מחפשת המלצה לרפידות הנקה חד פעמיות מחומרים טבעיים (נאמר לא ג'ונסון).
וגם בקבוקים - נטולי החומר הרעיל הזה שיש בפלסטיקים - רצוי שמתאימים לתינוקות יונקים (זרימה איטית וכו').

http://www.mako.co.il/ninemonth-your-body/Article-ca578d97fcb4e31006.htm&sCh=e278a22a98f1e210&pId=1191187746
תראו את זה
משמח לראות שהתהפכו היוצרות, ועכשו מי שלא מניקה צריכה להסביר למה בחרה בחירה כל כך מוזרה, והיום זה כל כך מקובל להניק שמי שלא מניקה מרגישה צורך להתנצל(או לומר בפה מלא בכתבה בעיתון שהיא בככל לא צריכה להתנצל בפני אף אחד)
היה לי עצוב שמישהי אמרה בהקשר של האי-הנקה ש'היא לא אמא כזאת אינטנסיבית'. מה לעשות שתינוק זה דבר אינטנסיבי? איך אפשר להמלט מזה?

אני מרגישה את זה גם בסביבתי הקרובה, אפילו הנשים שהן ממש לא כאלה 'בריאות' 'טבעיות' או 'ברצף' ולא חושבות שזה רעל לתת אוכל מעובד כל כך לתינוק, הן מניקות 6-9 חודשים (גיסות שלי למשל). ואלה שקצת יותר בכיוון מניקות שנה. ואלה שעוד יותר בעניין מגיעות לשנה וחצי-שנתיים עד שרוצות ילד נוסף.

ההנקה נהייתה הנורמה המקובלת
מעניין מתי יגיעו לזה שגם פעוטות זה נורמלי להניק
נותן תקווה לא?

[u]האם בילד שלישי הגוף כבר יודע מהר יותר לייצר חלב תוך כדי ההנקה? האם ההנקות הקודמות של הגדולים משפיעות על למידת הגוף והרגלי הגוף?[/u]
כנראה שכן :-)
הרבה נשים מדווחות שבהנקות שניות ומעלה הגוף מתנהג שונה. יש למידה פיזיולוגית מהנקה להנקה.

סקרנית
אז מנסה שוב

יש לי ילד שלישי בן כמעט 3 חודשים. היה לי גודש רק בהתחלה יום או יומיים. השדיים שלי לרוב מרגישים ריקים
גם אחרי לילה שהוא מושך שעות ובאמצע הלילה אוכל רק צד אחד
עם הילדים הגדולים אני זוכרת תחושת מלאות אחרי שלא אכלו מצד אחד הרבה זמן. רק בשלב מאוחר יותר לקראת גיל שנה השד הרגיש ריק רוב הזמן
האם בילד שלישי הגוף כבר יודע מהר יותר לייצר חלב תוך כדי ההנקה? האם ההנקות הקודמות של הגדולים משפיעות על למידת הגוף והרגלי הגוף?
(אני לא דואגת למשקל הוא עולה יפה, רק סקרנית מה קורה פה)

הי אור
תנסי להניק משני השדיים בשכיבה על אותו צד. כשמניקים מהשד העליון פשוט צריך להטות את הגוף קצת יותר קדימה (כאילו את עוברת משכיבה על הצד לשכיבה על הבטן, אבל עוצרת באמצע).
גם לא כל כך קריטי להחליף צדדים בלילה, את יודעת. ההנקה שלכם כבר מבוססת. קורה לי פה ושם שאני מתבלבלת ומניקה כל הלילה בעיקר מצד אחד ובבוקר קמה עם גודש- לא קרה כלום, הנקת בוקר יסודית פותרת את הבעיה :-)

:) הבנתי.. תודה..
אני גם מבינה שאין ממש משהו שאפשר לעשות, רק לקוות שזה יעבור עד ההריון הבא, כי אז באמת אצטרך לישון..
שוב תודה!

