שלום רב,אני בשבוע 15 פלוס ואתמול בבדיקה סקירה ראשונה התגלה בעובר שלי cpc בגודל 3.8 ובגודל 4.6.הרופא הסביר לי על רגל אחת שיכול להיות שעד הסקירה הראשונה זה עובר ואם לא זה יכול להוביל לתסמונת דאון....מישהי יכולה להסביר יותר????

מקפיצה את הנושא שוב:
אתמול בהמלך הסקירה הראשונה התגלה cpc דו צדדי במוח העובר חדר אחד 8 מ"מ וחדר שני 11 מ"מ.
הריון שלישי. שבוע 15.5.
רק ביום ראשון אחר הצהריים יש לי יעוץ גנטי אצל פרופסור מוטי שוחט.
בהריון הקודם לפני שנתיים גם התגלה cpc דו צדדי אבל נמוך יותר שנעלם כעבור כמה שבועות.
בסקירה אתמול הרופא לא היה היסטרי וטען שכנראה העוברים אצלי יודעים איך להתמודד עם הcpc .
לצערי אני לא! בכי והיסטריה מאתמול. אין עם מי לדבר וברוב טיפשותי התקשרתי לרופא נשים שלי שאמר שזה בעייתי ושכנראה אצטרך לחשוב על הפסקת הריון.
השיחה איתו חיסלה אותי נפשית! יש מישהי שחוותה cpc כזה גבוה וילדה בשלום????

ג'וניפר, תודה על המידע וההרגעה. חלבון עוברי אני עושה רק השבוע וביום רביעי יש לי ייעוץ. דווקא על תסמונת דאון לא דברו איתי. גם אצלי הגישה של כולם היתה 'הכל בסדר, אבל בואו נוודא את זה'.
וניצן, כן אני יודעת שיש אפשרות קטנה שהפגיעה היא מה שנקרה בקצה הרצף ואז הילדים בריאים (בעיקר בנות..) אבל לצערי עבדתי עם ילדים שנפגעו לרמת פיגור קשה ועמוק וממש היה לי כואב לראות אותם ככה ולא אכנס לתיאורים.

לא כעצה, חלילה, רק כציון עובדה - אני מכירה ילדה מתוקה ובריאה לגמרי עם טריזומיה 18 (גם יפהפייה וחכמה.)

אני יכולה לשתף מהנסיון שלי, שהוא דומה אך לא זהה:
בסקירה שלנו בשבוע 15 נמצאו שתי ציסטות צואריות. אם זו היתה אחת, לא היו עושים בעיות, אך כיוון שיש שתיים הופנינו לייעוץ גנטי ע"פ נוהל הקופ"ח.
גם הרופא שעשה לי את הסקירה גם הגיניקולוג הקבוע שלי לא נבהלו יותר מדי. הקבוע נתן לי את ההפנייה ואמר לי ללכת אחרי בדיקת החלבון העוברי, שתיתן עוד אינדיקציה כלשהי.
למזלנו, החלבון העוברי יצא מצויין, ואז בייעוץ רק נאמר לנו להקדים את הסקירה המאוחרת לשבוע 20, להתמקד באיזורים מסויימים ושהיא תהיה על חשבון הקופה (ילד טוב של אמא, מסבסד לה את הבדיקות) ולעשות באותו שבוע אקו לב. שני אלו יקרו בשבוע הקרוב. בגדול, הגישה היתה 'הכל בסדר, אבל בואו נוודא את זה'. לא הופניתי לדיקור.

באופן יותר כללי - הכל סטטיסטיקות. יש איזשהי זיקה בין CPC, ציסטות וכו' לתסמונת דאון, אבל זה יכול גם סתם להיות שם באופן נורמלי לגמרי. בד"כ הן נספגות עד שבוע מסויים, אבל לפעמים - לא. חודשים שחלק מהמקרים האלו מצביעים על תסמונת כלשהי, אבל לסטטיסטיקה הזו נכנסים גם הרבה עוברים בריאים.
אל תשכחי גם שהידע מה קורה שם בפנים הוא די חדש. אנחנו יכולים לראות המון דברים שלא ראינו פעם, ולא תמיד ברור לנו אם מה שאנחנו רואים הוא תקין או לא, אז בודקים עוד קצת.
לרוב, אין ממה להלחץ.

