^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש לי שטח 486אני בתחילת התכנון אנחנו חמש נפשות שלוש ילדים מתבגרים לקראת גיוס אדריכל הציע לי לעשות עוד קומה במקום מפלס אחד במפלס התחתון יהיה יחידת הורים וחדר ממד ולמעלה שתיי חדרים מרפסת אני בהתלבטות כי רציתי מאד מפלס אחד אבל אדריכל אמר שלא ישאר לי גינה וחשבנו גם על בריכה אני צריכה עזרה להחליט על קומה שניה אני בת 46וחושבת שהיה לי קשה בעתיד לעלות מדרגות למרות שיחידת הורים למטה ואני בונה יחידת דיור להשכרה או עזרה לילדים

תודה רבה על העצות החדשות

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חצר גדולה היא גם המקום להתכנסויות מיוחדות- נניח חג, יום הולדת וכו. בארץ רוב הזמן שטח חוץ שימושי. כמו שאמרו לפני: אחסון, מקלחת ופינת עבודה רצוי שיהיו גם למטה. למעלה הייתי מתכננת במקום פרוזדור, עוד פינה אפשרית להתכנסות משפחתית (מחשב/ ספריה/ שטיח נעים) בין החדרים. 140 על 200 נניח.
לא לוותר על חצר,. לא הייתי ממהרת להשקיע בדשא כזה או אחר. תחיו בבית שנה ותלמדו אותו, ואת הרגלי החצר שלכם

מצטרפת למצטרפות, שני מפלסים ולא משנה החלוקה מאפשרים הפרדת רשויות, בעיקר כשהילדים כבר לא פצפונים. בהסתייגות: רצוי מאוד מאוד שיהיה בקומת הקרקע חדר אחד שיכול לשמש כחדר שינה בשעת הצורך וחדר רחצה מלא (לא רק שירותים וכיור).

<אמא אינקובטור>

מצטרפת לאוהבות שתי קומות; זה נוח מאוד לכל הפרדה שרוצים לעשות עכשיו או בעתיד: משרד, אזור פרטי להורים (אחרי שהילדים כבר קצת גדולים), יחידת נוער, אפילו חדר להשכרה.

לגבי דשא סינתטי או אחר, שווה לעיין בדף במקום דשא. יש שם המון רעיונות.

רצוי שתהיה קצת חשיפה לשמש, לא?
חבר שלנו אמר פעם שהתרגום לעברית של השיר The Sunny Side of the Street הוא
"הצד המוצל של הרחוב"
(נדמה לי שכבר כתבתי את זה פעם באתר)

רצוי שתהיה קצת חשיפה לשמש
בישראל מחפשים דווקא מגן מהשמש... צל. שמש יש לנו בשפע

לשם מה בדיוק צריך דשא, אמיתי או סינתטי? לשני הסוגים יש חסרונות: לדשא האמיתי - בזבוז מים, כל הזמן צריך לטפח את זה ובוודאי עוד. החסרונות של הסינתטי נמנו לעיל. והשאלה הזו מתעצמת לנוכח העובדה שקרוב לוודאי יש דשא ברחבי הקיבוץ.
אם מדובר בפינת ישיבה, אולי דווקא קטע (לאו דווקא גדול) מרוצף, ומעליו פרגולה או לפחות שמשייה גדולה, ועל המשטח שולחן וכיסאות ואולי גם נדנדה? ומי שרוצה לשבת נמוך - אפשר שטיח מיוחד או שמיכה.

אני טועה?
כן.

מצ'רה, עלית עלי...
אני כרגע מסתכלת החוצה אל שמיים מעוננים וקודרים וגינה שחציה עדיין מכוסה שלג, הפקעות ששתלתי בסתיו לא מעזות אפילו להרים ראש.
אבל עדיין, בעיקר בבית קרקע ולא בקומה גבוהה, רצוי שתהיה קצת חשיפה לשמש, לא?

<אמא אינקובטור בשלג>

אני מניח שמי שלא אכפת לה דשא סינטטי אז גם אין בעיה לשדיים סינטטיות או אוכל סינטטי, יעני תעשייתי. אני טועה?

