[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

בני נולד בלידת ואקום אשתי היתה במצב של אי שפיות כתוצאה מלפחות ארבעה זריקות הפדורל שנתנו לה בקלות ראש לאחר שהתרעתי על כך בפני הרופה סמים הוא שאל את האישה אם מרגישה כאבים ולאחר שאמרה כן מיד נתן עוד זריקה וכך הגיעה לידת ואקום אותי הוציאו מחדר לידה בטענה שאני מפריע אני פעלתי בצורה של לנסות ןלעורר אותה ממצבה ההזיתי שבו היא נמצאת וזאות על ידי מלים קשות כדי שתתעורר וכשהרופאים טענו שאני מפריע אמרתי לעצמי מספיק שנטען שאני מפריע גם אם זה לו נכון מה שהתברר אחר כך בכול מקרה יצאתי וכך התנהלה הלידה .כפי שקראתי על הכללים ללידת ואקום לו יכול להיות שהם בוצעו באשתי מאחר והיתה מסוממת לחלוטין ואף ביקשה את אביה זל" וכך לאחר שלוש פעמים בשימוש הואקום נולד בני מיד ששמעתי את הבכי המסמל לידה מיד נכנסתי וראיתי את העוזר מנקה את התינוק מיד הבחנתי בראושו המאורך בצורה מחרידה התפרצתי באופן טיבעי ושאלתי מי עשה כך לילד העוזר נלחץ ומיד טען שהוא לו אחראי וניגשו אלי כול האחיות ואמרו לי מזל טוב נולד לך תינוק בריא והראוש המאורך זה טבעי לחלוטין ואין לך ממה לדאוג וזה עובר תוך יומים שלוש והכול תקין .אני בהבנתי לו יכולתי לקבל שהתארכות כו גדולה בראושו של תינוק לו מזיקה לו וכך כול הזמן ששאלתי הרגיעו אותי .לאחר שנתים שלוש התחלתי להבחין בליכוים וגם תמיד הרגשתי שהילד ניפגע מלידת הואקום במשך גדילתו התגלו לילד בעיות בראיה ואף קיבל משקפי ראיה ובעיות מטוריקה עדינה וקושי ללכת על שתים ונזילת רוק מהפה כול הזמן לקחתי אותו לטיפולים ושאלתי ממה הילד סובל למה הוא כך לו נערכו לו שום בדיקות מוחיות לראות האם הואקום הוא הסיבה וכך הילד טופל קלינאית תקשורת במוטוריקה עדינה ואני לו מרפה ותמיד מראה להם את סימן העיגול שינשאר בראושו שנים אחרי הלידה ואפילו היום ניתן לראות סימן דק רק פעם אחת נשלחתי לרופאה בסורוקה שגם היא הרגיעה אותי ואמרה שהכול בסדר מתמימותי אמרתי תראה היא רופאה מומחית ואם היא שוללת את הטענות שלך אז כנראה שהחששות שלי נובועת מדאגת יתר וכך ילדי התחיל לקבל רטלין הדיבור עדין לקוי וניראה היום לאחר שנכנסתי וקראתי על נזקים מלידת ואקום ובבירור וקריאה על תסמינים של פגיעה מוחית התברר לי לחלוטין שבני נפגע מוחית וכול הבעיות שיש לו הם מפגיע מוחית ברורה.וחמור מכך המערכת של הקופה שאני חבר בה עשתה הכול גם במחיר של פגיעה נוספת בילד מאחר והם ידעו בודאות את הסיבה לבעיות של הילד ובמשך שנים לו שלחו את הילד לסריקה מוחית כדי לאמוד את הנזק וכול רופא מהיותו חבר באותה קופה תמיד בבדיקה ידחה כול טענה שפוגעת בקופה וחבריה וכך הילד הגיע לגיל 13 כאשר הוא לו מאובחן ואין יודע מה הסיבה וכך גם הטיפול הלקוי שקיבל במשך שנים טיפול רטלין במקום לעבור שיקום מוח וטיפול בנזק מוחי שמאופין כשיתוק מוחי כאמור ממש בימים אלה התברר לי כול האמור ואני מבקש מהורים שגם מרדמים אותם שהכול בסדר תדעו שאף פעם רופא לו יאמת לכם פגיעות ונזקים של הקופה שבה הוא עובד זה קוד שקים במשטרה ובכול הארגונים וכול הפוצא פה נגדם נחשב לבוגד והקוד של השתיקה בתחילה היה נחשב כאילו הוא קיים רק בפשע אך היום ידוע לחלוטין שהוא קים בכול מוסדות המדינה ואין מוסד שאין לו את קוד השתיקה אפילו אצל שופטים קים הקוד מעולם לו תשמעו שופט תוקף שופט עובדה לחלוטין לו נורמלית בפרקליטות בקיצור לו להיות תמימים כמוני ולהבין שגוף כול שהוא בחיים לו יצא נגד עצמו בשום צורה ולכן אים יש הורים שרוצים להתיעץ אשמח לעשות למען התינוקות שהרסו להם את החיים ובמקום שאנחנו ההורים נזקה לנחת מהילד בראותנו את תיפקודו נורמלי לחלוטין ואת הישגיו אנו רואים מול עיננו קריסתו של ילד שאין דרך להגיע אליו ולעזור לו מאחר שלו הובחן והתבררה מחלתו וכך מערכת יסורים שאין כדוגמתה בהתנהגות של ילד הסובל מפגיעה מוחית וההורה חושב שהילד עצלן שהילד לו מקשיב ועוד ים כאלה ובכלל הילד רוצה להקשיב הילד בכלל לו עצלן בסך הכול הילד פגוע מוחית ואמור לקבל טיפול רפואי שהיה אמור לרפה אותו עוד בילדותו

