[u]האם יש תכניות לימוד בעברית שאפשר לפעול לפיהן[/u]
האינטרנט פותר את השאלה - יש הרבה מאוד אתרים לא רק של משרד החינוך שמנחים לפי הכיתה בה צריך להיות הילד מה החומר ויש דפי עבודה וכו...מאוד נעימים וידדותיים לסביבה.
אתה יכול להציץ כאן באתרים מומלצים.
אנחנו "למדנו" בצורה " מובנת" שעתיים בשבוע ולפעמים לא אבל יש המון חומר למי שבוחר בדרך זו.
ואגב יש לא מעט שעובדים עם ילדיהם בצורה פחות או יותר מובנת.

[u]לגבי דעות של גברים, מציעה לכתוב בדף עם כותרת שתמשוך יותר תשומת לב של גברים, כמו למשל [po]אבות בחינוך ביתי[/po]?.[/u]
תומכת ברעיון, אותי דף כזה מאוד יעניין ובנוסף יעזור לאחרים.

קודם כל, לא בטוח שתאלץ לצאת לעבודה במשרה מלאה. אני יודעת על שני אבות בחינוך ביתי שנשארים עם הילדים בבית (ועובדים חלקית), ועל די הרבה אבות שנמצאים בבית בחלק מימות השבוע. יש כל כך הרבה אפשרויות וחבל להנעל מראש על אחת מהן. הרבה דברים יכולים להשתנות במשך הזמן.
בכל מקרה, גם אם תהיה עם ילדיך רק בערבים וסופי שבוע, הנוכחות שלך תשפיע עליהם. הלמידה לא מפסיקה בשעה ארבע.

לגבי דעות של גברים, מציעה לכתוב בדף עם כותרת שתמשוך יותר תשומת לב של גברים, כמו למשל [po]אבות בחינוך ביתי[/po].

[u]אחת, עקרונית, היא - אישתי לא כל כך מעוניינת ליישם חינוך ביתי בבית. מרגישה שאינה מסוגלת לכך[/u]
אישתי מתחילה להבין שזו הדרך הנכונה לחיות. אני "משאיר" לה פה ושם מאמרים בתור פירורים ואם היא עוקבת אחריהם, היא מגיעה לספר מעניין בנושא.
אישתי באה מנקודת מבט חיובית ביותר על בית ספר - בייחוד עבורה. מכאן הקושי.
[u]אנחנו משפחה בהקמה[/u] - בהריון...

יש לי שאלה נוספת - אני שם לב שהרוב המוחלט כאן הם נשים ואני, בתור הגורם המניע לחינוך ביתי ובתור זה שיאלץ לצאת לעבודה במשרה מלאה - מה יהיה חלקי?
אני רואה את התמונה, בה אישתי מבלה עם הילדים, מעניקה להם, נותנת ומקבלת ושואל איפה אני נכנס בתמונה הזו?
אשמח לקבל תגובות מגברים שעובדים במשרה מלאה, לשמוע את דעתם בנושא ומה מידת המעורבות שלהם.

תודה

שלום לך [po]כץ כץ[/po], אני קוראת שאתם בשלבים של הרחבת המשפחה ובמקביל חושבים על חינוך ביתי ועוד על חינוך ביתי מובנה. רציתי רק להאיר ולהעיר מהצד שלפעמים "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". יכול להיות שאתה מוטרד עכשיו לגבי הנושא המובנה אבל כבעזרת השם יוולדו הילדים שלכם תגלה כל מיני דברים חדשים על למידה ואפילו מחשבות מאד ברורות והחלטיות שלך ישתנו ?!

אני יכולה להעיד על עצמי (ורק על עצמי כמובן) שכל הנושא של למידה קיבל אצלי משמועויות אחרות לגמרי מאז שהילדים איתנו בבית.

בכל מקרה שיהיה לכם בהצלחה וגמר חתימה טובה.

[u]אחת, עקרונית, היא - אישתי לא כל כך מעוניינת ליישם חינוך ביתי בבית. מרגישה שאינה מסוגלת לכך[/u]
היא רוצה, בכלל?

בעיר מגוריי יש מרכז פדגוגי, ספרייה שמשמשת מורים וגנות, וכל אחד יכול להיעזר בה. (יש ספרי לימוד לעיון, אך לא להשאלה).
אני בחרתי ספרים/חוברות בנושאים שונים בהתאם לגיל/כיתה והזמנתי אותם מחנות ספרים.
רוב הלימוד נעשה בעל פה, כלומר קריאה ומענה על שאלות באופן עצמאי (הילד עם עצמו), ללא התערבות רבה מצידי (אני האמא) וגם ללא בדיקה/מבחן.
חלק מהשאלות נענות בכתב (יש לנו אישור ויש דרישה להראות קצת תוצרים).
את תוכנית הלימודים שלנו קבעתי על פי ספרי לימוד ידידותיים שבחרתי.
אין לנו סדר יום קבוע, יש שיגרה שבה חלק מהזמן הוא של למידה מובנית.

[u]אנחנו משפחה בהקמה[/u]
למה הכוונה?

שלום כץ,
לימוד מובנה לא דורש כל כך הרבה זמן כשעושים אותו אחד-על-אחד, ככה שתוכל פשוט לעשות שיעורים לילדיך כשתגיע הביתה אחרי העבודה.
לגבי משפחות שמלמדות מובנה: אין כל כך הרבה, ואלה שאני יודעת עליהן לא פעילות כאן.
לגבי תוכניות לימוד: חפש באתר משרד החינוך www.education.gov.il

שלום.

אני חדש באתר. חדש בתור כותב אך לא בתור קורא.
אנחנו משפחה בהקמה :) ויש לי כמה שאלות -
אחת, עקרונית, היא - אישתי לא כל כך מעוניינת ליישם חינוך ביתי בבית. מרגישה שאינה מסוגלת לכך. אני מדבר על חינוך מובנה ברמה מסויימת לפחות. אני מאוד דוחף אותה לכיוון ומנסה לעניין אותה אך נראה לי שלא בהצלחה גדולה. אני עובד ונראה שכך ימשיך להיות המצב בעתיד ואישתי, היא זו שתצטרך "לעבוד קשה". האם יש לכם עצות, כיוונים, חוות דעת או מזימות :)
שאלה שניה - ראיתי שמפורסמת כאן רשימה של משפחות שעושות חינוך ביתי. שאלתי היא, האם יש רשימה דומה של משפחות שעושות את זה באופן מובנה, עם שיעורים ומתכונת לימודים מוגדרת (לאו דווקא קשיחה כמובן).
ואחרונה, האם יש תכניות לימוד בעברית שאפשר לפעול לפיהן? אני יודע שיש כאלה באנגלית...