לאלאן,
בכל מקרה יהיה חוץ פרטי, השאלה מה יהיה שטחו - קטן מאוד או סתם לא גדול (-:
וגם, החלטנו ללכת על שתי קומות על מנת שלא יהיה קטן מאוד

הגינה שלנו צעירה, בת שנתיים, וכך גם הדשא. השקענו בדשא סינטטי איכותי , שאמור להחזיק מעמד הרבה שנים. בנתיים נראה כמו חדש.
גם אצלנו הדשא תחום באזור אחד, וסביב הבית יש אדמה, עצים, צמחים, פרחים וגן ירק. את הסינטטיות תיעלנו לצרכי טרמפולינה ומשחקי חצר.

אולי במקום חצר, לעשות מקום ישיבה על הגג?
לא הייתי מוותרת על חוץ פרטי.

תודה פלונית. כמה שנים יש לכם אותו? כמה שנים הוא מחזיק מעמד עד שצריך להחליף?
אני חושבת שגם אני מתייחסת אליו כאל מחצלת קבועה (ונוחה ויפה (לדעתי האישית, ירוק עושה נעים בעיניים)).

בעל מקרה הוא יהיה על חלק קטן מהשטח ותישאר הרבה אדמה, עצים, צמחים...

בין היתר מסתבר שמתחת לדשא סינתיטי יוצקים בטון כדי להרוג סופית את האדמה וכל אפשרות שמשהו יצמח בה מתחת לדשא הסינתיטי.
לא בהכרח.

התלבטנו רבות בסוגיית הדשא, בעיקר בשל צריכת המים הגבוהה.
בסוף בחרנו בדשא סינטטי, ולנו זו היתה בחירה מדוייקת. בוודאי שלא יצקנו בטון תחתיו, רק יישרנו את האדמה. אולי יש רצועות ניילון כלשהן, אני לא זוכרת.
מבחינתי - במקום לצאת עם מחצלת לדשא, הדשא הוא המחצלת. הוא איננו דורש השקיה וקצירה (ככה אומרים?).
החסרונות: 1. הוא מתחמם בשמש - אבל מתקרר אם מתיזים מעט מים עם הצינור.

1. יקר.
2. השתן של הכלבים מאד מאד מאד מסריח עליו.

לגבי דשא סינטטי, אני ממש חושבת שלא הכרחי ליצוק בטון מתחת, אני בכל אופן בוודאי ובוודאי שלא אעשה את זה.
(הרעיון הזה מעביר בי חלחלה)

שמתחת לדשא סינתיטי יוצקים בטון כדי להרוג סופית את האדמה וכל אפשרות שמשהו יצמח בה מתחת לדשא הסינתיטי.
אצלי (ביחידת הדיור השכורה) יש ריבוע דשא סינטטי בחצר (שאני שונאת) אבל הוא לא על בטון אלא על אדמה, מדי פעם מצליחים לצמוח דרך הרווחים צמחים אמיתיים (עשבים למיניהם)שמשמחים אותי מאד
אני נגד דשא סינטטי כי הוא, ובכן, סינטטי... גם זה נראה ומרגיש פלסטיק (כי זה מה שזה) וגם כי יצירת טבע מלאכותי כזה לי מאד צורמת רעיונית.
למי שרוצה ירוק בעיניים ולא אכפת לו מאיזה סוג (כמו בעל הבית שלי למעלה) זה מספק פתרון מעולה.

ולפינת אוכל עם תאורה טבעית, לסלון פונה מערבה כדי לנצל מקסימום שמש בשעות הערב כשכולם בבית
את לא בארץ, נכון? (-: (ההתייחסות כידידה/אויבת לשמש משתנה המון לפי קוי הרוחב)
מעבר נוח מאוד בין המטבח לגינה זה באמת נורא כיף, וזה מזכיר לי משהו גאוני למי שגר לא רחוק מהים: מקלחת עם דלת החוצה לחצר. ככה לא עוברים בכל הבית עם החול.
(זה לא כ"כ שייך לדיון הזה, אפשר למחוק אם יותר מדי לא)

בין היתר מסתבר שמתחת לדשא סינתיטי יוצקים בטון כדי להרוג סופית את האדמה וכל אפשרות שמשהו יצמח בה מתחת לדשא הסינתיטי. S-:
את צריכה עוד הסברים?

