-29T00:50:01):
מהכרות שלי את הגן המדובר (הבן שלי נמצא באחד הגנים), וממה שתארת את ילדך אני מתרשמת כי עדיף שיהיה בגן הצעיר יותר.בגן של הגדולים יותר הוא יהיה קטן מדי.וגם אם הוא ילד מפותח יחסית בתחומים מסויימים יש לו עוד מה לשפר בתחומים אחרים. קשה למדוד השגים שנמדדים בגן רגיל ולהשוות אותם לאלו שמוערכים בגן אנתרופוסופי. כדאי כבר להתרגל לרעיון כי בגני ולדורף אין חינוך להשגים, מצוינות וכ'. נותנים המון כבוד למקום שהילד נמצא בו אלא אם כן מדובר במשהו חריג.
המשחקים שנמצאים בגן הם מאוד דומים לאלו שבשאר הגנים. הבובות, הקוביות, כלי התחבורה השונים, הבדים וכו'. אז מהבחינה הזו אין הבדל גדול.

[u]הילד יודע להשתמש בסכין חדה לחיתוך ומעולם לא נפצע ואילו השנה בגן רק הולכים ללמד אותו את מה שהוא כבר יודע גם כך[/u]
קצת נראה לי מוגזם לקחת דוגמא כזו ועל סמך זה לחשוש כי זה יאט את הקצב שלו. יש עוד מיומניות רבות אחרות שעליהן מושם דגש בגן החל בדפיקת מסמר בפטיש, הצתת גפרור, וכלה במשחקי דמיון , למידת דקלומים, תנועה, שיווי משקל, משחקי אצבעות ועוד.
לכל ילד יש מה לשפר ולהשתפר. לילד שהוא יותר מסורבל בתנועה עובדים איתו יותר על קואורדינציה ומוטוריקה גסה, ילד שהוא פעיל במיוחד -- עובדים איתו על ריכוז בפעולות שקטות ומוטוריקה עדינה... וכו'.
מלבד זאת מושם דגש רב על התהליך הפנימי שהילד עושה ולא רק על מה שהוא מחצין.

[u]צבעים הוא כבר למד[/u]
בגן הזה הוא לא "ילמד " צבעים!!! הוא יצייר איתם ויעבוד איתם. אם הוא גם ילמד אותם בדרך, אז יופי...

[u]בד"כ ילדים בני גילו ומעט גדולים ממנו שולטים אליו[/u]
עוד סיבה מדוע כדאי לשים אותו בקב' של "קטנים" יותר . אולי כך יהיו לו יותר חוויות של "העצמה".
מצד שני זה לא אומר. בגן של בני ישנם ילדים יותר גדולים בגיל אבל פאסיבים בהתנהגות.


[u]וגם הגן עצמו יקר יחסית: הוא עולה כמו גן פרטי ואילו החופשים בו בדומה לגן עיריה[/u]
נכון מאוד. זו הנקודה הכואבת בסיפור הזה. אבל כך נוהגים גם בהרבה גנים אנתרופוסופים בשאר חלקי הארץ. יש גנים שאין בהם כלל צהרון ( כמו בהרדוף).
אבל נניח לזה.
מה שחשוב בעיני ועל זה אני מוכנה לשלם הוא שמדובר בשיטת חינוך מיוחדת במינה, בצוות (של השנה) מדהים מיוחד במינו.
הילדים זוכים לחוויות מאוד עוטפות ומגנות אך גם מאוד מפעילות ומעצימות.
יש המון כבוד לילדים, המון מגע אנושי וחום.
הגן זה הוא אחד המתנות הכי טובות ויקרות שנתתי לילד שלי ולנו כמשפחה. ואנו ראויים לכך.
[hr]
[b][po]מיץ פטל[/po][/b] (2004-06-29T00:51:06):
[u]קבוצה של 18 פעוטים בגן הכי פסטורלי בעולם ועם הצוות הכי נפלא בעולם היא בכל זאת מצב לא טבעי. כדאי לזכור את זה כל הזמן, לפני ההחלטה ובעיקר אחריה.[/u]

נכון מאוד.

אבל אם כבר גן....אז.....
[hr]
[b]בלה[/b] (2004-06-29T09:41:32):
לכל מי שחושב שגן זה לא טוב, לא מצב טבעי לילד וכו'

כשהייתי קטנה הייתי בבית עד גיל 4.5. אני זוכרת כי היה חסר לי חברת ילדים וכשהכניסו אותי לגן היה לי קשה להשתלב בקבוצת ילדים מגובשת (הרי עבורם זאת לא הייתה שנה ראשונה ביחד). לא הכרתי חלק גדול ממשחקים בהם שיחקו (אני מתכוונת בעיקר על המשחקים שילדים משחקים לבד, ללא התערבות הגננת) ואז צחקו אלי ודחו אותי. הייתה ילדה אחת אותה הכרתי עוד לפני הגן ונצמדתי אליה במשך שנתיים בגן ואח"כ בשלוש שנים הראשונות בבית ספר. לכן לדעתי הגן הוא דבר חשוב וכדאי להכניס בסביבות גיל שנתיים-שלוש גג
[hr]
[b]דימה[/b] (2004-06-29T10:34:32):
[po]מיץ פטל[/po],
התגובה שלך ושל [po]נועה ברקת[/po] סידרו לי הרבה בראש, תודה
את מי את מכירה מהצוות? אהבתי מאוד את יונתן וסימונה ודיברתי גם עם אתי ממנה התרשמתי יותר לראה אך היא עוזבת. בכל מקרה הצוות מתחלף בגן הצעיר וזו גם התלבתות הרי שיגיעו אנשים ללא נסיון... לגבי השאר כנראה שאת צודקת
[hr]
[b][po]מיץ פטל[/po][/b] (2004-06-29T20:02:00):
אני מכירה את כל אנשי הצוות.ובאמת זה צוות מובחר.
אני סומכת על אנשי "נטע ארז", שיבחרו לנו את הצוות האיכותי גם לשנה הבאה.

[u]הרי שיגיעו אנשים ללא נסיון[/u]

בכל גן יהיה איש צוות עם נסיון שאליו יתלווה איש צוות עם נסיון קטן יותר . הגרעין של אנשי הצוות הקבועים נשמר. וזה מה שחשוב.
ולפי מה ששמעתי גם אנשי הצוות החדשים הם איכותיים, אנושיים,ובעלי מוטיבציה גדולה לעבודה.
[hr]
[b][po]אורנה עמוס[/po][/b] (2004-08-16T16:29:05):
מיץ פטל
אשמח לשמוע פרטים על גן אנתרופוסופי המתאים לגיל שנה וחצי באר שבע..
[hr]
[b]שירלי[/b] (2004-08-18T10:24:51):
חברים יקרים.
קראתי את כל מה שנכתב כאן למעלה על האנתרופוסופים.
בני בן ארבע. שמעתי המון דברים טובים על הגנים בר"ג שפועלים בשיטה.
סה"כ חיפשתי עבורו מסגרת מעצימה ותומכת כזאת שתאפשר לו יותר חופש מאשר מקומות אחרים.
וכמובן צוות אכפתי חם ואוהב.
פתאום, אני כבר לא בטוחה שהאנתרופוסופים הם המקום עבורנו...
כל הדיבורים על הגבלות חופש וחשיבה קצת הבהילו אותי...
אשמח לשמוע אתכם בנושא.
שירלי
[hr]
[b]בלה[/b] (2004-08-19T14:15:53):
אורנה
למיטב ידיעתי אין גן אנטרופוסופי בבאר שבע לגיל שנה וחצי. הגן הצעיר בבאר שבע היינו מגיל שנתיים. בעמותת נטה ערז מעמינים שלפני הגיל הזה רצוי חינוך ביתי. היות ובעלי מפעיל משפחתון ואני רואה כל הזמן את הילדים שלו, אני חושבת שקבוצה קטנה של ילדים עם יחס מבוגר/ילד גבוה לגיל הזה זה דווקא טוב, וזאת בתנאי שנשארים קשובים לצורכי הילד הספציפי (ולא לילד הממוצע של הקבוצה כפי שזה קורא בד"כ). זה גם אחד העקרונות החשובים של חינוך אנטרופוסופי.
[hr]
[b][po]פלוני אלמונית[/po][/b] (2004-08-26T00:04:17):
דימה
קראתי את החששות שמלווים אותך לגבי רישום ילדך לגן בגיל זה אך למיטב ידיעתי לאחר שביקרתי בגני העמותה התרשמתי לטובה מהאכפתיות וההקשבה לצורכי משפחתי ואכן גיליתי גננת מדהימה (סימונה) עם יכולת לראות את הילד באמת אפילו עם קשיים וכן עם יכולת הכלה ואהבה ביקרנו בגן מס' פעמים (גן תאנה) אולם לצערי עד שהחלטנו לא נותר מקום אז אנחנו בהמתנה כרגע בתקווה גדולה שיתפנה מקום שיהיה בהצלחה.
[hr]
[b][po]מיץ פטל[/po][/b] (2004-08-26T00:45:31):
[u]התרשמתי לטובה מהאכפתיות וההקשבה לצורכי משפחתי ואכן גיליתי גננת מדהימה (סימונה)עם יכולת לראות את הילד באמת אפילו עם קשיים וכן עם יכולת הכלה ואהב[/u]
מסכימה עם כל מילה.
[hr]
[b][po]שכנה של זורבה[/po][/b] (2004-09-02T00:10:50):
מה העלויות
גן? שנת לימודים?
האם זה חינוך יקר
[hr]
[b]בלה[/b] (2004-09-06T08:51:10):
"מה העלויות"- 8:30- 13:00 1320 ש"ח, 8:30- 16:00 1660 ש"ח . הצוות מתחלף בצהרון- הגגנים הולכים ובאות מטפלות. החופשים לפי משרד החינוך (כמו בגן עיריה) למאט חופשת קייץ שמתחילה שבוע יותר מאוחר, אך הולכים להוריד אותה החל משנת לימודים הבאה. אכן זה יוצא יקר.
[hr]
[b][po]פלוני אלמונית[/po][/b] (2004-11-03T12:39:06):
האם ידוע למישהו משהו על גן "ערבה" בקיבוץ העוגן, עם הגננת דורית?
אנחנו עוברים לגור בסביבה בקיץ ומחפשים גן לבתנו שעכשיו בת שנתיים וחצי (ז"א תהיה בת שלוש וחצי, גיל של טרום-טרום-חובה). שמענו מחברים של חברים שגרים באזור שהילד שלהם בגן הזה דברים טובים. זה לא ממש גן וולדורף, זה משהו "ברוח", אבל הרבה דברים שם (לפחות ממה שהם ספרו) מתאימים: ההקפדה על אסתטיקה, העבודה בחומרים כמו עץ, ובד והיעדר הפלסטיק. יש לכל ילד מפית בד רקומה ותיק לחלה של שבת, הגננת מנגנת בפסנתר ושרה, ויש המון טיולים והרבה שהיה בחוץ. הילד שלהם פורח שם, שר ורוקד ומספר סיפורים, וזה עושה חשק, אבל היינו רוצים לשמוע עוד דיעות...
[hr]
[b][po]ענת היוצרת[/po][/b] (2004-12-07T11:07:57):
אנטרופוסופיה היא מדע הרוח כפי שהגה אותו רודולף שטיינר.
שטיינר נתן דרך מעשית להתמודד עם המישורים הרבים בחיים דרך מדע הרוח שלו. חלק מהדרך המעשית היא חינוך. יש כיום בעולם וגם בארץ (כמה אשרי וטוב לנו!) מערכת חינוך אנטרופוסופית, שנקראת גם חינוך ואלדורף על שם בית הספר הראשון שהוקם על ידי הבעלים של מפעל ואלדורף לסיגריות, עבור ילדיהם של עובדי המפעל. החל בגני ילדים (שיש בכמה ערים במדינתינו, אני יודעת על גבעתיים, רמת גן, ירושלים, הרדוף, ועוד) ובהמשך בית ספר יסודי (שיש ברמת גן, הרדוף, וירושלים למיטב ידיעתי) ולקינוח יש גם תיכון בהרדוף. כרגע עובדים על הקמת תיכון והצוות שלו באיזור המרכז. בכדי להכיר מעט את החינוך הזה אני ממליצה לקרוא את הספר על חינוך וולדוף של יהודית אנגרס כמבוא כללי. מי שרוצה להכנס לעומקם של דברים יחפש אחד הספרים של שטיינר עצמו שקשה למצוא אותם באיזור המרכז אבל אפשר להזמינם דרך "קרון הספרים" בטבעון.
מכיוון שהבן שלי לומד באחד הגנים האנטרופוסופיים אני יכולה להמליץ בחום. אבל כדאי להזהיר אתכם מראש שצריך לבוא עם "ראש פתוח" ורבה רצון להבין את הדרך האנטרופוסופית שהיא מאד לא קרובה או דומה למערכות חינוך שאנו רגילים אליה - במובן הטוב.
נסו ותהנו.
היוצרת
[hr]
[b]ענבל[/b] (2005-01-17T13:07:47):
שלום לכולם
בני בר בן שנה וחצי , עד עכשיו מלידתו היה איתי בבית, חוץ מיום אחד שהיה עם חמתי.
בר ילד מקסים, חכם , נבון, פשוט אוצר, ועכשיו לקראת השנה הבאה שהוא יהיה בן שנתיין וחודשיים אני חושבת להכניס אותו לגן.
אני גרה בבאר שבע וכבר התחלתי לעשות סבב בין הגנים הקיימים וגם הגעתי לגן האנתרופוסופי בבאר שבע. הלכתי עם עוד חברה, אני שמעתי על הגן מחברה ששמה את הבת שלה ועכשיו הם עברו לגור במושב בצפון.
טוב אז הגעתי לגן ובהתחלה קצת התאכזבתי, ציפיתי כנראה למקום קצת יותר ירוק בחוץ, לצערי זה עדיין עיר ולא מושב, בתוך הגן אכן הייתה אווירה נעימה של מזגן, וריחות נעימים ואהבתי את פינת הירק שיש להם ואת הרוגע של הגננן והגננת אבל קצת היה לי קשה עם החוסר צבעוניות במקום, נכון שהכל עץ אבל למה העץ לא יכול לךהיות צבעוני, גם הדשא היה נראה קצת מוזנח, ורק מגלשה אחת בחוץ, בנוסץ הצעצועים היו נראים דהויים מעט. מה דעתכם? אני אשמח לשמוע גם ממישהו שמכיר את הגן הזה ספציפי.
[hr]
[b]ענבל[/b] (2005-02-10T17:33:32):
מיץ פטל
ראיתי את התייחסותך אך לא דיברת על מה שכתבתי, לגבי הצבעוניות? האם גם אתם מרגישים זאת האם לא ניתן לצבוע קצת את המקום להכניס קצת חיות, או שיש ואני לא רואה אותה?
[hr]
[b][po]מיץ פטל[/po][/b] (2005-02-11T08:43:38):
השאלה למה את קוראת צבעוניות.
הצבעים הם פסטליים, עדינים,רכים.ויש הרבה עץ. בעיני זו צבעוניות נפלאה.
כשהילדים בפעילות, הבדים הצבעוניים נפרשים,המשחקים יוצאים מהסלסלות, והחגיגה מתחילה.

הצבעוניות הרועשת שלה אנו רגילים בגני הילדים הרגילים, בקניונים, בחניות, בחדרי הילדים,
ובכלל בשאר תחומי החיים, מהווה עומס יתר של גירויים, במיוחד בגיל הרך.
הסביבה השקטה והרגועה מאפשרת לילדים להפנים זאת לתוכם ומאפשרת להם להתמקד בעיקר.
[hr]
[b]שמיםוארץ[/b] (2005-02-11T09:24:44):
ענבל, תחשבי על הצבעוניות בטבע - ביער, בים, על שפת הנחל, במטע, בפרדס, בשדות...וב [b]חילופי העונות[/b].
הציצי לעומקה ולעשירותה בהזדמנות ראשונה שיצא לך.
זוהי צבעוניות ש [po]באופן טבעי[/po] קרובה יותר לילד ובעצם גם לנו המבוגרים, רק שאנחנו כבר התרחקנו מספיק מעצמנו בכדי לחשוב ולרצות משהו יותר 'חזק, עשיר ומעניין' מזה.
[hr]
[b]ענבל[/b] (2005-02-13T14:57:29):
תודה על ההתייחסות ואכן אני חושבת על מה שאמרתן ואולי אני צריכה גם להגיע שוב לגן, כי זה היה יום מעונן ועדיין זאת התרשמות ראשונית, אבל שלא תבינו לא נכון הגן מאוד מצא חן בעיני והוא בעדיםפות ראשונה אצלי אבל אני רואה גנים נוספים ויחד עם זאת הייתי בהרצאה מטעם הגן אבל נאמר לי שיכול להיות שלא יהיה מקום לשנה הבאה כי יש סך הכל 9 מקומות פנויים ויש עדיפות לאחים, כך שאני לא יודעת, אני ממשיכה גם להגיע להרצאות וגם לבדוק אלטרנטיבות אחרות, אך לצערי הגנים האחרים הם יותר דומים לבית ספר גננות חושבות שהן מרשימות אותי בכך שהן מסבירות לי כמה הילדים לומדים, וכמה חוגים אבל זה בדיוק ההיפך ממה שאני מחפשת, אני מחפשת חום, אהבה, ופעילות בקצב של הילד, מקום שיאפשר לו לצמוח אבל ממקום נוח ונעים. לפעמים קשה לי בדיוק לדעת מה אני רוצה אבל קל לי להצביע על מה שאני לא רוצה .
[hr]
[b]ענבל[/b] (2005-02-23T13:46:25):
שלום לכולם
אני עדיין שואלת שאלות לגבי הגן האנתרופוסופי בבאר שבע, ושאלתי בת דודה שבנה היה בגן כזה בסנסנה, היא אמרה כי לגן יש יתרונות רבים אך גם חסרונות, כששאלתי לגבי החסרונות הסבירה כי בנה היה בגן זה מגיל 3-5, וכשעבר לגן חובה אמרה הגננת כי הוא יצטרך כנראה סיוע, כי הוא לא יודע להחזיק עפרון טוב, הוא לא יודע להעתיק צורות, שכן בגן למד חיקוי ולא העתקה, לא ידע לצייר צורות, הציורים חלשים. בת דודתי הסבירה כי זה נבע מהעובדה שבבוקר תמיד יש אפשרות בחירה לשחק או עבודת יצירה ובנה בחר לשחק, וכך יצא שהוא לא עבד בכלל בעבודות יצירה מה שכן אין בגן גזירה.
אני שואלת בתור אמא שבאמת רוצה את הטוב ביותר, ומתלבטת רבות מה כדאי ברור לי ההשקפה של הגן ואני מאמינה בה אך איני מבינה למה לא נותנים לילד לגזור, שכן נותנים חוט ומחט לתפור, ואם אני אעביר אותו בגיל 4 לגן רגיל האם זה יהיה לו יותר קשה, האם הוא יגיע עם חסכים כמו במקרה של בנה של בת דודתי. מה שכן בת דודתי עדיין ממליצה על הגן ואמרה כי הייתה חוזרת על כך שוב ולא נלחצה מדברי הגננת , אבל עדיין אני רוצה להבין עוד.
[hr]
[b]יעלי[/b] (2005-02-23T15:20:17):
ענבל שלום,
[u]למה לא נותנים לילד לגזור[/u]
בגדול כמו שאני רואה את זה, ההתבוננות בילד בגיל הרך ("השביעון הראשון" - עד גיל 7) לפי השקפת מדע הרוח, רואה אותו כישות שאינה נפרדת מהעולם. הילד והעולם, הסביבה בה הוא נמצא, הם אחד.
פעולה כמו גזירה, או פירוק מכשירים, או צביעת צורות המוגדרות בקונטור, הם פעולות של הפרדה, ניתוק, הוצאת דבר מהקשרו, ומטבען מנוגדות להווית הילד כישות מאוחדת עם העולם.
עם זאת, וזה בעיני יותר חשוב: לא צריך להיות קיצוני, ומותר לילד לגזור מידי פעם.
אני לא רואה את הגזירה כמיומנות שבהכרח "מפתחת" את הילד, ושאם היא תמנע ממנו הוא יצא פגום, אך בוודאי הוא גם לא יפּגע אם יגזור.
זוהי דעתי הפרטית, בוודאי יש עוד כיוונים להתבוננות בנושא.
מקווה שנתתי לך פתח להרהור, ובהצלחה!
[hr]
[b][po]מיץ פטל[/po][/b] (2005-02-23T20:17:27):
לגבי המיומנות שאת מדברת עליהן,תמיד תוכלי למלא את החסר בבית.
הדגש הוא על העולם הפנימי של ההילד ולא על מה שרק נראה מבחוץ.
ילד שיודע לגזור נכון, או לצייר בתוך הקווים, עדיין לא מבטא עולם פנימי בריא ושלם.
העבודה שנעשת בגן היא בנימי נימים. היא לא מורגשת ומודגשת.
אם תשאלי הורים בגן כזה מה הילדים שלהם עושים או לומדים, לא בטוח שהם יוכלו להגיד לך.כי לא "רואים".
מצד שני, אם תשאלי אותם על התהליך הפנימי שילדיהם עוברים בגן, יהיה להם בהחלט מה לספר לך.
במשחקי הדמיון משליכים הילדים את עולמם הפנימי על הבובות, הבדים וקורות העץ.ובכך מנסים לפתור שאלות, חרדות, דילמות.
בסיפורי האגדות לכל דמות יש יצוג בעולם הפנימי, בנפש. המלך למשל הוא השכל, או השלמות. וכו'.
דרכם הילדים רוכשים כלים של תובנות, של כלי התמודדות לעתיד.
כשילד מהגן כזה מגיע לבית ספר רגיל, אמנם הוא לא יודע לגזור כמוהם, או להחזיק נכון את העיפרון, אך עד מהרה יוכל להשלים זאת. מצד שני הוא מגיע עם חוסן נפשי גדול יותר, עם יצרתיות מחוזקת, עם בטחון גדול יותר בעולם.

אינני בעלת ידע מעמיק בחינוך הזה. אני הורה של ילד במערכת חינוך זו. הדברים הללו נמסרו לי מפי אנשי הצוות ומהרצאות בהם השתתפתי במסגרת הגן.
אני בטוחה שאם תפני לאנשי הצוות בגן או ל [po]פיית צמר[/po] הם יוכלו להשיב לך יותר לעומק.
[hr]
[b]ענבל[/b] (2005-02-23T20:50:00):
תודה על ההתיחסות, אך האם את מיץ פטל, רואה את הקושי אצל בנך ? האם הוא ממשיך בגן של הגדולים? הפחד אצלי שאני אגרום להאטה אצל הילד, ואני בטוחה שאתם מבינים את הפחד הזה, שמא אני פוגעת בו, וכשחברה שלי שמה את הבנות שלה בגן הזה חשבתי כמה זה מדהים, אבל פתאום שמדובר בבנך, יש לי כל כך הרבה חששות שמא אפגע בו, שמא יהיה איטי?
[hr]
[b]יעלי[/b] (2005-02-23T22:29:01):
[b]ענבל[/b] ,
[u]הפחד אצלי שאני אגרום להאטה אצל הילד[/u]
השאלה היא באיזה כישורים את פוחדת שהוא יאט? בגן ולדורף סביר להניח שהוא יהיה איטי בכישורי למידה קוגנטיביים, בעיני זו איטיות מבורכת מפני שהגיל הזה אינו מתאים לסוג כזה של פעילות. העובדה שהוא לא "יתאמן" בגיל הרך הזה על מיומנויות כמו למידה שכלתנית, גזירה, אחיזת עפרון, אינו אומר שלעולם הוא לא ירכוש מיומנויות אלה כי "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים..."
שאלי את עצמך מה חשוב לך שילדך ירכוש בשלב זה בחייו.
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2005-02-24T09:02:39):
אני זוכרת היטב את היום שבו בני הגדול עבר לחינוך וולדורף. הוא היה מבריק בשכלו, כבר קרא וכתב, חישבן חשבונות והבין הבנות. כל כך זריז הוא היה בשכלו. כשהוא עבר לחינוך וולדורף בכיתה ב', זה היה כמו לעצור רכבת דוהרת. כל התנועה השכלית שבה היה נתון נעצרה בבת אחת ובחריקה (אם כי פחות נוראית ממה שציפינו), הוא התחיל לקפוץ בחבל, ללמוד לדלג, לתפוס ולזרוק כדור, לדקלם שירים בעל פה והספיק לחלוטין את עניינ הקריאה והכתיבה האינטנסיביים של קודם (אם כי תמיד הוא המשיך לקרוא בבית).
חשבנו שיהיה לו קשה מאד, אבל הוא נרגע לגמרי. המסגרת נתנה לו בטיחון עצום והחזירה לו את הביטחון בגופו, היא הצילה את הדמיון המפותח שלו ושמרה עליו חם ונושם.
בכיתה א' וב' בבית הספר הרגיל (הוא עשה שוב את כיתה ב' בחינוך וולדורף) הוא היה כל כך מרושל שהיה עליו ללכת לרפוי בעיסוק. היום הוא ג'אגלר מצוין, קוסם זריז ידיים, מתאמן בבית הספר לקרקס, שר, מנגן, מצייר מדהים - פשוט אמן (מרגש אותי רק לכתוב את זה, אחרי שאתמול הכיתה שלו הציגה את "מעגל הגיר הקווקזי" בצורה מדהימה). השכל שלו לא נפגע כהוא זה. הוא עושה בגרות במתמטיקה ובמחשבים, מתכנת, לומד מעצמו דברים מאד מסובכים. אני כל כך שמחה שעצרתי את הרכבת בזמן.
[hr]
[b][po]רינ צ'י[/po][/b] (2005-02-24T10:59:02):
נועה, הסיפור על בנך כל כך מרגש ומעורר תקווה.
גם אצלנו רכבת דוהרת כזאת, אם כי צעירה יותר, ואני מקווה כל כך שיימצא לה מקום בגן וולדורף בסביבה בשנה הבאה, כדי שניתן יהיה לעזור לה להאט.
[u]המסגרת .. שמרה עליו חם ונושם[/u]
איזה יופי!
[hr]
[b][po]מיץ פטל[/po][/b] (2005-02-25T00:48:05):
הבן שלי נמצא במקום שמאוד מאוד טוב עבורו.
הבחירה שלנו בחינוך הזה היא ממקום שהחנוך הביתי ,בשלב זה, אינו נכון לו.
בחינוך הרגיל הוא היה מזמן הולך לאיבוד,ושוקע בתויות,בדיכוי האני שלו. אבל בטח גוזר מאוד ישר וצובע נורא יפה בקוים.
החינוך הזה הוא מתנה עבורו. מקום בטוח ומתאים בדיוק למה שהוא זקוק.
אינני רואה בכישורים הקוגניטיבים בגיל כזה מטרה, או שלב חשוב בהתפתחות.
יש עוד הרבה אלמנטים חשובים באמצע.

הצוות הספציפי בגן שעליו את מדברת הוא מעולה. ואני סומכת עליהם ביותר.
ממליצה לך לברר קצת יותר מהם שלבי ההתפתחות לפי הגישה האנתרו' ואז תוכלי להבין שכיורים קוגניטבים בגיל זה, אינם נחוצים ואפילו מחבלים , בנפשו של הילד.
את יכולה גם להכנס לאתר http://www.antro.co.il/
וגם ובמיוחד ל:
http://www.antro.co.il/[po]new page 9[/po].htm
[hr]
[b]ענבל[/b] (2005-02-25T07:52:51):
תודה על ההתיחסות, אין ספק שגם אני חושבת שבגיל הזה בני יהיה בן שנתיים אין מקום לעבודה קוגנטיבית כל וחומר לא בגיל שנתיים ובני עד השנה הבאה יהיה בחינוך ביתי, אך למרות שאני לא עובדת איתו על משימות קוגנטיביות, הוא יודע הרבה, הוא אפילו יודע איך קוראים לו ואף אחד לא לימד אותו, הוא מבין הכל, מתקשר, עוזר לי בעבודת הבית, והוא באמת ילד מיוחד לפי מה שאני רואה בסביבתנו. אני רוצה לשלוח אותו בשנה הבאה לגן כי אני חושבת שלשנה הבאה חינוך ביתי אינו טוב לו, הוא מתקשר מאוד יפה עם ילדים שקצת גדולים ממנו, ובאמת בחיפוש גן חשוב לי הצוות ובנוסף מקום שהוא ירגיש בו בטוח ממעבר של בית, ושלא תיפגע בו שמחת החיים. שאלה נוספת למיץ פטל האם את מדברת על הגן של הקטנים, טלה?
הייתי בגן ובאמת הצוות מצא חן בעיני, ניסיתי הרבה זמן להבין מה אהבתי חוץ מהמלל שאמרו והגעתי לכך שראיתי עיניים טובות גם אצל הגנן וגם אצל הגננת, אבל עדיין יכול להיות שלא יהיה מקום.
שאלה נוספת, איך אתם יודעים על מה עובדים בגן, האם אפשר להצטרף ולראות כי כשהייתי הינו אני וחברה חצי שעה וכשהילדים נכנסו ביקשו מאיתנו ללכת, איך אתם מציעים לי לעשות זאת? האם יש יום פתוח?
[hr]
[b]ענבל[/b] (2005-02-25T07:54:21):
התכוונתי שחינוך ביתי אינו נכון לו , כי טוב לו אין ספק.
[hr]
[b]בלה[/b] (2005-02-25T10:00:20):
שלום ענבל
הבן שלי נמצא בגן טלה, עד גיל 3 היה בחינוך ביתי עם אבא שלו שמפעיל משפחתון. בשנה הבאה הוא ממשיך לגן של הגדולים (גן פעמון כנראה). צוות הגן באמת נפלא, יש הרבה טיולים- דבר שלא קיים בגנים אחרים. יוצאים לחצר כמאט בכל מזג אוויר- עוד פעם, נדיר מאוד. לרוב קל יותר לגננת להחזיק את הילדים בפנים במקום להלביש אותם, להחליף בגדים לכל הקבוצה אם הדשא רטוב ועוד להתמודד עם הורים של אותם ילדים שמאשמים את הצוות בכך שהילד חלה בשפעת. הפחת הזה נפוץ עד כדי כך שבת של החברה שלי חוזרת מגן של אמונה (שנחשב לגן טוב) עם אותם מספר השכבות שהגיעה בבוקר מזיעה ומבושלת לחלוטין!
אני לא חושבת שניתן להאיט בהתפתחות הילד בגלל שלא גוזרים בגן ולא צובעים בין הקווים. אגב, גם לא לומדים לקרוא ולא עושים תרגילים שדומים למבחני פסיכומטריה (מסוג מצא את הפריט המיותר/ החסר). לדעתי הילד הולך לגן בעיקר כדי ללמוד לחיות בקבוצה בעיקר. זאת מיומנות מאוד חשובה שלא ניתן להקנות בבית. גזירה, צביעה וכו'- כל אלה סוגי פעילות עבור בודד שניתן להשלים בבית אם רוצים. הניסויון הראשון של הילד להתנתק מאמא ולהכנס לחברה חייב להיות רך עד כמה שניתן, לא טרבמטי. השהות בגן- נעימה ורגועה ולא מלאה בבכי וצעקות כפי שזה קורא לרוב. גן טלה מצטיין באווירה הנוחה לילד, בהתחשבות בצרכים שלו. וזה מה שחשוב בעיני.
זה כצת כמו חינול של פעם- איטי יותר מצד אחד אך עמוק ובטוח יותר מצד שני.
[u]שאלה נוספת, איך אתם יודעים על מה עובדים בגן[/u]
מדי פעם מקבלים מכתבים הביתה. במכתבים האלה יש תאור כללי של מה שהיה בתקופה שעברה. מכתבים אלה מסכמים תקופות של חודשיים-שלושה. אבל שלא יהיו אשליות- זה לא פירוט של "מה הילד הספציפי שלך למד היום": הילדים [b]חיים[/b] את הנעשה בגן ולא [b]לומדים[/b] מיומנות מסויימת. אין [b]עבודה על חג הפסח[/b] אלא יש [b]הכנות וחגיגת החג[/b].
[u]האם אפשר להצטרף ולראות [/u]
לפי הנסיון, הילדים לא מתנהגים באופן טבעי כאשר מישהו זר מבקר אותם. זה מפריע להם, האווירה פתאום נעשית מתוחה. לכן לא נראה לי שיתנו לך להצטרף לפעילות בתוך הגן. יהיה יום פתוח אחרי פסח אך זה מפגש עם הצוות ללא ילדים. בחינוך הזה [b]הילדים[/b] נמצאים במקום הראשון ולכן כדאי לקבל את זה שביקשו מכם ללכת בהבנה.
[hr]
[b][po]מיץ פטל[/po][/b] (2005-02-25T12:34:52):
אני מדברת על שלושת הגנים. בכל אחד מהם יש איש צוות ותיק יותר. ואתם אני מכירה ומוקירה.
את החדשים, אינני מכירה אך, משיחה עם חברותי משם הרושם הוא כי גם הם אנושיים,ומביאים הרבה עומק לגן.
[hr]
[b]ענבל[/b] (2005-02-25T14:47:59):
שלום , תודה רבה על דבריכם, אני מקבלת מאוד בהבנה את זה שביקשו מאיתנו ללכת, אפילו אהבתי את זה , כי הגנן דיבר איתנו כי הילדים היו בחצר עם הגננת והסיעת, דבריכם מוצאים חן בעיני אבל עדיין אני מפחדת, מישהו יכול לספר את התהליך שהוא עבר?
תודה רבה מאוד עוזר לי הפורום הזה, כי מסביבי רוב האנשים מאמינים בחינוך הרגיל ואני מרגישה כמו עוף זר.
[hr]
[b][po]מיץ פטל[/po][/b] (2005-02-27T22:12:04):
[u]אבל עדיין אני מפחדת,[/u]
קצה ידי מלהושיעך.
כדאי שתעשי עבודה פנימית עם עצמך בעניין הפחדים. (דפוס??פחד משנוי?פחד ללכת נגד הזרם?)

