נראה שמדובר במגיפה ממש, נשים שיום בהיר אחד מתחיל לכאוב להן באיבר המין בלי שום סיבה, ואחרי מיליון רופאים שמים עליהם את החותמת "וסטיבוליטיס" או "וולוודיניה", שזה קיצור ל"כאב כרוני בפות שאין לנו מושג מאיפה הוא בא ולמה הוא שם" :-p . אני יודעת שיש כאן לא מעט נשים שסובלות או סבלו מזה, ואני יודעת שזה נושא פרטי וכאוב ומפחיד לדבר עליו, בטח במקום כל כך פומבי. אבל ככה זה נשאר בפנים ואתן ממשיכות להרגיש בודדות במערכה... אז יאללה, בחרו לכן ניק זמני, תזייפו פרטים אישיים, ותשתתפו
מתחילה מדו-שיח בדף הבית שלי משנה שעברה:
יעל (2007-11-07T20:23:07):
אהלן רחל, זו יעל שכנתך מסקנדינביה...
רציתי לכתוב לך כבר זמן מה בענין הוסטיבוליטיס
(שעלה בדף המצוין על בדיקות וגינליות, אגב מאד הסכמתי עם מה שכתבת בענין אי האשמת הנשים, זה בדיוק מה שעלה לי בראש כשקראתי)
האם פירטת על זה בדף כלשהו באתר?
אולי יש לך תובנות... האם מצאת משהו שעוזר יותר מהאחרים?
(מכירה שתי נשים נאבקות)
רחל ברמן (2007-11-08T13:15:57):
הי יעל, ברור שאני זוכרת!
בקשר לוסטיבוליטיס - יש לי כמה תובנות, אבל לא פתרון מלא, וגם התובנות אישיות מאד - לכל אחת עוזר משהו אחר. ביופידבק עזר לי מאד (חשוב שזה יהיה אצל מישהי שמתמחה בטיפול בוסטיבוליטיס כי יש לזה פרוטוקול שונה), וכנ"ל רפואה סינית. אולי זה עוד היה פותר את זה לגמרי, אבל אז עזבנו את ישראל וכבר המצב ממש לא נורא ודי הפסקתי לטפל... נראה מה יקרה אחרי ההריון.
עוד תובנות חשובות שלא קשורות ישירות לטיפול: קבוצת תמיכה זה דבר נהדר, גניקולוגים ששים מדי לחתוך גם כשהם לא מבינים בכלל מה הבעיה, ומדהים (ומדכא) אותי כמה מעט נשים מסוגלות לומר לבני זוגן "לא" למין כשכואב, אפילו מאד. אפילו כשמדובר בנשים שמצבן כזה שהן סובלות מכאב כשהן לובשות מכנסיים(!), הן תמיד מדברות על בני זוגן בתור הקורבנות הגדולים, כי המסכנים צריכים לוותר על חדירה לפעמים. מדי הרבה כיוונים, הנסיון שלי עם וסטיבוליטיס עיצב את התודעה הפמיניסטית שלי, וגם את דעותי על הממסד הרפואי...
לא כתבתי על זה עדיין בשום מקום באתר, אבל אם תהיה דרישה אני אשמח להשתתף בדיון
רחל ברמן (2007-11-08T13:36:09):
מתוך סקרנות, עשיתי עכשיו חיפוש באתר על וסטיבוליטיס, וקיבלתי בין השאר את הדף
כאב אינטימי, שמפנה לאתר צ'יקצ'קי אחר שבו יש דיון ארוך בנושא. הוא נראה מעניין, אני רק מתחילה לקרוא אותו עכשיו:
%F9%EE%E1%E9%E0_%EC%F9%E7%F8%E5%F8_%E4%EB%E0%E1[/u]%E1%F0%F8%FA%E9%F7]וסטיבוליטיס בלגעת אשה
יעל (2007-11-08T14:47:24):
מדברות על בני זוגן בתור הקורבנות הגדולים
גם אני שמתי לב לזה
וזה שוב- כנראה לא אשמתו של האדם הבודד, או האשה במקרה זה
ואגב, נכנסתי להפניה ובאמת נזכרתי שהייתי שם בעבר
אולי לפני כשנה, ואפילו שלחתי קישור לחברתי, ושכחתי מזה
(ככה זה כשאין כאב..)
באמת קשה להפנות אנשים כשמדובר בענין כה מורכב ואישי, והתובנות רבות ושונות
ולנשים "עם רגליים על הקרקע" וללא סבלנות לסנטימנטליות יש סכנה שהחיבוקיות הזו רק תרחיק..
