ראו הודעה של שרה ק בדף דברים שאמא אמרה לי .

שלום,
אני מחפשת המלצה לעורך דין שמתמחה בדיני משפחה, בעל ראש פתוח לאורח חיים טבעי וחינוך ביתי ובמחיר שפוי.
רצוי מאד שיהיה מאזור הצפון.
תודה!

אם יהיו מספיק ילדים אז תהיו זכאים למימון. להבנתי, רק אם תקבלו הכרה כבית-ספר מוכר שאינו רשמי, וזה לא דבר פשוט (מנסיוני המר).

קוראים לזה בית ספר פרטי, והוא צריך לעמוד בדרישות שונות מחינוך ביתי. מצד שני, אם יהיו מספיק ילדים אז תהיו זכאים למימון.

אני מארגן קבוצת הורים המעוניינים להעביר את ילדיהם לחינוך ביתי (מדובר בכ 10 משפחות לילדים בכיתות א-ב'). אנו מעוניינים להביא מספר מורים מקצועיים למתמטיקה, אנגלית וקריאה.
אני מבין שלא מדובר ב"חינוך הביתי" המסורתי אלא במין "בית ספר ביתי".
מישהו יודע אם משרד החינוך יוכל למנוע זאת מאיתנו? כיצד? האם יש למישהו נסיון בנושא זה? בנוסף אשמח לכל מידע בנושא זה.
אלון

העתירה תוגש, בעזרת האל, בימים הקרובים

כנראה העתירה עוד לא הוגשה.לא נורא.לפעמים "המהירות היא מהשטן" אולי בשלב זה עדיף ככה.

היום כשאני קוראת את הדף הזה שנה אחרי מעניין אותי לדעת מה התוצאות לפגישה קרה משהו?משהו השתנה בחוק?

התוצאה היא, שהשארת התנאים כמות שהם, לא תותיר בידי מרשינו כל ברירה אלא לפנות לבית המשפט הגבוה לצדק במטרה להביא להסדרת החינוך הביתי בדגש על זכות הבחירה של ההורים.
ב 14.7 פגרה של בתי המשפט, לפצל תביעות כמקובל:
שלב א' יש לפנות להוצאת צו ולדרוש שתבוא שרת החינוך ותנמק מדוע משרד החינוך פועל כך וכך בנושא החינוך ביתי.
שלב ב' יש לפתוח בהתקפת מצח ישירה, קרי תביעה מלאה.

---

הרעש תקשרותי לא בריא למשרד בסוגיה זו, וצו שיורה לשרה לנמק מדוע הוא זן מתוק של רעש תקשורתי מהזן הזול האיכותי והאפקטיבי ביותר.

שלום!
רצ"ב המכתב שנשלח לאחרונה ליולי תמיר.
זהו הצעד האחרון לפני הבג"צ.
אנו זקוקים לתמיכה של משפחות נוספות.
אודה לכם אם תפיצו את המכתב לכל מי שאתם מכירים.
תודה
סשה
נ.ב. כל מי שהתכוון לחתום ולא חתם, לתמוך כספית ולא תמך, לתמוך יותר מאשר תמך ועדיין כוונתו בתוקף - זה הזמן לממשה.




לכבוד
חברת הכנסת, פרופ' יולי תמיר,
שרת החינוך התרבות והספורט
רח' דבורה הנביאה 2
ירושלים 91911
בדואר רשום ובפקס 02-5602246

נכבדתי,

הנדון: חינוך ביתי בישראל - בקשה לקיום פגישה
מכתבינו מיום 28.11.05 ומיום 30.1.2006;
מכתבה של הגב' עמירה חיים מיום 27.2.2006


בשם מרשינו, הורים המחנכים את ילדיהם בביתם, הריני מתכבדת לפנות אליך בבקשה לכינוס פגישה בנושא, כדלקמן:

מרשינו הם קבוצה של עשרות הורים המחנכים את ילדיהם בחינוך ביתי, ו/או המעוניינים לחנך את ילדיהם בדרך זו.המצב המשפטי בישראל נכון להיום אינו מאפשר למשפחות אלה לממש את זכותן הטבעית לחנך את ילדיהן בהתאם להשקפת עולמן. מצב זה לא שונה מאז חקיקת חוק לימוד חובה עם קום המדינה, ומנוגד למצב החוקי הקיים בחו"ל, למציאות בישראל ולהתפתחויות השונות בתחום זכויות הפרט.

