על ידי סוניה_זרחי* » 22 מאי 2008, 23:54
כשאני כועסת האמצעית שלי שואלת אם אני לא אוהבת אותה. אני עונה לה שאני כן אבל כשחשבתי על זה אח"כ הגעתי למסקנה שבעצם כשכועסים וצועקים זו לא באמת אהבה, כי כשאוהבים מבינים ומכילים ומסבירים
בעיני זה משפט ממש ממש חשוב, וכל כך נכון.
גם אם לרגע הוא יכול להשמע מתייפייף, כאילו שכשאוהבים, אין רגעים שכועסים? שעיפים?
אבל אני חושבת שזאת האמת כולה.
גם אם זה דורש עבודה. כן, לאהוב כנראה זו עבודה.... למצוא בתוכנו את האהבה, לאהוב את עצמנו, הרי זה כל הסיפור, לא?
ויש תקופות שזה נמצא, וממלא אותנו, וכאילו קיים שם מעצמו. האהבה.
ויש תקופות שלא. שלא ממש בא לנו, כאילו ברח לנו,נאחס לנו. אז, כן. אז צריכים לעבוד. למה צריכים? לא צריכים! אבל איך יותר כף? עם אהבה, או בלי?
סוניה
הבאתי לך את זה לפה מהדף על
האם כעס רלוונטי בגידול ילדים
ריגשת אותי. קראתי אותך ועליך בדפים אחרים, אז נורא התחשק לי להביא אליך את התגובה למה שכתבת.
[u]כשאני כועסת האמצעית שלי שואלת אם אני לא אוהבת אותה. אני עונה לה שאני כן אבל כשחשבתי על זה אח"כ הגעתי למסקנה שבעצם כשכועסים וצועקים זו לא באמת אהבה, כי כשאוהבים מבינים ומכילים ומסבירים[/u]
בעיני זה משפט ממש ממש חשוב, וכל כך נכון.
גם אם לרגע הוא יכול להשמע מתייפייף, כאילו שכשאוהבים, אין רגעים שכועסים? שעיפים?
אבל אני חושבת שזאת האמת כולה.
גם אם זה דורש עבודה. כן, לאהוב כנראה זו עבודה.... למצוא בתוכנו את האהבה, לאהוב את עצמנו, הרי זה כל הסיפור, לא?
ויש תקופות שזה נמצא, וממלא אותנו, וכאילו קיים שם מעצמו. האהבה.
ויש תקופות שלא. שלא ממש בא לנו, כאילו ברח לנו,נאחס לנו. אז, כן. אז צריכים לעבוד. למה צריכים? לא צריכים! אבל איך יותר כף? עם אהבה, או בלי?
סוניה
הבאתי לך את זה לפה מהדף על [po]האם כעס רלוונטי בגידול ילדים[/po]
ריגשת אותי. קראתי אותך ועליך בדפים אחרים, אז נורא התחשק לי להביא אליך את התגובה למה שכתבת.