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

בני נולד בוואקום, ויש לו חוסר באמאייל על 4 שיני הבינה. אמרו לי שזה כתוצאה מלידת הוואקום. מישהי שמעה/נתקלה בתופעה כזו?

[po]רוצה עיצה[/po],
לבני יש דיספרקציה ורבלית ומוטורית.
הדבר בא לידי ביטוי בקשיים בהגייה מדויקת של מספר עיצורים ובקשיים מוטוריים קלים כמו לקפוץ למשל.

האם תוכלי להרחיב על הרפלקס הא-סימטרי של הצוואר שלפי מה שהבנתי פה הוא לא מופעל בלידת וואקום?

תודה.

[u]נראה לי שזה מסתדר עם דברים שאיבחנו אצל בני כמו למשל חוסר דומיננטיות מובהקת של צד אחד.[/u] את יכולה להרחיב?

מאמר שלם תוכלי למצוא בקישור הבא:
http://www.metaplim.co.il/[po]forum discussion display[/po].asp?forumroomid=1749&discussionid=5794&discussioncode=1090879

אני הגעתי להתעסק עם הדברים בלימודי הקינסיולוגיה החינוכית - ואני עובדת עם הדברים בהדרכת קינסיולוגיה לילדים ולמבוגרים.
(אני מדריכה בעיקר בתרגילי מח ומעגלי ראיה).

[u]איך מפתחים את הרפלקסים האלה?[/u] על ידי תרגילים פיזיים שמעבירים מסרים למח.

[u]שאלה שיותר מעניינת אותי: האם אפשר לפתחם באופן כזה שלאחר שהם התפתחו הכל יהיה רגיל?[/u] התשובה אצל אלוהים. זה מאד אינדיבידואלי. אם את שואלת אם יש מקרים שהצליחו? במאמר המצורף טוענים שכן. אני אישית לא נתקלתי בזה. אני יכולה להבין איזה תרגילים להתאים - התוצאה תלויה בהרבה גורמים. אני יכולה גם לפנות לקינסיולוגים יותר מנוסים ממני ולבדוק אם התעסקו בעניין הספציפי הזה. (כמו המורה שלי לדוגמא, ג'נט פרימוסט, שהיא מאד מקצועית ובעלת שנים רבות של ניסיון). אני מאמינה שהיכולת קיימת. (במאמר זה מוצג קצת באורח פלא כזה של זבנג וגמרנו, אבל זה יכול להיות כרוך בעבודה קשה ותרגול רב).

