^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם..,
שמי ליאת , הייתי אצל הרופאה והיא אמרה לי ששק ההריון גדול בשבועיים מהעובר עצומ ,שהעובר כיביכול בן 6 שבועות והשק 8 שבועות וללא דופק...,האם יש למישהי בבקשה דחוף לתת לי הסבר,
האם אני אמורה לחכות עוד שבוע בשביל שיהיה לעובר דופק או כמו שהרופאים המליצו ,להפלה..בבקשה אם אפשר תשובה מיידית אני כ"כ חוששת!!
ותודה רבה!

אוסי יקרה, כל הריון שונה מקודמו. דודה שלי נשבעת שהיו לה סימני הריון נוראיים רק עם הבנים שלה וההריון שלה עם הבת היה חסר כל סממן שכזה. יש לי חברה שאצלה זה הפוך. מניסיוני האישי אני יכולה לומר שגם בהריון הנפל וגם בהריון שהסתיים בבן ה-3.5 חודשים שנוחר עכשיו עלי היו לי סימנים אבל שונים לחלוטין (יותר בחילות בראשון, הרבה יותר עייפות בשני). העדרם של סימנים, בייחוד בשלב מוקדם כל כך, לא מעיד על כלום והאולטראסאונד בהחלט יכול לטעות. לצערי הרב הוא יכול גם לא לטעות וזה מאד כואב בלב <חיבוק גדול>.

אוסי היקרה, גם לי קרה דבר דומה. מקווה שתרגישי טוב יותר במהרה ושהניסיון הבא יצליח

אוסי יקרה, הסיפורים מראים שיכול להיות כך ויכול להיות כך...בהצלחה בהמשך

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ביום שישי האחרון עשיתי אולטראסאונד, נצפה שק הריון שהיה מתאים לגיל הריון של 6 +3 ( עפ"י מחזור אחרון גיל ההריון 7 +1 ) ללא שק חלבון וללא עובר עם מחיצות דקות ( מה זה אומר????) הבתא שלי שבוע ו 3/4 לפני, היתה קצת מעל 2000 אני בלי ספטומים של בחילות, (בהריונות הקודמים שלי בשלב כזה של הריון הייתי עם בחילות והקאות נוראיות ). הטכנאית היתה מאד פסימית ואני כל השבת הייתי בדכאון עצום. מחר בבוקר אני מתכוונת לעשות שוב ביתא ולהגיע לרופא אחרה"צ. יש למישהי נסיון חיובי שיכול לעודד אותי ?

קודם כל הרפלקסולוגית סירבה לעשות לי טיפול,אמרה שזה מסוכן מידיי ושהתייעצה עם המון רופאים ורופאים אלטרנטיביים שאמרו לה לא לקחת סיכון מקצועי ולהמליץ לי לעשות גדריה בבית חולים,
אוף!
אותו הדבר קרה גם לי- לפני הלידה היו כמה שלא רצו לעשות מאותה הסיבה. (שבוע 42)
אם את עדיין רוצה לתמוך בתהליך יש לי מישהי מאשקלון...

וחוץ מזה-

_בהצלחה.
בתפילה שהכל יעבור בטוב ויביא מקום לטוב גדול וחדש._

בהצלחה.
בתפילה שהכל יעבור בטוב ויביא מקום לטוב גדול וחדש.

תודה ,אני באמצע התהליך, יש קטעים קשים יותר וקשים פחות ואפילו קטעים מיוחדים ומעצימים ,בגדול-מאוד מזכיר לידה.
אכתוב על כך אחרי שהכל יסתיים.

מחזיקה לך אצבעות.

מחזיקה לך אצבעות.

חיבוקים

מתברר שבסורוקה,לפעמים נותנים את הציטוטק הבייתה
|כן|

מלא עידכונים:
קודם כל הרפלקסולוגית סירבה לעשות לי טיפול,אמרה שזה מסוכן מידיי ושהתייעצה עם המון רופאים ורופאים אלטרנטיביים שאמרו לה לא לקחת סיכון מקצועי ולהמליץ לי לעשות גדריה בבית חולים,מאוד מערכיה את המקצועיות שלה ואת זה שהיא הלכה להתייעץ אבל היא כנראה לא המטפלת שמתאימה עבורי,הגישה שלנו שונה ולא מצאתי מישהי חלופית באזור שלי בטווח הקצר. אבל היא נתנה לי טלפון של הומאופטתית/מטפלת אלטרנטיבית שהמליצה לי על כמה תרופות, בעיקר תרופה הומאופתית לחיזוק הגוף והמערכת החיסונית,היא טענה שהיא "מעירה מתים" אבל אני עדיין די סמרטוט,קצת פחות סמרטוט ממקודם.אני כבר כמעט חודש מחכה להפלה וכבר ממש מרגישה מורעלת מבפנים,ביום ראשון מתכוונת לקחת ציטוטק.
מתברר שבסורוקה,לפעמים נותנים את הציטוטק הבייתה,אייזה מזל יש לי ! הציטוטק כבר אצלי מיום חמישי ואני אעבור בעזרתו הפלה בייתית,קיבלתי פלאפון של הרופא שילווה אותי אם יהיו לי שאלות בפלאפון ואגיע לביקורת אחרי יומיים,כולם היו מאוד נחמדים אליי בסורוקה.
ולגבי הנקה- (לטובת אחרות שקוראות פה) התקשרתי למרכז הטראטולוגי של איכילוב או תל השומר,כרוך ב 20 ש"ח אך מאוד מיקצועיים, אמרו לי שציטוטק מגיע דרך החלב אך מתנדף מהר מהגוף תוך 4-6 שעות, נמצא כי לתינוקות שינקו עם ציטוטק היו שלשולים ולכן מומלץ לדלג על הנקה אחת (לשאוב ולזרוק),אני כבר גמלתי את בני השבוע מהנקת האחרי צהריים וכיום הוא יונק רק בבוקר ובליילה ,כך שאני מסודרת מהבחינה הזו.

