על ידי ניבה_שקד* » 10 יוני 2008, 18:26
ברוכה הבאה לשבט.
אני חד הורית כבר 6 שנים כמעט. כספית זה קשה, אבל מכל שאר הבחינות, יש המון הרמוניה ושמחה בבית. בהתחלה, עם כל העייפות המצטברת, הייתי עצבנית עם פיוזים קצרים, כולל ריקושטים שעפו לכיוון הילדה שלי, אבל מאז שהתחלתי לישון באופן נורמאלי פחות או יותר, זה ממש ממש כייף. נראה לי שההבדל העיקרי בינינו לבין משפחות גדולות, הוא המאמץ שלי להפוך את הבית לבית השני של החברים שלה. אני מאמצת את החברים של הבת שלי כתחליף לאחים ביולוגיים והבית תמיד מלא, כולל ארוחות ערב עם החברים שלה.
אם מבחינה חברתית יהיה לילד/ה שלך טוב, הכל יהיה טוב.
וחוץ מזה - אני נותנת לה להרגיש אהובה כל הזמן. היא ינקה עד גיל 3, עד היום היא ישנה איתי במיטה ומקבלת המון חום, פירגונים ואהבה.
התוצאה: ילדה מאושרת ושמחה.
מאחלת לך לעבור בשלום את שלב העייפות... זה בסוף עובר.
ברוכה הבאה לשבט.
אני חד הורית כבר 6 שנים כמעט. כספית זה קשה, אבל מכל שאר הבחינות, יש המון הרמוניה ושמחה בבית. בהתחלה, עם כל העייפות המצטברת, הייתי עצבנית עם פיוזים קצרים, כולל ריקושטים שעפו לכיוון הילדה שלי, אבל מאז שהתחלתי לישון באופן נורמאלי פחות או יותר, זה ממש ממש כייף. נראה לי שההבדל העיקרי בינינו לבין משפחות גדולות, הוא המאמץ שלי להפוך את הבית לבית השני של החברים שלה. אני מאמצת את החברים של הבת שלי כתחליף לאחים ביולוגיים והבית תמיד מלא, כולל ארוחות ערב עם החברים שלה.
אם מבחינה חברתית יהיה לילד/ה שלך טוב, הכל יהיה טוב.
וחוץ מזה - אני נותנת לה להרגיש אהובה כל הזמן. היא ינקה עד גיל 3, עד היום היא ישנה איתי במיטה ומקבלת המון חום, פירגונים ואהבה.
התוצאה: ילדה מאושרת ושמחה.
מאחלת לך לעבור בשלום את שלב העייפות... זה בסוף עובר.