אוף, כתבתי וכתבתי וזה נמחק, חשבתי ששלחתי אבל כנראה שלא
תודה רבה לפטל ולאמא אינקובטור על מה שכתבתן, למרות שזה בלבל אותי קצת שוב אחרי שכבר החלטנו

כנראה נלך בכל זאת על שתי קומות, הילדים יגדלו עוד מעט (עד שנסיים לבנות הם כבר יהיו גדולים יותר מהיום), ולא בטוח בכלל שיהיו עוד
ונראה לי שכשהם יגדלו אז יתרונות הקומה השניה יגדלו

כשחשבתי על כך שהחצר תגדל הרגשתי ממש רווחה פנימית, מן אנחת רווחה כזו, שהפתיעה אפילו אותי, והראתה לי שמדובר כאן בצורך אמיתי, והסתפקות בחצר מינמלית היא הצטמצמות גדולה שלי.

אנחנו חושבים על פיר בין הקומות להעברת דברים למעלה/למטה

תודה רבה על העצות אמא אינקובטור, חלק מן הדברים כבר קיימים בתכנון שלנו, וחלק נוסיף

אז לשאלה הבאה שעלתה מתוך הדיון כאן
למה לדעתכם דשא סינטטי זה כל כך זוועה? במקומות שראיתי זה לא נראה לי כל כך נורא, אבל אשמח אם תאירו את עיני.

מיכל

גרתי בבתים של קומה אחת וגרתי בבתים עם (הרבה יותר מדי) מדרגות. מבחינת סדר בבית, הרגשתי שהרבה יותר קל לי לסדר כשכל הבית בקומה אחת. אנחנו יוצאים-נכנסים-יוצאים מהבית לא מעט ואין כמעט כניסה או יציאה שלא מביאים או מוציאים בה משהו מהבית - ביציאות שגרתיות לסידורים/חברים, כשחוזרים מקניות או כשיוצאים או חוזרים מטיול.
בבית של קומה אחת פשוט לי מאוד להחזיר הכל למקום או להביא דברים ממקומם בזמן אמת. בבית הנוכחי (קומת כניסה עם סלון/מטבח ויציאה לגינה, קומה של חדרי שינה, מרתף לאיכסון, כביסה ומשחקים) הרבה פעמים חפצים נזרקים על המדרגות וצריך לעשות הרם-הורד. שלא לדבר על חויית גרירת הכביסה מעלה-מטה.
<אמא אינקובטור>

הבית הכי נחמד שגרנו בו היה עם קומת מגורים אחת שנראתה כמו דירת 4 חדרים סטנדרטית, ומרתף עם חדר עבודה, חדר משחקים חדר שינה נוסף, חדר כביסה והמון מקום אכסון. זה היה בית שכור, מאז קנינו את הבית הנוכחי אבל אני עדיין חולמת לחזור לשכונה ההיא לבית דומה.

לגבי החצר: כמו שכבר אמרו, חצר גדולה היא לאו דווקא יתרון. באותו בית שמאוד אהבתי היה לי דשא קדמי גדול ומיותר לגמרי, חצר אפלולית ומוצלת ועוד פיסת חצר מאורכת בצד הבית. זה היה בית שכור ודי מוזנח ויש הרבה מה לעשות עם החצר, אבל אין שום רע בחצר מחולקת, להיפך (פינות חמד קטנות, צל בשעות שונות של היממה). החצר שלי היום היא מלבן של 5*6 מטרים, קצת קטנה אבל אין טענות, בעיקר כי מעבר לגדר יש שטח ירוק פתוח. כשמארחים הילדים מתרוצצים פנימה והחוצה.

אילו יכולתי לתכנן את הבית בעצמי הייתי דואגת למעבר נוח מאוד בין המטבח לגינה ולפינת אוכל עם תאורה טבעית, לסלון פונה מערבה כדי לנצל מקסימום שמש בשעות הערב כשכולם בבית, למזווה/חדר שירות ולפינת איכסון בגינה לחפצי הגינון ולעציצים ריקים למיניהם.