לגבי רפלקסולוגיה- לי אין ניסיון עם זה בהקשר של הפלה (אצלי התפתח תהליך טבעי בשבוע 9, כאשר מההתחלה העובר היה ללא דופק, אבל עדיין הייתה תקווה)- אבל בלידות הרפלקסולוגיה עזרה לי מאוד.
בלידה הראשונה ילדתי עם זירוז מלאכותי בבי"ח, ובלידות הבאות ילדתי בבית. בלידה השניה עקב חשש לעובר גדול הלכתי לטיפול שבוע לפני התאריך המשוער- ויום אחרי הטיפול התחילו הצירים. בלידה השלישית והאחרונה (בינתיים) זה היה שבועיים אחרי התאריך, אחרי יומיים של טיפול הומאופטי וצירים מתחילת חודש תשיעי. הלכתי לטיפול ב-9 בערב, וחזרתי הבייתה לישון- ב-2 וחצי התחילו צירים עם ירידת מים, וב-6 וחצי היא הייתה בחוץ.
בשני המקרים הייתי רחוקה מאוד מלידה, והטיפול ממש עזר.

אבל גם
בהצלחה.

אני חיכיתי שבועיים עם הידיעה שהעובר לא התפתח. הייתי בשבוע 12 וגם היה לחץ של הרופא לסיים עם זה ולא לחכות, אבל חיכיתי. זה הגיע עם דימומים רציניים מאוד , עד שהחלטנו ללכת לבית חולים שם רצו לעשות לי גרידא והתנגדתי, נרדמתי לכמה שעות אחרי לחץ רציני של הרופאה התקשרתי לאייל פוליטי שהוא מרפא סיני המתמחה בעניני פוריות והיריון, והוא אמר שלא לאפשר שום התערבות ולתת לגוף לעשות את שלו. דימומים קלים נמשכו עוד מס' ימים וזהו.
שמחתי שעשיתי את הדבר הנכון אבל אחר כך סבלתי מאנמיה רצינית מאוד, כך שכדאי לעקוב לנוח לאכול טוב ולתת לגוף לחזור לעצמו.
מאחלת לך בריאות שלמה ושמחה

יקירה, אני משתתפת בצערך על ההריון שלא הגיע ליעד המקווה ומצטרפת לאיחולים שמעלי.
יש באתר הרבה סיפורי הפלה במדור סיפור הפלה (מקווה שקישרתי נכונה) . את יכולה לתמוך בתהליך הטבעי שהגוף אמור לעבור בדיקור או רפלקסולגיה. שתי השיטות יכולות לעודד הפלה טבעית.

_מאחלת שתמצאי את הדרך הנכונה והטובה ביותר לך..
ושיעבור הכי בקלות [פיסית לפחות] שאפשר.
שתאפשאי לעצמך את האבל, ההשלמה ופרידה ההכרחיים.
ושיהיה הריון חדש, שלם ובריא כשיתאים לך._

כל עוד אין דימום מסיבי וחום שמעיד על זיהום אז אפשר לחכות?
בדף "שלי" ציטטה מישהי את ד"ר ליבוביץ' שחיפשה בספרות הרפואית ולא מצאה כל עדויות על נזקים מהמתנה (טוב, בשנים האחרונות אני לא חושבת שיש הרבה נשים ש"העזו" להמתין, כי הרופאים שולחים לגרידה מייד וחושבים שזה סבבה אגוזים, מי צריך את הנפל הזה בתוך הגוף, נפטרים ממנו וזהו. הם לא חושבים שהעוברונים המתים האלה נשארים עם האשה עד סוף חייה, בכל יום הולדת ובכל שמחה עם הילדים החיים האחרים שיש לה. גם אם מוציאים אותם מייד.
אז בקיצור, נהיה יותר קשה לבדוק מה קורה עם ההמתנה, כי כבר כמעט שאין "ממתינות".

ומצד שני, את לא אמורה להמתין לנצח וגם לא רגע אחד אחרי כמה שבא לך. זה תלוי בך ובהרגשה שלך. אם את רוצה לעבור הלאה ונמאס לך להתאבל, תקבעי לך תור כבר מחר בבוקר.
אני רק אומרת: אל תקבעי תור בגלל הלחצות של רופאים.

אני חוששת שאם אמתין עוד, אהיה כבר בשבוע שבו לא ניתן להעזר בציטוטק וצריך לעבור גרידה,האם יש בסיס לחששותיי?
לא זוכרת עד מתי ציטוטק. תבדקי עד מתי אפשר לקחת, תסמני לך את התאריך הזה, תראי איך את מרגישה כשהוא מתקרב. כאמור, זה בסדר גמור ללכת לבי"ח - זה תלוי בך.

מאיזה שבוע זה גרידה זה תלוי רופא ובי"ח.
הגבול משתנה מבי"ח לבי"ח.

ממתי יש סכנה לזיהום? לפי הרופא שלי אי אפשר לדעת.
כי לא יודעים בדיוק מה גורם לזיהום יש כאלה שיכולות לחכות שבועות ולא יהיה זיהום ויש כאלה שגם מלחכות שבוע יתפתח זיהום.

אני עברתי גרידה בשבוע 11 או 12.
בבי"ח כרמל.
יש לי רק מילים טובות על כל הצוות שהיה שם.
לקח 4 שעות מהרגע שנכנסתי לבי"ח ועד הרגע שיצאתי ממנו אחרי הכל.
בין לבין היו מאד קשובים ותומכים כלפי כולם מהאחות ועד הרופא.
ההליך מבחינתי היה הרבה םפחות טראומתי משחששתי [פיזית לפחות].
ולא הצטערתי לרגעש בחרתי לעשות את זה ככה ולאר לחכות להפלה טיבעית
[הייתי עם דימום כבר שבוע והיה לי ברור שהגוף עדיין לא עשה את שלו ועם עוד ילדים בבית לא רציתי לחכות יותר].

