על ידי לאורה* » 14 נובמבר 2021, 13:17
אלמונית, שימי לב למה שכתבת. בעצם את חוסמת את האפשרויות מכל הכיוונים:
היחסים בדרך ללא מוצא
פרידה לא על הפרק
המשבר בתקשורת הזוגית לא פתיר
לא בוגדים ולא בכיוון, זה לא אופציה
במצב שאת מתארת, באמת אין מה לעשות, חוץ מאשר למצוא דרך "לסבול" את המצב בצורה טובה יותר.
אבל אני רוצה לערער על מה שכתבת ולהגיד לך להשאיר את כל האפשרויות פתוחות, גם אם כרגע את מפחדת לממש אותן. אפשר להיפרד, נכון יש לזה מחיר וזה מפחיד אבל רבים וטובים עשו זאת לפנייך וגילו שהמחיר של להשאר בקשר מת כבד הרבה יותר. אפשר ללכת לטיפול זוגי ולעבוד על היחסים, שוב רבים חשבו שהיחסים שביניהם אבודים וגילו שכן אפשר לעבוד על הקשר ולהחיות אותו.
אפשר לקחת מאהב\לפתוח את היחסים בידיעה והסכמה הדדית של שניכם, תוך הבנה ששניכם רוצים משהו שאין בקשר הזה ואתם נשארים בו בשביל הילדים, המוסכמות החברתיות וכו'. גם דתיים בוגדים, במקרה שזה בהסכמה זו אפילו לא בגידה. אני מניחה שזו האופציה שתהיה לה התנגדות הגדולה ביותר אבל אני פותחת אותה כאן כי בעיני חשוב שתראי את כל האפשרויות שלך מראש פתוחות ולא סגורות. הפחד לשנות ולצאת מהמוכר סוגר דלתות וכצעד ראשון, אני רוצה שתאמיני ש
יש פתרון למצבך ואפילו כמה פתרונות אפשריים, הפתרונות פתוחים בפנייך ואולי יעלו עוד גורמים מקלים עם הזמן, כל עוד תראי את הדברים בצורה הזו. גם אם כרגע קשה לך לנקוט פעולה, את מתכוונת נפשית להביא את הדברים לקראת פתרון, מזמינה את הפתרון הנכון ביותר עבורך להתגלות ולהתאים עצמו למצבך. למשל, אם קשה להיפרד בגלל הילדים, לראות אילו גורמים מקלים יכולים להיות בכיוון הזה (להסדיר את המשמרות ביניכם בצורה שתתאים לשניכם, לראות מי מהסביבה הקרובה יכול לתמוך בך כשאת לבד עם הילדים, להתייעץ עם עורכ\ת דין לענייני משפחה, לקרוא מידע על נושא הגירושים+משמרות ואיך לעשות זאת בצורה נכונה ומיטיבה, להתייעץ ולקרוא איך אפשר להכין את הילדים לכך בצורה רכה ומכילה). אם לעבוד על הקשר, לחפש מטפל\ת זוגי\ת מומלצת שתתחברו אליה, לעשות סידורים לפנות לכך זמן מיוחד בשבוע, לסדר כספית את העניינים ואולי לבקש תמיכה מההורים כדי שתוכלו לממן את הטיפול. ועוד. לכל בעיה שעולה, יש צעדים פרקטיים שעוזרים לפתור אותה, אבל חשוב קודם כל
להסכים לשינוי.
במצב שאת מתארת כרגע, שבו יש הרבה מאד פחד משינוי, ההמלצה החמה שלי אלייך היא ללכת לטיפול אישי שלך, שבו תציפי את הדברים ותראי מה גרם לך להיכנס לקשר הזה, מה גורם לך להישאר בו ומה מפחיד אותך בשינוי (יכול מאד להיות שהאופציה שמפחידה אותך ביותר, היא גם האופציה שהכי קוראת לך). בתהליך כזה לומדים להיות מודעים לסיבות שמאחורי הקלעים ולעבוד איתן. עם המטפל\ת הנכונ\ה (ואני מדגישה שחשוב מאד למצוא מטפלת מקצועית, ששמעת עליה המלצות ושאת מתחברת אליה באופן אישי ומרגישה בנוח להיחשף מולה, וסומכת עליה) אחרי שתרגישי יותר בשלה ומוכנה, תוכלי לעשות גם צעדים מול בעלך, כנראה זה עוד לא הזמן.
בנוסף מפנה אותך לדפים פה בבאופן במדור זוגיות ומערכות יחסים, תחת הכותרות "קשיים ואתגרים בזוגיות" "קשיים ואז פרידה" "פרידה מזוגיות" שם תוכלי לקרוא סיפורים רבים שמזכירים את ההתלבטות שלך ואת המקום שבו את נמצאת כרגע, ולקרוא את העצות והתמיכה שקיבלו הזוגות הללו.