אני מרגישה שאני חייבת לכתוב לך מנסיוני מכיוון שכתבת שהגדול שלך בן שנתיים. אני אומנם גרתי בדופלקס בעיר אבל היה לי מאוד קשה במיוחד בגלל הילדים. שהילדים קטנים צריך הרבה לעלות ולהוריד אותם וגם את המשחקים, טיטולים, מגבונים, כביסה וכו.. מצאתי את עצמי כל היום יורדת עולה יורדת עולה עם התינוק על הידיים או במנשא עם צעצועים. צריכה להחליף לילד טיטול למטה מגלה שנגמרו לי טיטולים עולה להביא טיטול רואה שהגופיה שלו מלוכלכת עולה עוד פעם להביא גופיה וכן עוד מלא סיטואציות לא הכי קלות במיוחד בהתארגנות ליציאה מהבית. ויש גם את סוגיית הבטיחות אז נכון ששמים מחסום על המדרגות אבל שיש תינוק זוחל וילד גדול שכבר פותח וסוגר את השער בעצמו לפעמים הוא שוכח לסגור. מה שבסוף גרם לנו להחליט סופית לעבור דירה הוא שהבת שלי נפלה מהמדרגות היא היתה אז די גדולה כמעט בת שלוש היא הורידה איזה בובה בידיים והחליקה. ועוד נקודה חשובה ילדים בדרך כלל אוהבים להיות איפה שאמא או אבא נמצאים ולפעמים הרגשתי שזה כובל אותי מלעשות דברים שאני רוצה לעשות כמו למשל כביסה הייתי רוצה לקפל ולחלק כביסה בארונות הילדים משחקים למטה עם אני עולה כולם רוצים לבוא אחרי. או למשל לנוח אחר הצהריים שהם ערים ורוצים להיות למטה. מאז שעברתי לדירה בקומה אחת כל כך נוח לי הכל נהיה יותר פשוט קל. בהצלחה

אבל לפעמים יש לי ימים שאני מתעוררת לפני כולם, ורוצה לעשות דברים
לזה התכוונתי כשאמרתי שכדאי לבדוק מי אתם באופן אישי לגמרי.
אני, לדוגמא, בחיים לא מבשלת על הבוקר. ממש אין סיכוי:) אבל את כן, וצריך לקחת את זה בחשבון.

תודה גדולה גדולה לכולן, זה מאוד מסייע
אני מעדכנת במחשבות ובהתלבטויות שנמשכות

אז חשבנו בעקבות הדברים שנכתבו כאן להעלות את יחידת האירוח לקומה השניה, זה לכשעצמו (ההחלטה על כך) היה תהליך,
אבל אחרי שהתעמקנו בזה הבנו שזה לא ייתן לנו כלום מכיוון שחדר השינה ביחידת האירוח הוא הממ"ד...
שבמילא יצטרך להישאר על הקרקע, ואם אנחנו לא רוצים שהוא יהפוך לחדר שינה של אחד הילדים, אז לא הרווחנו כלום אלא רק קיבלנו עוד חדר (-:

אז התחלנו שוב לחשוב איך לסובב ועל מה לוותר כדי להישאר בקומה אחת, לוותר קצת על גודל בבית וקצת על גינה
אבל היום מתחילה להבשיל בי מחשבה - גם בעקבות דברים שנכתבו כאן, וגם בעקבות שיחות עם אנשים שכן נוח להם בשתי קומות (פתאום נמצאו כאלה...) - ששתי קומות עשוי דווקא להתאים לנו יותר

היום בבוקר הבנתי את זה מזווית אישית - אנחנו משפחה של אוהבי שינה מאוחרת, הולכים לישון מאוחר, קמים מאוחר. אבל לפעמים יש לי ימים שאני מתעוררת לפני כולם, ורוצה לעשות דברים - אבל לא רוצה לעשות רעש, כדי לא להעיר. למשל, רוצה לשטוף כלים, רוצה לבשל או להכין אוכל שעושה רעש (רסק ירוק...), לדבר בטלפון, וכיוב'... ואז אני תקועה, מעבירה את הזמן, מחפשת עיסוקים שקטים..., או נשארת במיטה...
אז נכון שכרגע הבית שלנו קטנצ'יק וחדרי השינה צמודים למטבח, אבל נראה לי שגם בבית קצת יותר גדול, לא תהיה הפרדה יותר מדי בין החדרים למטבח, והם עדיין יצרו הפרעה אחד לשני. כשאני חושבת על הבית שבו גדלתי, בדירה בעיר (אמנם גם היא לא גדולה) - אז ברור שברגע שמישהו מתעורר ומתחיל "לחיות" בבית, שזה אומר לבשל/לדבר בטלפון/לנקות/לראות טלוויזיה, אז יש רעש ומתעוררים.

ואם יש שתי קומות אז יש יותר הפרדה, גם עבור הילדים כשהם רוצים שקט (למעלה), וגם עבור המבוגרים כשהם רוצים שקט (למטה), ובקיצור אפשר לתפקד בכל חלק מבלי להפריע (או להפריע פחות) לחלק השני.
אז אולי בעצם אני מעדיפה שתי קומות, מכל הסיבות - גם חצר, אבל גם נוחות?

