על ידי אמא_של_אור* » 15 יוני 2004, 19:59
הדף הזה מעודד אותי לחשוב ולהבהיר לעצמי מה הבסיס של אמונותיי, תחושותיי, דרכי בחיים. אני חשה שההבהרה הזו נחוצה לי ומחזקת אותי (אולי זו הסיבה שפתחתי את הדף). אני שמחה שהאתר הנפלא הזה מאפשר לי למלא את צרכי ולהתמלא. להתמלא בתובנות חדשות. להתמלא באהבה שנשלחת אלי מהתגובות שבדף. נעים לקבל תגובות אוהדות כאלה.
דברתי היום עם מספר אנשים בקשר לעבודה שעלי לבצע. שאלתי/בקשתי אם הם מוכנים לעשות למעני דבר מה (משהו אישי). שיחה מסוג זה קיימתי כבר מספר פעמים בעבר. תמיד מלווה בתחושת אי-נוחות כבדה ומכבידה. היום השיחה היתה שונה. הרגשתי מאד בטוחה בעצמי אבל מעבר לכך הרגשתי שהתשובה שלהם לא משפיעה על מי שאני. הרגשתי שגם אם אקבל תשובה שלילית היא לא תפגע בי. היא אמנם תקשה עלי אבל אני אתגבר על הקושי ואמצא פתרון אחר. מאד נעים להרגיש ככה. מאד מקל.אני יודעת שזה נובע מהתהליכים אותם אני עוברת בשנים האחרונות. תהליכים שמועצמים מעצם היותי אם, אם מודעת. תהליכים שנובעים מעבודה אישית, עצמית, עמוקה. בעיקר-ללמוד מילדיי להוות. לחיות את ההווה. להנות מהרגע לפני שיחלוף. להפחית מהרעש/הזמזום שבראש על מה שהיה ועל מה שיהיה. לשחרר ולהשתחרר.
גילוי- עד לפני מספר שנים מאד התקשיתי בדיבור בחרוזים. כבלים שנטוו במשך שנים ארוכות אסרו את לשוני ומנעו ממני דיבור קליל, משוחרר, שטותי. מנעו ממני דיבור (תמיד הייתי הילדה הכי שקטה בכיתה, הכי שקטה בהפסקה). ועכשיו, משוחררת, קלילה וחופשייה יותר, אני מוצאת חרוזים בקלי קלות, נהנית להחליף עם ילדי שטוזים, להמציא סיפורים, לשיר שירים ולהודות לחיים הטובים הפשוטים והיפים.
הדף הזה מעודד אותי לחשוב ולהבהיר לעצמי מה הבסיס של אמונותיי, תחושותיי, דרכי בחיים. אני חשה שההבהרה הזו נחוצה לי ומחזקת אותי (אולי זו הסיבה שפתחתי את הדף). אני שמחה שהאתר הנפלא הזה מאפשר לי למלא את צרכי ולהתמלא. להתמלא בתובנות חדשות. להתמלא באהבה שנשלחת אלי מהתגובות שבדף. נעים לקבל תגובות אוהדות כאלה.
דברתי היום עם מספר אנשים בקשר לעבודה שעלי לבצע. שאלתי/בקשתי אם הם מוכנים לעשות למעני דבר מה (משהו אישי). שיחה מסוג זה קיימתי כבר מספר פעמים בעבר. תמיד מלווה בתחושת אי-נוחות כבדה ומכבידה. היום השיחה היתה שונה. הרגשתי מאד בטוחה בעצמי אבל מעבר לכך הרגשתי שהתשובה שלהם לא משפיעה על מי שאני. הרגשתי שגם אם אקבל תשובה שלילית היא לא תפגע בי. היא אמנם תקשה עלי אבל אני אתגבר על הקושי ואמצא פתרון אחר. מאד נעים להרגיש ככה. מאד מקל.אני יודעת שזה נובע מהתהליכים אותם אני עוברת בשנים האחרונות. תהליכים שמועצמים מעצם היותי אם, אם מודעת. תהליכים שנובעים מעבודה אישית, עצמית, עמוקה. בעיקר-ללמוד מילדיי להוות. לחיות את ההווה. להנות מהרגע לפני שיחלוף. להפחית מהרעש/הזמזום שבראש על מה שהיה ועל מה שיהיה. לשחרר ולהשתחרר.
גילוי- עד לפני מספר שנים מאד התקשיתי בדיבור בחרוזים. כבלים שנטוו במשך שנים ארוכות אסרו את לשוני ומנעו ממני דיבור קליל, משוחרר, שטותי. מנעו ממני דיבור (תמיד הייתי הילדה הכי שקטה בכיתה, הכי שקטה בהפסקה). ועכשיו, משוחררת, קלילה וחופשייה יותר, אני מוצאת חרוזים בקלי קלות, נהנית להחליף עם ילדי שטוזים, להמציא סיפורים, לשיר שירים ולהודות לחיים הטובים הפשוטים והיפים.