בחודש נובמבר 2005 פנינו בשמם אל שרת החינוך דאז, חה"כ לימור לבנת, בבקשה לכנס ועדה אשר תדון בנושא החינוך הביתי בישראל ותביא להסדרה חוקית של הנושא, במנותק מהאפשרות למתן פטור מחינוך במוסד מוכר, הקבוע בסעיף 5 לחוק לימוד חובה התש"ט-1949.

בקשה זו חזרה על עצמה גם במכתבנו מיום 30.1.2006.

ביום 27.2.2006 קיבלנו את מכתבה של הגב' עמירה חיים, מ"מ מנכ"ל משרד החינוך דאז, ולפיו פועלת במשרד החינוך ועדה, אשר בעקבות עבודתה פורסמו בחוזר מנכ"ל ס"ג/2 (א) נהלים המסדירים את החינוך הביתי. כן ציינה הגב' עמירה חיים, כי הוועדה פועלת לשם פרסום חוזר מנכ"ל עדכני באפריל 2006.

ואכן, בחודש אפריל פורסמו נהלים חדשים המסדירים את החינוך הביתי. למרבה הצער, הועדה לא טרחה לשמוע את עמדתם של ההורים המחנכים בביתם, ושגתה כקודמתה, שכן הנהלים החדשים שפרסמה מבוססים אף הם על סעיף 5 בחוק לימוד חובה. סעיף זה בלתי רלוונטי לטעמנו, וחוקק מבלי שהייתה למחוקקים כל היכרות עם החינוך הביתי בתצורתו הנוכחית. (ור' הרחבה בנושא במכתבי מיום 28.11.2005, המצ"ב).

כפועל יוצא מכך, הנהלים אינם תואמים את זכות ההורים לבחירת חינוך ילדיהם, כפי שנקבעה ע"י בתי המשפט, בהתבסס על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ועל האמנות הבינלאומיות אשר אושררו ע"י ממשלות ישראל. הנהלים שנקבעו אינם מכירים בזכות ההורים לקיים חינוך ביתי לילדיהם, ומאפשרים מתן אישורים חריגים ביותר למשפחות ספורות בתנאים בלתי סבירים.




התוצאה היא, שהשארת התנאים כמות שהם, לא תותיר בידי מרשינו כל ברירה אלא לפנות לבית המשפט הגבוה לצדק במטרה להביא להסדרת החינוך הביתי בדגש על זכות הבחירה של ההורים.

יחד עם זאת, ולשמחתנו הרבה, קיימת תחושה בקרב מרשינו, כי בעקבות מינויך לתפקיד שרת החינוך נושבת רוח חדשה במשרד החינוך, היוצרת נכונות להידברות ולפתיחות אשר לא הייתה קיימת בעבר.

אנו סבורים, כי גישה חיובית זו יכולה להביא לשיתוף פעולה אמיתי ומועיל בין ההורים לבין המשרד אשר יאפשר יצירת מצע חוקי מלא ועדכני בכל הקשור לחינוך הביתי בישראל.

לפיכך, נבקש לקיים עימך פגישה לצורך קידום אפשרי של חקיקה חדשה אשר תסדיר באופן בלעדי וכולל את נושא החינוך הביתי, תוך התאמה למצב המשפטי בישראל ולחוקים הנוהגים במדינות מערביות אחרות. נציין, כי בידינו ובידי מרשינו נצבר חומר משפטי ואקדמי רב העשוי לשרת את הגורמים המחוקקים, וכן כי אנו נכונים לסייע באופן פעיל בהליך הכנת הצעת החוק.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה והבהרה.


בכבוד רב,


אורי קידר,עו"ד קרן רז מורג, עו"ד
כבירי-נבו-קידר, עורכי דין



העתק: מנכ"ל משרד החינוך.
לוט: חליפת המכתבים בין משרדנו לבין נציגים במשרדך.



