מצטט מנכס ומשדרג או משנמך את שרפתי שלך לטקסט

[po]ישראל טובה יותר[/po]

ממש לא מקטר כל היום, להפך, מחפש כל יום את הדברים הטובים, השמש, הציפורים, ענן אחד בודד ששט מעל,
ובתוך כל זה מבין כי אני ורק אני יכול לדאוג שיהיה פה טוב.
לי למשפחתי ולסובב אותי.
אני את המהפכה כבר התחלתי, את מה ששרפתי לא רואים בחדשות,
שרפתי את העיתונים, את החדשות, את כל הפרשנים והמבינים שמובילים אותנו ללבנון, להשקעה בבורסה...
שרפתי את הלוטו והטוטו, את החלומות להיות שוב צעיר ואת הפנטזיות להתעשר מהר בלי לעבוד
שרפתי את קוקה קולה, את צבעי המאכל, את השניצלים המעובדים ואת הלחם האחיד,
שרפתי את ערוץ שתיים, הרייטינג, נינט ויהודה, שרפתי אותם פעמיים...
נשארתי עם גינה ירוקה, ים כחול, ילדה ואשה ועסק מצליח,
נשארתי עם מיץ תפוזים מהעץ בגינה
נשארתי עם הרבה אהבה לכל הסובבים אותי
והכי חשוב, נשארתי דרוך, מוכן, כל הזמן, לא לתת למה ששרפתי להשתקם, ולעזור לאחרים לשרוף גם הם.

המהפכה כבר כאן.

[u]מהפכה כל יום, בכל סיטואציה, מקום וזמן.[/u]
מצטייר לי כמו בן אדם מעצבן שכל הזמן מקטר ומקנטר.

בכל זאת המצב לא כזה גרוע.......... (הכל תלוי לאן מאיפה ואיך מסתכלים על דברים)

בכל מקרה, למהפכה יש רשימת מטרות. לא?
משתנות ומתווספות כל כמה זמן אבל בכל זאת.

[u]אבאשלהילדהשלו[/u] לא הבנתי מה אתה רוצה. שאנשים יצאו לרחובות ויתקוממו וירצחו בשביל שתמיד תיהיה ביקורת ובשביל לחיות את המהפכה? בשביל מה? מה זה יתן למי? חדד את דבריך בבקשה.

"חיי איש המפעיל כח שלטון מכל סוג שהוא חשובים פחות מחיי תיקן או כינה. על ידי היפוך טוב יש לשנות את החסינות הפרלמנטרית כדי להעניק לכל אזרח את הזכות לירות כהרף עין ובלי הרשאה בכל פוליטיקאי המופיע במטווח ירי. כל רציחה מדינית היא תרומה להגיינה של המוסר..."
אבל טיפוז' - שר היער - מישל טורנייה.

מהפכה אינה צריכה להגיע למטרה אחת מסויימת, מצב דינמי הנקרא מהפכה הוא הוא המטרה. מהפכה המתרחשת באופן רציף ואינה נרדמת או הופכת סטאטית לרגע.
השאלה מה יקרה אחרי המהפכה היא לא נכונה בבסיסה, השאלה היא איך מייצרים מצב תמידי של מהפכה, מצב בו כל הזמן ישנה ביקורת על עוולות, בדיקת והערכת המצב הקיים ושינוי תמידי שלהם.
מהפכה אינה מטרת חיים אלא היא תפיסת ודרך חיים. מהפכה כל יום, בכל סיטואציה, מקום וזמן.

הייתי רוצה ללמוד את הנושא טוב ~ "התקוממות אזרחית" (מי עשה מה, מה יצא, מה לא יצא..) יש לכם רעיון מאיפה להתחיל?

יש פה התחבטות בשאלה האם מהפכה (סטייל צ'ה) בכוח ו\או פוגרומים קטנים כנגד גופים גדולים יביאו שינוי או שאולי [u]אנרכיזם ? אקטיביזם.[/u] וחינוך ארוך טווח הם הדרך? -האמת לדעתי איפה שהוא באמצע.
הפיכה אלימה תביא עימה כמעט את אותו המצב רק בשם אחר (כך ההיסטוריה מלמדת; קובה, ussr וכדומה) אבל מצד שני אקטיביזם וחרמי צרכנות קטנים (אני מחרים את פז, ארגונים שמנסים על בעלי חיים, מיסים וכו') לא באמת הביאו תוצאות שאפשר לשים עליהם את האצבע אי פעם. בנוסף חינוך ארוך טווח שלא מגיע מהחינוך הממלכתי פשוט לא יגע בכל פלחי האוכלוסיה ולא יהיה מספיק עקבי ומתואם בשביל ליצור איזשהו שינוי. כמו שאני מבין את המצב צריכה להיות דרך ביניים.

