תודה אום
אני, לא מוכנה להיכנס לענייני שעון בשביל זה... אבל אתעקש על יניקה ממש לפני שיוצאים מהמיטה או שזה יהיה כבר בסלון.
ביום שהודעתי לו שאנחנו לא יונקים יותר במיטה..הוא כמובן חלה שלשולים מאוד לא נעימים יומיים וחצי וחום של יום ולילה אחד...
אז חזרנו ליניקה ממש מתי שבא (וזה היה הרבה) ועכשיו שוב חוזרים למשטר.
הכוונה שלי היא לעשות אימון בהתאפקות, כדי שלא יהיה קשה מידי. ולכן אני עושה זאת מאוד מאוד הדרגתי.

אני בסופו של דבר החלטתי להחזיר את הנקת הבוקר, כי ראיתי שהילדה מאוד צריכה אותה. אבל עברתי לתכנית שהצעתי פה וזה עובד בהצלחה: יונקים רק אחרי שהשעון מצלצל, בשבע בבוקר. זה עובד מעולה. תוך יומיים קיבלתי ילדה שמתעוררת בשבע אחרי שלושה חודשים של השקמות בחמש (מהיום בו הפסקנו הנקת לילה). גם שעון הקיץ הבא עלינו לטובה שיפר מאוד את העניינים. מנבירה פה בדפים רלונטים ראיתי שזה קורה לכולם שכשמפסיקים הנקת לילה היונק מחכה ליניקה עם קריאת התרנגול. הכתובת היתה על הקיר, איך לא ראיתי אותה קודם? אבל מאוד ממליצה לנסות את שיטת השעון המעורר. הצלצול מלווה בחיוך זורח מאוזן לאוזן.
היות ואצלי מה שמצלצל זה השעון בסלולרי, לפעמי היא שומעת צליל של סמס ומיד מודיעה לי שהשעון צילצל והיא מוכנה ומזומנה ליניקה...

אנסה, לא מבטיחה (-:
כל כך בא לי גמילה טבעית, אבל...שתקרה ממש בקרוב .
אני יכולה להמשיך להניק, אבל באמת באמת בא לי כבר לסיים עם הפרק הזה.
זה בטח יהיה כמו עם הגדולה.
גמגמתי גמגמתי ואז אחרי התאונה שעברתי, המשכתי להניק את שניהם והרגשתי שזה מעבר ליכולותיי-
תפסתי איתה שיחה ממש ממש רצינית וזהו זה. הייתי מאוד החלטתית. היא ניג'סה במשך שבועיים וזה גווע.
תארו לכם איזה מתוקה ואמיצה. אותה הפסקתי ואת אחיה המשכתי...
לא קל.
היא דווקא עברה את זה ממש בסדר (הייתה בת רבע לשלוש)

אמנם לא הנקתי עד גיל 3, אבל אני יכולה לספר איך הילדון נגמל מהנקת הבוקר לפני בדיוק שנה (בגיל שנתיים וחודש). עברו לשעון קיץ. בגלל המעבר הוא התחיל לישון קצת יותר מאוחר בבוקר, וכשהוא קם כבר יכולתי להציע לו ארוחת בוקר, ויכולנו להתחיל את היום מחוץ למיטה, קרי הנקה פחות נגישה. תוך כמה ימים נוהל הבוקר השתנה, ופשוט לא חזרנו להנקה.
מעבירים את השעון בסוף השבוע הזה, הרבה ילדים משנים דפוסי שינה אפילו לכמה ימים סביב המעבר, אולי תוכלי לנצל את המעבר לטובתך, לצורך הגמילה הזו.

