על ידי הערסית_מהשכונה* » 11 מרץ 2007, 00:14
טוב..אני חוזרת לכריסטיאן נורתרופ אם המנטרה: "את יולדת כפי שאת חיה" . הייתי אומרת : אני חיה כמו שאני יולדת!(השכנים יעידו).
זה לא יאומן, אבל באמת נרדמתי לרבע שניה בין הצירים בתוך המים. בפעם האחרונה שנרדמתי , למשל, בעמידה, זה היה באיזה קורס צבאי באמצע לילה לבן שאמרו לנו להוציא את כל המיזרנים מהאוהל -לנקות -ולהחזיר בחזרה (סדיסטים ימך שם) ואחרי שהכיבשה של שדה בוקר השתינה לי בידיוק אחרי ששיפשפתי עם אקונומיקה את הבטון (אין דבר, עשינו אותה על האש בסוף הקורס) ואחרי שחיכינו חצי- מעולפים -חצי -מתים שיבואו לבדוק לנו את האוהל. פשוט-נרדמתי בעמידה! ככה כמו שלא האמנתי בחיים שאפשר להרדם בעמידה בטח לא דמיינתי שאפשר להרדם בהמתנה בין ציר פתיחה 7 לציר פתיחה 8 (נניח)ועוד לחלום!!!
אכן-נסתרות דרכי האלוהים!
אני , לא נראה לי לעיניין בכלל , שאני אשב ואצרח בתוך הבריכה , והן (שתי מילדות-לא אחת) ישבו בכורסה של נטוצי (ירושה מבעלבית)ויסתכלו עלי . וואלק .
אבל היא ברוך השם היו לה אנטנות מפלטינה. קלטה ת'מצב ונעלמה.
באיזשהו שלב הסתכלתי על עצמי "מלמעלה" ראיתי אותי בתוך בריכה בתוך חלל מוחשך כשמוסיקה בוקעת מתוך הקירות, מתרגלת צלילות במים כמו שאיגור "ציווה" , כל כניסה ויציאה של הראש מתוך-אלתוך המים נתנו מכת חשמל לרחם ותיזזו את הצירים.....אבל יותר מכל מה שקורה שם בתהליך הלוך- ושוב -הלוך- ושוב הזה : זאת ההתגלות ! ההתקשרות עם התינוק בתוך הבטן. ראיתי אותו שם , הסתכלנו אחד על השני פנים מול פנים (אבל הפוך!). ככה איגור הבטיח שאפגוש אותו , ככה קיים.
ואז פיתאום זה קורה , הפסקות השאנטי והנימנומים נעלמו לתוך בור שחור ..ונשאר רק ציר אחד ארוך ונשימות ונשיפות והשתנקויות וצעקות והרבה הרבה מים...לרבע שניהחשבתי אם לקרא לה שתבוא מהר מהר עכשיו...איפה כולם נעלמו לי בתוך החושך הזה ...ולא הספקתי להתלבט ופתאום כולם היו שם מסביב לבריכה ...ראיתי את הסילואטה שלה עומדת בשקט ברוגע כמו הים של סיני בחמש לפנות בוקר ........אחרכך לא ראיתי כלום ..לא היה צריך לראות ..רק להרגיש להרגיש להרגיש....והנה היא מגישה לי אותו ..חלק חלק..כמעט נמס לי בתוך המים.....איזה פלא.....
טוב..אני חוזרת לכריסטיאן נורתרופ אם המנטרה: "את יולדת כפי שאת חיה" . הייתי אומרת : אני חיה כמו שאני יולדת!(השכנים יעידו).
זה לא יאומן, אבל באמת נרדמתי לרבע שניה בין הצירים בתוך המים. בפעם האחרונה שנרדמתי , למשל, בעמידה, זה היה באיזה קורס צבאי באמצע לילה לבן שאמרו לנו להוציא את כל המיזרנים מהאוהל -לנקות -ולהחזיר בחזרה (סדיסטים ימך שם) ואחרי שהכיבשה של שדה בוקר השתינה לי בידיוק אחרי ששיפשפתי עם אקונומיקה את הבטון (אין דבר, עשינו אותה על האש בסוף הקורס) ואחרי שחיכינו חצי- מעולפים -חצי -מתים שיבואו לבדוק לנו את האוהל. פשוט-נרדמתי בעמידה! ככה כמו שלא האמנתי בחיים שאפשר להרדם בעמידה בטח לא דמיינתי שאפשר להרדם בהמתנה בין ציר פתיחה 7 לציר פתיחה 8 (נניח)ועוד לחלום!!!
אכן-נסתרות דרכי האלוהים!
אני , לא נראה לי לעיניין בכלל , שאני אשב ואצרח בתוך הבריכה , והן (שתי מילדות-לא אחת) ישבו בכורסה של נטוצי (ירושה מבעלבית)ויסתכלו עלי . וואלק .
אבל היא ברוך השם היו לה אנטנות מפלטינה. קלטה ת'מצב ונעלמה.
באיזשהו שלב הסתכלתי על עצמי "מלמעלה" ראיתי אותי בתוך בריכה בתוך חלל מוחשך כשמוסיקה בוקעת מתוך הקירות, מתרגלת צלילות במים כמו שאיגור "ציווה" , כל כניסה ויציאה של הראש מתוך-אלתוך המים נתנו מכת חשמל לרחם ותיזזו את הצירים.....אבל יותר מכל מה שקורה שם בתהליך הלוך- ושוב -הלוך- ושוב הזה : זאת ההתגלות ! ההתקשרות עם התינוק בתוך הבטן. ראיתי אותו שם , הסתכלנו אחד על השני פנים מול פנים (אבל הפוך!). ככה איגור הבטיח שאפגוש אותו , ככה קיים.
ואז פיתאום זה קורה , הפסקות השאנטי והנימנומים נעלמו לתוך בור שחור ..ונשאר רק ציר אחד ארוך ונשימות ונשיפות והשתנקויות וצעקות והרבה הרבה מים...לרבע שניהחשבתי אם לקרא לה שתבוא מהר מהר עכשיו...איפה כולם נעלמו לי בתוך החושך הזה ...ולא הספקתי להתלבט ופתאום כולם היו שם מסביב לבריכה ...ראיתי את הסילואטה שלה עומדת בשקט ברוגע כמו הים של סיני בחמש לפנות בוקר ........אחרכך לא ראיתי כלום ..לא היה צריך לראות ..רק להרגיש להרגיש להרגיש....והנה היא מגישה לי אותו ..חלק חלק..כמעט נמס לי בתוך המים.....איזה פלא.....