על ידי ערן_גפת_אנרגיה_מתחדשת* » 14 ינואר 2010, 11:07
מציאת פתרון החימום הנכון (ציוד וגם מקור האנרגיה) הוא סיפור לא קל, והפתרון המתאים שונה מאדם לאדם. מעורבים כאן שיקולים של תקציב, של מקום (פיזי וגיאוגרפי), של התאמה אישית (לא כולם מוכנים "להתעסק" עם תנור, יש אנשים שסובלים משיטת חימום כזו או אחרת), של שיקולים אידיאולגיים - שמירה על איכות הסביבה, וכו'.
יש כמה עובדות בסיסיות שכדאי להכיר, ואולי זה יעזור לעשות סדר בבלגן.
עצמת החימום של מכשירי חימום נקבעת ע"פ ההספק שלהם. זה נמדד ביחידות כמו קילו-קלוריות לשעה או קילוואט (ויש עוד יחידות). ההספק המצוין על מכשירי החימום הוא בדרך כלל ההספק המקסימלי, ובדרך כלל הוא איזשהו ערך תיאורטתי שלא באמת ניתן להגיע אליו, בגלל מגבלות של נצילות שיש לכל מכשיר. בדרך כלל לא ניתן לקבל מהמכשיר את כל האנרגיה שיש בחומר הדלק, וברוב המיקרים גם לא ניתן להשאיר את כולה בבית, למשל החום ש"בורח" בארובה.
כמות החום שצריך בבית, שעל פיה נקבע הספק הנדרש ממכשיר החימום, תלויה בהרבה גורמים: גודל המבנה המחומם, רמת הבידוד של המבנה (אולי המרכיב החשוב ביותר בנושא של חסכון באנרגיה ושמירה על איכות הסביבה), המיקום הגיאוגרפי של הבית ועוד.
לכל חומר דלק יש ערך קלורי מסוים, או כמות חום שאפשר לקבל ממנו. מליטר סולר או נפט אפשר לקבל (במקסימום) כ 10,000 קילו קלוריות (שהן כ 11.5 קילוואט/שעה), מקילוגרם עץ אפשר לקבל כ 4,200 קילו-קלוריות (בערך 4.8 קוט"ש), מק"ג גפת אפשר לקבל כ 5,500 קילו-קלוריות לשעה (ולא כפי שנכתב באחת התגובות הקודמות).
ומכאן אתייחס לתנורי קמין. ישנם סוגים רבים, כל אחד מהם מותאם לשריפת חומר דלק מסוים (נפט/סולר, עצים וגלילי גפת או חומר מוצק דחוס אחר, כופתיות עץ, חומר צמחי בתפזורת ועוד).
התנורים שונים זה מזה בנצילות שלהם, ולעניין זה שני מרכיבים: 1. באיזו מידה התנור יכול לשרוף ביעילות את כל חומר הדלק שמסופק לו 2. באיזו מידה התנור יכול להשאיר את החום הזה בבית.
כשמדובר בתנור שאמור לשרוף חומר דלק ב"גושים" כמו עץ טבעי, עץ דחוס, גפת דחוסה (גלילים או קוביות) וכד' - היכולות הנ"ל של התנור מושפעות גם מאופן הפעלת התנור על ידי המשתמש: כמה חומר בעירה מכניסים לתנור בכל פעם, כיצד מתאימים את כמות האויר למצב הבעירה הרצוי, כיצד מכוונים את כניסת האויר המשני וכיו"ב.
התנאי הבסיסי לקבלת שריפה יעילה (כזו ששורפת את כל חומר הדלק וע"י כך אינה מבזבזת אותו בצורה של עשן מזהם או שאריות חומר לא שרופות) הוא שימוש בתנור איכותי. תנור איכותי הוא כזה הבנוי כך שניתן לשלוט בכניסת האויר הראשוני והמשני, כך שהוא מסוגל להגיע לטמפרטורה פנימית באזור הבעירה המספיקה לשריפה מוחלטת של גזי הפליטה וכך שהוא פולט כמות מירבית של חום לתוך הבית וכמה שפחות מחוץ לו. אגב, בניגוד לדיעה הרווחת, התנורים האיכותיים יותר אינם עשויים מברזל יציקה.
מכל האמור לעיל ניתן להבין ששאלות או אמירות כגון כמה שעות בוערים גלילי גפת, או "שישה גלילים זה כ 12שעות חום", או "גחלים עד הבוקר", או כך וכך קוב גפת שווים לכך וכך קוב עץ - אין שום ביסוס מיקצועי והן דומות לשאלה אם מלפפון הוא יותר ירוק או יותר ארוך....
אוסיף ואומר רק שיש בארץ תנורים וחומרי דלק צמחיים ומוצקים שמאפשרים תפעול נוח כמעט כמו זה של תנורי גז ונפט וש"יודעים" להיות יעילים ולא מזהמים. תנורים אלה מיועדים לחומרי דלק בתפזורת כמו גרעינים, כופתיות עץ, גפת בתפזורת ועוד.