יש לי גם משהו להע\איר לגבי הראיה את הדברים.
אנשים פה טוענים שהם רוצים שיהיה להם ולקרוביהם יותר טוב ובאים בטענות על כך שאנשים אחרים דאגו לכך שלהם ולקרוביהם יהיה יותר טוב. נכון, יש פה ניגוד אינטרסים כי עושרו\אושרו של A בא פה על חשבון עושרו\אושרו של B אבל איך אני יודע שכש B יהיה בנקודה של A לא יהיה אותו דבר בדיוק?? בתוך המשוואה הזאת A לא רוצה של B יהיה רע, הוא רק רוצה שלו יהיה יותר טוב. הכי טוב. בלי לראות בכלל את B במשוואה. וכל אחד מהקוראים פה יכול מבחינתי לשים את עצמו בתור A ואת דנקנר\אריסון\ביבי\אולמרט כB ולהפך.
לכן לדעתי צריך לשנות את הראיה האינטרסנטית הצרה של "אני אדאג שיהיה לי טוב" לראיה אינטרסנטית קצת יותר רחבה של "אני אדאג שלך יהיה טוב כי רק כך יהיה פה טוב לכולם (כולל אותי) באמת".
לא משנה באיזה צד של הגדר אני רק אם גם בצד השני יהיה טוב גם לי יהיה טוב.


[u]מכתב ועצומה המופנה לגב' שרי אריסון שהוכיחה שכוונותיה טובות[/u] -איך בדיוק היא הוכיחה כי כוונותיה טובות?
[u]קרן נוספת שתפנה משאבים כספיים ותממן פרסומות נגד סיאוב שלטוני, נגד ניצול בעלי חיים, [b]נגד הבנקים והעמלות שלהן[/b][/u]...??? שרי אריסון ממנת מסע פירסום נגד ה[b]בנקים[/b] ונגד סיאוב שילטוני??? ואז בא המשיח? או שאז התעוררת?


[u]למשל הציונות שקיבלה את מלוא הכוח לאחר השואה כלאה אותנו בגיטו "משלנו" ועסוקה בניקוי אתני מתמיד של בני-דודינו השמיים גם הם.[/u] כל השוואה בין ישראל 2007 לגרמניה 1940 נראית לי ראויה לבוז ולזלזול.

[list=1]
[*] להפחית את צריכת החשמל, לכבות אורות בחדרים שאנו לא נמצאים בהם.
[*] לעבור למנורות PL חסכון של עד 80% בצריכת החשמל בבית ובעסק.
[/list]

בעוד שבועיים יש הפגנה מול בית ראש הממש לא, ההפגנה היא לשיפור התנאים הסוציאליים לניצולי שואה (זוכרים ? אלו שבזכותם אנחנו פה), אנא, הגיעו, זהו צעד ראשון לפעילות ושווה כל שניה מזמנכם

ביום חמישי, ו' בשבט תשס"ז, 25 בינואר 2007, בשעה 15:30
"קחו כמה שעות מהחיים ותקדישו לאלה שבזכות הפיצויים הכספיים על התופת שלהם- בנו פה חצי מדינה "(מהטור של גיא מרוז)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3351489,00.html
תעריף החשמל יתיקר ב-16 אחוז.
במקום 1000 ש"ח לחודשיים תשלמו 1160 ש"ח. תוספת של 960 ש"ח לשנה.
Happy new year!!!

[po]קוקה קולה[/po] מסכים לגמרי. בנוסף אני חושב שצריך לרדת לרמה הכי הכי פרקטית של רשימת דברים בחיים ש [b]אני[/b] עושה, וזה לא טוב בעליל לטווח הנראה לפחות(כלומר לא לעבור לרמה פילוסופית שאי אפשר לדעת מה יהיה בסופו של דבר ~ בסגנון "יכול להיות שהכסף שאני תורם ילך למישהו שירצה להחריב את העולם").
להיות תכלס -
משהו פוגע. איך אני לא עושה זאת יותר. מה אני יכול לעשות במקום זה.
משהו טוב. איך אני עושה אותו יותר, גם כשקשה.

בשלב מאוחר יותר: איך אני גורם לאנשים להבין, לעשות/לא לעשות...

ליצור אופנה חדשה אנשים אוהבים אופנות.

[u]לחפש איפה? איך?[/u]
קודם כל בתוכנו, במעגל הכי קרוב, האם יש בנו הכוח להחרים ולא לקנות מוצרים, חברות, שירותים. האם נוכל לשנות דרכי התנהגות ותבניות.

[u]צריך לחפש את הדרכים להתארגנות כזאת[/u]
לחפש איפה? איך?

[po]קוקה קולה[/po] הייתי שולח לכל מוסד ממשלתי כמה כוכבים של כוכב נולד זה היה מספיק.

http://www.newmediaexplorer.org/chris/
אתר מדהים עם מלא אינפורמציה, מחקרים ותגליות.
התגלית האחרונה שנשלחה אליי במייל: כשמערבבים סודיום בנזואט (חומר משמר נפוץ מאוד) עם ויטמין סי, השילוב הכימי יוצר בנזין. ה-fda גילה לאחרונה שב56 מתוך 90 משקאות קלים בארצות הברית היו עקבות של בנזין. בנזין הוא חומר מסרטן כידוע.
זה מסוג המידע שכל אחד צריך לדעת למשל...

_יש את צעקה חברתית
ואת נקים - התנועה להשבת השלטון לעם_
אני לא שמעתי עליהם ולכן מבחינתי הם לא יעילים.
לדעתי הפתרון הוא בהקמת מהומת אלוהים. כזאת שכל אחד ישמע עליה ויגיב.
צריך לחפש את הדרכים להתארגנות כזאת. אני חושב שהשעה כשרה או קרובה לכך.

תודה, לצערי האתרים מסובכים לי מדי, אין לי מושג מה קורה בפוליטיקה ובממשל, זאת דרך לגשת לעניין, לא שאני הייתי ניגש אליה בכל אופן.
אני הייתי רוצה לגשת לכיוון של מה קורה בבית, ברחוב, בכביש, בכיתה, בעבודה ...

