ואו!!

ועוד משהו. אותה פרשה מתחילה במילים "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוהיכם" ואז בא פירוט, שכדאי לקרוא במקור, מי ניצב ולשם מה. (לא יכולה לכתוב הכל כאן אבל זה קצר, מבטיחה...)
ואז כתוב: " ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת. כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלוהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום"
(דברים כ"ט ט'-יד')

כשקראתי לראשונה נעצרתי בתדהמה : "אשר איננו פה עמנו היום" מי זה? למי הוא מתכוון?
פתאום היה נדמה לי שמשה מסתכל עלי מבין כל שורות אלפי בני ישראל העומדים אתו במדבר ודרך כל הדורות והזמנים שבאו אח"כ עד לרגע זה, קורץ אלי בידידות ואומר לי- 'כן, את את שם בשורה האחרונה עם התלתלים הבלונדיניים (סתם...אני שחורה)אל תסתובבי אחורה, אליך אני מתכוון.
כן, אני יודע שאת לא "דתיה" ושאת חושבת שאת לא שייכת, ושנדמה לך שאת כל כך רחוקה ובלתי נראית, ושכל זה לא שייך אליך, אבל גם אליך אני מדבר.'
כי מי בעצם לא עמד שם פיזית? אנחנו, הדורות הבאים. ואז חשבתי: הי, אם הוא מדבר גם אלי, אז סימן שגם לי מותר להיות פה. זה גם שלי. אני לא צריכה להיות אחרת או לא אני בשביל שזה יהיה שלי. זה מאוד מצא חן בעיני.

_" כי המצווה הזאת אשר אנכי מצווך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא. לא בשמים היא לאמור מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה. ולא מעבר לים היא לאמור מי יעבור לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה. כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו ."
(פרשת ניצבים דברים ל' י"א-י"ד)_

איזה מקסים שירה ה !
ו נעמ תי , איזה יופי! שככה לו בעולמו, וככה לנו.
מרגיעון: בכל ויכוח, כולם צודקים.

וגם הברכה שמברכים כשרואים דברים מופלאים ואילנות נאים- ברוך אתה השם .. שככה לו בעולמו. כמה פשטות ויופי.

"מה רבו מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך... "זה ההמשך של הפסוקים שכתבת קודם(במזמור שיר ליום השבת) ואותי הוא ממלא יראה ושמחה.

" כי המצווה הזאת אשר אנכי מצווך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא. לא בשמים היא לאמור מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה. ולא מעבר לים היא לאמור מי יעבור לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה. כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו ."
(פרשת ניצבים דברים ל' י"א-י"ד)

כשקראתי את זה לראשונה, ומאז כל פעם שאני חוזרת להנחיה-הדרכה הזו, זה תמיד מעביר בי צמרמורת של עונג והקלה. אני מרגישה שמדברים אלי בשפה שלי. מישהוא אומר לי באופן אישי, שזה בתוכי, בלב שלי, כאן בקרוב, בחי, בנושם, ברגע. במה שאני יכולה. שהכל בסדר, שאני בסדר. שלא צריך לחפש ברחוק או במישהוא אחר שיראה לי. או לרוץ חסרי נשימה אחרי מתודה זו או אחרת...רק להמשיך ולהעיז ולהתבונן פנימה ולהקשיב ולנשום. ושוב להתבונן ולהקשיב ולנשום.....תודה על ההזדמנות לשתף בזה ובהצלחה במציאת מה שאת מבקשת.

עוד אחד שעלה לי הבוקר:

"טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון" (תהילים צב,ב)
טוב להודות! זה כיף להגיד תודה, והכי כיף לשיר את התודה, תודה שזורמת כמו מנגינה
"להגיד בבוקר חסדך, ואמונתך בלילות" (צב ג)
למה בבוקר חסדך? כי הבוקר הוא ממש מתנה, יום חדש דנדש , חזרנו ממלכת השינה והאור נמצא בכל.
ואמונתך בלילות, כי לילה, עם כל האפלה שבו שמאפשרת לפחדים ולתת מודע לצאת החוצה, זה זמן שבו צריך אמונה, לדעת שבעצם הטוב עוד אתנו , גם אם זה זמן של אפלה.

תודה רבה על כל העצות הנפלאות, חלק מהן אאמץ לעצמי.
(מרגיעון: הכל נכון, גם פרשנות לקויה)
אם יש למישהי חשק אשמח שתפרטו קצת באילו דברכים וצורות נוגעים בכם הדברים שנוגעים בכם,
אני מתכוונת להזמין את חברתי לקרא כאן אז אתן יכולות לדבר אליה ישירות, ואולי גם תגיב כאן.