אבל בכל זאת. אותי בכל אופן מענין האספקט החברתי של הדברים האלה, הקשר של זה לרופאים ומה הם עושים
(לבדיקות ווגינליות למשל..) לדעתי זה רלוונטי לכל אדם או אשה (כמו הרבה תופעות חברתיות שרלוונטיות לכולם גם אם לא אישית סובלים מהבעיה)
אבל מה, אני לא אתחיל דף בנושא.
כי א. אני לא מתחילה דפים ..
ב. אין לי וסטבוליטיס..
רחל ברמן (2007-11-08T17:20:59):
וזה שוב- כנראה לא אשמתו של האדם הבודד, או האשה במקרה זה
ממש לא! גם לא של הגברים בסיפור (טוב, בדרך כלל). זה לחלוטין עניין של ציפיות תרבותיות. וזה מדהים עד כמה הציפיות האלו נטועות עמוק, גם כשנדמה שכבר מ-ז-מ-ן עברנו את השלב הזה.
ולנשים "עם רגליים על הקרקע" וללא סבלנות לסנטימנטליות יש סכנה שהחיבוקיות הזו רק תרחיק..
ויש פה עוד עניין, כי רוב הנשים עם וסטיבוליטיס כבר שמעו מרופא זה או אחר שזה הכל פסיכולוגי (כי הם לא מבינים את זה...), ואת כבר חוטפת אלרגיה לכל מה שמריח מהגישה הזו. לקח לי הרבה זמן להיות מסוגלת להפריד בין ההאשמה הרפואית שבאה לחלוטין משילוב של בורות וסקסיזם, ובין גישות שמתייחסות לגוף ולמוח בצורה משולבת ומורכבת (ואני אפילו לא מדברת על רפואה אלטרנטיבית. יש מספיק מחקרים מיינסטרימים שמצביעים על הקשרים המורכבים האלו).
יעל (2007-11-08T19:56:21):
מסכימה מאה אחוז
כל הניב הזה "זה הכל פסיכולוגי"
זה צריך לזכות פה לדף...
(כי וסטבוליטיס הוא לא הענין היחיד שאנשים נאבקים לעשות בדיוק את ההפרדה הזו שאת מדברת עליה)
יש לי עוד מה לכתוב, אמשיך אח"כ.
נראה שמדובר במגיפה ממש, נשים שיום בהיר אחד מתחיל לכאוב להן באיבר המין בלי שום סיבה, ואחרי מיליון רופאים שמים עליהם את החותמת "וסטיבוליטיס" או "וולוודיניה", שזה קיצור ל"כאב כרוני בפות שאין לנו מושג מאיפה הוא בא ולמה הוא שם" :-p . אני יודעת שיש כאן לא מעט נשים שסובלות או סבלו מזה, ואני יודעת שזה נושא פרטי וכאוב ומפחיד לדבר עליו, בטח במקום כל כך פומבי. אבל ככה זה נשאר בפנים ואתן ממשיכות להרגיש בודדות במערכה... אז יאללה, בחרו לכן ניק זמני, תזייפו פרטים אישיים, ותשתתפו {@
מתחילה מדו-שיח בדף הבית שלי משנה שעברה:
[hr]
[b]יעל[/b] (2007-11-07T20:23:07):
אהלן רחל, זו יעל שכנתך מסקנדינביה...
רציתי לכתוב לך כבר זמן מה בענין הוסטיבוליטיס
(שעלה בדף המצוין על בדיקות וגינליות, אגב מאד הסכמתי עם מה שכתבת בענין אי האשמת הנשים, זה בדיוק מה שעלה לי בראש כשקראתי)
האם פירטת על זה בדף כלשהו באתר?
אולי יש לך תובנות... האם מצאת משהו שעוזר יותר מהאחרים?
(מכירה שתי נשים נאבקות)
[hr]
[b][po]רחל ברמן[/po][/b] (2007-11-08T13:15:57):
הי יעל, ברור שאני זוכרת!
בקשר לוסטיבוליטיס - יש לי כמה תובנות, אבל לא פתרון מלא, וגם התובנות אישיות מאד - לכל אחת עוזר משהו אחר. ביופידבק עזר לי מאד (חשוב שזה יהיה אצל מישהי שמתמחה בטיפול בוסטיבוליטיס כי יש לזה פרוטוקול שונה), וכנ"ל רפואה סינית. אולי זה עוד היה פותר את זה לגמרי, אבל אז עזבנו את ישראל וכבר המצב ממש לא נורא ודי הפסקתי לטפל... נראה מה יקרה אחרי ההריון.