בהצלחה
אלמונית, שימי לב למה שכתבת. בעצם את חוסמת את האפשרויות מכל הכיוונים:
היחסים בדרך ללא מוצא
פרידה לא על הפרק
המשבר בתקשורת הזוגית לא פתיר
לא בוגדים ולא בכיוון, זה לא אופציה
במצב שאת מתארת, באמת אין מה לעשות, חוץ מאשר למצוא דרך "לסבול" את המצב בצורה טובה יותר.
אבל אני רוצה לערער על מה שכתבת ולהגיד לך להשאיר את כל האפשרויות פתוחות, גם אם כרגע את מפחדת לממש אותן. אפשר להיפרד, נכון יש לזה מחיר וזה מפחיד אבל רבים וטובים עשו זאת לפנייך וגילו שהמחיר של להשאר בקשר מת כבד הרבה יותר. אפשר ללכת לטיפול זוגי ולעבוד על היחסים, שוב רבים חשבו שהיחסים שביניהם אבודים וגילו שכן אפשר לעבוד על הקשר ולהחיות אותו.
אפשר לקחת מאהב\לפתוח את היחסים בידיעה והסכמה הדדית של שניכם, תוך הבנה ששניכם רוצים משהו שאין בקשר הזה ואתם נשארים בו בשביל הילדים, המוסכמות החברתיות וכו'. גם דתיים בוגדים, במקרה שזה בהסכמה זו אפילו לא בגידה. אני מניחה שזו האופציה שתהיה לה התנגדות הגדולה ביותר אבל אני פותחת אותה כאן כי בעיני חשוב שתראי את כל האפשרויות שלך מראש פתוחות ולא סגורות. הפחד לשנות ולצאת מהמוכר סוגר דלתות וכצעד ראשון, אני רוצה שתאמיני ש[b]יש פתרון למצבך[/b] ואפילו כמה פתרונות אפשריים, הפתרונות פתוחים בפנייך ואולי יעלו עוד גורמים מקלים עם הזמן, כל עוד תראי את הדברים בצורה הזו. גם אם כרגע קשה לך לנקוט פעולה, את מתכוונת נפשית להביא את הדברים לקראת פתרון, מזמינה את הפתרון הנכון ביותר עבורך להתגלות ולהתאים עצמו למצבך. למשל, אם קשה להיפרד בגלל הילדים, לראות אילו גורמים מקלים יכולים להיות בכיוון הזה (להסדיר את המשמרות ביניכם בצורה שתתאים לשניכם, לראות מי מהסביבה הקרובה יכול לתמוך בך כשאת לבד עם הילדים, להתייעץ עם עורכ\ת דין לענייני משפחה, לקרוא מידע על נושא הגירושים+משמרות ואיך לעשות זאת בצורה נכונה ומיטיבה, להתייעץ ולקרוא איך אפשר להכין את הילדים לכך בצורה רכה ומכילה). אם לעבוד על הקשר, לחפש מטפל\ת זוגי\ת מומלצת שתתחברו אליה, לעשות סידורים לפנות לכך זמן מיוחד בשבוע, לסדר כספית את העניינים ואולי לבקש תמיכה מההורים כדי שתוכלו לממן את הטיפול. ועוד. לכל בעיה שעולה, יש צעדים פרקטיים שעוזרים לפתור אותה, אבל חשוב קודם כל [b]להסכים לשינוי[/b].
במצב שאת מתארת כרגע, שבו יש הרבה מאד פחד משינוי, ההמלצה החמה שלי אלייך היא ללכת לטיפול אישי שלך, שבו תציפי את הדברים ותראי מה גרם לך להיכנס לקשר הזה, מה גורם לך להישאר בו ומה מפחיד אותך בשינוי (יכול מאד להיות שהאופציה שמפחידה אותך ביותר, היא גם האופציה שהכי קוראת לך). בתהליך כזה לומדים להיות מודעים לסיבות שמאחורי הקלעים ולעבוד איתן. עם המטפל\ת הנכונ\ה (ואני מדגישה שחשוב מאד למצוא מטפלת מקצועית, ששמעת עליה המלצות ושאת מתחברת אליה באופן אישי ומרגישה בנוח להיחשף מולה, וסומכת עליה) אחרי שתרגישי יותר בשלה ומוכנה, תוכלי לעשות גם צעדים מול בעלך, כנראה זה עוד לא הזמן.
בנוסף מפנה אותך לדפים פה בבאופן במדור זוגיות ומערכות יחסים, תחת הכותרות "קשיים ואתגרים בזוגיות" "קשיים ואז פרידה" "פרידה מזוגיות" שם תוכלי לקרוא סיפורים רבים שמזכירים את ההתלבטות שלך ואת המקום שבו את נמצאת כרגע, ולקרוא את העצות והתמיכה שקיבלו הזוגות הללו.
בהצלחה :)