_חלק מהרפלקסים הם רפלקסים ינקוטיים (כמו הרפלקס הא- סימטרי) וחלקם מלווים אותנו כל החיים.
לא הבנתי._ רפלקס מורו למשל הוא רפלקס ינקוטי (התינוק פורס ידיו בבהלה) זהו רפלקס שנעלם לאחר מס' שבועות. לעומתו רפלקס שומר הגיד (השריר בשוק של הרגל שנתפס ובעצם תפקידו לדאוג לכך שלא נפגע בגיד) הוא רפלקס שמתפתח וקיים כל השנים. כמו גם הרפלקסים בברכיים (ששכחתי כרגע את שמם) שהרופאים בודקים בבדיקה נוירולוגית. בעצם מה שאני אומרת - שיש רפלקסים שהם רק בגיל הינקות ואחר כך נעלמים ויש רפלקסים שקיים לאורך כל החיים.

_האם תוכלי לחוות דיעה:
מה עדיף ניתוח קיסרי או לידת וואקום?_ לא נראה לי שאני יכולה לחוות דיעה בעניין. זה תלוי בכל כך הרבה גורמים וגם אז - אין לי מושג מה לענות על זה. (ברור שהכי עדיף לידה טבעית).

[po]מיכל צמות[/po],
[u]ישנו רפלקס א-סימטרי של הצוואר[/u]
האם תוכלי להרחיב?
נראה לי שזה מסתדר עם דברים שאיבחנו אצל בני כמו למשל חוסר דומיננטיות מובהקת של צד אחד.
איך מפתחים את הרפלקסים האלה?
שאלה שיותר מעניינת אותי: האם אפשר לפתחם באופן כזה שלאחר שהם התפתחו הכל יהיה רגיל?
[u]חלק מהרפלקסים הם רפלקסים ינקוטיים (כמו הרפלקס הא- סימטרי) וחלקם מלווים אותנו כל החיים.[/u]
לא הבנתי.
האם תוכלי לחוות דיעה:
מה עדיף ניתוח קיסרי או לידת וואקום?
תודה.

[u]משהו מאולץ, משהו מוכתב, משהו שמצפים מהילד לעשות כאן ועכשיו בלי שזה בא ממנו.[/u]
דברים כאלה הילד יכול חוות גם עם אמא, או בחברה "הטבעית" שלו.
טיפול הוא לא בהכרח מהסוג הזה, ושיעור טוב (למשל ב{{}}[po]שיטת פלדנקרייז[/po]) הוא בהכרח לא כזה.

ישנו רפלקס א-סימטרי של הצוואר - שהוא רפלקס שהתינוק מפעיל כאשר הוא דוחף עצמו / נדחף על ידי הצירים בתעלת הלידה. כאשר משתמשים בוואקום - הוא לא מפעיל את הרפלקס הזה. יש כאלו שאחרי לידה בניתוח קיסרי (שגם בה אין שימוש ברפלקס האמור, כמובן) עושים עם התינוק את התנועות של הרפלקס, כדי להשלים את החסר.
ההתפתחות של הרפלקסים והשימוש בהם הם בסיס ראשוני בהתפתחות התנועה. חלק מהרפלקסים הם רפלקסים ינקוטיים (כמו הרפלקס הא- סימטרי) וחלקם מלווים אותנו כל החיים. על מה שלא מפתחים - יש פיצוי. כאשר הוא לא נוצר מעצמו - צריך ליצור אותו.
אני אתן דוגמא שיותר תמחיש. השלב הרביעי בהתפתחות התנועה - הוא שלב של תנועות ההצלבה (תנועות בילטרליות) - שמתבטא - בין היתר - בזחילה. תינוקות שמדלגים על הזחילה, זקוקים לעיתים לחזרה על הזחילה או לעבודה בהצלבות בשלב מאוחר יותר, על מנת להשלים את הפער. לפעמים החוסר בשלב ההתפתחותי מעכב לא רק את היכולת הגופנית של ההצלבה, אלא גם תחומים אחרים בחיים (כגון רכישת שפה וכישורים מוטוריים שונים). לפעמים אחרי תרגול של הצלבות / זחילות והפיכתן לאוטומטיות, קיימת קפיצה התפתחותית גם בתחומים אחרים, שהיה קושי בהם.
בחרתי את הזחילה כדוגמא, כי נראה לי שזה משהו שיותר ברור / מוכר / מוחשי.
לצערי, הצוותים בבית החולים לא מודעים לעניין ולעיתים טוענים שבואקום / קיסרי אין שום סיבוכים לטווח הארוך בכל הקשור בהתפתחות התינוקות. למרות שלהערכתי הרופאים אמורים להיות מודעים לרפלקסים השונים (בעיקר רופאי ילדים וילודים).