אני יודע שאני מקדים את המאוחר... אך אני מאוד להוט בעניין (כבר שנים רבות) ואני לא רואה טעם לחכות...

תודה

פו, אני חושבת שהיפה בחינוך הביתי זה שלכל ילד ולכל משפחה מתאימה שיטה אחרת, ולעתים משפחות נפגשות גם פיסית וגם בחלק ממה שמתאים להן ואז ניתן לשתף פעולה. אבל ... בסופו של דבר כל דרך טובה, ובלבד שהיא מתאימה לאותו ילד ולאותה משפחה (וזה ההבדל מגן או בית ספר שמותאם לילד דמיוני והילדים האמיתיים צריכים להתאים את עצמם אליו). אם אנחנו רוצים להשאר נאמנים לרעיון הראשי של החינוך הביתי, לדעתי, אל לאיש מאתנו לאמר שהדרך בה הוא בחר היא היחידה שנכונה, וגם אל לנו להתקבע עבור ילדינו אל שיטה אחת (ובטח לא בעודם רכים בשנים או אפילו תינוקות).

מבחינתי המפגשים נועדו לעוד דרך של קשרים חברתיים, הלימודים המסודרים מקומם [b]קודם כל[/b] בבית, אז אנחנו הולכות למפגשים, והילדה גם לומדת שם אי אלו דברים, אבל לא את הלימוד אני מחפשת במפגשים. אבל זו הדרך שלנו, והיא שנכונה לנו, היא ממש לא מחייבת אף משפחה אחרת פרט למשפחה שגם עבורה הדרך הזו תמצא כנכונה.

מה שכן, אני לא מבינה למה יש התנגדות לכך שילדינו ינצלו את האינטרנט (אולי בשיתוף פעולה אתנו ההורים) ללמידה משותפת ולשיתוף ידע. אפשר לעשות זאת בדפים באתר כאן, בפורומים באחד מהפורטלים הגדולים ו/או באתר פורומים פרטי משלנו, וכן להעזר במסנג'ר וצ'אטים לשם כך. בתי עדיין לא בשלה לזה, אבל אני כבר יודעת שבבוא העת היא תשמח אם האופציה הזאת תהייה קיימת.

גתית, צרי קשר עם [po]סירופ מייפל[/po] , היא תשמח!

ליידי ולוטם, אני איתכן!
אני מנסה לארגן דבר דומה (מעט ילדים, קבוצה שתפגש על בסיס קבוע, יום - יומי או כמעט יום-יומי, הורים שילמדו עם או בלי דמות חיצונית נוספת - תלוי ברצון הורי הקבוצה). הילדות שלי בנות 5 ו -3 ורבע. אני גרה בירושלים.
עד עכשיו הצלחתי למצוא רק משפחות באיזור שמתעניינות באן-סקולינג, ולא בהום-סקולינג.
האם מישהו באיזור ירושלים מעוניין?
גתית 02-6412778

וואו. איזה מרץ! גמני רוצה!
חינוך ביתי גם להורים!

בדיוק!
<אני תמיד אומרת שאו שאני אקים בי"ס אלטרנטיבי לילדים שלי או שאמצא כזה שגם יעסיק אותי כאמא וגם כמורה בו זמנית>
גרמת לי לקחת תדברים לידיים- החל מאחרי פסח אני רוצה לפתוח בביתי [po]חוג טבע בכפר[/po] בשעות הבוקר לילדי חינוך ביתי מהסביבה. לצאת להסתובב בחוץ לטיול בשדות לשעה שעה וחצי, לגלות ניסים ונפלאות ולחזור הביתה. טבע וארכיאולוגיה, כמו החוגים שהיו לי כשהייתי "מורחת ילד" ברשוה"ע. את החומרים יש ברשותי, הטבע מונח כאן מעבר לבית, אפשר לחבר עם חקלאות בפועל אצל חברה בכנרת- ו- בינגו.
וחוץ מזה, בעתיד, יום שנפגשים אצל א' ועושים חוג אנגלית, ויום אצל ב' ועושים חוג חימר וכו', אינטרקציו והעשרה וחברותא טובה- נפלא!

זה בדיוק מה שחשבתי. מבין שלושה-ארבעה הורים, תמיד יהיה אחד שילמד אנגלית וחשבון, אחת שתלמד טבע וציור, ואחת שתלמד תפירה ופיזיקה. אפשר לרבוץ על השטיח, אחד מההורים הללו, עם קבוצה של 3-4 ילדים, ו/או לצאת החוצה להתנסות.
(כאמור בתי עדיין קטנה מדי. אבל יש לי תוכניות גדולות ומעניינים אותי אספקטים שונים)

ליידי, אני מאוד שמחה שהחיית את הדף, בדיוק בזמן עבורי.
הבכורה (ארבע כמעט) הגיע לגיל ש"סתם לרבוץ" לא כייף לה, ונורא נהנית מפעילויות למידה יזומות. אז אני מנדבת את הכישורים שלי- הוראת הטבע למשל, וחברה את הכישורים שלה, ומספיק ששתי משפחות נפגשות באורח יזום ועם כיוון- ויותר טוב!

הברבי הראשונה שתיכנס תפתח כישורים עם מעוף..

<הברביות לטיס>

תבשיל, את יודעת שאני מכבדת אותך מאוד, אבל אני בהחלט לא מתכוונת להמשיך עכשיו את הדיון בנושא הטלביזיה. אני מכירה את כל המוסכמות כנגדה והחיים מראים לי שהמציאות הפוכה, אבל באמת שאין לי כל רצון להמשיך להתדיין בענין, זה לא מספיק חשוב בעיני.

[u]שמבחינת חכמה ודמיון כל דור משתבח מקודמו[/u]
על סמך מה את אומרת את זה?

[u]גורמת לילדים היום גם לבלות יותר עם חברים מחוץ לבית ובבית[/u]
איך?