ר' שלמה קליבך.על כל מזמוריו וניגוניו.
יש ספר נהדר "הרבי מקרן הרחוב".

הדיסק "את שאהבה נפשי" של ניצן רון

עבורי הספר "לדרוש אלוהים" של הפסיכולוג יאיר כספי הוא השראה עצומה
"כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד..(דברי הימים)
והפורום של פסיכולוגיה יהודית בניהול יששכר עשת, גם הוא פסיכולוג ויש שם הרבה חומר למחשבה

"מזמור לדוד, ה' רועי לא אחסר." תהילים כג' א'.

"גם כי אלך בגיא צלמות, לא אירא רע כי אתה עמדי, שבטך ומשענתך המה ינחמוני." תהילים כג' ד'.

מרגיעון (בחיי)
<שבעים פנים לתורה>

פשוט- לשבת, לדבר עם אלוהים בשפה שלה, עם אביה שנפטר, לא צריך לחזור בתשובה בשביל זה, כל אחד והדרך שלו, הפעולה היא- הקשבה לעצמך, לא להיות מושפעת מדעות אחרות. כל טוב!

(ברוך השם לנצח נצחים (-: )

את מכירה את הקלפי תהילים עם הספרון המצורף של אמה
מכירה, משתמשת וממליצה, באמת רעיון מצוין.

והתפילות המרובות בבית, קריאת התהילים וכו' נתפסים אצלה כמשהו אלים ודורסני
המילים עצמן נראות לה אלימות, היא לא מוצאת בזה חיבור.
(שלומי מצוין, ברוך השם , ואת?)

אם יהיה לי רעיון אכתוב, אבל מעניין אותי:
והתפילות המרובות בבית, קריאת התהילים וכו' נתפסים אצלה כמשהו אלים ודורסני.
מה הכוונה? מה אלים בזה? אם השאלה לא במקום אז עזבי..
(מה שלומך, אילת?)

את מכירה את הקלפי תהילים עם הספרון המצורף של אמה? בעיניי כתוב בשפה מאד מקרבת ומעוררת השראה ובמיוחד בזמן של משבר.

לא זוכרת מאיפה זה לקוח אבל אם תכתבי בגוגל אנא בכוח תוכלי לראות את ההמשך ומאיפה זה לקוח. אותי זה הכניס לסוג של מדיטציה וחיבור למקור. ממש כמו מנטרה.....

ספרי לנו על זה בבקשה..

לי מאד מדבר הפסוק אנא בכוח....במיוחד עם המנגינה. יש בזה משהו מעצים.

טוב , אני אתחיל......
"זבחי אלוהים רוח נשברה לב נשבר" (תהיליםנא יט)
אולי הפסוק האהוב עלי בתהילים. כמה נפלא!
אלוהים לא זקוק למתנות מפוארות, ולא לקרבנות גדולים.
הוא רוצה אותנו עם אגו מובס, נקיים וערומים מכל הattachments שלנו,
בנקודת האפס. כשאנחנו כבר לא אנחנו, והבנו עד כמה אנחנו לא צריכים את הסיפורים שסיפרנו לעצמנו.
דוד המלך כותב את הפסוק הזה אחרי פרשת בת-שבע, כשהוא כבר יודע דבר או שניים על חרטה,
על התרחקות מאלוהים ועל הרצון האנוש לחזור חזרה אליו.
זה כלכך יפה בעיני. זוהי מתנתנו לאלוהים-לב נשבר, שהוא בעצם לב שלם.

כמו שכתב נעים זמירות ישראל לאונרד כהן :



Ring the bells that still can ring
Forget your perfect offering
There is a crack in everything
That's how the light gets in.

חברתי היקרה יושבת שבעה עכשיו על אביה שנפטר במפתיע.
אחיותיה וכל סביבתה חרדים מאד, ואילו היא חילונית.
לאורך הלויה וימי השבעה היא חווה מתח מסוים סביב הבדלי ההשקפה בינה ובין אחיותיה,
והתפילות המרובות בבית, קריאת התהילים וכו' נתפסים אצלה כמשהו אלים ודורסני.
היא בקשה ממני לעזור לה להתחבר ליהדות בדרך אחרת,
להסביר או להראות לה פסוק או תורה שתעורר בה השראה וחיבור ליהדות.
אז אני מבקשת את עזרתן, אולי יש באמתחתכן משהו שמעורר השראה יהודית?
בלי החזרות בתשובה בבקשה, ובשפה שמובנת לכל אחד,
אשמח מאד לעזרתכן.
אז סב, זה בשבילך......