האיש שלי סגור על הרצון שלו בקומה אחת, אבל אני חושבת שאם אני אהיה סגורה על זה ועל היתרונות שבכך, אוכל לשכנע אותו.
לגבי טיפול בחצר/גינה, אני מאוד אוהבת את זה, עושה את זה היום בגינה די גדולה שיש לנו (עם אזור ירקות, אזור בר, אזור נוי, אזור ישיבה...) אמנם אני לא מוצאת מספיק זמן בשביל לעשות את זה בצורה הכי טובה, אבל זה ממלא אותי ומביא לי הנאה, סיפוק ועניין,
ואני חולמת על ימים שבהם יהיה לי יותר זמן... בינתיים נעזרת מדי פעם בגנן לעבודות עונתיות גדולות (גיזום רציני, הנחת טפטפות..), ועושה מעט לפי יכולתי, עדיין אלה רגעים מהנים מאוד עבורי.

אנחנו גם אוהבים לשבת בחוץ ובעיקר לארח בחוץ, כשמזג האויר מאפשר את זה (לא חם מדי ולא קר מדי). בזמן האחרון מוצאים את עצמנו מארחים בעיקר בחוץ, זה הרבה יותר נוח עם הילדים.
גם הילד הגדול (עוד לא שנתיים) מאוד אוהב להיות בחוץ, אבל אני לא בטוחה שחצר גדולה תספק אותו במילא - הוא אוהב לרוץ בשבילים וללכת רחוק....

אשמח לתגובות למחשבה לגבי יתרונות חלוקת הבית לאזורים לפי קומות, האם היא נכונה? והאם אלה יתרונות משמעותיים?
(כבר כתבו לי קצת על זה ואשמח לשמוע עוד )

תודה רבה רבה
מיכל

מבחינת שימוש, חצר גדולה הרבה פעמים מבוזבזת. בשביל פינת ישיבה לא צריך שטח ענק וילדים מוצאים איפה לשחק בחוץ, במיוחד אם הם לא מוגבלים לחצר שלהם (כמו שצפוי אצלכם). בעיני מרפסת/דק משמשים הרבה יותר מסתם אדמה בחצר.
הדבר הכי כייפי בחצר זה עצים. במיוחד עצי פרי. וגינת ירקות אם אוהבים, אבל לא צריך בשבילה הרבה שטח.

היבט שלא התייחסו אליו, כאן נראה לי - גודל החצר הוא גם המרחק מהשכנים. בשבילי אישית זו המשמעות העיקרית של חצר גדולה (שאצלנו מוזנחת ולא מאד שימושית כיום, למרות שהיו ואולי יהיו גם תקופות אחרות)

ובקשר לקומות: אנחנו גרים בקומה אחת ומאד אוהבים את זה, אבל אני רואה יתרון בשינה בקומה שניה מבחינת סדר ופרטיות. מכירה הרבה משפחות שבהם הקומה השניה היא רק למשפחה, וחברים מתארחים ומשחקים בקומה התחתונה. יש בזה הפרדה מאד מבורכת, במיוחד בבית שמסתובבים בו הרבה אנשים (לא יודעת אם אתם כאלה).
מצ'רה

לטפח חצר גדולה זה הרבה עבודה והשקעה שלא מתאימה לכל אחד. זו ממש עבודה שוטפת.
או כמו שאומרים המושבניקים (אלו שאין להם תאילנדים...), לרוב:
"חצר מטופחת = משק מוזנח
חצר מוזנחת = משק מטופח."

אין לי בית משלי אבל גדלתי בבית עם חצר לא גדולה ואני יכולה לספר על החוויה.
אני לא זוכרת בדיוק כמה רוחב הדשא שלנו אבל בטוח פחות מ-5 מטרים. זה מעולם לא הפריע לי, אני מאד אוהבת את החצר, כיף שאפשר לשבת בחוץ ובערסל וכשהייתי קטנה נהגתי לשחק בחוץ לא מעט. למרות שאי אפשר לשים שם מגרש כדורגל/בריכה/שולחן טניס גדול.
למשל לחברים-שכנים שלנו יש דשא גדול יותר והם אכן ניצלו אותו רבות לכדורגל, אבל מעולם לא קינאתי בהם על כך ולא היה לי חסר. זה כנראה תלוי בצרכים הספציפיים של כל משפחה (חובבי כדורגל..)
כמו שכתבו יש מספיק מרחבים אחרים לשחק בהם והיו הרבה הסתובביות במושב.
לטפח חצר גדולה זה הרבה עבודה והשקעה שלא מתאימה לכל אחד. זו ממש עבודה שוטפת. אצלנו מטפלים בה רק פעם ב- והתוצאה היא שגם אם הגינה גדולה יש שטחים די מוזנחים ומשקיעים בחלק קטן של הגינה ולא בכולה.