מציאת פתרון החימום הנכון (ציוד וגם מקור האנרגיה) הוא סיפור לא קל, והפתרון המתאים שונה מאדם לאדם. מעורבים כאן שיקולים של תקציב, של מקום (פיזי וגיאוגרפי), של התאמה אישית (לא כולם מוכנים "להתעסק" עם תנור, יש אנשים שסובלים משיטת חימום כזו או אחרת), של שיקולים אידיאולגיים - שמירה על איכות הסביבה, וכו'.
יש כמה עובדות בסיסיות שכדאי להכיר, ואולי זה יעזור לעשות סדר בבלגן.
עצמת החימום של מכשירי חימום נקבעת ע"פ ההספק שלהם. זה נמדד ביחידות כמו קילו-קלוריות לשעה או קילוואט (ויש עוד יחידות). ההספק המצוין על מכשירי החימום הוא בדרך כלל ההספק המקסימלי, ובדרך כלל הוא איזשהו ערך תיאורטתי שלא באמת ניתן להגיע אליו, בגלל מגבלות של נצילות שיש לכל מכשיר. בדרך כלל לא ניתן לקבל מהמכשיר את כל האנרגיה שיש בחומר הדלק, וברוב המיקרים גם לא ניתן להשאיר את כולה בבית, למשל החום ש"בורח" בארובה.
כמות החום שצריך בבית, שעל פיה נקבע הספק הנדרש ממכשיר החימום, תלויה בהרבה גורמים: גודל המבנה המחומם, רמת הבידוד של המבנה (אולי המרכיב החשוב ביותר בנושא של חסכון באנרגיה ושמירה על איכות הסביבה), המיקום הגיאוגרפי של הבית ועוד.
לכל חומר דלק יש ערך קלורי מסוים, או כמות חום שאפשר לקבל ממנו. מליטר סולר או נפט אפשר לקבל (במקסימום) כ 10,000 קילו קלוריות (שהן כ 11.5 קילוואט/שעה), מקילוגרם עץ אפשר לקבל כ 4,200 קילו-קלוריות (בערך 4.8 קוט"ש), מק"ג גפת אפשר לקבל כ 5,500 קילו-קלוריות לשעה (ולא כפי שנכתב באחת התגובות הקודמות).
ומכאן אתייחס לתנורי קמין. ישנם סוגים רבים, כל אחד מהם מותאם לשריפת חומר דלק מסוים (נפט/סולר, עצים וגלילי גפת או חומר מוצק דחוס אחר, כופתיות עץ, חומר צמחי בתפזורת ועוד).
התנורים שונים זה מזה בנצילות שלהם, ולעניין זה שני מרכיבים: 1. באיזו מידה התנור יכול לשרוף ביעילות את כל חומר הדלק שמסופק לו 2. באיזו מידה התנור יכול להשאיר את החום הזה בבית.
כשמדובר בתנור שאמור לשרוף חומר דלק ב"גושים" כמו עץ טבעי, עץ דחוס, גפת דחוסה (גלילים או קוביות) וכד' - היכולות הנ"ל של התנור מושפעות גם מאופן הפעלת התנור על ידי המשתמש: כמה חומר בעירה מכניסים לתנור בכל פעם, כיצד מתאימים את כמות האויר למצב הבעירה הרצוי, כיצד מכוונים את כניסת האויר המשני וכיו"ב.
התנאי הבסיסי לקבלת שריפה יעילה (כזו ששורפת את כל חומר הדלק וע"י כך אינה מבזבזת אותו בצורה של עשן מזהם או שאריות חומר לא שרופות) הוא שימוש בתנור איכותי. תנור איכותי הוא כזה הבנוי כך שניתן לשלוט בכניסת האויר הראשוני והמשני, כך שהוא מסוגל להגיע לטמפרטורה פנימית באזור הבעירה המספיקה לשריפה מוחלטת של גזי הפליטה וכך שהוא פולט כמות מירבית של חום לתוך הבית וכמה שפחות מחוץ לו. אגב, בניגוד לדיעה הרווחת, התנורים האיכותיים יותר אינם עשויים מברזל יציקה.
מכל האמור לעיל ניתן להבין ששאלות או אמירות כגון כמה שעות בוערים גלילי גפת, או "שישה גלילים זה כ 12שעות חום", או "גחלים עד הבוקר", או כך וכך קוב גפת שווים לכך וכך קוב עץ - אין שום ביסוס מיקצועי והן דומות לשאלה אם מלפפון הוא יותר ירוק או יותר ארוך....
אוסיף ואומר רק שיש בארץ תנורים וחומרי דלק צמחיים ומוצקים שמאפשרים תפעול נוח כמעט כמו זה של תנורי גז ונפט וש"יודעים" להיות יעילים ולא מזהמים. תנורים אלה מיועדים לחומרי דלק בתפזורת כמו גרעינים, כופתיות עץ, גפת בתפזורת ועוד.