בסקירה בשבוע 15 נמצא CPC אחד, כל השאר תקין. הופננו לייעוץ גנטי- חשד לטריסומניה 18. האם משהי יודעת מה קורה ביעוץ כזה? אילו בדיקות מציעים לעשות? או שרק מפנים לדיקור (את זה אני יכולה לקבל מהרופא שלי מיידית ללא ייעוץ) אודה על כל תשובה.

תודה על העדכון @}
היום אני יודעת שהעובר שלי שלם ובריא ואין שום מקום לכל הפחדים שמלעיטים אותנו בם

עבר זמן מה מאז שביקרתי כאן ובכלל ויש לי כמה וכמה מחשבות לשתף,
הרפואה כמות שהיא היום (ואני מדגישה כמות שהיא היום) צולעת מאד, נחה ומתבססת על הלא ידוע ,מסיקה ממנו מסקנות מפחידות (כל מה שמתבסס על הלא ידוע מקורו אי שם בפחד וגם ההפך), משתמשת רק מעט ואם בכלל בכל מה שקשור לעידוד וחשיבה חיובית תורמת.
הרפואה כמות שהיא היום כמי שמתעסקת עם בעיות ופתרונן ( בעיות, שימו לב), נקודת המוצא שלה חלשה, מעוותת ומלאת פחדים.
הרגשתי בכל הימים הללו של חוסר הודאות הנוראית שהרפואה בהצביעה על הבעיה בגימגום מנפנפת בדגל כדי להסיר מעצמה אחריות ומרגע זה ואילך מותירה אותי עם פחדים וספקות במקום סוג של מסר תומך ומעודד.
במסעי ההזוי במסדרונות קופות החולים ובתי החולים והמכונים למיניהם נתקלתי פה ושם במספר אנשים שפויים שמצליחים לראות את המציאות כמות שהיא ולא בעיניים מפוחדות (פרופ' שוחט מוטי שהשתמש במילים מדויקות מלאות ביטחון ובכך לקח אחריות על המהלכים שאליהם הפנה אותנו), אנשים כאלה חזקו אותי מאד ועזרו לי לצוף מעל המים.
היום אני יודעת שהעובר שלי שלם ובריא ואין שום מקום לכל הפחדים שמלעיטים אותנו בם, יודעת לקחת כל בדיקה ובדיקה בפרופורציה הנכונה ובעיקר לסנן ולזהות את הפחד החיצוני לפני שיהפוך לפחד שלך עצמך.
זאת סחרחרת מיותרת שמרחיקה אותך מהחוויה ואולי אפילו מטפחת מחלות ומומים שלא היו צריכים להיות שם מלכתחילה.
בריאות ואהבה לכולם.
מילים נוספות מהבעל של סופיה:
בתור שותף אך גם בתור צופה מהצד מעצם היותי גבר ולא אשה למדתי מכל מה שעבר עלינו עד כה, שחשוב לקחת את עצות הרופאים בפרופורציה ולא לתת לפחדים בבהם הם שרויים לחדור פנימה.
לכן הנשים אני שולח ברכה: תמיד תזכרו שהתחושות הפנימיות שלכן הן המדע הרפואי המדויק ביותר והמלצות הרופאים והסטטיסטיקות למינהן הן בסך הכל כלי נוסף שתוכלו להיעזר בו אם תבחרו בזאת.
היו חזקות כפי שאתן, שמחות, שלוות ומאושרות, כי רק בכוחכן להביא חיים לעולם. בהצלחה.