מאחלת שתמצאי את הדרך הנכונה והטובה ביותר לך..
ושיעבור הכי בקלות [פיסית לפחות] שאפשר.
שתאפשאי לעצמך את האבל, ההשלמה ופרידה ההכרחיים.
ושיהיה הריון חדש, שלם ובריא כשיתאים לך.

קרוטונית מהמרק הגדול האם באמת זה כמה זמן שאבחר? כל עוד אין דימום מסיבי וחום שמעיד על זיהום אז אפשר לחכות? אין איזו הגבלת מקסימיום לציפיה מבחינת הסיכונים הרפואיים ? לפי המחזור שלי אני כבר אמורה להיות בשבוע 11 (אבל לפי האולטראסאונד אני בשבוע 9 והעובר בן 7+4) אני חוששת שאם אמתין עוד, אהיה כבר בשבוע שבו לא ניתן להעזר בציטוטק וצריך לעבור גרידה,האם יש בסיס לחששותיי?
קראתי השבוע את ה"סיפור" שלך אבל הוא כבר מתערבב לי עם יתר הסיפורים אז אני מתכונת לחזור אליו בהקדם.

אני מודה לך ובכלל לכל מי שהיה לה את האומץ פתאום באמצע החיים הקייצים היומיומיים שלה להכנס לדף עם שם מפחיד כזה ומצוא בתוכה כוחות להתחבר אליי ולתמוך ולעזור ולהיות איתי.

אבל עוד כמה ימים אצטרך כנראה לבחור באופציה הזו
עוד כמה ימים שאת תבחרי.
כלומר, אף אחד לא עומד לך עם האקדח על הרקה. זה תלוי הרגשה שלך. אני חיכיתי 5 שבועות עד שלא יכולתי יותר. זה בסדר לחכות יומיים וזה בסדר לחכות שבועיים. הסיפור שלי - סיפור ההפלה של ב בטן
כתבתי שם ב- 2.12.07 : אני רוצה שייצא בדרך טבעית ומצד שני אין לי סבלנות
בדיוק שנה ויום אחרי כן הרגשתי אותו הדבר כלפי תינוקי החדש שיצא לעולם


החיים חזקים מהכל

לאפרת נ כל כך כאב לי לשמוע מה נאלצת לעבור.
אני מודה לך על השיתוף הכנה,אני תמיד שמחה לשמוע סיפורים של נשים עכל לידה,הפלה ואימהות שמדברים בפתיחות גם על הכאב והסבל, זו מעין מחווה כנה ואמיתית לשושלת הנשית שעלולה לעבור דברים דומים
(אני ,למשל,מקפידה לקטר בפני אימהות לעתיד עד כמה האימהות לפעמים אינטנסיבית ושואבת כי לי סיפרו רק דברים וורודים ואחרי הלידה חטפתי כאפה רצינית והתבאסתי שלא סיפרו לי על כל הצדדים של האימהות ,הגעתי לא מוכנה,הרגשתי מרומה על ידי המין הנשי).
בגלל סיפורים כמו שלך לא רצתי לקחת ציטוטק אלא החלטתי לחכות קצת,אבל עוד כמה ימים אצטרך כנראה לבחור באופציה הזו (לא רוצה לעבור את זה שהאיש בחו"ל ואין מי שייטפל במקומי בילד).

מדריכת ההנקה, תודה על התשובה המהירה.
אשמח לקבל ממך עצות לגבי איך "לעשות הפסקה למספר ימים ולחדש את ההנקה". כרגע הוא יונק 3 פעמים ביום ,בין שנתיים וחודש.
חשבתי אולי להעמיס את הבית בכל טוב במזונות האהובים עליו ולהסביר לו באופן הכי אמיתי וכנה שאמא מאוד אוהבת להניק אבל יהיה אסור לה להניק בארבעת הימים הקרובים ולהסביר לו שהוא יצטרך לחכות בסבלנות ובנתיים לאכול את כל האוכל האהוב עליו שקניתי לו. מה את אומרת?
או שאולי יהיה קל יותר עבורו ,אם ההנקה פשוט תפסיק יומיים לפני...לתמיד... עצוב לי כל כך...זה כמעט כמו לאבד 2 תינוקות באותו שבוע...אבל מצד שני כל כך קשה לו לדחות סיפוקים אני צופה שהוא יתייסר ויסבול ויתחנן לציצי רצוף בכל ארבעת הימים האלו ...

בטח קראת כבר, אבל בזמנו כתבתי את סיפור ההפלה שלי הפלה בעזרת ציטוטק שמתאר את החוויה המאוד לא נעימה שהייתה לי עם הכדורים האלו.
מצד שני, חברות שלי עברו חוויות שונות לגמרי עם הציטוטק. בכל אופן כדאי לדעת שסיפור כמו שלי הוא אפשרי ולא תמיד זה קל ומהיר כמו שמספרים הרופאים.
מאחלת הריון בריא בקרוב מאוד

אני מדריכת הנקה. אסור להניק עם ציטוטק, אם כי אפשר לעשות הפסקה למספר ימים ולחדש את ההנקה. במקומך הייתי הולכת על שאיבה, שזו פרוצדורה של כמה שעות (הכנסת טבליה להרחבת צוואר הרחם, ואחרי כמה שעות השאיבה עצמה). זאת כמובן במידה ואת מחליטה לעשות פעולה אקטיבית.
מדהים שהחברות שלך מתחילות "לצאת מהארון" בעקבות החוויה שלך. למה אנחנו לא יכולות לשתף בזה בזמן אמת?

