מזדהה לחלוטין. לפני שנה עמדתי באותו מצב עם שתי עבודות סמינריונית לא כתובות (עם ילדה בת שנה ובטן בחודש שמיני).
מה שעזר לי זה כמה מפגשי אימון (ושוב תודה ענקית ל [po]סאלי תדמור[/po]) שהצליחו להתניע את כתיבת העבודות.
היום יש לי תואר (ועל העבודה האחרונה קיבלתי 90)
תתחילי לכתוב. לא משנה מה יצא, תכתבי. תיקונים אפשר אח"כ.
קבלי כל טיפת עזרה שאפשר להשיג
פרקי את העבודות למטלות קטנות שקל להתמודד איתן
ואם אימון מדבר אליך, אני ממליצה בחום על סאלי

באמת השם האוריינטציה להית ולקריירה נשמע קצת מפוצץ והאמת שבכלל לא אני החלטתי על השם הזה אז אני אחשוב באמת על שם שונה אולי השילוב בין הורות וקריירה. פלוני_ אלמונית- תודה רבה על הרצון הטוב לעזור, בזכותך פתחתי היום את הקלסר שפתחתי לאחרונה לפני כמה חודשים (זאת כבר התקדמות..)
המחקר שאני עושה זה על ההבדלים באוריינטציה לבית ולקריירה בין בנות החברה הדתית לחרדית.השערות המחקר הן שקיים הבדל בין העמדות של הבנות החרדיות לדתיות, ושלבנות החרדיות האוריינטציה למשפחה תהייה גבוהה יותר.

תוכלי להרחיב על נושא העבודה? אולי זה יעזור לך להתמקד..

[u]האוריינטצייה לבית ולקריירה[/u] - נושא העבודה. אם תתני שם משל עצמך אולי הדבר ימקד אותך ואח"כ תוכלי לכתוב טיוטה של ראשי פרקים. אם תרצי לכתוב זאת גם כאן, אשמח להמשיך... .

ועוד משהו -
צעדים קטנים. חלוקת מטלות לקטעים שתוכלי לסיים ולחוות הצלחה. כמה בנאלי, ככה עובד.
אני נעזרתי גם בחברה - סיפרתי לה על הקושי שלי וסיכמנו שאני מדווחת על כל עמידה בלוז או לא והיא עודדה אותי ותמכה.

[u]ואצלי גם עבד ששיחררתי את הפרפקציוניזם שלי - שהחלטתי לעשות כדי לעשות ולא כדי לקבל ציון מעולה או להוציא תחת ידי עבודת דוקטורט.[/u]
בדיוק.

איזה מין מחקר את אמורה לעשות? כי אם המרצה עם אוריינטציה איכותנית, או סתם חכם, את יכולה לכתוב מתוך אתנוגרפיה של עצמך. לי זה מאוד מאוד עוזר- להתחיל מעצמי. במיוחד עם נושא כזה- יכול להתאים כמו כפפה

אז אני אגיד לך שזה אפשרי, איך אני יודעת - פשוט הייתי שם ועשיתי את זה.
סיימתי כמוך את התואר והסמינריוניות נראו לי בילתי אפשריות. הייתי כבר אמא.
הטיפ שלי - פשוט להתחיל. ואצלי גם עבד ששיחררתי את הפרפקציוניזם שלי - שהחלטתי לעשות כדי לעשות ולא כדי לקבל ציון מעולה או להוציא תחת ידי עבודת דוקטורט. זה אפשרי בהחלט. אל תפחדי להתחיל עם זה. ראיתי שיש לך כבר נושא. זה מעולה. תתחילי מחיפוש חומר באינטרנט ותראי לאן זה לוקח אותך.

[u]בביבילוגרפיה הספיקו לך כל כך מעט מאמרים?[/u]
עיקר העבודה כלל סיכום של שני מאמרים בנושא שאותו בחרתי.
בפתיח ובסיכום, כללתי ציטוטים ממאמרים וספרים נוספים.
את הספרים לא ממש קראתי... ציטטתי מתוך ויקיפדיה והבאתי את ההפניה הביבליוגרפית משם.