<לא מאמינה שעברה שנה מאז שנגמל>

תודה רבה דגנית.
נעמת לי עד מאוד @}

המסקנה שלי אחרי 4.5 שנות הנקה ומליון תכניות לגמול בדרך, היא שכל עוד טוב גם לך וגם לו, זה טוב. אם את מרגישה שמיצית נראה לי שבגיל 3 הוא יוכל להתמודד יפה עם הגמילה, גם פיזית וגם רגשית. אני חושבת שעדיף להשאיר את זה כחוויה חיובית לשניכם במקום למשוך כי צריך. כמובן שמדובר על גיל שלוש ולא על יונקים פיצפונים.
בכל מקרה בהצלחה ושתדעי שלא משנה מה תחליטי את האמא הכי נפלאה בשבילו.

נדמה לי שילד בן 3 שכבר יש לו שיניים, לועס ואוכל הכל- אין בעיה להפסיק.
אפשר להגיד את זה גם על ילד בן שנתיים
אי אפשר לכמת את הערך הרגשי של ההנקה. ומצד שני, מי יכול למדוד את הערך שהוא מפיק ממנה, לעומת הקושי שלך? מה יותר קריטי? רק את יודעת מה יותר חשוב לך.
אם את בדרך לגמילה סופית, אני חושבת שכדאי להתחיל מלוותר על ההנקה שפחות חשובות לו (נגיד בשעות היום), ולהשאיר לסוף את אלה שממש קשה לו בלעדיהן.

כלומר, למה להחליט מראש מתי לגמול? ולהמ דווקא 3 ולא 2 או 4?

למה? כי אני מניקה כבר ארבע וחצי שנים ברציפות, מתוכם שנה וחצי הנקתי שניים.
אני ממש לא מאלה שנהנים מההנקה, אך מכיוון שמבחינתי כך אני נותנת את הטוב ביותר, אני עושה זאת.
נדמה לי שילד בן 3 שכבר יש לו שיניים, לועס ואוכל הכל- אין בעיה להפסיק.
גם החתולה בשלב מסויים בועטת בגור ואומרת לו : לך חפש לך אוכל.
אז אני לא חתולה ומתאפקת יפה כבר הרבה זמן.
ועם כל הדיבורים האמיצים שלי, מאוד קשה לי להפסיק אותו (-:

גם אצלי הוא יונק כשמקיץ בבוקר. בן שלוש. זאת ההנקה העיקרית, היחידה שנשארה הנקה של ממש. שעת היקיצה תלויה בשעת השינה, ומכיוון שהוא עדיין נרדם בצהריים וקשה מאוד למנוע ממנו שנ"צ כי הוא פשוט צונח אליה - מכיוון שכך הוא נרדם די מאוחר, לא לפני תשע בערב, ולא מתעורר מוקדם מדי. כשהוא היה מתעורר בחמש זה אכן היה מטריף אותי. היום זה יותר סביבות שבע, ואם אחותו לא עושה יותר מדי רעש כשהיא קמה הוא יכול לישון גם יותר. ואז זה לא נורא בשבילי להניק כשהוא מבקש.
אני גם מרגישה שככל שאני פחות מתנגדת כך הוא פחות לחוץ על זה.
אה, ויש לו כוס מים לידו. לפעמים הוא אפילו מעליב אותי - נצמד לאבא ומבקש את המים ולא מתייחס אלי בכלל (-:.

תכננתי לגמול אותו עד גיל 3
למה, בעצם?
כלומר, למה להחליט מראש מתי לגמול? ולהמ דווקא 3 ולא 2 או 4?

אני גמלתי מהנקות לילה באופן יזום. פשוט הודעתי שיותר לא יונקים עד הבוקר. בהתחלה קרה פה ושם שביקש לינוק בלילה, אמרתי שיקבל בבוקר (בלי לדבר על אור וכאלה- בבוקר), וחיבקתי, וזה הספיק. אם קורה שהוא מבקש לינוק מוקדם בבוקר, כשיש אור אבל מוקדם מדי לקום, כמעט תמיד אני נותנת ושנינו נרדמים שוב, וזה דווקא מאריך את השינה (ולא אכפת לי להניק שוב כשמתעוררים סופית- ואת זה הוא לא תמיד מבקש). אם זה מרגיש לי מוקדם מדי- אומרת לו שעוד לא בוקר. אם היה מתעקש ובוכה, אני חושבת שהייתי נותנת לו לינוק- זה פשוט לא קרה, מה שגורם לי להסיק שהוא כבר לא היה זקוק במיוחד להנקות האלה.