[u]אני גם מאד מסתייג מהתווית "לא-טבעי" לכל מה שלא מגיע מהאמא[/u]
"לא-טבעי" בהקשר זה הוא בעיניי משהו מאולץ, משהו מוכתב, משהו שמצפים מהילד לעשות כאן ועכשיו בלי שזה בא ממנו.

[u]אני מאמינה שהלחץ שמופעל על ילד בעצם הטיפול ה"לא-טבעי" זה גם משהו שקשה להתגבר עליו בגיל מבוגר.[/u]
טיפול (או שיעור) טוב לא כרוך בלחץ. "טיפול" בו מופעל על הילד לחץ אכן עלול לגרום נזק עצום.
אני גם מאד מסתייג מהתווית [u]"לא-טבעי"[/u] לכל מה שלא מגיע מהאמא. אין שום סיבה שהילד והאמא לא ילמדו מאנשים אחרים בעלי יותר ידע, חוכמה וניסיון בתחומים הרלוונטיים.

מה זה אוסטאופט?

מסייגת את המלצתי לאוסטאופט שמתמחה בטיפול בתינוקות

גם אני לא רואה קשר לנזלת ולדלקות אוזניים.
בני במסגרת של גן חברים ולדעתי השהות עם ילדים אחרים מקדמת אותו ונותנת לו תמריץ והשראה..
מאד מסכימה בעניין הלחץ,בעיקר הלחץ הנפשי ולא החברתי,אנחנו שחררנו לחץ וההתקדמות מדהימה,ההורים שלי ובעיקר אמי היו גורם מלחיץ אבל עשיתי שם תהליך והיום היא יותר רגועה בעצמה,העבודה שאנחנו עושים איתו נעשית ברוח טובה,במקומות נעימים ובשעות שהוא בשיאו כך שהוא לומד וקולט היטב.
אני ממליצה לכל מי שילדו עבר לידת וואקום על טיפול אוסטאופט,בני עבר 3 כאלו,הראשון ביום בו נולד ממש פתח לו את העיניים(פיזית).

_אני שמעתי שילדים שנולדים בלידת ואקום סובלים יותר מנזלת, דלקות אוזניים וכו',
מהניסיון שלכם, האם נכון?_
לא. נזלת יש לפעמים בחורף, לא משהו פנומנלי. דלקת אוזניים (חמסה חמסה שום בצל מרפי החוצה) היתה לו רק פעם אחת למיטב זיכרוני.

אמא נמש,
האם בנך במסגרת?
הבן שלי בבית ולכן הלחץ החברתי קטן יותר.
תבדקי אם אין לחץ הורי. תקופת הטיפולים אצלנו הייתה מלווה בלחץ ואילו היום אני משתחררת מהלחץ וזה משחרר גם את בני.
אני מסכימה עם [po]בר עדש[/po].
תיסכולים אפשר לחוות בכל מקרה. כשמבינים שתיסכולים הם לא משהו שמתפקידנו כהורים למנוע, אלא משהו שמתפקידנו להקנות כלים להתמודד מולו - זה משחרר.

[u]האם לתת לו להתפתח באופן טבעי[/u]
[u]אני נגד, משום שחוסר התערבות יכול לקבע בעיות שאפשר להתגבר עליהן יחסית בקלות בגיל צעיר.[/u]
אין לי תשובה לטעון הזה. הוא נראה לי נכון. אבל:
אני מאמינה שהלחץ שמופעל על ילד בעצם הטיפול ה"לא-טבעי" זה גם משהו שקשה להתגבר עליו בגיל מבוגר.
ושוב אני מאמינה ש[b]החשיפה לאתגרים ולחיים בנוכחות אמא[/b], עושה את העבודה.

[po]כרמל אורחת[/po],
_אני שמעתי שילדים שנולדים בלידת ואקום סובלים יותר מנזלת, דלקות אוזניים וכו',
מהניסיון שלכם, האם נכון?_
אצלנו אין קשר. מוסיפה שבני ינק עד שנה ו-9 חודשים. אין נזלת (רק לעיתים נדירות ולתקופת זמן קצרה) ואין דלקות אוזניים.
לעומת זאת, יש קשר וודאי ובדוק אצלנו בין לא ללכת לגן ולסבול פחות מכל סוגי המחלות.