[u]צריך גם מאמרים באנגלית שאני רחוקה מלדעת[/u]
גם אצלי כל החומר היה באנגלית, אבל אני שולט באנגלית כך שזה לא היווה בעיה.
יש לך מישהו קרוב שיכול לתרגם לך?
אשתי לומדת לתואר שני ואני מתרגם לה מאמרים, כשהיא צריכה.

בדיוק עכשיו קראתי לבן שלי גרסה מקוצרת של עליזה בארץ הפלאות. נערך שם משפט לנסיך, שגנב עוגות שאפתה אימו המלכה. הארנב מתבקש לקרוא את ההאשמות. הוא שואל את המלך, מאיפה להתחיל, הוד מלכותו?
והמלך עונה לו: תתחיל בהתחלה. תמשיך עד הסוף. ואז תפסיק :-)

חשבתי שזה רעיון טוב. להתחיל בהתחלה. ולהמשיך עד הסוף.

האם את יכולה לזהות את ההתחלה? מהו דבר אחד שיכול להוות התחלה כרגע?

תודה על העידוד! בביבילוגרפיה הספיקו לך כל כך מעט מאמרים? הלוואי שזה היה כל כך פשוט כמו שאתה כותב.. צריך גם מאמרים באנגלית שאני רחוקה מלדעת ולמיטב ידיעתי אני צריכה לקרוא הרבה חומר..

אהמממ...
לי לקח 13 שנה (!!) לסיים תואר ראשון במדעי המחשב.. (באו"פ).
חלק גדול מזה, בגלל עבודה סמינריונית אחת, מסכנה.
נרשמתי. לא עשיתי. אחרי כמה שנים שוב נרשמתי. ושוב לא עשיתי.
ושוב נרשמתי, כשזה היה הדבר היחיד שהפריד ביני לבין התואר.
חצי שנה עד שבחרתי נושא. ביקשתי הארכה. דחיתי. שוב דחיתי.
בסוף כתבתי [b]בשלושה ימים[/b] . הגשתי. עוד כמה תיקונים קלים, בעקבות הערות המנחה.
ציון 93.
יש תואר. (היום קיבלתי בדואר את התעודה (-: )

בראיה לאחור, אני מבין שהתייחסתי לזה כאילו זה מינימום דוקטורט.
בתכלס, כל מה שהייתי צריך לעשות זה לתרגם ולסכם שני מאמרים ולהוסיף סיכום שלי.

[u]אני מפחדת ללכת לאיבוד עם החומר והדמות של המרצה הקשוח גם עומדת מולי ומוסיפה הרבה לתחושת החוסר בטחון שיש לי, אני מפחדת להשקיע ולבסוף לקבל תגובות צוננות שיתבטאו כמובן בציון..[/u]
גם אני הרגשתי כך.
תחשבי על זה כך, עדיף לקבל ציון מינימלי ולסיים, מאשר לא לסיים בכלל.

בהצלחה.

נושא מוכר, מוכר... וואו אני מנסה לחשוב איזה טיפים לתת.

קצת מאוחר למוח שלי לעבוד טוב כרגע, אבל כתבתי פה קטע על התחושה הזו של [url=http://sites.google.com/site/sallytadmor/[po]i]חוסר יכולת[/url] cannot do it[/po]. מופיע גם בדף שלי, אבל קשה לתת לינק לקטע המדויק שם.


מקוה שיתן לך השראה! @}
ואם טיפ אחד... להחליט על משימה אחת שאת לוקחת על עצמך למחר (ולקבוע באיזו שעה). אחת קטנה. אבל משמעותית. ולעשות אותה מחר בשעה שקבעת. רק את זה. כמו פליי ליידי.