PAGE


PAGE 2









גיל נבו, עו"ד I עמרי כבירי, עו"ד I אורי קידר, עו"ד I זיוון טובי-אלימי, עו"ד I סימה סלע פלקס, עו"ד I גיא ראשין, עו"ד
קרן רז מורג, עו"ד Iידידה וולף, עו"ד I קרן צפריר, עו"ד Iיעל מליק, עו"ד I יועצת: רחל קוטלוביץ, עו"ד ונוטריון
תל-אביב: רח' יבנה 24, מיקוד 65791, טל: 03-5668665, פקס: 03-5667665. www. knklaw.com, [email protected]
ירושלים: רח' לויד ג'ורג' 4, מיקוד 93110, טל: 02-5667711, פקס: 02-5667722. www. knklaw.com, [email protected]

יש חדשות:
באופן:פעילות למען חוקיות החינוך הביתי

ורד, סאשה לא קורא כאן. את מוזמנת לשלוח לי דואל ואקשר בינכם.

היי, אני דיי חדשה בכל הנושא, אבל אני מניחה שהתוקף החוקי של העניין (כמו של כל עניין) קריטי, ולו לשקט הנפשי שלנו... אשמח לשמוע מעט יותר על הנסיבות הפרטיות של סאשה ובכלל על הבעיות (אני מניחה גם הביורוקרטיות) בעניין החוק בנושא, באופן עקרוני, אשמח להביע את תמיכה ואף עזרה מכל סוג שאוכל וצריך. ניתן ליצור קשר דרך האתר, מחכה...

פלוני, תודה.
לגבי ההשערות שלי שמשרד החינוך יעדיף לתבוע "חלשים", לא מדובר בחולשה פסיכולוגית אלא בחולשה פרקטית -- פחות יכולת לגייס משאבים, פחות התאמה למטרות מערכת החינוך, ואפילו חולשה מבחינה משפטית (כשההורים פרודים ואחד מהם מתנגד).

לגבי העמותה: כרגע נראה לי שיש הצדקה לעמותה לצורך הגנה משפטית. לגבי שאר הדברים שהזכרת (כסף, אביזרים, כניסה למעבדות) -- נראה לי שכרגע הגיוני יותר לטפל בזה ברמה המקומית ולא ברמה הארצית.

שרית, אני אדבר עם סאשה ואמסור לו את המספר שלך.

לא דיברנו עם סאשה
אין לי מושג מיהוא
נשמח לשוחח עימו
הפלאפון שלנו
0544-950736
גם אם יאשרו לנו לבן
אנו רוצים לתמוך ולעזור ככל יכולתנו
שרית
(כלכלית מזערית, אבל אייל איש תקשורת ועוד...וקשרים ו...)

פטור ממס
כלומר?
נניח שאני והורי מתחלקים במימון עו"ד בשביל אחי. האם זה אמור להיות ממוסה?

תמיכה כספית
במקרה של תמיכה כספית ברורה העדפה של עמותה פטור ממס, בקרה וכו'.

טוב, אבל אפשר לבוא עם תיקי גב, שרוואלים, ותינוקות, ומגובים בעורכי דין מומחים, לא?

קרוב לוודאי שאנשים המתמצאים במשפט ינחו את הבאים לדיון להתלבש באופן אשר מכבד את בית המשפט לבושים בחליפות ובבגדים "ייצוגיים".

למה? האם אתה מתכוון ליתרון פסיכולוגי על השופט, או ליתרון משפטי של ממש?
בוודאי
במשפט לא תמיד מנצח הצד הצודק מבחינת "צדק" או מבחינת החוק
לעיתים קרובות למדי זוכה הצד המאורגן, זה אשר מגיע מוכן למשפט
וכפי שכתבת
אני מאמינה שמשרד החינוך יעדיף דווקא להכנס לבית המשפט עם משפחות חלשות יותר, וימַנע מעימות עם מי שנראה לו חזק. אני בכלל לא בטוחה שהם יתבעו את סאשה ויאנה; אולי כן, כי הם עולים וזה קצת מחליש אותם בעיני המערכת, אבל נראה לי סביר יותר שהם יחפשו מקרה שבו ההורים פרודים והאב מתנגד, או שהם ערבים (ומה לעשות, זה מחליש אותם), או עניים מאוד, או משהו אחר כזה. נחיה ונראה
כלומר הנך מודעת לצד הפסיכולוגי של המשפט

כמו כן מערכת המשפט איננה מייצגת את הצדק אלא את החוק
יש לשים לב להבדל משמעותי זה משום ששופט יפסוק לא רק לפי הצדק אלא בהתאם לחוק.