[po]יעוץ הדדי[/po] הוא כלי נהדר.

כל טוב.
[hr]
[b][po]מיץ פטל[/po][/b] (2005-03-02T13:14:05):
לענבל , מצטערת על הנימה החותכת משהו.
לא משהו אישי נגדך, אלא אני פשוט מוצאת את עצמי לאחרונה יותר מידי בעמדה שבה עלי להסביר שוב ושוב (וגם לעצמי) מדוע אני בוחרת בדרך הזו עבור בני .
הפחד שלך הוא לגיטימי מאוד, כי כל שינוי הוא מעיקרו מעוררר פחד.
אני שמחה שיש מי שמוכן להסביר לך על התהליך שהיה לו.
אולי גם לי יקרה פעם.(אצלנו התהליך כל הזמן מתהווה).
בהצלחה לאן שתחליטי לפנות.
[hr]
[b]ענבל[/b] (2005-03-04T17:56:16):
למיץ פטל, קודם כל תודה על ההתיחסות, וזה בסדר כל אחד זכותו לשתף במה שהוא מרגיש לנכון, פשוט את ובלה האנשים ביחידים שאני מכירה שהיום ילדם בגן טלה, או מכירים את המסגרת בבאר-שבע, אני חושבת שהפחד שלי נובע לא רק מהגן עצמו אלא בעצם מכל גן, ואני צריכה לעבוד על עצמי שזה נכון בשבילו להיכנס למסגרת, את זה אני יודעת אך אני מפחדת מכל מסגרת, והעובדה שמישהו אחר שומר עליו, אני כבר מחכה ליום שאעבור את זה, כך הרגשתי לפני הברית של בר, הבטן התהפכה שוב ושוב, ומאוד קשה לי להגיע להחלטה.
הייתי בהרצאה אחת וארצה לבוא לשאר כך אולי גם לפגוש הורים נוספים, גם לבינתיים אולי אין מקום .
[hr]
[b]אור[/b] (2005-03-05T22:40:38):
לפני כשבוע הכנסתי את בני בן השנה וארבעה חודשים לגן כי הרגשתי שאולי כדאי שיתרגל לחברת ילדים בני גילו. עד כה היה איתי בבית. מדי פעם נשאר לכמה שעות עם בייביסיטר אחת או שניה שאותן הוא מכיר. לא בכה אף לא לשניה. הוא חברותי, רגוע ובטוח בעצמו.
ביומיים הראשונים הייתי בגן יחד איתו למשך כשעה ואז הלכתי לשעה. הוא בכה כשהלכתי וגם כשחזרתי.
כשעזבתי אותו בגן והלכתי - כעצת הגננת - הרגשתי שאני עושה לו עוול נוראי ושזה לא נכון להשאיר אותו בסביבה זרה, ושיותר נכון להיות איתו יותר בימים הראשונים ולאפשר לו להכיר את הגננת והמטפלות כשהוא חש ביטחון מעצם היותי בסביבה, ורק אז להתחיל להשאיר אותו איתן וללכת. הסברתי זאת לגננת והיא טענה ש'כולם בוכים בהתחלה ואח"כ מתרגלים' וש 'לאמא קשה יותר מלילד' ועוד סיסמאות בדומה לאלה.ביום שלמחרת התעקשתי להשאר קצת יותר ואז ללכת ולצפות בו מהחלון בלי שיראה אותי. הוא בכה והיה קשה להרגיע אותו. ברור - בשבילו הסביבה היתה עדיין זרה לחלוטין.
ביקשתי מהגננת שהיא או אחת אחרת מהצוות תיגש אליו יותר ותהיה איתו יותר כדי שיכיר וירגע והסברתי שהוא מאוד חברותי ושרק צריך קצת להכיר וכבר מרגיש יותר בטוח. הגננת לקחה אותו לחצר ושיחקה איתו אחד-על-אחד כחצי שעה והמצב רוח שלו השתנה ללא הכר לטובה וכשבאתי לקחת אותו היה במצב רוח נהדר..
ביום המחרת הגננת היתה בחופשה והילד שוב בכה לפרקים וכשבאתי לקחת אותו ראיתי שהוא עצוב וכשראה אותי התחיל לבכות. הגננת המחליפה אמרה שהוא היה בסדר בכה מדי פעם אבל לא הרבה. מה זה 'בסדר'? האם היה עצוב כל היום? האם שיחק? איזה מצב רוח היה לו? הרי רק אני יכולה לתרגם כל מבט שלו ולדעת מה עובר עליו ובשביל זה אני צריכה לצפות בו מהחלון עוד מספר פעמים, בלי שיבחין בי. אבל את זה הגננות לא אוהבות. זה 'מלחיץ' אותן. ( האם אינן יכולות לעמוד בלחץ הזה? מה זה לעומת הלחץ האדיר של הילד? )
השאלה הגדולה שמטרידה את מנוחתי היא : אז מה עושים? הולכים הביתה ומחכים לשמוע בסוף היום את 'הוא הרגיש בסדר היום' ?איך אחליט אם טוב לו או 'בסדר' לו ע"ס אמירה של מישהי שלא מכירה אותו, ומבלי שאראה בעצמי -לפחות בימים הראשונים- את המבט שלו ואת ההתנהגות שלו ? הרי גם הגננות יסכימו איתי שטובת הילד קודמת לכל.
[hr]
[b][po]מיץ פטל[/po][/b] (2005-03-06T00:31:27):
[u]בני בן השנה וארבעה חודשים לגן כי הרגשתי שאולי כדאי שיתרגל לחברת ילדים בני גילו. עד כה היה איתי בבית.[/u]
ולדרוף או לא ולדרוף,ילד בגיל כזה צריך את אמא.(אלא אם יש לו קשיים יוצאי דופן,או שהחיבור בינכם מוביל למשברים).
[hr]
[b]שמיםוארץ[/b] (2005-03-06T00:47:11):
[b]אור[/b]
[u]כדאי שיתרגל לחברת ילדים בני גילו.[/u]
האם זו הסיבה היחידה שבגללה הכנסת אותו לגן או שישנן גם אילוצים אחרים?
אם את ממילא בבית, הייתי ממליצה לך להשאיר אותו איתך. הוא כל-כך פיצפון ובאמת שאין סיבה לדחוף אותו 'להתרגל' לחברת ילדים.
באתר הזה תוכלי לקבל תמיכה גדולה מאמהות רבות שבוחרות להשאר עם ילדיהן בבית.
@}
[hr]
[b][po]טרה רוסה[/po][/b] (2005-03-06T09:26:14):
הוא גם יכול להכיר ילדים אחרים שלא במסגרת הגן, כשאת נמצאת לידו.
[hr]
[b][po]פיית צמר[/po][/b] (2005-03-08T11:14:43):
אור
אני יחד עם [po]מיץ פטל[/po]. אם אין אילוצים אחרים מעבר ל [u]שיתרגל לחברת ילדים בני גילו[/u] אז חבל שלא יהיה איתך. כי גם אם יהיה לו טוב בגן זה לא יהיה ממש בזכות הילדים האחרים.
כמה מהסיבות שכמעט ואין גני ולדורף לילדים מתחת לגיל 3 הן שהם צריכים להיות עם אמא וגם עד לגיל זה פחות או יותר הם לא ממש זקוקים לחברת ילדים אחרים, רוב הפעוטות בדרך כלל משחקים זה לצד זה ולא זה עם זה.
מה גם שלהתרגל לחברת ילדים כפי שאת מכנה את זה אפשר גם בגינה הציבורית, בפארק הלאומי...כמעט בכל גינה יש גרעין קבוע של ילדים/אמהות/.מטפלות שאפשר להתחבר אליו.
[hr]
[b][po]רינ צ'י[/po][/b] (2005-03-08T13:27:13):
[po]פיית צמר[/po], את מדברת על הגן של לנה וגדי - גן תאנה? אם כן, אשמח להעביר לך את המספר (יודעת בעל פה מהשנתיים שבילינו שם, וטורחת לזכור כי מתעתדים לבלות שם עוד שנתיים..).
[hr]
[b]נגה[/b] (2005-03-25T09:26:06):
שלום,
אנחנו בתהליך הקמה של גן אנתרופוסופי ומבקשים לברר, אם מישהו במקרה יודע -
מהי המשכורת המקובלת לגנן/ת אנתרופוסופי/ת? (הן במהלך הלימודים והן למי שסיימם בהצלחה)
תודה!
[hr]
[b]אירית[/b] (2005-04-02T19:49:52):
לנגה,
המשכורת משתנה מגן לגן. כי כל קבוצת גנים מוקמת ע'י עמותה אחרת. מה שהייתי עושה זה להיכנס לאתר האנתרופוסופיה ל"חינוך ולדורף", פותחת את רשימת הגנים ופשוט מתקשרת לעמותות השונות ומבררת. אני בטוחה שיסכימו לעזור לך.
[hr]
[b]ענבל[/b] (2005-04-09T18:07:44):
שלום לכולם
הייתי ביום שלישי ביום פתוח של הגן האנתרופוסופי בבאר שבע, וכמה שהפילוסופיה דיברה אלי לפני שהגעתי רק מחברות, וממה שקראתי נדהמתי לראות שפשוט הם אמרו את הדברים שכל כך רציתי לשמוע, ולא שמעתי מ- 15 גנים שהייתי בהם, אולי תחשבו החשדנים מבינכם שהם יודעים מה אני רוצה לשמוע, אבל זה בדיוק ההיפך , התפיסה שלהם היא בעצם לשמור על הילדות וכשהם דיברו רואים שמדובר באנשים שאוהבים את מה שהם עושים, יש ניצוץ ולא שחיקה כמו במקרים רבים שראיתי, הגעתי עם בן זוגי כדי שגם הוא ישמע ובאמת שנינו מאוד רוצים להכניס את בננו, אבל יש בעיה של מקום ואני כל כך מפחדת שאצטרך להכניסו לגן אחר, במיוחד לאור העובדשהש שכבר הייתי בגנים רבים, וכשהם שדיברו הרגשתי שהם עונים על הצרכים של בר.
אז האם יש משהו שאני יכולה לעשות חוץ מאשר לחכות שיתקשרו לראיון, אני אשמח לשמוע מכם.
[hr]
[b]אירית[/b] (2005-04-10T06:57:34):
הי ענבל,
אני כמובן מבינה על מה את מדברת. בעיני הגנים האנתרופוסופיים פשוט נפלאים ואני מקווה שיירבו.
אני הייתי מתקשרת אליהם , לא מחכה שהם יתקשרו, ואומרת כמה התחברת לפילוסופיה ושאת רואה את בנך/בתך רק בגן שלהם ושזה משהו שמאוד חשוב לך....
[hr]
[b]אירית[/b] (2005-04-10T17:25:34):
ענבל יקרה,
גם אם תשמעי נודניקית- זה לא רלוונטי, כי מה שחשוב הוא שהבן שלך יהיה בגן. לדעתי, אם הם יידעו שזה כל כך חשוב לך- הם יבואו לקראתך. אני בטוחה שחשוב להם מאוד איזה הורים יהיו בגן, מעבר לילדים שיהיו בו.
שיהיה בהצלחה.
[hr]
[b][po]אום אל עלמה[/po][/b] (2005-07-11T16:38:34):
שלום. אני חדשה בתחום האנתרופוסופיה ככלל והחינוך האנתרופוסופי בפרט. מאוד מסקרן ומעניין. אני מתגוררת ברמת השרון ויודעת על קיומו של גן אנתרופוסופי באזור אך גן זה הוא רק מגיל 3. מה עושים עד אז? רשמתי את בתי הפעוטה למסגרת חינוכית קונבנציונאלית ואני מאוד לא שלמה. אשמח עם למישהו יש מידע שיוכל לספק לי בהקדם.
[hr]
[b]מחשבות[/b] (2005-07-12T15:58:29):
[u]אך גן זה הוא רק מגיל 3. מה עושים עד אז?[/u]

נשארים אתה בבית :-) אם אף אחד מבוגרי המשפחה לא יוכל להשאר עם הילדה בבית כל היום, אולי תוכלו להעזר במטפלת או בבייביסיטר
יותר עדיף ממעון בעיני...
[hr]
[b][po]יוליה ניי[/po][/b] (2005-07-12T20:20:39):
אני יודעת ששתי הגישות מאוד שונות, אבל כשאני יורדת לרמה הפרקטית היום-יומית, אני רואה שרמת האכפתיות וההתחשות בילדים בגנים כאלה היא גבוהה מאלה של גני העירייה. ולפעמים זו לאו דווקא רמת האכפתיות וההתחשות, אלא היכולת הפיסית של גננת בודדה + סייעת לתת תשומת לב ל-35 ילדים.
אני רואה (עדיין מהצד, לצערי) שגם גני וולדורף וגם הגנים הדמוקרטיים יוצרים סביבה יותר חמה ותומכת בילד מאשר גני העירייה.

זה נשמע נכון?
[hr]
[b]מחשבות[/b] (2005-07-13T15:05:27):
גם לי זה נשמע מאד נכון, משני הכיוונים: הן זה שיכולת הנתינה של הגננת לילד עולה ביחס הפוך למספר הילדים, והן זה שבדרך כלל מי שפונה לחינוך אלטרנטיבי הוא אדם בעל רמת אכפתיות ומודעות גבוהה יותר. מאידך, יש לזכור שהילד לא יישאר לעד בגיל גן, וההבדל בין שתי המסגרות שהזכרת הולך ומתחדד ככל שהילדים גדלים. אמנם אפשר לעבור בין המסגרות בהמשך, אבל זה מכניס קשיים חדשים לתמונה.

<נו מה חשבת? שיש החלטות פשוטות? :-)>
[hr]

[b][po]יוליה ניי[/po][/b] (2005-07-13T16:03:27):
היי,
מחשבות -
לא, ההחלטות הן ממש לא פשוטות :-)
בשבילי חלק מהקושי שבקבלת ההחלטה הזאת הוא בחוסר מידע.
נראה לי שאני מבינה את העקרון שעומד מאחורי השיטה הדמוקרטית. אם כי, אני לא יודעת עדיין להגיד האם השיטה הזאת אכן השיטה הכי טובה לחינוך.
לגבי האנטרופוסופיה - אני קוראת הרבה באינטרנט, והזמנתי גם ספרים, אבל זה נראה לי לא מספיק.
אני אף פעם לא הייתי בגן או בית ספר אנטרופוסופי, ולא הכרתי ילדים שלמדו או לומדים בבית ספר שכזה. התאוריה יכולה להיות יפה ככל שתהיה, אך היישום שלה חשוב לא פחות, אם לא יותר.
אני מקווה לפגוש כאן אנשים שיש להם התנסות אישית. הייתי רוצה לדעת על התחושות ונמחשבות שלהם.
[hr]
[b]בלה[/b] (2005-07-17T11:53:18):
יוליה, הבן שלי בן 4 ממשיך שנה שניה בגן אנטרופוסופי. זה באמת מאוד שונה מהגן הרגיל, אם כי במקרה ואת מחפשת רמת האיכפתיות גבוהה יותר ולא שיטת חינוך אחרת אולי עדיף שתלכי לגן פרטי. כי השיטה שונה מאוד- היא שומרת על הילדות ומנסה לגרום לילד להישאר באולם הילדות כמה שיותר. הרעיון שעומד מאחרי זה הוא שבתקופה הזאת של החיים הילד צריך לבנות את הגוף הפיזי שלו, אחרי זה את העולם הריגשי ואילו גירוי היכולות האינטלקטואליות - רצוי שישארו רדומים בשלב הזה. לכן, למשל, לא לומדים לקרוא בגיל כו צעיר (אפילו ילדים עולים לכיתה א' בגיל 7 ולא 6 כפי שמקובל בארץ), התשובות לשאלות הילד פונות יותר לדימיון שלו והפעילות החשובה ביות בגן- זה המשחק החופשי. הכל נעשה ברוגע ובסביבה נעימה כדי ליצור סביבה בטוחה מבחינה ריגשית לילד וכדי שתהיה לו דוגמא טובה לחיקוי.
אם ברצונך להרחיב בדיון את יכולה להתקשר אלי בטל' 054-7554902

בכל מקרה, בהצלחה:-)
[hr]
[b]דפני[/b] (2005-07-24T21:04:44):
שלום,
קודם כל כיף למצוא אתר שעוסק בטבע ממבט קצת יותר סבלני מבט המכליל אותנו וילדינו כחלק מהטבע.
מעבר לזה אני מחפשת גן קצת אחר גן אנטרופוסופי באזור המגורים שלי. אשמח אם משהו יפנה אותי.
[hr]
[b]בלה[/b] (2005-07-25T15:52:19):
אני אוהבת את הגן ואת הצוות החינוכי. השנה פותחים כיתה א' ואולי נמשיך גם לבית ספר. יש עוד זמן... אני די מתלבטת בעניין זה. הבן שלי יליד אוגוסט ואמור לעלות לכיתה א' כשיהיה בן 6 בבית ספר רגיל ו- 7 בבית ספר וולדורף כי הם לא מקבלים ילדים לפני שהם בני 6 וחצי. ז"א שיצטרך להשאר בגן שנה נוספת. בכל מקרה יצטרך מתישהו לעבור לחינוך רגיל ואז יהיה גדול מכולם בשנה... וגם עניין הצבא שזה עוד רחוק מאוד אבל עדיין אני רוצה שיסיים 12 שנות לימוד של בית ספר לפני כן.
[hr]
[b]שלומית[/b] (2006-02-26T11:34:39):
שלום לכולם
בתי נמצאת בגן וולדורף במרכז ובאחת הפעמים שהגעתי לגן, ראיתי את הגננת לוקחת ילד , באופן תקין, והוציאה אותו מהגן והושיבה אותו על הספסל במבואה, ואמרה לו "אתה לא יכול לזרוק אוכל של ילד אחר", האמת שהיה לי קצת קשה לראות זאת, כי הילד בכה מעט, אבל זה היה ענין של דקות מועטות, אך עדיין בגנים אחרים שבדקתי לפני שהכנסתי את בתי לגן , סיפרו לנו על כסא מחשבה, ושטיח מחשבות, וזה היה לי מוזר כי מדובר בילדים בני שנתיי בסך הכל, ומצד שני איך אפשר להתמודד הרי צריך הצבת גבולות,
בבקשה אשמח לשמוע תגובות רבות ככל האפשר
[hr]
[b]יעלי[/b] (2006-02-28T08:45:48):
שלומית,
קשה להתייחס לדברים מעל גלי הרשת. זה כל כך אינדיבדואלי לגן, לילד, לגננת...
הייתי מדברת עם הגננות באופן שפותח את הדברים למטרת ברור, הבנה, הקשבה ומשתדלת להמנע משיפוט.
בהצלחה.
[hr]
[b][po]ענבל יהב[/po][/b] (2006-03-07T22:35:36):
שלום לכולם
בני נמצא בגן אנתרופוסופי בבאר שבע, גן מקסים וצוות נהדר ובר מאוד אוהב את הגן.
הבעיה היא שהעמותה מורכבת מאנשים שעושים עבודת קודש, ועושים הכל בהתנדבות וחסרים המון כספים, וכוח אדם.
השאלה שלי איך אני כאם בגן יכולה לעזור?
אשמח לשמוע רעיונות מכם, איך אתם השגתם כספים ובאילו פעולות נקטם?
תודה מחכה לשיח
[hr]
[b][po]אירית בנגל[/po][/b] (2006-03-08T19:32:23):
הי ענבל,
השאלה מאוד מורכבת וחסרים לי פרטים בשביל לענות ממש לעומק. באופן כללי, לגבי כוח אדם- אני לא בטוחה שזו שאלה של כסף. פשוט חסרים גננים בכל הארץ (חוץ אולי מהצפון, שם המצב הרבה יותר טוב). הביקוש עולה על ההיצע. גנים חדשים נפתחים ונפתחים אבל אנשי צוות- אין.
לגבי המצוקה הכלכלית- אפשר לנסות לגייס הורים שמבינים את מהות הגן והחשיבות שלו לילדיהם ולעשות מין מגבית כזו. שכל אחד שרוצה ייתן 100 ש'ח למען המטרה.
לא הבנתי מה בדיוק חסר בגן- אם אלה בובות, אז אפשר לארגן ערב אמהות ולהכין בובות, חיות, פירות וכו'.... אפשר לגייס הורים לעזור בתחזוקת הגן וכו'....
[hr]
[b][po]ענבל יהב[/po][/b] (2006-03-10T01:11:24):
לגבי תחזוקה בגן, ךצערי אין הרבה הורים שנותנים יד, ארגנתי יום כזה יחד עם הצוות ובאו מעט אנשים , במיוחד מעט גברים, הורים רבים רוצים לשים את ילדם בגן, וזהו , לא להיות מעורבים עוד , לתת אך לא לקבל ולי זה חבל.
דבר שני כשאני מדברת על כספים, אני מדברת למשל על שיפוץ מבנה שמיועד להיות גן ילדים אך דרוש לכך כסף רב לשיפוץ המבנה.
מקווה שהדברים יותר ברורים עכשיו.
[hr]
[b]אלה[/b] (2006-03-20T23:17:51):
שלום
אשמח לקבל פרטים וחוות דעת על הגנים אנטרופוסופיים בנס-ציונה.
אני מתעניינת בשביל בתי שתהיה בת שנתיים בשנה הבאה וכרגע היא בבית.

תודה מראש
אלה
[hr]
[b][po]בר עדש[/po][/b] (2006-03-21T17:46:33):
שלום אלה,
הבן שלי הולך לגן אנטרופוסופי בנס-ציונה. אם את מעוניינת לדבר, כתבי לי ל bar.adash ב gmail "dot" com .
[hr]
[b]יונית[/b] (2006-04-26T10:07:52):
שלום לכם,
ביתי עדין לא בת שנה, אבל אני כבר מעוניינת לברר לגבי גנים אנטרופוסופיים/מטפלות ברוח זו באיזור גדרה. יש למישהו מכם אינפורמציה בנושא?
תודה על כל תשובה.
[hr]
[b][po]רונן האן[/po][/b] (2006-04-27T00:03:52):
יונית שלום,
[u]גנים אנטרופוסופיים/מטפלות ברוח זו באיזור גדרה[/u]

יש שני גנים בנס ציונה:
גן סמדר לגילאי 2 - 4 וגן כלנית גן לבני 4 - 6.
שניהם בניהול עמותת דניאל טל: 08-9409749
[hr]
[b]יונית[/b] (2006-04-27T11:35:43):
תודה לכן. נראה לי שנס ציונה קצת רחוק. האם יש סיכוי להקמת גן כזה/מרכז באיזור גדרה??
[hr]
[b][po]פלוני אלמונית[/po][/b] (2006-05-02T01:31:12):
יונית שלום,
האם יש סיכוי להקמת גן כזה/מרכז באיזור גדרה??
הסיכוי תמיד קיים והוא תמיד תלוי ביוזמה, כמו למשל של הורים כמוך, שנפגשים, מתאגנים, מוצאים גנן/ת, וביחד פותחים גן נוסף. זהו חינוך המכוון בסופו של תהליך לפתח את הכוחות של האינדיבידואליות האנושית להגשים את עצמה. לפיכך גם הדחף הראשוני להקמת המסגרת החינוכית ראוי שיבוא מכוחות של אינדיבידואלים המצרפים יחד את כוחותיהם להגשמת חלומם.
אוכל להפנות אותך להורים רלוונטיים בגדרה, ולתת עוד טיפים מנסיוני, אם תשאירי לי מס' טלפון ב [email protected]
[hr]
[b]יפעת[/b] (2006-06-24T23:24:50):
שלום לכם
ביתי בת שנה וחודש אשמח לברר בקשר לגנים אנטרופוסופים באיזור כרמיאל..בינתיים היחידים שמצאנו הם גני ילדים ,שבהם מספר גדול של ילדים מעט מטפלות וכו..
אשמח לתשובה בהקדם.
תודה
[hr]
[b][po]משה בר נס[/po][/b] (2006-06-27T00:14:12):
שלום יפעת,
קיימות שתי יוזמות להקמת פעוטון/משפחתון באזור כרמיאל:
1) ביובלים, ע"י גולדה וסיגל, טל. 9800432-04.
2) באמירים, בשמת 6987985 -04

אם אתם גרים יותר צפונה, ישנו גם נסיון לפתוח גן ולדורף בקבוץ צבעון.
שיהיה בהצלחה, משה
[hr]
[b]מירי[/b] (2006-10-22T17:29:43):
אני ממישר (ממש ליד גדרה) והייתי מאושרת אילו היה באיזור שלנו גן המחנך לאור האנתרופוסופיה. צרו קשר 054-4488913 אולי נוכל לחשוב ביחד, להתארגן....
[hr]
[b]שישה[/b] (2006-11-11T18:14:45):
אני גרה בגדרות (ליד גדרה) ולאחרונה חושבת ברצינות רבה על הקמת גן אנתרופוסופי / גן מעורבות הורים ברוח דומה באזור, לגילאי 3 ומעלה. אשמח מאוד לשמוע רעיונות איך ניתן לממש יוזמה שכזו, וכמובן, להתחיל לארגן קבוצה של משפחות המוכנות להרתם לטובת הנושא. ניתן לכתוב אלי ל: [email protected]
[hr]
[b][po]אמא אחת[/po][/b] (2007-01-03T20:12:26):
אני חווה את חינוך וולדורף בגן של בני דרך האיסורים: אסור לאכול כך ןכך, אסור צעצועי פלסטיק, אסור טלויזיה וקולנוע, אסור בגדים עם דמויות מסויימות, אסור לרוץ, אסור לצעוק, אסור להגיד מילים מסוימות, אסור לשחק במשחקים מסויימים, אסור להתחפש לדמויות מסויימות (או יותר נכון - מותר רק לחיה או לנסיך) ועוד ועוד. עם חלק מהדברים אני מסכימה, חלק אחר מקבלת וחלק ממש חורה לי כשאני מסתכלת דרך עיני ילדי בן השלוש, האם יש הורה שמזדהה או שיכול להסביר?
[hr]
[b][po]שפת אם[/po][/b] (2007-01-04T12:28:40):
הייתי מנסה לברר מה עומד מאחורי האיסורים ולא חווה את זה כ"הכל לא"
קודם כל אני קטונתי מלהבין את היריעה הרחבה של חינוך על פי וולדורף אבל כן יכולה להסביר לגבי צעצועים משום שזה משהו שהתעניינתי בו.

היום רוב הצעצועים הם מפלסטיק ויש בהם משהו לא "יפה" או לא "אסתטי" ובדרך כלל הם גם לא מחזיקים מעמד יותר מדי זמן.
זו לא הסיבה היחידה לכך שאין צעצועי פלסטיק בגן אנתרופוסופי. סיבה רצינית יותר היא הרצון לתת לילד את תחושת העולם האמיתי ולא ה"פלסטיקי".
היום כשאת מרימה שולחן מפלסטיק או כסא מפלסטיק או עט מפלסטיק או צעצוע כלשהו מפלסטיק, לכולם יש אותה תחושה ואותו [b]משקל[/b].
לעומת זאת, העולם הרי לא בנוי כך... אם ילד יחווה משקל של כסא מעץ וינסה להרים בול עץ אמיתי ויזיז שולחן עץ, הרי שיש הבדל מהותי בינהם...
וכך הוא לומד על כל אותם דברים, בדרך החוויה ולא בדרך הלימוד הדידקטי.
יש המון צעצועים היום שבינם לבין העולם האמיתי אין ממש קשר, חיות בצבעים וצורות מוזרות בהחלט, פעם ילדון שאל אותי אם יש כלבים מדברים...
יש גרייה וצבעוניות מטורפת של צעצועים ובגדים ולמעשה כל הסביבה שלנו וילדים זקוקים לשקט. אנחנו חיים בעולם מטורף ולדעתי אם יש תפקיד מהותי בגן הילדים זהו לב העניין : להיות מסוגלים להעניק לילד שקט. אני חושבת שזה גם קשור לצבעוניות של הבגדים והדמויות עליהן.

לגבי אוכל, הרי בוודאי מדובר באיסור על ממתקים או אוכל מתוק מאוד. סוכר מביא ל"היפריות" בילדים מיד לאחר אכילתו ולאחר מכן לדלדול רמות האנרגיה ואם מגיעים עם הילד בבוקר לאחר אכילת מתוקים הרי שיהיה קשה לו להכנס ברוגע אל הגן ואחר כך הוא יהיה עייף מדי מכדי לשחק... אפשר להסביר זאת לילד בן שלוש ולבחור אם את רוצה לתת לו ממתק לאחר ארוחת הצהריים או הערב בבית...
טלוויזיה אינה מומלצת בבוקר משום שזה "זמן חלום" ואת "מעירה" את הילד לתוך תוהו ובוהו ולא לתוך שקט. כאן הבקשה הזו של בלי טלוויזיה, היא מתוך הרצון להתחיל את היום רגוע. אנחנו חיות של אדרנלין, אבל אין זה אומר שאורח חיינו הוא נכון. אני יכולה להעיד על עצמי שמרגע שהתחלתי רגוע יותר את הבוקר עם הילדונת, מתוך הבנה לעניין וללא ליווי של אחת מתכניות הבוקר בטלוויזיה כדי "להתעדכן" (ולא תכנית לילדים) יש יותר שקט בבית ויותר זמן "עצמי". אני פותחת חדשות ברדיו אחרי שאני מביאה אותה לגן...

לא יכולה להגיד שמסכימה עם כל הדברים. האוכל אצלנו זה נקודה כואבת כי הילדונת שלי ממש ממש גרועה באוכל ולמדה להשאר רעבה בגן ולסמוך על כך שאמא תכין אוכל חם בבית (לא אתיימר על הטעים :)) אבל זה עדיין משהו שאני מנסה למצוא בו את שביל הזהב, אולי נמצא משהו שהיא אוהבת יותר ושאוכל להכניס לתפריט.
אני מפחדת מתיאוריות גדולות שמכילות את הכל אבל אם מסוגלים לפרוט לי את הדברים ל"מעות" יותר קל לי... עדיין, החשיבות העצומה היא ביישום של הדברים ולא רק ברוח שלהם. בסוף היום כולנו אנשים וכל אחד מאיתנו עושה את האינטרפרטציה האישית שלו כך שהייתי מבקשת מהגנן'גננת אולי מפגש עם ההורים להסביר את הדברים קצת יותר לעומק. אני ביקשתי להגיע לגן כאורחת כדי להבין קצת יותר טוב על מה מדובר כי זה אחרת לשמוע ואחרת לראות.. לי זה עזר. עצם העובדה שאנשי החינוך של הילדים שלנו חושבים על הדברים ולא פועלים מתוך כך וכך עקרונות הופך אותם לטובים יותר בעיניי.
רק טוב.
[hr]
[b]שמיםוארץ[/b] (2007-01-04T13:49:11):
[po]אמא אחת[/po], מאוד חשוב ומשמעותי לבנך ולך וגם לגננות של הגן שלכם, שתגידי ותביעי בפניהן את מה שאת חשה.
ככה מהלב בדיוק בדרך ובכיוון שניסחת את זה כאן.
בלי לנסות להוכיח או לדרוש שיהיה אחרת, אלא פשוט להביע מעומק הלב את מה שאת מרגישה.

