אולי מישהו יכול לשתף אותי בהתרשמויות מגן הילדים של תבנית החינוך המוזהב, במעלה צביה ?

בשנת הלימודים הקרובה אנו פותחות גן ילדים ברוח הגישה האנתרופוסופית באיזור רעננה.
הגן יהיה מיועד לילדים בגילאי שנתיים עד ארבע.

נשמח לשמוע תגובותיכם,

הספלוליות.

תודה רבה, גן מקסים, חבל שאין לנו כאלה עצים בצוקים.

שירי -
אולי כדאי לקרוא על גן זית בהרצליה הם רב גילאים
http://www.ganzait.co.il/

שלום לכולם, אני אמא של ארז בן השלוש, אנחנו גרים בצוקים שבערבה התיכונה.
אנחנו 5 משפחות מצוקים (6 ילדים מגיל 2-6 ) שפתחנו "גן הורים".
הגן ממוקם באוהל\ סוכה בצוקים, האמהות והאבות מתפקדים כ"גננות", אנחנו מטיילים המון, מכינים ארוחות טעימות.
אנחנו מאוד מאוד מרוצים, למרות שיש כמובן קשיים כמו: ההורים תורמים המון מזמנם וכספם, הרב- גילאיות, מציאת עוד ילדים (במיוחד לילד הגדול בן השש שחסר לו חבר "בראש שלו").
אני אשמח לקבל הערות והארות שיעזרו לנו בעיקר בעזרה במימון, הצעות לפעילויות, הרב- גילאיות, מתקנים ומשחקים שאפשר לעשות לבד וכדומה.

מכניסים את האימן לחינוך?
את יודעת מה זה אימן?
כן, מכניסים חלק כמו אהבת הטבע, כבוד הדדי, נושא ה צבעים ועוד.
אין שטיפות מוח ....
שווה להפגש במקום לראות לשמוע ולהתרשם.
יש שם דברים מאוד מענינים בחלקם דומים לבית הספר הקיבוצי של פעם ( על הטוב שבו)

והם לא מכניסים לחינוך את האימן?

כנ"ל. רק טוב שמעתי.

את מדברת על מעלה צביה?
אם כן,
אז שמעתי רק תשבוחות

רציתי לדעת אם מישהו שמע על החינוך בתבנית החינוך המוזהב ?

במסגרת שינוי שאני עומדת לערוך במקום מגורי (מהפריפריה למרכז...) מאוד מוטרדת לגבי מסגרות חינוך שיתאימו לילדי (בן 8 ובת 5). האם למישהו יש המלצות ומידע על מסגרות אלטרנטיביות קיימות? האם ישנם בתי ספר ממלכתיים עם גישה אלטרנטיבית באיזור תל-אביב? אשמח על כל קצה חוט.

הבן שלי בן 6 וצללתי לחינוך הביתי לפני כשבועיים. אבל...
מינואר חיפשתי מסגרת של בי"ס פתוח או דמוקרטי לבני, והשאלה שאת מעלה העסיקה אותי מאוד, במיוחד כי המשמעות הייתה מעבר דירה אל סביבת ביה"ס שאמצא. המשמעות היא שהוא לא היה מכיר אף אחד מהשכונה, ושתלמידי הכיתה בביה"ס רובם מפוזרים ביישובים אחרים, חלקם רחוקים (למפגשי אחה"צ)
בחיפושיי מצאתי מענה, לפחות מסוים:
שוחחתי עם נער שעבר לכפר תבור לפני כשנתיים (כלומר: לא הכיר את בני שכבתו) ובחר ללמוד בבי"ס לאומנויות בעפולה. {כל ילדי כפר תבור והסביבה לומדים בכדורי). שאלתי אותו לגבי חייו החברתיים בכפר והוא אמר לי שהוא מבלה המון עם ילדי הכפר, בכל פעילויותיהם ויש לו חברים בכפר.
אבל...
יש לבנך חברים היום שבודאי לא יחרימו אותו אם ילמד במקום אחר
הוא ייצור קשרים עם חברים בביה"ס הדמוקרטי, גם אם הם חבורה קטנה - אולי עם ילדים בכיתה ו' או ד' - היתרון בביה"ס הדמוקרטי זה שאין שם "מעמדות" שנקבעים עפ"י הכיתה
יש תנועת נוער, וחוגים בהם יכול בנך להתחכך בילדי המקום וליצור איתם חוויות משותפות

הרעיון הוא:
אם יש לבנך מיומנויות חברתיות, הוא יוכל להשתמש בהן בכל מקום כדי להתחבר עם ילדים שיש לו עניין משותף איתם. הוא יצטרך ללמוד לאתר אותם מבין כל ה"אחרים" שיש כי זה לא יוכתב לו על ידי רשימה מקרית שהכינה הפקידה. וכיון שזה דומה יותר לחייו אח"כ - זה נראה לי יתרון.
אם לבנך אין מיומנויות חברתיות (ואולי בגלל זה קשה לו להיפרד מהחברים שלקח לו כל כך הרבה זמן לרכוש) אולי כדאי לשים על כך דגש בחיים, ללמד אותו מיומנויות כאלו, להנחות את החונך שלו בדמוקרטי לשים על כך דגש מיוחד לפחות בשנה הראשונה.