טוב לשמוע!
שבתשלום

חדשה טובה (אולי)
קיבלתי את תוצאות החלבון העוברי ואני לא בקבוצת סיכון, מה שמפחית את הצורך בדיקור מי שפיר ומוריד את הסיכוי לתסמונת, שוב הכל אולי, יש לנו פגישות והחלטות (פרופ' שוחט ודר' גלון מפ"ת)ביום ראשון.
שבת שלום לכולם.

מה גם שאין לנו לי ולבעלי שום עבר במשפחות של מחלה גנטית או הפרעה כרומוזומלית כלשהי
למיטב זכרוני טריזומיות הן ממצא ספוראדי.
ז"א - לא צריך להיות סיפור משפחתי. זה בא ככה במפתיע בלי קשר לשומדבר.

אני עשיתי מי שפיר. לא נעים- לא נורא.
בידיים מיומנות סיכוי של 1:300 להפלה אם אני זוכרת נכון.
פעם בכמה שנים שומעים על סיבוכים אימהיים כתוצאה מכך. הסיבוך המפחיד הוא זיהום מי שפיר ומוות.

פרופ' מוטי שוחט הוא מנהל מחלקת גנטיקה בבית החולים שניידר בפתח תקווה.

דרך אגב, האם מישהי שמעה על פרופ' מוטי שוחט?

תודה חברים על ההתייחסות,
אז היום אני אקבל את החלבון העוברי ונחליט על ההמשך, ממש לא באלי לעשות מי שפיר.
לנו נאמר שמה שמדאיג זה גודלן דווקא, כי יחסית הן גדולות, אבל שאר הנתונים של המלאך או המלאכית שלי בסדר גמור, מה גם שאין לנו לי ולבעלי שום עבר במשפחות של מחלה גנטית או הפרעה כרומוזומלית כלשהי, נאמר לי שטריזומיה 18 יחסית נדירה ואכן עוברים פגועים לא שורדים, אני מתכוונת להיות כמובן במעקב ולצפות על גודלן או העלמותן של הציסטות.
טוב שהמלצתן על מלינגר כי זה באמת פרט חשוב להמשך...
אם צריך להיות מציאותיים ואחראיים אז אולי מי שפיר זה הדבר הבא, אני אשמח לשמוע אם מישהי מכן עשתה זאת, אני יודעת על הסיכונים ומאידך גם טוענים לסיכון מינורי,
תודה על החיזוקים.
יום נפלא ומחוייך לכולם.

אולי שרון ג יכולה להרחיב בנושא?)
ילדים מאד פגועים, אם בכלל שורדים.
עדיף לא להכנס לנושא בכלל.

הנה תשובה שקיבלתי (אם יהיו עוד אביא אותם):

הציסטות לא פוגעות במח העובר, אבל העובדה שהן לא נספגו זה מה שמדאיג,
זו יכולה להיות אינדיקציה אחת (מיני רבות) לטריזומיה 18, שזה מצב שכרומוזום 18 מופיע 3 פעמים במקום רק פעמיים. (לא יודעת מעבר לזה אולי שרון ג יכולה להרחיב בנושא?) זה יכול בהחלט להיות גם כלום...
מי שפיר יתן לך תשובה מדוייקת.
מה שחשוב ללכת לסקירה מורחבת אצל מומחה שמבין (מלינגר נחשב כזה), מי שהיה לה ממצא כזה, הלכה לפרופ' יגל מהר הצופים, ובנוסף לאקו לב עוברי, ובעקבות יעוץ גנטי וויתרו על מי שפיר.
נולדה לה ילדה בריאה ומושלמת...

בהצלחה{@
תעדכני|Y|

שואלת בשבילך

ד"ר מלינגר מקבל בוולפסון. או ברשל"צ, שם הטלפון שלו:03-9529252
אם את בלאומית-הוא מקבל בת"א. אני הייתי אצלו דרך הקופה. הוא גם נחמד, לא רק מקצועי.