עדי ל קראתי גם את הדף שלך ואני מודה לך על השיתוף.
עוד יום עבר וכלום לא קרה,הגוף נאחז בהריון הזה ולא מרפה ,אין שום סימן להפלה ברקע,אני עושה דימיון מודרך שמדמה דימום בתחתונים אבל כנראה שזה לא מספק, נראה לי שיהיה נכון יותר לדמיין את התהליכים הפנימיים שמובילים לדימום אך אני לא יודעת מה הם אז אני לא יודעת מה לדמיין. האם לדמיין שילייה מתנתקת משק הריון? האם לדמיין קרומים של שק הריון מתנתקים מהרחם כמו כשעושים סטריפינג? האם לדמיין רירית רחם מתקלפת ויוצאת בצורת גושים ודם? - כל מה שאני זורקת" פה הוא אינטואיטיבי לגמרי,אשמח לקבל מידע מדוייק יותר בשביל הדמיון המודרך.

ב דרך ,תודה על השיתוף, את נשמעת אישה מדהימה ומעוררת השראה,הלוואי עליי הפלה כמו שלך ,עוד הלייילה.
אני מרגישה ממש רע,בחילות מטורפות,בטן מנופחת כמו בחודש שישי כבדות של סוף הריון אבל הסוף לא בא !!!!

סיפור ההפלה שלי

תודה על הברכות.
וואו ! אני כל כך אתאכזב אם אצטרך לוותר על ההנקה,אני גם חייבת לעשות לבן שלי מספיק הכנה מראש במקרה שאאלץ לעשות גמילה, אם יש פה מדריכת הנקה,האם היא תוכל לעזור לי ולהגיד לי האם אפשר להניק עם הציטוטק הזה?

_שולחת חיבוק והרבה כוחות.
שיהיה בקלות, ובע"ה הריון חדש ובריא בקרוב!_

(במידה ותחליטי לקחת את הכדורים, נדמה לי שאי אפשר עם הנקה, כדאי לבדוק)

שולחת חיבוק והרבה כוחות.
שיהיה בקלות, ובע"ה הריון חדש ובריא בקרוב!

שולחת חיבוק והרבה כוחות.

כדורים זה טוב, זה הכי עדין מכל האופציות, ת'כלס נותן הכי הרבה מקום לגוף לעשות את שלו.

אמן.על כל מילה.תודה.

סיפור ההפלה שלי
דימום בשבוע שמיני
ולכל שאלה אני גם כאן
adi135 בנטוויז'ן
שולחת חיבוק והרבה כוחות.

מתפללת איתך שהגוף יעשה את שלו ואם לא שתקבל שירות אדיב נעים ומקצועי בבית החולים ושבקרוב יבוא הריון חדש, חזק, יציב שיוביל לתינוק חי, בריא ושלם

קורטונית - חרשתי כבר על מדור הפלה ואבדן הריון,עזר לי מאוד, משם קיבלתי את הרעיון שיעזור לי לשמוע עוד ועוד סיפורים...

כיווצים = התכווצויות..

קודם כל

שנית, מזמינה אותך לשקוע ב מדור הפלה ואובדן הריון , יש שם דפים שעונים בדיוק על השאלות שלך, גם לגבי ציטוטק, גם לגבי המתנה להפלה בבית (לא מעתיקה שמות כי הם רבים).

להניק תוך כדי - ודאי שאפשר... אפילו מומלץ מבחינה הורמונלית (ישחרר אצלך אוקסיטוצין = הרגשה טובה, יחבר אותך לילד שכבר יש לך, ואולי גם ייצור כיווצים ברחם וקצת ישכנע אותו להתחיל לזוז..).

מחבקת חזק יקרה ...

תודה בנות,מחמם את הלב, והוא זקוק לחימום.
אתמול הייתי שוב באולטראסאונד .פעמיים. אין דופק. העובר לא המשיך לגדול. ואין לו צורה של עובר. הרופאה הייתה אנטיפטית,, הייתי התור האחרון ביום והיא ניפנפה אותי כשרציתי לשאול שאלות
(למשל: היא כתבה לךי הפנייה להפלה בכדורים,שאלתי מה עם האופציה של שאיבה ואלו עוד אופציות קיימות ומדוע בחרה דווקא באופציה הזו עבורי?היא אמרה שיש רק 2 אופציות גרידה ,שזה לדבריה ולדעתי היא טועה או משקרת אותו דבר בדיוק כמו שאיבה, ואת הציטוטק הזה או איך שקוראים לו והיא ארזה את הדברים שלה וליוותה אותי החוצה מבלי לענות לי ליתר השאלות שלי,ואני שמחתי לצאת ולא מתכוונת לחזור).
בכיתי והתפרקתי אחרי הבדיקה,אבל מאז אני בסדר,כל הזמן מדברת עם הגוף ואומרת לו שאני משחררת את ההריון הזה באהבה ומזמינה אותו לצאת מהגוף בדרך טיבעית,שנהניתי להיות בהריון ואני אהנה להיות ריקה ממנו,אני מניקה יותר למקרה שזה יגרום לכיווצים של הרחם ויקדים את ההפלה.
אני מתכוונת לחכות שבוע לההפלה טיבעית לפני שאגש למיון.
אני שמחה שסיפרתי לכל העולם ואחותו על ההריון כבר משבוע 6 כי עכשיו כולם שואלים על ההתפתחויות ויוצא לי לשתף הרבה במה שאני עוברת וזה גם עוזר להרבה חברות שלי פתאום לשתף בהפלות סודיות שהיו להם,אני נעזרת מאוד במידע שיש להם מניסיון אישי,אפילו אמא שלי, הבונקר הזאת,סיפרה לי פתאום על הפלה טיבעית שהייתה לה.
יצא לי גם תזמון ממש טוב עם העבודה ,בשבועיים הקרובים אני עובדת רק יום אחד (ודווקא שם לא בא לי על שתמיכה והתשומת לב ואשמח לעבור הפלה בלעדיהם).
אז זהו,בנתיים זה קושי טיבעי שאפשר להכיל, אבל זה הורמונלי אז אי אפשר לדעת לאן זה יתפתח...

