_בעצם ההתלבטות שלי:

לשים את הילדים בגן מעולה, פרטי- אבל כל יום בלי אמא ל-4-5 שעות, או
לשים בגן פחות טוב אבל רק ליומיים- שלושה ושאר הזמן עם אמא._
אני לגמרי בעד האפשרות השנייה (כל עוד הגן רק "פחות טוב" ולא "זוועתי").

[u]הרי מדווחות על היעדרות למועצה[/u]
איך זה באמת הולך בגן חובה? האם כל יום שילד נעדר בו מדווח הלאה? האם זה תלוי גננת?

הבלבול התבטא בזה שכדי להסתדר ולשרוד בחברת ילדים גדולה היא היתה צריכה להתרגל לכל מיני דפוסי תקשורת, צורת "משחק", תחרותיות שאינה חיובית, מילים וביטויים שמאוד לא מקובלים אצלנו בבית והפריע לנו מאוד לראות אותם באים ממנה. ואם לנו כמבוגרים קשה לא להביא את העבודה הביתה, תארי לך כמה זה קשה לילדה בת 5. נוצר מצב בו בימים מסויימים בשעות הבוקר היא נדרשה (למרות שהיום אני חושבת על זה יותר כנאלצה) להתנהג בצורה מסויימת כדי לקבל משוב חיובי מהסביבה ואז כששבה הביתה היא קיבלה משוב שלילי על ההתנהגות הזו. וכמובן שההפך נכון גם כן. ואני אפילו לא מדברת על בעיות אלימות אלא על זה שבמשחק בו משתתפים יותר מ2 ילדים ברוב המקרים מוטיב מרכזי בו הוא אנחנו נגד X, על זה שצריך להיות מאוד קולני כדי לבלוט, על המרפקנות שנדרשת כדי לתפוס משחק אהוב, על התחרותיות מי מקבל יותר מחמאות מהגננת/סייעת/ילדים. לראשונה מזה 4 שנים היא הודיעה לאחיה הקטן שאותו היא רגילה בעיקר לעודד (וכמובן מקבלת על זה עידוד מאיתנו) שהוא לא יודע לצייר אלא סתם מקשקש. פתאום כשבאו חברים מהגן הביתה המשחק היה נגדו (כי ככה זה בגן כפי שציינתי קודם), פתאום אי הסכמה לא פותרים בשיחה והגעה לפשרה אלא בריב הכולל צעקות וקללות. היות והחלטנו שאנחנו בכיוון חינוך בייתי הגענו למסקנה שאין טעם להמשיך ולשגע אותה בין שני העולמות האלה ועזבנו לגמרי את הגן. לפני כן היא היתה בגן באופן חלקי שהיה מוסכם ומכובד מאוד ע"י הגננת. היא נחשבה בגן לילדה מועשרת מאוד, הצוות מאוד אהב את היותה בגן מפני שהיא מאלה שיוצרים משחק ופעילות יש מאין כמעט ולא צריך היה להתעסק בה יותר מידיי. הגננת ליוותה בצורה מכבדת ומכובדת את כל קבלת ההחלטה שלנו לגבי חינוך בייתי, ושידרה לאורך כל החודשים בהם היינו בגן שמדובר בדרך לגיטימית וטובה (היה חשוב מאוד כי בגן חובה הרי עושים הכנה לכיתה א'). יש לי רק מילים טובות להגיד עליה, אבל על המציאות בגן ממש לא.

[u]אצלנו העניין הזה של חצי בית חצי גן נוסה ולא הצליח. נוצר המון בלבול אצל הילדה[/u]
את יכולה לפרט? איך התבטא הבלבול? האם זה הפריע לגננת?
אודליה,
אני מאוד מזדהה עם ההתלבטות (אני כבר אחרי הכרעה). מה שהכריע היתה התחושה שבמקצוע שלי (מהנדסת) אין כל כך אפשרות לעבודה חלקית, בטח שלא בתחילת הדרך. בנוסף לכל עבודה חלקית יש גרורות (נסיעות, הוצאות רכב, לבוש, ארועים, קורסים וכו')

[u]לא הייתה להן שום בעיה שנבוא חלקית[/u]
חלקית - לכמה ימים? (כי ניצה מתכוונת ליום אחד).

