אכן יש אצלנו עודף חלב...

בכל מקרה, מאז שכתבתי לא היו היום מקרים נוספים. הקפדתי עוד יותר מכרגיל על ארוחות טובות ומרווחות, גם כדי להקטין את הייצור שוב (שכבר קטן ואז שוב עלה אחרי הקפיצה האחרונה), וגם כדי לא להעמיס לה מידי על הקיבה היום אם היא מקיאה. לא יודעת אם זה עבד או שזה סתם עבר...

רחל,
גם לנו זה הופיע אחרי איזה חודש ומשהו,
כנראה לאחר קפיצת גדילה, בה התחיל לי קצת יותר מידי חלב, שהיה חונק את הגורה, ולאחר מכן היתה פולטת בסילון מס' פעמים.
עבר לנו אחרי איזה שבועיים. איך?:
שמתי לב שאם תקוע לה גרעפס שלא משוחרר, והיא יונקת עוד, אז כל ההנקה יוצאת ביחד עם הגרעפס שהיה תקוע מלפניה...
לנסות לשים לב שההנקה נינוחה, לפעמים התינוק עצבני ונראה שהוא רעב, כשבעצם תקוע לו גרעפס, ומסכים לינוק אך אינו נינוח (בזמן ההנקה),
אז להפסיק ולהרים התינוק לכתף, ומדי פעם להטות אותו על גבו, על בטנו וחזרה לכתף, אצלנו גיליתי שזו דרך מצויינת להוציא גרעפסים שתקועים עמוק.
שווה לנסות, לא יזיק.

מה אם זה מופיע לו פתאום בגיל 6 שבועות? מחלה כנראה? (3 פעמים במהלך הלילה, עוד פעם הבוקר. תמיד אחרי הנקה).

זו ענבל כמובן..

תודה על העידוד. בקיצר אם אני מסכמת- ותקנו אותי אם אני טועה-
אם הוא מקיא אחת ליומיים שלושה, אך אוכל היטב, עולה במשקל ועושה פיפי וקקי כמו שצריך- אין סיבה לדאגה.
(אלו הן אכן העובדות).

(הגוזל לא אוהב ללכת לרופא..)

הילדה שלי גם היתה מקיאה באופן יומי מגיל שבוע נניח פעם ביום. בגיל 3 חודשים זה נעלם כמו שבא. זה לא הפריע לה להעלות יפה במשקל ולקפוץ אחוזונים. התנחמתי בעובדה שבזכות זה היא מכינה לה עתודות חלב לעיתות קפיצת גדילה ואכן למעט בגיל 3 שבועות לא נצפו עוד ארועי דגירה על הציצי.

הרופא הזה עובד יחד עם רופאה נוספת, (עצמאיים) ולפי מה שהבנתי ממכרות פציינטיות שלהם הם נורא בסדר, לא נותנים תרופות אלא לעיתים נדירות ומאמינים בשיטות ריפוי טבעיות יותר. אז זה הבסט כרגע..

בלי קשר, אולי שווה לשקול להחליף רופא - שיהיה אחד שבראש שלך ?! (אנחנו התמקמנו אצל הרופאת ילדים הרביעית שפגשנו)

להקיא בקשת זה ... להקיא בקשת! הילדה היתה בידיים שלי והקיאה למרחק של מטר / חצי מטר ממנה כמו כן בזמן שהחזקתי אותה אפשר היה להרגיש את הקיבה מתכווצת (שונה מפליטה שאז "נשפך" האוכל חזרה לפה). האוכל נזרק / ניתז מהגוף בכוח זה שונה מפליטה, הרבה יותר "אלים".
אצלנו היא הקיאה וגם הכחילה / האפירה כשזה קרה.
בפעם הראשונה זה קרה כשהיתה בת שלושה / ארבעה ימים, אח"כ היו 6 הקאות עד יומה העשירי - אז פנינו למוקד חירום ומשם הבהילו אותנו למיון ילדים ולאישפוז (מיותר אין לי ספק שלו היתה ילד שני לא היינו מגיעים כלל למיון) מי שמאוד עזרה לנו אז היא דר' ליבוביץ.
אחרי האישפוז פגשנו גם גסטרולוג ילדים בתה"ש מאוד נחמד אך לצערי אינני זוכרת את שמו נדמה לי שהוא ראש המחלקה שם.
הילדה הקיאה ככה עד גיל חודשיים בערך פעם ביומיים שלושה
לא נמצא ההסבר לכך [ והרופאים הסכימו שזו בעיקר "בעיית כביסה"
אני מדגישה שהיה מעקב אחרי העניין ! והילדה עלתה במשקל עשתה PP וקקי (בלי ע' הרע )