אני אשמח מאוד לשמוע עוד ועוד סיפורי הפלה,למי שהפילה בבית או בעיזרת הכדור הזה ,מה עזר לה? מה היא אמרה לגוף/אלוהים? מה זירז? מה היה הטריגר לכך? האם היו סימנים מקדימים לכך שזה עומד להגיע? עד כמה זה נעים/לא נעים/כואב? כמה ימים זה נמשך? כמה ימים נמשכה אצלכן ההתאוששות? האם אפשר להניק תוך כדי?

_מה שלומך?
חושבת עלייך...._

מה שלומך?
חושבת עלייך....

חיבוק גם ממני בהצלחה

תודה על השיתוף...

אני התחרטתי שלא חיכיתי ומיד נשלחתי לגרידה. לא בגלל שהיה סיכוי שיש דופק. לא היה סיכוי כזה.
אחרי הגרידה לא כאב לי כלום, בקושי דימום. כאילו כלום.
אבל אחרי יומיים וחצי, הגוף פתאום שם לב שהוא לא בהריון. והתחילו כאבים והתכווצויות, והדימום המוגבר הגיע. והרגשתי שזה פשוט הגיע בבת אחת, ככה פתאום.

אני בטוחה שאם הייתי מחכה להפלה טבעית, זה היה קל יותר לגוף.

phoo_ והתוספות, זה ממש ממש לא ארוך מידיי ולרגע אפילו לא עלה בדעתי למחוק. מאייפה הרעיון ההזוי הזה? אין לך מושג כמה התגובות שלך ושל יתר הנשים היקרות שכתבו לי פה עוזר לי ,נותן לי תחושה שרואים אותי ושומעים אותי ושאני לא לבד.
וגם נותן לי המון אינפורמציה מאוד חשובה ועוזר לי לקבל החלטות.
כרגע אני בוחרת שעדיין לא לקרוא על הפלות למיניהן,יכול להיות שאני מרגישה שהמצב עדיין הפיך? ולא רוצה לחשוב מחשבות שייצרו מציאות?! - שואלת את עצמי...
בכל מקרה אני עוברת תהליך מדהים עם עצמי, משתפת המון חברות ונשים מסביבי בתחושות של מצב הביניים הזה ומרגישה שממש מהווה השראה עבורם בגישה המורכבת והמגוונת שלי לעניין.
וזה שאני משתפת אחרות במה שעובר עליי זה,לבד שינוי ממש משמעותי,כי תמיד נרתעתי מלספר על עצמי על דברים שסותרים את דימוי "המושלמת" ששום דבר רע לא קורה לה והשינוי המשמעותי הזה הוא מסוג השינויים המאוד מאוד עמוקים שרק ילדים יכולים לגרום לך לעבור.
חייבת לסיים, העובר שכן הצליח להתפתח ולהיוולד זקוק לי
אמשיך אח"כ.
תודה.

קודם כל אני מאחלת לך שהכל יעבור בשלום - בהריון הזה, או בהפלה, ובוודאי בהריון הבא.
.
שנית - אם בכל זאת ההריון הזה נגמר - מציעה לך להסתכל בדפים שעוסקים בהפלה טבעית במקרים כאלה, נדמה לי שיש אחד שנקרא להפיל בבית או הפלה בבית. יש שם סיפורים שאולי יוכלו לעזור לך להחליט.

האם יש נזק כלשהו בלחכות שהגוף יאמר את דברו ויעשה את שלו ?
לפי הרופא שלי כן.
באיזשהו שלב עלול להיות זיהום בגוף שיכולות להיות לו השלכות לא פשוטות.
הבעיה כמו שהוא הסביר לי היא שאף אחד לא באמת יודע עד מתי זה בסדר לחכות וממתי זה הופך לבעיה.

אני גם חושבת שלא צריך לרוץ לגרידה.
וכשאצלי הייתה בעיה בהריון [בעבר] רק אחרי 4 שבועות הלכתי לבי"ח לגרידה.
מאד קיוויתי שהגוף יעשה את שלו לבד אבל כשזה לא קרה [ולמרות שהיה לי דימום היה לי ברור שהגוף לא עושה את שלו] החלטתי שאני לא מחכה יותר והלכתי לבי"ח.
אבל הגרידה התבצעה בשבוע 10 או 11 וכבר משבוע 6 היה ברור שמשהו לא בסדר.

מאחלת שאצלך הכל יהיה בסדר.
ובהחלט מצטרפת לתחושה שלך לחכות.
וגם תבדקי מה את מרגישה - לי למשל בהריון ההוא היה ברור מהתחלה שמשהו לא בסדר.
וככה באמת היה.
זה לא מפחית בטיפה אפילו את הכאב, האובדן והאבל אבל לא הייי בהתלבטות שאת נמצאת כי היה לי ברור שתינוק חי לא יצא מההריון הזה.

אצלך זה אחרת.
כל זמן שאת יכולה תחכי.
תבדקי תעקבי - אני באופן אישי מעדיפה כן להתייעץ עם רופאים ואז להחליט אם אני מקבלת או לא את ההמלצה.

יצא לי ארוך.. סליחה.. זו פעם ראשונה שאני כותבת על זה איפושהו.
אם לא מתאים לך לדף תמחקי בשמחה...

כשאצלי זה קרה המשכתי להרגיש רע במשך שבועות (כי לא בדקתי כמובן ונודע לי שהעובר כבר מת כמה שבועות טובים רק בשבוע ה12-13). אין שום צורך למהר, חוץ מזה שאת רוצה כמובן לדעת מה קורה. אני מציעה לך לנשום עמוק ולאט במהלך הימים הבאים ופשוט להתחבר למה שקורה, אלו ימים מיוחדים של התחלת הריון, גם אם הם במקביל ימים של סיומו.