_דשא סינטטי, זוועת עולם (לפחות בעיניי).
לגמרי._

לפלונית שמעלי, את מדברת מניסיון?
נסיון משולב...
קיבוץ אני מכירה, ילדים אני מכירה, חברים שבנו בתים בצורה כזאת אני מכירה.
לעומת זאת- אותך איני מכירה. לכן אלו רק הצעות.
הכי חשוב זה שאת ובעלך תשבו יחד ותבינו איזה מין אנשים אתם ומה אתם אוהבים לעשות ומה לא.
למשל, אם אף אחד ממכם לא חובב עבודת גינון אז תעשו משהו שדורש מעט התעסקות.
למשל, האם אתם מרבים לארח חברים או משפחה? האם אתם אוהבים לארח בחוץ או בבית? האם אתם אוהבים למנגל?
למשל, האם ילדיכם אוהבים להיות בחוץ או בעלי נטיית התכנסות מסביב לטלוויזיה/מחשב/ספר? ואתם?
למשל, האם אתם אוהבים לבלות ביחד בבית או שלכל אחד תהיה פינה פרטית משלו?
למשל, אתם אוהבים לסדר הכל מיד ולאורך היום או פעם אחת בסוף היום?
בקיצור, תבנו בית בהתאם למה שאתם. אל תנסו לבנות בית במטרה שאתם תשתנו בשבילו, בתקווה שתהפכו להיות מסודרים יותר או חברותיים יותר או חקלאים יותר (או יפים ועשירים יותר:))

<רוזמרין שוכחת לחתום לפעמים למטה>

מיכל, עוד משהו,
לא יודעת על איזו קרקע אתם בונים. אבל לפעמים לעלות לקומה שניה מאוד מייקר מבחינת היסודות (קונסטרוקציה).
וההבדל הוא הרבה פעמים חלק מהגורם להחלטה לבנות בקומה אחת.
שווה לברר עם קונסרוקטור ולחשוב במספרים. הרבה פעמים ההפרש משמעותי כ"כ שהתשובה ברורה.

דשא סינטטי, זוועת עולם (לפחות בעיניי).
לגמרי.

לפלונית שמעלי, את מדברת מניסיון? חשוב לי לדעת אם זה באמת כך או שבתיאוריה

אם את גרה בקיבוץ, יש פחות משמעות לחצר גדולה. כל הכיף בקיבוץ זה המרחבים הציבורים (המדשאות, מגרשי הספורט, הבריכה) והילדים יעדיפו להשתולל שם.
דשא סינטטי, זוועת עולם (לפחות בעיניי). עדיף עצי פרי וגינת תבלינים ומקום לשבת עם חברים לכוס קפה ואולי גם מנגל.
לגבי הבית, אולי תעשי שתי קומות אבל בצורה כזאת שכשהילדים יגדלו ויעזבו את הבית, תוכלו לעבור רק לקומה התחתונה. כלומר, תדאגו שיהיו בה גם שירותים ומקלחת וגם חדר שינה נוח לשניכם.

תודה רבה רבה על כל התשובות, זה מסייע.
אשמח לשמוע מעוד בעלות ובעלי ניסיון.

אנחנו חושבים מחדש על מה לוותר, את מה להעלות אם בכלל...
בכל מקרה אעדכן מה הוחלט

גם אנחנו בנינו בית ונתקלנו באותה דילמה.
אנחנו בחרנו לבנות שתי קומות ולהגדיל את החצר.
אני מאד שמחה עם הבחירה הזאת למרות שגם אני רציתי קומה אחת וחשבתי שיהיה קשה לעלות במדרגות.
בדיעבד, טוב שחדרי השינה מופרדים. יותר נקי ושקט בקומה למעלה וזה מאפשר יותר פרטיות למי שבדיוק רוצה להיות לבד. החצר מלאה עצי פרי, שולחן פינג פינג ועוד מלא דברים שלא היו נכנסים בפחות שטח.
עלויות בניה יותר זולות כי בנינו בעצם קומה אחת שלמה ועוד מטר קיר ואז עלינו בגג רעפים.
כל הקומה בתוך הגג כשהשטחים הנמוכים הם ארונות או מחסן.

