על ידי מדקה_לדקה* » 16 דצמבר 2015, 22:01
זקוקה לתמיכה, עצות טובות וחיבוק
יש לי ילדה בת 4, חודש וחצי אחרי הלידה שלה התחיל לי דיכאון ממש קשה. בקושי אכלתי, בקושי ישנתי, הכל בקושי...התחושה הייתה שאיבדתי את החופש שלי וזה היה נורא. לקחתי כדורים (מה שאני לא נוהגת לעשות בדרך כלל) ואחרי חודשיים רק התחלתי להתרומם(זה לקח לא מעט זמן עד שהתאוששתי).
לפני כמה חודשים התחלתי לחשוב על הריון נוסף. בהתחלה אלו היו מחשבות שמלוות בחרדות, אחר כך פתאום התחלתי להרגיש שאני רוצה. היו לי גם מחשבות מלחיצות אבל הרצון היה ברור.
ניסינו 3 חודשים (בינתיים היו רק הריונות כימים) בחודשיים הראשונים הייתי חדורת מוטיבציה לעניין, אבל באופן לא ברור (או אולי כן ברור) אחרי שקיבלתי את המחזור האחרון פתאום היתה לי הקלה ומחשבות נוראיות לגבי מה שעתיד להיות. התחלתי לחשוב למה אני עושה את זה לעצמי בכלל. אני מפחדת שאני אשנא את התינוק/תינוקת (פחדתי מזה גם בהריון הראשון) ולא ארצה להניק אותה, אני פוחדת שזה יגרום לי לשנוא את הגדולה שלי וששוב יקחו לי את החופש ופחד ענק מהדיכאון (שכבר מתחיל להראות את אותותיו). ומה יהיה אם אני אהיה בדיכאון קשה בהריון? הרי אסור לקחת כדורים, מה יהיה איתי? ובאותה מידה אני לא רוצה רק ילדה אחת זה מרגיש לי ריק מידי ואם אני אחכה עוד אז הפער רק ילך ויגדל.... אהההההההה! הדילמה הזאת גדולה עליי ואני חסרת כוחות. אם יש מישהי שהייתה במצב דומה או מכירה מישהי שהייתה במצב דומה ויש לה עצה טובה בשבילי אני יותר מאשמח לשמוע.
זקוקה לתמיכה, עצות טובות וחיבוק
יש לי ילדה בת 4, חודש וחצי אחרי הלידה שלה התחיל לי דיכאון ממש קשה. בקושי אכלתי, בקושי ישנתי, הכל בקושי...התחושה הייתה שאיבדתי את החופש שלי וזה היה נורא. לקחתי כדורים (מה שאני לא נוהגת לעשות בדרך כלל) ואחרי חודשיים רק התחלתי להתרומם(זה לקח לא מעט זמן עד שהתאוששתי).
לפני כמה חודשים התחלתי לחשוב על הריון נוסף. בהתחלה אלו היו מחשבות שמלוות בחרדות, אחר כך פתאום התחלתי להרגיש שאני רוצה. היו לי גם מחשבות מלחיצות אבל הרצון היה ברור.
ניסינו 3 חודשים (בינתיים היו רק הריונות כימים) בחודשיים הראשונים הייתי חדורת מוטיבציה לעניין, אבל באופן לא ברור (או אולי כן ברור) אחרי שקיבלתי את המחזור האחרון פתאום היתה לי הקלה ומחשבות נוראיות לגבי מה שעתיד להיות. התחלתי לחשוב למה אני עושה את זה לעצמי בכלל. אני מפחדת שאני אשנא את התינוק/תינוקת (פחדתי מזה גם בהריון הראשון) ולא ארצה להניק אותה, אני פוחדת שזה יגרום לי לשנוא את הגדולה שלי וששוב יקחו לי את החופש ופחד ענק מהדיכאון (שכבר מתחיל להראות את אותותיו). ומה יהיה אם אני אהיה בדיכאון קשה בהריון? הרי אסור לקחת כדורים, מה יהיה איתי? ובאותה מידה אני לא רוצה רק ילדה אחת זה מרגיש לי ריק מידי ואם אני אחכה עוד אז הפער רק ילך ויגדל.... אהההההההה! הדילמה הזאת גדולה עליי ואני חסרת כוחות. אם יש מישהי שהייתה במצב דומה או מכירה מישהי שהייתה במצב דומה ויש לה עצה טובה בשבילי אני יותר מאשמח לשמוע.