[u]הילדה רק נולדה, ואני מבינה שהיא הבכורה שלך, אל תתקבעי בשלב זה על שום החלטה[/u]
כן...
חכי שהברבי הראשונה תכנס הביתה בלי שום מעורבות שלך :-D

טוב, כבכל תחום, דעות חלוקות יתכן שתפגשנה אם יהיה סיכוי לנהל דיון, אם שני הצדדים יהיו מעונינים לנסות מעט לשכנע ואולי גם פתוחים מעט להשתכנע. אני בענין זה רק זרקתי את דעותי לחלל האוויר. נסיוני חזק מספיק ואין לי כל כוונה לתת לאנשים תקווה שיוכלו להזיזני ולו במעט מעמדותי בנושא. אבל אני לא מוצאת שיש חשיבות רבה מידי שאנסה לשכנע אחרים גם לבחור באותה הדרך, כי גם אם זו דעתי, אני מסכימה שגם בלי צפיה אפילו של דקה בחיים בטלביזיה, עדיין ניתן לגדל ילד שיהפוך לאדם משכיל ותורם (אולי לטעמי הרבה פחות מאשר זה שכן יצפה, אבל עדיין שניהם יתפתחו במידה סבירה) ולכן אין לי סיבה לנסות לשכנע, ולכן גם אינני נכנסת לאף אחד מהדפים שעוסקים בנושא של כן/לא טלביזיה. אני בטוחה שבעתיד, כשזה יתאים, אביע פה ושם את דעתי בנושא, אבל בהקשר של הדיון כאן נראה לי שמיצינו. רק דבר אחד אני מציעה לך - הילדה רק נולדה, ואני מבינה שהיא הבכורה שלך, אל תתקבעי בשלב זה על שום החלטה.

[u]הטלביזיה גורמת לילדים היום גם לבלות יותר עם חברים מחוץ לבית ובבית וגם הרבה יותר פעילות גופנית ואמנותית.[/u]
טוב, עם זה אני ממש חייבת לא להסכים.
הטלביזיה גורמת לילדים היום בעיקר לשבת מולה כמו תפוחי אדמה שמנמנים ושמוטים ולבהות בדימויים לעוסים וקלישאתיים שמישהו אחר עיצב.
אני דווקא מכירה תוכניות רבות, ובתור מבוגרת צופה בהנאה בתוכניות תיעודיות. אבל מאמינה שהבסיס ללימוד, כל לימוד, הוא חוויה ישירה ולא מתווכת, רצוי עם אפשרות לרפלקסיה אחריה (עיבוד החוויה).

<ברור לי שהדיון יועבר באיזשהו שלב לאחד מהדפים שבשמת ציינה על חינוך וטלויזיה. נו, שויין>

טוב, הדיון כאן הוא לא רק על נושא הטלביזיה. אני רק יודעת שאני מתקשה לקרוא ספרות יפה, בגלל עיניים עיפות (לא עצלות אלא עיפות) ולכן בלי הטלביזיה הרבה מידע היה נמנע ממני. לידי גדלו ילדים שקראו מעט, וילדים שקראו הרבה ובשתי הקבוצות ילדים שצפו הרבה בטלביזיה וילדים שצפו מעט. אם לחלק את 4 הקבוצות לפי רמת הדמיון והיצירתיות שלהן, המובילה הייתה הקבוצה של אלה שגם קראו הרבה וגם הרבו לצפות בטלביזיה, מקום שני אלה שרק הרבו לצפות בטלביזיה ומעטו לקרוא, מקום שלישי אלה שלא זה ולא זה ואחרונה אלה שהרבו לקרוא ומעטו לצפות בטלביזיה. כמובן שבכל קבוצה גם היו חריגים, אבל זה בגדול, וזה בעידן שבו היה בארץ ערוץ יחיד ושודרו הרבה פחות תוכניות מועילות ומעשירות. היום יש הרבה יותר ערוצים והרבה תוכניות מועילות, לאו דוקא כאלו שמפציצות את הראש בעודף מידע. יתכן (לא בדקתי) שמרבית הפוסלים את הטלביזיה אינם מכירים את הערוצים והתוכניות הללו. חשוב מאוד לציין שהטלביזיה גורמת לילדים היום גם לבלות יותר עם חברים מחוץ לבית ובבית וגם הרבה יותר פעילות גופנית ואמנותית. צריך רק לפתוח את הערוצים הנכונים. יחד עם זה, בעיקר בערוצי הילדים וההעשרה, תוכניות משודרות אותה תוכנית ממש מספר פעמים באותו היום, אז בהחלט ניתן להגביל לצפיה באותו הפרק לא יותר מפעם בתקופה ואז כמות הצפיה הכוללת ביום יכולה להיות נמוכה מאוד ובכך להמנע מהנזקים שמהם יש מי שחוששים ועדיין להרוויח תועלת שכמעט שאין דרך אחרת להשיגה

בעצם על אחותי אני יכולה להעיד שיש לה ידי זהב וחשיבה מקורית בטירוף. על כל חפץ שמזדמן לידיה היא מסתכלת באופן קצת אחר, ויש לה פתרונות מקוריים והומוריסטיים (היא גרה בדירונת). למשל, היה חסר לה שולחן לסלון. היא לקחה דלת ישנה שהייתה בדירה, דאגה שינסרו אותה לשניים ועיטרה את המשטח בטפט שגזרה לפי דוגמא מקורית שלה. היא הבריגה רגליים והשולחן הזה משרת אותה במשך זמן רב. אגב, היא בכוונה בחרה בחצי הדלת עם העינית, כדי שיהיה מעניין במרכז השולחן. פעם אחרת היא הכינה תוך פחות משעתיים כלי לייבוש הסכו"ם מחימר: שלושה ראשי ציפורים (תרנגולות כאלה) ושלוש רגליים של עופות (טפרים והכול), וגוף הכלי מנחשי חימר מגולגלים בספירלות עם רווחים לניקוז המים.

כמובן שבילדותינו תמיד חלמנו על ט.ו. ועל בובות ברבי (עוד המצאה שלא תיכנס הביתה), ואפילו ניסינו לבנות כאלה מענפים, עלים ובד... אבל רק משום שאז היינו בבידוד יחסי מבחינה זאת בסביבה המיידית. אילו היתה אפשרות לחנך מהבית אז, הוריי היו מאושרים. הם ניסו לתת לנו מה שאפשר כך, ולמזער את הנזק עם בי"ס פתוח ובלי ללחוץ על הכנת שיעורי בית. היום יותר קל לגדל ילד קצת אחרת (גם לילד וגם להוריו).