עוד תובנות חשובות שלא קשורות ישירות לטיפול: קבוצת תמיכה זה דבר נהדר, גניקולוגים ששים מדי לחתוך גם כשהם לא מבינים בכלל מה הבעיה, ומדהים (ומדכא) אותי כמה מעט נשים מסוגלות לומר לבני זוגן "לא" למין כשכואב, אפילו מאד. אפילו כשמדובר בנשים שמצבן כזה שהן סובלות מכאב כשהן לובשות מכנסיים(!), הן תמיד מדברות על בני זוגן בתור הקורבנות הגדולים, כי המסכנים צריכים לוותר על חדירה לפעמים. מדי הרבה כיוונים, הנסיון שלי עם וסטיבוליטיס עיצב את התודעה הפמיניסטית שלי, וגם את דעותי על הממסד הרפואי...
לא כתבתי על זה עדיין בשום מקום באתר, אבל אם תהיה דרישה אני אשמח להשתתף בדיון :-)
[hr]
[b][po]רחל ברמן[/po][/b] (2007-11-08T13:36:09):
מתוך סקרנות, עשיתי עכשיו חיפוש באתר על וסטיבוליטיס, וקיבלתי בין השאר את הדף [po]כאב אינטימי[/po], שמפנה לאתר צ'יקצ'קי אחר שבו יש דיון ארוך בנושא. הוא נראה מעניין, אני רק מתחילה לקרוא אותו עכשיו:
[url=http://www.elaisha.com/cgi-bin/chiq.pl?%E4%E3%F3[u]%F9%EE%E1%E9%E0_%EC%F9%E7%F8%E5%F8_%E4%EB%E0%E1[/u]%E1%F0%F8%FA%E9%F7]וסטיבוליטיס בלגעת אשה[/url]
[hr]
[b]יעל[/b] (2007-11-08T14:47:24):
[u]מדברות על בני זוגן בתור הקורבנות הגדולים[/u]
גם אני שמתי לב לזה
:-(
וזה שוב- כנראה לא אשמתו של האדם הבודד, או האשה במקרה זה
ואגב, נכנסתי להפניה ובאמת נזכרתי שהייתי שם בעבר
אולי לפני כשנה, ואפילו שלחתי קישור לחברתי, ושכחתי מזה
(ככה זה כשאין כאב..)
באמת קשה להפנות אנשים כשמדובר בענין כה מורכב ואישי, והתובנות רבות ושונות
ולנשים "עם רגליים על הקרקע" וללא סבלנות לסנטימנטליות יש סכנה שהחיבוקיות הזו רק תרחיק..
אבל בכל זאת. אותי בכל אופן מענין האספקט החברתי של הדברים האלה, הקשר של זה לרופאים ומה הם עושים
(לבדיקות ווגינליות למשל..) לדעתי זה רלוונטי לכל אדם או אשה (כמו הרבה תופעות חברתיות שרלוונטיות לכולם גם אם לא אישית סובלים מהבעיה)
אבל מה, אני לא אתחיל דף בנושא.
כי א. אני לא מתחילה דפים .. :-)
ב. אין לי וסטבוליטיס..
[hr]
[b][po]רחל ברמן[/po][/b] (2007-11-08T17:20:59):
[u]וזה שוב- כנראה לא אשמתו של האדם הבודד, או האשה במקרה זה[/u]
ממש לא! גם לא של הגברים בסיפור (טוב, בדרך כלל). זה לחלוטין עניין של ציפיות תרבותיות. וזה מדהים עד כמה הציפיות האלו נטועות עמוק, גם כשנדמה שכבר מ-ז-מ-ן עברנו את השלב הזה.
[u]ולנשים "עם רגליים על הקרקע" וללא סבלנות לסנטימנטליות יש סכנה שהחיבוקיות הזו רק תרחיק..[/u]
ויש פה עוד עניין, כי רוב הנשים עם וסטיבוליטיס כבר שמעו מרופא זה או אחר שזה הכל פסיכולוגי (כי הם לא מבינים את זה...), ואת כבר חוטפת אלרגיה לכל מה שמריח מהגישה הזו. לקח לי הרבה זמן להיות מסוגלת להפריד בין ההאשמה הרפואית שבאה לחלוטין משילוב של בורות וסקסיזם, ובין גישות שמתייחסות לגוף ולמוח בצורה משולבת ומורכבת (ואני אפילו לא מדברת על רפואה אלטרנטיבית. יש מספיק מחקרים מיינסטרימים שמצביעים על הקשרים המורכבים האלו).
[hr]
[b]יעל[/b] (2007-11-08T19:56:21):
מסכימה מאה אחוז
כל הניב הזה "זה הכל פסיכולוגי" [u]זה[/u] צריך לזכות פה לדף...
(כי וסטבוליטיס הוא לא הענין היחיד שאנשים נאבקים לעשות בדיוק את ההפרדה הזו שאת מדברת עליה)
[hr]
יש לי עוד מה לכתוב, אמשיך אח"כ.