באתר "הגיל הרך" ישנו מאמר מעמיק על הנושא.
אני חושבת שכדאי לך לקרוא ולהבין מה ההגדרה של חוסר ויסות תחושתי.

אחרי שתקראי אני בטוחה שתוכלי לענות לעצמך.
אם אחר כך יהיו לך שאלות אשמח לנסות לעזור.

בהצלחה...

לגבי מעברים, לא כל כך הבנתי למה הכוונה.
הוא אוהב להתלבש ולהתפשט בכוחות עצמו ולא בוכה.
הוא יוצא מהמקלחת מבסוט ואנרגטי, בכלל לא עצבני.
לא חושבת שקשה לו לקלוט עודף גירויים, לא חושבת שאדיש לגירויים.
טמפרמנטי, חכם, צחקן...

[u]אם תספרי לי קצת יותר אולי אוכל לעזור.[/u]
לא ברור לי מה לספר, אשמח אם תכווני אותי.

[u]לא הייתי מתרגשת מכל מיני נשמות טובות שמתנדבות לאבחן את הילד שלך על רגל אחת[/u]
בהחלט לא מתרגשת, אבל גם לא ממהרת לבטל.

חלק מהתופעות של הפרעות תחושה הן רגישות לבדים וסירוב ללבוש שכבות,אבל לא רק.
יש עוד מספר קריטריונים:האם הוא מתקשה במעבר ממצב למצב.
אם הוא בוכה כשהוא עובר ממצב לבוש לעירום.הוא עצבני מאד כשמוציאים אותו מהאמבטיה.קשה לו לקלוט "עודף" גרויים ומצד שני אדיש במיוחד לגרויים אחרים?
בנינו אורי סבל/סובל מבעיות דומות.חקרנו את הנושא מכל הכיוונים גם באמצעות בעלי מקצוע.
אם תספרי לי קצת יותר אולי אוכל לעזור.

מעבר לזה לא הייתי מתרגשת מכל מיני נשמות טובות שמתנדבות לאבחן את הילד שלך על רגל אחת.

דפים דומים:
[po]סרבן בגדים קצרים[/po]
[po]רגישות טקטילית[/po]
[po]ילדים ובגדים[/po]

הקטנצ'יק בן ארבע. לא אוהב ללבוש שכבות. לא סוודרים, לא כפפות, לא כובע.
הוא קצת אלרגי לבדים העבים שמהם עושים קפוצ'ונים (מתחיל להתגרד ונהיה אדום נקודות נקודות).
אבל גם סווטצ'רים דקים שלא "מגרדים" לו הוא לא מסכים ללבוש.
בדרך כלל מסרב גם למעיל.
אנחנו גרים בשפלת החוף (לא בהרים).

אני לא מתעקשת, משום החשש מפריחות לא רצויות ובעיקר משום שאני מאמינה בו שהוא יודע אם קר לו או חם לו.
מציעה (מעיל, עליונית). לפעמים מסכים, בדרך כלל לא.

לא זוכרת שהיה כך בחורף שעבר. האמת שאז פחות עמד על דעתו, היום יש לו דעה בכל נושא. עצמאי, נבון.

כבר בבוקר "נזפה" בי הגננת על זה שהוא הולך עם שכבה אחת (גופיה לבנה ארוכה) ביום קר כל כך. הראיתי לה שיש בתיק גם סריג וגם עליונית מטריקו (מהבגדים שהוא לא אלרגי אליהם) ושתציע לו במהלך היום.

כשבאתי בסוף היום סיפרתי לה בבדיחות הדעת שאצלינו תמיד הכל הפוך :
[list]
[*] כשכל הילדים לובשים סוודר וכובע ומעילים הקטנצ'יק רוצה ללבוש קצר.
[*] כשהיה תינוק (מגיל חודש עד גיל חצי שנה) נהג לישון 12 שעות בלילה.
[/list]

אמא אחרת (שאני לא מכירה) התערבה ואמרה - "זה הפרעות תחושה. את חייבת לקחת אותו לאבחון. אני מרפאה בעיסוק, וזה שהוא לא אוהב מגע בגדים על הגוף וישן כתינוק ברציפות הם סימפטומים של הפרעות תחושה."

אמרתי לה - אבל אני מכירה רבים (מבוגרים) שאוהבים קור - דוד שלי הולך עם חולצה קצרה כל החורף, אבא שלי מעולם לא לבש סוודר או מעיל.

ענתה - מבוגרים, לא ילדים.

זה מה שהיה היום.

נלחצתי קצת, מנושא שעד היום אפילו די שעשע אותי (ילד עם "אופי של שמנים").

האם בצדק ?