[u]זו לא בקשה שמצריכה מהגננת מאמץ נוסף[/u]
גננת צריכה להסתדר גם עם שאר ההורים, שלחלקם גם יש כל מיני דרישות - המאמץ מצטבר...

[u]לדעתי זו עוד דרך של משרד החינוך לטרפד חינוך בייתי[/u]
לדעתי משרד החינוך לא נגד חינוך הביתי, הוא כנראה מעוניין בהפרדה - מי שרוצה חינוך ביתי, אחראי ללמד את ילדיו בבית. כלומר מי שמתנגד לבית הספר שלא יבוא בדרישות מאוד ספציפיות מהמערכת.
דרך אגב, לא בכל בתי הספר יש אפשרות לשלב חינוך ביתי ולימודים, זה תלוי בהחלטה של המנהלת.
(אני אישית יכולה להבין את ההסתייגות של מנהלים/ות שלא מאפשרים/ות שילוב כזה).

_אם יהיה שינוי כזה, ייתכן שהוא נובע מכך שמשרד החינוך לא מעוניין יותר לשתף פעולה עם מקרים יוצאי דופן.
באמת, תחשבו רגע על הצד השני, של המערכת, מנהלים, מורים וגננות שצריכים להתמודד עם משפחות שלהן רצונות שונים ומשונים._

בגנים פרטיים לא הייתה לי בעיה כזו... כל עוד שילמתי מחיר מלא לא הייתה להן שום בעיה שנבוא חלקית, כל עוד הימים קבועים כדי לא לבלבל את הילד. תחשבי- זו לא בקשה שמצריכה מהגננת מאמץ נוסף (כמו למשל אם אני אחליט שהילד שלי אוכל רק ארוחה שאני אביא מהבית, והן צריכות להתעסק בזה, וגם להסתבך עם הילדים האחרים שאולי יקנאו, או שאני אבקש להביא בשעות אחרות, מה שעלול לגרום להפרעה בסדר היום של הגן)- אלא להיפך, זה מקל עליהן, ומקטין את מספר הילדים בגן בימים הנתונים.

לדעתי זו עוד דרך של משרד החינוך לטרפד חינוך בייתי, כמו שמשרד הבריאות וביטוח לאומי מנסים לטרפד לידות בית.
(ראי ההסכם החדש של ביבי עם ש"ס...)

ניצה ואודליה, אני מאוד מבינה אתכן, מן ההתחלה, (אנחנו בחינוך ביתי),
אני חושבת שיום אחד או יומיים בגן יכולים להוות בעיה או קושי מהסיבות שציינתי, מבחינתה של הגננת ושל הילד.

[u]אבל מתרוצצות שמועות שבנהלים החדשים יאסרו על שילוב כזה[/u]
אם יהיה שינוי כזה, ייתכן שהוא נובע מכך שמשרד החינוך לא מעוניין יותר לשתף פעולה עם מקרים יוצאי דופן.
באמת, תחשבו רגע על הצד השני, של המערכת, מנהלים, מורים וגננות שצריכים להתמודד עם משפחות שלהן רצונות שונים ומשונים.

חינוך חובה משמעותו שהגנים, אצלנו כבר מטרום טרום חובה, הם של משרד החינוך ולא של העיריה ובהתאם גם העלויות - לא משלמים על הגן מלבד דמי שכלול (שזה בעצם ועד הורים) וקרן קר"ב. אצלנו זה יוצא 900 ש"ח לכל השנה. אודליה - ליבי איתך. הדילמה הזו, כשהיא עוד היתה בחיינו, הדירה שינה מעיניי. אצלי הפחד לא היה הצד החברתי או הכלכלי אלא הקושי הגדול שלי להיות חריגה (נו- קיבוצניקית, לינה משותפת וכל זה).