זה עשוי לפתוח בינכם ערוץ תקשורת איכותי ומרפא ביותר שאולי קשה לך לדמיין אותו כרגע.
@}
[hr]
[b][po]פלוני אלמונית[/po][/b] (2007-01-04T18:38:26):
[po]אמא אחת[/po],
כגננת בחינוך וולדורף, כאב לי לקרוא את החוויה, במיוחד כי אני מכירה אותה מהורים אצלי בגן. המשימה לגישור הפערים בין הגן לבתים היא אין סופית כנראה, אבל חשובה מאין כמוה בעיקר עבור הילדים. עם זאת, אם התחושה אצלך היא של "לא לא לא" אני מסכימה עם שמיםוארץ - את צריכה לדבר עם הגננת על התחושות הללו, זה לא אמור להיות ככה וצריכה קודם כל להיות לך הרגשה שיש לך עם מי לדבר.
בעיני כגננת, אי אפשר בשום אופן לצפות מההורים שישנו לחלוטין את החיים שלהם מרגע ההצטרפות לגן, מצד שני אני כן מצפה מהורים שבמידה והם החליטו שחינוך וולדורף הוא המתאים לילדיהם, יפתחו את עצמם לדרישות לפחות ברמת ההקשבה, גם אם נראה להם שהביצוע "גדול עליהם"...
לגבי הסיבות, ישנם איסורים ברשימה שלך שמעודי לא שמעתי עליהם והם גם נראים לי מיותרים כמו האיסור על בגדים עם דמויות מסויימות (שמעתי אותו הדבר גם על צבעים מסויימים - מיותר בעיני).
לגבי האיסור על מילים ומשחקים אני מניחה שבכל גן (בלי קשר לוולדורף) יש איסורים כאלה לפי ראות הגננת, מה שמתאים לקבוצה, לחלל הגן, לילד הספציפי וכו'. אני אישית לא אוסרת על ילדים להשתמש במילים מסויימות בצורה מילולית, אבל אני כן יכולה להגיד דברים כמו: "מה לא שמעת, 'בא לי' כבר מזמן נסע מפה, עכשיו הגיע אחיו הגדול 'אני רוצה'..."
לגבי טלויזיה מחשב קולנוע ודומיהם - הבעיה מבחינת חינוך וולדורף היא בעיקר בפאסיביות שהם דורשים מהילדים. אם בשביעון ה1 אנו מנסים לפתח את הגוף הפיסי, ולגרום לילדים לעבוד עם כוחות כמו רצון ויצירתיות, הטלויזיה היא גורם מפריע. היא מפעילה רק את הראש, "מנתקת" את הילד מגופו, מרדימה את כוחות הרצון ואת היצירתיות שלו ומציגה עולם שבו אין לו כל חלק והוא מתרחש מחוץ לו. זאת, בנוסף על התכנים וה"עירות" שהיא דורשת כפי שכבר ציינה שפת אם. עם זאת, אנחנו חיים בתוך העולם, וילדים רואים טלויזיה. כפי שאני רואה זאת, גננת לא יכולה להרשות לעצמה לאסור על הורים להראות לילדם טלויזיה באופן גורף, אלא להמליץ, בהתייחסות לילד הספציפי והצרכים שלו, לצמצם את שעות הצפייה.
לגבי ריצה וצעקות בגן אני מניחה שזה קשור ב"ריתמוס" של הגן. את ודאי יודעת שהגן "נושם" דרך סדר יום קבוע של התכנסות והתפזרות. בחצר מותר לרוץ לצעוק ולהשתולל, בתוך הגן אנו מנסות לשמור על אווירה רגועה יותר, לא רק כי כולם מרויחים מזה (ומנסיון ילדים לא באמת מצליחים לשחק במשחקים מורכבים כשלידם ילדים אחרים רצים וצועקים) אלא גם כי אנו מנסות ללמד את הילדים את ה"נשימה" הזאת. זה חלק מכל הסדר בגן כמו גם התפריט הקבוע, הפעילויות הקבועות וכו'. הכוונה מאחורי זה היא שיש סדר בעולם ודברים פועלים בצורה מסויימת וברורה - ידיעה כזאת מאפשרת לילד תחושת ביטחון.
לגבי פורים - בגנים שאני מכירה הגן כולו מתחפש למשהו (יער, ארמון, שמיים, ים וכו') והילדים והגננים מתחפשים בהתאם (יושבי היער, הארמון וכו') בעיני זה מנהג נפלא, והוא מאפשר להיות חלק מחוויה חברתית קסומה בה כולם עושים משהו יחד. וכן, כמובן שכך לא מגיעים לגן חבורות של פאאור ריינג'רס חמושים או לחילופין בראטס עירומות למחצה - אבל זה רק רווח צדדי העשיה האמיתית היא חגיגת הגן המשותפת.
אני מקווה שעזרתי ומקווה שתדברי עם הגננת - חשוב שגם היא תדע שהיא צריכה להגיד קצת כן מידי פעם, לפעמים הסיבות נראות לנו כל כך ברורות שאנו שוכחות שעבור רוב האנשים אנחנו מתנהגות כמו חייזריות/מכשפות.
בהצלחה.
[hr]
[b][po]אמא אחת[/po][/b] (2007-01-05T19:34:22):
תודה, אני בסה"כ נהנית מהגן אבל ה"דת" הזו שיש בה פנאטיים יותר ופחות קצת מפחידה אותי, עפ"י מה ששמעתי מגני חובה ובתי ספר פה, האיסורים רק גדלים (לשחק כדורגל בהפסקות). אני מבינה את רוב הסיבות לאיסורים, הם פשוט מתרבים ואני לא בטוחה שהילד שלי תופס אותם באופן המתאים.
[hr]
[b][po]שפת אם[/po][/b] (2007-01-14T12:59:32):
[po]אמא אחת[/po] - חשבתי שהתקציר הזה לספר ייתן לך מושג קצתיותר טוב ממה שאני אזכרתי. יש עוד הרבה ספרות שמסתובבת אבל זה נראה לי רלוונטי.
ד"ר אבישי גרשוני, הרדוף

ד"ר אבישי גרשוני, חבר קיבוץ הרדוף, מומחה לחינוך ובריאות ילדים ברוח האנתרופוסופיה, מגיש לקט עצות מעשיות להורים (תקציר מתוך ספרו החדש) * העיקר הבריאות? לא נכחיש!

המגע הנכון
חוש המגע הוא החוש הראשון שרשמיו אופפים את התינוק מכל עבר. המגע האנושי החם והעוטף, מגע גופה של האם, מגעם של האב ובני המשפחה, מותירים בתינוק את הרושם החשוב ביותר להתפתחותו בדרך הארוכה עד להיותו אדם שלם. מלבד המגע האנושי, קולט הילד גם את מגעם של הבגדים שעליו, של החיתול, של המצע והסדין ושל הצעצועים. אין דומה מגעם של בדים טבעיים - כותנה, משי ואפילו צמר רך ומעובד - למגעם של בדים סינתטיים. גם חיתול בד נותן לתינוק תחושה אחרת מזו שבחיתול סינתטי. צעצועים העשויים מעץ, מקש או מבדים טבעיים, מלטפים את ידו של התינוק. המרקם הטבעי מעניק תחושה שונה לגמרי מזו המתקבלת מצעצועי פלסטיק.

הצליל העדיף
חוש השמיעה של התינוק חשוף לשלל רשמים שמקורם אלקטרומגנטי. רדיו וטלוויזיה הפועלים ברקע, דיסקים, קלטות וצעצועים, הם חלק מסביבתם של רוב התינוקות. הצלילים והקולות שקולט חוש השמיעה לא רק חודרים וממלאים את נפש האדם, אלא גם מהווים גשר שדרכו הוא יכול לחוש את נפש הזולת. כבר בימיו הראשונים שומע התינוק בקולה של אמו מה היא מרגישה. התינוק הרך אינו מבין את המשמעות המילולית של מה שנאמר לו, אבל התוכן הרגשי של הדברים נקלט בנפשו היטב.

גם למוזיקה חשיבות רבה בהתפתחות התינוק. התינוק יכול אומנם להפגין שמחה למשמע מוזיקה מדיסק או מקלטת, אבל זאת אינה מזינה את הנפש באופן שבו פועלת עליה מוזיקה חיה. כאשר ההורים מנגנים או שרים באוזני ילדיהם, הם מעניקים להם מתנה שתלווה אותם כל חייהם.

למה כובע
מומלץ לחבוש לראשו של התינוק כובע של כותנה או משי, גם כשאינו חשוף לשמש ישירה או לקור קיצוני. אצל הילוד עצמות הגולגולת רכות ולא מפותחות. הן עדיין אינן מחוברות זו לזו וקיימים ביניהן רווחים, וגם שני פתחים גדולים לאורך קו האמצע בנקודות שבהן נפגשות ארבע מעצמות הגולגולת. עד גיל שנה או שנה וחצי, מה שחוצץ בין העולם לבין מוחו הצעיר והמתפתח של התינוק הוא עורו הדק, קרומי המוח והנוזל המקיף אותם.

האוויר סביבנו רווי בקרינות אלקטרומגנטיות שונות. שיחות טלפון, גלי רדיו ואותות של אנטנות רוחשים בו ללא הרף. המוח האנושי, לעומת זאת, לא רכש לעצמו שום יכולת התגוננות חדשה במאה השנים האחרונות. הבד הטבעי הוא החומר בו השתמשו בני האדם מאז ומתמיד כדי להתגונן מפגעי הסביבה.


צעצוע לעתיד
לצעצועים השפעה רבה על פיתוח הדמיון. צעצועים מעוצבים יותר או משוכללים יותר, נותנים לילד פחות אפשרויות של משחק ודמיון. קוביות עץ אפשר להניח זו על זו בכל צורה ואופן, בעוד שקוביות פלסטיק נצמדות אפשר לחבר רק במספר מוגבל של אופנים. ארמון של קוביות עץ עתיד להתמוטט במהרה, ובכך יזמין את הילד לבנות אותו מחדש. בנייה בקוביות נותנת לילד הבנה של כוח הכובד ושל המרחב הפיזי, ששום הסבר מלומד לא יכול לתת.

בובה מבד טבעי ממולאת בסמרטוטים, רכה ונעימה למגע, שבמקום עיניים ופה מעוצבים יש לה נגיעות עדינות של רקמה, יכולה לשמש חברה נאמנה לשורה של משחקים לאורך שנים. לעומתה, בובת פלסטיק שפותחת וסוגרת את עיניה ארוכות הריסים, מתאימה הרבה פחות להשתלב בעולם הדמיון של הילד.

מרקע הורס
הסיבה העיקרית לכך שילדים רבים אינם יודעים עוד לשחק משחקים, היא הטלוויזיה. ילד השקוע במשחק, חי באותו זמן בעולם של פנטזיה שהוא יוצר מתוך כוחות הרצון שלו עצמו. הילד היושב וצופה בטלוויזיה הוא היפוכו המוחלט של הילד המשחק. הטלוויזיה מספקת לילד עולם שלם של תכנים, שקיומם אינו תלוי בו כלל ושהתרחשותם היא לגמרי חיצונית לנפשו. הוא אינו מחבר את העלילה, הוא לא צריך לדמיין את הדמויות, הדיאלוגים גם הם כבר עשויים וכל שנותר לו לעשות הוא לשבת בחוסר מעש ולצפות. חוסר המעש הוא גופני ונפשי כאחד. הילד הצופה בטלוויזיה אינו מפעיל לא את גפיו ולא את כוחות הרצון, הרגש והדמיון שבנפשו.


סבלנות לחום
לסביבה הנפשית והפיזית המקיפה את הילד חשיבות רבה, הגוברת כאשר הילד חולה. ילד עם מחלה המלווה בחום קורא להורים לשים לב לתנאים הפיזיים המקיפים אותו, כמו גם למעטפת הרגשית שבה הם עוטפים אותו. אחת התכונות הנפשיות היסודיות הנדרשות מההורים היא סבלנות. מחלת חום יכולה להימשך אפילו שבעה ימים. כשההורים מבינים את חשיבותה עבור הילד, קל להם יותר לגייס את הסבלנות ואת הזמן הנחוץ לטיפול בילד החולה.

עוד גורם חשוב למהלך התקין של המחלה הוא מנוחה, שלמה ככל שאפשר. רדיו או טייפ ליד האוזן, או מסך טלוויזיה מול העיניים, מפריעים את המנוחה והשלווה ואינם תורמים להחלמת הילד. בזמן מחלה, נוכחותם המיידית ונוסכת הביטחון של ההורים, או של אנשים הקרובים לילד, היא חיונית ולא ניתן להחליפה על ידי שמרטף אלקטרוני או חשמלי מכל סוג שהוא.

אמבט מרגיע
ילדים יכולים להיות מאוד מרוגשים ופרועים בערבו של יום ולהתקשות להירגע. השהות באמבט מים חמים לכשעצמה מרגיעה ילדים, אבל לפעמים אין די באמבט והילד ממשיך להשתולל. במקרים כאלה, ההורה צריך לבדוק מה בסביבת הילד מעורר אותו. האם הוא עצמו רגוע; האם הילד זוכה לתשומת לב מההורה שייתכן כי לא ראה אותו במשך כל היום; האם הטלוויזיה, הרדיו או מכשירים אחרים תורמים לאי-השקט בבית. לאחר שכל האפשרויות נבדקו וטופלו, אפשר להסתייע גם באמבט לבנדר. קיימים סוגי לבנדר שונים שנפוצים מאוד בגינות נוי. לאמבט נשתמש בפרחים יבשים או טריים או בעלי הלבנדר. את גבעולי הפרחים, חופן העלים או כף הלבנדר המיובש, אפשר לחלוט בסיר ובו ליטר מים רותחים, ולאחר כשלוש דקות לסנן ולהוסיף את המים לאמבט. בתום האמבט יש לנגב את הילד, להלבישו בפיז'מה ולהשכיבו לישון.

תה לבריאות
הצמחים שעשויים להקל על כאבי גרון הם אלה שפעילותם מחטאת ומרגיעה. מביניהם אזכיר את הבבונג, הלימון והמרווה. את המרווה אפשר להחליף בכמה מן השפתניים האחרים, כמו הקורנית והאזוב על שני סוגיו.
תה בבונג אפשר להכין מפרחים טריים, מפרחים יבשים או משקית תה מוכנה. להכנת תה מפרחים טריים די בשלושה-ארבעה פרחים לכוס. משקית מוכנה אפשר להכין תה יעיל בכמות של שתיים שלוש כוסות (באותה חליטה ולא בחליטות חוזרות).
להקלה על כאבי גרון ניתן גם לחלוט תה מכמה צמחים יחד. כך, לדוגמה, אפשר להוסיף לספל המים הרותחים שני עלי מרווה יחד עם פרחי בבונג, לכסות את הספל למשך כארבע דקות, ואז להוסיף מעט לימון סחוט טרי. אם רוצים להמתיק את התה בדבש, רצוי להניח לו לעמוד ולהתקרר מעט קודם, כדי לא לפגוע באיכות המרפאת של הדבש.

אנתרופוסופיה עכשיו
יסודות החינוך והרפואה שהניח ד"ר רודולף שטיינר ממשיכים להשפיע, לצמוח ולהתעצם
"ילדות בריאה - בריאות וחינוך ילדים לאור האנתרופוסופיה", מאת ד"ר אבישי גרשוני (הוצאת "הרדוף"), מביא תמונה מקיפה של התפתחות הילד וההשפעות החינוכיות והרפואיות עליה.

הרפואה האנתרופוסופית, והזרם החינוכי הידוע בשם חינוך ולדורף - צמחו שניהם מתוך האנתרופוסופיה (ביוונית - חוכמת האדם). האנתרופוסופיה שואפת לאחד את חוקי העולם הפיזי, הגלוי לחושים, ואת חוקי עולם הרוח, המניע אותו, לכלל תמונה אחת של מציאות חיה. את היסודות לרפואה האנתרופוסופית ולחינוך ולדורף הניח - באירופה, ברבע הראשון של המאה העשרים - ד"ר רודולף שטיינר, שהיה פילוסוף ומורה, חוקר טבע ואמן. בארץ קיימים כיום עשרות גנים ושבעה בתי ספר של חינוך ולדורף, ומספרם גדל מדי שנה. גם הרפואה האנתרופוסופית הפכה בשנים האחרונות נגישה יותר לילדים ולמבוגרים באזורים שונים בארץ
[hr]
[b][po]אמא אחת[/po][/b] (2007-01-15T19:33:07):
קראתי תודה. אני מסכימה עם רוב הדברים אבל מה לעשות עם ילד שמינקות לא מסכים לחבוש כובע? והאם באמת כובע מבד חוסם קרינה אלקטרומגנטית? ומה עם בובות הבד שנזנחו לאנחות לעומת מכונית מצ'וקמקת שקיבל ממקדונלד'ס? אנחנו לא חיים בריק ואצלנו אמנם אין טלויזיה אבל כשבאים לחברים הוא פשוט מתמגנט ותמיד אומרים לי שהוא סובל מחסך בטלויזיה ובגלל זה הוא לא מוכן לעשות שם כלום חוץ מלצפות.
[hr]
[b][po]שפת אם[/po][/b] (2007-01-28T11:43:37):
אמא אחת יקרה, לי אין את התשובות אבל מראש אני לא חושבת שבגיל הזה טלוויזיה היא כל כך "חסר" לדעתי זה קצת כמו ממתקים של יום הולדת.
ילדים חווים את זה אחרת מאיתנו. ילדים לומדים שנניח אצל אמא יש דברים מסוימים, אצל סבתא יש דברים אחרים וכו' - טיבו של עולם.
בשבוע שחלף הילדונת שלי חזרה עם שיר של הפסטיגל ומסתבר שהיא שמעה אותו בגן וחזרה אחריו... פסטיגל פנטזיה... "אמא, מה זה פנטזיה?"...

ואצל ילדים "רגילים" אין חוסרים כאלה ואחרים? אין לזה סוף...
אם תבחרי לא ללקחת ללב ולהחליט שזהו חוסר זה לא יהיה כזה - לדעתי האישית. כל זמן שאנחנו לא "מוחלטים" על משהו זה נראה לי נכון.

ואגב, ההתמגנטות היא תהליך טבעי שיש לילדים מול מסך. תסתכלי על החברים שלו שצופים איתו. לפני כמה שבועות כתבתי באחד הדפים על ההמלצה של ארגון רופאי הילדים האמריקאי נגד צפייה בטלוויזיה לפחות עד גיל שנתיים וגם אחר כך בצורה מדודה. הם טוענים שגם תינוקות ששונאים טלוויזיה אינם יכולים להתנגד לה בגיל הרך. בגלל המבנה של הקלטות והסדרות לקטנטנים ורפלקסים של מעקב (הם משנים דמות כל 30-40 שניות ומשלבים תנועה) התינוק "מחויב" לצפות וגם אם ינסה להפנות מבט למשהו אחר שמעניין אותו, התנועה הזו (מנורות לבה וצעצועים מהבהבים) תמשוך אותו חזרה...
אני חושבת שיונת אמרה פעם על חינוך ביתי שאם הילדים צריכים ל"אכול קש" בשלב מאוחר יותר בחייהם, זה לא אומר שהם צריכים להתחיל להתאמן מעכשיו. לא מילה במילה אבל רוח הדברים. כל מה שכתבתי כאן לתת לך את הצד השני לגבי טלוויזיה. אני חושבת שטלוויזיה - וגם לגבי, היא כלי.
[hr]
[b][po]בר עדש[/po][/b] (2007-01-28T11:52:48):
[u]והאם באמת כובע מבד חוסם קרינה אלקטרומגנטית?[/u]
את יכולה לבדוק בעצמך: עטפי את הטלפון הסלולורי שלך בכובע בד, ונסי לחייג ממנו (או בקשי ממשהו להתקשר אלייך).
הטלפון מתחבר לרשת על-ידי גלים אלקטרומגנטיים. אם הכובע מפריע לגלים אלו, הוא יגרום לשיבוש הקליטה בטלפון.
[hr]
[b][po]אמא של אופק[/po][/b] (2007-03-01T03:48:58):
ניסיתי את הניסוי שהציע בר-עדש - והטלפון הניד חייג וגם קיבל צלצול כשהוא נמצא בתוך כובע - מה זה אומר?
[hr]










[/spoiler]
[spoiler=בית ספר וחינוך ולדורף בגילאי ביה"ס]


[h=2]בתי ספר ולדורף ("אנתרופוסופיים"):[/h]
[h=3]יסודיים:[/h]
[list]
[*] [url=http://merkazofek.co.il]מרכז אופק[/url] (עמק חפר) [כיתות א' ב' וג']
[*] [url=http://www.waldorf-harduf.org/yesodi.htm]הרדוף[/url] (קיבוץ הרדוף) [כיתות א'-ח']
[*] אדם (ירושלים) [כיתות א'-ח']
[*] [url=http://shaked.newsnet.co.il/Front/Tools/homepage.asp]שקד[/url] (קרית טבעון) [כיתות א'-ח']
[*] ''בית מיתר'' (צופית, צפונית לכפר סבא) [צומח. בשנה"ל השתע"ז 2016-2017 יהיו כתות א'-ב']
[*] [url=http://www.urimschool.org/]אורים[/url] (רמת השרון) [כיתות א'-ח']
[*] [url=http://www.waldorf.org.il/]זומר[/url] (רמת גן) [צומח. בתשס"ח כיתות א'-ז']
[*] עודד (משגב) [צומח. בתשס"ח כיתות א'-ה']
[*] נטע ארז (באר שבע) [צומח. בתשס"ח כיתות א'-ב']
[*] [url=http://www.antro.org.il/area/school.html]מודיעין[/url] (מודיעין) [צומח. בתשס"ח כיתה א']
[*] [url=http://www.waldorfnz.org.il/school.html]הדר[/url] (נס ציונה) כיתה משולבת בבית-ספר עירוני [צומח. בתשס"ח כיתה א']
[/list]


[h=3]תיכון:[/h]
[list]
[*] [url=http://www.waldorf-harduf.org/tichon.htm]הרדוף[/url] (קיבוץ הרדוף) [כיתות ט'-יב']
[/list]
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2002-07-07T22:02:00):
אנחנו שולחים את שלושת ילדינו לחינוך וולדורף. הגדול עולה לכיתה ח' והוא כבר מכיתה ב' בבית הספר בהרדוף, הבינוני עולה לכיתה ד' והקטנה התחילה השנה גן.
בית הספר הוא עונג אמיתי. במיוחד שזכינו למורים מעולים לשני ילדינו. אני יודעת שיש גם מורים קצת פחות טובים.
[hr]
[b][po]אלונה רוטר[/po][/b] (2002-07-08T06:06:00):
מישהו יכול להסביר לי מה זה חינוך אנתרופוסופי בביה"ס ?
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2002-07-08T21:54:00):
אני ממש לא מומחית לתיאוריה של חינוך וולדורף (ולתיאוריות בכלל) כך שיהיה לי קשה ל"הסביר". העקרונות המובילים הם שהילד הוא ישות מתפתחת (ולא מבוגר קטן) שלהתפתחותו יש מבנה וסדר והיגיון פנימי שתלויים בזמן. החינוך מותאם לכן לשלב ההתפתחותי שבו הילד נמצא. התינוק הקטן נמצא בשלב שהוא עסוק בבנייה של הגוף הפיזי שלו ובהשתלטות על המיומנויות הפיזיות של זחילה, הזדקפות, דיבור, ריצה דילוגים וכו'. לכן החינוך שלו צריך להיות דרך הסביבה הפיזית שלו ולכן למשל מאד חשוב איזה חומרים יפגוש הילד ואיזה דמויות, כי כל אלו יטביעו חותם עמוק עליו. זה כמו זריעה של זרעים שבעצם מהם הכל יצמח מאוחר יותר. בשלב בית הספר הילד בונה את הגוף האתרי שלו - זה גוף החיים ולכן האופן שבו פונים אל הילד זה בעיקר דרך דמיון, משחק, יצירה, אמנות ופחות דרך השכל והתודעה. זה אומר למשל שבכיתות הנמוכות לא לומדים באופן מובנה לקרוא ולכתוב. הילדים כותבים ופוגשים אותיות, דרך משחק ויצירה והעתקה. הקריאה פשוט מגיעה מתישהו מעצמה וזה גילוי כיפי לילד. הבן שלי שסיים עכשיו כיתה ג', רק לקראת סוף השנה "גילה" את הקריאה והוא עכשיו כל כך נרגש מזה שהוא קורא כל מה שיש... זה הגיע מתוכו ולא מתוך כך שאילפו אותו לקרוא.
בכיתות גבוהות יותר כבר יש למידה יותר רגילה, כי מגיל ההתבגרות הנער כבר מפתח את הגוף האסטרלי שלו - גוף הרגש וגם את השכל. גם כאן הדגש מושם תמיד על למידה שלמה של נושא שמקיפים אותו מהרבה זוויות מבט.
לכל כיתה יש מורה כיתה שמלמד כל יום את השיעור הראשי שסובב סביב תקופה מסוימת - חשבון, היסטוריה, לשון ועוד. אלו הן השעתיים הראשונות, אחר כך מגיעים שיעורי המקצוע - אמנות, שיעור משחקים, התעמלות, אנגלית, ערבית, חלק מהשיעורים במיוחד בכיתות הנמוכות מלמד מורה הכיתה (שנשאר עם הכיתה במשך 7 השנים הראשונות של בית הספר)
בני הגדול סיים כיתה ז' ורמת הלימוד שלהם מאד גבוהה. שני בני אוהבים מאד את בית הספר ואת המורים, גם אם הם מעדיפים במוצהר את החופש הגדול (טוב, הם נורמליים).
יש עוד המון דברים שאפשר לספר. למשל, שכיתה ג' יש תקופת בעלי מלאכה שבה פוגשים בעלי מלאכות שונים. השנה הם קיבלו שטח חקלאי סמוך להרדוף והם גידלו בו ירקות וחיטה. בשבועות קצרנו את החיטה במגל, הילדים דשו אותה ועשו קמח ובראש השנה הם יאפו חלות. הם גם בנו מחסן מלבני בוץ שהם הכינו לבדם, בעזרת ההורים, כמובן לאחר שהם למדו על מידות ומשקלות, מדדו, תכננו והבינו מה זה בדיוק אומר לבנות.
זהו בינתיים
[hr]
[b][po]דוד רובנר[/po][/b] (2002-07-08T21:59:00):
אריאלה, אלונה, מיץ פטל וכל האחרים/ות, אולי זה יעזור לכם במשהו:
[url=http://www.fairhavenschool.com/articlesmain2.htm]*השוואת המודל סדברי [בית-ספר דמוקרטי] עם סוגי חינוך אחרים.- באנגלית[/url]

[b]"בסדר, אז אתם משהו בדומה ל. . . "[/b]

[b]. . . בית-ספר וולדורף?[/b] [...] מחנכי וולדורף משתדלים ומתאמצים להצעיד את הילדים, והחברה בכלל, בכיוון מסויים, ומבקשים לכונן סביבה אשר מצמיחה שינוי חברתי כגון זה. בניגוד לזה, בתי-ספר סדברי משתדלים ומתאמצים ליצור סביבה בה ילדים יכולים לזהות ולעבוד על סדר היום שלהם עצמם. [...]
[hr]
[b][po]אלונה רוטר[/po][/b] (2002-07-08T22:21:00):
דוד, חשבתי שזה ההבדל, אבל לא הייתי בטוחה?
האם גם בביה"ס אנתרופוסופי אין ציונים?
[hr]
[b]מור[/b] (2002-07-08T23:54:00):
רציתי להוסיף מדברי דני לסרי, אותו שמעתי ביום העיון, שטען: "לדעתי, מה שהאנתרופוסופים עושים הוא פשע...." ....... !!????
אל תרגמו אותי, זה הוא אמר וגם אני הייתי קצת המומה מהאמירה..... אני מבינה שזה פשוט נוגד את הבנתו הוא לגבי מהות ואופי החינוך בכך שלטענת האנתרופוסופים הילד מתפתח לפי שלבים מסוימים ובכל שלב מתאים משהו אחר [b]והם יודעים בדיוק מה, כמה ,למה, ואיך לתת לו את מה שהוא צריך בכל שלב בהתפתחותו[/b]
ואילו דני לסרי טוען שהוא רק אומר מה [b]לא לעשות[/b] ולא [b]מה כן[/b] ובכך הוא לא מעצב את אישיות הילד אלא נותן לה אפשרות לצמוח בנתיב הייחודי לה ע"י [b]צמצום[/b] והצבת גבולות מסוימים הכרחיים....
בקיצור, נק' למחשבה.....
בכל אופן, גם אם האנתרופוסופים מתיימרים לדעת יותר מדיי מה טוב לילד, הרי שהם עושים זאת בצורה מאד יפה, קשובה, רוחנית וגבוהה הרבה יותר משיטות אחרות שמתיימרות לדעת מה הכי טוב לילד.....
בעיניי, גני ולדורף הם פשוט שובי לב מבחינה חיצונית, כלומר העיצוב האווירה וכו', כמובן שמעל לכל חשוב מי הבנאדם שמישם את התיאוריה היפה....
ועדיין, אני לא אשכח את הגן האנתרו' הראשון שנכנסתי אליו, איך הוא פשוט השרה עליי שלוה, כמו מפלט מכל הגירויים, הרעשנות והצעקנות שבחוץ ושל כל התרבות שלנו בכלל.....
[hr]
[b][po]דוד רובנר[/po][/b] (2002-07-09T14:00:00):
אלונה, בבי"ס ולדורף אין מבחנים, והערכת התלמידים נעשית ע"י מורה הכתה עפ"י התבוננותו בילד ובהתקדמותו.
ראי: [url=http://www.antro.co.il/valdorf/ihoodoShelAchiniooch.htm]ייחודו של החינוך האנתרופוסופי[/url]
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2002-07-09T15:49:00):
אני חושבת שהדבר המרגש ביותר עבורי בחינוך הילדים, מעבר לתכנים ול"איך" הוא המורים שלהם. ההרגשה שהם רואים או לפחות משתדלים לראות לתוך הילדים שלי, הידיעה שהם אוהבים אותם, לא כמוני, אבל בדרך משלהם, הידיעה שהם "לוקחים" אותם לדרך...
במיוחד זה בולט עם בני השני שצריך המון זמן כדי לנחות כאן ואני מרגישה איך המורה שלו מצד אחד מאפשרת לו את הזמן הזה ומצד שני כל הזמן מסייעת לו לנחות. אני לא מרגישה את החינוך הזה קשוח או יודע מה צריך להיות בכל רגע ורגע, אני חווה אותו כבעל עקרונות יסוד שמהם כל מורה מעצב את מה שמתאים לו. אני חווה משהו פתוח, רך, מקשיב מאד לילד. אבל אני מסכימה שמבחינה פילוסופית יש כאן שתי תפיסות עולם שונות.
[hr]
[b][po]דוד רובנר[/po][/b] (2002-07-09T16:39:00):
נועה, זה נשמע יפה -- וזה קורה בחינוך ה"פרונטאלי" או בחינוך ה"פטרנליסטי". זה שונה בחינוך המכבד את עצמאותו ואישיותו של הילד. המורים שם אינם מורים -- הם חברים. כמו שקורצ'ק נהג. הפילוסופיה מתורגמת למעשים.
אני מציע לך לעיין בדף [po]חינוך עם דגש על זכויות[/po] [u]. . . שלישית, תמיד הם הרגישו שבזמן שאפשר לחוקק זכויות, אינך יכול לחוקק רגשות. אם מוסד כלשהו מבטיח מבנה דמוקרטי וכיבוד זכויות הילדים, אפשר לראות מהר מאוד אם הוא מספק את הסחורה. אולם אם הוא מבטיח דאגה-אוהבת-ורכה, לעולם אין לדעת מה זה אומר באמת. לכן לעולם לא דיברו על דבר הקשור עם רגשות.[/u]
[hr]
[b][po]יוני א[/po][/b] (2004-01-17T22:58:00):
יש בחינוך זה הרבה מאוד מוטיבים נוצריים
[hr]
[b][po]אורית אוקו ערוסי[/po][/b] (2004-01-18T10:29:00):
אני חיה בניירובי- קניה ובגלל צורת החיים פה שבה קשה להכיר חברים לילדים אם לא הולכים לבית ספר (אנחנו עושים חינוך ביתי) חיפשתי אופציות מתאימות לבנותיי והגעתי לגן-בית ספר אנתרופוסופי. מאוד התרשמתי לטובה מהמקום.
אני לוקחת אותם רק פעמיים בשבוע,כי מבחינתי זה סוג של פעילות.לא חיפשתי ממש מסגרת בשבילם. זה מאוד יפה בעיני שהם מודים לטבע, למרות שאנחנו לא עושים זאת בבית. וכל המשחקים שלקוחים מהטבע הם ממש מקסימים.
שינוי מרענן מהברביות והפלסטיקים בבית. אנחנו גם רואים טלוויזיה יותר משעה ביום, לפחות בחלק מהימים,שזה ממש נוגד את התפיסה שלהם.אני לוקחת מה שמתאים לי,יש דברים שיש רק בגן או עושים רק בגן,ויש דברים שהם רק בבית.
זה ממש בסדר ולא סותר .
בקשר למוטיבים נוצריים,אנחנו הצטרפנו ממש לאחר חג המולד וראש השנה הנוצרי, וכשעשו לי סיור בכיתות ראיתי ציורים של ישו התינוק ומוטיבים נוצריים נוספים ביצירות של הילדים ועל הלוח אז שאלתי על כך את המורה והיא הסבירה שבית הספר אינו שייך לשום דת או כנסיה, ושהם רק מלמדים את רוח הדברים שהם לתת כבוד ולאהוב את כולם ואת הטבע דרך הסיפורים האלה.
אני נמצאת בארץ זרה ואינני יודעת איך מלמדים בארץ. פה הילדים סופגים בכל מיקרה גם חגים זרים, אבל אני עם היד על הדופק בקשר לזה ,כשיגיע החג הבא...
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2004-01-18T11:50:00):
בגן שלנו וגם בבית הספר אין שום תמונות של ישו ומריה. חוגגים את החגים היהודיים ושרים את השירים הרגילים וכמובן קבלת שבת. נכון שצורת החינוך הזו התפתחה בתרבות נוצרית, אבל נראה לי שזה מאד תלוי בכמה הגננת עשתה עבודה על מה שהיא למדה.
[hr]
[b][po]אורית אוקו ערוסי[/po][/b] (2004-01-19T09:28:00):
אני נוטה להסכים עם נועה.
אנחנו נמצאים בארץ זרה, כך שזה שונה. אבל בית ספר בישראל, מנוהל ע"י יהודים, מדוע שיהיה אחרת?
[hr]
[b][po]הפעם אלמונית[/po][/b] (2004-02-12T18:21:00):
אני לא מכירה את האידיאולוגיה האנתרופוסופית בכלל, ככה שאולי אני עושה לה עוול, אבל מהמעט שיצא לי להיפגש, שמתי לב לדברים לא כל כך חיוביים בעיני:
יצא לי להיות בתערוכת סוף השנה של בית הספר בהרדוף. כל לימוד המלאכות וכולי מאוד מצא חן בעיני. עם זאת, הייתי מזועזעת מהמראה של המחברות. כל הציורים אותו דבר, באותם צבעים. ממה שהבנתי, הילדים חייבים לצייר לפי חוקים מסוימים. מוזר.
דבר שני, הכרתי ילדה מתוקה שמורתה באותו בית ספר הייתה די מתעללת בה כי "היא לא אהבה אותה", "בגלל שהיו לה תכונות אופי שלא תאמו את מה שצריך". מה שעצוב שאותה מורה מלמדת את הכיתה 8 שנים, כמו מחנכת.
בהנחה שבית הספר בהרדוף הוא הכי אנתרופוסופי שיש, אני לא מבינה מדוע הורים כאן, שדוגלים בדברים כמו חופש ובלי גבולות ומתנגדים לבתי הספר הממסדיים ישלחו את הילדים שלהם למקום כזה שיש בו כללים כל כך נוקשים. עם כל הדברים החמורים שיש להגיד על בתי ספר רגילים, בסופו של דבר הכללים להם יש לציית הם התנהגותיים בלבד, ואף אחד לא מנסה לשנות לך את האופי או להצר את היצירה שלך לכללים. כן, ברור שיש תיאוריה מאחורי הכללים הללו, אבל למישהו מהצד, שלא מכיר את התיאוריה, זה נראה ממש דיקטטורה מחשבתית. לא חופשי, לא יצירתי ולא מכבד את הילד.
כנ"ל לגבי אותה מורה. ברור שלא כולם כאלה. אני מכירה אנשים מקסימים שעוסקים בחינוך אנתרופוסופי, אבל כשאותה מורה בהכרח כל כך הרבה שנים עם הילדים, זה גם בעייתי. בבתי ספר רגילים אתה לפחות לא צריך להתאים לסטנדרטים מהסוג הזה. כל עוד אתה מכין את השיעורים ומקבל ציונים טובים (נכון, גם זה דפוק), אז אתה יכול להיות כמה מוזר, אגואיסט, חולמני או שחצן שאתה רוצה.
קראתי כאן קצת. מוזר גם שלכל גיל יש דברים מסוימים שצריך לעשות. תסכימו איתי שקצב ההתפתחות של כל אדם שונה.
אשמח להמשך דיון.
[hr]
[b][po]ענת גביש[/po][/b] (2004-02-12T18:48:00):
אני גם לא מכירה את האנתרופוסופיה. אבל אני לא בטוחה שהם דוגלים בחופש כערך. המשפחה היחידה שפגשתי- בדיוק להפך. מאד מאד מקפידים על סדר יום קבוע וקשוח.
[hr]
[b][po]שרון ברקת[/po][/b] (2004-02-12T19:33:00):
נו, אם בשביל לכתוב דבר ביקורת על [po]חינוך וולדורף[/po] צריך להזדקק לוילון של [po]הפעם אלמונית[/po], אזי ימים טובים (?) הגיעו.
אני בזמן שאול על המחשב, אולי אחזור לזה בהרחבה ואולי לא, אבל רק שני דברים קטנים:
כשותף בכיר בקהילת ביה"ס וולדורף בהרדוף, אני רוצה לצאת חוצץ (אם יורשה לי, ויורשה) נגד סיפורי הזוועה על "המורה המתעללת". לא בבית ספרנו!
כן, מוזר שיש חוקים, מוזר שיש גבולות. אפשר להאשים את חינוך וולדורף והאנתרופוסופיה בהרבה דברים, רובם הגדול כנראה שגויים או לא מדויקים, אבל ספק אם יש החטאה גדולה מלהניח שערך החופש אינו מצוי במקום הגבוהה ביותר בסולמו של כל מחנך וולדורף ושל כל הורה השולח את ילדיו לחינוך זה. אני לא מדבר על חופש במובן של [po]חינוך בלי גבולות[/po], אלא במובן העמוק והגבוה ביותר, של [b]חירות רוח האדם[/b].
לשאר אחזור בהמשך, או שלא...
[hr]
[b][po]הפעם אלמונית[/po][/b] (2004-02-12T19:44:00):
[u]חירות רוח האדם.[/u]
איך זה מסתדר עם חוקים לגבי דרכים נכונות ולא נכונות ליצור (במובן של אומנות) ? הרי זה מממש מגביל את חירות רוח האדם אם אומרים לו "אתה חייב להשתמש בצבעים אלה ולא באלה".