נסי להקפיד כמה ימים על ארוחת ערב יותר מלאה ומשביעה
עבד מצויין אצלנו.
בנוסף גם דאגתי שלא יאכל שעה או יותר לפני ארוחת הערב (לא חלילה שרצה ולא נתתי, פשוט לא הצעתי)- ואז הוא אכל ממש טוב ומשביע, וישן טוב יותר.
בימים שנישנש לפני האוכל הוא לא אכל טוב ואז הלילה היה נראה בהתאם.

נקודות, זה מחול ורוקדים אותו שניים. ובכל זוג כזה יש צרכים אחרים. אצל חברתך נשמע שהילד היה זקוק פחות מילדך ליניקה הזאת (אם אני נותנת הוא לוקח גם לוקח) ואת נשמעת עייפה. אז איך מספקים את כל הצדדים? שאלה גדולה...

בקשר לרעב, נסי בננה וכוס מים ליד המיטה. נסי להקפיד כמה ימים על ארוחת ערב יותר מלאה ומשביעה. אולי לא תצטרכי להתמודד עם הסוגיה אחרי אלה.

ניצן אמ, אום אל קיצ וורד לב
המון תודה לכן.
מדהים כמה הידיעה שאני לא לבד עוזרת. אף אחת לא באמת יודעת מה תפקיד היניקת בוקר הזו...
אבל, לא נורא. אני ככל הנראה אמשיך לסרב לו לפנות בוקר ואתן לו כשקמים.
אני חייבת ללכת איתו לכוון גמילה- עייפתי עד מאוד.
אני משערת שיש לזה קשר לכך שהוא לא מקבל יניקה לפני שינה ואז הוא מתעורר צמא/רעב- אז שילמד לדחות סיפוקים עד שנחתוך לגמרי.
ראיתי אצל גיסתי גמילה טבעית וזה נראה נפלא רק שאצלה בשלב הזה כבר כמעט לא ביקש בעוד שאצלנו אם אני נותנת הוא לוקח גם לוקח (-;
יום נפלא לכולכן@}

_יניקות במעברים (לפני השינה וכשקמים) הן האחרונות שנשארות אצל פעוטות.
זה גורם לי לחשוב שהן הכי חשובות להם. אני מאמינה שיש חשיבות להנקה גם אצל פעוטות, גם תזונתית וגם חיסונית וגם התקשרותית.
לא נראה לי שאת מזיקה לו.
קחי בחשבון שיכול להיות שהוא פשוט רעב._
פשוט כל מה שניצן אמרה.

באמת צריך להזהר עם משפטים כמו 'תוכל לינוק בבוקר, כשיהיה אור'. הם מחכים לו וקמים ממש עם אור ראשון, מעין כיוונון עצמי של השעון הביולוגי...על השנייה
אצלנו בן ה-3 יונק לפני ואחרי שינה בד"כ (לילה ולפעמים גם צהריים). גם הוא יכול לינוק בחמש וחצי שש, לחזור לישון ולרצות שוב כשממש קמים.
אני נענית לפי מה שמתאים. אם צריכה לקום ולהתארגן מהר יותר, לא מאפשרת. אם יש זמן, מאפשרת.
היום, למשל, העברתי אותו ישר לעגלה מהמיטה, כי הייתי צריכה להוציא את הגדולה להסעה. אז הוא התלונן ש"רוצה לינוק", אמרתי "אח"כ, כשנחזור הבייתה" וכשחזרנון לא בקש שוב. אז לא הצעתי.
גמני מתכננת לגמול מתישהו כשיגמר החורף רשמית, נראה איך זה יהיה... אין לו בעיה אם אני לא בסביבה. ישן עכשיו בסופ"ש אצל הוריי והסתדר יופי בלי.