_האם אני נוהגת בחוסר אחראיות,לדעתך/דעתכן בכך שלא רצתי כבר לבית חולים לעשות גרידה?
להיפך! את לא צריכה למהר!_
אלטרנטיבות לגרידה

_האם אני נוהגת בחוסר אחראיות,לדעתך/דעתכן בכך שלא רצתי כבר לבית חולים לעשות גרידה?
להיפך! את לא צריכה למהר!_

אני לא רופאה אבל ממש לא ברור לי למה צריך למהר לגרידה. האם יש נזק כלשהו בלחכות שהגוף יאמר את דברו ויעשה את שלו ? אנ תוהה האם המהירות שבה הולכים או שולחים לגרידה היא לא בעיקרה מההיבט של המתח הנפשי. לא כל-כך ברור לי איזה סכנה נשקפת למישהו מהסבלנות שבלחכות. אם צריך (והלוואי שלא) נראה לי שגרידה תמיד אפשר לעשות, לא ?

בשורות טובות

האם אני נוהגת בחוסר אחראיות,לדעתך/דעתכן בכך שלא רצתי כבר לבית חולים לעשות גרידה?
להיפך! את לא צריכה למהר!

נועה ברקת תודה יעל ההסבר, זה יכול להכין אותי לגרוע יותר ,אבל אני עדיין מנסה להתלות בתקווה הקטנה (קטנטונת) שהמכשיר הרפואי או הפיענוח של הטכנאית אולטראסאונד לא היו מספיק מדוייקים, שיש דופק ,אבל הוא לא נראה בשבוע 8 ויראה פתאום בשבוע 9, יכול להיות שזה סוג של הדחקה זמנית שנועדה לשמור עליי ולעזור לי לקלוט את זה בהדרגה.
רק בראשון בערב יש לי תור לאולטראסאונד נוסף ולרופאת נשים,האם אני נוהגת בחוסר אחראיות,לדעתך/דעתכן בכך שלא רצתי כבר לבית חולים לעשות גרידה?

לאפרת נ הרבה נשים סיפרו לי שהכל הפסיק להם בפתאומיות ,בגלל זה בבדיקה שאלתי את הטכנאית אולטראסאונד איך זה יכול להיות שהיא לא רואה דופק אבל אני ממשיכה להקיא ,בחילות, עייפות ,חולשה וציצים רגישים. היא אמרה שזה בגלל שהגוף שלי עדיין בהריון רק שהעובר שבו אולי לא התפתח ,היא אמרה שלפעמים לוקח קצת זמן לגוף לקלוט את המסר שהוא יכול להפסיק לייצר הורמונים ואיברים של הריון, לא יודעת אם היא שדיברה מתוך ידיעה והבנה בנושא (היא טכנאית אולטרסאונד ולא רופאת נשים).
בכל מקרה היום הרגשתי קצת פחות מעולפת ובמשך 3 שעות לא היו לי בחילות ולמרותו שאני מאוד סובלת מהבחילות זה ביאס אותי והלחיץ אותי ,עכשיו אני שוב עם בחילות,לשמחתי הרבה.

אצלי כשהדופק פסק הפסיקו בבת אחת כל סימני ההריון... זה היה מוזר כי פתאום הרגשתי כל כך טוב פיזית וכל כך רע בלב...

שק ההריון של העובר הוא חלק מהעובר, בדיוק כמו שמערכת העיכול שלך היא חלק ממך. אם באמת מה שאת מתארת נכון - התינוק שלך התפתח עד שלב מסויים - יצר את השק העוברי שלו, שזו משימה מסובכת ומורכבת, ואפילו את השלב של ראשית הלב שזה עוד יותר מורכב ומסובך. קורה הרבה בדיוק בנקודה הזו שמחייבת להתחיל בהתמיינות יותר מדוקדקת של מערכות האיברים השונות, שהעובר מפסיק את התפתחותו. אחת הסיבות שבעבר הרחוק נשים היו שומרות בסוד את דבר ההריון עד חודש שלישי - קשורה לעובדה שמדובר בתקופה קריטית ביותר - שרבים העוברים שלא מצליחים לעבור אותה. זה קורה, וחשוב שתדעי שהיה לך שם תינוק לכל דבר, וברור שאת עצובה.
חיבוק

אני חושבת שהבדיקות בשבועות הכל כך מוקדמים האלה מנסות לתפוס משהו שהוא ערטילאי מלכתחילה. תחילת החיים - מה זה אומר? רגע ההפריה? שבוע כזה או אחר? עובר בגודל מסויים? הכל קסם בלתי מובן ולא ניתן למדידה, והכל יכול לקרות.

תודה , התגובות שלכן מאוד מעודדות.
אני מצליחה בימים האחרונים להיות יותר במקום של תקווה (או שאולי קוראים לזה הדחקה?הכחשה?)ופחות באבל, גם עזר לי מאוד שלקחתי חופש והורדתי הילוך,מוזר שבהתחלה הייתי מדברת הרבה עם העובר ,מבקשת ממנו להחזיק מעמד ולהתמודד עם ההתחלה האינטנסיבית של הגדילה ומבטיחה לו שאעשה הכל כדי להעניק לו חיים טובים ככל האפשר. ומאז שנודע לי ש"יש בעיות" אני מדברת עם הגוף יותר מאשר עם העובר, מבקשת מהגוף לסמן לי מה הוא צריך שאעש עבורו כדי שיחזיק את ההריון הזה ה, מבקשת ממנו להיות חזק, להיות מיכיל ומיטיב עם העובר שמנסה לגדול בתוכו וכו'.
מבחינה כלכלית,קצת לחוץ, ביום ראשון הקרוב אעשה אולטראסאונד "רגיל" ונראה ,בכל מקרה,במידה ואתבשר לגרוע מכל, בשום פנים ואופן לא אעשה גרידה לפני שאוודה אצל הרופאה הפרטית הכי טובה בעולם שבאמת אין דופק ושלא מדובר בטעות טכנית של מכשיר.