כמובן ששכחתי את הכי חשוב- מרגיש לי בבטן להיות איתם בבית @}
לכן נוטה יותר לכיוון של לשלוח לגן ליומיים קבועים בשבוע ולהיות איתם בשאר הזמן...

[u]אם הילד ירצה ביה"ס, אני בעד לתת לו להתנסות, עם הרבה הקשבה לצרכים[/u]
ז"א שאם יש שיעורים שהוא אוהב ושיעורים שלא- לאפשר לו לבחור כמה בי"ס הוא רוצה (מראש, ובתיאום עם הנהלת בי"ס).
בשביל ילד בן 6 ומעלה אני לא מחפשת בייביסיטר, יש סבים וחוגים וגם אני עובדת מהבית, ויכולה לתכנן את היום באופן מפוצל למשל סביב ארוחות וכאלה. אז מצידי שלא יילך בכלל.
מצד שני- אם הוא ירצה חברה (נראה לי שהקטן כזה שיתיש אותי בחיפושים אחרי חברה... ואני טיפוס של בית)- או שירצה ללמוד (אני מאוד אוהבת ללמוד)- או מכל סיבה אחרת שירצה ללכת- אני אשמח אם הוא (הם) יוכלו ללכת באופן חלקי, כי לא רוצה כל כך הרבה שעות מחוץ לבית...

וגם, וזה חלק משמעותי- אני ממש סבלתי בביה"ס. גם חברתית, וגם מבחינה לימודית היו שיעורים ששעממו אותי. דווקא למשל חשבון נורא אהבתי, ועד היום. אבל היו שיעורים שריחפתי בהם והמורות היו שונאות אותי בגלל זה- ADD לא מאובחנת... אז לא היתה מודעות, סתם קראו לנו עצלנים :-(. אמא שלי לא נתנה לי ימי חופש לא מתוכננים, אבל עם אבא שלי הייתי בוכה שכואבת לי הבטן והוא היה משאיר אותי בבית... בימים המועטים שהוא היה איתנו. לא היה מכריח ללכת לביה"ס. וזה היה ממש טוב לי. הלוואי שזה היה נעשה בלי בכי ופשוט היו שולחים אותי ללמוד מה שחשוב (=מה שעיניין אותי) ובשאר הזמן משאירים בבית.

ורק לשם הבהרה- כשאני אומרת "עם הקשבה לילד"- אני לא מתכוונת לשאול פיזית ולהקשיב למילים שלו... אלא לשים לב אם הוא נראה שטוב לו או שהוא מדוכא, לשים לב גם למה שהוא מספר, לחוויות שלו מביה"ס, אבל ובעיקר לתחושות שלי בתור אמא- האם טוב לו. להתעניין, לשאול.

טוב, התברברתי הרבה בשעות האלו של הלילה...
אני עוד בלב ההתלבטות, אם יתפתח דיון בכיוון הזה נעביר לדף אחר...
לילה טוב ZZZ

בהקשר של הדף הזה- כמובן שהגישה הגלויה כלפי הגננת לא תהיה "בייביסיטר זול"... וזו גם לא 100% מהדיעה שלי, זה היה תמציתי מאוד כי לא יכולתי לכתוב בדיוק באותו הרגע... אני רוצה שיהיו בחברה, וקשה לי להסחב למפגשים אחרי הלידה. אני גם אוהבת את ההעשרה שלהם (בגן הנוכחי, לא יודעת איך יהיה בגן ציבורי)- הגננת נותנת משהו נוסף (לא יותר טוב, פשוט אחר)- אם זה בחוגים שיש להם, כל מיני חוגי ריתמיקה וכו' שהגדול שלי נהנה בהם מאוד, וגם עבודות יצירה שלא תמיד בא לי על הבלאגן בבית (אני כבר שנים בהריון או אחרי לידה... D-:) אז אני לא מאפשרת כמו שהייתי רוצה, סיפורים ושירים שאולי אני לא מכירה, היכרות עם העונות ועם החגים...

