על ידי אבישג* » 29 אוקטובר 2011, 23:42
שמי אבישג, אני אם בחינוך ביתי, וכותבת את הדוקטורט שלי על חינוך ביתי.
התזה שלי לתואר השני עסקה בחינוך ביתי בישראל והשוותה הישגים לימודיים וכישורים חברתיים של ילדי חינוך ביתי לעומת ילדי בית ספר. אשמח להעביר "במייל."
[email protected]
כתבתי את הדף
טור על חינוך ביתי .
בשנה שעברה התחלתי לבנות את הצעת המחקר לדוקטורט, כשהמטרה היא לעשות מחקר אורך ועומק איכותני שיעסוק בתהליכים שעוברת משפחה בחינוך ביתי בתחומים שונים.
המחקר שלי הינו בהנחיית פרופסור
רוני אבירם, אשר פיתח את מודל אישיות אוטונומית המהווה את החזון החינוכי שלו בחינוך, והציע לי לשלב את המודל במחקר. אני מרגישה שהוא יכול להתאים למשפחות בחינוך ביתי/חופשי.
במסגרת המחקר אני רוצה לבחון
כיצד ילדים בחינוך ביתי מפתחים אישיות אוטונומית.
המודל של רוני אבירם בתמציתיות:
החזון החינוכי מבוסס על טיפוח הנ"ל:
המוסריות:
אדם מוסרי הוא אדם הפועל לפי הכלל "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" או במילים אחרות : אדם שאינו פוגע בזכותו של הזולת לפעול ולהתפתח כאדם אוטונומי.
השייכות הדיאלוגית:
שייכות דיאלוגית משמעותה טיפוח תחושת השייכות כל עוד השתייכות זו מאפשרת לפרט להשמיע את קולו , ולנסות לבקר ולשנות במסגרת השיח הרלוונטי.
אוטונומיה:
ג'ון סטיוארט מיל אפיין את האדם האוטונומי כאדם המודע לרצונותיו ולערכיו היסודיים, והמסוגל לערוך תוכנית פעולה הגיוניות לשם מימוש ויישום של אותם ערכים ורצונות.
על מנת לפתח אישיות אוטונומית צריכים להתקיים חמישה תנאי יסוד :
- חשיפתם של האנשים הצעירים למגוון רחב של התנסויות
- מתן חופש בחירה לאנשים הצעירים
אלו הם תנאים בסיסיים לכל תהליך של התנסות ולכן גם לתהליך התפתחות אוטונומיה אישיותית. יחד עם זאת, אין בהם די. ללא:
- הבטחת הביטחון הפיזי והנפשי של האנשים הצעירים
- עידוד לאיתור פעילות משמעותית, כל אחד עבור עצמו, ומימושן,
האדם הצעיר יחוש מאוים ולא יוכל להתפנות למימוש צרכים גבוהים יותר ולהתפתח כפרט אוטונומי.
- ליווי תהליכי ההתפתחות של האנשים הצעירים באמצעות חונכות רציפה.
הינו הכרחי, בשל הלחץ האדיר להישגים המופעלים היום על צעירים.
פעילות משמעותית הינה פעילות שהפרט שואף לבצע משום שלתחושתו היא מעניקה ערך לחייו. כדי שפעילות מסוימת תהיה פעילות משמעותית עליה לעמוד בדרישות הבאות :
- פעילות שהפרט יהיה מעורב בה גם אם לא יקבל עליה גמול. מתוך עניין בפעילות עצמה (מוטיבציה פנימית).
- הפעילות משקפת רצונות בסיסיים (הרצונות המניעים את הפעילויות שתיארנו כ"פעילויות משמעותיות") של הפרט, או מה שהוא תופס כרצונות המשקפים את ה"אני האמיתי" שלו.
- הפעילות מאפשרת לפרט לחוות תהליך של זרימה (flow), כלומר במשך חלק מהזמן שבו הפרט עוסק בה (לעולם לא כל הזמן) הוא מגיע לרמת מעורבות כזו שגורמת לו "לשכוח" את הנסיבות החיצוניות, ולהיות שקוע כל כולו בפעילות עצמה.
הכלים הדרושים לחיפוש אחר פעילות משמעותית:
חשיבה ראציונלית: מכיוון שהמימוש של הפעילויות המשמעותיות מחייב תוכנית פעולה.
ורפלקטיביות: התבוננות האדם בעצמו, התבוננות המובילה להכרת אישיותו שלו (בעיקר:
רצונות, יכולות וסגנונות פעולה), ולהתמודדות מודעת, במסגרת תהליכים של הכוונה עצמית, עם בעיות הנובעות ממבנה זה או מהיחס בין מרכיבי האישיות לבין המציאות החיצונית שבה הפרט מצוי.
יכולות: מודעות הפרט ליכולותיו מאפשרת לו מימוש עצמי מוצלח והימנעות ממטרות שאינן הולמות את יכולותיו, או לחילופין, חתירה למטרות כאלה מתוך הכרת הקשיים הצפויים או אימוץ אסטרטגיית פיצוי.
סגנונות פעולה: דרך הפעולה שהפרט מעדיף באופן אינטואיטיבי לגבי כל משימה או תהליך שבה הוא שותף.
אשמח לקרא הערות על המודל, הצעות ליישום, יישום ותובנות, בעיקר אשמח אם משפחות שחושבות שהמודל מתאים להן יכתבו על המודל ביחס אליהן (מה מתאים להן ומה לא, איך הן ממשות אותו וכן הלאה).תודה ושבוע טוב! @}
שמי אבישג, אני אם בחינוך ביתי, וכותבת את הדוקטורט שלי על חינוך ביתי.