_כנראה שהקשר הוא לא חד-חד-ערכי (מושג מלימודי המתמטיקה הרחוקים שלי)
כלומר, הוא לא דו-כיווני:
אם יש עיכוב => סימן שהייתה בהכרח הסתבכות כלשהי בלידה.
אם הייתה הסתבכות כלשהי בלידה => בהכרח יהיה עיכוב._
אוף!! מסובך!!
אולי אפשר להציג עוד כיוון: תינוק חלש/ היפוטוני/בעל יכולות תנועתיות לא מפותחות שלא מצליח לצאת ונקע בתעלת הלידה

בנוסף שמעתי דיבורים ממקור שמהימנותו לא ברורה על קשר בין זריקת זירוז בלידה ובעיות התפתחותיות כולל בעיות קשב וריכוז, מה אתם חושבים?

יש לי המון מה לכתוב אבל אני ממהרת לעבודה אז בהמשך

אני שמעתי שילדים שנולדים בלידת ואקום סובלים יותר מנזלת, דלקות אוזניים וכו',
מהניסיון שלכם, האם נכון?

[u]גם כדי שלא ירגיש מתוסכל מול הדברים שבני גילו כן יכולים לעשות בגן שעשועים למשל.[/u]
האם ראית אותו מתוסכל בנסיבות כאלו? לא כל ילד יחווה תיסכול. אם כן, צריך לבדוק מה מקור התסכול.
גם ילד "נורמלי" פוגש בגן המשחקים בילדים אחרים בעלי יכולות גבוהות משלו.

[u]האם לתת לו להתפתח באופן טבעי[/u]
אני נגד, משום שחוסר התערבות יכול לקבע בעיות שאפשר להתגבר עליהן יחסית בקלות בגיל צעיר.
צריך להזהר מהתערבויות מזיקות (פיזיותרפיסטים "מתסכלים" וכו') שיכולות לפגוע בביטחון ובדימוי הגוף שלו.
אצלנו שיטת פלדנקרייז היתה יותר אפקטיבית מפיזיותרפיה (למרות שיש לנו פיזיותרפיסטית מצויינת).

_אני מטפלת בעצם זה שאני נוכחת וחושפת לאתגרים/לחיים.
נותנת לו להתפתח באופן טבעי._
אצלי לא פעם עולה הדילמה האם לתת לו להתפתח באופן טבעי
נניח והייתי על אי בודד ומגדלת אותו שם לבדי,לא הייתי יודעת שיש לו עיכוב התפתחותי
ולא היה לי למי להשוות ומכאן שלא היה מקבל תרגילי פיזיוטרפיה או מגע וגם לא איבחון או בדיקות כלשהם,באיך שאנחנו חיים היום עם ההשוואות והכל בחרתי כן לקחת אותו לפיזיוטרפיסטית, גם כדי שלא ירגיש מתוסכל מול הדברים שבני גילו כן יכולים לעשות בגן שעשועים למשל.

[po]פלוני ת[/po] זו אני שפתחתי את הדף.

[po]אמא נמש[/po],
[u]וחשוב להשקיע את האנרגיות בטיפול[/u]
אני מטפלת בעצם זה שאני נוכחת וחושפת לאתגרים/לחיים.
נותנת לו להתפתח באופן טבעי.

[u]ולקחת את החיים בצעדים קטנים.[/u]
פשוט תובנה מקסימה!

[u]הוא צריך לדעת שאת מאמינה שהוא יכול[/u]
זה הסוד!

[po]דנה ה[/po],
כנראה שהקשר הוא לא חד-חד-ערכי (מושג מלימודי המתמטיקה הרחוקים שלי)
כלומר, הוא לא דו-כיווני:
אם יש עיכוב => סימן שהייתה בהכרח הסתבכות כלשהי בלידה.
אם הייתה הסתבכות כלשהי בלידה => בהכרח יהיה עיכוב.