ושואלת שוב, אשמח אם תוכלו לענות לי מניסיונכן, יש לדעתכן בכלל סיכוי ששוב הייתה טעות במיכשור?
ז"א- אני יודעת שיכול להיות שבשבוע 8 לא יראו דופק באולטראסאונד למרות שיש דופק לעובר והדופק נצפה רק בשבוע 10 או 12 ,היו פה כמה דוגמאות (מאוד מעודדות)לכך.
אבל האם יכול להיות שהמכשיר הראה דופק בשבוע 6,מוקדם מאוד יחסית ,ופתאום הפסיק להראות דופק?שפתאום המכשיר "נחלש"?יכול להיות שהמכשיר "זייף" ולא דייק בזמן הבדיקה ושלקראת שבוע 12 של ההריון הכל יהיה פתאום בסדר? יש לדעתכן תקווה כזו,או שאני סתם בהכחשה/הדחקה של המציאות?

אני מבינה שמאוד מאוד קשה לך,
כרגע אל תחשבי על מוות ואל תתאבלי - אם את יכולה תעשי מדיטציה או שוחחי עם עצמך ועם בן זוגך על קבלה של המצב הנוכחי שהוא אי ידיעה,
דברי עם גופך שידאג לבריאותך ותסמכי עליו.
עוד דבר - אם יש לך אפשרות מבחינה כלכלית - תעשי בדיקה פרטית.
חיזקי ואימצי@}

קשה לי שאני לא יכולה להתאבל עד הסוף,כל פעם כשקצת עצוב לי אני מייד מרגישה לא נעים,כי אולי בכלל הכל בסדר ואני מתאבלת על עובר חי ?!
יש לדעתכן בכלל סיכוי ששוב הייתה טעות במיכשור?
ז"א- אני יודעת ש יכול להיות שבשבוע 8 (+1) לא יראו דופק באולטראסאונד למרות שיש דופק לעובר,היו פה כמה דוגמאות לכך,אבל האם יכול להיות שהמכשיר הראה דופק בשבוע 6, (+1) מוקדם מאוד יחסית ופתאום הפסיק להראות דופק?פתאום המכשיר "נחלש"?יכול להיות שהמכשיר "זייף" ולא דייק בזמן הבדיקה ושלקראת שבוע 12 של ההריון הכל יהיה פתאום בסדר?

אוווף,זה כל כך קשה להיות אישה ואמא !!!! לגמרי !!

אוווף,זה כל כך קשה להיות אישה ואמא !!!! לגמרי !!
(()) יהיה בסדר.

אוווף,זה כל כך קשה להיות אישה ואמא !!!! לגמרי !!

תני לעצמך להרגיש כל מה שאת מרגישה.

תודה ! יש בפי בשורות ,לא בטוח שטובות ,בשורות שמדגישות את האבסורד שבתלות שלנו במכשירים רפואיים, הוא מראה עד כמה יש לקחת אותם בערבון מוגבל.
בחמישי האחרון נאמר לי שאין עובר,שהוא נעלם משק ההריון שלו. היום,ראשון, במכשיר אולטראסאונד אחר פתאום דווקא כן יש עובר,אבל אין דופק (היה דופק באותו מכשיר לפני שבועיים) ונראה כי ההתפתחות שלו הפסיקה בערך לפני יומיים.
זה מצב מאוד מבלבל כי עדיין לא מדברים באופן סופי על מות "החלום והעובר" אך מצד שני כבר די ברור שמשהו שם לא בסדר ,אני נעה בין תקווה להתאבלות על ההריון הזה,הבחילות הולכות וגוברות וכך גם יתר סימני ההריון, הרופאה הסבירה לי שאזה בגלל שאני עדיין בהריון,רק שהעובר כבר כנראה ללא דופק.
מצד אחד בא לי לשים סוף לסבל על ידי גרידה מהירה, למה לסבול מבחילות ועייפות נוראית אם בסוף אצא מידיים ריקות?
מצד שני - יש בי קול שאומר שעליי לעבור את זה כמה שיותר טיבעי, שגם הריון על שלל תופעותיו ללא עובר שמתפתח זה משהו שעליי לעבור במשך כמה ימים ולהמתין להפלה טיבעית,ללכת עם הגוף.
חזרתי לעבודה היום כרגיל וכביכול תפקדתי כרגיל אך כל הזמן צצו לי דמעות בעיניים,אני מרגישה שזה מוקדם מידיי ומתכוונת לצאת מחר ליומיים של חופש.
אוווף,זה כל כך קשה להיות אישה ואמא !!!!

בשורות טובות, ישועות ונחמות

תודה.
הרופאה אמרה לי לחכות שבוע אבל אני מתעקשת להבדק מחר על הבוקר,כי אם ,כמו שנראה לי, זו טעות טכנית של מכשיר רפואי מיושן,אז אני לא רוצה להמשיך להיות בדאגות ולהפסיק לספר לכולם בשמחה על ההריון וכדומה. מעדיפה לדעת כמה שיותר מהר שהכל בסדר.
ואם חס וחלילה עדיין השק יהייה ריק ,אז אמתין שבועיים ואמשיך לקוות.
והשאר מין אללה...!

מחזיקה לך אצבעות

מחזיקה לך אצבעות א יקרה

_ם לי יש ילדה מתוקה מתוקה שבשבוע שביעי לפי הספירה המקורית היתה "שק הריון ריק" - חיכיתי שבועיים (ולא כמה ימים כמו שהמליץ לי הרופא) כשבמקביל נדרשתי לבצע בדיוקת דם של הורמון ה- HCG שהמשיך לעלות והיווה סממן משמעותי להמשך ההריון. בשבוע עשירי שוב חזרתי לרופא והפעם היה דופק ותיקון של תאריך הוסת האחרון בכעשרה ימים !!
היום אני יודעת שלפחות כרגע, הביוץ שלי הוא בכלל לא ביום ה- 14-15 אלא הרבה יותר לכיוון היום ה- 21 !_
גם אצלי אותו סיפור אחד לאחד ! בהצלחה מחזיקה אצבעות !