ולעומת זאת אני גדלתי בלי ט.ו. אני לא יכולה להעיד על עצמי מבחוץ, אבל אני יכולה לומר שקראתי הרבה יותר מבני גילי, ציירתי יותר, שיחקתי בחוץ יותר בזכות זה. גם בשבילי ט.ו. ממכרת, ולכן אני מנסה לא להתחיל לצפות. התכנית המובנית/ספונטנית שאני חושבת עליה לא כוללת ט.ו.
למעשה, אני עכשיו מנסה לחשוב איך לצמצם את הדומיננטיות שלה בסלון שלי - מפה שמסתירה, קופסת קרטון מקושטת הפוכה עם "דלתות" גזורות וכו' (לא רוצים להעיף אותה מהבית כי אנחנו חובבי קולנוע וצופים ב-DVD ובווידאו בסופי שבוע כשרוצים ויש זמן).
האינטרנט קצת שונה, הוא כמו אנציקלופדיה גדולה פתוחה, אבל אני לא בעד הפצצת ילדים במידע בגיל רך. חשוב יותר בעיניי לטפח אצלם כלים לחשיבה עצמאית, יצירתית, ביקורתית, ולאפשר להם לחוות בכל חושיהם את הטבע ואח"כ גם את האמנות, הספרות והמדעים.

בשמת, את לא צריכה לאמר שדעתי הירא רק דעתי, אני עצמי ציינתי שהרוב כאן חושבים הפוך ממני, ובדבריך את כאילו מנסה לעורר מדון כנגדי.

הליידי, מנסיוני, הדמיון שלי התפתח הרבה יותר טוב משל אנשים בגילי שפחות נחשפו לטלביזיה, וזה בזכות שאני צפיתי בה הרבה. חוץ מזה, לא סתם נאמר שמבחינת חכמה ודמיון כל דור משתבח מקודמו, לטעמי האישי, זה בעיקר בזכות הטלביזיה והאינטרנט

תודה [po]עוד אמא מהורהרת[/po]. כמובן שכל הורה מעניק לילדיו לפי מיטב הבנתו, אבל בשבילי באופן אישי הטלויזיה מרתיעה מאוד. היא מצרה את הדמיון שכן מכתיבה דימויים נתונים מוגבלים ומגבילים. ילד שלא הוגבל כך יכול לדמיין גם ריחות, טעמים וחוויות של חושים אחרים, ויכול גם לחרוג בדמיונו מיחסי המרחב/זמן שאנו רגילים להם, וכו'. עניין הדמיון הוא קריטי בעיניי, הרבה יותר מכל עיקרון אחר של גידול ילדים, משום שרק ילד שלמד להפעיל את דמיונו (וזאת איש מבחוץ אינו יכול ללמדו - מקסימום להרוס לו) יכול לגדול להיות מבוגר יצירתי. יצירתי = בכל תחום (לא רק אמנות כפי שמקובל לחשוב. גם עבודת מחקר היא יצירתית. גם יחסים חברתיים דורשים יצירתיות, למשל במקרה של הומור או סיוע בפתרון בעיות).
תודה [po]בשמת א[/po], הקבוצה שלכם אכן מעוררת השראה. אנחנו בינתיים רק קוראים איתה ספרים, והיא מנסה לדפדף ומסתכלת בתמונות בעניין רב.

[u]עם ילדים מגיל 4 ומעלה[/u]
הכוונה שהבכורים לפחות בני 4. ברור שמצטרפים המון אחים ואחיות קטנים מגיל 0...

[u]נסי כבר עכשיו לחשוף אותה מעט לערוצי הופ ולולי ומאוחר יותר לערוצי לוגי ונשיונל ג'אוגרפיק ותראי שהטלביזיה לא רק שאיננה מזיקה, אלא כלי חשוב ומועיל שאין כדוגמתו[/u]
סתם כדי ש-[po]שוכנת הצוק[/po] תבין שזו לא עמדת האתר אלא דעה פרטית של עוד אמא מהורהרת:
אני מתנגדת לזה בחריפות, ואת מוזמנת לראות גם:
[po]ילדים וטלוויזיה[/po]
[po]אלימות וטלוויזיה[/po]
[po]בלי טלוויזיה[/po]
[po]לגדל ילדים בלי טלוויזיה[/po]
[po]טלוויזיה מחשב ומיקרוגל[/po]
[po]מבוגרים וטלוויזיה[/po]
[po]פתאום בלי טלוויזיה[/po]
[po]שבוע כיבוי הטלוויזיה[/po]
וזו רק ההתחלה...

בקבוצת החינוך הביתי שלנו, באיזור המרכז (באות משפחות עם ילדים מגיל 4 ומעלה מ"גדרה עד חדרה" ומעמק האלה עד הים), מתקיימים סיורים לימודיים כל יום רביעי. ביקורים במוזיאונים, באתרים שונים, בשמורות טבע, ועוד ועוד. כקבוצה, אנחנו זוכים להדרכה קבוצתית וגם למחיר מוזל, ויש פה לימוד מובנה שכל ילד מוזמן לקחת או לא לקחת ממנו כמה שהוא רוצה (חלק משחקים בצד עם החברים, חלק מקשיבים קצת, אחרים מקשיבים בעניין כל ההדרכה, משתתפים ושואלים שאלות). זה מאפשר לנו מסגרת חברתית שמשולבת עם "לימוד", בלי לחץ, בכיף, וחשיפה לתכנים מגוונים שלא לכולם היינו מגיעים בעצמנו - באווירה חברותית וחופשית.

הליידי, רבים כאן בדעתך לגבי הטלביזיה, ובכל מקרה בתך עדיין צעירה מאוד. אבל, אישית ממליצה, נסי כבר עכשיו לחשוף אותה מעט לערוצי הופ ולולי ומאוחר יותר לערוצי לוגי ונשיונל ג'אוגרפיק ותראי שהטלביזיה לא רק שאיננה מזיקה, אלא כלי חשוב ומועיל שאין כדוגמתו, ולמרות כל ההשמצות הוא מאוד מגרה לפעילות [b]פיסית ואינטלקטואלית[/b] והופך ילד לסקרן הרבה יותר, ובעיקר כלי מפתח דמיון שרק במקרים נדירים חלק קטן מאוד מהספרים יתחרו בו.

לגבי מפגשי לימוד, "במציאות" או וירטואלים, את תראי (כפי שכתבה יונת) שזה פשוט דבר שקורה מעצמו, מעצם קיומם של המפגשים. את עדיין רחוקה ואולי קשה לך לדמיין זאת, אבל ... את גם רחוקה מלהחליט סופית אם גם בגיל שבו שה משמעותי יותר תבחרו בחינוך ביתי או לא, ואם כן אם גם אז תמשיכי להעדיף את השיטה המסודרת (שבה אנחנו נוקטים) או שתעדיפי את השיטה החופשית לחלוטין שהרוב בארץ נוקטים בה. תני לזמן, לבתך ולשינויים שאולי יחולו בדרך מחשבתך להנחות אותך.