בת'כלס הגישה שלי לגיל ביה"ס (כשיהיו גדולים בשביל לאפשר לי לעבוד מהבית)- היא לזרום עם הילד. אני לא קיצונית לכאן או לכאן.
אם הילד ירצה ביה"ס, אני בעד לתת לו להתנסות, עם הרבה הקשבה לצרכים. אם לא ירצה- הכי טוב :-).
מבחינת ההשכלה שלי אני יכולה אפילו להכין לבגרויות מהבית (וגם עשיתי את זה בתור סטודנטית), וגם יש לי אמא ואחות מורות...

לגדול שלי מאוד קשה עם מסגרות, אפילו שזה רק לחצי יום. בהתחלה הקשבתי לגננות ושמתי כל יום באדיקות כדי "ליצור שגרה"- הילד מעולם לא הסתגל לגן (במשך חודשים)... השנה באתי יותר מוכנה וגם אסרטיבית, החלטתי (וקיימתי) לעבוד פחות, גם בבקרים. אז נשארתי איתו המוווון בהתחלה (לפעמים עד 11, ואז ב-12 וחצי חזרתי להביא אותו)- עד שהוא שיחרר אותי מרצונו... אני מדברת בלשון יחיד כי הקטן שלי ממש יצור חברותי, אחרי שבוע כבר רץ לגן בשמחה ולא מסתכל אחורה... ממש עיניין של אופי.

מה שעובד לי הכי טוב עם הבכור שלי- זה לתת לו בחירה אם הוא רוצה ללכת לגן או לא.
זה לא שכל בוקר נפתח אצלנו בשאלה אם הוא רוצה ללכת לגן, אני חושבת שזו אחריות גדולה מידי בשביל ילד בן 3 וחצי.
אבל אם יש יום שהוא אומר מפורשות שהוא לא רוצה ללכת לגן (סתם כי בא לו להתפנק איתי בבית... גם אני כזו, בנאדם של בית)- אם אני לא עובדת באותו היום- אני בכיף משאירה אותו בבית. ומה שראיתי הוא שבנוסף לכיף של "יום פינוק" (של כולנו), בימים אחרים כשאני צריכה לעבוד ואני מסרבת (בעדינות, ז"א מסבירה שהיום אני צריכה לעבוד ולא אוכל להיות איתו, ויהיה לו משעמם)- בקיצור הוא ממש מקבל את זה יפה, והולך לגן בכיף (לרוב), ואני מאפשרת יום בית ביום אחר.

[po]אהבת עולם[/po]-
גם אצלנו במושב הגנים מגיל 3 "חינם"- הגן הוא רב גילאי (3-5), והתשלום הוא כמו לגן חובה- משהו כמו 680 ש"ח לשנה+ עוד קצת לוועד הורים וגם תוספת קטנה למי שהילד שלו אוכל צהריים בגן. (משהו כמו +100 ש"ח לשניהם לחודש). זה קיים בהרבה מושבים.


[u]אודליה, זה מה שאת מתכננת או שזה כבר קורה?[/u]
זה היה ככה כשהיה רק אחד, בן שנה... לא היה נראה לי לשים לכל השבוע ילד בן שנה,ולא יכולתי להרשות מטפלת. כמובן שרשמתי לגן טוב (אם יש דבר כזה... אבל עבדה ממש בקבוצה שלו חברה טובה של אמא שלי אז הייתי רגועה). כמובן שלא אמרתי לגננות "בייביסיטר זול"- האמת שגם כאן זה לא נשמע טוב S-: כאילו אני מתפשרת על טובת הילד... זה הפתרון שמצאתי עם הכלים והאילוצים שהיו לי.