הנושא של העבודה שלי הוא "האוריינטצייה לבית ולקריירה" ואני לומדת מדעי החברה

וואוו תודה רבה לכולם ממש מרגש ומשמח לראות את האיכפתיות, והרצון הטוב.. אז קודם כל תודה רבה! מה שמונע ממני להתקדם זה גם במגבלות של השגרה טיפול בשני ילדים שלי והקושי לנסוע לחפש חומר, אני מפחדת ללכת לאיבוד עם החומר והדמות של המרצה הקשוח גם עומדת מולי ומוסיפה הרבה לתחושת החוסר בטחון שיש לי, אני מפחדת להשקיע ולבסוף לקבל תגובות צוננות שיתבטאו כמובן בציון.. אני אשמח מאוד לקבל טיפים איך לגשת אל החומר כך שאני לא אאבד את הראש ושהישיבה מול החומר תהייה אפקטיבית ולא תהייה סתם בזבוז זמן וכוחות.

גם אני בידיוק באותו מצב, 2 עבודות סמינריוניות שנותרו לסיום התואר...
לא מסוגלת לעשות את זה, ומחפשת כבר בנרות עבודות של מישהו אחר עליהן להתבסס, מסתבר שאפילו זה לא כל כך פשוט
אני סיימתי לימודי חינוך, מה את למדת?
לא יודעת איך יכול להועיל פשוט חשבתי שלדעת שאת לא לבד יכול במעט לעודד
אשמח לשמוע איך את מתמודדת עם זה ומה תבחרי לעשות

כמי שנמצאה בדיוק באותו מצב אבל לפני 25 שנה וכעת מסתובבת סביב הזנב של עצמה כי כל התקדמות נתקעת עקב כך אני ממליצה -
אולי סוג של אימון, עבודה רוחנית, חברות טובות, בן זוג תומך, הורים פולנים (טוב, זה לא ממש יעיל..) ובעיקר - לא לרדת על עצמך - בכיף, באהבה עם פרגון עצמי.... ויאללה תמשיכי. חבל כל כך על האנרגיות שמתבזבזות אחר כך על ה"חבל".
בהצלחה..

ברמה הפרקטית, אם תרצי עזרה תכתבי, נושא ראשי פרקים ויאללה, קדימה הפועל !!!

יש את הדף [po]קיטורים אקדמיים[/po] שעוסק בעניין ובטח יעניין אותך.
(גם אני כותבת עכשיו סמינריונית ;-) )

גם אני בשלהי תואר.
השאלה מה מלחיץ אותך, את יכולה לנסות להפריד מה מכל המכלול הוא המלחיץ? האם זה דדליין?, האם זו תחושה שאינך יודעת איך כותבים עבודה סמינריונית? האם זה קושי בלהתחיל דברים? האם זה חוסר זמן? וכד'. ברגע שתדעי מה בדיוק מלחיץ אותך, אולי הדברים יראו פחות מלחיצים ותוכלי לגשת לכל הענין בצורה רגועה יותר.
משהו שלי עזר, זה לבחור נושאים שבאמת מעניינים אותי לעבודות. אפילו אם זה לא קשור ישירות לנושא הקורס ניסיתי למצוא מתחת לאדמה הקשר רק כדי שאוכל לכתוב על דברים שמעניינים אותי באמת. הרבה יותר קל לקרוא ולכתוב על משהו שמסקרן אותך ושיש לך משיכה טבעית אליו, זה הופך לקצת פחות מטלה. אמנם תמיד צריך משמעת עצמית לכתיבת עבודות אבל זה לפחות הופך את זה לקצת פחות מעיק.

סיימתי 3 שנים של לימודים ואני תקועה עם 2 עבודות סימינריוניות, חשוב לי לסיים סוף סוף את התואר אבל כל פעם שאני רק מתחילה לחשוב על איך אני עושה את זה אני מתמלאת בדאגה ולחץ, אשמח לקבל עצות איך להסתכל על זה ממקום יותר רגוע ולהרגיש שזה אפשרי ולא בשמים. תודה!