האם יש אופציה בה יחידת האירוח היא הקומה השניה?
ממליצה על כך.
זה מוסיף 30 מ"ר משמעותיים לחצר ולא מטריח אתכם בלעלות -לרדת.
ליחידה אפשר לעשות כניסה מבחוץ (אפילו מדרגות מתכת ולא מדרגות בנויות) וליצור יחידה ממש נפרדת שאפשר בעתיד לעשות איתה מה שרוצים. (להשכיר, משרד, קליניקה...) שהיא עוד מקור הכנסה אפשרי.
להקטין אותה לא הייתי מקטינה, אנחנו גרים ב30 ומשהו מ"ר מתחת להורי. אולי יום אחד גם זוג צעיר/ משפחה קטנה של מי מילדיכם ירצו לגור שם. כיף שיש אופציה כזאת כשהיא מאפשרת פרטיות אמיתית.
הייתי גם דואגת שליחידה של הקומה השניה תהיה ירידה לחצרונת/רחבה משלה.

בנוסף, ניצול רק של 30 מ"ר משטח הגג (של כאמור 120) יאפשר לכם בשאר הגג ליצור מרפסת גג / גינת גג משמעותית וכיפית אליה תעלו מתוך ביתכם (שווה להפסיד את השטח של המדרגות ולהרוויח את הגג...)
עם המון אופציות ניצול (פרגולה, מנגל, פינת זולה, בית עץ לילדים , מרפסת גג מפנקת וכו'...)
ולהשאיר את הגינה למטה לגינה של עצי פרי ושיחי ועצי מאכל ותיבול.

אולי אפשרי להקטין את הבית או את היחידה הנוספת מעט,אפילו בכמה מ"ר, שיתווספו לחצר. יחידת אירוח בגודל של 25 מ"ר לדוגמה, זה לגמרי סביר ולא מאד קטן.
או בחשבון אחר - אותו שטח שהיה הולך על המדרגות בבית של 2 קומות, שילך לחצר בבית של קומה אחת.

הבית שאתם מתכננים לא גדול ונשארת חצר סבירה ביותר. אנחנו גרים בבית דו קומתי עם חצר אפילו קטנה יותר משלכם והייתי מעדיפה לגור בקומה אחת על חשבון החצר.
אפילו שהחצר קטנה וכמו אצלך מקיפה את הבית, כלומר אין שטח משמעותי לרוץ וכו', אנחנו מאד מאד נהנים ממנה ולמרות שכמוך קצת התבאסתי שאין שטח נרחב היום זה בכלל לא מפריע לי.
קודם כל, הילדים אוהבים לשחק מחוץ לבית בשטחים ציבוריים (גן משחקים, מגרש), התחזוקה של החצר הקטנה קלה יותר בהרבה ועדיין דורשת השקעה. חצר גדולה, אם רוצים שתיראה מטופחת, דורשת
הרבה השקעה, אפילו אם יש דשא סינטטי. חצר שמקיפה את הבית יכולה להיות מחולקת בצורה נחמדה ופונקציונאלית. אצלנו למשל בצד אחד יש פרגולה מוצלת עם ערסלים, בצד אחד דשא קטן וארגז חול,
בצד אחד עצים ומתקני משחק של ילדים. כל מקום מוצל בשעה אחרת, אני יודעת איפה כיף להיות בכל זמן נתון וזה נוח.
ברור שלכל אחד יש העדפות אישיות לגבי גודל החצר, אבל תחשבי שבכל מקרה את לא מוותרת על חצר לגמרי, אלא רק מקטינה.
אני מכירה משפחה עם חצר גדולה מאד, עם דשא גדול מאד ושיחים/עצים סביבו. יש להם ילדים,
אבל אף אחד לא מנצל את הדשא הענק הזה וזה סתם שטח מת. רב הזמן מרכז הדשא שלהם גם חשוף לשמש ולא כיף לשחק בו.
אגב, אני כן מחוברת לאדמה ואוהבת לטפל בגינה, אבל עם כל העיסוקים והילדים החצר הקטנה שלנו מספקת לי די והותר תעסוקה.
בהצלחה בכל אופן.