זה בטוח לא פוגע בגדילה שלו, מה שחשוב זה לדאוג שזה גם לא יפגע בשינה שלך. :-)
להרדם חזרה אחרי התעוררות קצרה זה מיומנות שאפשר לפתח. ההמלצה שלי היא שאחרי שאת מתמקמת להנקה, תעשי הרפיה קצרה, ואז תעברי להקשיב לנשימה. אחרי השלב הזה, אני בדרך כלל לא זוכרת את ההמשך... ZZZ

דבר ראשון- תודה על התייחסותך, אחרי ששלחתי ההודעה ראיתי שעבר זמן רב מאז שרשמו כאן משהו.
אני מניקה בשכיבה, רק מסתובבת, כל פעם ציצ אחר.. כבר בקושי זוכרת איזה מהם היה האחרון... השאלה היא האם זה אי-פעם יסתדר ועליי להיות סבלנית, או שצריך לעשות משהו אחר? האם יש מצב שזה פוגע בגדילה שלו? שוב תודה..

הכי טוב: ללמוד להניק בשכיבה. ככה אפשר לישון ולהניק בעת ובעונה אחת.

שלום, אני חדשה באתר ומבקשת את עזרתכן, יש לי תינוק בן 7 חודשים אשר ישן איתנו במיטה (בצד שלי, ולפעמים באמצע הלילה אני מעבירה אותו ביני לבין בעלי), אני מנסה לגדל אותו לפי הרצף, עד כמה שאני יכולה. הוא יונק מלא (מספר שעות אצל המטפלת מקבל חלב שאוב מבקבוק). הקושי שלי הוא בלילה. כל שעתיים בערך הוא מתעורר לינוק. אני רוצה להישאר זמינה עבורו, וגם שהיניקה תהייה זמינה, אבל גם רוצה לישון.. מה אפשר לעשות כדי שלפחות יפתח פער של 4 שעות בין ההתעוררויות בלילה? תודה

_מחקתמר (20.03.2003 10:35):
משהו שנזכרתי היום.
לפני כמעט 4 שנים היינו, אני ובעלי, בתאילנד.
במסגרת הקניות שם נתקלתי במיחם מאוד יפה וקטן. אמרתי לבעלי- וואו זה מצויין כי כשיהיה לנו תינוק עוד שנה שנתיים אנחנו נצטרך מים רתוחים כל הזמן בשביל האוכל שלו בהתחלה....
אז קנינו את המיחם.
אתמול מצאתי אותו ארוז עוד מהנסיעה. הקטנה שלי בת קצת יותר משנה ולא טעמה תמ"ל מעולם.
מצחיק לא? שרעיון ההנקה אפילו לא עלה במוחי באותה תקופה...אולי שאולי זה עצוב?
ועוד יותר עצוב שחברות שלי אומרות שאני אהיה חייבת לתת לה תמ"ל כי יש בזה הרבה ויטמינים וברזל...ואני מסבירה- זה הרי התחליף, איך התחליף אמור להיות יותר טוב מהמקור???_

מרגישה ממש כך..
גם אני חשבתי על בקבוקים, על סימילאק VS מטרנה.. אבל לא חשבתי לרגע ששנה וחודש + מהלידה אני עדיין אניק (ובעצם זו עדיין התזונה העיקרית של הפיצית שלי)
מי היה מאמין....
ועכשיו כל זה נראה לי הזוי..
בשביל מה לעזאזל אני סוחבת את זני הציצים האלו כל חיי אם לא בשביל להניק הא?
כמה ברור..
או כמו שאומרים - מה שרואים מכאן לא רואים משם

כן, אבל לפעמים לוקח קצת זמן עד שהשד מתמלא מחדש...
אופציה לזירוז ההתמלאות היא כמובן להעביר את התינוק משד אחד לשני

הגוף מייצר חלב תתוך כדי ההנקה, כך שאין דבר כזה ששד מרוקן, משום שהוא לא מקביל לבקבוק שהוא כלי איכסון אלא למכונה לייצור רציף. כמו שאת יודעת שהלב שלך פועם ועושה את העבודה, כך השד שלך יודע את פעולתו ותפקידו והוא ימשיך לייצר חלב כל עוד יש דרישה.