התזה שלי לתואר השני עסקה בחינוך ביתי בישראל והשוותה הישגים לימודיים וכישורים חברתיים של ילדי חינוך ביתי לעומת ילדי בית ספר. אשמח להעביר "במייל."
[email protected]כתבתי את הדף [po]טור על חינוך ביתי[/po] .
בשנה שעברה התחלתי לבנות את הצעת המחקר לדוקטורט, כשהמטרה היא לעשות מחקר אורך ועומק איכותני שיעסוק בתהליכים שעוברת משפחה בחינוך ביתי בתחומים שונים.
המחקר שלי הינו בהנחיית פרופסור [b]רוני אבירם[/b], אשר פיתח את מודל אישיות אוטונומית המהווה את החזון החינוכי שלו בחינוך, והציע לי לשלב את המודל במחקר. אני מרגישה שהוא יכול להתאים למשפחות בחינוך ביתי/חופשי.
במסגרת המחקר אני רוצה לבחון [b]כיצד ילדים בחינוך ביתי מפתחים אישיות אוטונומית[/b].
המודל של רוני אבירם בתמציתיות:
החזון החינוכי מבוסס על טיפוח הנ"ל:
[b]המוסריות:[/b]
אדם מוסרי הוא אדם הפועל לפי הכלל "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" או במילים אחרות : אדם שאינו פוגע בזכותו של הזולת לפעול ולהתפתח כאדם אוטונומי.
[b]השייכות הדיאלוגית:[/b]
שייכות דיאלוגית משמעותה טיפוח תחושת השייכות כל עוד השתייכות זו מאפשרת לפרט להשמיע את קולו , ולנסות לבקר ולשנות במסגרת השיח הרלוונטי.
[b]אוטונומיה:[/b]
ג'ון סטיוארט מיל אפיין את האדם האוטונומי כאדם המודע לרצונותיו ולערכיו היסודיים, והמסוגל לערוך תוכנית פעולה הגיוניות לשם מימוש ויישום של אותם ערכים ורצונות.
על מנת לפתח אישיות אוטונומית צריכים להתקיים חמישה תנאי יסוד :
[list=1]
[*] חשיפתם של האנשים הצעירים למגוון רחב של התנסויות
[*] מתן חופש בחירה לאנשים הצעירים
[/list]
אלו הם תנאים בסיסיים לכל תהליך של התנסות ולכן גם לתהליך התפתחות אוטונומיה אישיותית. יחד עם זאת, אין בהם די. ללא:
[list=1]
[*] הבטחת הביטחון הפיזי והנפשי של האנשים הצעירים
[*] עידוד לאיתור [b]פעילות משמעותית[/b], כל אחד עבור עצמו, ומימושן,
[/list]
האדם הצעיר יחוש מאוים ולא יוכל להתפנות למימוש צרכים גבוהים יותר ולהתפתח כפרט אוטונומי.
[list=1]
[*] ליווי תהליכי ההתפתחות של האנשים הצעירים באמצעות חונכות רציפה.
[/list]
הינו הכרחי, בשל הלחץ האדיר להישגים המופעלים היום על צעירים.
[b]פעילות משמעותית[/b] הינה פעילות שהפרט שואף לבצע משום שלתחושתו היא מעניקה ערך לחייו. כדי שפעילות מסוימת תהיה פעילות משמעותית עליה לעמוד בדרישות הבאות :
[list=1]
[*] פעילות שהפרט יהיה מעורב בה גם אם לא יקבל עליה גמול. מתוך עניין בפעילות עצמה (מוטיבציה פנימית).
[*] הפעילות משקפת רצונות בסיסיים (הרצונות המניעים את הפעילויות שתיארנו כ"פעילויות משמעותיות") של הפרט, או מה שהוא תופס כרצונות המשקפים את ה"אני האמיתי" שלו.
[*] הפעילות מאפשרת לפרט לחוות תהליך של זרימה (flow), כלומר במשך חלק מהזמן שבו הפרט עוסק בה (לעולם לא כל הזמן) הוא מגיע לרמת מעורבות כזו שגורמת לו "לשכוח" את הנסיבות החיצוניות, ולהיות שקוע כל כולו בפעילות עצמה.
[/list]
הכלים הדרושים לחיפוש אחר פעילות משמעותית:
[b]חשיבה ראציונלית[/b]: מכיוון שהמימוש של הפעילויות המשמעותיות מחייב תוכנית פעולה.
[b]ורפלקטיביות[/b]: התבוננות האדם בעצמו, התבוננות המובילה להכרת אישיותו שלו (בעיקר: [b]רצונות, יכולות וסגנונות פעולה[/b]), ולהתמודדות מודעת, במסגרת תהליכים של הכוונה עצמית, עם בעיות הנובעות ממבנה זה או מהיחס בין מרכיבי האישיות לבין המציאות החיצונית שבה הפרט מצוי.
[b]יכולות[/b]: מודעות הפרט ליכולותיו מאפשרת לו מימוש עצמי מוצלח והימנעות ממטרות שאינן הולמות את יכולותיו, או לחילופין, חתירה למטרות כאלה מתוך הכרת הקשיים הצפויים או אימוץ אסטרטגיית פיצוי.
[b]סגנונות פעולה[/b]: דרך הפעולה שהפרט מעדיף באופן אינטואיטיבי לגבי כל משימה או תהליך שבה הוא שותף.
אשמח לקרא הערות על המודל, הצעות ליישום, יישום ותובנות, בעיקר אשמח אם משפחות שחושבות שהמודל מתאים להן יכתבו על המודל ביחס אליהן (מה מתאים להן ומה לא, איך הן ממשות אותו וכן הלאה).תודה ושבוע טוב! @}