היא בת שלוש עוד מעט לא מגלה נטיה להקיא.
הרגישו טוב

תודה באופן לייט ונקודות ורודות..
הוא עולה היטב במשקל (נולד 3 קילו, בגיל 4.5 שבועות שקל 5), וההקאות הן לא יומיומיות. מה ההגדרה של בסילון? הוא היה באוטו, בסלקל, נניח שזה 45 מעלות (זוית הישיבה) וכשהוא הקיא זה הושפרץ קצת קדימה (מצטערת מאוד על התיאור הגרפי) ונחת בעיקר על האזור של החולצה סביב הצוואר אבל גם קצת קדימה יותר. לא יודעת אם זה נקרא בקשת. אני יכולה כמובן ללכת לרופא, אבל הם היסטריים ויעשו לו מיליון בדיקות. הייתי אצל הרופא עקב נזלת והוא כבר הפנה אותי ל-4 בדיקות דם (שלא קשורות) ולא בא לי סתם שיתעללו לי בתינוק.
מה היתה תדירות ההקאות אצלכן?

גם הבת שלי בחודשיים הראשונים לחייה הייתה מקיאה בסילון (בשפריץ) אחרי הנקות ואני הייתי בטוחה שהחלב שלי לא בסדר ולפני שהייתי מניקה אותה הייתי מתחילה לבכות ממש בדמעות מהפחד שאולי אני לא טובה לה.
היא עלתה במשקל קצת פחות מהממצוע, ניסו להפחיד אותי בטיפת חלב וניסו לשכנע אותי לתת לה תוספים, אבל אני המשכתי רק להניק. מאוחר יותר הסתבר שהמשקל בטיפת חלב לא היה בסדר בכלל, בכל אופן הכל הסתדר בעצמו וילדתי היום בת שלוש+ חיה שמחה ובריאה. מאחלת לכם בריאות ומקווה שאתם סתם דואגים.

זה נובע מהיצרות של סוגר הקיבה, או שזה נורמלי
לא (בהכרך( זה ולא זה
זה לא משהו נורמאלי רוב התינוקות פולטים ולא מקיאים בקשת
יחד עם זה להקאות יש כל מיני סיבות האחת היא היצרות השוער (לשמחתי כבר שכחתי את האחרות)
חשוב לעקוב לשים לב שהילד עולה במשקל נותן שתן וצואה
לשים לב שההקאות לא הופכות תכופות יותר ויותר
לדעתי האישית כדאי להתייעץ עם רופא (רגוע)
הבת שלנו הקיאה בחודשים הראשונים לחחייה זה הוביל גם לאישפוז בהיותה בת 10 ימים שבסופו אובחנה כ"מקיאה" [:-D]
לסיכום - לא להיכנס ללחץ אבל גם לא להיות שאננים

רגע, אם תינוק בן שישה שבועות מקיא (לא פולט, מקיא) כל איזה יומיים שלושה, לרוב אחרי יניקה מרובה מאוד אבל לא תמיד- זה נובע מהיצרות של סוגר הקיבה, או שזה נורמלי?