[u]יש טווח רחב מאוד של לידות ואקום- כמה משכו ואיפה הצמידו את הכיפה, וכמה זמן שהה התינוק בתעלת הלידה ובאיזו תנוחה..... [/u]
אצלנו משכו פעמיים קצרות. המיילדת (רופאה) אמרה שהוא ממש בחוץ אבל צריך קצת לעזור לו.
הוא שהה שלוש וחצי שעות בתעלת הלידה. מתוכן - 3 שעות שבהן "הייתי נתונה לחסדיהם של אנשי הצוות" כלומר היה עמוס בחדר-לידה והשאירו אותי מחוברת לכל המכשירים עם שלפוחית שתן מפוצצת ומנוכרת לעצמי ולצוות. וחצי שעה שבתחילתה הודיעו לי שהולכים לבצע לידת וואקום ואני בשארית כוחותיי התחננתי שיתנו לי צ'אנס לדחוף, על אף השפעת האפידורל - דבר שלא התאפשר לי לפני כן. פשוט לא היו מספיק אנשי צוות בשביל שמישהו יגיד לי: גברת עכשיו את בצירי לחץ בואי תנסי לדחוף.
בתחילת הלידה לא רציתי לקבל אפידורל והצוות הפציר בי: או שאני לוקחת אפידורל או שאני יוצאת למסדרונות להיאבק עם הכאב כי "אני תופסת מיטה". שברו אותי ולקחתי אפידורל. הלידה הייתה מאוד ארוכה. היום, במבט לאחור, ולאחר שתי לידות נפלאות נוספות, בהן הייתי פעילה, אני מבינה כמה חסרת אונים, אומללה, פסיבית הייתי.
טוב קצת חרגתי מנושא הדף...

מוסיפה 2 נתונים לסטטיסטיקה -
בעלי נולד בואקום ולא היו הפרעות התפתחותיות
בתי נולדה בואקום ואמנם רק בת 3 חודשים אבל כבר מתהפכת, זוחלת גחון, מחזיקה ראש יציב וכו'.

זה לא אומר כלום כמובן, כי יש טווח רחב מאוד של לידות ואקום- כמה משכו ואיפה הצמידו את הכיפה, וכמה זמן שהה התינוק בתעלת הלידה ובאיזו תנוחה.....

לבן שלנו יש עיכוב התפתחותי שמתבטא בזה שבגיל שנה וחודשיים הוא לא זוחל
בפיזיוטרפיה כבר הולכים קדימה ומלמדים אותו לשבת ולעמוד
הוא מאובחן כהיפוטוני שזה בשפה פשוטה ריפיון שרירים,המתח בשריר נמוך מדי
כשכתבתי בפעם הראשונה היפוטוניה בגוגל עלתה לי רשימה של סיבות והראשונה היתה לידה קשה,עוד משהו שקראתי היה שרמז מקדים ללידת ילד היפוטוני הוא מיעוט תנועות עובר ברחם (לא האטה,פשוט מעט) והילד שלי היה סופר פעיל בבטן.עדיין חשוב לי להגיד שיש הרבה סיבות אחרות להיפוטוניה ואולי גם לי בתור אמא שמרגישה לפעמים מתוסכלת יש צורך לתלות במשהו את תחושות האשמה שלי וכאן זה מסתדר עם זה שרציתי לידת בית ועברתי לבי"ח,שרציתי לידה טבעית ו"נכשלתי" וזה ה"עונש" שלי ובגללי בני סובל.
האמת היא שהסיבה היא לא הדבר החשוב ביותר,בעחכוב התפתחותי מילת המפתח היא סבלנות, וחשוב להשקיע את האנרגיות בטיפול ולקחת את החיים בצעדים קטנים.
אשמה היא לא פעם חלק מהאמהות ואני משתדלת לשחרר המון רגשות בתהליך הזה וגם אצל הקטני שלנו ההתפתחות המוטורית מסתדרת באיזה אופן עם האופי השקט והעמוק שלו,שאלתי אמהות אחרות להיפוטונים וזה לא בהכרח סימן מובהק.
ועוד קטנה לסיום,קראתי את זה פה באיזה גיריון ואהבתי
הוא צריך לדעת שאת מאמינה שהוא יכול
לזה אני אומרת אמן

גם אצלנו, היתה לידת ואקום אחרי הרבה יותר משלוש שעות בתעלת לידה, ובינתיים (שנתיים) אין עיקוב התפתחותי בשום תחום.
יש דברים אחרים שלפעמים נדמה לי שקשורות ללידה, אבל יתכן שזאת אינטרפרטציה שלי - הוא נורא אוהב להדחס לתוך מקומות ממש קטנים ואז לצאת, למשל, דברים כאלו...