או התנסות אישית בנושא
רק כעת שמתי לב שאת לא ממש מחפשת מידע רפואי.
אני לא יודעת אם זה ממש עוזר, אבל אני יכולה לספר לך שלבת שלי התגלו אחרי הלידה ציסטות בכורואיד פלקסוס.
הכל חלף לאחר מספר חודשים.
היא ילדה חמודה חכמה ומתוקה (ויש כאן כמה אנשים באתר שיכולים להעיד על כך )

הסתכלתי במאמר מעיתון גרמני משנת 2004, שבדק שכיחות של מומים כרומוזומליים בילדים לפי ממצאים שונים שנראו באולטרסאונד.
לפי מה שהיה כתוב שם, שכיחות מומים כרומוזומליים בילדים עם CPC היא 3.6%.
ז"א שיותר מ- 96% שהעובר שלך תקין לחלוטין.
מאחלת לך המון בהצלחה!

סופי,
ממליצה לך לדבר עם ד"ר מאשה בר שלום.
היא ד"ר לנטרופתיה, מטפלת אייפק, רפואה סינית, רפלקסולוגיה, ועוד, והיא פיתחה שיטה לטיפול בעוברים בשיטת אייפק.
גם אילנה לשם מטפלת בעוברים בשיטת אייפק, וממנה שמעתי על מאשה.

אני לא יודעת אם יש להן נסיון בטיפול בעוברים עם CPS, אבל את יכולה לשאול אותן.
אם הן לא יוכלו לעזור הן יאמרו לך מראש.

הטלפון של ד"ר מאשה בר שלום: 03-9026261
ועם אילנה לשם את יכולה ליצור קשר כאן באתר.

ברוכה הבאה

סופי,
אני לא מבינה גדולה בתחום, אבל למיטב זכרוני ציסטות בכורואיד פלקסוס, אם הן מתגלות בתינוקות קטנים הן נחשבות ממצא חסר משמעות ונעלמות בהמשך.
אין לי מושג מה המשמעות כשהמדובר בעוברים.

רוח - אני מעונינת, תודה.
תמר - יש לך פרטי התקשרות איתו?
תודה.

סופי ה ,(())
התייעצת עם ד"ר מלינגר? המומחה מס' 1 בארץ למח.

((_)) את בטח עוברת ימים קשים עכשיו.
אין לי ניסיון בבעיה המסוימת הזו, רק שלי הייתה התלבטות קשה אם לעשות דיקור, מסיבה אחרת. בסוף החלטתי לעשות, ובדיעבד חבל שהתלבטתי כל כך הרבה, עד כדי בכי, כי זה היה בסדר גמור וחסך לי חודשים רבים של חוסר ודאות.

שלום לך סופי ה
וברוכה הבאה{@
אני לא יודעת את התשובה לשאלתך אבל אני יכולה לשאול מישהי שיודעת
ואף להפנות אותך למידע בנושא.

מעוניינת בכך?

תבורכו על האתר הלבבי הנ"ל.
כל כך הרבה ניסיונות, כל כך הרבה שיעורים, כל כך הרבה תובנות שעלינו לעבור דרכן (או לא) ויחד עם הכל נאמר כבר ש"אין ייאוש בעולם כלל".
אני פותחת את הצטרפותי למעגל בשעור שהכי מטריד אותי בימים אלה: התגלה בעובר שלי CPC בעברית פשוטה (וקצת כואבת) ציסטות מוחיות באיזור הכורואיד פלקסוס של העובר (מוח),
אני בתחילת השבוע ה-15 והממצאים התגלו בסקירה הראשונה, אני עומדת לקבל את תוצאות החלבון העוברי שעשיתי וביחד עם בן זוגי היקר ועם רופאי להחליט או לא להחליט על דיקור מי שפיר .
אשמח לשמוע אם למישהו יש מידע אישי, או התנסות אישית בנושא, כי את כל הפרטים הרפואיים אני מוצאת בחדרים המאפירים עם עשרות המכשירים המיותרים ועם הקול החדגוני המתכתי.
בינתיים אמשיך לחשוב חיובי.