כשלולי הייתה קטנה יותר (3, 4 חודשים) היא גם הייתה מקיאה לפעמים ככה בסילון ישר אחרי הנקה, או אפילו תוך כדי אצלה זה נבע מבעיות נשימה (סטרידור מולד). לדעתי אם זה לא משהו שחוזר על עצמו מספר פעמים ביום, והקטנטן ערני, פעיל, יונק ובריא, איך צורך בדאגה.
רק בריאות @}:-)@}

תודה דנה, גם לי זה לא נראה הבעיה הנ"ל כי עד כה זה לא היה, רק השבוע פתאום (פעמיים),
לא נראה לי סיבה לדאגה כי הגור בסדר חוץ מזה, אבל האם מישהו מכיר התופעה עם תינוק בריא (לפחות נראה כזה),
ויודע סיבה אפשרית?

יש תופעה שנקראת פילוריק סטנוזיס - הצרות השוער בין הקיבה לתריסריון, שסימן ההיכר שלה הוא הקאה בקשת.
זו תופעה שלרוב מצריכה ניתוח (די פשוט) כדי לפתור אותה.
לרוב היא אופיינית לתינוקות קטנים יותר (כמה שבועות), ובמיוחד בנים. אני לא חושבת , צפונית, שזה מה שיש לבנך, אבל אני מציינת את זה בדף הזה, כי חשוב להזכיר פילוריק סטנוזיס בהקשר של הקאה בסילון.

זו כבר פעם שנייה השבוע שהגור הקיא בסילון (כמעט מטר של שפריץ!) את כל הארוחה - נראה ככוס או 2 של חלב (רק יונק ציצי),
זה קרה מייד אחרי היניקה כשהיה נראה לי שמתלונן על גרעפס, הנחתי אותו על הכתף ופתאום השתעל ו.... בעעעעעע.
בפעם הראשונה זה היה אחרי נסיעה של שעה עם קצת סיבובים (עצרנו, ינק והקיא מייד) אז חשבתי שאולי היתה לו בחילה מהנסיעה (אם בכלל יש כזה דבר לתינוקות בני 4 חודשים?), הוא היה נראה בסדר לפני ואחרי ההקאה לכן לא הדאגתי את עצמי עם זה.
אבל היום שוב, בבית היתה "הנקה בסילון בסלון..." ללא טלטלות וכו'.
הוא בן בכור - בקשר למה ש עדי יותם כתבה כאן למעלה די מזמן - מה זה ריפלוקס? האם יש ממה לדאוג?

קראתי, תודה לכולכן.

ראו מעבר לאוכל מוצק
הרבה מידע

זהו, שבציוריות קלעת למונח רפואי שהעוסקות בהנקה ובתמיכתה מכירות

ענת, נשמע קשור עם האוכל באמת.
קראת על סימני המוכנות למזון מוצק?

אכן. יתכן שהייתי ציורי מדי בשם שבו תארתי את המקרה.
בכל מקרה, זו בטוח היתה הקאה בסלון

מסעדה, תודה על הקישור.
הרשו לי לציין שאבא של יותם השתמש במילה סילון כביטוי ציורי. זאת לא הייתה הקאה בסילון במובן רפואי, זו הייתה הקאה בתנופה או הקאה עם השראה, או בקיצור, הקאה הקאה.

זה כנראה קשור לאוכל כי נתתי לו למצוץ פלח מלון, ושוב הייתה הקאה (הרבה שעות לאחר מכן, אולי 10 שעות). אז נחכה עם האוכל.

אצלינו יש הקאות בכל פעם כשאיסתרא מלא בליה שהוא לא יודע איך להוציא.
פתרון- מכשיר אדים.

הקאה בסילון/קשת היא מאפיין של ריפלוקס, וזה אכן מה שהיה גם לכלב מן הסיפור (ספרים נפלאים, נכון עירית?) וגם תופעה שדי נפוצה אצל תינוקות, בפרט בנים בכורים. ושאכן אין ליותם - כבר הייתם יודעים.
יש דף שנקרא מעבר לאוכל מוצק, אבל אין בו הסימנים (ואפשר להמשיך שם את הדיון. אני, כמו בדף אחר שהיה כאן לאחרונה, נכנסתי רק כדי שהכותרת הגרפית הזו תיעלם לי מ"מה חדש" (-; . באתר ללל הבינ"ל - ויש יש (ובחיפוש starting solids תמצאו עוד הרבה מידע).

