על ידי אלמונית* » 30 אוגוסט 2010, 16:36
יש לי בעיה שאני פשוט לא ישנה בלילות בגללה, אין לי עם מי לדבר על זה מרוב בושה.
אני אתן קצת רקע, אנחנו זוג צעיר , אשר מתגורר ביחידת דיור בסמיכות להורים של בעלי.
יש לי ילדה בת 9 חודשים מקסימה ואהובה. היא האושר של חיי והאור בחיי.
אני מרגישה שהבת שלי לא אוהבת אותי, או לחלופין אוהבת יותר את חמתי ובזמן האחרון את בעלי יותר ממני.
כלומר, היא נרגעת רק אצלו וכשהיא על הידיים שלי היא רוצה ללכת לסבתא שלה...
האם יכול להיות מצב כזה שבו תינוק לא אוהב את אימו? או לחלופין מעדיף את הסבתא על פניי?
האם היא יודעת שאני אמא שלה ולא מישהו אחר?
לפני הלידה היחסים עם חמתי היו נפלאים, היא עוזרת לנו הרבה כלכלית ועזרה בשמירה על הילדה,
אמא שלי כל הזמן אומרת שזאת מתנה שיש לי כל כך הרבה עזרה ותמיכה.
אני לא רואה את זה ככה, האם הבעיה אצלי? למה יש לי את רגשי הנחיתות הללו???
יש לי בעיה שאני פשוט לא ישנה בלילות בגללה, אין לי עם מי לדבר על זה מרוב בושה.
אני אתן קצת רקע, אנחנו זוג צעיר , אשר מתגורר ביחידת דיור בסמיכות להורים של בעלי.
יש לי ילדה בת 9 חודשים מקסימה ואהובה. היא האושר של חיי והאור בחיי.
אני מרגישה שהבת שלי לא אוהבת אותי, או לחלופין אוהבת יותר את חמתי ובזמן האחרון את בעלי יותר ממני.
כלומר, היא נרגעת רק אצלו וכשהיא על הידיים שלי היא רוצה ללכת לסבתא שלה...
האם יכול להיות מצב כזה שבו תינוק לא אוהב את אימו? או לחלופין מעדיף את הסבתא על פניי?
האם היא יודעת שאני אמא שלה ולא מישהו אחר?
לפני הלידה היחסים עם חמתי היו נפלאים, היא עוזרת לנו הרבה כלכלית ועזרה בשמירה על הילדה,
אמא שלי כל הזמן אומרת שזאת מתנה שיש לי כל כך הרבה עזרה ותמיכה.
אני לא רואה את זה ככה, האם הבעיה אצלי? למה יש לי את רגשי הנחיתות הללו???