יש את [url=http://shout.co.il/]צעקה חברתית[/url]
ואת [url=http://www.nakim.org/]נקים - התנועה להשבת השלטון לעם[/url]

[u]מימון ייעוץ של עורך דין על זכויות ההתנגדות שלנו כאזרחים[/u]
יש את האגודה לזכויות האזרח וגם את [url=http://phr.org.il/phr/article.asp?articleid=54&catid=3&pcat=3&lang=HEB]רופאים לזכויות אדם[/url]

[u]הקמת מרכזי ייעוץ והסבר ארציים[/u]
לדעתי זה רעיון מצוין ואף ישים!

הצעה:

שלב הראשון - לראות מה אנחנו עושים, ולשנות דברים בעצמנו: להוות דוגמא.
לדוגמא ללכת עם סלים לסופר ו [b]לא[/b] לקחת שקיות פלסטיק, ואם הבאים בתור מרימים גבה, אז כשהם יראו אדם אחר עושה את אותו דבר אולי יתחילו להתרכך ולחשוב פעמיים. ככה יוצרים אופנה.
ממש לעשות רשימה של דברים שאנחנו עושים והם לא טובים, ולראות שאנחנו לא מתעצלים ומשנים בעצמנו.
לראות איפה אנחנו מרמים, איפה אנחנו מזלזלים, איפה אנחנו פוגעים...
אם הורה יאמר לילד לא לשקר וחמש דקות אחרי זה מתקשרים מהבנק והוא אומר לילד למסור "אבא לא בבית". ממה הוא לומד יותר? "קשוט עצמך ואחר-כך קשוט אחרים".

חוץ מזה לפרסם רשימה של מטרות/פעולות חיוביות בכתב + אינטרנט + מיילים + עיתון... לאנשים שרוצים לבצע שינויים אמיתיים בחברה, אף אחד לא חייב להתחייב לעניין אך שכן יופיעו הכוונות מול העיניים.

המון זמן לא ראיתי טלוויזיה או שמעתי רדיו או קראתי עיתון, אבל אני יכול להניח מה המטרות שלנו אמורות להיות לפי אמצעי התקשורת. (לקנות מקרר בסנסור, ג'קט בקסטרו)

אז בואו ניצור אמצעי לפרסום כוונות ופעולות טובות יותר.

אני רוצה לקחת חלק בכך. מתארגנת קבוצה?

מהפך במחשבה חשוב והכרחי, אך דרושה גם פעילות אמיתית של התנגדות פאסיבית ואקטיבית לנורמה השלטת. אחרת הפילים יבלעו אותנו בלי מלח ופלפל, כי
להם הון שלטוני שקונה פרסומות-קונה אנשים.
_דרושים רעיונות לדרכים למאבק בסיאוב השלטוני, ללא אלימות.
אנו מקימים בימים אלו קבוצה להפצת המסרים ובניית מאבק ציבורי מתגלגל_
רעיונות:
מכתב ועצומה המופנה לגב' שרי אריסון שהוכיחה שכוונותיה טובות. במקום להשקיע הון עתק בבניית אתר אינטרנט (חשוב, אך קצת חסר כוח אמיתי) אולי היא תפתח קרן שתציע מליון דולר ל:
[list]
[*] ממציא שיפתח מנוע חסכוני בדלק פי-10 לפחות שיצמצם את פליטת הגזים הרעילים, או מנוע חשמלי חסכוני שניתן להרכבה ע"יי כל אחד בעלות נמוכה, או כל המצאה אחרת בעניין. ההמצאות הללו יהיו ברשות הציבור ואף חברה לא תוכל לקנות את הפטנט ולהחביא אותו מתחת לשטיח (כמו שקרה וקורה ויקרה)
[*] קרן נוספת שתפנה משאבים כספיים ותממן פרסומות נגד סיאוב שלטוני, נגד ניצול בעלי חיים, נגד הבנקים והעמלות שלהן, נגד מועצות מקומיות שלא מתקנות כבישים, שאין בהם תאורה, וכ"ו ובמקביל פרסומות בעד היתרונות של המדיטציה, היתרונות שבחשיבה חיובית, היתרונות שבצמצום אכילת בשר ומאכלי חלב וכ"ו ובמקביל פרסומות שנותנות מידע על: איך להגן על עצמך ובני משפחתך ממחלות בעלות אפסית, למה משחת שיניים עם פלואוריד מגבירה את העששת וגורמת למחלות קשות, היתרונות שבקומפוסט, טיפים לחסכון בכל התחומים וכ"ו. הפרסומות ישודרו בפריים טיים. זוהי הפניית הנשק של השלטון כלפי עצמו.
[*] מימון ייעוץ של עורך דין על זכויות ההתנגדות שלנו כאזרחים. אני בטוח שיש חוק איפשהוא שמקנה לנו אפשרות אמיתית להתנגדות ואי-שיתוף פעולה בלי להיכנס לכלא. צריך למצוא את הפרצות בחוק ולנצל אותם.
[*] הקמת מרכזי ייעוץ והסבר ארציים (זה יכול להיות בהתחלה בבתים של אנשים) שבהם אנשים ילמדו כיצד להתנגד לדרקונים העושקים ובמקביל כיצד לצמצם את ההוצאות המיותרות (ויש הרבה) כדי לפגוע במקום הרגיש שלהם (הכיס).
[*] ארגון כלל ארצי שיארגן חרמים רציניים וארוכי טווח (ואין לי מושג איך עושים את זה)
[/list]
למשל, בזמנו קיבלתי מייל שחברת פז לא מאפשרת למשרד לאיכות הסביבה לעשות ניתור של חלחול דלק למי תהום מהתחנות שלה. זה כל-כך הרגיז אותי שמאז אני לא ממלא דלק בפז. עכשיו, אולי גם החברות האחרות אינן שושנים צחורות (ובכלל, למה אין חוק מסודר על כמות תחנות הדלק לק"מ? ומי צריך 3 תחנות אחת ליד השנייה?) אבל לפחות החרמתי את פז שלגביה הגיע לי מידע.
נראה לי שברגע שתהיה מסה קריטית של אנשים שמחוייבים לפעילות ולהתנגדות נתחיל לראות תוצאות והם יתחילו לשים לב ואולי לשנות.