מה דעתך?
נאוה

ליסה,
לי יש את ההרגשה שלמרבית המשפחות המחנכות מן הבית אין אישור ממשרד החינוך.

אני מאמניה שהסוציאליזציה (חיברות, לא?) של ילדים המתחנכים בבית צריכה להיות בריאה יותר מאשר זו שבבית ספר או גן קונבנציונלי. בגלל חילוקי דעות חריפים ביני לבין בן-זוגי בנושא, למרות דעותיי, בני הגדול נמצא במערכת הקונבנציולית מגיל 4 או ממש מגיל 5. הוא עכשיו עולה לכיתה ה' וסוף סוף יש בסביבה שלנו מסגרת שבן-זוגי מוכן לשקול : ביה"ס הדמוקרטי לב השרון (מה שמפריע לו בין היתר, ובמיוחד, זה שעוד אין לביה"ס אישור ממשרד החינוך, יעני זה לא חוקי, אחת הטענות שלו נגד חינוך ביתי).

אך בני בשנה האחרונה סוף-סוף "נקלט" חברתית בביה"ס - הוא כנראה קלט מה דרוש להיקלט והחל לזרום עם הזרם, מה שדווקא מפריע לי. ועכשיו, הוא לא רוצה להתנתק מהחברים שלו והמערכת החברתית של אותו ביה"ס. יש לו חבר אחד שהוריו מעוניינים להעבירו לביה"ס הדמוקרטי, אבל כמו אצלנו הילד חושש שלא יהיה לו חברה, בפרט שהשכבה בגילם תהיה קטנה.

מה אני שואלת? אני מעוניינת לשמוע מילדים והורים לידלים בני 10 ומעלה על החוויות שלהם מבחינה חברתית כשלומדים בבי"ס למשל דמוקרטי, כאשר החברים לביה"ס אינם דווקא גרים בשכונה. מה קורה מבחינה חברתית אחרי שעות ביה"ס? מוצאים/שומרים על קשר עם ילדים מהשכונה? האם קורה שילד/ה לא מוצא מספיק חברה? אולי זו בעיה רק לילדים שהיו רגילים לביה"ס השכונתי ועוברים בגיל 'מבוגר' יחסית. אני גדלתי בארה"ב ולא הלכתי לביה"ס השכונתי (גם לא היה) ואני יודעת שהחוויה שלי היא שונה מאוד מהחוויה הישראלית הממוצעת של כיתה מגובשת, מסיבות כיתה וכו' שמלווה את הילדים עד סוף התיכון, כאשר אצל בן-זוגי למשל הוא היה בביה"ס עם די הרבה חברה' מהיסודי ועד סוף התיכון ועדיין נמצא בקשר עם כמה מחבריו דאז. אני מסבירה לבן שלי שמי שבאמת חבר יישאר חבר בלי שום קשר להיותם באותו בי"ס, אלא יחבר ביניהם דברים אחרים והם ייפגשו פחות, ושכמובן הוא יפגוש חברים חדשים בביה"ס החדש, ושכהוא משתתף עם ילדים אחרים בפעילויות שונות שמעניינים אותו, ואז גם יהיה להם עניין משותף. טוב, לא את עצמי אני צריכה לשכנע....אני יודעת שמבחינת בני, הוא חי בכאן ועכשיו ורוצה לשמור על הקיים - המעבר ממושבה אחת לאחרת לפני שלוש שנים עוד זכור לו כקשה מבחינה חברתית, ורק בשנה השלישית שלו כאן הוא באמת מצא חברים טובים בכיתה שלו....הנה, הכתיבה עוזרת לי להבהיר דברים לעצמי: אני שמה לב עכשיו שהחבר שהוא מבלה אתו הכי הרבה הוא ילד מהרחוב שבכלל לומד מחוץ ליישוב....אז כבר תודה על הפורום הזה שנתן לי לכתוב ולהבין משהו בעצמי, בנוסף למה שנכתב קודם ולתגובות שאני מקווה שתבואנה!

עוד על בתי ספר אלטרנטיביים וכדומה ניתן למצוא ב-מדור חינוך וב-מדור חינוך ביתי