הסיבה לאלמוניות היא שמי שמכיר אותי ישר יידע על איזו ילדה אני מדברת, ולא רציתי לחשוף אותה.
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2004-02-12T19:48:00):
הה.. נציגת האנתרופוסופיה מיד תגיב.
חופש הוא ערך עליון לפי הגישה האנתרו'. השאלה מהי חופש היא אחרת. לפי תפיסתנו (וויי, איזו הזדהות. מה קורה לי?) סדר יום קבוע, יצירת ריתמוס קבוע וגבולות הם הם אבני היסוד לאפשרות של האדם לחופש מאוחר יותר בחייו.
אנו חושבים שאם היסודות מונחים נכון בילדות - מאוחר יותר כשהאדם יצטרך להשתמש בחופש שלו כדי להיות יותר יצירתי, מונע מבפנים, ואינדיבידואל חושב ועצמאי - הוא ימצא לרשותו כוחות חיים, חשיבה ורצון שיסייעו לו להגשים את האינדיבידואליות החד פעמית שלו בעולם.
מעניין למשל, לראות תערוכת ציורים של כיתה ד' לעומת תערוכת עבודת גמר של י"ב. הרמה שמתגלה בסוף הלימודים היא מאד גבוהה והיא מאד שונה זו מזו. כל ילד מצליח לבטא במילים ובעבודה אמנותית את מה שחי בו ומעניין אותו. יש לרשותו כלים שהוטמעו בשנים מוקדמות יותר בדרך של חיקוי, חזרה שהיא לא אינדיבידואלית כלל.
הטענה שלהיות תקוע עם אותו המורה במשך 8 שנים זה בעייתי היא טענה מוכרת. גם להיות תקועים עם הורים שיש להם קושי איתך זה עניין בעייתי ובכל זאת לא באים בטענות להורים (רק מאוחר יותר על הספה של הפסיכולוג). עברתי כבר 3 מורים ועכשיו מחנכים חדשים לבני הבכור ושלוש גננות שונות וכולן, למרות שונותן הבולטת - היו מעוניינות בילדים שלי במידה שלא הכרתי שתתואר. הן חושבות על הילדים, מתבוננות בהן, מכירות אותן ושואלות לגביהן שאלות שהרבה פעמים כהורה, הופתעתי מהעומק של יכולת ההתבוננות הזו שלהן.
אנטיפתיה וסימפטיה - כלומר אהבה ממבט ראשון או דחייה ממבט ראשון - הם כלי עבודה של המחנך וגם של האדם בכלל והם קוראים לו לבחון מהו הדבר שמעורר את התחושות הללו אצלו - וללכת מעבר להן.
האדם לא יכול להיות חופשי באמת אם אינו מסוגל ללכת מעבר למה ש"בא" לו באותו רגע - שזה מבוסס על משיכה ודחייה שפועלות מאד עמוק אצל כולנו. רק שאנחנו מתחילים לשאול את עצמנו, למה בא לנו מה שבא לנו ואנו מתחילים לרדת לעומקי המניעים שלנו - אנחנו מתחילים להיות בדרך לחופש. בדרך כלל, אנחנו ממציאים תורות ותפיסות חיים שתואמות את החשקים שלנו בלי שנדע מדוע צמחו, מה הם משרתים ומה מקורם.

[u]הכרתי ילדה מתוקה שמורתה באותו בית ספר הייתה די מתעללת בה כי "היא לא אהבה אותה", "בגלל שהיו לה תכונות אופי שלא תאמו את מה שצריך". מה שעצוב שאותה מורה מלמדת את הכיתה 8 שנים, כמו מחנכת.[/u]
זה ממש משפט שמעצבן אותי. מעלה המון שאלות - האם באמת הכרת את הילדה הזו? מי סיפר לך על יחסה של המורה אליה? מי אמר שהיא אמרה את המשפט המצוטט? המורה? הילדה? האם? האב? מישהו שהכיר מישהו? זו אמירה כל כך לא אופיינית שאלא אם כן שמעת זאת ישירות מהורה מבוגר שציטט במדייוק, אני נוטה להפריך אותה כשמועה מרושעת ולא מבוססת.
נו, התרגזתי קצת, בשם האנתרופוסופיה, קורה.
>נועה מנסה לקחת בקלות הכפשות על מה שהכי יקר לליבה<
[hr]
[b][po]הפעם אלמונית[/po][/b] (2004-02-12T20:07:00):
האמת, זה לא ממש משנה, ובטח גם לא כל כך מעניין. זה נראה קצת קטנוני להמשיך לדבר על אותו מקרה, אבל אם כבר שאלת, אז שמעתי על כך מסבתה של הילדה, אישה משכילה ונאורה. היא סיפרה כי לאורך השנים היו לילדה (שכן, אני מכירה אותה ואת הוריה) "תקלים" עם המורה על רקע זה. המורה התייחסה ספציפית לתכונות אופי מסוימות, אבל התחושה הכללית הייתה שהמורה פשוט לא אוהבת את הילדה (קורה. גם מורים אנתרופוסופיים הם בני אדם). ההורים ניסו במשך השנים לפתור את הבעיות, אבל לא הוציאו את הילדה מבית הספר.
[u]גם להיות תקועים עם הורים שיש להם קושי איתך זה עניין בעייתי ובכל זאת לא באים בטענות להורים[/u]
באים גם באים. ההבדל הוא שכשאתה נולד להורים שאתה לא מסתדר אתם, אז באמת אין מה לעשות, אבל לגבי מורים יש ויש. זה הרי לא מחויב המציאות. מלבד זאת, אין להכחיש שבין אנשים מסוימים יש כימיה טובה.

[b][po]ענת גביש[/po][/b] (2004-02-12T20:34:00):
התכוונתי כמובן לחופש במובן של ללא גבולות וללא חוקים.
אנשים רבים מופתעים לגלות שבאנתרופוסופיה יש הקפדה על חוקים וגבולות, כי היא נדמית- (בטעות, למי שאינו מכיר) כ "עוד שיטה אלטרנטיבית" - חינוך אחר, חופשי, "זרימה עם הילד" וכולי.
[hr]
[b][po]הפעם אלמונית[/po][/b] (2004-02-12T21:31:00):
האמת, גם זה רק שמועות.
נחליף נושא:
האם אתם חושבים שילד שקשה לו בבית ספר רגיל, בגלל שקשה לו עם מסגרות, יהיה לו קשה גם בחינוך אנתרופוסופי, או שיש בחינוך זה דרכים טובות יותר "להתמודד" עם ילד כזה, למרות החוקים והנוקשות ?

האם בעצם אפשר לומר שבית ספר אנטרופוסופי הוא ההפך מבית ספר פתוח או דמוקרטי ?
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2004-02-13T07:52:00):
כשאת אומרת שקשה לילד בבית ספר רגיל בגלל קושי עם מסגרות - קשה לי להבין מה את אומרת בעצם. האם את מתכוונת לכך שהילד חי בבית בלי גבולות? כך שהוא למד להתנהל בלי לקחת בחשבון אף פעם דברים שצריך לעשות? זאת אומרת שהוא לא יודע כלל איך להתמודד מול סמכות?
במקרה כזה, יהיה לו קשה בכל מקום בעולם. הוא לא יבין ולא יוכל להתמודד בכל פעם שאיזה הכרח או חוק חיצוני או התחייבות שנובעת מכך שחיים בין בני אדם ועל פני כדור הארץ יעלו.
אין לי מושג איך יתמודדו עם ילד כזה. בגן שלנו יש ילד אחד שנראה לי שיש לו די הרבה בעיות, חלק מהן מהסוג שציינת והוא מלווה בסייע צמוד שעוזר לו להשתלב ודואג לשים אליו לב כל הזמן, כך שהילד מרגיש שיש לו גבול במובן של דאגה וטיפול.
אין לי מושג בקשר להפכים.
[hr]
[b][po]טרה רוסה[/po][/b] (2004-02-13T09:43:00):
[u]במקרה כזה, יהיה לו קשה בכל מקום בעולם. הוא לא יבין ולא יוכל להתמודד בכל פעם שאיזה הכרח או חוק חיצוני או התחייבות שנובעת מכך שחיים בין בני אדם ועל פני כדור הארץ יעלו.[/u]

נשמע כמו משהו שמורה הייתה אומרת למישהו שמחנך בבית.
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2004-02-13T12:03:00):
למה, בחינוך ביתי אין גבולות? חוקים? הסכמות?
נראה לי שאת קצת מכלילה על חינוך ביתי.
[hr]
[b][po]אמא של אופק[/po][/b] (2004-02-14T17:17:00):
שאלה לשרון - מה ההבדל בין ביה"ס בהרדוף לביה"ס שקד בטבעון , פרט למיקום כמובן. אם לשניהם יש הסעות, שניהם אופציונליים בעיני ואני די מתלבטת. השנה אני צריכה להחליט אם לשלוח את אופק לגן אנתרו' - אם לא, סיכויי קבלתו לבי"ס נמוכים.
[hr]
[b][po]שרון ברקת[/po][/b] (2004-02-14T18:25:00):
אש"א, אז ככה:
ביה"ס שקד הוא א'-ח', הרדוף א'-י"ב, כשתלמידי שקד מצטרפים בתיכון (ט)
לשניהם יש הסעות מרמת ישי, בתשלום של ההורים.
ככלל, בי"ס שקד הוקם כיוזמה של הורים והרדוף - כיוזמה של מורים. זה משהו שמלווה את שניהם כמאפיין ושוני עד היום.
שניהם כבר די ותיקים, במונחים של חינוך וולדורף בישראל (המחזור הבוגר של שקד בכיתה י' כיום, בהרדוף יש כבר מחזור שלישי בי"ב) ומגובשים בדרכם החינוכית
לשקד יש גנים ששיכים לעמותה של ביה"ס ממש, בעוד שהגנים של הרדוף מופעלים בנפרד, אך לשני בתי הספר יש העדפה ומחויבות לקלוט תלמידים בוגרי גני וולדורף.
מקווה שזה ענה לשאלתך. אם תרצי לדעת עוד - תחדדי את השאלה. לאחותי הגרה בטבעון יש ילדים בשקד, אז אוכל לשאול אותה מה שלא אדע לענות.
[hr]
[b][po]אמא של אופק[/po][/b] (2004-02-15T12:23:00):
תודה שרון, אני מכירה שתי אחיות שאחת סיימה את י"ב בהרדוף ואחת לומדת בשקד, שתיהן מרוצות אגב, אם יהיו לי עוד שאלות, אעלה אותן כאן. שוב תודה.
[hr]
[b]איריס[/b] (2004-02-19T10:10:00):
האם יש בית ספר לחינוך חופשי ברמת גן?
האם זה באמת מומלץ לילדים שיש להם בעיות למידה?
לבני יש בעיית זיכרון לטווח קצר, ויש לו גם הרבה בעיות רגשיות. האם זה הפתרון?
[hr]
[b][po]שרון ברקת[/po][/b] (2004-02-19T10:25:00):
איריס:
[url=http://www.waldorf.org.il/]הנה[/url] בי"ס וולדורף (חינוך אנתרופוסופי) ברמת גן
[url=http://www.antro.co.il/[po]new]וכאן[/url] page 1[/po].htm מידע על כל בתי ספר וולדורף בארץ
אני מקווה שאת לא מבלבלת, כי חינוך וולדורף (אנתרופוסופי) איננו חינוך חופשי, מה שזה לא יהיה
[hr]
[b]סיגלית[/b] (2004-02-29T00:12:00):
הלכתי לבדוק חינוך וולדורף בסן דייגו, קליפורניה, ראיתי מבחוץ מבנה דמוי כנסיה עם שמשת חלון בצורת צלב.
תמוה בעיני...
הרי אמור להיות נטול אלמנטים דתיים.
[hr]
[b]אלמוניתה[/b] (2004-02-29T08:57:00):
[u]הרי אמור להיות נטול אלמנטים דתיים.[/u]
חה חה
[hr]
[b][po]אמא של אופק[/po][/b] (2004-02-29T09:02:00):
בארץ לא ראיתי שום צלב... זה כמו שתכנסי לגן בארץ ותראי מגן דוד, בארה"ב צלב זה לא דבר נדיר....
[hr]
[b][po]מיכל שץ[/po][/b] (2004-02-29T10:33:00):
[u]דגשים על חומרים טבעיים, חוסר לימוד הילד לפני שהוא בשל, ותשומת לב למה שאוכלים ולובשים[/u]
הבעיה היא שזה לא רק דגש, אלא סוג של הכרח.
וממה שאני קראתי על חינוך אנתרופוסופי, "הם" החליטו שהילד בשל ללימוד קריאה (לדוגמא) בגיל 7 שיש לזה קשר לגיל שמתחלפות השיניים. מה הקשר בין מחט לת**ת? כל ילד מבשיל בגיל אחר בלי קשר לשלב ההתפתחותי שהגוף שלו נמצא בו. בגלל זה אני לא אוהבת. לא אמרתי שאין דברים טובים, יש לא מעט כאלה, אבל התמונה הכללית לא מוצאת חן בעייני. mind control בעייני זה כל סוג של התערבות בדרך האישית של הילד. לא התכוונתי לשטיפת מוח במובן המקובל.
ולמרות שאני לא מתחברת לזה, אין לי שום בעיה עם הורים שמחליטים שזה נכון להם, אני לא מנסה לשכנע אף אחד לעשות שום דבר שלא מתאים לו.
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2004-02-29T11:51:00):
מיכל - בואי ונעמיד דברים על דיוקם: השיניים מתחלפות אצל ילדים בין גיל 5 לגיל שבע פלוס, שזה כבר אומר שהמגוון האינדיבדואלי גדול בסך הכל. הקשר שנעשה הוא שילד בשל ללמידה בצורה יותר מובנית רק לאחר שהשלב הקודם - בניית הגוף שלו נשלמת אירוע שמצוין בהתחלפות השיניים. ילדים בהחלט מבשילים ומתפתחים ביחס ישיר למצב גופם. האם ראית פעם ילד שלמד לדבר לפני שהוא למד לעמוד? או שאכל אוכל מוצק לפני שהוא יכול היה להושיט יד? האם ילד יכול לעמוד על רגל אחת לפני שהוא עומד על שתיים? האם הוא יכול ללמוד לתפור, או לצייר לפני שהוא למד לעשות דברים יותר פשוטים בידיו? נניח להרים קוביות?
בקיצור - הנחת היסוד שדרך אגב, היא הנחה בסיסית לגמרי, שיש קשר בין ההתפתחות הפיזית לבין התפתחות קוגניטיבית, אם כי לפעמים יש פערים.
ועוד עניין - בחינוך וולדורף בכלל לא מלמדים לקרוא. אף פעם. מלמדים רק לכתוב. הקריאה פשוט מתרחשת מעצמה, כשהילד בשל לכך, בזמנו החופשי ובדרכו האישית. הבן האמצעי שלי התחיל לקרוא רק בסוף כיתה ג' - ומאז הוא לא מפסיק לקרוא. בחינוך הרגיל כבר מזמן הוא היה מוכרח ללמוד לקרוא, היו שולחים אותו לאבחונים אינסופיים שבוודאי היו מגלים מה לא בסדר איתו ואף אחד לא היה נותן לו להתפתח בדרכו האישית. בתי ספר רגילים הם הרבה יותר mind control ובדרך הרבה יותר הרסנית
[hr]
[b][po]אמא של אופק[/po][/b] (2004-02-29T12:16:00):
מיכל, ברור שחינוך אנתרופוסופי הוא לא חינוך חופשי ויש זמן ומקום שנקבעים ע"י הדמויות המחנכות, אבל גם בחינוך הרגיל יש, למה כל הילדים מתחילים כיתה א' בגיל 6 ומייד לומדים לקרוא ולכתוב? הרי יש ילדים שקוראים בגיל 3 (ובכיתה א' משעמם להם והם מפריעים) ויש כאלה שקשה להם ורק בכיתה ב' הם קוראים (ואז הם נחשבים מפגרים מאחור...). דווקא בחינוך האנתרו' יש גנים רב-גילאים מגיל 3.5 ועד 7 שזה מצמצם תחרותיות וכל ילד חופשי להתחבר עם מגוון של ילדים בגילאים שונים. [u]אמא של אופק מבואסת מהעובדה שהיום רשמה את אופק לגן של מועצה[/u]
[hr]
[b]שמיםוארץ[/b] (2004-03-01T12:36:00):
אל תתבאסי אמא של אופק, אם כבר בחרתם בזה ונרשמתם, נסי למצוא ולהתמקד עכשיו בנקודות האור.
ככל שתלמדי לזהות אותן הן ילכו ויתעצמו. לאט לאט תביני למה אתם שם ולא במקום אחר.
בכך תקרבי אליכם את האנשים היותר גמישים ופתוחים מתוך המערכת הקונבנציונאלית הנואשת...
[hr]
[b][po]מיכל שץ[/po][/b] (2004-03-02T12:49:00):
שרון, [u]הקשר שנעשה הוא שילד בשל ללמידה בצורה יותר מובנית רק לאחר שהשלב הקודם - בניית הגוף שלו נשלמת אירוע שמצוין בהתחלפות השיניים.[/u]
קשה לי לקבל את זה, בעיקר לאור העובדה שאני מכירה לא מעט דוגמאות שסותרות את הקביעה הזו. בתי בת ה-7+ החליפה עד היום 4 שיניים, היא בשלה או לא? גיסתי, בת 21 סיימה להחליף את השיניים לפני שנה, וגם זה בעזרת רופא השיניים, והיא דרך-אגב, ילדה מחוננת. שתיהן למדו לקרוא לפני גיל ביה"ס.
גיס אחר (בעלה של אחותי) התחיל לדבר בגיל 8 חודשים וללכת בגיל 10, גם הוא בעל IQ גבוהה מהממוצע אבל מה זה אומר?, נדמה לי שהוא כתב וקרא בסביבות גיל 3 או 4 , והשיניים? התחלפו כרגיל. את הדוגמאות בקצה השני של הסקאלה אני מעדיפה להשאיר בחוץ.
התפיסה הזאת שיש קשר בין ההתפתחות הקוגניטיבית לרגשית, לגופנית, מבטל את כל הקצוות, כל יוצאי הדופן, כל השונות, או מקטלג אותם ככאלה. וזו מבחינתי בעיה, לתפיסתי אין ילד שהוא חריג, כל אחד הוא עולם ומלואו, כולם שונים, כולם מיוחדים, נפלאים, וכולם יכולים להשיג הישגים, זה תלוי רק בהם.
לגבי הלימוד של הכתיבה, גם אצלנו מלמדים קודם כל לכתוב, לרוב ילד שלומד לכתוב ילמד גם לקרוא תוך כדי, כי הוא רוצה לקרוא את מה שכתב. אין ספק שללמד את שתי המיומנויות האלה בנפרד זו טעות פטאלית, שרוב הילדים שהולכים לבתי ספר רגילים משלמים עליה מחיר. זהו כישור אחד שמתחלק לשתי מיומנויות עיקריות נפרדות. ולכן הגישה האנתרופוסופית ביסודה (בנושא הזה לפחות) נכונה, לא אמרתי שאין דברים טובים בחינוך הזה. אבל מכיוון שאנחנו מאמינים בחינוך בדרך דיאלוגית (ממדרשו של דני לסרי) ואנחנו גם קצת קיצוניים בנושא, אז אני מגיבה כמו שאני מגיבה. P-:
[u]בתי ספר רגילים הם הרבה יותר mind control ובדרך הרבה יותר הרסנית[/u] - אין ספק! לכן אנחנו מתרחקים מהם כמו מאש.
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2004-03-02T17:02:00):
אני מבינה שזה קשה לקבל שיש קשר בין ההתפתחות הגופנית שלנו להתפתחות הנפשית-רוחנית. אני גם מסכימה שכשפורטים את הדברים למקרים רואים המון מגוון וכל אחד לגופו. אבל...
כשאני בתור יועצת ביוגרפית (מתחילה) רואה סתירה מאד גדולה כמו שתיארת בין ילד שמתחיל לדבר כל כך מוקדם והולך כל כך מאוחר, זה מעורר אצלי שאלה לגבי האדם שמולי. מי הוא? איך בדיוק הוא התפתח? מה חזק אצלו? (למשל, יכול להיות שהיכולת הקוגניטיבית מאד מאד חזקה והיא התפתחה על חשבון היכולות הפיזיות. הילד הזה "הלך" עם השכל שלו ולא עם הרגליים)
[hr]
[b][po]מיכל שץ[/po][/b] (2004-03-07T11:18:00):
[u]כשאני בתור יועצת ביוגרפית (מתחילה) רואה סתירה מאד גדולה כמו שתיארת בין ילד שמתחיל לדבר כל כך מוקדם והולך כל כך מאוחר,[/u]

[u]התחיל לדבר בגיל 8 חודשים וללכת בגיל 10[/u] טעות שלי - הוא התחיל ללכת בגיל 10 חודשים... אכן זה נשמע זוועה...
[hr]
[b][po]אמא של אופק[/po][/b] (2004-03-02T17:06:00):
רשמתי את אופק לגן של מועצה [b]בגלל[/b] הגננת, היא מקסימה ונקווה שלא יהיו לה הנחתות מגבוה שיקשו עליה, הצער שלי לגבי הפספוס של חינוך אנתרופוסופי השנה הוא דאגתי לגבי ביה"ס. אני מסתייגת עד נרתעת מבתי ספר ממלכתיים, אין לי בעיה שיהיה בבי"ס אנתרו' או פתוח, רק לא רגיל. זה נכון שיש לנו עוד שנתיים וחצי אבל אם לא נלך במסלול האנתרו' עכשיו נאבד את סיכויינו להתקבל לבי"ס אנתרו', ומיתר פשוט רחוק מידי....
[hr]
[b]שמיםוארץ[/b] (2004-03-04T12:35:00):
מעניין שאת אומרת "...שיהיה בי"ס אנתרו' או פתוח..." כי אלה הם שני דברים שונים לגמרי.
בעצמי כילדה וכנערה למדתי בבי"ס פתוח, ילדי למדו בוולדורף וההכשרה והעבודה שלי כמחנכת היתה במערכת וולדורף.
למרבה הפלא היום ילדי לומדים בבי"ס רגיל....
את שלושת המערכות למדתי להכיר מהבטן.
אף אחת מהן לא נתפסת כאידיאלית בעיני וככלל, למדתי שהאידיאל עבורי בליווי ילדי הוא המצב בו אני שקטה ובוטחת.
לכן הפניתי את מרב תשומת הלב שלי לעבודה בכיוון הזה.
ממקום כזה אני יכולה לסמוך על עצמי ועליהם שהטוב ביותר עבורם יתרחש.
[hr]
[b][po]טרה רוסה[/po][/b] (2004-03-04T12:53:00):
שמים,
כיוון שאת מכירה את שלוש המערכות מקרוב, אולי תסכימי לפרט קצת יותר לגבי מה שאת מכירה. כגון חסרונות/יתרונות של כל שיטה מנקודת מבטך האישית ?
[hr]
[b]שמיםוארץ[/b] (2004-03-05T16:02:00):

אני אנסה,

ביה"ס הפתוח איפשר לי לפגוש ולהכיר ילדים שבאו מחתכי אוכלוסיה שונים ומגוונים, אחרים ממה שהכרתי בביה"ס השכונתי. חוויה מעשירה וחשובה כזאת פגשתי אחר-כך רק בתקופת הצבא. בחזון ביה"ס היתה שאיפה לאינטגרציה כך שקבוצת הילדים כללה ילדים משכונות שונות וממשפחות שונות ברמת השכלה וכלכלה.
ביה"ס פעל בתוך המבנים של אוניברסיטת חיפה והאינדיווידואליות של כל אחד ואחת מאיתנו יכלה לבוא לידי ביטוי באין סוף הכלים והאמצעים שהיו מצויים שם:
ספריה אקדמית (שנתפסה כמו אימפריה חלומית בעיני הילדה שהייתי) מעבדה לשונית, מעבדות ביולוגיות, מתקני ספורט בסטנדרטים גבוהים, אולמי הרצאות מדורגים (אודטוריום קראנו להם), כלי נגינה, מרחבים מצויידים לאומנות פלסטית, קפיטריה, אנשים, סטודנטים צבעוניים, חדר אוכל...הכל היה שם ואנחנו אם רצינו יכולנו להיות שוליות, תלמידים, אומנים, חולמים, ספורטאים, תצפיתנים...משוטטים... כל ילד בנה לעצמו את מערכת הלימודים שהתאימה לו וזו יכלה להשתנות ולהתגמש במשך השנה- חופש אמיתי. אה...והיה גם היער כמובן, החורש הזה של הכרמל שבו נשמנו והרחנו את עונות השנה. שם בילנו את מרבית ההפסקות וגם הרבה מהשעורים.
חווית ילדות ונעורים נ פ ל א ה!
בהתבוננות לאחור נדמה לי שבבי"ס הפתוח קיבלתי בעיקר בסיס איתן לעצמאות, ויסודות טובים ליכולת לקחת אחריות.

את מערכת וולדורף פגשתי כאדם בוגר, כאמא.
התחברתי לתכנים מתוך איזשהו "געגוע" ובאופן אינטואיטיבי לגמרי. כאילו פגשתי משהו שהיה מוכר לי ומתאים כמו כפפה ליד. חוויה של "הגעתי הביתה". וזה היה רחוק ושונה מהגישה וממה שהכרתי בביה"ס הפתוח.
כאן היתה מסגרת מובנית עם משנה סדורה...גישה שלמה, חכמה ומכילה כל - זה איפשר לי להבין הרבה דברים ולעשות "סדר בראש".
גם היום הגישה החינוכית האנתרופוסופית נתפסת בעיני כדבר בריא ונכון, אבל היום אני יכולה לראות גם את סכנת האחיזה במתודה, אני סבורה שיישומים מסויימים בחינוך וולדורף זקוקים להקשבה, בחינה וריענון תמידי, ורוצה לקוות שאנשי חינוך וולדורף לא ירדמו על הידע וההמלצות החכמות של שטיינר.

את מערכת החינוך הקונבנציונאלית אני פוגשת מתוך הבנה ש"זה מה יש כרגע".
אני רואה שהיא בעצמה כבר רצה סביב הזנב של עצמה....היא בפשיטת רגל. עניין של עשור או שניים והיא הסטוריה.
נשבעתי לעצמי שלא אתן למערכת לכופף את ילדי, ולשמחתי גיליתי שברכּוּת ובגישה מקבלת ופתוחה ניתן לכופף את המערכת כלפיהם. אנחנו עוזרים לילדינו (המתבגרים) "לשרוד" את המערכת...ומעודדים אותם לחיות מתוך שמחה, לקחת אחריות על החלטות שלהם ולראות את הטוב שבכל דבר ואדם.

בעצמי ויתרתי על "ייעוד המחנך" וחזרתי להיות [b]אם הבית[/b]. (למרות שכבר אין לי תינוקות וילדים צעירים)
מתוך אמונה שנוכחותי בבית מהווה "אי של שפיות" ועוגן יציב למשפחה כולה.

טרה, טוב ששאלת.
אפשרת לי לעשות גם סיכום ביניים כזה ביני לביני...
תודה רבה לך!
@}
[hr]

[b][po]מור וקנמון[/po][/b] (2004-03-06T16:07:00):
[u]ומעודדים אותם לחיות מתוך שמחה, לקחת אחריות על החלטות שלהם ולראות את הטוב שבכל דבר ואדם.[/u]
שמיםוארץ, זה מקסים....
אז מה צריך לעבור דרך 3שיטות החינוך הנ"ל כדי להבין איך עושים את זה? ;-)
[hr]
[b][po]מור וקנמון[/po][/b] (2004-03-06T16:17:00):
מה שאותי מחבר לאנתרופוסופיה זה המימד הרוחני שבו ,החיבור לכל מיני כוחות חיים, כוחות טבע
[hr]
[b]שמיםוארץ[/b] (2004-03-07T11:40:00):
[u]מה צריך לעבור דרך 3 שיטות החינוך הנ"ל כדי להבין איך עושים את זה?[/u]
לא צריך הרבה :-)
רק להזכיר לעצמנו שוב ושוב את המשפט שהדגשת ולשאוף בעצמנו כאנשים בוגרים- לקיים אותו.
הכי חשוב לזכור, שתמיד יש ותהיה לנו עוד עבודה לעשות.....האתגרים עולים ומתחדשים, וגם כשאתה כבר מכיר ויודע "איך זה צריך להיות"...תמיד ההתמודדות הבאה תהיה מאתגרת יותר.

לאחרונה התבהר לי עד כמה "חינוך ילדים" הוא בכלל דבר לא כל-כך רלוונטי. אפילו קצת מתנשא ולא פייר.
לעומת זאת, ל"התחנכות עצמית" שלנו כמבוגרים יש כוח והשפעה בריאים ועוצמתיים.
ככל שאחריות אישית לומדת להילקח באופן הנקי והפטור ביותר מ"רגשות אשמה", העבודה נעשית אפשרית וקלה יותר.