_שינוי מוד.
בוא ננסה ללכת בדרך חיובית. (סוף מעגל, תעזרי לי פה קצת, נראה קצת יצירתיות בפתרונות)
הקמת מפלגה לריצה בבחירות:
1 75000 ש"ח תקציב פרסום שיוחזר רק אם עברנו את אחוז החסימה
2 הקמת מנגנון בחירות בעלות של לפחות 1000000 ש"ח לחשיפה לציבור מצביעים
3 קבלת מנדט (במקרה הטוב) שיושיב אותנו באופוזיציה, עם חובות גדולים ואפס כח לפעול._

צודק. יאללה מכות, יאללה.

< מקווה שעזרתי >

[u]במצב הקיים היום אפשר יהיה להעביר רק, רק, בדרך הלא נעימה של מהפכה, (רגע, לא להבהל) מהפכה לא כמו שראיתם בסרטים, שבה כולם רצים ובוזזים, מהפכה שמתחילה לא ברחוב על ידי קבוצת חוליגנים פורעי חוק, אלא על ידי מהפכה במחשבה,[/u]

פה, ולגמרי לא בציניות, אני מסכימה לחלוטין.

דרושים רעיונות לדרכים למאבק בסיאוב השלטוני, ללא אלימות.
אנו מקימים בימים אלו קבוצה להפצת המסרים ובניית מאבק ציבורי מתגלגל.
כל רעיון או עוולה שמטרידה אתכם ויש לכם דרך להפטר ממנה או לגרום לרשות להתייאש ממנה, יתקבלו בברכה.

שכחתי לספר,
היום הייתי בכיכר העיריה בתל אביב
עמדו שם בקור 20 מסכנים שמבקשים להכניס תרופה x לסל התרופות, לעזור להם להלחם במחלה Y
ניגשתי ושאלתי, איפה אפשר לחתום ?
איפה אפשר להצטרף ?
איך אפשר לעזור ?

הם הסתכלו עלי כאילו אני משוגע, מה אני רוצה מהם,
אין איפה לחתום, אין עצומה, אין ארגון, רק כמה שלטים, וקור כלבים,

אמרתי להם שאם הם רוצים שישימו אליהם לב, כדאי שיתחילו להדליק דברים,
ככה, גם ישימו אליהם לב,
וגם יהיה להם חם.

האנשים סביבנו היום משוועיים למישהו שיבוא ויגיד רק דבר אחד,
אל תדאגו, אני אדאג לכם, הכל יהיה בסדר,

........................................[b]זה שלכם, ואני אביא לכם את זה בחזרה, עכשיו !!![/b]..................................................................

או.קיי.
שינוי מוד.
בוא ננסה ללכת בדרך חיובית. (סוף מעגל, תעזרי לי פה קצת, נראה קצת יצירתיות בפתרונות)
הקמת מפלגה לריצה בבחירות:
1 75000 ש"ח תקציב פרסום שיוחזר רק אם עברנו את אחוז החסימה
2 הקמת מנגנון בחירות בעלות של לפחות 1000000 ש"ח לחשיפה לציבור מצביעים
3 קבלת מנדט (במקרה הטוב) שיושיב אותנו באופוזיציה, עם חובות גדולים ואפס כח לפעול.

לראיה - שינוי של לפיד (אפס עשיה לטווח רחוק או קרוב) תפנית של עוזי דיין (לא עבר את אחוז החסימה, הגיע עם כסף ותכנית לא רעה), הציונות החדה (בטח לא שמעתם עליהם, אבל הם היו פה, עם רעיונות לא רעים), לח"ם (מסכנים לא יכולים להוביל מסכנים אחרים...) הירוקים (לא חכמים מספיק להעלות אג'נדה מעניינת מספיק על מנת לעבור את אחוז החסימה), עלה ירוק (שנטיניזם פוליטי...)

לא ריאלי בשביל מי שהוא לא בעל בנק, חבר של אחד, עובד בשביל אחד...