אני חוזר על טענתי מתגובתי הקודמת - השופט ימצא את הסעיף בחוק אשר תואם את צפיותיו והשקפת עולמו.

למה? הרי רק מיעוט שבמיעוט מקרב ההורים בכלל מעוניין בחינוך ביתי, לעומת רבים שמעוניינים בבתי ספר שונים ומשונים
בתי הספר האלטרנטיביים למניהם מזינים את המערכת באותה מידה כמו אלו הרגילים, מורים, מפקחים, וועדות, תקנים וכו', אין למערכת החינוך אינטרס ממשי כנגדם אלא רק פרוצדורלי.

עמותה לחינוך ביתי תקום בסופו של דבר על מנת לתמוך בנושאים אדמיניסטרטיביים כגון העברת כספים ממשרד החינוך לטובת אוכלוסית החינוך הביתי, אביזרי העשרה, כניסות חופשיות למעבדות וכו'
ולגיבוי פרוצדורות נוספות כגון זו העומדת על הפרק של ייצוג משפטי הולם למשפחות בחינוך ביתי
בהחלט ישנו יתרון לגוף מאורגן על פני אדם בודד
אלא אם יש לו לפחות 200,000 ש"ח למימון ייצוג משפטי הולם.

שרית, מוזר ומעניין מה שהם עושים לכם. דיברתם עם סאשה? אני חושבת שכדאי.

שרית (וכל הנאבקים)
בהצלחה!
היו חזקים.... בשביל כולם, עד כמה שזה נשמע פתטי.

יש לי בעיה עם המייל
אשמח אם תצרי עימי קשר במייל בצרוף מספר טלפון
[email protected]

לנו אישרו לבת שנה שלישית, ולבן לא.
הגשנו ערעור- בערעור אמרתי להם בצורה שלא משתמעת לשתי פנים
"בני לא ילך לבית הספר גם אם אשב בבית הסוהר (-: הוא ילך אם אנחנו כהורים נחליט או אם הוא ירצה לא אתם תחליטו"
היתה פגישה מאוד סוערת
אינני יודעת עדין מה התשובה מה שכן
בן זוגי מאוד מעונין לא לעבור לסדר היום
משתוקק שיאסרו אותו- כי ילוו אותו אנשי תקשורת (-: והוא משתוקק לפוצץ את כל ענין החינוך הביתי- משרד החינוך
אשלח לך במייל את הפלאפון שלו ואולי יש מקום לחבור יחדיו.
יש לנו חבר נוסף בחינוך הביתי שהציע עזרתו גם הכספית בפתיחת תיק בבג"ץ.

חייבים לוודא שהמקרה הפרטי הוא ראוי - היינו שבני הזוג מציבים סטנדרט גבוה הן מבחינת הנתונים האישיים שלהם והן מבחית איכות החינוך הביתי.
אני מאמינה שמשרד החינוך יעדיף דווקא להכנס לבית המשפט עם משפחות חלשות יותר, וימַנע מעימות עם מי שנראה לו חזק. אני בכלל לא בטוחה שהם יתבעו את סאשה ויאנה; אולי כן, כי הם עולים וזה קצת מחליש אותם בעיני המערכת, אבל נראה לי סביר יותר שהם יחפשו מקרה שבו ההורים פרודים והאב מתנגד, או שהם ערבים (ומה לעשות, זה מחליש אותם), או עניים מאוד, או משהו אחר כזה. נחיה ונראה.

יש לי קשר עם התנועה לאיכות השלטון שמוכנים לבדוק את הסוגייה
ואם יש קייס - לגשת לבג"ץ

לא עדיף לנסות ערוץ שכזה?
האם לא עדיף לחבר כמה מקרים שונים לדיון עקרוני?

עם כל הכבוד לסאשה ויאנה - לפני שהופכים מקרה אישי ל- TEST CASE בשם ובתמיכת כל "הקהילה", חייבים לוודא שהמקרה הפרטי הוא ראוי - היינו שבני הזוג מציבים סטנדרט גבוה הן מבחינת הנתונים האישיים שלהם והן מבחית איכות החינוך הביתי.

בבית המשפט דנים הן בהיבט העקרוני והן בהיבט הספציפי כאשר להיבט הספציפי יכולה להיות השלכה לא רק על הפסיקה בנוגע למקרה הספציפי אלא גם להכרעה העקרונית אם תדרש, הכרעה אשר תשפיע על כולם.