אני מניחה שכולנו עובדים על זה
@}
[hr]
[b][po]מור וקנמון[/po][/b] (2004-03-08T07:48:00):
[u]לאחרונה התבהר לי ש"חינוך ילדים" הוא דבר לא כל-כך רלוונטי. אולי אפילו קצת[/u]
[u]"מתנשא" ולא פייר.[/u]
[u]לעומת זאת, ל"התחנכות עצמית" שלנו כמבוגרים יש כוח והשפעה בריאים ועוצמתיים[/u]
כמה נכון!!! וכמה קשה!!! הרי הרבה יותר קל להנחות ולהנחית כל מיני הוראות וקודים התנהגותיים על ילד, דברים שאנו חושבים אותם לנכונים טובים ראויים ללמידה והפנמה ,אבל ליישם את זה בעצמנו בהתנהלות היומיומית שלנו זה הרבה יותר קשה
זה בעצם עבודה של life time

[u]ככל ש"אחריות אישית" לומדת להילקח באופן הנקי והפטור ביותר מ"רגשות אשמה", העבודה[/u]
[u]נעשית אפשרית וקלה יותר[/u]
לא בטוחה שהבנתי....
[hr]
[b]שמיםוארץ[/b] (2004-03-10T11:32:00):
[u]לא בטוחה שהבנתי....[/u]
הרבה פעמים אנחנו נוטים לבלבל בין לקיחת אחריות על תוצאות מעשינו לבין רגשות אשמה על מה שיצא.
למשל, אם בהיותי אם צעירה חסרת ביטחון וניסיון שלחתי את ביתי לפעוטון (בעוד אני הייתי בבית!) כי חשבתי שהיא זקוקה לחברה...סביר להניח שממרום נסיוני היום אצטער על כך ואהיה מודעת להשלכות של ההחלטה ההיא על חייה. ברור שרגשי אשמה אינם רלוונטים כאן אבל בכל זאת הם הראשונים שצפים ועולים.
מה שאני אומרת זה, שחשוב לזהות את זה ולהתנקות מזה, כי מה שבא מיד אחרי רגש האשמה, זו הטחת ביקורת כלפי כל העולם ואישתו...סוג של מנגנון הגנה כזה, של הנפש העדינה שלנו.
בכל פעם שמחשבה ביקורתית/שיפוטית חזקה עולה בך כלפי משהו שבא מולך, תוכלי להפנות את המבט חזרה פנימה ולראות (אם את אמיצה מספיק) מאיזה "רגש אשמה" או מקום לא שלם בתוכך זה הגיע.
אני מוצאת בדרך הזו המון שקט.
[hr]
[b]בלה[/b] (2004-04-28T11:47:00):
שלום
[list=1]
[*] האם בתי ספר וגנים אנטרופוסופיים מתבססים על התכנים של משרד החינוך ורק דרך הוראה שונה או שגם החומר שמלמדים שונה (אני לא מדברת על תוספות אומנות ועבודת יד שלא קיימים בבתי ספר ממלכתי אלא על כך שלא מחסירים מהתוכנית הבסיסית של משרד החינוך)
[*] מה עם מבחני בגרות בבתי ספר בחינוך וולדורף?
[/list]
[hr]
[b][po]שרון ברקת[/po][/b] (2004-04-30T23:35:00):
בלה שלום
[list=1]
[*] גני וולדורף ודאי שאינם מתבססים על התכנים של משרד החינוך (יש למשרד החינוך תכנים? לגנים?). לגבי בתי ספר המצב שונה. אני יכול לספר רק על ביה"ס הרדוף שאותו אני מכיר היטב. מבחינת משרד החינוך זהו בי"ס ממלכתי, רשמי ומוכר, ובהתאם לכך גם מפוקח ונדרש לעמוד הן בתוכנית הליבה והן בדרישות פדגוגיות בסיסיות אחרות. יחד עם זאת, זהו בי"ס וולדורף לכל דבר, ונדרשת הבנה וסובלנות רבה מצד משרד החינוך (שקיימת כיום יותר לעומת העבר, עדיין פחות ממה שאנחנו היינו רוצים, אך יותר ממה שהם נוטים מטבעם) כדי לקבלו על השונוּת שבו.
[*] כיום קיים בארץ רק בי"ס תיכון וולדורף אחד, בהרדוף. קיימת בו האפשרות לגשת לבגרות ומרבית התלמידים אכן עושים זאת. בשלב זה האפשרויות מוגבלות יותר מאשר בבי"ס "רגיל", מבחינת הגיוון, הבחירה וההיקף, בשל הרצון לשמור על משקל גבוה של "מרכיב הוולדורף" בחינוך ולא לשעבד הכל לטובת הבגרויות. מסלול עבודות הגמר של י"ב, שהוא מעמיק ומקיף לפי כל קנה מידה, יוכר כנראה בעתיד גם הוא לבגרות ויהווה הרחבה נוספת של האפשרויות עבור התלמידים.
[/list]
[hr]
[b]בלה[/b] (2004-05-09T18:29:00):
שרון שלום,
תודה על התשובות שענית לי. עדיין יש לי מס' שאלות שאולי תוכל להבהיר לי.
אינני חושבת שצריך לשעבד לימודים למטרת מבחני בגרות, אך הבעיה היא שהיום כדי להמשיך ללמוד באוניברסיטה חייבים לעשות אותם. החשש שלי שאם הילד לומד בשיטה שלא דורשת ממנו להבחן אזי יהיה לו קושי מסוים לעשות זאת בעתיד (כי הוא לא "מתחסן" בבית ספר ולא מפתח טכניקות לאיך ניגשים למבחן) ואז יבחר בעצם להפסיק ללמוד לאחר גיל בית ספר. לכן שתי שאלות:
[list=1]
[*] איזה אחוז של תלמידים נגש למבחנים בבית ספר בהרדוף?
[*] מה שיעור הצלחתם יחסית לבתי ספר תיכון אחרים?
[/list]
ושאלה מאט אחרת. הרי אומנות משחק תפקיד מאוד חשוב בחינוך וולדורף ואילו כל משקשור ללימודי טבע (ביולוגיה, פיזיקה, כימיה וכו'), לוגיקה ולטכנולוגיות ניתן בגיל מאוחר יחסית לחינוך השגרתי. האם זה גורם לכך שחלק הרבה יותר גדול של ילדים הופכים בסופו של דבר להומניטאריים ומתקשים יותר במקצועות טבע/ מתמטיקה ומחשבים/ הנדסה?
ועוד דבר: האם יש בעיה לתלמידי בתי ספר אנתרופוסופיים לעבור לבתי ספר "רגילים" הן מבחינה חברתית והן מבחינה לימודית? עד איזו כיתה כדאי לעשות את זה במידה ומחליטים כך?
[hr]
[b]שמיםוארץ[/b] (2004-05-09T20:25:00):
בלה,
שני הילדים שלי עשו מעבר כזה מוולדורף ל'רגיל'. שניהם עברו אותו בשלום ואף יותר מזה.
הבת עברה בכתה ז' (היום ב-ט') והבן עבר בכתה ה' (היום ב-ו')
עד כה לא עלתה בעיה מיוחדת שהייתי משליכה אותה שיטת החינוך הקודמת. שניהם ילדים חברותיים, רגישים לזולת ופתוחים. הם מודעים ושמחים על המתנות שקיבלו שם ושמחים גם עם המתנות החדשות שהזדמנו לחייהם בעקבות השינוי.
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2004-05-09T20:26:00):
שלום בלה
אני אענה גם ואולי שרון יוסיף.
בארץ עדיין אין מספיק ניסיון לדעת כמה בוגרים ממשיכים ללימודים גבוהים ולאיזה סוג (הבוגרים עדיין בשירות צבאי).
בתיכון לומדים ברמה גבוהה מקצועות ריאליים ואני יכולה לומר מהניסיון של בני שהוא דווקא מעדיף זאת ומאד נמשך למדעים.
בעיקרון, אפשר לעבור לבית ספר רגיל. בכיתה ג', הם אמורים להיות באותה רמה כמו של ילדים אחרים. בתיכון דרך אגב יש ילדים שעוברים לבתי ספר אחרים.
[hr]
[b][po]שרון ברקת[/po][/b] (2004-05-09T23:33:00):
אין לי הרבה מה להוסיף על דברי קודמותיי המלומדות...
כתבת: [u]כדי להמשיך ללמוד באוניברסיטה חייבים לעשות אותם[/u]
ובכן, בי"ס וולדורף אינו תחנת מעבר בדרך אל האוניברסיטה, כשם שתכליתו של גן וולדורף אינה הכנה לכיתה א'. אנסח זאת כך: חינוך וולדורף מכין את האדם הצעיר לפסיעה זקופה ועצמאית בדרכו שלו בנתיבי החיים, וכפי שאני מכיר את בוגרי ביה"ס, הם עושים זאת טוב ויאה. כאמור, בוגרי י"ב בחינוך וולדורף עדיין מועטים ורכים בשנים מכדי לעמוס על כתפיהם את עול הסטטיסטיקה שאת מבקשת. מה שכן כבר ברור, ששיעור הדוחים את גיוסם ויוצאים לשנת שירות במסגרות שונות, גבוה בקרב בוגרי ביה"ס בהרבה מהממוצע.

ובלי קשר לשאלה, אבל עם קשר לדף, אני רוצה לשתף בשמחה הרבה ביותר ששורה בביתנו עם היוודע דבר החלטתו של מי שהיה מורהו של בננו הבכור לקחת על עצמו את המסע מהתחלה, ולהיות המורה של בתנו הצעירה מכיתה א' בשנה הבאה. מעבר לשמחה הקשורה בהיכרותנו אותו ואת יכולתו הנפלאה כאיש חינוך וכאדם, יש נחת מהאפשרות לשבת באותו מושב גם בסיבוב הבא של הקרוסלה, ולצאת לדרך חדשה עם מדריך מוכר ואהוב.
[hr]
[b]בלה[/b] (2004-05-10T00:04:00):
שלום,

רציתי להודות לכולם על התייחסות לשאלות ודאגות שלי.
[hr]
[b][po]מור וקנמון[/po][/b] (2004-05-10T02:05:00):
[u]אנסח זאת כך: חינוך וולדורף מכין את האדם הצעיר לפסיעה זקופה ועצמאית בדרכו שלו בנתיבי החיים[/u]
איזה יופי!!
[hr]
[b]שמיםוארץ[/b] (2004-05-10T07:48:00):
[u]אני רוצה לשתף בשמחה הרבה ביותר ששורה בביתנו עם היוודע דבר החלטתו של מי שהיה מורהו של בננו הבכור לקחת על עצמו את המסע מהתחלה, ולהיות המורה של בתנו הצעירה מכיתה א' בשנה הבאה.[/u]
איזה יופי, משפחת ברקת! ברי מזל אתם....
[hr]
[b][po]ברונית ב[/po][/b] (2004-05-10T12:29:00):
נועה ושרון, אני מצטרפת לברכות. כיף לכם שכך יצא. האם המורה הוא איתי?
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2004-05-10T17:01:00):
לא. אוֹרי.
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2004-05-10T17:03:00):
כמו שבתנו אמרה לגננות: הוא לא מכיר אותי כל כך, אבל אני כבר מכירה אותו.
> והיא בדרך כלל יודעת על מה היא מדברת <
[hr]
[b][po]צופה מהצד[/po][/b] (2004-06-13T17:43:17):
יש משהו מאוד פלצני (תסלחו לי על המילה, לא מתוך כוונה להעליב) בכל החינוך וולדורף הזה. "אנחנו מכינים את הילד אל החיים" וכו', "שם לא" וכו'. משהו מאוד מאוד של אגו נמוך, של פסילת האחר. נכון שהכל עטוף במחוות עדינות של "התחשבות", "הבנה" ועוד שאר מילים מפוצצות, אבל בסופו של דבר מדובר על חינוך לעשירים (ואולי גם נציין - שמאלנים?), חינוך מתבדל (לפחות בישראל), קשוח, וכאשר הוא מגיע לרמות התיכון - גם רדוד מאוד (באיצטלה של "הכנה לחיים האמיתיים ולא לבחינות בגרות". בחינות בגרות הם חלק מן החיים האמיתיים!).
לא שאין דברים חיוביים בחינוך וולדורף, אל תבינו אותי לא נכון, אבל מרוב הרעפת שבחים ומילים גבוהות כבר לא רואים את היעד (הילד).
[hr]
[b]בלה[/b] (2004-06-20T14:57:30):
ל"צופה מהצד" שלום,
מאיפה אתה מכיר חינוך וולדורף ועל מה אתה מתבסס? האם אתה לומד/ למדת בבית ספר וורדולף? בקשר לחינוך לעשירים- זה ברור, הרי זה בתשלום, ודי גבוה. ואין ברירה אלא לעשות את זה בתשלום היות והפעלת גן/ בית ספר עולה כסף שלא זורם מהמדינה. בקשר לבחינות בגרות- אני מסכימה איתך אבל הבנתי שבהרדוף דווקא עושים אותם ולכל שאר בתי ספר בזרם אין תיכון. ובקשר לשאר- תפרט.
[hr]
[b]לולי[/b] (2004-06-27T09:25:33):
למי שמתעניין , כן עושים בחינות בגרות ולומדים אליהן בתיכון ונערים ונערות של חינוך וולדורף מגיעים לממוצע הישגים גבוה יות רמן הממוצע הארצי. אין ויכוח על הנושא הכלכלי אבל אל תגיד דברים חסרי ביסוס, כדאי לשאול קודם,ואתה מוזמן לשאול...
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2004-06-27T09:35:25):
האמת שכבר מזמן רציתי להפריך את דבריו של הצופה ולדווח על כך, לא בגאווה רבה, שבהחלט יש בחינות בגרות בבית הספר התיכון היחידי וולדורף בארץ.
חוצמזה שבבית הספר קיימת מערכת לעזרה למשפחות שאין להן אמצעים לשלם.
[hr]
[b][po]פלוני אלמונית[/po][/b] (2005-02-16T15:44:30):
לאור כל הנאמר לעיל מצאתי לנכון להוסיף שמטרתו של חינוך וולדורף הינה בראש וראשונה לחנך את הילד כך שיוכל לממש את מלוא הפוטנציאל האישי שלו ( אם כמדען בנאסא או כגנן בגן הירק..), אין פה הכנה לאוניברסיטה( או לכיתה א'), אלא אדם בוגר שלמד לנצל את כישוריו כך, שאם ירצה ללמוד באוניברסיטה - יוכל. אדם בוגר שיוכל לבחור לאחר שנחשף במשך השנים לתחומים רבים, ולא עשה בחירה כבר בכיתה ט' שהוא איש מחשבים ומרגע זה צר עולמו כעולם צי'פ.
בנוגע למחברות מזעזעות שנראות כולן אותו דבר - אכן הלימוד בשנים הראשונות הוא מונחה מאוד, אך לאט לאט משחררים את הילדים, לאחר שנתנו להם כלים אומנותיים ואסתטיים בתחילה מתוך חיקוי, לאט לאט משחררים אותם, ואם עוקבים אחר רצף של שנים רואים שמכיתה ה ומעלה המחברות נושאות אופי יותר אינדיבידואלי עד הדברים הנפלאים והאינדיבידואלים לחלוטין שמתקבלים בעבודות הגמר של י"ב.
וכדאי להגיע כשתתקיים, לצפות בתערוכה זו ואף לערב בו הבוגרים מציגים את עבודותיהם בע"פ.
אין זאת אומרת שכל המחברות של הכיתות הצעירות נראות אותו הדבר. כמו שטקסט אחיד שנכתב בכיתה קונבנציונלית משקף את הילד שכתב אותו, כך גם כאן. לכל ילד כתב יד וציור אישי, גם אם קיבל הנחיה מדוייקת לגבי הצבע.
כל זה כמובן, נובע מתוך הגישה של חנוך לנער עפ"י דרכו. הווה אומר יש לתת לכל גיל את אשר הוא מבקש, ואין דינו של ילד בגן, כזה של ילד בכיתה א' וכו.
ועוד הערה, למשהו שנכתב בתחילת שרשור זה- האנת' אינה דוגלת בצמחונות !! אלא בבשר אורגני נקי מהורמונים !!

והמסקנה המתבקשת באופן כללי לאור דברים רבים שנכתבו פה- שאין להביע דיעה, בכל נושא שהוא , על משהו אם איך לך מושג עליו.
קיימים אתרים וספרים בנושא עליהם המליצו אי שם במעלה הדף הזה, ואם לא השתכנעתם - לפחות תבססו את התנגדותכם על ידע והבנה אמיתיים, ולא על שמועות.
אה, עוד משהו:גם אנתרופוסופים הם בני אדם, גם אצלם יש נפילות ויש מחנכים אם גננים/ות פחות מוצלחים. (גם אני נכוויתי במחנך - שהוחלף בסופו של דבר במורה שהיא תיקון אמיתי)אז....
[hr]
[b]יעלי[/b] (2005-02-17T08:59:51):
[u]מחברות מזעזעות שנראות כולן אותו דבר[/u]
אני לא יודעת אם [po]פלוני אלמונית[/po] התכוון לכך או שזו היתה אמירה צינית לגבי המקטרגים. כך או כך זו אמירה שנשמעת לעתים מפי צופים מבחוץ על חינוך ולדורף, ולכן דברי נאמרים לציבור הכללי ולא ל [po]פלוני אלמונית[/po] .
ואחרי ההקדמה לעצם העניין-
האבחנה שכל הציורים וכל המחברות נראים אותו הדבר, שכן הילדים עובדים לפי הנחייה אחת, היא ראייה שטחית. מי שעובד עם הילדים מקרוב ורואה את העבודות לעומק רואה שמעבר לכך שכולם ציירו בצבעי מים עיגול אדום עטוף ברקע כחול, כל ציור שונה מרעהו. אצל אחד הצבעים חוורים ואצל השני אינטנסיבים, אחד מושך במכחול במהירות והשני מהסס. יש לאבחנות האלה חשיבות רבה, הם משמשים ככלים בעבודת המורה עם הילדים ומדגישים את האינדיבידואליות של כל ילד. מה שיפה שמדובר באינדיבדואליות פנימית והכי אמיתית שיש, ולא אינדיבידואליות מוחצנת הנפוצה כל כך בתקופתנו.
ההסתכלות השטחית בעבודות "הדומות" של הילדים היא כמו להגיד שכל בני האדם אותו הדבר: אוכלים, הולכים, ישנים... אבל כמובן שכל אחד עושה זאת בדרכו.
[hr]
[b]עפרה.ק[/b] (2005-02-17T16:11:16):
[u]חינוך ולדורף (גן ובי"ס) נקראים חינוך ולדורף ולא חינוך אנתרופוסופי, היות ולא מלמדים ילדים אנתרופוסופיה[/u]

את נורא צודקת, וזה דבר חשוב להדגיש. אני הרבה פעמים אומרת "חינוך אנתרופוסופי", פשוט כי אנשים לא יודעים מה זה חינוך וולדרוף. ואנתרופוספיה זה בכל זאת יותר שגור. אבל אני חושבת שאת צודקת...
[hr]
[b][po]פלוני אלמונית[/po][/b] (2005-02-17T17:33:28):
פלוני אלמוני רק ציטטה מתוך דיעה במעלה השרשור ש"המחברות המזעזעות נראות כולן אותו הדבר" והגיבה ( מצטערת אם כוונתי פוספסה). בוודאי שאינני מתכוונת לכך, באמתחתי לימודים בסמינר חינוך וולדורף על כל המשתמע מכך.
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2005-02-24T09:02:39):
אני זוכרת היטב את היום שבו בני הגדול עבר לחינוך וולדורף. הוא היה מבריק בשכלו, כבר קרא וכתב, חישבן חשבונות והבין הבנות. כל כך זריז הוא היה בשכלו. כשהוא עבר לחינוך וולדורף בכיתה ב', זה היה כמו לעצור רכבת דוהרת. כל התנועה השכלית שבה היה נתון נעצרה בבת אחת ובחריקה (אם כי פחות נוראית ממה שציפינו), הוא התחיל לקפוץ בחבל, ללמוד לדלג, לתפוס ולזרוק כדור, לדקלם שירים בעל פה והספיק לחלוטין את עניינ הקריאה והכתיבה האינטנסיביים של קודם (אם כי תמיד הוא המשיך לקרוא בבית).
חשבנו שיהיה לו קשה מאד, אבל הוא נרגע לגמרי. המסגרת נתנה לו בטיחון עצום והחזירה לו את הביטחון בגופו, היא הצילה את הדמיון המפותח שלו ושמרה עליו חם ונושם.
בכיתה א' וב' בבית הספר הרגיל (הוא עשה שוב את כיתה ב' בחינוך וולדורף) הוא היה כל כך מרושל שהיה עליו ללכת לרפוי בעיסוק. היום הוא ג'אגלר מצוין, קוסם זריז ידיים, מתאמן בבית הספר לקרקס, שר, מנגן, מצייר מדהים - פשוט אמן (מרגש אותי רק לכתוב את זה, אחרי שאתמול הכיתה שלו הציגה את "מעגל הגיר הקווקזי" בצורה מדהימה). השכל שלו לא נפגע כהוא זה. הוא עושה בגרות במתמטיקה ובמחשבים, מתכנת, לומד מעצמו דברים מאד מסובכים. אני כל כך שמחה שעצרתי את הרכבת בזמן.
[hr]
[b]טלי[/b] (2005-03-13T22:56:07):
אנחנו שוקלים לרשום ילדה בת 12 לבית ספר אדם בירושליים. מישהו מכיר? מישהו התנסה בחינוך וולדורף לגילאים גדולים יחסית ובמעבר מחינוך רגיל? נשמח מאד לתגובות ולעזרה בהתלבטות.
[hr]
[b][po]פיית צמר[/po][/b] (2005-03-15T09:47:03):
טלי
מכירה ילד שבסוף כיתה ב' העבירו אותו מבי"ס רגיל לחינוך ולדורך (אמנם לא לאדם אלא לזומר בר"ג אך בעיני אין הבדל) כחודשיים לפני סוף שנת הלימודים הוא בא לשבוע נסיון ובסופו של אותו שבוע החליט שהוא לא חוזר לבית הספר הקודם. הוא אפילו לא היה מוכן ללכת להיפרד מהכיתה שלו... (והוא ילד מקסים וחיובי בלי שום בעיות). היום הוא כבר בכיתה ד' ואף אחד לא זוכר שהוא הצטרף קצת יותר מאוחר.
לא יודעת מה המשמעות של שילוב בגיל מאוחר יותר אבל הכי כדאי זה ליצור קשר עם בית הספר, לראות אותו לדבר עם המורים.
בהצלחה
[hr]
[b][po]חבצלת השרון[/po][/b] (2005-05-10T21:13:10):
היי לכולם.
ברשותכם מחייה את הדף. אני מכינה כתבה על חינוך וולדורף. אלך לבקר בבית ספר אדם (ירושלים) , כנראה, אבל אני רוצה, אם אפשר, לשאול אתכם כמה דברים, בראש ובראשונה את אלה שיש להם ניסיון רב שנים עם וולדורף:
[list=1]
[*] מתוך חומר רב שחרשתי בנושא, בכמה שפות, עלה לי שהמוסדות מלאים מה שהייתי מכנה בפשטות "עבודת אלילים". הנוצרים, אגב, נורא כועסים על וולדורף בגלל זה (אם כמרים ואם הורים דתיים נוצרים). אני מנסה להבין כיצד משלבים בין זה לבין העובדה שהגנים או בתי הספר נמצאים בישראל וודאי נחגגים בהם, למשל, חגי ישראל (כפי שנכתב בדף הזה). כיצד זה משתלב יחד? התפילות לאדמה ולשמש הן חלק [b]מאוד[/b] מרכזי בתיאוריה, עד כמה שהבנתי.
[*] העובדה שכולם מציירים את אותו הציור, כל יום קוראים את אותו הסיפור (במשך חודש, ככה אמרה אימא אחת), כולם עסוקים באותם המשחקים (מלאי מוגבל ביותר, שמזכיר קצת את כת ההיימיש), כולם מתחפשים לאותו הדבר... תגידו, רק לי זה מפריע נורא?
[*] אם אסור להכניס לגן/בית ספר מחשב (גן אחד בגרמניה הגדיל לעשות ואסר על התלמידים גם להחזיק מחשב בבית, כמו גם את הטלוויזיה ויתר "משחקי השטן"... לא שהילדים צייתו כמובן אבל היו עסוקים מאוד בלהסתיר מהמורים (וחלקם אף מההורים שלהם שהיו אדוקים מאוד באנתרופוסופיה) שהם משחקים במשחקי מחשב) איך לעזאזל הילדים אמורים ללמוד מחשבים? ואיך הם אמורים אחרי זה להתקבל לעבודה הכי פשוטה בלי להכיר מחשב? (אני לא מדברת על האוניברסיטה...)
[/list]
מלבד הנקודות האלה, אני חושבת שדווקא הכול הובהר היטב בדיון הזה כאן, תודה. נורא מעניין להשוות רשמים של אנשים מגני וולדורף בגרמניה, ברוסיה ובארץ. המסקנה העיקרית היא שלמרות שהבסיס שווה, טיב הגן תלוי קודם כל באנשי הצוות וגם במידת ה"אדיקות" שלו. אנשים לרוב מאוד לא מרוצים מגנים "אדוקים" (אימא אחת מגרמניה כתבה סיפור מזעזע לגמרי על המערכת החינוך הוולדורפית אצלה בעיר... משהו בסגנון "1984") ומאוד מרוצים מגנים "לייט" (למבד כמה מקרים). מעניין שהבדלי התרבויות כמעט ולא משפיעים על התפיסות של ההורים. גם ההורים בגרמניה לא מרוצים ממשמעת-היתר, חרף הסטראוטיפ.
תודה מראש לכולם על התשובות.
[hr]
[b][po]אמבט ים[/po][/b] (2005-05-12T11:17:04):
[po]חבצלת השרון[/po] , עבור מי הכתבה?
נסי לגשת לנושא עם קצת פחות דעות קדומות ושיפוטיות, גם אם קראת חומר ועדויות למיניהן, נראה שכבר יש לך דעות מוצקות בנושא, (ושמתי לב שגם בעוד נושאים כאן באתר) תנסי לשמור על ראש פתוח, לכי לבקר בבתי ספר, דברי עם מורים וכו'
אני אשמח לקרוא חוויות, ואת הכתבה המוגמרת.
תהני.
[hr]
[b][po]עודד המחפש[/po][/b] (2005-05-13T12:38:41):
[u]נסי לגשת לנושא עם קצת פחות דעות קדומות ושיפוטיות, גם אם קראת חומר ועדויות למיניהן[/u]
סליחה על ההתערבות, אבל קצת נפגעתי בשמה של חבצלת. אם היא קראה חומר ועדויות למיניהן, (כמו שהיא אומרת [u]מתוך חומר רב שחרשתי בנושא, בכמה שפות[/u] - למה את חושבת שהיא באה עם דעות קדומות? בהבנה שלי, דעות קדומות הן דעות שלא מבוססות על היכרות עם הנושא. פה המצב בדיוק הפוך.
[hr]
[b]מחשבות[/b] (2005-05-13T12:56:42):
יתכן שאתה צודק, עודד, אולם גם אני מצאתי טעם לפגם בשאלות שאמורות להכין בסיס לכתבה (אובייקטיבית?), ומשובצים בהם ביטויים כמו
[u]איך לעזאזל הילדים אמורים ללמוד[/u] .
[hr]
[b][po]במבי ק[/po][/b] (2005-05-13T13:35:45):
עודד, גם לדעתי אלה דעות קדומות (בלי קשר לכך שהן עשויות/ עלולות להיות נכונות) - מעצם העובדה שמי שמחפש עבודת אלילים ימצא אותה. ומי שמחפש דברים נוספים ימצא גם אותם. וכאן יש תחושה שאין כוונה לחפש דברים נוספים. וזה בסדר גמור, אבל אם הכוונה היא לכתוב כתבה - אז זה קצת פחות בסדר (לדעתי). כתבתי תשובה נורא ארוכה כבר אתמול או שלשום, אבל מחקתי כי אין לי כוח להתעמת. יש הבדל בין מאפיינים חיצוניים לבין מהות. קל להיטפל למאפיינים חיצוניים (אני יודעת, גם לי יש נטייה כזאת). יש מקום לשאול את השאלות שנשאלו, אבל האופן שבו הן מנוסחות מצביע ועוד איך על דעות קדומות. לא מפתיע אותי שאף אחד לא בחר לענות עליהן.

חבצלת - ההמלצה שלי היא לבקר בכמה גנים ובתי ספר ולהתרשם ממה שקורה שם במציאות, ולא רק בטקסטים. יכול להיות שתמצאי דברים שציפית למצוא, יכול להיות שתמצאי דברים נוספים ויכול להיות שתמצאי דברים אחרים לגמרי.
[hr]
[b][po]במבי ק[/po][/b] (2005-05-13T13:37:51):
[u]הנוצרים, אגב, נורא כועסים על וולדורף בגלל זה[/u]

אם כבר הם כועסים על שטיינר. וולדורף זאת שיטת החינוך, שטיינר הוא ההוגה שלה.
[hr]
[b][po]במבי ק[/po][/b] (2005-05-13T15:05:53):
[u]איך לעזאזל הילדים אמורים ללמוד מחשבים?[/u]

אולי נשאל את זה [b]אחרת[/b]. למשל: בחומר שקראתי צויין שבבתי הספר/ גנים אין נגישות ושימוש במחשבים. לטעמי זה מתעלם מצורכי הזמן שבו אנחנו חיים, בלה-בלה-בלה. ולא "איך לעזאזל" וכל השאר.

כי, אולי ילדים בגיל הילדות לא אמורים ללמוד מחשבים. אולי ילדים בגיל הילדות אמורים להיות אקטיביים וללמוד דרך חוויות היוםיום ולא להתכונן לכיתה א' ולתיכון ולאוניברסיטה ולעבודה בהייטק?! אני, למשל, התחלתי להשתמש במחשב מעל לגיל 20. והוא משרת אותי יופי בכל מה שאני צריכה. אם ארצה להיות מתכנתת אלך ללמוד. הילדות הכפרית, הפעילה, התמימה שחוויתי - עוזרת לי הרבה יותר בחיים (ויש לציין אני לא אנתרופוספית. אני נמצאת בקשר קרוב ומשפחתי עם אנשים שלומדים את התחום, ולמעשה גם הם לא אנתרופוסופיים). יש הרבה דברים שגם לי לא ברורים ונראים מיושנים עד תמוהים. אז מה?! השאלה היא (שוב) מה המהות.

[b][po]במבי ק[/po][/b] (2005-05-13T16:32:40):
[u]יש הרבה דברים שגם לי לא ברורים ונראים מיושנים עד תמוהים[/u]

(מצטטת את עצמי ומרחיבה:)

כל הדברים האלה קשורים לצורה. כשאני מואילה בטובי להתעמק (וזה קורה ממש מעט) אני מוצאת תוכן ומהות שמאוד מדברים אלי. מדובר בתפיסת עולם, שממנה נגזרת (למשל) גם חקלאות שעליה מסתמכת הרבה מהחקלאות האורגנית. ורפואה שמזכירה מאוד את ההומאפתיה. ולגבי החינוך - יש הרבה מאוד דברים שמדברים אלי. ואלה שלא - אני שואלת למה. ולא למה לעזאזל :-P.
[hr]
[b]יעלי[/b] (2005-05-13T17:20:50):
[po]חבצלת השרון[/po] שלום,
למי את מכינה את הכתבה?
[hr]
[u]העובדה שכולם מציירים את אותו הציור, כל יום קוראים את אותו הסיפור (במשך חודש, ככה אמרה אימא אחת), כולם עסוקים באותם המשחקים (מלאי מוגבל ביותר, שמזכיר קצת את כת ההיימיש), כולם מתחפשים לאותו הדבר... תגידו, רק לי זה מפריע נורא?[/u]

הייתי שמחה לשתף אותך ב"חוויית הולדורף" שלי, אך גם אני כקודמותי נרתעת מהגישה השלילית בה את נוקטת ( [u]תגידו, רק לי זה מפריע נורא?[/u] ).
ובכל זאת אומר: כאשר את חוזרת על המלים "כולם" ו"אותו..." יש בכך אמירה דמגוגית המנתבת את השומע להתייחס לנעשה בגן/בית-ספר באופן שלילי כמבטל את האינדבידואל. אך לא כך המקרה בעיני, המשקל שיש לכל ילד כיישות מיוחדת ושונה הוא כה רב וניתן להתבלבל באשר לכך בשל סימנים חיצוניים כמו תחפושות, ציורים וכו'. למעשה ההתייחסות המיוחדת של המחנכים לכל ילד באשר הוא היא הרבה יותר מעמיקה ואפשר ללמוד עליה היטב בפגישה אישית עם אותם מחנכים. אציין רק דוגמא קטנה והיא ההתבוננות המדוקדקת של המחנכים על כל ילד (במישור הפיזי, הנפשי והרוחני).
כאשר בוחנים את הנעשה בגנים ובכיתות ולדורף באופן מעמיק ופתוח ולא רק בקריאה על החינוך, אלא גם בביקור ושיחות, רואים שמעבר לציורים "האחידים", לכל ילד יש ביטוי משלו בציור, רואים אלה איכויות יש לסיפור שחוזר על עצמו במשך תקופה, ולכמה שקט זוכה ילד שאינו עמוס בגירויים כמו שפע של צעצועים ותחפושות (אגב,בגן של ביתי כל ילד מתחפש למשהו אחר).
אני חייבת לציין שחינוך ולדורף נראה תמוה וקיצוני לעיתים, אך יש לזכור שהוא בא על רקע תרבות שכיום נחשבת נורמטיבית, אך בעיני [b]היא[/b] הקיצונית, זוהי תרבות של שפע גירויים חזקים עד טירוף, ערכים הדוגלים בחיצוניות, מהירות על חשבון איכות, עודף אינטלקטואליות על חשבון כוחות נפש אחרים כמו רגש ועשייה, ועוד...

חבצלת, אשמח לענות על עוד שאלות...
[hr]
[b][po]שרון ברקת[/po][/b] (2005-05-13T21:17:01):
אני מודה שגם אותי הרתיעה מלהתייחס לשאלותייך ביומיים הקודמים מה שאני מפרש בתור הגישה שלך, שמחוזקת גם בדעה קדומה משלי, שמתקשה לראת איך מישהי עם השקפת עולם ואמונות כמו שלך תוכל לגשת בפתיחות ואמפתיה לגישה שלפחות בסמנניה החיצוניים היא כל כך שונה. דעתי הקדומה, כבר אמרתי.
אני שמח שבת סמכא כמו [b]יעלי[/b] התייחסה לפני לחלק מהשאלות המהותיות שהעלית, אז אני פטור...

אם לא קראת עדיין במסגרת התחקיר המקדים, אני מציע שתקראי את [url=http://www.antro.co.il/antro01/valdorf/ValdorfBook.doc]המאמר הזה[/url] . גרסה מודפסת של החוברת, כולל תצלומים של עבודות, ציורים וכו', ניתן לרכוש בכל בתי הספר וולדורף בארץ במחיר 30 ש"ח (כל ההכנסות קודש לפעילות המיסיון האנתרופוסופי (-; ).