אנרכיזם ? אקטיביזם.
לא לשלם ארנונה לא כאקט אנרכיסטי של שבירת המנגנון אלא, כפיה על המנגנון לחזור ולהבין כי הוא עובד בשבילי. רק בשבילי.
אני ממן אותו, אני בוחר אותו, אני מחליט מה הוא יעשה עם הכסף שלי ומתי.
אם המנגנון פועל נגד האנשים שאותם הוא אמור לשרת חובה, חובה על האזרחים לצאת ולפרק אותו, כפי שהקימו אותו, ולהקים אחר במקומו.
אותם אנשים שיושבים היום בעיריות, בממשלה ובכנסת, כל עובדי המדינה והגופים הציבוריים צריכים להבין שהם לא עושים לנו טובה,
אנחנו יכולים, צריכים וחייבים לבחור את אלו שידאגו לנו, ישתמשו בכספנו בתבונה המקובלת עלינו וידעו
וזה הכי חשוב,
ידעו
שיש לנו את האלטרנטיבה להם ואת הכח לבחור בה.
את זה,
במצב הקיים היום אפשר יהיה להעביר רק, רק, בדרך הלא נעימה של מהפכה, (רגע, לא להבהל) מהפכה לא כמו שראיתם בסרטים, שבה כולם רצים ובוזזים, מהפכה שמתחילה לא ברחוב על ידי קבוצת חוליגנים פורעי חוק, אלא
על ידי מהפכה במחשבה,
מהפכה בהבנה מי כאן בעל הבית,
מי הוא זה שמפרנס, יוזם, חושב קדימה, דואג לסביבה ולאנשים החיים פה,
מהפכה באופן בו אנו מתייחסים אחד אל השני, אני לא האויב שלך, אני החבר שלך,
ואנחנו יחד, צריכים לפרק את המנגנון המסואב שהקימו הורינו בעמל רב,
ולהקים במקומו דבר חדש,
עם ראיה חדשה, ערכים חדשים, והכי חשוב
הבנה כי אנחנו,
האנשים הקטנים הם אלו שחשובים בסוף היום.
לא הממשלה, לא הגופים הציבוריים, לא ביטוח לאומי ולא מס הכנסה, לא משרד זה או אחר ולא חברת החשמל,
אנחנו,
השכירים הקטנים, העצמאיים הקורסים תחת עול המס,
אלו שקמים ראשונים והולכים לישון אחרונים, אלו שרואים את עתידם ועתיד ילדיהם פה, ורוצים להפוך את פה, למקום ראוי למחיה,
אבן שואבת לכל אלו שברחו כי לא יכלו יותר,

נשמע טוב ? אין ברירה, עוד עמותת "בוא נשנה, שלח ארוחה ליתום" לא תעזור כל עוד לא נצליח לחולל מהפכה אזרחית, בתפיסה, שאומרת

.....................................................[b]זה שלנו, ואנחנו רוצים את זה חזרה, עכשיו !!![/b].............................................................

הבעיה שאלימות כבר שולטת ולא רק ברחובות. כל יום שומעים על זה בחדשות, כל פעם נתקלים באלימות בחיי יומיום, בסופר, באוטובוס, במוסדות, בבילויים (איפה לא?), ובאלימות על כל גווניה. נכון, האנרכיה זה לא פיטרון , והשנטיניזם יגרמו למצב להדרדר עוד יותר.

אבאשל.

[u]הדבר הכי פשוט שאתה יכול לעשות, והדבר הכי נכון שאתה יכול לעשות, הוא לא לחכות למנהיג, לא לחכות למוביל.[/u]

ציפיתי למשפט המשך כמו : [u]אין לך מה לחכות למנהיג, תהיה אתה המנהיג,[/u]
(קרי, כך חשבתי לתומי - תקים מפלגה עם מצע שאתה מאמין בו, גייס בוחרים, תתחיל להניע את המערכת לכיוון שאתה מאמין בו...)

במפתיע (טוב נו, באופן, לא לגמרי מפתיע :-)) קראתי את המשפט הבא :
[u]פשוט לקום בשתיים בלילה, ליסוע לסניף הבנק הקרוב ולזרוק דרך החלון בקבוק תבערה, לסוע למפעל מזהם ולחתוך את כבלי החשמל המובילים אליו, לפנצ'ר כמה SUVs ולהתחיל את המרי האזרחי בקטן[/u]

מה שכן מפתיע הוא שהצד השני של המטבע, לדעתך, הוא : [u]וכל השאנטי, אח שלי יהיה בסדר, אני אחד עם העולם תעביר את הצ'ילום[/u]

סתם, לידיעתך, אני (ואולי יש עוד כמה נאיביים כמוני) מעדיפה את המצב הנוכחי על פני מצב בו אלימות אזרחית שולטת ברחובות. אני מסכימה איתך שיש הרבה בעיות, ושרבות מהן ניתנות לפתרון. אבל אני ממש לא מסכימה עם הדרך שאתה מתווה.

מה, חוץ מאנרכיזם ו"שאנטיניזם" אין שום כלים להתמודד עם בעיות לדעתך ?

גם ברמת המיקרו אלו לדעתך הדרכים היחידות הקיימות ?

זה עצוב, כי הם הצליחו לגרום לך לצחוק על זה במקום לצאת מהכלים...

טוב, הרי הכסף הולך לכבישים (פחחח... אני גר בפרדס-חנה ויש יותר חורים מכבישים), לביוב (כל שבועיים יש הצפת ביוב בגלל תכנון לקוי) ולכיס השמן של השרים השמנים.

עכשיו מעלים את הארנונה ב 2.73%
שיהיה בהצלחה

מי הפקיד לקרן פנסיה ???
ולקופות גמל ???

רוצה לקרוא, אשמח אם תרשמי את הסיבה עד שאני אקרא..