בתיאור זה לא הוזכר, אבל שם הדף הוא הקאה בסילון. אני חלילה לא מדברת על יותם - לגביו זה בטח אחד הדברים שאמרו לכם.
אבל הסילון אבל זה הזכיר לי מקרה של כלב מהספרים של ג'יימס הריוט שהגיע לסף רעב ואפילו מוות בגלל הקאות חוזרות ונשנות בסילון. האבחנה היתה (למיטב זכרוני הפגום) סתימה של שוער הקיבה. שלא נדע.

הבטטה הייתה אורגנית,
אבל אשמח לדעת מהם סימני המוכנות.
לנו נראה שהוא מוכן כי הוא כל כך סקרן ואכל בשמחה, אבל אולי עוד מוקדם.
יכול להיות גם שיניים? הוא נושך את השפה התחתונה המון.

אבא של יותם ,

• כמו שורד אמרה, אולי מחלה. גם בכורתי מקיאה במחלה.
• גם הבטטה. יותם כבר בן חצי שנה, לא? אז לפי הספר מותר כבר לנסות טעימת מזונות, אבל האם בדקתם שהוא מגלה את סימני המוכנות למזון מוצק? (מסעדה, שגית, יש לינק? אין לי)

אם יותם עדיין אינו מוכן למזון מוצק, אז אולי הוא לא בשל. הקאה אחרי טעימה, גם כעבור כמה שעות, בהחלט עשויה להיחשב סימן לרגישות או אלרגיה. הואיל ובטטה ממש לא ידועה כמזון אלרגני, להיפך, אז או שמערכת העיכול שלו רגישה ולא בשלה למזון מוצק, או שהרגישות היא למשהו נוסף (ריסוס בבטטה?).

מה ששכחתי לספר לך בטלפון (פחות או יותר LIVE בשעת מעשה...) זה שליל ההקאות של אביחי הראה לי עד כמה ממש לא היה אכפת לי שהוא יקיא עליי. פחות או יותר החזקתי אותו כל פעם בתנוחה שבה אני אבוסס בכמה שיותר קיא... (מה שמצטרף, כמובן, לשלל כל שאר ההפרשות שזוכות למעמד מיוחד ברגע שהם של הילד...)

אצלנו כשאומני חולה, היא מקיאה! כבר למדתי את הדפוס הזה שלה.
בפעם הראשונה היא הייתה ממש חולה: התקררות, שיניים, בלאגן ואיזה הקאות מטורפות.
בפעם השנייה, היה וירוס של הקאות כנראה. פחות מ-24 שעות. אבל היה מגעיל ממש!
בפעם השלישית, בקטנה. שן חדשה בדרך. כבר ידעתי מה לעשות. או יותר נכון, מה לא לעשות. לא לתת לה לינוק כל מה שהיא רוצה.
עצוב, חבל, קורע לב. אבל אם הקפדתי על זה היא לא הקיאה.
נתתי לה רק מעט כדי שלא תתייבש ו...זהו. הרדמה על הידיים (איך עושים את זה כל יום? נגמרו לי הידיים), או בטפיחות עדינות על בית החזה. שינה בהטייה קלה, על גבי כרית, כדי שהמזון לא יוכל למהר בחזרה. קצת תה צמחים (קמומיל, שומר). הרבה ידיים, שירים, אהבה וחיבוקים.
אגב, אצלינו זה בד"כ במזרקה!
בהצלחה והיי...שלא תחשבו בכלל לוותר על סיני, אה? תסבירו לו
האמת, זה דיי מלחיץ בהתחלה, אבל מתרגלים!

יותם הקיא הערב ממש בהפתעה. זו הפעם השניה שזה קורה לו. הקודמת היתה לפני ארבעה חודשים כשהוא היה אחרי חיסון (מאז החלטנו לא לחסן אותו). הוא פשוט ישב על ענת ולפתע...
מה זה? למה?
אולי זה קשור למעט מעט מעט בטטה מבושלת ומרוסקת שנתנו לו היום לטעום (הוא די נהנה)?
יש סיבה לדאגה?