ולעניין, אתייחס לשאלה השלישית שלך [u]איך לעזאזל הילדים אמורים ללמוד מחשבים? ואיך הם אמורים אחרי זה להתקבל לעבודה הכי פשוטה בלי להכיר מחשב?[/u]
מעבר להסכמתי עם מה שכתבה [po]במבי ק[/po] (אני הכרתי את המחשב בגיל 30 בערך, והנה אני כאן...), אני מצטער להפריך כמה דימויים שגויים להגחיך: בבית הספר התיכון בהרדוף (בי"ס התיכון היחיד בארץ בחנוך וולדורף, בינתיים ולא להרבה זמן, אני מקווה. נכון, [po]רונן האן[/po] ?) יש כיתת מחשבים. כמעט לכל המשפחות שאני מכיר, ואני מכיר הרבה, יש בבית מחשב (לנו יש שניים...) ו"אפילו" טלוויזיה, יש מורים בביה"ס (שוב, התיכון) שמעבירים לתלמידים שיעורי בית או חומר לימודים בדואר אלקטרוני, וברשימת התפוצה של דף הקשר הדו-שבועי של ביה"ס שלנו נמצאות יותר מ-2/3 מהמשפחות. אני בטוח שהיקף רשימת החברים מהכיתה שיש לבן שלי באי.סי.קיו לא שונה בהרבה מרשימה מקבילה אצל כל נער ישראלי "רגיל". אותו בן, אגב, עושה בגרות חמש יחידות במחשבים. הוא לומד בבי"ס וולדורף וההורים שלו משתייכים לקהילה האנתרופוסופית. מה זה אומר על חינוך וולדורף? כלום. אבל זה אומר משהו על סטריאוטיפים, אני חושב.
והעיקר: האם את באמת מאמינה שמה שנחוץ לילדים כדי לצמוח, להתפתח ולהיות "מוכנים לחיים", זה מחשב בגן או בביה"ס?

אני בטוח שנתקלת בחייך האישיים והמקצועיים בהמון בורות, הכללה ושטחיות בנוגע לקהילה ולזרם הרוחני שאליו את משתייכת, או שאליו ניסו לתייג ולשייך אותך אנשים מבחוץ. אני מציע לך, גם כקולגה לשעבר, להיעזר בנקודת המבט הזאת בבואך לחקור את הנושא ובעיקר לפני שאת אורזת את תובנותייך באלפיים מילה.

[u]חבצלת, אשמח לענות על עוד שאלות...[/u]
גם אני
[hr]
[b][po]במבי ק[/po][/b] (2005-05-13T23:20:42):
יש כתבה במוסף הארץ על בנו של דוד אבידן, תר, שהתחנך וולדורף מכיתה א' (עכשיו בן 17). חבצלת לעיונך (מזהירה, הוא עושה רושם של בחור ממש נורמלי ברררר......). הוא, למשל, עושה מוזיקה על מחשב. ממש כמו ששרון תיאר (אהבתי). כמו שאמרתי - תלוי מה מחפשים או יותר נכון מה רוצים למצוא...
[hr]
[b]יעלי[/b] (2005-05-14T14:56:22):
[po]במבי ק[/po]
[url=http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=574622&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0]האם זה זה?[/url]
[hr]
[b]מיכל[/b] (2005-05-13T22:22:36):
אני רואה שיש באתר אנשים שאני מכירה, אז אולי מישהו מהם או אחרים יתן לי עצה (או עזרה) שעד עכשיו לא העזתי לבקש: מה עושים אם מאוד רוצים חינוך וולדורף לילד אבל לא מצליחים שתתקבל למסגרת כזו, מסיבות אלו ואחרות (אין מקום למשל).
[hr]
[b][po]שרון ברקת[/po][/b] (2005-05-14T23:00:35):
מיכל,
[u]מה עושים אם מאוד רוצים חינוך וולדורף לילד אבל לא מצליחים שתתקבל למסגרת כזו, מסיבות אלו ואחרות (אין מקום למשל)[/u]
אכן זו בעיה כאובה. בביה"ס שלנו (הרדוף) יש רשימות המתנה של בין עשרה לעשרים ילדים בממוצע לכיתה (אחרי 20 מפסיקים לקבל טפסים ומודיעים סופית שלכיתה הזו כבר לא יהיה מקום, והאמת היא שגם הסיכוי של המקום העשירי הוא לא משהו).
המדיניות היא שניתנת עדיפות בקבלה לביה"ס לבוגרי גני וולדורף (ביסודי) או בתי ספר וולדורף (בתיכון) וכן למשפחות שיש להן כבר אחים בביה"ס (כדי לאפשר מסגרת חינוך משפחתית אחת), וזה בד"כ ממלא לגמרי את הכיתות.
למרות הציפייה שפתיחת ביה"ס במשגב תוריד קצת את הלחץ, בינתיים זה לא קורה.
מצד שני, וזה מבוסס על ניסיון אישי שלנו, של חברים ושל עוד משפחות, כפי שנאמר במקורותינו - אם יש רצון, ישנה דרך (או במקרה שלך: מקום).
מה עושים?
לא מוותרים. לא מסתפקים במשלוח הטפסים בדואר ובשיחות טלפוניות, מתעקשים על פגישה עם רשמת ביה"ס (המורה האחראית על קליטת תלמידים חדשים) ועם מורה הכיתה שאליה מיועד הילד. התפיסה המנחה את ביה"ס בנושא זה היא שילד שצריך להגיע ללמוד בו, יגיע. לכן, הרצון שלכם צריך להיראות חזק, ברור ויציב (אם הוא אמיתי, לא לשם הרושם כמובן). אל תוותרו, היו מוכנים לעבור מקום מגורים (אם יש לזה השפעה על סיכויי הקבלה) או להתגמש בנושאים שונים אחרים. בדקו בדרכים אחרות, שאינן קשורות לביה"ס, מהי השאלה שלכם בנושא זה ומדוע התשובה אליה היא כזו.
אם יש שאלות נוספות שתרצי לשאול, אשמח לענות, כאן או "כאן" mailto:[email protected]
[hr]
[b]מחשבות[/b] (2005-05-14T23:13:32):
לי יש שאלה, ברשותכם :-)

מהי העלות הכרוכה בחינוך וולדורף בארץ, והאם בכל המקומות מערכת החינוך הזו היא פרטית?
האם קיים מקום בארץ בו אפשר לזכות בחינוך אנתרופוסופי זול?
כוונתי הן לגני ילדים והן לבתי ספר.

תודה.
[hr]
[b][po]שרון ברקת[/po][/b] (2005-05-14T23:40:13):
מחשבות,
[u]מהי העלות הכרוכה בחינוך וולדורף בארץ[/u]
גנים אני כבר לא מתמצא, יצאתי מקבוצת העניין...
לגבי בתי ספר: כיום ישנם בארץ 6 בתי ספר יסודיים (עד כיתה ח') - הרדוף, אדם (ירושלים), שקד (טבעון), אורים (רמת השרון), זומר (רמת גן) ומשגב - ובי"ס תיכון אחד (ט'-יב'), בהרדוף. כל היסודיים, למעט אורים, אינם בתי ספר פרטיים אלא בתי ספר ממלכתיים, רשמיים ומוכרים של מדינת ישראל. מכיוון שמדינת ישראל באמצעות משרד החינוך אינה מאפשרת אפילו מימון שיקיים חנוך רגיל, לא כל שכן חינוך וולדורף, ההורים תורמים כספים לעמותות שליד בתי הספר, כדי לאפשר חינוך וולדורף. מדובר בסכומים שבין 4500 -6500 ש"ח לשנה לילד למיטב ידיעתי (תלוי בביה"ס ובכיתה, וכאמור לא כולל את בי"ס אורים, שאינו מתוקצב כלל ע"י המדינה ולכן ההורים משלמים שם את מלוא העלות, שזה הרבה-הרבה יותר). צריך לקחת בחשבון שסכומים אלו כוללים בד"כ כמעט את כל צרכי הלימוד, לפחות ביסודי (מחברות, ציוד קלמר ראשוני, חלילית, עט נובע, ומחוגה בגילאים המתאימים, ספרים כשנדרש, חומרי יצירה ומלאכה, תשלום עבור טיולים והעשרה ועוד).
בהרדוף, לפחות, צריך לקחת בחשבון כי מרבית התלמידים בביה"ס מגיעים מחוץ לישוב, ובהיעדר תחבורה ציבורית, מוטלת על ההורים עלות גבוהה של הסעות, שבד"כ אינה ממומנת ע"י הרשות המקומית, או ממומנת רק בחלקה.
[hr]
[b][po]רונן האן[/po][/b] (2005-05-15T01:59:51):
מיכל שלום,

מה עושים אם מאוד רוצים חינוך וולדורף לילד אבל לא מצליחים שתתקבל למסגרת כזו, מסיבות אלו ואחרות (אין מקום למשל)

אני אשמח לדעת איפה את גרה, או על איזה בי"ס ולדורף מדובר,
אולי אפשר לעזור בעצה,
בכל מקרה אני ממליץ לך לאמץ את הכיוון של [po]שרון ברקת[/po] ולא לוותר.

ברשותך אתייחס לתמונה הכללית:
נוצרת במספר מקומות בארץ תמונה שמתחילה לחזור על עצמה,
סביב בי"ס ולדורף ישנו מבפר כזה של גנים,
כך בכל שנה מסימים את הגנים מספר ילדים שגדול מכתה אחת ולא לכולם יש מקום,
שלא לדבר על ילדים שהיו בגנים שאינם ולדורף שהוריהם מעונינים בחינוך הזה.
שתי בעיות נוצרות בעקבות מצב זה.
אחת, מתיחסת לבי"ס: שכתה א החדשה מורכבת מבוגרי גנים ולדורף בלבד. לדעתי, ילדים, ובמיוחד הורים שמגיעים מגנים שאינם ולדורף חשובים מאד לכתה המתגבשת: המוטיבציה שלהם גדולה ובנוסף יש להם שאלות קשות ש"מרעננות" את המחנכים.
בעייה שנייה מתיחסת להורים והילדים שנמנע מהם החינוך הזה.

ישנם שני פתרונות אפשריים:
פתיחת שתי כתות בכל מחזור. עד היום לא בחר שום בי"ס ולדורף בכיוון הזה (מסיבות שונות).
פתרון שני: הקמת בי"ס נוסף באותו ישוב.
[hr]
[b]מחשבות[/b] (2005-05-15T07:41:49):
שרון ורונן, תודה על ההתיחסויות.

באשר לרישום לבית הספר, כיצד בוחרים בין הילדים שסיימו גני ולדורף? האם על בסיס כל הקודם זוכה? ואם כן, מתי רצוי להרשם - כמה מראש?
וגם: האם בתי הספר היסודיים כיום הם כיתות צומחות שיגיעו בבוא זמנן לי"ב, ואם לא מה יעשו הבוגרים עם סיום בית הספר היסודי? לאן ילכו?

רונן, אם יותר לי אשמח ללמוד ממך למה בכל שכבות הלימודים יש כיתה אחת בלבד. האם אותם גורמים מגבילים לא צפויים לחול במקרה של הקמת בית ספר נוסף?
[hr]
[hr]
[b][po]חבצלת השרון[/po][/b] (2005-05-15T09:49:59):
היי
רק עכשיו נכנסתי...
לא, אין לי דעות קדומות והיתרונות שבחינוך וולדורף ברורים לי מאוד מאוד (במיוחד בגרסה הפחות פנאטית שלו). אני רציתי לחדד את הנקודות שאותן [b]לא הבנתי[/b], מנקודת מבטו של [b]הקורא הממוצע[/b] (אגב, הכתבה היא עבור ירחון הורים ברוסית). תגידו, יש משהו באתר הזה שגורם לאנשים לראות כל מי שלא מסכים אתם כשטחי ושטוף סטראוטיפים? אני לא יכולה להכין כתבה סכרינית נוסח "כמה נפלא שכולם מטיילים בטבע ומשחקים בהרמוניה", זה לא מעניין ולא נכון. לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות ואני חייבת להאיר את שני הצדדים. מי שיש לו בעיה עם זה, באמת שלא חייב לענות לי. מי שענה לי בכל זאת, אני מודה לו מאוד. קיבלתי תמונה בקשר למחשבים ולגישה לאינדיווידואליות. את הדבר האחרון איני יכולה לבדוק לצערי כי כנראה שצריך לשבת די הרבה זמן בגן או בבית ספר כדי לראות את ההתיחסות ל"שונה בכל ילד". ואין לי אפשרות לעשות זאת. אז אצטרך פשוט להאמין להורים שילדיהם לומדים שם, וגם זה בסדר גמור, חוות הדעת של ההורים היא חשובה, אם היא חיובית או שלילית.
בנוגע לנושא "דת הטבע", לא כל-כך קיבלתי תשובות ואני חושבת שאוותר לגמרי על ההיבט הזה של החינוך, ממילא רוב ההורים שקוראים את הירחון חילוניים גמורים.
לבקר בבית ספר או בגן ולדורף מאוד לא פשוט. בואו נגיד את זה בעדינות: הם לא מתלהבים מזה שיבואו לבקר שם (לפחות לא בירושלים). אני עדיין מנסה לבדוק אפשרות לבוא לבקר אבל הדד-ליין מתחיל ללחוץ. את מנהל בית הספר אדם אני מנסה לתפוס כבר שבועיים...
[hr]
[b][po]ט ל[/po][/b] (2005-05-15T22:00:19):
גם לי ברורים מאד יתרונות החינוך האנתרופוסופי בעיקר מכיוון הצוות האיכותי מאד בדרך כלל יחסית לחינוך הרגיל. מה שכן הרגשתי בגנים ובבית ספר (בקרתי כסטודנטית וכאשר חשבתי לרשום את ביתי לבית הספר), היא כפיה. כפיה בצורה מאד נעימה ומאד אסתטית. עד כדי כך שלתלמיד אפילו לא נעים להתנגד לה. אתן דוגמא: תלמידה שלא ציירה את כל הפרטים הנדרשים נתבקשה לסיים לצייר בהפסקה. הבקשה הייתה בטון מאד נעים ובמסר של: את מבינה שזה מה שצריך לעשות עכשיו.
יש לי בעיה גם עם הדרישה לוותר על ההפסקה אבל יותר עם הסאב טקסט.
אנסה להסביר בדוגמא נוספת שראיתי מספר פעמים בבתים ובגנים אנתרופוסופים: אם ילד שלי רוצה לראות טלויזיה זמן ארוך מדי לטעמי או תוכניות שלדעתי לא מתאימות לגילו אני יכולה לאסור זאת עליו אך ברור גם לי וגם לילד שהרצון שלו לגיטימי. לעומת זאת המסר לילד המתחנך בשיטה האנתרופוסופית הוא: הרצון שלך לא לגיטימי. זה לא סתם שאסור לך אלא מה פתאום אתה בכלל רוצה את זה.
אני מקווה שברור לכולם שיש בתים אנתרופוסופים מקסימים ומכבדים את ילדיהם וכמובן שהכוונה היא לא לפגוע במישהו אך יש בלבול גדול בקרב הורים המשייכים חינוך אנתרופוסופי כזרם חינוכי חופשי יותר. ובכן החינוך לדעתי בדרך כלל מאד נוקשה ומנסה לעצב את הילדים לפי דוגמה מסויימת.
[hr]
[b][po]שרון ברקת[/po][/b] (2005-05-15T22:51:33):
[u]יש בלבול גדול בקרב הורים המשייכים חינוך אנתרופוסופי כזרם חינוכי חופשי יותר[/u]
נכון מאד
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2005-05-16T08:06:33):
[u]את מבינה שזה מה שצריך לעשות עכשיו[/u]
אני לא מבינה מה הבעיה עם המשפט הזה. גם כשאת אוסרת על הילד לראות טלוויזיה, את בעצם כופה עליו משהו שלדעתך הוא יותר טוב או נכון. לכל הורה, ישנו דימוי פנימי כיצד "הילד האידאלי" צריך להיות ומה הוא צריך לעשות והוא מעצב אותו בהתאם, גם ללא תשומת ליבו או ידיעתו. (למשל, הורים שמסבירים כל דבר לילדים שלהם, מן הסתם בעלי דימוי של הילד כישות שרוצה לדעת דברים בצורה הגיונית).
בכל זרם שהוא, בכל שיטה שהיא, ישנם הורים ובתים שבהם מתקיימים קונפליקטים שבהם ההורה אומר, או עושה דברים שאינם תואמים לילד שלו, אלא לצרכים שלו עצמו.
ולעצם הדרישה של המורה להשלים מחברת... לפעמים זוהי דרישה מוצדקת, לסיים דבר מה, לא כעונש אלא כתשומת לב וחשיבות שמוענקת למחברת. למשל, בכיתה א' סורגים נרתיק לחלילית והבת שלי מאד מתקשה בזה, המורה ביקשה ממני לעזור לה אחרי הצהריים (במקום דברים אחרים שהיא אוהבת) כדי שגם היא תסיים את המבצע עד סוף השנה. לדעתי זה רק יחזק את הבת שלי אם היא תעמוד בדרישות. זה מאד מכבד אותה שלמרות הקושי היא תקבל עזרה ותסיים את זה. הלוואי שבכל פעם שילד היה מתקשה במשהו, הייתי יכולה לגייס כוחות כדי לעזור ולא כדי לוותר, שזה הרבה יותר טבעי לי, אבל נוטש אותו בקושי שלו.
[hr]
[b][po]חבצלת השרון[/po][/b] (2005-05-22T08:27:31):
_את מבינה שזה מה שצריך לעשות עכשיו
אני לא מבינה מה הבעיה עם המשפט הזה._
אני דווקא מבינה מאוד... זו כפייה מהסוג שבו הילד, כשהוא גדל, כבר לא יודע להפריד בין הרצון שלו לבין הרצון של הסביבה (וכמה שהסביבה תהיה נעימה ונחמדה, זה עדיין חמור), כי הוא התרגל להתאים את רצונו לרצון הסביבה. מכירה את זה כל-כך טוב על בשרי... אני חושבת שגם לתת לילד לוותר על משהו בינתיים ולחזור על זה מאוחר יותר יכולה להיות תגובה מאוד מחזקת ולא נוטשת, כי גם כישלון הוא סוג של לימוד. הסיפור שלך על החלילית מזכיר לי לרעה את בתי הספר הרגילים. הרי יתכן שהתפתחותה של בתך אינה מתאימה עדיין לסריגה. (בתי ודאי שלא הייתה מסוגלת לסרוג נרתיק!!!) אז זה בעצם כמו לשאוף שכל הילדים יקראו בכיתה א', רק לא בקריאה אלא בסריגה. תקני אותי אם אני טועה.
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2005-05-22T09:20:23):
[u]זו כפייה מהסוג שבו הילד, כשהוא גדל, כבר לא יודע להפריד בין הרצון שלו לבין הרצון של הסביבה[/u]
לפי תפיסתי, כל ילד, ללא קשר לסוג החינוך שהוא מקבל, נוטה לרצות את אשר רוצים הוריו וסביבתו. הוא מפנים את דרישותיהם (גם לכפות על ילד לבחור כל הזמן מה הוא רוצה, זו כפייה מהסוג הזה, לדעתי הגרועה שביניהם), את יחסם, את התנועות, המחוות, העשייה - הילד מעוצב על ידי סביבתו והאנשים הסובבים אותו. כמובן שרצונו מתגלה כל הזמן - לא במה שהוא אומר, אלא במה שהוא עושה ובגיל הצעיר, החוכמה היא דווקא לא לדבר על כך ישירות (את לא רוצה לסרוג? למה? זה קשה לך?...), אלא ל"דבר" אל הילד על ידי עשייה, למשל לסרוג ביחד איתו, לידו וכו'...

[u]גם כישלון הוא סוג של לימוד[/u]
בהחלט. גם הצלחה ואני מעדיפה ללמד אותה להצליח, גם אם זה אומר שצריך לעזור לה בצורה יותר נמרצת.

[u]הרי יתכן שהתפתחותה של בתך אינה מתאימה עדיין לסריגה[/u]
ברור שיש לה קשיים מסויימים, ולכן היא צריכה יותר זמן ויותר אימון. אבל סריגה היא מיומנות של מוטוריקה עדינה שנדרשת מאד לכתיבה, ואמורה להיות בהישג ידם של ילדים בגיל הזה.

[u]זה בעצם כמו לשאוף שכל הילדים יקראו בכיתה א'[/u]
שזו השאיפה של החינוך הרגיל ושל [po]דוח דברת[/po] כמייצגו. בחינוך וולדורף אין דרישה לדעת לקרוא, אין לימוד קריאה ועד סוף כיתה ג', זה נחשב לגמרי תקין שילד לא קורא. בעוד שמיומנויות של כתיבה, ציור, סריגה, שתילה, זריעה, משחק, קפיציה על חבל, זריקת כדור, הליכת שיווי משקל וכו', הן מיומנויות פיזיות שניתן להתאמן עליהן וללמוד אותן על ידי חזרה שוב ושוב. הרי שקריאה היא מיומנות הכרתית תפיסתית שכפייתה היא קשה הרבה יותר וגם בעייתית יותר.
[hr]

[b]ענבל[/b] (2005-05-22T09:50:51):
כאם לילדה שמסיימת י"ב בהרדוף ולעוד ילדים בחינוך ולדורף, חשוב לי להוסיף לדיון שמה שאני רואה, כשאני מסתכלת על בתי ועל הכתה שלה, זה חבורה של אינדבידואליסטים, חזקי אופי, בעלי דרך ייחודית עוצמתית כל אחד מהם, עם הקשיים וההתלבטויות של כל מתבגר אך עם אישיות מאד עצמאית ולא "עדרית", בעלי כשרונות מגוונים וגבוהים מאד. אני רק מצטערת שבגלל שבאישיותי לא הצלחתי להעמיד גבולות נכון ולא הצלחתי ליצור מסגרות ברורות ומחייבות יותר, כפי שנועה מסבירה למעלה על החשיבות של מלאכות וכו'. אני רואה את זה בתפקוד בבית, בקושי לסיים מטלות לבי"ס, בקושי לעמוד בהתחייבויות ובעוד דברים, וברור לי שאם יכולתי להיות יותר ברורה ועקבית - שני דברים שאני רואה אצל הבן שלי בכתה ב' ולדורף כל כך יפה - היה לי ולהם קל יותר.
[hr]
[b][po]חבצלת השרון[/po][/b] (2005-05-22T21:46:49):
[u]ואמורה להיות בהישג ידם של ילדים בגיל הזה[/u]
מי אמר? ויש אומרים שגם הקריאה "אמורה" להיות בהישג ידם! זה בסכך הכול תלוי באסכולה של פסיכולוגיה התפתחותית אליה את שייכת, אולי זה עניין של פלוסופיה, אבל לא של עקרון חינוכי שנשאר זהה! כפייה נשארת כפייה. ובגמרא כתוב שבן חמש לתורה, לדידו של מאמין בגמרא בן חמש אמור לדעת לשנן פסוקי תורה. השאלה היא לא מה הוא "אמור" אלא מה עושים כשהוא לא עושה את מה שהוא "אמור".

[u]כאם לילדה שמסיימת י"ב בהרדוף ולעוד ילדים בחינוך ולדורף, חשוב לי להוסיף לדיון שמה שאני רואה, כשאני מסתכלת על בתי ועל הכתה שלה, זה חבורה של אינדבידואליסטים, חזקי אופי, בעלי דרך ייחודית עוצמתית כל אחד מהם, עם הקשיים וההתלבטויות של כל מתבגר אך עם אישיות מאד עצמאית ולא "עדרית", בעלי כשרונות מגוונים וגבוהים מאד[/u]
אני יכולה לומר את זה על כל אחת מהכיתות אותן חינכתי (בעברי הרחוק כמורה) בחינוך רגיל לגמרי ואפילו חינוך דתי. כולל כיתות עולים. מה זה בעצם אמור להגיד? לא טענתי שילדיי וולדורף יוצאים איזו חבורה של חנונים חסרי עמוד השדרה. ילדים הם עם חזק, קשה לשבור את האישיות שלהם. גם החינוך הרגיל לרוב אינו מצליח בכך.

ולגבי גבולות... ובכן, כבר הכול נכתב בדף [po]חינוך בלי גבולות[/po] , מקווה שזוכרת נכון את שם הדף. יש שם הרבה דברים יפים שיונת כתבה. בכל אופן, אם אני צריכה לשבת לבת שלי על הראש שתסרוג אחרי הצהריים נרתיק לחלילית (גם אם זה "בואי מתוקה נסרוג ביחד") [b]אם היא לא רוצה[/b] זה גרוע מבחינתי באותה המידה כמו לשבת עם הילד על שיעורי הבית של ציור אותיות ומספרים במחברת [b]כשהוא לא רוצה[/b], וכמו שאימא שלי ישבה אתי על לנגן בכינור [b]כשלא רציתי[/b].

טוב, כמובן, זו רק דעתי...

ואני מקווה שברור לכול שאם יש למישהו [b]דעה שלילית[/b] על דבר-מה, זה לא אומר שיש לו [b]גישה שלילית[/b].
[hr]
[b][po]מיץ פטל[/po][/b] (2005-05-23T01:42:38):
[u]השאלה היא לא מה הוא "אמור" אלא מה עושים כשהוא לא עושה את מה שהוא "אמור".[/u]
על המשפט הזה אני יכולה לכתוב מאמר שלם.
אומר בקיצור שלדעתי יש המון סיטואציות ביומיום בהם על הילדים לעשות דבר מה גם כשהם לא ממש רוצים.וזה לא משנה באיזו שיטת חינוך. גם בחינוך הביתי.
וגם פה אוסיף ואומר שמה שמקובל בבית אחד לא מקובל בבית השני.(למשל לא לעלות עם נעליים על הספה, או להחזיר למקום משחק כלשהו שסיימו לשחק בו,או לנקות את השביל לבית מהבוץ שהושלך לשם במשחק ).
עכשיו אם הילד אינו רוצה או מסכים לשתף פעולה מה עושים?יש מגוון של תגובות החל מהורים או מורים (לצורך העניין) שיכולים לצעוק על הילד ולתת לו עונשיםועד אלו שיכולים לעשות את העבודה במקומו.
למיטב התנסותי בחינוך ולדרוף בשלוש השנים הללו יכולתי רק להתפעל מהדרך שבה זה נעשה :
אם זה בדרך של שיר או משחק, או בדרך של ליווי ותמיכה, או בדרך של לקחת את הילד בחיבוק תקיף.
מופעל המון שיקול דעת לגבי נחיצות וחשיבות העמידה על ביצוע הדבר.
ויש הבדל בין לתת כבוד לרצון של הילד לבין לאפשר לו לממש אותו..כמו למשל מדורה באמצע פעילות בגן או לנגן את מנגינת הפתיחה של האולמפייידה באמצע השיעור המסויים הזה. (כי אולי בזמן אחר כן היו מאפשרים זאת).

כשאת אומרת [u]כפייה נשארת כפייה[/u] - את מתיחסת באופן עקרוני לחינוך בכלל ובתי ספר בפרט.
ואוסיף ואומר שגם בבתי הספר "הפתוחים" יש סוג של כפיה. מעצם המסגרת ומעצם קודים התנהגותיים נורמטיביים.. ובטח תמצאי מאמרים וכותבים פילוסופיים שהתייחסו לכך.

ואני תמיד נוהגת להוסיף שישנם ילדים שהמקום הזה שכל כך עומד על שלו יהיה שם. שהמילה גבולות חיונית עבורם כמו אויר לנשימה. (הבן שלי אחד מהם).
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2005-05-23T07:47:04):
[u]ואני מקווה שברור לכול שאם יש למישהו דעה שלילית על דבר-מה, זה לא אומר שיש לו גישה שלילית.[/u]
חבצלת, נראה שברור שיש לך דעה שלילית לגבי סוג חינוך זה וזו כמובן זכותך (לי למשל יש דעה מאד שלילית לגבי כל סוגי החינוך האחר...). השאלה המתבקשת היא כשאת כותבת כתבה וצריכה לספר את הסיפור של החינוך הזה אם תוכלי לעשות זאת, למרות דעתך, או שאולי התבקשת לעשות זאת בגלל דעתך... כעיתונאית לשעבר, השתדלתי תמיד להוציא את דעתי ולהביא את דעותיהם של אלו שכתבתי עליהם, כך שמי שיקרא את הכתבה יקבל תמונה של הנושא שעליו כתבתי ולא של דעותי. בכל מקרה, אני תמהה מהם מקורות המידע שלך שמהן הסקת את דעותיך.
[hr]
[b]יעלי[/b] (2005-05-23T10:05:58):
לגבי [b]הרצון[/b] -
כשמדברים על רצון הילד יש להבחין בין רצון קפריזי שמונחה ע"י "מה שבא לי", לבין רצון עמוק יותר, המחובר למקומות יותר גבוהים, שמניע את ההתמדה וההשקעה. זהו הרצון שבונה את עמוד השדרה והמרכז הבריא של האדם המתפתח. להשקפתי חינוך ולדורף מכוון את עצמו לחינוך הרצון השני עליו דברתי.
[hr]
[b][po]אמא מתלבטת[/po][/b] (2005-08-03T12:43:28):
באיזה כיתה אפשר להעביר ילד מהחינוך האנטרופוספי לחינוך רגיל בלי שיהיו פערים דידקטיים?
[hr]
[b][po]רונן האן[/po][/b] (2005-08-03T20:44:20):
[u]באיזה כיתה אפשר להעביר ילד מהחינוך האנטרופוספי לחינוך רגיל בלי שיהיו פערים דידקטיים?[/u]
בכתה ד כבר אין פערים , בעיקר בקריאה וכתיבה עצמאית (לענות לבד על שאלות). הפער (שהוא לא גדול במיוחד) בעיקר בסוף א והוא נסגר בהדרגה. בכתה ג כבר כמעט שאין פער.
[hr]
[b][po]פלוני אלמונית[/po][/b] (2005-08-05T19:19:15):
מנסיון של מורה בתיכון, כשילדים מגיעים בכיתה ט' לתיכון רגיל מבי"ס אנתרופוסופי, הם זקוקים לתיגבור די מאסיבי ולוקח להם כמעט שנה להתאזן.
[hr]
[b][po]יוליה ניי[/po][/b] (2005-08-07T11:24:56):
פלוני, על איזה סוג של תגבור אתה מדבר? הילד היה צריך עזרה בלימודים, בחיים החברתיים?
אתה יכול אולי לתת דוגמא?
[hr]
[b]שמיםוארץ[/b] (2005-08-07T12:07:47):
[u]הילד היה צריך עזרה בלימודים, בחיים החברתיים?[/u]
אני הייתי מציעה להישמר ולהימנע מהכללות.
כל ילד והמעבר הייחודי שלו.
כל-כך הרבה גורמים עשויים להשפיע, להקל או להקשות על מעבר כזה.
[hr]
[b][po]יוליה ניי[/po][/b] (2005-08-07T16:38:23):
שמיםוארץ, את צודקת. הכללות זה אף פעם לא מועיל :-)
ניסיתי להבין את ה [u]כשילדים מגיעים בכיתה ט' לתיכון רגיל מבי"ס אנתרופוסופי, הם זקוקים לתיגבור די מאסיבי[/u]
[hr]
[b][po]אמא של אופק[/po][/b] (2005-08-07T22:16:02):
אני גם שמעתי סיפורים כאלה אצלנו והילדים היו זקוקים לתיגבור [b]בלימודים[/b] אבל ניתן להשלים את זה בזמן קצר.
[hr]
[b][po]אחות לאמא מתלבטת[/po][/b] (2005-12-11T16:02:40):
אחותי מגיעה מחו"ל עם 3 ילדים, האחד עולה לתיכון, עוד אחד ביסודי ועוד אחד- עולה לכיתה א'. היא רוצה לרשום אותם לבית ספר וולדורף אך מתלבטת לגבי הגדול במיוחד, בעיקר בגלל מבחני בגרות הקרובות. מכאן ביקשה שאשאל 2 שאלות:
האם עושים תעודת בגרות מלאה בהרדוף
לאיזה השגים מגיעים התלמידים בהשוואה לממוצע הארצי (אם יש מספרים אז הכי טוב)
האם יש לתלמידים נטיה דווקא לתחומים האומנותיים ופחות לתחומים מדעים/טכנולוגיים בגלל אופי ההוראה? חשוב לה כי הילד הגדול מתעניין מאוד דווקא בתחום המדעי, בעיקר פיסיקה והרבה פחות טוב בתחום היסטוריה וספרות.
במידה והקטנים לומדים בבית ספר בחינוך וולדורף והמשפחה עוברת מסיבה זו או אחרת לישוב אחר ונאלצת להוציא את ילדיה לבתי ספר בחינוך רגיל אז האם יהיה פער מבחינת ידע, כישורים חברתיים וכו'? אם כן אז האם הוא משמעותי ובכלל באיזו כיתה מעבר כזה יהיה הכי פחות כואב (היא לא מתכננת את זה אך גם לא רוצה לבטל לחלוטין את האפשרות, הרי שיש לפעמים אילוצים בחיים).
[hr]
[b][po]שרון ברקת[/po][/b] (2005-12-11T20:37:13):
לאחותה של האם המתלבטת,
אני עונה כאן על השאלות הכלליות, שאולי יעניינו עוד אנשים בעתיד. כמובן שאינני יכול להתייחס לאחייניך באופן קונקרטי מחוסר היכרות.

[u]האם עושים תעודת בגרות מלאה בהרדוף[/u]
כן - מי שרוצה. בניגוד לבתי ספר רגילים, שבהם בד"כ בי"א-י"ב הבגרות היא חזות הכל וקודם כל, בביה"ס התיכון ולדורף הרדוף מנסים למצוא שילוב שיאפשר המשך הדרך של חינוך ולדורף בצד הבגרות, וכן מציאת דרך משמעותית ומתאימה לתלמידים שבוחרים לא לעשות בגרות מלאה או בכלל לא.