כשהילד היה בן שנה וחצי נולד לו אח, הייתי בבית עם שניהם 5 חודשים. לאחר מכן התחלתי לעבוד קצת מהבית, הילד בן השנתיים נכנס לגן פרטי ל-4 שעות, כל השבוע (עם הפוגות בימים שלא עבדתי). הקטן היה איתי ובשעות מועטות שלמדתי עם מטפלת.
אחרי כמה חודשים נפלו גראדים באזור, ברחנו למושב "מחוץ לטווח" (נכון לאז, במלחמה עדיין היינו בטווח P-:). שוב היינו תקופה בבית, ואז רשמתי את הילד לגן פרטי מצויין במושב אחר (ל-4 שעות, כל יום). הקטן היה אצל מטפלת. אז גם עבדתי יותר שעות מהבית, ונעזרתי בכל מי שיכולתי עם הילדים- כולל דורה P-: (טעות גדולה בדיעבד... עבדתי הרבה יותר מידי, תקופה של כמה חודשים).

השנה שניהם לחצי יום באותו המושב בגן הפרטי, אבל בשנה הבאה שוב עוברים דירה, חוזרים לגור ליד ההורים שלי (בבית עם ממ"ד P-: בקומה נמוכה בבניין רב קומות). אני גם בהריון ומתכננת אחרי הילדה להשאיר אותם (יהיו שלושה) בבית. את התואר הראשון כבר סיימתי אבל אני עושה הסבה מקצועית. בקיצור יוצא לי יום- יומיים של לימודים. את הקטנה אני לוקחת איתי, ללימודים (כך גם עשיתי עם הגדולים יותר, עד לגיל מסויים). את הגדול והבינוני- עוד לא החלטתי... בגלל שאעבוד פחות (או בכלל לא), לא אוכל להרשות את הגנים הפרטיים...

בעצם יש 2 אפשרויות: להמשיך לעבוד כל יום [b]כדי[/b] לממן גנים פרטיים לכולם (לא יישאר לי ממש כסף), לחצי יום לכל השבוע (כדי שאוכל לעבוד P-:), או לא לעבוד (לעבוד מעט מאוד)- ואז לשלוח למערכת הציבורית, שאני לא אוהבת. במקרה כזה, כדי לצמצם נזקים- מעדיפה לא לשלוח לבאופן מלא.

בעצם ההתלבטות שלי:
[list]
[*] לשים את הילדים בגן מעולה, פרטי- אבל כל יום בלי אמא ל-4-5 שעות, או
[*] לשים בגן פחות טוב אבל רק ליומיים- שלושה ושאר הזמן עם אמא.
[/list]
(אולי שייך כבר לדף אחר...)

[u]היא בעצם בטרום חובה, אבל אצלנו זה חובה כי אנחנו באיזור עדיפות א' או משהו כזה[/u]
אפשר בבקשה הסבר מה זה [u]איזור עדיפות א'[/u]?
וממתי גיל טרום חובה הפך לחינוך חובה?

[u]גם אנחנו באזור שכזה וחינוך חובה חינם מוחל פה מגיל 3.[/u] :-0
את זה בכלל לא הבנתי...
מה פתאום גיל 3 זה חינוך חובה? ממתי? באיזור מסוים בארץ? למה?

גם אנחנו באזור שכזה וחינוך חובה חינם מוחל פה מגיל 3. עם זאת, אישור נדרש לפי חוק רק מגיל חינוך חובה כללי (כלומר מגן חובה) ולא לפני כן. ביררתי את זה לפני כחודש מול משרד החינוך לגבי הסנדביץ' שלי שבשנה הבאה יהיה בגיל טרום חובה ואמרו לי להגיש בקשה רק לגדולה (בשנתון של כיתה א'). מה שכן - כדאי לבקש מהרכזת של משרד החינוך ליידע את הקב"סית, כי המועצה המקומית לא תמיד מעודכנת והגנות הרי מדווחות על היעדרות למועצה. לא קריטי אבל למנוע אי נעימות...אגב, אצלנו העניין הזה של חצי בית חצי גן נוסה ולא הצליח. נוצר המון בלבול אצל הילדה.

[u]אם הן בעד החינוך הביתי[/u]
אני מוסיפה - הכוונה שלי היא, אם הן רחבות אופקים ופתוחות לעניין. כלומר, הן לא חייבות להיות בעד, אבל, אם הן קצת או ממש נגד (עמוק בתוך ליבן) זה עלול לצאת בסוג השאלות שלהן - אז כדאי להתכונן ויחד עם זאת חשוב לא לחשוש מהן.