יונת, תודה על ההתייחסות. אני פשוט בשלב של תכנון והתכוננות מוקדמים מאוד-מאוד - התינוקת בת ארבעה וחצי חודשים, ועדיין לא שאלה על לוגריתמים מיוזמתה ... ;-)

ליידי, שיתוף ידע זה מצוין! והדבר המשמח הוא שזה מסוג הדברים שקורים מאליהם עם התגבשות הקבוצה. זה יכול להיות חוג "מסודר", וזה יכול להיות סתם הפניית שאלות למי שמבין באבקנים, לוגריתמים, או מטונימיות. הכי טוב פשוט לנסות לארגן את זה פעם אחת ולראות איך זה הולך ומה כדאי לשנות (אם בכלל).

אילת,
[po]שרית אמיר[/po] כתבה כאן די מזמן, דף ישן יחסית - תנסי ליתור איתה קשר בדף הבית שלה, דרך הלינק שבשם שלה (שכתוב בירוק)

הי שרית אמיר
עברנו לחינוך ביתי והילדים פחות או יותר באותם גילאים כמו הילדים שלך.
אני מאד מתחברת לדרך בה אתם עובדים.
אשמח להיעזר בך. האם אוכל לקבל מייל או טלפון שלך?
[po]eilat zr[/po]@yahoo.com
054-8090443

תודה ויום נעים
אילת

בי"ס פרטי אלטרנטיבי לכמה שעות בשבוע זה לא רע בכלל. לא צריכים להיות 10 ילדים. אם משפחות נוספות רוצות להצטרף, הן יכולות להתפצל ולחקות את אותה הדוגמא.
מצלמות אינטרנט - אני לא בטוחה שאני רוצה שהיא תגדל מול מסכים. טלויזיה - ממש לא. מחשב - במינון מוגבל. אבל התנסות עם ילדים בגיל דומה ובצורה מובנית - משהו כן מסודר.
הרי יש אנשים (אולי לא בבאופן) שהחינוך הביתי מושך אותם מזווית של אי-אמון במערכת החינוך הממלכתית, ולאו דווקא כאידיאולוגיה.

הליידי, במידה מסוימת הרעיון שלך כבר ממילא מיושם. אצלנו למשל, במפגש החד שבועי אחת האמהות (אותה אחת באופן קבוע) מעבירה מספר חוגים נחמדים. מצד שני, יותר מידי למידה קבוצתית מובנית זה כבר הופך לבית ספר, שזה גם לא מה שאנחנו רוצים וגם יוצר בעיה עם נהלי משרד החינוך שדורשים שלכל מפגש לימודי של לפחות 10 ילדים יחד (והם יוכלו לטעון שכך המצב) מתחייב פיקוח משמעותי הרבה יותר ואותו "בית ספר מאולתר" חייב לענות בהרבה יותר דרישות של הממסד. מה שכן היה יכול להיות רעיון יפה בעיני, רק דורש מעט הערכות קצת מסורבלת (לא יותר מידי, ניתן להעזר במצלמות אינטרנט) היא לבצע קבוצות לימוד (בליווי הורה, מורה בשכר או בהשתתפות ילדים בלבד) באמצעות שיחות ועידה באינטרנט. זה אולי לא מתאים לילדים המאוד צעירים, אבל החל משלב מסוים של ידע ובשלות זה אפשרי.

נו?
שום דבר?

<אוףףף>

הוקוס פוקוס ביליבוקוס, התחדש, דף, התחדש! לא מוצה הפוטנציאל שלך.

האם מישהו חשב על היבטים שונים של שיתוף ידע בקבוצת חינוך ביתי מובנה - למשל, שכל אחת/ד מן ההורים בקבוצה יכול/ה ללמד תחום אחר?
(ללמד = לגרות סקרנות, לספר סיפור, לטפח דמיון ויצירה בתחום, לפתח דיון בקבוצה של שניים-שלושה ילדים. הכוונה לא להוראה פרונטלית, רחמנא ליצלן).

מעניינים אותי היבטים עקרוניים-חינוכיים, כמו גם מעשיים וחוקיים.
[list]
[*] מבחינה חוקית/ארגונית:
[/list]
ההורים לא יקבלו כסף, אלא יחליפו ידע, כישרונות והענקה בחליפין (ברטר). כך גם סביר שלא יהיו ילדים רבים בקבוצה (בעיה חוקית עם בתי"ס פרטיים, וחוצמזה אחרת מה הועילו?).

[list]
[*] מבחינה חינוכית:
[/list]
שיעורים לא רק במקצועות הנלמדים בביה"ס, אלא גם טיולים וסיורים כל כמה זמן (נניח פעם בשבוע) גם במוזיאונים רשמיים וגם במוזיאונים של החיים, התנדבות בקהילה וכו'. וסיכום אישי של כל ילד את החוויה, מעין רפלקסיה (סיכום כתוב, ציור, הצגה, נגינה או "סתם" חשיבה שפירותיה עוד סמויים מן העין..)

[list]
[*] מבחינה מעשית:
[/list]
לפי ההיגיון וגם מה שכתוב כאן, בביה"ס יש בזבוז זמן משווע, אז התכנית יכולה להיות קצרה ולא מעיקה, אבל כן מובנית (נחוץ בעיניי). מאמינה שאת כל הקוריקולום של שבוע אפשר ללמד וללמוד בהנאה בשעות ספורות בשבוע, ברמה גבוהה ומעמיקה הרבה יותר, ועוד נשאר עודף - זמן לחיות, ליצור, ללמוד עוד ובדרכים אחרות..

כשהם רוצים ציון ולא משנה על מה הציון מתחלק לציור (אני ציירת גרועה (-: )
פרח חייכן שמש (משהו קורן ןמחייך) וליד כותבת- נהדר.מצוין. וכו....והציונים המספרים נעים בין 95-100 למה- סתם?
שמדברים על הציונים אני אומרת שגם עם ידעו משימה אחת מהכול ועשו אותה זה 100 כי ניסו כי התעמקו זה שלא הכל צלח זה משני.
זו באמת התאוריה שלי.
להסתכל על החיובי גם אם בסמקרה זה הוא מועט אבל החיובי הוא הוא שמוביל.
מכיוון שהם מכירים את התאוריה הגיוני להם שאילו הציונים.
המצחיק שהם הולכים להורי שיבדקו ויתנו ציונים והורי קצת בקו אחר אך בגדול שומרים על אותו כוון.
מאוד מענין האי רצון שלנו המבוגרים מצד אחד למסגר את הערכה הלימודית ע"י מתן ציון, לעומת הרצון של הילד לקבל ציון.
ואולי זה כך כי הם בבית במסגרת חמה אוהבת ומגנה והם יודעים שלא יצאו נפגעים.