[u]לאיזה השגים מגיעים התלמידים בהשוואה לממוצע הארצי (אם יש מספרים אז הכי טוב)[/u]
מעל הממוצע הארצי (שזה מעיד אולי קצת גם לרעת הממוצע). אין לי מספרים כרגע. נתון שכן יש לי מספרים לגבי הוא שכחמישים אחוז מבוגרי ביה"ס יוצאים לשנת שירות חברתית לפני הצבא, שזה הרבה-הרבה מעל לממוצע הארצי. האם זה יותר משמעותי מנתוני הבגרות? פחות?

[u]האם יש לתלמידים נטיה דווקא לתחומים האומנותיים ופחות לתחומים מדעים/טכנולוגיים בגלל אופי ההוראה?[/u]
כן. אם כי מדעים בהרחבה ולעומק נלמדים בתיכון לא מעט. חשוב לזכור כי ביסודו של חינוך וולדורף לא עומדת המטרה של הקניית ידע, אלא של פיתוח והקניית כישורי חיים, ובעיקר כלים להיות אדם חופשי.

[u]במידה והקטנים לומדים בבית ספר בחינוך וולדורף והמשפחה עוברת מסיבה זו או אחרת לישוב אחר ונאלצת להוציא את ילדיה לבתי ספר בחינוך רגיל אז האם יהיה פער מבחינת ידע, כישורים חברתיים וכו'? אם כן אז האם הוא משמעותי ובכלל באיזו כיתה מעבר כזה יהיה הכי פחות כואב?[/u]
זאת שאלה מאד אינדיבידואלית. יש, ונידונו גם כאן במעלה הדף, מקרים לכאן ולכאן. בהכללה לא גסה מדי אומר שככל שהילד מגיע אחרי יותר שנים בחינוך וולדורף, הכלים והכישורים שהוא רוכש נשארים שלו וילווו אותו באשר ילך, כולל במעבר לבי"ס אחר.
[hr]
[b][po]אחות לאמא מתלבטת[/po][/b] (2005-12-12T07:23:18):
שלום שרון,

תודה על התיחסותך.
שאלה נוספת שנשאלת, ברשותך, היא עוד פעם לגבי הבגרות והתיכון:
האם רמת למידה בבית ספר, באופן כללי, מאפשרת לתלמידים לגשת למבחני בגרות בלי שימוש מאסיבי ביותר במורים פרטיים (דבר שלצערי קורא היום כמאט בכל התיכונים בארץ)?
האם, בדומה לבתי ספר הרגילים, יש לתלמידים אפשרות לבחור חלק ממיקצועות ולוותר את האחרים, או ללמוד אותם ברמות שונות (כמו מטמטיקה ב- 3, 4 ו- 5 יח"ל או כימיה שאיננה מקצוע חובה ב- י"א ו- י"ב וכו')? או שכל התלמידים לומדים את כל המיקצועות באותה רמה ואז מי שבוחר לגשת- ניבחן והאחרים לא?
ושאלה אחרונה, שהיא אולי פרטנית מדי, היא כזאת: ילדיה הקטן העולה לכיתה א' יודע לספור, חיבור, חיסור וכו' האם צפויה לו בעיה במטמטיקה (בעיקר בעית השיעמום)? הילד למד את הדברים האלה לבד ומאינטראקציות עם האחים הגדולים, ההורים לא התכוונו לכך אבל זוהי העובדה. איך בכלל מתמודדים המורים במיקרים שהתלמיד יודע היטב את החומר הנלמד בכיתה בתקופה מסויימת?
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2005-12-12T17:39:51):
[u]איך בכלל מתמודדים המורים במיקרים שהתלמיד יודע היטב את החומר הנלמד בכיתה בתקופה מסויימת?[/u]
הרשיתי לעצמי לענות על זה, כאם לילד שהגיע לחינוך הזה כשהוא יודע לקרוא, בזמן שבכיתה אפילו לא התחילו לגעת בזה. הוא לא השתעמם לדקה, מפני שבכיתות הנמוכות הידע עצמו אינו העיקר. הילדים משחקים, מציירים, סורגים, קופצים על חבל, הולכים שיווי משקל, שומעים סיפורים, מנגנים ושרים. כל הלמידה היא חוויתית מאד ומזה אף אחד לא משתעמם כל כך.
שמתי לב שהנושא שמעסיק אותך בעיקר הוא רמת הלמידה והחומר הלימודי. זו נקודה חשובה לבירור, מכיוון שהגישה של החינוך הזה שונה ומעמידה במרכז, לפחות בתחילת הדרך, אבל גם בהמשכה, ערכים אחרים.
[hr]
[b][po]יוד 13[/po][/b] (2005-12-13T00:09:00):
רציתי לשאול לגבי טבעון:
אנחנו שוקלים לעבור לטבעון בשנה הבאה.
יש לנו ילדה שתהיה בת 4 ובן 7 (עכשיו בכיתה א' רגילה).
רציתי לשאול על בי"ס/ גן בטבעון (אני מבינה "שקד") האם יש לי סיכוי להצליח להכנס להרשמה?
לאור מה שקראתי עד עכשיו אני מבינה שיש רק כיתה אחת, למה? האם ב"הרדוף" יש יותר סיכוי?
למה ילדים מטבעון נוסעים להרדוף אם יש בי"ס בטבעון?
האם הגן (גיל 4) בתוך הבי"ס?
תודה.
[hr]
[b][po]יוד 13[/po][/b] (2005-12-13T07:51:45):
יש עוד שאלה שמטרידה אותי - האם זה נראה כמו בי"ס של עשירים? האם מצליחים להכנס לבי"ס ילדים מכל שכבות האוכולוסיה?
[hr]
[b][po]אחות לאמא מתלבטת[/po][/b] (2005-12-13T10:59:36):
[u]שמתי לב שהנושא שמעסיק אותך בעיקר הוא רמת הלמידה והחומר הלימודי. זו נקודה חשובה לבירור, מכיוון שהגישה של החינוך הזה שונה ומעמידה במרכז, לפחות בתחילת הדרך, אבל גם בהמשכה, ערכים אחרים.[/u]
אני מודעת לזה ומאוד מזדהה עם הערכים האלה (ומה שיותר חשוב- גם אחותי). אני פשוט מנסה לברר את הנקודות הלא ברורות בעיני והשאלה העיקרית שנשאלת היא האם לצד החינוך האיכותי (ואני באמת חושבת כך) מתבצעת גם למידה איכותית המאפשרת להמשיך את הדרך מחוץ למערכת ללא קשיים נוספים. ובמידה וקיים פער אז באיזה גיל הוא נסגר פחות או יותר. היות ואינני יודעת מה הכתובת לבירור, שאלתי את השאלות האלה כאן. במידה ומישהו יודע תשובות או יודע להפנות אותי, אשמח מאוד
[hr]
[b][po]שרון ברקת[/po][/b] (2005-12-13T22:31:54):
יוד 13:
[u]האם יש לי סיכוי להצליח להכנס להרשמה?[/u]
אם טרם נרשמת לביה"ס, כדאי קודם כל לעשות זאת, ואז תוכלי לדעת מה מצב הסיכויים.

[u]אני מבינה שיש רק כיתה אחת, למה?[/u]
בעיקר כי אין מספיק מורים כדי להחזיק שתי כיתות בשכבה

[u]האם ב"הרדוף" יש יותר סיכוי?[/u]
גם בהרדוף יש כיתה אחת בכל שכבה, ביסודי (למעט 2-3 שכבות שבהן יש גם כיתה מקדמת). הסיכוי הוא שאלה של רצון וגורל, שלא ניכנס אליה כאן, ובכל מקרה התשובה לשאלה מתחילה בהרשמה...

[u]למה ילדים מטבעון נוסעים להרדוף אם יש בי"ס בטבעון?[/u]
רוב מוחלט של הילדים מטבעון שנוסעים להרדוף הם מהתיכון (ט-יב) שיש רק בהרדוף.

[u]האם הגן (גיל 4) בתוך הבי"ס?[/u]
הגנים אינם בתוך ביה"ס. לבי"ס שקד בטבעון יש גנים שקשורים ישירות לביה"ס, אך הם נפרדים ממנו.

[u]האם זה נראה כמו בי"ס של עשירים?[/u]
איזהו עשיר? השמח בחלקו? אז התשובה היא כן. אחרת - אינני יודע.

[u]האם מצליחים להכנס לבי"ס ילדים מכל שכבות האוכלוסיה?[/u]
מצליחים להיכנס זה לא הביטוי שהייתי בוחר להשתמש בו. יש אופי די ברור המשותף למשפחות רבות בביה"ס. בבי"ס הרדוף לומדים גם תלמידים רבים מפנימיה לילדים ונוער במצבי מצוקה וסיכון, שנוכחותם בהחלט תורמת לגיוון אופיו החברתי של ביה"ס.
[hr]
[b][po]שרון ברקת[/po][/b] (2005-12-13T22:39:15):
אחות של:
[u]האם רמת למידה בבית ספר מאפשרת לתלמידים לגשת למבחני בגרות בלי שימוש מאסיבי ביותר במורים פרטיים?[/u]
בהכללה, כן.

[u]האם יש לתלמידים אפשרות לבחור חלק מהמקצועות או ללמוד ברמות שונות?[/u]
כן

[u]ושאלה אחרונה, שהיא אולי פרטנית מדי[/u]
אכן, פרטנית מדי.
[hr]
[b][po]פלוני אלמונית[/po][/b] (2005-12-14T19:00:50):
לגבי טבעון: אכן חינוך וולדורף הוא לעשירים ומקורביהם מכיוון שבתי הספר וגני החובה עולים כסף כמעט כמו אוניברסיטה בעוד שהחינוך הפורמלי הינו חינם ברובו.
[hr]
[b]ריבי[/b] (2005-12-14T20:28:49):
פלונית, זה כמו שתגידי שחינוך ביתי זה לעשירים, שיכולים להרשות לעצמם שלפחות אחת מבני הזוג לא תצא לעבוד, או שאוכל אורגני זה לעשירים וכו'. בעיני זה פשוט עניין של סדרי עדיפויות.
לי אין ילדים בחינוך הזה אבל אני יש לי מכרים וחברים שיש להם. ממה שאני יודעת, בחשבון כולל זה לא הרבה יותר יקר מהחינוך הרגיל, כי אין שם ספרים שצריך כל שנה לקנות ולהחליף ולא משלמים בנפרד על כל טיול או פעילות. חינוך חינם של ממש טאני לא מכירה במדינת ישראל, לפחות לא באיכות שאנשים שאכפת להם משהו מחינוך ילדיהם יהיו מוכנים לשלוח אליו.
[hr]
[b]אירית[/b] (2005-12-15T22:33:30):
"האם זה נראה כמו בית ספר לעשירים"-

החלטה או מחשבה עמוקה לרצות שהילד שלך יהיה בגן ואח'כ בית ספר ולדורף לא קשורה בכלל לעושר. ובתי הספר עולים יותר כיוון שההורים עוזרים במימון חלק מהפעילויות והאומנויות כדי שילדיהם יקבלו את הטוב ביותר בשבילם. אז זו אכן רק שאלה של סדרי עדיפויות.
[hr]
[b][po]פלוני אלמונית[/po][/b] (2005-12-17T12:15:47):
הכל נכון אבל אם יש שלשה או ארבעה ילדים בגילאי גן ובי"ס , לא כל אחד יוכל לממן בתי ספר וגנים פרטיים (ללא קשר לסדרי עדיפויות - סתם כי ברור שמזון עדיף) וולדורף או אחרים, ואכן גם בשביל חינוך ביתי צריך מישהו שיפרנס "בכבוד" ולא תמיד זה מתאפשר. בחינוך הפורמלי עוזרים למעוטי יכולת, בבתי ספר שקד בטבעון - לא.
[hr]
[b][po]שרון ברקת[/po][/b] (2005-12-17T21:12:10):
[u]בחינוך הפורמלי עוזרים למעוטי יכולת, בבתי ספר שקד בטבעון - לא[/u]
פלוןנית, האם דבריך מבוססים על ניסיון? זה אינו תואם את הידוע לי.
[hr]
[b][po]ענבל יהב[/po][/b] (2005-12-25T04:01:34):
השנה נפתחה הכיתה הראשונה של כיתה א' לחינוך וולדורף בבאר שבע
עיר קטנה אך טוב רב בה.
[hr]
[b][po]אמא של אופק[/po][/b] (2006-01-01T21:38:20):
מאיזה גיל ניתן לרשום לכתה א' בחינוך וולדורף? אופק יהיה בן שש ורבע בספטמבר, צריך לחכות שנה?
[hr]
[b][po]שרון ברקת[/po][/b] (2006-01-01T23:30:22):
[u]מאיזה גיל ניתן לרשום לכתה א' בחינוך וולדורף?[/u]
בעקרון נראה שאופק מעט צעיר מדי לכיתה א'. עם זאת, כדאי לברר בביה"ס שאליו אתם רוצים להירשם, כיוון שיש שינויים מסויימים בין בי"ס לבי"ס, וניתן לבדוק כל מקרה לגופו, מה גם שמדובר בהפרש של כחודשיים בלבד. בכל מקרה כדאי להירשם, כדי "לתפוס מקום בתור".
אני מביא ציטוט מתוך חומר שנכתב על בי"ס ולדורף הרדוף (שגם בו יש גמישות ואפשרות ליוצאים מן הכלל):
[u]עקב המשמעות שמייחס חינוך ולדורף לגיל הבשלות הנפשית לבית-הספר, נקבע מועד העלייה האחרון לכיתה א' ב- 1 באפריל . כלומר, ילדים שמלאו להם שש לפני מועד זה יעלו לכיתה א', ילדים קטנים יותר יחכו לשנה הבאה. קורה לכן שפניות רבות המגיעות אלינו אינן מתאימות לשכבת הגיל הנהוגה בבית-הספר. פניות אלו נשקלות בכובד ראש ובתקשורת עם ההורים והילד עצמו.[/u]
[hr]
[b][po]פלוני אלמונית[/po][/b] (2006-01-11T11:33:47):
אשמח לקבל פרטים על חינוך וולדורף במשגב.
[hr]
[b]יעלי[/b] (2006-01-12T09:44:22):
[u]אשמח לקבל פרטים על חינוך וולדורף במשגב.[/u]
פלונית, את מוזמנת "לכתוב אלי" [email protected] אתן לך את מס' הטלפון שלי.
[hr]
[b]רשתית[/b] (2006-01-28T18:49:55):
הנה [url=http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&[po]list]מחקר[/url] uids[/po]=16387585&[po]query hl[/po]=1&itool=[po]pubmed docsum[/po] שהתפרסם לאחרונה בעיתון רפואי (הז´ורנאל לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית) ושמצא שכיחות נמוכה יותר של אלרגיות אצל ילדי [po]חינוך וולדורף[/po], ובפרט אצל מי שנחשפו פחות לאנטיביוטיקה ולתרופות מורידות חום בגיל הרך.

מי שרוצה את המחקר המלא, שישאיר פה מייל ואשלח אליו.
[po]שרון ברקת[/po] ממחשב לא לו
[hr]
[b][po]מי עמי[/po][/b] (2006-02-08T22:40:45):
הערה לגבי המחקר
לא ברור לחוקרים מה הסיבה לשכיחות הנמוכה יותר של אלרגיות אצל ילדי חינוך וולדורף ולכן צריך לזכור שבתי ספר אלה הם פרטיים ולא נמצאים בהם ילדים מחתך סוציו אקונומי נמוך, ילדים שלהורים שלהם אין כסף לחמם למשל את הבית בחורף האירופי הקר,
המחקר מעניין אבל לא מעיד בהכרח על חינוך וולדורף לעומת בתי ספר רגילים כל עוד האחד פרטי והשני ציבורי משום שלא מדובר באותה אוכלוסיה.
[hr]
[b]חוקרת[/b] (2006-02-09T09:09:32):
[u]צריך לזכור שבתי ספר אלה הם פרטיים[/u]
זה לא נכון. לא באירופה, וברוב המקרים גם לא בישראל. בכל מקרה בארצות שבהן נעשה המחקר אלו בתי"ס במימון מלא, או כמעט מלא, של המדינה.
[hr]
[b][po]סבתא לשמונה[/po][/b] (2006-02-11T19:54:42):
קראתי את הדף.
לדעתי לא קיימת שיטת חינוך שמתאימה [b]לכל[/b] הילדים, וזאת מבלי להתייחס לצד האידיאולוגי שבעניין. כדי להמחיש אספר סיפור אמיתי קצר מדנמרק אם כי כבר ישן. הסיפור הוא מהכרות אישית קרובה שלי. מדובר במשפחה שהיו לה 4 ילדים. בת ושני בנים נולדו בשנות ה - 50 והבן הצעיר ב - 1965. האב היה חסיד גדול של שיטת וולדורף ולכן נשלחו כל הילדים לבית ספר זה. (הם לא גרו בקופנהגן אלא בחלק היבשתי של דנמרק). עד גיל ביה"ס הילדים היו בבית. הבת היתה מרוצה ולאחר סיום התיכון נסעה לשוויץ ללמוד הוראה בשיטה זאת וחזרה במטרה להיות מורה. למרבה הצער, חלתה ונפטרה בגיל 26 אבל, כמובן אין לזה קשר עם השיטה. הבן שאחריה [b]שנא[/b] את ביה"ס, וכבר בכיתה ג' טען שהם מבלבלים את הראש עם שטויות ודרש לעבור לבי"ס רגיל ושם היה מרוצה. הבן שלאחריו אהב את בית הספר ולאחר שסיים את ביה"ס התיכון המשיך בלימודים ובעבודה באותו כיוון. הבן הצעיר הודיע בכיתה ט' שהוא מעוניין בלימוד שפות ועבר לתיכון ממלכתי במגמת לשונות. בסיכום: באותה משפחה מחצית הילדים אהבו את ביה"ס, אחד מרד מוקדם ועוד אחד העדיף לימודים אחרים.משמעות הסיפור: כפי שאמרתי בתחילת דברי - אין שיטה שמתאימה לכל הילדים. (זו אינה משפחה יהודית אבל כמו רוב הדנים הם חילונים לגמרי וגם בכנסייה אינם מבקרים). כמובן, חשוב לזכור שהחינוך הרגיל בדנמרק הרבה יותר טוב מאשר בישראל. אם מדינת ישראל היתה משקיעה בחינוך כמו בארצות סקנדינביה לא היה צורך לחפש פתרונות חינוך אחרים, אלא אם כן מדובר באמת בסיבות אידיאולוגיות.
_צריך לזכור שבתי ספר אלה הם פרטיים
זה לא נכון. לא באירופה, וברוב המקרים גם לא בישראל. בכל מקרה בארצות שבהן נעשה המחקר אלו בתי"ס במימון מלא, או כמעט מלא, של המדינה._
נכון שיש השתתפות של המדינה לפי מספר התלמידים אבל ההורים צריכים לשלם תשלומים נוספים גבוהים עבור התוספות המיוחדות גם במדינות סקנדינביה, ולכן, אולי חוץ ממקרים בודדים, אין בכל בתיה"ס הפרטיים - וולדורף, דמוקרטי וכו' ילדים ממצב סוציו-אקונומי נמוך ואני מסכימה עם [b][po]מי עמי[/po][/b] מ - 8.2.2006 שייתכן יש לזה קשר גם לתוצאות המחקר על בריאות הילדים.
סליחה אם הארכתי.
[hr]
[b][po]אמא של אופק[/po][/b] (2006-02-12T18:05:01):
לדעתי יש קשר למזון אורגני שנצרך יותר ע"י ילדי החינוך האנתרופוסופי ואולי גם [po]דחיית חיסונים[/po]
[hr]
[b][po]אירית בנגל[/po][/b] (2006-02-14T12:20:34):
לאמא של אופק-
מן הסתם יש קשר לאוכל בריא, מלא ואורגני אבל -לדעתי לפחות- יש הרבה מעבר לזה. בסביבה שבה נותנים לילד כלים שמתאימים להתפתחותו ולא מאיצים בו להקדים התפתחות של כוחות שעדיין לא הגיע זמנם - האיברים הפנימיים שלו נבנים בצורה יותר שלמה וכוחות החיים שלו מתחזקים. קראתי שבבית ספר ולדורף הראשון שהוקם באנגליה נמצא שיש סטטיסטית פחות ילדים עם משקפיים יחסית לבתי ספר אחרים. וזה גם ידוע שבבתי ספר ולדורף גיל תחילת הווסת הוא מאוחר יותר יחסית לממוצע ההולך ויורד. הסיבה היא שוב בעיקר הסביבה החינוכית התומכת בכוחות החיים של הילד. ---
[b][po]אמא של אופק[/po][/b] (2006-02-15T12:47:02):
טוב, זו גישה מעניינת (למרות שלגבי לפחות - שני הפרמטרים שציינת נכונים למרות ש"התחנכתי" בבתי ספר "נחשבים" אך גרועים , ממש בתי חרושת.)
אך ידוע ששני הפרמטרים: משקפים ווסת מושפעים מאוד מתורשה.
לעניין המשקפיים - אפשר להסביר זאת גם בקריאה בגיל מאוחר יחסית, לעומת החרדים למשל...
[hr]
[b][po]סבתא לשמונה[/po][/b] (2006-02-17T02:06:25):
[u]לעניין המשקפיים - אפשר להסביר זאת גם בקריאה בגיל מאוחר יחסית, לעומת החרדים למשל...[/u]
ידוע שהמספר היחסי של הזקוקים למשקפיים בסין וביפן גדול בהרבה מאשר בארצות בעלות כתב פונטי וזאת בגלל הכתב הקשה ולא בגלל סוג חינוך כלשהו.
[hr]
[b][po]אמא של ברקת[/po][/b] (2006-03-23T23:57:46):
בסוף השנה אנו עוברים למשגב,אחת הסיבות המרכזיות למעבר זה היה המעבר לבית הספר הוולדופי החדש שהוקם.כעת התבשרנו כי הכיתות מלאות ואין באפשרותם לקלוט את ביתנו.לא ניתן לפרט את גודל אכזבתינו,והוסיף ואומר כי כבר התחלנו לחשוב על חינוך ביתי,מאחר ואנו פליטי החינוך הפורמלי אין אנו מעונינים
לחזור לחינוך שכזה,אבל כעת נראה שלמרבה הצער וכאב לא יהיה מנוס מכך.
[hr]
[b][po]שרון ברקת[/po][/b] (2006-03-24T18:33:28):
אמא של ברקת,
אחת הסיבות המרכזיות למעבר שלנו ממשגב היתה חינוך ולדורף, שלא היה אז זמין שם, גם לא באופק הרחוק...
בלי להכיר את פרטי המקרה הספציפי שלכם ושל הכיתה של בתכם, אני מציע להתעקש, להשאר בקשר, להראות רצון אקטיבי ומעורבות (לא להציג, רק אם זה באמת המצב) ולא להתייאש. אם הבת שלכם צריכה להגיע לבי"ס עודד, היא תגיע והמקום יימצא. ואם היא תלמד בינתיים שנה או שנתיים בבי"ס רגיל במשגב, זה לא סוף העולם (זה קרה לבן הגדול שלנו, עד שעבר ללמוד בהרדוף, ותופעות הלוואי כבר כמעט נעלמו...(-; )
[hr]
[b][po]טרה רוסה[/po][/b] (2006-03-24T19:10:37):
יש במשגב גם את בית הספר שבמעלה צביה (לא וולדורף).
[hr]
[b][po]אמא של ברקת[/po][/b] (2006-03-31T16:47:57):
על פי המידע שנמסר לנו מ"הרדוף" ומבית ספר "עודד" מספר הילדים בכיתה מוגבל ואין כיתה מקבילה,לשאלתי ומה עושים הורים נוספים המעונינים להרשום את ילדהם? התשובה-לחפש אלטרנטיבה אחרת.
כיצד?לאור ניסיוני דווקא בשיטוט באתרים שונים ופה, "באופן טבעי" חבויה התשובה.
מדוע אין כיתות מקבילות?האם זה נוגד את צורת החינוך הוולדרופי?
דבר נוסף:כבר כחודשים אנו משוטטים בב"אופן טבעי"-אתר מבורך!
נהנים מכל רגע,ומגלים כי גם ללא ידע קודם בנושא מרבית החינוך של ילדנו נעשה ונרקם לפי הגישה האנתרופוסופית,ובכלל ,גילתי כי כשעושים דבים מהבטן ותחושות פנימיות הדבר מצליח במיוחד בחינוך ותשתית המשפחה.
[hr]
[b][po]אמא של אופק[/po][/b] (2006-04-01T21:26:15):
מקווה שזה לפי רוח האתר (עפ"י הדיון הקודם כבר לא בטוחה...) אבל רציתי לשאול מתי מתקיים פסטיבל האביב בהרדוף?
[hr]
[b]יעלי[/b] (2006-04-02T20:46:06):
[po]אמא של ברקת[/po] -
[u]מדוע אין כיתות מקבילות?האם זה נוגד את צורת החינוך הוולדרופי?[/u]
מבחינה מעשית, אפילו לכתה אחת בכל שכבה קשה למצוא מחנך.
מבחינה רעיונית, יש רצון לשמור על בי"ס אינטימי בו המורים משתדלים להכיר את כל התלמידים, אבל אפשר למצוא בתי-ספר בעולם עם כתות מקבילות (לא יודעת להגיד לך איזה).

[po]אמא של אופק[/po] -
[u]מתי מתקיים פסטיבל האביב בהרדוף?[/u]
עד כמה שאני יודעת הוא שינה כוון והצטמצם, אבל את יכולה להתקשר למזכירות ביה"ס ולשאול.
[hr]
[b][po]שרון ברקת[/po][/b] (2006-04-03T09:11:22):
[u]מדוע אין כיתות מקבילות?האם זה נוגד את צורת החינוך הוולדרופי?[/u]
מה שיעלי כתבה נכון ומדוייק גם במקרה של ביה"ס ולדורף הרדוף.

[u]מתי מתקיים פסטיבל האביב בהרדוף?[/u]
יריד האביב (לא פסטיבל) לא התקיים בשנה שעברה ולא יתקיים גם השנה. במקומו יש "יום פתוח", שכשמו כן לא בדיוק הוא, מכיוון שהוא פתוח ומיועד רק למשפחות ביה"ס, ולא לאחרים.
[hr]
[b]איילת[/b] (2007-01-25T20:32:17):
אני מניחה שהדף הזה פונה לאנשים שבקיאים בחינוך האנתרופוסופי. אני בחרתי חינוך זה עבור ילדי, יש לי כבר שני ילדים במסגרת בית ספר במרכז הארץ. כרגע השלישי צריך לעלות לכיתה א. הענין שהוא ילד אחר מאחיו- ילד נבון בעל יכולות שפתיות טובות, אבל - קשיים מוטורים משמעותים- גם במוטוריקה גסה גם עדינה וגם גראפית. אנחנו מתלבטים האם החינוך הזה יתאים גם עבורו. אחד העקרונות של החינוך הוא לימוד הפונה למכלול של הילד ולכן יש המון עבודת אמנות, ציור, מוטוריקה, תרגלי קצב ונגינה. אנחנו יודעים שכל אלה יפגישו את הבן שלנו עם הקשיים שלו. השאלה האם לוותר על החינוך שעד כה ראינו בעיקר את יתרונותיו והוא ללא ספק נותן הרבה יותר לנפש ולרוח מחינוך רגיל. האמת שאנחנו גם לא כל כך מכירים את המסגרות הרגילות מכיון שלא ממש התנסנו אתן בשנים האחרונות. זו התלבטות ממש משמעותית עבורי שמדירה שינה מעיני. קשה לי גם לראות אותו בבית ספר רגיל- דפי עבודה מורות עיפות וכו אבל אולי אני טועה? ואולי יותר קשה יהיה לפגוש יום יום את הקשיים שלו ?כי הרי בבית ספר רגיל ברגע שישתלט על הכתיבה לא יצרך להתמודד כל הזמן עם הפעלת הגוף על כל רבדיו. אולי גם אנשים בעלי נסיון עם החינוך הרגיל (למעשה רוב האוכלוסיה) יכולים לתת כאן את ההתנסות שלהם- ואולי אני טועה ומורידה מערך המסגרות הרגילות? אני מאד מחכה לתגובות. ממש זקוקה לעזרה.
[hr]
[b]יעלי[/b] (2007-02-25T09:16:57):
איילת,
בכיתה בחינוך וולדורף יש מגוון של ילדים בעלי איכויות שונות (אני מניחה כמו בכיתה בבי"ס רגיל). חלקם חזקים בכוחות הראש, התבונה, החשיבה. חלקם משתמשים יותר ברגשותיהם, במיומנות אמנותית, ביכולת חברתית, ואחרים יותר פיזיים, מעשיים, פעילים בעולם. כשילד נדרש להשתמש באותם כוחות החלשים יותר אצלו, קשה לו, אך הוא יוצא מורווח מהבאת איזון לנפשו. לכן לא הייתי מתלבטת אם לשלוח ילד הפועל יותר במישור האינטלקטואלי לחינוך וולדורף רק משום שבשנים הראשונות בביה"ס מפעילים פחות את הצד הזה. נכון, יהיה לו קשה בציור, אולי גם בשירה, אבל הרווח יהיה כולו שלו. הוא אולי לא יהיה גאון אמנותי, אבל הצד הזה יתחזק אצלו ויאזן את שאר הצדדים, ובנוסף הוא יתרום למרקם של הכיתה מאיכויותיו האישיות.
בהצלחה.
[hr]
[b][po]בר עדש[/po][/b] (2007-02-26T22:09:44):
[u]כשילד נדרש להשתמש באותם כוחות החלשים יותר אצלו, קשה לו, אך הוא יוצא מורווח מהבאת איזון לנפשו.[/u]
אם הילד נדרש לכך מאילוצים חיצוניים, סביר להניח שהוא לא יצא מורווח.
ילדים מגיעים למוכנות לפעילויות שונות בגילאים שונים. אילוץ לעשות דברים שהילד לא מוכן להם ולא רוצה לעשותם מעצמו, רק יפגע בו.

יש טיעון שילדים ירצו תמיד לעשות רק דברים שקלים להם. מנסיוני האישי - הטיעון הזה מופרך לחלוטין. אם יש ילדים שמתנהגים כך, זה מכיוון שהמשובים שהם מקבלים מהסביבה שלהם (וביחוד מההורים) מכוונים לרמת ההישגים שלהם, והם יבחרו בדברים שבהם הם מצטיינים במטרה לְרַצות את הסביבה.

לגבי [u]איזון[/u] הנפש - העניין די מפוקפק. מדובר באמירה מיסטית לטעמי (לא הצלחתי לעקוב אחרי ההגיון שבה) שאדם שיש לו יכולות שוות בתחומים שונים הדבר יתבטא בבריאות הנפשית שלו.
המציאות שאני מכיר עומדת בניגוד מוחלט לטענה הזו.