ניצה, לגבי יום אחד בגן -
מנסיון, חשוב לגננת שילדים יהיו כמה שיותר נוכחים כדי שלא יפספסו פעילויות מהנות ומעניינות, לכן פעם בשבוע זה מעט מבחינתה של הגננת (וייתכן שגם מבחינתו של הילד, כמובן זה תלוי אם הוא ירגיש טוב שם).
יש עוד עניין והוא התשלום - כנראה תצטרכי לשלם תשלום מלא.

[u]זה בייביסיטר זול ליומיים בשבוע שאני לומדת בהם, וזאת גם חברת ילדים.[/u]
אודליה, זה מה שאת מתכננת או שזה כבר קורה?

לגבי עניין [u]הבייבי-סיטר[/u]
[list]
[*] אם הייתי גננת הייתי בעד אולי לשלושה ארבעה ימים.
[*] התחושה שלי שכאשר הורים מגיעים עם גישה של -יום אחד לבייביסיטר- זה עלול להראות כזלזול או ניצול או התנשאות ואף לגרום למתח בין ההורים.
[*] באופן כללי אני חושבת שאם יותר ויותר הורים יתייחסו לגן או לבית ספר כאל [b]בייביסיטר[/b] מתוך החינוך הביתי, משרד החינוך מאוד לא יהיה בעד הגישה הזאת (וברור מדוע), ואולי, אולי, זה כבר מה שקורה.
[/list]

ואולי אני טועה בגדול....
בכל אופן בהצלחה.

[u]כדי שתכיר בכלל את הילדים ביישוב[/u]
לזה התכוונתי
(וגם שאני אכיר את הסביבה כי אנחנו נהיה חדשים באזור)

[u]בשביל מה שהילדה תבקר בגן פעם בשבוע?[/u]
בעיקר בשביל החברה, כדי שתכיר בכלל את הילדים ביישוב. זה בהנחה שהיא מעוניינת.
חוץ מזה באופן כללי (וזה לא לבקשת אישור) הבעיה העיקרית שלי עם מסגרות החינוך היא ה[b]מינון[/b] זה נראה לי רע שילד יבלה מחוץ לבית בלי ההורים 7 שעות ביום כפול ששה ימים בשבוע, אבל ארבע שעות בשבוע בגיל ארבע (שלא דורש טיפול רב) נשמע לי לא מזיק ואולי אפילו מועיל. אם תשאלי איפה עובר הקו- אז זה פחות או יותר פשרה בין הרצון של ההורים לצרכים של הילדים.

בשבילי, למשל- זה בייביסיטר זול ליומיים בשבוע שאני לומדת בהם, וזאת גם חברת ילדים. (בקצרה כי |יד1|)

סתם שאלה:
בשביל מה שהילדה תבקר בגן פעם בשבוע?

[u]תתקיים גם שיחה אישית שלא בנוכחות ההורים בין הילד ואחד מאנשי המערך המסייע[/u]
רוב המשפחות לא מרשות שיחה כזו, או שיחה עם הילדים בכלל. האחריות שלך כאם היא קודם כל כלפי ילדייך וטובתם, ורק אחר כך כלפי הפקידים והנהלים.

[u]לוחצים מהמועצה לגבי הרישום[/u]
לדעתי בכל מקרה כדי להגיש בקשה לחינוך בייתי צריך לרשום. אז תרשמי ואח"כ תבדקי איך את רוצה להציג את העיניינים.