א
הכל לטובה יקירתי!
אל תדאגי, הטוב ביותר עבורך הוא שיתממש
@}

עכשיו עברו הבחילות ואני מבואסת מזה...נאחזת בעייפות שלי כתקווה אחרונה...אוף...

מחכה לשמוע ממך ומקווה שהכול יהיה בסדר

גם לי יש ילדה מתוקה מתוקה שבשבוע שביעי לפי הספירה המקורית היתה "שק הריון ריק" - חיכיתי שבועיים (ולא כמה ימים כמו שהמליץ לי הרופא) כשבמקביל נדרשתי לבצע בדיוקת דם של הורמון ה- HCG שהמשיך לעלות והיווה סממן משמעותי להמשך ההריון. בשבוע עשירי שוב חזרתי לרופא והפעם היה דופק ותיקון של תאריך הוסת האחרון בכעשרה ימים !!
היום אני יודעת שלפחות כרגע, הביוץ שלי הוא בכלל לא ביום ה- 14-15 אלא הרבה יותר לכיוון היום ה- 21 !

אני מנסה להכנס לגוף ולהפעיל אינטאיציה ,לעשות לעצמי אולטאסאונד פנימי ולבדוק אם הכל תקין או לא,אבל זה מאוד מבלבל אותי.
חרדות מהפלה היו לי מהרגע הראשון,אבל נראה לי שזה בגלל שרצו הרבה סיפורים כאלו מסביבי,ז"א ממקור קוגניטיבי.
והגוף? הגוף היה מותש מאוד מאוד,הייתי נרדמת לפעמים ב 18:45 עד למחרת בבוקר, הייתי פשוט מתמוטטת מעייפות ולפעמים שכבתי ממוטטת במיטה והרגשתי שהגוף ממש נלחם להחזיק את ההריון הזה, הרגשתי שיש לו קשיים ולכן הוא מרדים אותי כל הזמן כדי שאנוח והוא יוכל להמשיך להלחם,הייתי מדברת אליו ומעודדת אותו (אל הגוף,וגם אל העובר).
והיום? קשה לי לדעת ,אבל אני קצת מרגישה שיש יותר סיכוי שהכל בסדר מאשר סיכוי שלא...

תודה,בנות !
היום אדע אם יש לי תור למכשיר אולטאסאונד טוב יותר כבר לראשון בבוקר,,הדברים שלכם עודדו אותי. למרות שבסופו של דבר מה שצריך לקרות יקרה.
רציתי לשאול, האם במקרה של עובר שנעלם לא אמורים להעלם איתו שאר התופעות של ההריון ? אני צריכה פיפי כל שנייה, רגישות לריחות,בחילות וכמעט הקאות,חולשה ועייפות והרגשה של הרחם גדלה ונמתחת ובטן שגדלה ויצאה מאוד מהר (אני נראית כבר בחודש שלישי).

בשבוע 7 ראה הרופא רק שק הריון ריק ולא מצא דופק. סרבתי להתערבות ושבוע לאחר מכן אצל רופא אחר עם ציוד יותר חדיש, נצפה גם עובר וגם דופק.

ככה בדיוק היה לאמא שלי- -והנה אני! אבל גם יכול להיות שזה נגמר.
כוססת ציפורניים אתך

קורה שהעובר נספג ונשאר שק הריון ריק. זה בד"כ בא כשאר יש איזשהו פגם בעובר ושק ההריון ממשיך לגדול בעוד העובר הפגום מתנוון ונעלם. זה מנגנון פלאי של תיקון נזקים.
רק שתדעי, שבהריון השלישי שלי, זה שממנו נולד בני השני, בשבוע 7 ראה הרופא רק שק הריון ריק ולא מצא דופק. סרבתי להתערבות ושבוע לאחר מכן אצל רופא אחר עם ציוד יותר חדיש, נצפה גם עובר וגם דופק. בהריון השני, זה שלא נגמר בילד, היתה העלמות של העובר בערך באותו זמן אבל שום ציוד שבעולם לא גילה אותו מחדש, וחמישה שבועות אחרי זה הופיע דימום שגמר את ההריון לגמרי. ואני מאמינה שהכול לטובה. באמת! מה שיהיה- לטובה.

אני לא יודעת אם זה אותו דבר או לא,אבל בכל מקרה. אצל חברה שלי בשבוע 8 לא ראו דופק ואמרו לה שכדאי לעשות גרידה.התעקשה שלא, בשבוע 12 שעשתה שוב בדיקה ראו דופק.
בכל מקרה מחבקת אותך.

שיעבור בשלום ובכל מקרה אם תהיה בעיה ...תבוא הפעם הבאה במהרה ומאחלת המון בריאות.
(לא מכירה את הנושא)

אין לי מה לספר, רק לאחל לך שיגמר בטוב.

בשבוע 6 באולטראסאונד ,ראו שק הריון ודופק עוברי.
עכשיו,שבועיים אחרי,ראו שק הריון ריק ומזווית אחרת הרופאה ראתה משהו ש"יכול להיות כמו עוד שק חצוי לשתיים שאולי יש בו סוג של הד עוברי" (שזה לדבריה שונה מדופק ולא ברור לי מה זה,אשמח להבהרות).ולא ראו דופק, בכלל, בשום מקום ברחם.
המכשיר היה נראה לי מאוד מיושן,יותר ישן מהראשון שבדק אותי (הבדיקה הראשונה נעשתה על ידי טכנאית אולטראסאונד והשנייה על ידי רופאת נשים).
קבעתי שוב אצל הטכנאית אולטראסאונד לשבוע הבא.
אני עייפה ועם בחילות ועכשיו גם מודאגת ועצובה.
האם קרה למישהו,ואיך זה נגמר ?
אשמח למידע,תמיכה, וסיפורים אישיים.
הלוואי הלוואי שזו טעות טכנית ושהכל בסדר,הולכת לדבר במיטה עם הגוף שלי...