ובמה דברים אמורים ? למשל הורים אשר דרך ה"חינוך" שלהם עשויה להותיר את ילדיהם אנאלפבתים. מקרה כזה לו היה מגיע למתן הכרעה תקדימית / עקרונית עשוי להיות הרה אסון עבור כלל משפחות החינוך הביתי ולתרום למתן פסיקה תקדימית אשר תמנע ו/או תפגע בהכרה בחינוך הביתי.

אז מי הם סאשה ויאנה ???

_קיימות שתי חלופות עיקריות:

התגוננות פומבית במשפט של משרד החינוך נגד המשפחה
עתירה לבג"צ_
למיטב הבנתי, עדיף להיות הצד שמתגונן מאשר הצד שעותר לבג"צ, לא?
שמשרד החינוך יוכיח.
והאם בטוח שמשרד החינוך באמת יתבע אותם? אולי לא?
או שמתכוננים "לכל מקרה" כדי לא להתפס עם תביעה ולא מוכנים?

השתתפות בהגשת העתירה
למה הכוונה? זה לא משהו שדורש עו"ד?

השתתפות בהכנת החומר ובקבלת החלטות לגבי דרכי הפעולה (ההחלטה הראשונה: האם משפט רגיל או בג"צ)
אשמח להשתתף. איך ומה בדיוק?

השתתפות בדיון בבית משפט
הכוונה לבוא לבית המשפט ולהיות באולם, או להופיע כעד או משהו?

תמיכה כספית
זה בטח.
count me in בכל מקרה.

אם מגיעים אל השופט קבוצה של אנשים לבושים בחליפות ומגובים בעורכי דין בקיאים ובעלי שם בתחום אין התיחסותו אליהם דומה להתיחסות אל קבוצת אנשים עם תיקי גב, לבושים גינס, עם תינוקות במינשא עם עורך דין שאיננו בקי ובעל שם בתחום.
טוב, אבל אפשר לבוא עם תיקי גב, שרוואלים, ותינוקות, ומגובים בעורכי דין מומחים, לא?

מה ג'ינס? מי לובש ג'ינס?

ליאת,
כרגע, משרד החינוך דחה את הבקשה של משפחת זיניגרד לפטור מחוק לימוד חובה, בקשה שאושרה בשנים הקודמות. רשמית, המשרד אמור מתישהו לתבוע את משפחת זיניגרד. אם כי לפי נסיון העבר, אין לדעת אם זה באמת יגיע לתביעה.
לגבי השתתפות בעתירה ושאר שאלות משפטיות -- אני לא יודעת. אני מקווה שסאשה יכתוב כאן כשיהיה לו יותר מידע.

פלוני,
להופעה בבית המשפט כגוף מאוגד כגון עמותה בנושא של חינוך וגידול ילדים ישנו יתרון על פני הופעה של בודד.
למה? האם אתה מתכוון ליתרון פסיכולוגי על השופט, או ליתרון משפטי של ממש?

המקרה של החינוך הביתי שלא כמו העניין של בתי הספר האלטרנטיבים חותר תחת אושיות קיומו של משרד החינוך
למה? הרי רק מיעוט שבמיעוט מקרב ההורים בכלל מעוניין בחינוך ביתי, לעומת רבים שמעוניינים בבתי ספר שונים ומשונים.

מי שחושב שפניה לבית משפט הינה בנויה על תשתית חוקתית טועה.
כל קביעות בית משפט ניתנות לפרשנויות שונות ומשונות.
בבית המשפט קובעות דעותיו האישיות של השופט ובהתאמה אליהן הוא מוצא בסיס חוקי לדעותיו.
לכל שופט ישנן מערכת ציפיות ודעות שונות ומשונות, יש לדעת מי הוא השופט, מה דעותיו, מה הוא אוהב לשמוע, לאיזו צורת לבוש הוא מצפה וכו'.
אם מגיעים אל השופט קבוצה של אנשים לבושים בחליפות ומגובים בעורכי דין בקיאים ובעלי שם בתחום אין התיחסותו אליהם דומה להתיחסות אל קבוצת אנשים עם תיקי גב, לבושים גינס, עם תינוקות במינשא עם עורך דין שאיננו בקי ובעל שם בתחום.
ישנו הכרח בבקיאות רבה בחומר הן של עורך הדין והן של הלקוח.
בעניין פסקי הדין אשר ניתנו לחינוך אלטרנטיבי - כל העניינים אשר הגיעו עד כה הינם של גופים מאוגדים בעמותות - החינוך הדמוקרטי, החינוך האנטרופוסופי והסינטולוגיה הגיעו כעמותות רשומות, מאוגדות, ומגובות בעורכי דין,
להופעה בבית המשפט כגוף מאוגד כגון עמותה בנושא של חינוך וגידול ילדים ישנו יתרון על פני הופעה של בודד.