איילת,
למרות מה שכתבתי, אני משוכנע החינוך האנתרופוסופי עדיף בהרבה על החינוך "הרגיל".
אני מציע לך ללכת ולבקר בבית-ספר רגיל, בשיעורים ובהפסקות. אני בטוח שלאחר מכן לא תהיה לך התלבטות.
[hr]
[b][po]דניה בניו זילנד[/po][/b] (2007-01-30T11:59:39):
לבקשתה של נסיכת השום, ערכתי השוואה בין חינוך מונטסורי וחינוך וולדורף בדף [po]שיטת מונטסורי[/po].
אם כתבתי דברים שאינם מדוייקים, אנא תקנו אותי. (אני מאוד חדשה בתחום)
[hr]

[/spoiler]
[spoiler=הכשרות מורים וגננות]

[b][po]רונן האן[/po][/b] (2005-05-25T22:32:01):
צטוט שאלה מדף [po]רונן האן[/po], שאלה שנשאלתי מגניה:
[u]אני מרכז סמינר להכשרת מורי ולדורף לתיכון. היכן? האם רק מי שהוא כבר מורה בפועל או שיש לו תעודת הוראה, יכול ללמוד בסמינר כזה ? האם להיות "מורה ולדורף" דורש הכשרה מיוחדת? האם זה משהו אחר ממורה רגיל בבי"ס תיכון?[/u]

תשובות:
סמינר תיכון ולדורף:
הסמינר מתקיים בכפר הירוק,
השנה התחילה שנה ראשונה, ספטמבר הבא תתחיל שנה שנייה וכן נפתח שנה ראשונה נוספת.
בסמינר יכול ללמוד כל אחד ובלבד שיש לו רקע במקצוע כל שהוא אותו יוכל ללמד. לדוגמא מי שמייעד את עצמו להיות מורה לביולוגיה בבי"ס תיכון ולדורף צריך תואר ראשון (ועדיף שני) בביולוגיה. אין צורך להיות מורה בפועל או תעודת הוראה. (אגב, אין דרישה כזאת לסמינר ולדורף יסודי).
כדי להיות "מורה ולדורף" נדרשת בהחלט הכשרה מיוחדת (הן מורה ביסודי והן מורה תיכון), אלו הכשרות שונות, למרות דמיון רב בינהן, במיוחד בשנים הראשונות (מדובר בהכשרה של 4 שנים).
מורה בתיכון ולדורף בהחלט שונה ממורה "רגיל" (רגיל במובן של "לא ולדורף").
[hr]
[hr]
[b][po]רונן האן[/po][/b] (2005-06-10T19:29:26):
כתבה בעיתון הארץ היום על סמינר מורים לתיכון ולדורף,
אפשר לחפש באתר:
http://www.haaretz.co.il

שם הכתבה: מורים מחפשים משמעות
מאת תמר רותם
"עשרים תלמידים, באמצע החיים, למדו השנה בסמינר אנתרופוסופי למורי תיכון "
[hr]
[b][po]שרון ברקת[/po][/b] (2005-06-11T20:53:59):
[url=http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=586719&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0]מורים מחפשים משמעות[/url] - קישור ישיר לכתבה ב"הארץ".
אני מקווה שחוסר הדיוק בפרטים האינפומרטיביים בפסקה הבאה, לא משקף לגבי כללל הכתבה:
[u]בישראל פועלים חמישה בתי ספר ברוח ולדורף: הוותיקים הם בית הספר בקיבוץ האנתרופוסופי הרדוף שבצפון, הנחשב למרכז התנועה, בית ספר יסודי בטבעון, ובית ספר יסודי ותיכון "אדם" בירושלים. בשנים האחרונות, בעקבות יוזמת הורים, נפתחו בתי ספר גם במרכז, וכן כיתות אנתרופוסופיות (א-ד') בתוך בית ספר רגיל, "זומר" ברמת גן. בתוך הכפר הירוק הסמוך לרמת השרון פועל בית הספר "אורים" שבו לומדים עד כיתה ז'.[/u]
העובדות על דיוקן:
כיום ישנם בארץ 6 בתי ספר יסודיים - הרדוף (בהרדוף), אדם (בירושלים), שקד (בטבעון), אורים (ברמת השרון), זומר (ברמת גן) ועודד (במשגב). ארבעת הראשונים הם בתי ספר נפרדים, ושני האחרונים פועלים (בינתיים) בתוך בי"ס רגיל. בנוסף, קיים בינתיים בי"ס תיכון אחד (ט'-יב'), בהרדוף.
הרדוף אינו מרכז של אף תנועה, לא באופן פורמלי ולא באופן מעשי.
[hr]
[b][po]רונן האן[/po][/b] (2005-06-12T14:08:00):
בעניין הכתבה,
היו עוד קצת אי דיוקים, למשל לאליס הפכו בת לבן, את הבן שלי הורידו כתה וכו.
מהניסיון שלי עם עתונות, בסך הכל כמות אי דיוקים סבירה,
והרוח של הכתבה היתה, לדעתי, חיובית .
[hr]


[/spoiler]
[spoiler=אנתרופוסופיה, רודולף שטיינר]
[b][po]ענת היוצרת[/po][/b] (2004-12-07T11:07:57):
אנטרופוסופיה היא מדע הרוח כפי שהגה אותו רודולף שטיינר.
שטיינר נתן דרך מעשית להתמודד עם המישורים הרבים בחיים דרך מדע הרוח שלו. חלק מהדרך המעשית היא חינוך. יש כיום בעולם וגם בארץ (כמה אשרי וטוב לנו!) מערכת חינוך אנטרופוסופית, שנקראת גם חינוך ואלדורף על שם בית הספר הראשון שהוקם על ידי הבעלים של מפעל ואלדורף לסיגריות, עבור ילדיהם של עובדי המפעל. החל בגני ילדים (שיש בכמה ערים במדינתינו, אני יודעת על גבעתיים, רמת גן, ירושלים, הרדוף, ועוד) ובהמשך בית ספר יסודי (שיש ברמת גן, הרדוף, וירושלים למיטב ידיעתי) ולקינוח יש גם תיכון בהרדוף. כרגע עובדים על הקמת תיכון והצוות שלו באיזור המרכז. בכדי להכיר מעט את החינוך הזה אני ממליצה לקרוא את הספר על חינוך וולדוף של יהודית אנגרס כמבוא כללי. מי שרוצה להכנס לעומקם של דברים יחפש אחד הספרים של שטיינר עצמו שקשה למצוא אותם באיזור המרכז אבל אפשר להזמינם דרך "קרון הספרים" בטבעון.
מכיוון שהבן שלי לומד באחד הגנים האנטרופוסופיים אני יכולה להמליץ בחום. אבל כדאי להזהיר אתכם מראש שצריך לבוא עם "ראש פתוח" ורבה רצון להבין את הדרך האנטרופוסופית שהיא מאד לא קרובה או דומה למערכות חינוך שאנו רגילים אליה - במובן הטוב.
נסו ותהנו.
היוצרת
[hr]
[b]יעלי[/b] (2004-12-29T12:53:44):
האם משהו יודע את הסדר השבועי של הדגנים?
[hr]
[b]שמיםוארץ[/b] (2004-12-29T13:58:42):
[b]שבעת הדגנים[/b]
יום א' חיטה- שמש
יום ב'-אורז- ירח
יום ג'- שעורה- מרס
יום ד'- דוחן- מרקורי
יום ה'- שיפון- יופיטר
יום ו'- שיבולת שועל- ונוס
יום ש'- תירס- סטורן
[hr]
[b]יעלי[/b] (2005-01-02T09:34:57):
מה אפשר לבשל משעורה (האם זה כמו שמבשלים אורז, בורגול, דוחן?)
האם קינואה מחליף דוחן?
מה אפשר להכין משבולת שועל חוץ מדיסה?
ומה אפשר להכין משיפון חוץ מלחם?

אתן יכולות להוסיף קצת מידע על איכויות הדגנים בהקשר לפלנטות?
תודה.
[hr]
[b][po]אביגיל כ[/po][/b] (2005-05-26T09:42:51):
רציתי רק להוסיף את הקישור הזה, http://www.waldorfcritics.org/active/articles.html כדי להוסיף עוד מימד לדיון. אנחנו מתגוררים כרגע בלוס-אנג'לס, בה שיטת וולדורף לחינוך היא די מקובלת. אני רק רוצה להפנות את תשומת הלב לעובדה שהפילוסופיה של שטיינר היא בעלת קווים ברורים מאד, שעיקרם הוא תפיסת עולם מיסטית (הוא השתייך לזרם פילוסופי שנקרא "פילוסופית החיים".) ההתרשמות שלי היא, כי אנשים אינם מודעים תמיד לפן הזה של שיטת החינוך ובוחרים להתמקד ברעיונות שבעיניהם מהווים אלטרנטיבה לחינוך ה"רגיל." אני הייתי ממליצה לקרוא חלק ממה שנכתב ע"י שטיינר ולקבל רושם לגבי רעיונותיו. מה שמטריד אותי במיוחד, הוא שבהרבה ממוסדות החינוך של וולדורף יש ניסיון להבליע חלקים מהפילוסופיה המנחה, על אף שהיא רלוונטית ומשמשת ביסוד מה שנלמד בהם.
[hr]
[b]יעלי[/b] (2005-05-26T12:33:53):
אביגיל, את צודקת.
וזה נכון גם שלא "מפילים" את כל השקפת העולם על ההורים מהתחלה. אני מרגישה ש"מדע הרוח" של שטיינר כל כך מורכב, וכדי להבין אותו צריך בעיקר להתנסות ולחיות אותו (לא במובן של אורח חיים כי אם במובן של התובנות שנכנסות ויוצאות את ליבי). רב ההורים (ביניהם אני) נמשכים לחינוך ולדורף בגלל מה שהחושים שלהם קולטים, כצעד ראשון, למשל: הציורים הקסומים, המוזיקה השלווה, ועוד. אבל זו אינה משיכה שטחית, אלא אינטואיטיבית המעוגנת בתחושת בטן חזקה שזה מה ש"נכון" עבורם ועבור ילדיהם. באופן מנוגד יש הורים שנרתעים כי חושיהם קולטים נוקשות, אחידות, סטריליות, וגם זו רתיעה אינטואיטיבית.
מי שנמשך וגם מתעניין נחשף לרעיונות לאט ובקצב הנכון לו. זה אינו אוסף מידע שאפשר ללמוד בבת אחת באופן תיאורטי, אלא הזמן וההדרגתיות הם מרכיבים חשובים.
תודה, הנושא שהעלית מאוד חשוב.
[hr]
[b][po]אביגיל כ[/po][/b] (2005-05-26T13:21:09):
מצטערת על הבעיה בקישור (יעלי - אני לא בטוחה שתאהבי אותו, הוא מאד ביקורתי ביחס לשיטת וולדורף - על הרקע שתיארתי. מפעילי האתר תבעו את מדינת קליפורניה כדי שתגדיר את חינוך וולדורף כחינוך דתי-כיתתי שאינו זכאי לתמיכה כלכלית מהמדינה, בשל עקרונות הפרדת הדת מהמדינה.) בכ ל מקרה - הנה הקישור הנכון (מקווה...) - אם הכתובת אינה עובדת כקישור אפשר לנסות בקאט ופייסט לבראוזר: http://www.waldorfcritics.org/active/articles.html
[hr]
[b][po]נועה ברקת[/po][/b] (2005-05-26T16:11:40):
[u]שהפילוסופיה של שטיינר היא בעלת קווים ברורים מאד, שעיקרם הוא תפיסת עולם מיסטית (הוא השתייך לזרם פילוסופי שנקרא "פילוסופית החיים".)[/u]
לא שמעתי מעולם על זרם פילוסופי כזה (זה לא אומר, לא שמעתי על הרבה דברים..). תפיסת העולם האנתרופסופית בהחלט מכילה בתוכה אלמנטים "מיסטיים", בעיקר בידע שלה על העולם הרוחני העל-חושי. בתי ספר חרדיים או דתיים, לדוגמא, גם הם מכילים אלמנטים כאלו, הכוללים מצוות, תפילות לאל ועוד. האם זו כת? האם ה"אימן" היא כת? (רק לאחרונה, פסל בית המשפט העליון את שנת המכינה היוצאת מן הכלל שהתקיימה במעלה צביה בגלל שפעם בעבר הוגדרו אנשי האימן כ"כת", מסע הרדיפות הזה התקיים דרך אגב, חסות ארגון "יד לאחים" ארגון חרדי ש"מחפש" אלמנטים אפלוליים אנטי-דתיים שיכולים להסב נזק לנפשם של הילדים הרכים).
ניסיתי לראות מי עומד מאחורי האתר המרתק הזה (לא ידעתי שכל כך הרבה ספרים נכתבו נגד אנתרופוסופיה - ) ולא ממש הצלחתי. לא משנה, אני חושבת שבעיקרון הם צודקים - צריך להפריד דת ממדינה, צריך להפסיק את המימון הגורף שניתן רק לבתי ספר עם הגדרה מסויימת ולתת להורים להחליט בעצמם על החינוך המתאים לילדיהם ולהעביר אליהם את התקציב הנדרש. המדינה באמת לא צריכה להתערב בנושאי חינוך, לא לקבוע אותם ולא לנהל אותם. היא רק צריכה לדאוג שכל הורה יכול לאפשר לילדיו את דרך החינוך שמתאימה לתפיסת עולמו, כולל חינוך בבית כמובן.
[hr]
[b][po]אביגיל כ[/po][/b] (2005-05-26T16:48:14):
טוב, התשובה שלי עשויה להיות ארוכה ומורכבת, לכן אתמקד רק בכמה עניינים מרכזיים: ראשית : יש זרם פילוסופי שנקרא "פילוזופית החיים" (LEBENSPHILOSOPHIE) שהיה מאד מקובל בין הוגי דיעות במרכז אירופה בתחילת המאה ה-20 (שטיינר היה, כידוע, אוסטרי.) היסטוריונים של התקופה מצביעים על קשרים בין פילוסופים שפעלו בהשפעת התנועה הזאת ועל האלמנטים המיסטיים שהיו אופיינים לתפיסתם. במקרהו של שטיינר, יש מחקרים שמצביעים גם על הקשרים בין תפיסותיו הפילוסופיות לבין עמדותיו התרבותיות פוליטיות, ומי שמכיר את הדיון יודע כי מדובר באדם בעל תפיסות חברתיות שמרניות שהביע אף עמדות אנטישמיות (ואני חילונית אתאיסטית גמורה, האמיני לי.)
את שואלת איך מגדירים כת ומה ההבדל בינה לבין דת. לדעתי זהו דיון שעשוי להיות מרתק. הנקודה שמטרידה אותי ביותר ביחס לאנתרופוסופיה היא חוסר השקיפות שלה, וחוסר הכנות שבה מועברים התכנים ה"קשים"יותר שלה למשפחות ולילדים, במסגרת חינוך וולדורף, מבלי להודות בכך שמדובר בשיטה הכפופה לרעיונות מובנים. כשאנשים פונים למוסדות חינוכיים של החינוך החרדי הם מודעים לבחירתם ויודעים למה לצפות. אני שמעתי עדויות של מספיק הורים הסבורים ששיטת וולדורף היא עוד שיטת חינוך אלטרנטיבית וסובלנית יותר לילדים ואינם יודעים דבר על שטיינר ועל תורתו. הם פונים לוולדורף בחיפוש אחר אלטרנטיבה, וכשהם מגיעים למוסדות החינוך האלה הם אינם נחשפים באופן ישיר לעובדות, אלא מקבלים חיזוק לבחירתם השונה והמיוחדת. התכנים, אינם נעדרים מבתי הספר, אלא מוצנעים, והורים רבים מגלים באיחור כי יכולתם לפקח ולהוביל את החינוך הערכי של ילדיהם נפגמה, כי הקטנים כבר עברו אינדוקטרינציה מסוימת מאד. אין לי בעיה עם שום אמונה ושום שיטת חינוך (בגדול), אבל אני חושבת שהסוואה מכוונת של אלמנטים בעייתיים וחוסר פתיחות לביקורת הן סממנים בעייתיים, האופייניים, פעמים רבות, להתנהגות כיתתית.
[hr]
[b][po]במבי ק[/po][/b] (2005-06-03T16:29:31):
[u]וכשהם מגיעים למוסדות החינוך האלה הם אינם נחשפים באופן ישיר לעובדות, אלא מקבלים חיזוק לבחירתם השונה והמיוחדת. התכנים, אינם נעדרים מבתי הספר, אלא מוצנעים, והורים רבים מגלים באיחור כי יכולתם לפקח ולהוביל את החינוך הערכי של ילדיהם נפגמה, כי הקטנים כבר עברו אינדוקטרינציה מסוימת מאד[/u]

את יכולה לתת דגומא למה את מתכוונת?

לא יודעת, יש לי בבית סטודנט שנה שלישית לחינוך וולדורף (בן הזוג שלי) ואח שסיים ללמוד חינוך וולדורף. לא שמעתי על תכנים כאלה. להיפך - בנהזוג אומר שבחינוך וולדורף לא לומדים אנתרופוספיה בכלל, אלא מחנכים על פי עקרונות אנתרו'. זה מאוד שונה.

גם אנחנו עשינו עכשיו מפגש הורים לקראת הקמת גן וולדורף שאנחנו מקימים, והבאנו מרצה שתסביר מה זה חינוך וולדורף, דווקא כדי שלהורים כן יהיה מושג על מה מדובר. אבל באמת כשעלו שאלות על "מה זה אנתרופוסופיה" ביקשנו לא להיכנס לזה בשיחה הזו. זה נושא רחב מדי. הצענו להורים לקחת הרצאות אם זה מעניין אותם, לקרוא חומר באינטרנט וגם שנארגן אולי ביחד הרצאות רחבות ומקיפות יותר במהלך השנה, למי שרוצה להבין גם את תפיסת העולם שמאחורי החינוך. מה שביקשנו להעביר בפגישה זה - מה זה חינוך וולדורף. לא אכפת לנו שיבואו בגלל שזה אלטרנטיבי או זול, אבל רצינו לתת אפשרות להבין יותר מה זה.

היה גם אחד שהתעקש לנסות לחלוב מהמרצה תשובה על מה הוא יגלה במשך השנה... איזה דברים נכניס לו הביתה... איזה שדים אנחנו מסתירים שם... ואני אומרת - מי שפראנואיד, שילך לחפש במקום אחר <פורקת, זה לא קשור למה שכתבת. ,>
[hr]
[b][po]במבי ק[/po][/b] (2005-06-03T16:40:48):
[u]שבחינוך וולדורף לא לומדים אנתרופוספיה בכלל, אלא מחנכים על פי עקרונות אנתרו'.[/u]

אני לא מבטיחה זה הציטוט המדוייק, שלא יצא שאני חוטאת לאמת. אבל משהו ברוח הזאת. אני אברר איתו אחר כך, הוא חוזר מאוחר היום.
[hr]
[b][po]ברונית ב[/po][/b] (2005-06-03T17:43:18):
עפרה,
את לא חוטאת לאמת, זה מה שזה.
המורה שלי לביוגרפיה סיפרה שבנה בן ה-17 שאל אותה יום אחד מה זה אנתרופוסופיה?

[u]היה גם אחד שהתעקש לנסות לחלוב מהמרצה תשובה על מה הוא יגלה במשך השנה... איזה דברים נכניס לו הביתה... איזה שדים אנחנו מסתירים שם... ואני אומרת - מי שפראנואיד, שילך לחפש במקום אחר[/u]
למרות שזה נושא מאוד רחב, בעיני זה כן חשוב לעשות להורים פגישת היכרות עם האנתרופוסופיה. כשפתחו בשנה שעברה גן וולדורף בפרדס חנה אז היתה כזו פגישה, שהסבירה את תפיסת העולם האנתרופוסופית בקוים כלליים - קצת על עקרונות הביוגרפיה, קצת על אוריתמיה, קצת מכל דבר. ככה שלהורים שלא היה להם ידע מוקדם התאפשר למשוך קצות חוט.
אפילו השאילו לי שם ספר על חינוך וולדורף.
אחרי הכל אנתרופוסופיה זה דרך חיים, שיכולה גם לפתוח את ההורים לאפשרויות חדשות. כמו שהיית רוצה לדעת הכל על האופן שבו ילדייך יתחנכו - ככה גם כל הורה.
> ברמת העיקרון, כן? פרנואיד ספציפי שבא לריב אז אולי באמת עדיף שישלח את הילד שלו לגן עיריה S-: <
[hr]
[b][po]רונן האן[/po][/b] (2005-06-03T21:25:34):
[u]היה גם אחד שהתעקש לנסות לחלוב מהמרצה תשובה על מה הוא יגלה במשך השנה... איזה דברים נכניס לו הביתה... איזה שדים אנחנו מסתירים שם... ואני אומרת - מי שפראנואיד, שילך לחפש במקום אחר[/u]

בכניסה של ילד לבית ספר (ואני עושה כאן אבחנה בין בית ספר לגן) זה הכרחי שהורה ידע "איזה דברים נכניס לו הביתה". יש תופעה שבה אחד מבני הזוג (לרוב אחת) מאד תומך בכניסה לבי"ס, והשני קצת פסיבי, ואז בכתה ג או ד הוא מגלה מה קרה, מרגיש מרומה ומגיב בדרישה להוציא את הילד מבית ספר. הנפגע העיקרי הוא כמובן הילד. (וגם הזוגיות לא בהכרח יוצאת מחוזקת). חשוב שבכניסה לבי"ס שני בני הזוג יעשו "אקט של החלטה" ויבחרו בחינוך הזה.

חשיפת הורים לאנתרופוסופיה מעבר לולדורף היא בהחלט אפשרית ובלבד שתעשה ממקום של בחירה חופשית של ההורים. אפשר לעשות חוג הורים של הכרות עם נושאים אנתרופוסופיים (שיחות מבוא, רפואה, תזונה, ביוגרפיה )שכל מי שרוצה יכול לבוא, בהמשך יתכן ויהיו הורים שיבחרו בלימודים מעמיקים יותר (הכשרת ולדורף, הכשרת יעוץ ביוגרפי, השלמה לרפואה אנתרופוסופית וכדומה).

מעל לכל שני עקרונות:
החופש של ההורים יישמר, אף אחד לא מנסה להפוך אותם לאנתרופוסופים (וכמובן לא את הילדים);
ומצד שני בהירות לגבי בחירת ההורים בחינוך ובמוסד חינוכי מסויים עבור ילדיהם.
[hr]
[b][po]במבי ק[/po][/b] (2005-06-03T21:52:51):
ברונית, את כמובן צודקת. פשוט הפגישה הספיציפית הזו היתה בנושא חינוך וולדוף. גם ככה היה הרבה על לדבר והרבה שאלות, והבאנו מרצה מטבעון שבכל זאת היה צריך לתחום את הערב גם מבחינת זמן וגם מבחינה נושאית. כי להיכנס לתחום הזה ברבע שעה או חצי שעה זה חסר טעם. אז החלטנו מראש שהפעם זה לא יהיה על אנתרו' אלא על חינוך וולדורף. מי שיבחר [b]להצטרף[/b] אלינו לגן, יכול בשלב הזה להרחיב בעצמו (הפניה להרצאות, לספרים, אינטרנט, שיחות איתנו) או במהלך השנה הרחבה יזומה מהסוג שרונן מדבר אליה (זה מאוד מדבר אלי, ולמעשה גם אני מאוד אשמח, כי בעצמי הייתי בסך הכל בהרצאות ספורות ומרתקות. פשוט במקרה שלי אני מוקפת באנשים שלומדים ועוסקים, אז אני בכל זאת מכירה קצת).

השאלה - מה זה אנתרו' וכאלה היא מאוד לגיטמית. בעיניים שלי כרגע זה איך הדברים מנוסחים ונשאלים ומאיזה מקום. כשזה ממקום של חשדנות או פראנויה, או במקרה מלמעלה - דעות קדומות, אז לי אין סבלנות לזה. זה שטחי. נכון שגם אני שטחית בדברים מסויימים ואני לא שופטת. פשוט העבודה סביב ההקמה כל כך רבה ותובענית, שאין לי סבלנות לגישה הזאת. בהשוואה - היו הורים שהעלו שאלות רציניות ולגיטימיות, ממקום חושב, דעתני ומאתגר. לאלה אני לא יכולה לענות (כי אני לא מבינה מספיק בתחום), אבל מאוד מזדהה עם המקום השואל והחוקר. אם לא הייתי "מקורבת" גם אני אולי הייתי שואלת את השאלות האלה. ולאלה יש אפשרות לבדוק לעומק בעצמם או להיעזר בנו (יש בינינו שבאים מהתחום). או לחכות באמת שנראגן הרצאות. בשלב הזה הבנו שלמרות שחשבנו להקים גן של עמותת הורים ללא מטרות רווח, בפועל אנחנו [b]עובדים[/b] בזה המון שעות ואף אחד לא ירתם לעבודה ויעזור לנו, אז אנחנו משנים קצת את המודל. ומהמקום הזה קל לי להגיד - לא מתאים לך, לך למקום אחר. אנחנו רוצים אנשים שזה כן מתאים להם - אם בגלל אג'נדה, אם בגלל מחיר, אם בגלל שזה קרוב, אם בגלל שאנחנו אנשים נעימים, אם בגלל הצוות שהבאנו, אם בגלל שבא לך. ממש לא אכפת לי למה. אבל מי שמתחיל להתייחס אלינו כלקוח שבא לקנות משהו (ועוד מחפש איפה עובדים עליו) - אז סורי, אנחנו לא אנשים כאלה. המניעים שלנו טהורים, ואין לי סבלנות אליו.

<שוב פורקת. אשמח לשמוע את דעתכם>
[hr]
[b][po]משה ב[/po][/b] (2005-07-09T00:58:13):
לגבי האתר הביקורתי ביוזמתו וניהולו של דן דוגן. היו אלה יהודים חרדים לבושי שטרימל, ויהודיות לבושות פאות נוכריות מסימטאות נחלאות בירושלים שמהם לראשונה קיבלתי מאמר מהאתר שלו. זה היה בזמן שהם פתחו במלחמה אכזרית נגד בית-ספר אדם שבדיוק עבר למבנה בשכנותם.
המניע של דן דוגן התחיל בסיפור האישי שלו כהורה שנפגע בב"ס ולדורף, שמופיע לקראת סוף רשימת המאמרים באתר הנ"ל.

לאביגיל
[u]. במקרהו של שטיינר, יש מחקרים שמצביעים גם על הקשרים בין תפיסותיו הפילוסופיות לבין עמדותיו התרבותיות פוליטיות, ומי שמכיר את הדיון יודע כי מדובר באדם בעל תפיסות חברתיות שמרניות שהביע אף עמדות אנטישמיות (ואני חילונית אתאיסטית גמורה, האמיני לי.)[/u]
במאמר שקיבלתי לא היה קשר בין הכותרת הדמגוגית שלו לבין הציטוטים שהובאו משטיינר. כלומר הכותרת היתה למעשה שיקרית, אבל מאפשרת למי שרוצה לטעון על אנטישמיות שכביכול נמצאת בבסיס של ולדורף. אני מבקש ממך לבדוק לפני שאת מטעה גם אחרים, ולשים לב ללשון הרע.

שמרנות של שטיינר? סתם הכפשה!!!! בב"ס ולדורף הראשון למדו בנים ובנות כאחד, בני הפועלים של ביח"ר ולדורף יחד עם בני עשירים. אלו היו חידושים חברתיים באירופה של תחילת המאה ה-20!. החדשנות שלו לא היתה רק בחינוך, שבו הוא ראה תרופה למחלות של החברה, אלא גם ברעיונות שלו על מעמד האשה ועל השילוש החברתי, שאפשר בהחלט לומר שזמנם עוד לא הגיע, והגשמתם שייכת לתקופה עתידית יותר.

בארה"ב יש חוק הקובע כי יש להפריד בין ביה"ס לכנסיה (בין המדינה לדת). העקרון היה שביה"ס לא יגרום לאינדוקטרינציה של קתוליות על הפרוטסטנטים ולהיפך, וכמובן לא על היהודים. בפועל המשמעות היא שאסור למורה להזכיר את אלוהים, ואפילו אסור לציין את החגים הדתיים.
משהוא כמו קבלת-שבת שבה שרים הללו-יה יכול להתפרש ככפיה/השפעה דתית על נפשו של הילד ולכן אסור. בהמון בתי-ספר אין הקפדה על-כך. בתי ספר ולדורף היו פרטיים לחלוטין (כלומר לא קיבלו מימון מהמדינה ולכן יכולים לחגוג ולציין את נפלאות הבורא) עד שלפני כ-10 שנים החלו להקים בתי ספר ולדורף ציבוריים, של המדינה.

דן דוגן וחבורתו החלו בתהליכים של תביעות משפטיות נגד אותם בתי-ספר על שאינם זכאים למימון של המדינה, משום שהם כביכול כן מלמדים דת, מתיחסים לאלוהים, אומרים את ברכת הבוקר וכיו"ב.
אז כאן מגיע המקום שבו אנשי ולדורף צריכים לענות.

[u]. התכנים, אינם נעדרים מבתי הספר, אלא מוצנעים, והורים רבים מגלים באיחור כי יכולתם לפקח ולהוביל את החינוך הערכי של ילדיהם נפגמה, כי הקטנים כבר עברו אינדוקטרינציה מסוימת מאד[/u]
על סמך מה את קובעת את קביעותיך? אני מניח שהמקור לדברים אלה הוא סתם בורות.

בכתה ג' בולדורף לומדים את סיפורי המקרא, בין אם זה בי"ס בארץ, בדרום אפריקה, בויניס אייריס, או יפן. בכיתה ד' - את המיתוסים והאלים של עמי הצפון, כיתה ה' - מיתוסים מהודו העתיקה ואח"כ גם פרס, מצרים ויון וכן הלאה. בכל תקופת לימוד בזמנה מביאים את הילדים להזדהות עם הסיפורים ועם הדמויות ע"י ציור, מוסיקה דרמה וכו'. אין בתכנית הלימוד שום העדפה של מיתולוגיה אחת על רעותה, אז איך אפשר לטעון לאינדוקטרינציה? של איזו ממערכות האמונה שנלמדו?

הסיבה שמלמדים את התלמידים מיתוסים ואמונות אלה אינה כדי שיאמינו בבגרותם בקרישנה או שיבצעו פולחן לזאוס (כפי שכן קיים בחינוך החרדי והדתי!). קשה לי להסביר כאן, אך הסיבה נוגעת להבנה מסוימת של התפתחות הילד, ושמיתוסים מסוימים מזינים את מה שחי בו בגיל מסוים, ומיתוסים אחרים בזמן אחר. ממה שראיתי למשל על הכתה של הבת שלי שבכיתה ד' הם פשוט נכנסו לתוך סיפורי הצפון, אשר לי, בתור מבוגר נראו (ועדיין נראים) מאד מוזרים. אך הם חיו אותם, ציירו ושבו לספר לי את הסיפורים.

ההבנה ההתפתחותית הזו והטרמינולוגיה המיוחדת המשמשת את המורים כלל אינם עוברים לתלמידים. אין שום כוונה שבוגרי ולדורף יהיו אנתרופוסופים, אפילו עד י"ב אין מזכירים מהי, וזה מאד שונה מחינוך דתי או מה שהיה פעם חינוך קיבוצי. החינוך החרדי והקיבוצי של פעם היה מגויס לנתב ואפילו לכפות על הבוגרים תפיסת עולם מסוימת. ואילו כאן הכוונה לפתח כוחות פנימיים בתלמיד, כדי שהבוגרים יבחרו מתוך עצמם את דרכם, ושיהיו להם את עוצמות הנפש להגשים את האינדיבידואליות שלהם ולהתמודד כל אחד בדרכו עם מה שיבוא לקראתו.

לכן בכל העולם אין מושג Anthroposophical education אלא הוא נקרא חינוך ולדורף או חינוך שטיינר. רק בארץ לצערי נקלט השם המטעה חנוך אנתרופוסופי.

לאביגיל [po]ולחבצלת השרון[/po] ואחרים בעתיד, הייתי ממליץ לבקר בבי"ס או בגן, על-מנת להתרשם ישירות לפני שמתחילים לקרוא את שטיינר או אחרים. כך ההבנה תהיה פחות מופשטת ויותר מחוברת למציאות.
[hr]
[b][po]סירופ מייפל[/po][/b] (2006-02-17T18:00:13):
[u]. במקרהו של שטיינר, יש מחקרים שמצביעים גם על הקשרים בין תפיסותיו הפילוסופיות לבין עמדותיו התרבותיות פוליטיות, ומי שמכיר את הדיון יודע כי מדובר באדם בעל תפיסות חברתיות שמרניות שהביע אף עמדות אנטישמיות (ואני חילונית אתאיסטית גמורה, האמיני לי.)[/u] [po]אביגיל כ[/po]? (26.05.2005 16:48):

נחרדתי כשקראתי את המילים האלו.
בימים אלו אני מתלבטת מאוד אם לרשום את בני לגן אנטרופוסופי או לא. כי כרגע אני מנסה לראות גם קצת קדימה לגבי בית ספר בכלל. פתאום להיתקל במשפט כזה, אם לא הייתי בודקת לא היה סיכוי שהבן שלי היה נכנס למערכת חינוך שהוצגה (לדעתי) לפי המשפט הזה כשיקרית לחלוטין. מישום שממה שקראתי עד היום על האנטרופוסופיה וגם על החינוך האנטרופוסופי האנטישמיות או כל סוג של שנאה כזו היא פשוט לא חלק ממהווי של החיים.

אז כן, בדקתי בgoogle פשוט הקלדתי rudolf steiner anti-Semitism
וגיליתי המון ציטוטים של שטיינר [b]נגד האנטישמיות[/b].
האם אני צריכה לכתוב לאביגיל, "חבל שביזבז לי ת'זמן" או פשוט "תבדקי לפני שאת מפזרת משפטים כאלו, מינימום תני קישור, ציטוט...".
http://uncletaz.com/waage/waagenglish2.html
וכאן אפשר להוריד קובץ PDF מאוד מעניין בנושא: http://www.defendingsteiner.com/allegations/rs-antisemitism.php
[hr]
[b][po]סבתא לשמונה[/po][/b] (2006-02-17T23:05:40):
[b]האם רודולף שטיינר היה אנטישמי?[/b]
אם מגדירים "אנטישמי" כמי ששונא יהודים באשר הם יהודים ומייחס להם תכונות נלוזות כעם - הוא לא היה אנטישמי.
קראתי את המאמר המתורגם מנורווגית,אבל לא הצלחתי להעלות את קובץ PDF. המאמר הוא מאמר תשובה למאמר של [b]פטר שטאדנמאייר[/b] שעדיין לא קראתי ולכן אינני יודעת מה היו ההנחות ששטיינר היה אנטישמי, העובדה שלא האמין באפשרות של מדינה יהודית אינה מפתיעה לתקופתו ואינה מעידה על אנטישמיות.
מבחינתי מספיק שהיה ידידו של הומניסט יהודי גדול כמו [b]מרטין בובר[/b] כדי לנקות אותו מחשד של אנטישמיות.
אפשר להתווכח ואף להתנגד לתורתו אבל אין צורך להכניס להתנגדות האשמה באנטישמיות. גם לי יש יחס אמביוולנטי לשיטותיו החינוכיות אבל לא בגלל אנטישמיות.
האם [b]שייקספיר[/b] היה אנטישמי בגלל "הסוחר מונציה", לא ברור, בזמנו לא היו יהודים באנגליה ונאומו הסופי של שיילוק דווקא מראה התייחסות ליהודי כאדם. האם [b]צ'רלס דיקנס[/b] היה אנטישמי בגלל פייגין? יש לו ספר אחר שלא תורגם לעברית שם היהודי הוא דמות אצילה. [b]סר וולטר סקוט[/b] באייבנהו מראה דמויות נהדרת של יהודים, רבקה ואביה, ואילו [b]אגתה קריסטי[/b] משחילה בכל ספר שלה משפט אחד מעליב על יהודים בצורת רמז אלגנטי והיא, לדעתי האנטישמית האמיתית.
אנחנו צריכים להיזהר מהאשמות, יהודים בכלל, וישראלים בפרט, הם קסנופובים ולכן בקלות רבה מאשימים באנטישמיות בלי לבדוק לעומק ובהתאם לתקופה.
[hr]
[b]יעלי[/b] (2006-02-19T00:27:42):
[u]קסנופובים[/u]
אפשר לבאר?
[hr]
[b][po]סבתא לשמונה[/po][/b] (2006-02-24T01:01:45):
ל - [b]יעלי[/b]
_קסנופובים
אפשר לבאר?_
קסנופוביה = שנאת זרים.
[hr]





























[hr]
הדיון המרתק שהתקיים כאן נערך ברובו לדף [po]חינוך ולדורף חינוך לחופש וחינוך חופשי[/po]
חלקים ממנו יוחזרו בקרוב לכאן
[hr]
[/spoiler]

חזרה למעלה