[u]כמה קל לפתוח את הארנק בקניון, כמה קשה לפתוח את הארנק לנזקק. - ל מ ה ?[/u]
אולי, רק אולי, אנחנו יודעים אינטואטיבית שזה לא יעזור, ממליצה לקרוא את ישמעאל של דניאל קווין הסיבה מוסברת שם (ועוד הרבה דברים אחרים). אם את לא רוצה לקרוא תגידי ואנסה לתמצת את הסיבה.

[u]אולי אפשר פשוט "לצאת מהגריד"[/u]
אני לא רוצה לצאת מהגריד, אני שואל למה אי אפשר ליצור "גריד" אחר?
[u]לדוגמא, אוספים דוחות חניה ברחובות ממכוניות ושולחים בקשה פיקטיבית להשפט[/u] - רעיון מעניין, אך פוגע באחרים, "באנשים הפשוטים" שיטורטורו לבתי המשפט.

כמה קל לפתוח את הארנק בקניון, כמה קשה לפתוח את הארנק לנזקק. - ל מ ה ?

[u]אלו שלקחו את זה ממכם, לא יוותרו בקלות[/u]

כאן בדיוק הכוונה שלי לשינוי תרבותי,

לא שיהיה לי עוד כסף לשלם כדי לעבור טיפול אצל רופא, אלא שיהיה מישהו שידאג לי איפשהו,
אפילו שהשכנה ממול שתיכננה להחליף מקרר תעזור לי מרצונה הטוב והמלא והשמח- להחליף לעצמי כליה.

שהבוס שלי במקום לקנות לעצמו עוד ג'יפ שמרצונו הטוב, יעזור לי להפטר מכאב השיניים.
שאם אין לי מקום לגור, אז שכמעט כל בית בישראל יזמין ויכניס אותי להיות אורח.

רוצה שינוי תרבותי מהותי פנימי בכולנו, לא שיהיו לי עוד אפשרויות צריכה בכסף נוסף שיש לי.

http://www.hermetic.com/bey/taz3.html
התחלה התחלה

פשוט אופק בסדר גמור, עדין תקוע בואראנאסי במקום בו אם אני לא מתייחס לכלום ולא רואה כלום אז אין כלום,
זה טוב ויפה עד שיום אחד הכליה שלו תפסיק לתפקד או שהילד שלו יצטרך דיאליזה, או אפילו שיפטרו אותו ממקום העבודה בדיוק ביום השמח שבו חברתו תרצה לספר לו שהיא בהריון עם תאומים, פתאום הכל משתנה,
וכל השאנטי, אח שלי יהיה בסדר, אני אחד עם העולם תעביר את הצ'ילום לא עובד כי הילד שלך רעב.
ואז אתה מנסה להבין איך לשרוד לא בשבילך, אלא בשביל הילד, הרעב, וזה כבר לא כל כך מגניב לדבר גבוהה גבוהה, כי צריך פרנסה,
ואז נופל לך האסימון, שכל החיים לא ראית איך מה ששלך, שמגיע לך בזכות, בעצם קיומך, נגזל, נרמס והושחת על ידי אלו שהיו אמורים לדאוג לך.

להצביע פעם בארבע שנים זה לא מספיק, לשבת בבית ולקטר זה לא מספיק,
רק אם תקחו חזרה את מה ששלכם, בהגדרה, תהיו חופשיים.
בכח, רק בכח, כי אלו שלקחו את זה ממכם, לא יוותרו בקלות...

אז בוא נראה, אולי אפשר פשוט "לצאת מהגריד", לעבוד רק בעבודות שמשלמים עליהם בכסף שחור, לא לרשום את הילדים בשום מוסד מוכר, לגור בקראוון על גבעה בטיז אל ברבורים ולחיות בלי שום מגע עם העולם המערבי. אפשרי ? לא בטוח, וגם אם כן, לא תמיד כיף גדול. אז מה עושים ?
מנסים לייצר מצב בו אנו משתמשים בכוחות הפועלים עלינו נגדם, לדוגמא, אוספים דוחות חניה ברחובות ממכוניות ושולחים בקשה פיקטיבית להשפט, מייצרים מצב בו המערכת מאבדת את הכלים האפקטיביים לשלוט עלינו.

הילדה שולטת עלי, חוזר עוד מעט

[u]אני לא מתלונן על האחרים, אני מנסה להבין למה אין התארגנות. אני לא מדבר על בקבוקי מולוטוב, אני מדבר על חרם בקנה מידה ארצי, בהתעוררות נגד העוולות שכולנו סובלים בגינם.[/u]

בדיוק בגלל הדברים של [po]with passion[/po]. כל אחד דואג רק לעצמו.

[u]הדרך היחידה שאני רואה לפתרון היא לייצר זעזוע עמוק במערכת[/u]
אני מסכים. אבל האם הפתרון הוא מאבק אלים או מאבק פאסיבי?
מי יכול לומר שתרומת שרי איירובינדו (מאבק אלים) לשחרורה של הודו מעול הכיבוש האנגלי היתה פחותה מתרומתו של גאנדי (מאבק פאסיבי של אי-שיתוף פעולה)? הרי הכובש כבר כאן, בתוכנו. אין לנו פרטיות, מחנכים אותנו מחדש בכל רגע ורגע, עושקים אותנו במיסים ונוגשים בנו ללא הרף.
אבל מה, הכובש הזה הוא חמקמק, מחופש ומוסווה. "המדינה היא אתם", הם אומרים לנו, "המיסים בשבילכם" כשלמעשה הרוב הולך למיעוט האליטיסטי, מעמד הביניים שהוא הרוב הולך ונמחק, הולך ונכחד. אנחנו הופכים לאט לאט לדמויות הרפאים שיצאו ממחנות ההשמדה. מרוקנים אותנו מעמוד השדרה שלנו, ואפילו גורמים לנו להאמין שזה כיף גדול.