אנחנו באותו עניין בדיוק. גמלתי את בת השנתיים וחצי מהנקה לילה לפני שלושה חודשים והיא הסתדרה עם זה יפה, אבל מה, בגלל שאומרים לה שתוכל לינוק כשיהיה אור היא מתעוררת "עם הקוונט הראשון". אני אומרת לה: עוד לא באמת אור. טוב, אפשר להתווכח על זה ועכשו אני חושבת שזה באמת לא רעיון טוב להשתמש באור כמדד. בקיצור היא בוכה עד שנהיה באמת אור ובשורה התחתונה כל המשפחה ערה כבר מחמש. כבר שלושה חודשים ככה. אתמול אמרתי לעצמי נלך איתה, הנקתי אותה בחמש והיא אכן חזרה לישון והתעוררה שוב בשש להנקה נוספת... לא התווכנתי להוסיף עוד הנקה... אז החלטתי חלאס הנקות בוקר בתקווה שנחזור לישון עד שבע. אילו הייתי רוצה להמשיך להניק אולי הייתי מנסה משהו אחר: לשים שעון מעורר לשבע להגיד שאפשר לינוק רק אחרי שהשעון מצלצל. אבל לצערי אנחנו בדרך החוצה מההנקה שלה בכלל אז זו הזדמנות להיפרד מההנקה הזאת. נקווה שילך קל.
ממה ששמעתי וקוראת פה, הרבה ילדים מתעוררים בדיוק בשעה הזו של לפנות בוקר כדי לינוק. כנראה שהגוף שלהם מרגיש את זה, את הבוקר בא. נשמע לי דבר בריא. לצערי לא רלוונטי לחיים שלנו. לא מתאים לי יקיצה בחמש.
טוב, זה יקרה עוד חצי שעה בערך... בהצלחה לנו ולכם.

יניקות במעברים (לפני השינה וכשקמים) הן האחרונות שנשארות אצל פעוטות.
זה גורם לי לחשוב שהן הכי חשובות להם. אני מאמינה שיש חשיבות להנקה גם אצל פעוטות, גם תזונתית וגם חיסונית וגם התקשרותית.
לא נראה לי שאת מזיקה לו.
קחי בחשבון שיכול להיות שהוא פשוט רעב.

בני בן ה-3 עדיין יונק. תכננתי לגמול אותו עד גיל 3 אבל...אני מתמהמהת.

נכון להיום יונק בערך 3 פעמים במשך היום. הפסקתי את היניקה לפני השינה אבל, לפנות בוקר הוא מתעורר ומבקש לינוק. אם אני נותנת אז הוא כמובן מבקש לינוק משני הצדדים וזה לוקח זמן עד שבסוף אני אומרת לו : די, אני רוצה לישון.
הוא מסתובב ונרדם וכשהוא מתעורר הוא מבקש שוב.

יש ימים שאני מתרעמת על היניקת טרום בוקר הזו. מה הוא תינוק? ואני מסרבת להניק אותו. לפעמים הוא נרדם ולא קם יותר עד הקימה ממש , אך יש ימים לא מועטים שהוא כל הזמן מתאונן תוך כדי שינה ועושה כל מיני קולות של סבל כזה וממש מתנפל עלי כשקמים.
לשאלותיי:
אני עושה לו עוול?
האם יש חשיבות מיוחדת ליניקה לפנות בוקר?
האם ילד בגילו, שאוכל כבר הכל, ניזון באופן משמעותי מהחלב?
מה בעצם היניקה מספקת לו בגיל כזה?

אשמח לשמוע מידעותכן/נסיונכן.
תודה@}