קראתי בנהלים:

תתקיים גם שיחה אישית שלא בנוכחות ההורים בין הילד ואחד מאנשי המערך המסייע, פסיכולוג, יועץ או קצין ביקור סדיר (חברי הוועדה יחליטו מי יקיים את השיחה האישית עם הילד)

סליחה? אני לא אמורה להסכים לזה? בכלל לא נעימה לי התחושה של פורעת חוק ומזניחת ילדים שנובעת מהטקסט. טוב אני אסתום את האף ואגיש בקשה

תודה, אגב, איפה אפשר לקרוא את הנהלים האלו? אני אחכה בסבלנות למרות שכל הזמן לוחצים מהמועצה לגבי הרישום (אף פעם לא הבנתי את הקטע של רישום אם זה ממילא חובה)

גם אני אשמח לשמוע יותר פרטים וגם ללמוד מניסיון של משפחות (בן 4, רושמת אותו בשנה הבאה לגן עירייה אבל מתכננת לשלוח חלקית)

אנחנו הגשנו בקשה רגילה, בלי לציין שאנו רוצים שילך פעם בשבוע לביה"ס (מכיוון שלא היה לנו רצון בכך). כאשר המפקחות הגיעו אלינו הביתה, הן עצמן הציעו שהוא יכול ללכת לפעמים להשתלב בפעילויות של ביה"ס. כך שמנסיוני זאת נראית לי הגישה הכי נכונה: לא להתייחס לזה בבקשה בכתב, ולהעלות את העניין בע"פ בביקור. (כמובן כל זאת בהנחה שלא עומדים להתפרסם נהלים שסותרים את זה, כפי שנאמר למעלה)

יש משפחות שעושות את זה (אם כי בגיל בי"ס ולא גן) אבל מתרוצצות שמועות שבנהלים החדשים יאסרו על שילוב כזה. הנהלים אמורים להתפרסם ב-1.4, אז אם יש לך סבלנות לחכות שבוע תוכלי לדעת מה המדיניות הרשמית.

תודה, אני אקרא שם.

[u]אולי יש כאן אמהות שיכולות לספר על כך מנסיונן.[/u]
יש מישהו?

[u]הבנתי שכדי לקבל אישור, אני צריכה לרשום אותה ובמקביל להגיש בקשה לחינוך ביתי[/u]
נכון, כנסי לדף [po]מדור חינוך ביתי והחוק[/po] - יש שם דפים שקשורים לבקשת האישור.

[u]איך זה צריך להתבטא בבקשה של האישור?[/u]
לדעתי אין צורך לכתוב על כך, זה יכול להיאמר בעל פה בביקורן של הקב"סית והמפקחת.
אני לא בטוחה שיתאפשר לבתך להיות יום אחד בשבוע, יש לי תחושה שגננות ממש לא תומכות בזה - אולי יש כאן אמהות שיכולות לספר על כך מנסיונן.

[u]בכלל, הם מנסים להניא הורים מחינוך ביתי או שזה תהליך פורמלי ותו לא?)[/u]
מנסיוני, גם וגם - זה תלוי גם באופיין של הקב"סית והמפקחת, אם הן בעד החינוך הביתי ואם הן מעודכנות.

בהצלחה.

שלום
ביתי הגדולה הגיעה לגיל חינוך חובה על פי חוק (היא בעצם בטרום חובה, אבל אצלנו זה חובה כי אנחנו באיזור עדיפות א' או משהו כזה)
הבנתי שכדי לקבל אישור, אני צריכה לרשום אותה ובמקביל להגיש בקשה לחינוך ביתי (על הבקשה הזאת אני עוד צריכה לברר כאן באתר לפני שאשאל שאלות).
השאלה שלי היא: אם אני רוצה נניח שבימי ו' היא תוכל ללכת לגן (בהנחה שהיא תהיה מעוניינת ושהגן יהיה לטעמי) איך זה צריך להתבטא בבקשה של האישור? או שבכלל עדיף לא להגיש שום בקשה ולתאם את זה ישירות עם הגננת? ורק להדגיש שאני לא רוצה שיווצר הרושם שאני רוצה באופן ממוסד להכניס אותה קבוע יום בשבוע אלא רק לתת לה את ה [b]אפשרות[/b] לבקר בגן.
בנוסף- האם במקרה של העלאת הנקודה הזו הם יראו בזה פתח לשכנע אותי לשים אותה עוד וכו' (בכלל, הם מנסים להניא הורים מחינוך ביתי או שזה תהליך פורמלי ותו לא?)
תודה מראש לעונים
ניצה