למרות שיש כיף באמת בלהבעיר צמיגים ולשבור חלונות... זה לא מי יודע מה לאלה שנושמים והולכים יחפים. חשוב לזכור גם שריאקציה למצב הקיים נוטה ליצור את אותו המצב. למשל הציונות שקיבלה את מלוא הכוח לאחר השואה כלאה אותנו בגיטו "משלנו" ועסוקה בניקוי אתני מתמיד של בני-דודינו השמיים גם הם.

אני לא מחכה למנהיג שיעשה "מהפכה" וינופף בדגל כחלחל ולבן במקום כחול ולבן. עוד היום אני יכול להחליף את הסיפור של ה-Takers, בסיפור של ה-Leavers (ראו סדרת ישמעאל) - [b]אני חלק שווה ובלתי נפרד מכלל קהילת החיים[/b]. אז [po]מה ליקטנו היום[/po] ?

[u]הדרך היחידה שאני רואה לפתרון היא לייצר זעזוע עמוק במערכת שיבוא על ידי אינדיבידואלים ללא גוף מארגן. כמו שקרה בלוס אנג'לס בימי רודני קינג. בלי ארגון, פשוט מרד[/u]

מה היה שם ולמה זה הביא? (, לא זוכרת...:-) )

_החרדים עושים את זה שנים מכיוון שיש להם סולידריות מופתית. מילה אחת של הרב וכל העדה יודעת כיצד לנהוג ומה לעשות.
אצלנו, אין מנהיג חזק שיכול לקחת את המושכות ולהוביל._

[u]כולם מחכים שיבוא אותו בחור או בחורה ויניפו את דגל המרד, בשביל זה צריך מישהו שאין לו מה להפסיד והשלטון מייצר מצב בו כל הזמן אתה במרדף אחרי פרוסת הלחם, הכל כדי שלא תעצור ותחשוב לרגע לאן אתה רץ[/u]

גמאני חושבת שזה הוא עצם העיניין ("פה קבור הכלב...").

הבעיה שרוב האנשים מסורסים ע"י דברים שונים (כסף, יאוש, בטחון עצמי(שאין), וסתם לא איכפת)
והמדינה כבר דואגת לסרס את הדורות הבאים ע"י מערכת חינוך שמלמדת לא לחשוב לבד, להכנע, לא לבלוט, ש"ערכים" זאת מילה גסה אם זה לא מתייחס לכסף. וכך נוצר "המון אפור" שאפשר לשלוט בו ביד רמה.

מהי פעולה אנטי חברתית ? האם הופעה של עשרה טרקטוריסטים שהמדינה ייבשה להם את הגידולים וכניסתם עם הטרקטורים לסניף של הועד הפועל היא פעולה חברתית ? פרוק המרקם הקיים, המשמר את מקומי ואת מקומך...

[u]אני מוכן להצטרף לכל מי שמציע התארגנות א ב ל, לא התארגנות שמשחקת לפי כללי המשחק (לא פוליטית, חברתית וכו)[/u]
כלומר? כל פעולה שאתה עושה היא פעולה חברתית.

החרדים עושים את זה שנים מכיוון שיש להם סולידריות מופתית. מילה אחת של הרב וכל העדה יודעת כיצד לנהוג ומה לעשות.
אצלנו, אין מנהיג חזק שיכול לקחת את המושכות ולהוביל. לדוגמא, ויקי כנאפו, יצאה למאבק, אבל אני לא רק שלא מזדהה עם המאבק שלה אלא לא רואה את עצמי שייך לקבוצה שלה בכלל. את הפנתרים השחורים הפכו לבובות על ידי ג'ובים בטוטו לוטו, לחבורת מע"צ שברו את הרגליים והידיים...הירוקים עושים שירקס מתחת לשולחן, הפועלים מאורגנים בכנופיות פשע בנמלים ובמוסדות השלטון וכו.
כולם מחכים שיבוא אותו בחור או בחורה ויניפו את דגל המרד, בשביל זה צריך מישהו שאין לו מה להפסיד והשלטון מייצר מצב בו כל הזמן אתה במרדף אחרי פרוסת הלחם, הכל כדי שלא תעצור ותחשוב לרגע לאן אתה רץ.
אני מוכן להצטרף לכל מי שמציע התארגנות א ב ל, לא התארגנות שמשחקת לפי כללי המשחק (לא פוליטית, חברתית וכו)

הדרך היחידה שאני רואה לפתרון היא לייצר זעזוע עמוק במערכת שיבוא על ידי אינדיבידואלים ללא גוף מארגן. כמו שקרה בלוס אנג'לס בימי רודני קינג. בלי ארגון, פשוט מרד.

ממליץ בחום לראות את Fight Club המציג את הדילמות שלנו באופן משובח ומעורר לפעולה.

כנראה שלא. הרי אם הייתי מוכן הייתי עושה זאת, וגם אתה וגם הם.
אבל זו בדיוק מלכודת הדבש שבה אנו נמצאים.
מצד אחד מתלוננים ועושים פרצוף, מצד שני לא מוכנים לסכן את מעט האושר שיש לנו.
אני לא מתלונן על האחרים, אני מנסה להבין למה אין התארגנות. אני לא מדבר על בקבוקי מולוטוב, אני מדבר על חרם בקנה מידה ארצי, בהתעוררות נגד העוולות שכולנו סובלים בגינם.
הרי החרדים עושים את זה שנים.