נשמע ממש נחמד

אצלי הילד רוצה תעודה כמו הבנות, ואני מכינה לו תעודה עם מה למדנו השנה, ומה התקדמנו, ועם איזה תחביבים הוא הכי העביר את הזמן.
וגם דברים מיוחדים אחרים שיהיה לו נחמד לזכור .
והילדה הקטנה הכינה תעודה לתינוק שהוא כבר הולך ושצמחו לו השיניים..

לשרית, מה שכתבת כאן נשמע מאוד מענין.

לגבי המועדפים שלך. בהחלט אשמח לקבל את הרשימה, יתכן מאוד שיהיו בה לפחות כמה דברים שיתרמו לנו.

לגבי ענין הציונים. אם תעני לבקשת ילדיך, איך להערכתך תוכלי לקבוע את הציון הכמותי? ברור שבדברים כמו מתמטיקה זה אפשרי, אבל מה בתחומים האחרים?

בכל מקרה, עושה לי רושם שמימך יהיה לי הרבה מה ללמוד (גם מהאחרים, אבל בינתיים אני חשה שאת ובן עמי נוהגים בדרך הכי קרובה לדרך שאני חושבת עליה).

אז אשמח אם תצרי איתי קשר באמצעות "הדואר האלקטרוני שלי" [email protected]

ביי

אנחנו מלמדים בבית בת-10 בן 7.5
שיטה-אין כל פעם דרך חדשה
למשל: הסטוריה- סיפורים מפי סבא על תקופת טרום וראשית המדינה בנוסף הסדרה הגבורים האלמונים של גלילה רון פדר ולאחר מכן סיורים במקומות שהוזכרו.
הבת אוהבת גאוגרפיה- מקבלת מפה אילמת של הארץ בצד אותיות מבולבות צריכה לסדר לעיר/אזור בארץ ולשבץ במפה האילמת.
בין לבין דפי עבודה בחשבון מגישה להם לבת לא מיד בא- לא בא = לא עושים הבן מאוד אוהב.
מאוד מקפידה שלא ירגישו מחויבים ולא יעשו מה שלא מענין אותם וזה מוכיח את עצמו כי יש מהם דרישה לעוד ועוד הבן במתמטיקה הבת גאוגרפיה הסטוריה תנך.
תורה/תנך- בערב שישי קבלת שבת הכוללת קריאת סיפור או פרשת השבוע שיחה בנושא ומציאת חיבור אם יש לימינו אנו ולחיינו הפרטיים..
קונים הרבה ספרים בחנויות יד שניה, מקבלים מחברים ספרי לימוד מעלעלים ומחפשים מה ואם בכלל יש שם דברים שמענינים אותנו.
יושבים בערך 3 פעמים בשבוע "ללמוד" שזה בין חצי שעה ל45 דקות.
עושים ימי ספריה מפזרים בסלון אינצקלופדיות, ירחונים אטלסים וכו...מעלעלים ותוך כדי קוראים חוקרים ועוד.
הולכים לספריה הציבורית בבוקר שאין אף אחד וכל אחד מחפש ומוצא ה שמענין אותו.
אני מחפשת-ומוצאת המון דברים באינטרנט ומביאה לילדי ולא בהכרח תמיד זה ימצא חן בעינהם ונשתש בזה
יש לי אין ספור מועדפים בכל התחומים אם מישהו מעונין בשמחה אשלח ואשתף במה שיש לנו.
בימים אילו דולפינים תופסים אצלנו את הכותרת לודים קוראים ונוברים בנושא ראו בטלוזיה תוכנית ומשם נפתח הערוץ ללמוד עוד ועוד על הנושא.
לפעמים מעלים "נושא מובנה" כמו- שרה אהרונסון הנושא "המובנה" מגיע שאלה/תקופה או כגון אילו
קראנו עליה, דיברנו על התקופה על הארוע ביקרנו בזכרון
ככה זה בערך אצלנו אין סדר מממשי בלמידה אבל יש בכל זאת קצת למידה עם חוברות מחברות.
המצחיק הפ לפעמים מבקשים ציונים אני מציירת ציור פרח/חייען וכו...הם רוצים ציון במילים ומספר

בבוא העת, ובהתאם לאפשרויות שיהיו לנו אז (אני מניחה שיש לנו לפחות עוד שנתיים עד אז), נמצא את הפתרון הנכון ביותר עבורנו

[u]הספרים של האו"פ.[/u]
אני חושבת שאפשר לקנות יד שניה בזול או לקבל ממי שכבר סיים ללמוד.

אני לא מניחה שבקלות אשיג עוד ספרים, אבל פרט למתמטיקה שקשה מאוד בלי ספרים (וכפי שציינתי אותם יש לנו), בכל היתר ספרי הלמוד המסודרים נראים לי די מיותרים. במקום זה למידה מספרים אחרים שיש בבית, בספריה או בכל מקום אחר בו אנו נמצאים. למידה מתוכניות טלביזיה, למידה מהאינטרנט (אני כמעט כל יום מוסיפה עוד בין 5 ל-10 פריטים למועדפים), למידה בדרך של התנסות, ולמידה מהידע של ההורים. בעתיד אני מתכננת גם (בתדירות נמוכה, כי אין תקציב ליותר) לבקר גם במוזיאונים, הגנים באבו כביר ועוד.

לאחר שנסיים עם למידת החומר התיכוני, כנראה שנצטרך מעט יותר ספרי לימוד - הספרים של האו"פ. זה עלול להקשות עלינו תקציבית, אבל דיה לצרה בשעתה. אולי גם לזה נוכל לאלתר פתרונות אחרים, היות שהיא עדיין גם שם לא תוכל ללמוד רשמית לפני שימלאו לה 14, או ששוב נצליח להשיג ספרים מסטודנטים שסיימו קורסים ויסכימו לסייע. אבל לזה עוד חזון למועד, ולצרכים העכשוויים, אנחנו בהחלט מסתדרים.

כימיה היסטוריה חשמל ומדעים - הספרים החדשים יקרים, בספריה אי אפשר לקחת ( ספרי עיון ), יש לך רעיון למידע?
יש ירחונים על הסטוריה או מדע? יש אפשרות לקנות ערמת ירחונים ישנים יותר בזול?
לאורית
הן מקבלות חוברות בדואר, מאיזו אגודה של homeschoolers , גם בעברית? אפשר לקחת חוברות רק בתחומים מסוימים?
איך מגיעים לאגודה?