בכל מקרה, חשבתם אולי שהתכונות שהובילו לעיקוב ההתפתחותי הן גם אלו שהובילו ללידה מכשירנית? (בהנחה שהלידה המכשירנית באה לאחר לידה שנתנו לה להתפתח כמו שצריך ופשוט לא התקדמה עד הסוף...).
סתם מחשבה.

[u]לחברה שלי יש סיפור דומה עם הבן שלה. ואני תוהה לגבי הסבירות והוקרלציה.[/u]
הבן הגדול שלי [u]נולד בלידת ואקום לאחר שלוש וחצי שעות של שהייה בתעלת הלידה[/u] וההתפתחות שלו היתה ללא דופי, ממש "לפי הספר". הבן הקטן נולד בלידת בית ומראה עיכוב התפתחותי ניכר בתחומים מסויימים.

לפעמים אנחנו מנסים לתלות את הסיבה בארועים מסוימים בהריון, אבל כמובן שלעולם לא נדע מאיפה זה הגיע. אולי שילוב של המון גורמים סביבתיים, ואולי רק עניין של מזל?

תודה [po]אמא נמש[/po]
[u]את רואה קשר,רוצה לדבר על זה?[/u]
כן.
לבן שלי יש עיכוב התפתחותי והוא נולד בלידת ואקום לאחר [b]שלוש וחצי שעות[/b] של שהייה בתעלת הלידה.
אני לא חושבת שאצליח לגלות מה הסיבה לעיכוב ההתפתחותי וגם לא ברור לי מה הטעם. (אנסה לברר עם עצמי בהזדמנות אחרת).
אבל זה בכל זאת מסקרן אותי.
לחברה שלי יש סיפור דומה עם הבן שלה. ואני תוהה לגבי הסבירות והוקרלציה.
ייתכן שיש קשר ומעניין אותי לדעת האם יש עוד הורים שחשים בקשר.
אני לא חושבת שזו הסיבה היחידה לעיכוב שלו, משום שגם הטמפרמנט שלו איטי, אבל ייתכן שלידת הואקום אכן תרמה לעיכוב.
ואז עולה בי השאלה האם פגיעה עקב לידת ואקום ניתנת לשיקום? האם זה עיכוב שהוא ישא עימו תמיד או שמא, כמו אבא שלו, בבגרותו הוא לא יחוש שום עיכוב וקושי.

[po]אמא נמש[/po],
אפשר לשאול במה מתבטא העיכוב ההתפתחותי אלכם?

חייבת להגיד שהשם של הדף קולע לי בול
אבל
[u]כיוון שיש היום הרבה (יותר מדי) ילדים שנולדו בלידת ואקום, ומספר הולך וגדל של ילדים עם עיכוב התפתחותי, סביר שימצאו בסביבתך ילדים שעברו לידת ואקום וגילו עיכוב התפתחותי[/u]
גם זה נשמע הגיוני למדי.
את רואה קשר,רוצה לדבר על זה?

ראי [po]אופן הלידה ואופי התינוק[/po]

אני לא ראיתי מחקרים המראים על קשר ישיר.
כמובן שיתכן שבעיה בעקבות לידת ואקום תביא גם לעיכוב התפתחותי.

כיוון שיש היום הרבה (יותר מדי) ילדים שנולדו בלידת ואקום, ומספר הולך וגדל של ילדים עם עיכוב התפתחותי, סביר שימצאו בסביבתך ילדים שעברו לידת ואקום וגילו עיכוב התפתחותי. מצד שני, יש הרבה ילדים שעברו לידת ואקום והתפתחו מהר ובאופן תקין, וילדים שנולדו בלידת בית והראו עיכוב התפתחותי.

לא לכל בעיה בהתפחתות יש סיבה נקודית או ארוע מסוים שגרם לה. זה בדרך כלל להיות שילוב של הרבה גורמים סביבתיים, ו\או אקראיות.

רציתי לשאול האם למישהו יש ניסיון כזה.