הדבר הכי פשוט שאתה יכול לעשות, והדבר הכי נכון שאתה יכול לעשות, הוא לא לחכות למנהיג, לא לחכות למוביל.
פשוט לקום בשתיים בלילה, ליסוע לסניף הבנק הקרוב ולזרוק דרך החלון בקבוק תבערה, לסוע למפעל מזהם ולחתוך את כבלי החשמל המובילים אליו, לפנצ'ר כמה SUVs ולהתחיל את המרי האזרחי בקטן, אם זה כל כך נוגע להרבה אנשים, גם הם יעשו זאת, כל אחד בדרכו, ללא הנהגה וללא הכוונה. גפרור אחד קטן...אין לך מה לחכות למנהיג, תהיה אתה המנהיג, תוותר על חיי המשפחה, ערוץ 2, עבודה מסודרת ואשלייה של בטחון אישי וכלכלי וצא לדרך ללא חזרה, הדרך אל החופש האמיתי, השינוי והצדק. יקראו לך משוגע, תמהוני, איום על הסדר הקיים ועל מוסדות השלטון, יכלאו אותך ויענו אותך, ישפילו אותך וירדפו אותך עד סוף ימיך, אבל אתה תדע שזה המעשה הנכון לעשות והמחיר הוא קטן לעומת התמורה. אם תצליח, תהפוך להיות הלפיד, מורה הדרך, המכונן והמוביל למקום טוב יותר, בריא יותר ומשוחרר מכל החוליים אותם אתה מתאר, אם תכשל, לפחות ניסית.
אתה מוכן ?

יש לנו מה להפסיד...

_המיסים עולים, המושחתים שולטים, הבנקים רק לוקחים, אין כסף בכיסים.
הילדים בוהים, הכוכבים עולים, נשיאים אונסים ואנחנו רק בוכים._

בינואר הממשלה תמשיך לדאוג לנו - הארנונה תעלה והמים יתייקרו.
למה אנחנו כאלה אימפוטנטים?
למה אנחנו לא יוצאים לרחובות ומפגינים?
למה אנחנו ממשיכים לשלם מיסים ונדרסים בכבישים?
למה אנחנו רק מתלוננים ולא עושים דבר כדי לשנות?
איפה החזון של פעם? האומץ לשנות? הנכונות להקריב וללכת עד הסוף עבור העקרונות?
איך הגענו לקהות הזאת? לדלדול הזה? לנרפות הזו?
הרי הכסף מגיע מאיתנו. איך זה שאנחו ממשיכים לשלם למישהו שהורג/טובח/מזהם/מקלקל/דורס/לוקח/צוחק כל הדרך אל הבנק?

למה אין לנו איזו ז'אן דארק שתוביל אותנו להתקוממות, למרד שכולנו רק מחכים לו?
כואב לי לראות את האדמה זועקת, את הילדים ממשיכים למות מחומרי שימור, את כל הסבל הזה שיכול להימנע.
ואנחנו ממשיכים וקונים, ממשיכים וצורכים, ממשיכים וממשיכים וממשיכים.
הרי הכסף האינסופי שנשפך על הבלים מגיע מאיתנו. מהעבודה הקשה מהבוקר עד הלילה של הקופאית, נהג המונית, הרופא, וכל השאר.
כסף שאמור לשמש לחינוך(ליברלי, פתוח, אוהב), בריאות (רפואה מונעת ותזונה), תחבורה (רכבת קלה, שבילי אופניים, סבסוד למכוניות ירוקות).
אבל הכסף הולך לבטחון (פנסיות מנופחות לאלופים), תחבורה (סבסוד כביש 6 הדורסני, עוד כבישים ועוד מכוניות יוקרה ורכבי 4X4), בזבוזים ושרים שמנים ומנופחים.
מה יהיה? מתי נפסיק ונגיד די? מתי נצא לרחובות ונשכב באוהלים? לא כמה מאות, אלא מאות אלפים! מאות אלפים של אנשים! שיסתמו את הרחובות, יהפכו את שלטי הפרסומות, יהרסו מפעלים מזהמים, ינקבו צמיגי מכוניות של שרים, יקרעו את תעודות המילואים, ישפכו ביוב ופסולת רעילה היישר לביתם של האחראים, יתקוממו ויסערו וישתוללו. כי זה אנחנו שמתים, ילדינו שחיים משתעלים, הורינו שמתים בלי כבוד ובסבל נוראי, אנחנו שמתכננים אלף דרכים איך לחסוך, שקל לשקל ורואים אלפי אנשים שנהנים ממשכורות מנופחות מעבר לכל קנה מידה הגיוני.
אני כועס ורותח וזועם על הזלזול, והשקרים, חוסר המידות והצביעות. אני כועס וזועק וצורח על הרדידות, והחינוך הכפוי, על האוכל המעובד ועל תעשיית התרופות.
אני בוכה וכואב את הרס היערות, זיהום האוויר ואובדן צלם אנוש.
איפה המנהיג שיוביל? שידריך? שייתן דוגמה אישית? שיגור בצריף????

מה עושים?
תעזרו לי ולנו.
בבקשה, בואו נצא מהקהות ונתחיל לעשות.