השיטה בה אנחנו נוקטים די דומה לשיטה של בן עמי, דומה אבל שונה. ראשית אנחנו יושבות במרוכז כל יום פעם אחת או פעמיים (אם הילדה לוחצת), תחילה זה היה בן חצי שעה לשעה ועכשיו זה יותר בין שעה לשעה וחצי ולומדות חומר של בית ספר תיכון (הילדה בת 4 ורבע). חלק אני מלמדת אותה מידע אישי שלי, חלק גדול אני נעזרת באינטרנט ומעט מספרי לימוד שקבלנו (בעיקר מתמטיקה). תחומי הלימוד הם בעיקר מתמטיקה, מדעים, גיאוגרפיה, הסטוריה (טוב, כאן אנחנו ב"פיגור" - רק מצרים העתיקה), תנ"ך (גם כאן "פיגור" - רק קריאה ראשונה של ספר שמות), אנגלית, אזרחות, אקטואליה ועוד.
בהמשך אני מתכוונת להעלות לאט לאט את משך הזמן שמוקדש ללמידה, אבל בתאום עם הילדה (שלוחצת ללמוד עוד ועוד, ואני צריכה כל הזמן להזכיר לה שיש בחיים עוד דברים ולא רק למודים). מצד שני - היות שאנחנו כבר הרבה מעבר לבסיס בכל התחומים ומצד שני היא כל כך צעירה, אז אני בשלב זה מרחיבה את הגדרת הבסיס, אבל אני לא מתכוונת להרחיב אותה יתר על המידה, ומרגע שנסיים את למידת הבסיס המורחב אני מתכוונת לאפשר לה לבחור מה, איך וכמה ללמוד בהמשך ובלבד שתהייה לפחות מעט למידה במרבית ימי השבוע. אז נראה לי שבשנה שנתיים הקרובות נעלה במינון הלמידה, ורובו עדיין יוכתב על-ידי, תוך הקפדה לא לעבור בשום מקרה על ברוטו 4 שעות למידה (מסודרת) ביום, ולאחר מכן העיקר יהיה שתלמד משהו ורצוי למידה שיש בה מחד התמקמעות ומאידך שמירה על אופקים רחבים. בנוסף, אשמח אם לאחר שנסיים את הבסיס המורחב היא תבקש ללמוד גם תחומים בהם לא למדנו עד אז ואני אשתדל לסייע לה בכך.

יש פה עוד הורים שמלמדים נושאים שונים?
אם כן איזה נושאים ואיך?
(ספרים מיוחדים, חוברות מיוחדות, או פעילויות שעושים קבוע)?

:-)

[u]ללמוד ממש לפי חוברות ביה"ס עם "שיעורים" ומבחנים[/u]
אנקדוטה (בלי קשר ישיר למשפט המקורי): הבכור שלי שאל אחרי שסיים לעבוד באיזו חוברת, אם אני יעשה לו מבחנים. שאלתי אותו אם הוא מעוניין, והוא [b]מאוד[/b] מעוניין. הכנתי לו אחד בחשבון ותליתי אותו על הדלת עם מגנט. הוא עשה אותו בשמחה.

שאלה קשה.
את מכירה אותם את הגן ואותך הכי טוב, השאלה אם מבול של עצות (שונות כמובן) יעזרו...
אפשר גם לנסות כמה ימים עם כולם ולראות איך הולך .
בהצלחה :-)

בן עמי, אני בהחלט מסכימה עם מה שכתבת. אני מתלבטת האם בנוסף לבת בגיל 7 שתשאר בבית, האם גם להשאיר את הבן שהוא בגיל 4. הסיבה שהבת נשארת היא לימודית, ירידות קלות בקשב וכד' ואני פוחדת שעוד ילד שילמד לידה משהו שונה יסיח את דעתה (וזה בנוסל לילדה בת שנה שתסתובב מסביב).

בס"ד

ליהודית
[b]את חושבת שה"תוכנית" שלכם יכולה להתאים גם כאשר יש יותר מילד אחד בבית?[/b]
היו ימים שכל הילדים נשארו, בחשבון כל אחד עושה 2-3 דפים בחוברת שלו , אם צריך מסבירים פה ושם. תחומי ענין כל אחד לפי מה שאוהב, חוץ מחשבון יכולים ללמוד הכל יחד [היסטוריה מדעים הכול] גם אם הפרש הגיל גדול,מסבירים ברמה רגילה עם חזרה במילים קלות יותר. כשיש פעוט אפשר לסכם עם הילדים שכל אחד משחק איתו קצת כשהשני צריך הסבר אישי.
יש לי בעיה עם כל המשפחה בבית, אז 2 מהילדים בבית ו2 לא , יש ילדים שחשוב להם להיות עם עוד ילדים כל יום יש ילדים שלא, לצערי רוב הילדים בביה"ס, אם היו אומרים לי ללמוד בבית זה היה בשבילי גרוע כי היה לי נחמד להיות בבוקר עם החברות.

[b]אני מכירה משפחות שעושות homeschooling מלא, לפי חוברות ותכנית לימודים מאוד מובניית[/b]
ללמוד ממש לפי חוברות ביה"ס עם "שיעורים" ומבחנים עושה לי רע לחשוב על זה בכלל..

אפשר ללמד הכל דרך קריאה וסיפורים גם ברמה גבוהה ביותר.
זוכרים מה קרה לשילגיה? ברור שכן.
אם אין לכם ילדים- לפני כמה זמן שמעתם אותו?
זוכרים מה [b]לימדו[/b] אותכם באותו זמן? ברור שלא..
גם זקן בן 70 זוכר מה קרה לכיפה אדומה, כי כשהחומר עובר בדרך של סיפור הוא נקלט בצורה הרבה יותר טובה.

אפשר לעבור על שאר החוברות בע"פ -רוב החומר שם ברמה שהילדים יודעים . חלק מהחוברות מענינות .
את חוברות ביה"ס ניתן ללמוד בע"פ תוך זמן קצר, הכתיבה נותנת למורה קצת זמן פנוי, אפשרות לבדוק הבנה בקלות,
ואפשרות לסמן להורים מה הילד לא הספיק אז שילמדו בעצמם בבית... :-)
והכי חשוב עוזר להם למרוח חומר לימוד של חודש על שנה שלמה..