אנחנו בדילמה גדולה לגבי תכנון ביתנו, ומרגישים שעוד דעות ומחשבות בעיקר מבעלי ניסיון עשויות לסייע לנו לקבל את ההחלטה הנכונה עבורנו

אחרי שוך הדיון אשמח להעביר אותו לדף על תכנון בית

הסיפור הוא כזה - אנחנו בונים בקיבוץ - בתוך הקיבוץ, לא בהרחבה (במקום בית שיש להורסו כי הוא מבנה מסוכן), על שטח של 437 מ"ר.
הדילמה היא האם לבנות את ביתנו בקומה אחת, מה שבקושי משאיר חצר, אבל נוח מאוד מבחינת התנהלות יומיומית, או לבנות בשתי קומות שאז זה כל הזמן לעלות ולרדת, אבל יש חצר.

אני מקווה להצליח לצרף שרטוט, בינתיים עוד נתונים:
הבית מתוכנן להיות כ- 120 מ"ר + כ- 30 מ"ר של יחידה ארוח - מחוברת לבית, שמיועדת לארח את המשפחות (שגרות רחוק) בבואן לבקר וכנ"ל חברים, ובעתיד הרחוק אולי תהיה קליניקה או משרד או חדר לאחד הילדים או להשכרה וכיוב'.

בגלל צורת המגרש (טרפז) ובגלל שצריך להשאיר 3 מטרים מכל צד בין גבול המגרש לבין הבית, יוצא שיש לנו רצועה של 3 מטר מסביב לכל הבית אך בקושי יש לנו שטח משמעותי של חצר שבו אפשר לשחק. במקום הרחב ביותר יש כשבעה מטרים,, שמתוכם 2.2 הם בעצם מרפסת מרוצפת (או דק), כלומר פחות מחמישה מטרים של אדמה, וברוב השטח המרחק בין הבית לקצה קטן הרבה יותר - בין הקצה השני של המרפסת לקצה השטח יש כ- 2.5 מטרים. זה ממש מעט אם רוצים למשל לשחק בכדור, לרוץ, לקפוץ...

איך שלא הסתכלנו, סובבנו, שינינו, הבנו שהאופציות שלנו הן או לעלות לקומה שניה ואז תישאר חצר משמעותית, או לבנות על הקרקע - ולהישאר ללא שטח חוץ בר שימוש למשחקים ואירוח.

כל מי ששאלנו אותו שגר בבית פרטי עם שתי קומות אמר שעדיף מאוד לחיות בקומה אחת. אבל כששאלנו האם - אם היתה להם אפשרות - היו מקטינים את החצר ויורדים לחיות בקומה אחת - אמרו שלא, שהיו מעדיפים לשמור את החצר ולהמשיך לחיות בשתי קומות.

נתונים נוספים - מכיוון שאנו חיים בקיבוץ יש שטחים פתוחים ומדושאים לא רחוק מהבית (כלומר - שאפשר לשחק בהם), וגם כיום אין גדרות בין השטחים שלנו לבין השכנים, אם כי יש הבחנה ברורה בין השטחים. חוץ מזה מטעמי חיסכון במים אנחנו לא מתכוונים לשים דשא אלא דשא סינטטי או שפשוט תהיה אדמה - עוד נראה.
עוד דבר - יחידת האירוח לא יכולה לעלות לקומה שניה מכיוון שצריכה לארח בני משפחה עם ניידות מוגבלת, כלומר להיות על הקרקע. אם מעלים חדרים אז זה את חדרי ההורים והילדים. חוץ מזה, הממ"ד מתוכנן להיות ביחידת הארוח (חדר השינה שלה).

אני חושבת שיש ערך עצום לחצר משמעותית, ומתקשה לראות את חיי בלעדיה. האיש שלי מעדיף חצר קטנה כי דורשת פחות טיפול, והוא גם מעולם לא היה מחובר יותר מדי לאדמה.
ועוד דבר- בניה בשתי קומות משמעה בזבוז שטח (של המדרגות) כלומר בית גדול יותר מאשר אם היה בקומה אחת, וזה אומר עלות גבוהה יותר. אבל ייתכן שזה יותר זול כי חוסכים בשטח תקרה/רצפה?

ממה שדיברנו עד עכשיו, נראה שכולם מעדיפים לחיות בקומה אחת אבל בסוף בונים שתיים בשביל לשמור על החצר. נשמח מאוד לעוד מחשבות, דעות, שאלות שיעוררו אותנו לחשוב...

תודה רבה