המקרה של החינוך הביתי שלא כמו העניין של בתי הספר האלטרנטיבים חותר תחת אושיות קיומו של משרד החינוך - אין בעלי תפקידים, מורים, מפקחים, תקנים, עובדי אחזקה, משרות ניהול וכו'
רוב הסיכויים שההתנגדות של משרד החינוך במקרה הנ"ל תהיה חזקה יותר מאשר בעניין בתי הספר האלטרנטיבים השונים.

יונת, אפשר לקבל קצת רקע?
מה משרד החינוך עושה? איך הוא אוכף נהלים? האם הכוונה להחזיר ילדים לבתי הספר?
האם משרד החינוך כבר תבע אותם למשפט?
האם משפחה שילדיה עוד לא בגיל חינוך חובה יכולה להשתתף בעתירה כזו?
(עקרונית אשמח מאוד לתמוך)

יש עוד דרך חמישית לתמוך:
רוח גבית בתקשורת.
השופטים הם אולי מורמים מעם, אך הם אינם מנותקים מהעם, ונדמה לי שזה גם כתוב באיזה פסק דין אחד או עשרה תוך שימוש במלים כמו "אספקלריה".

השיקול העיקרי עשוי להיות טובת הילד. לכן שווה ליצור בתקשורת תמונה שלפיה טובת הילד היא להיות בחינוך ביתי, או לפחות - זה לא סותר את טובת הילד.
כיוון שלשופטים אין הרבה מושג מה זה חינוך ביתי, הם חשופים יותר להשפעות של דעות של אחרים מאשר בתחומים שבהם הם מומחים.
תמונה כזו בתקורת יכולה לעצב את העמדה של השופטים.

אנחנו בפנים.

מה המשמעות של בג"צ? עתירה של משפחת זיניגרד? עתירה של קבוצת משפחות שמחנכות מהבית?
מה המשמעות (לגבי משפחת זיניגרד ולגבי משפחות אחרות) של התגוננות במשפט ואי-הצלחה שם?

שלום למשפחות החינוך הביתי,
בעקבות ניסיון של משרד החינוך לאכוף את נהלי החינוך הביתי עומדים סאשה (אלכסנדר) ויאנה זיניגרד להגיע לבית משפט. מבחינת סאשה ויאנה זהו מהלך מכוון אשר בכוונתם להפכו לתקדים ולערכו בפומבי. בין אם ירצו ובין אם לא, תוצאות המשפט שלהם ישפיעו על שאר משפחות החינוך הביתי, ולכן הם מעוניינים לשמוע מה אתם חושבים. (תגובות שצריכות להשאר פרטיות, אפשר לשלוח ישירות אלי ל-[email protected]. במידת הצורך, אקים רשימת תפוצה פרטית כדי שנוכל לקיים שם דיון בין כל המתעניינים.)

קיימות שתי חלופות עיקריות:

1. התגוננות פומבית במשפט של משרד החינוך נגד המשפחה
2. עתירה לבג"צ

כעת מתייעץ סאשה עם משפטנים ומנסה לאסוף מידע הדרוש בכדי לבחור בין שתי החלופות.

אחת השאלות החשובות: האם תתמכו במהלך?

קיימות דרכים שונות לתמיכה זו (אפשר לבחור באחת מהן או בכולן):

1. השתתפות בהגשת העתירה
2. השתתפות בהכנת החומר ובקבלת החלטות לגבי דרכי הפעולה (ההחלטה הראשונה: האם משפט רגיל או בג"צ)
3. השתתפות בדיון בבית משפט
4. תמיכה כספית

ובכן,
א. מה דעתך?
ב. האם את/ה תומך/כת? באיזה דרך?

---

מדור חינוך ביתי והחוק

---