אני מכירה משפחות שעושות homeschooling מלא, לפי חוברות ותכנית לימודים מאוד מובניית, בלי מורים פרטיים.
הן מקבלות חוברות בדואר, מאיזו אגודה של homeschoolers , והאמא דואגת שיעבדו בקצב מסויים ויעמדו ביעדים.
יש להם שעות לימוד מוגדרות וסדר יום מאוד מובנה.
זה אפשרי לחלוטין.
יש שם ילדים בגילאים שונים. כל אחד עובד על החומר הלימודי שלו, בקצב שלו. אבל צריך לגמור את החוברות עד סוף שנת הלימודים, כלומר רצוי שיעשה כמות עבודה מסויימת בכל יום.
יש להם חדר עבודה, או חדר לימודים, בו לכל ילד יש את פינת השולחן שלו ובה הספרים והמחברות שלו, ולוח בו הוא מסמן מה הוא יעשה\עשה באותו היום.

אם אפשר עוד שאלה, אתה חושב שה"תוכנית" שלכם יכולה להתאים גם כאשר יש יותר מילד אחד בבית?

הילד בן 8.5 , [ גיל כיתה ג ]
חשוב להדגיש שהלימוד גמיש, אם יש פעילות להיום או שהילד לא קשוב יש יום או זמן חופשי.

בן עמי, אפשר לשאול בן כמה הילד שלך?
מה שסיפרת זה בדיוק מה שאני מחפשת- ככה אני רוצה שיראו הלימודים שלנו בבית.

בס"ד
לעוד אמא מהורהרת
[b]"אני מאמינה שאני לא היחידה כאן שמאמינה בדרך הביניים, ואשמח ללמוד מנסיונם של כולם ועל פיו לבנות (בבוא העת) את הדרך הנכונה יותר עבורנו".[/b]
הדף על חינוך ביתי חופשי אז לא כל כך מתאים לי לכתוב פה על דרך ביניים, אם זה ממש לא מתאים לדף תמחקי אחרי הקריאה.
אנחנו שנה שניה בבית.
אני חושבת שזה נהדר לילד ללמוד רק מה שהוא בוחר, אבל לנו נראה להשאיר את הלימוד החופשי לחודש פה חודש שם, או לימים "חופשיים" כדי שתהיה לו "דלת פתוחה" לשוב לביה"ס אם ירצה בכך כשיגדל.
[b]קריאה למדנו בדרך של דקות ספורות כל פעם[/b] והיום הדבר האהוב עליו זה לקחת את הספרים שהוא אוהב ולקרוא לבד בלי לחכות שמישהו יתפנה להקריא לו.
כל שנה אנחנו בוחרים 2-3 חוברות של ביה"ס- השנה חשבון עברית ומשנה, חשבון ועברית הוא עושה כרגיל אך 2-3 עמודים כל פעם, משנה הוא אוהב ונלמד בע"פ.
הילד כותב כמה שורות כל יום, לומד תורה עם רש"י.
שנה שעברה למד נביא - על המרגלים, על הגיבעונים שרימו את יהושוע, על שאול שאיבד אתונות ומצא מלוכה [גם הוא מאבד לפעמים ונחמד לדעת שיכול לצאת מזה גם משהו טוב.. ]
מדע בתחומים שמענינים אותו מהאנציקלופדיה.
היסטוריה מידע מעניין על כל תקופה [התלהב בעיקר מהונדלים הברברים מנפוליון על אי בודד ו..מה לעשות- מהגליוטינה..]
אנגלית קוראים ספרונים מהסיפריה. אני משפט הוא אחרי ותרגום, לפעמים עוצרים על אותיות ניקוד או זמנים וכו. מילים פשוטות הוא כבר קורא לבד.
מ-ספרים בהמשכים לפני השינה הם שומעים על מקומות, זמנים, ואנשים שונים [ הזאב הלבן נווט האמיץ משפחת רובינזון השוצרית אי הילדים].
הלימוד "גוזל" כשעה וחצי ביום, זמן הלימוד הוא [b]לכל היותר רבע שעה כל פעם[/b], ההספק מדהים, ונשאר די זמן חופשי. רוב הזמן פנוי לתחביבים מחשב ספרים יצירה בישול טיולים ודברים שהילד אוהב לאסוף ולחקור בעצמו שמהם הילד לומד המון
[לא ניתן דוגמאות כדי לא לתפוס את כל הדף...].

טוב, אני יכולה להמשיך את דברי. כדי להבהירם אתאר כיצד אני מדמיינת (מאוד בגדול) אותנו בחינוך ביתי (או בשם שיכול להיות נחמד יותר "חינוך ללא גן או בית ספר").

אכן יהיה לנו סדר יום, אבל תהייה הרבה גמישות לגביו ופעמים רבות נסטה ממנו. תהייה תוכנית לימודים מוגדרת (שנבנה יחד), ונציב יעדים (מאוד לא קשיחים) לגבי עד מתי צריך להשלים משימה מסויימת. סדר היום יכלול הרבה עשיה משותפת והרבה עשיה לבד וגם פנאי לקשרים מחוץ למשפחה (שיגדל ככל שהילדה תגדל). העשיה המשותפת והעשיה לבד תכלול, מטלות הבית, למידה, פעילויות פנאי ותחביבים, פעילויות מחוץ לבית, טלביזיה ומחשב, משחק, שיחות (מאורגנות ולא מאורגנות) ומנוחה. עד כאן זה נראה כמו HOME SCHOOLING, אבל זה לא ממש זה. שיטת הלמידה עצמה תהייה הרבה יותר חופשית ונשתדל לא להסתייע במורים פרטיים, ובעצם בקטע הזה נהייה הרבה יותר קרובים לאלה שנוקטים ב-UNSCHOOLING.

אני מאמינה שאני לא היחידה כאן שמאמינה בדרך הביניים, ואשמח ללמוד מנסיונם של כולם ועל פיו לבנות (בבוא העת) את הדרך הנכונה יותר עבורנו.

קראתי בינתיים רק את הפתיחה של הדף [po]חינוך ביתי חופשי[/po], בעתיד מתכוונת לקרוא בו יותר.

קשה לי להאמין שרק שני הקצוות שצויינו כאן אפשריים. יותר מזה, אני לא מאמינה ש-HOME SCHOOLING טהור באמת יתכן, מלבד אולי במקרים שלא מגיעים לבית הספר מכורח ולא מבחירה (ילד חולה למשל). מה שאני מאמינה זה שיש משפחות שנוהגות ב-UNSCHOOLING טהור ומשפחות אחרות נוקטות במשהו שהוא בתווך בין שתי השיטות (מה שלי אישית נראה הנכון ביותר).

טוב ... אני צריכה להתפנות עכשיו ל"תלמידה" שלי, אמשיך לכתוב אח"כ.

(קונטרה ל-[po]חינוך ביתי חופשי[/po])