בס"ד
[u]הוא "מגיע" או יותר נכון" זורם" כשאומני קוראת לו ביניקות.[/u] -האם יש מצב שהחלב נגמר? ז"א- אחרי שהוא יונק ויונק ויונק ויונק? או שאם הוא ימשיך לינוק יווצר עוד חלב?

[u]אז נכון שחיים בעיר הם עם זיהום ורעש אבל יש קירבה למוקדי תרבות, אפשר ללכת ברגל לחברים ובכלל לכל מקום, יש הרבה יותר אפשרויות בחירה[/u]
סליחה שאני ממשיכה (הקטן התעורר), אבל אחרי התיאור של תינוק שנושם אגזוסט של אוטובוס דן את ממשיכה לספר לי סיפורים על קרבה למוקדי תרבות (איכפת לו מהבימה? איכפת לו מהקאמרי? הוא מורעל בכל יום ויום!), ברור שהמוקד שלך הוא ההורים. אני מסתכלת גם ובעיקר על טובת התינוק.

כעת אנחנו נשארות עם המסקנה שלך, האומרת : [u]נשאר לעשות בחירה שנראית הכי מתאימה לנו ולקוות שהיא תיטיב עם הילד[/u]
פרווה, אבל נכון. כולם עושים את זה (בוחרים ומתפשרים), והמינימום שאפשר לצפות מבני אדם בוגרים הוא, שיגידו את זה בפה מלא.
(עידנתי קצת את הניסוח לאחר הכתיבה)

[u]טוב, אם את ככה כשיש לך כח אז אולי באמת עדיף שיתישו אותך.[/u]
שירי, מה זה, התחלנו בהעלבות?

[u]זוהי רק דעתך ולא דיברי אלוהים חיים[/u]
על זה נאמר "וואללה?" (סלחי לי על העממיות, הייתי עמלה על תשובה יותר אלגנטית לו לא היה המשפט הראשון שלך).
ברור שזו הדעה שלי. לא תמצאי אותה בספר בראשית, והנה שוב את מתריסה ומתקוממת ומעליבה ומוחה, ואז מכחישה שאת מעורבת רגשית.

[u]נראה שאת מאוד נהנית מהכח שלך בתור המטפלת המובילה בבית[/u]
נראה שאת עסוקה מאוד ביחסי כוחות גברים/נשים - וזאת, כמו שציינתי כבר, על חשבון התינוק.
מה קרה, אבא לא יכול להחליף חיתול, להרים לגרעפס, להוציא לטיול, לחבק, לנשק, לעשות אמבטיה? (או לנקות ולסדר, רחמנא ליצלן?) רק על המזון יקומו וייפלו היחסים הבין-דוריים? בכלל, כמה אבות כבר זוכים להיות בבית אחרי הלידה בזמני האכלה תדירים? בגלל בקבוק אחד ביום שאולי יוצא לאבא לתת (שיכול, אגב, להיות בו חלב שאוב...) את מצדיקה אי-הנקה?
שוב, סדר העדיפויות הזה לקוי - לדעתי, רק לדעתי. לי אין בכלל בן זוג, אז נאלצתי להניק :-P

[u]מרגע שבחרנו עדיף להיתמקד ביתרונות, ולטפח אותם[/u]
זה מה שאמרתי. אבל צריך גם להודות במציאות. את מציעה הכחשה כפתרון לרגשות אשמה, ולי זה נראה יופי של מתכון לאולקוס.

[u]אין לי טעינות ריגשית בנוגע לשיחות על הנקה והנקה בכלל אבל בוודאי שיש לי רגש כלפי אנשים אומללים[/u]
כווני אותו כלפי הילדים, שירי, שעל טובתם משום מה לא חושבים בתמונה שהצגת.

[u]אנשים שגרים בעיר אין צורך שירגישו שהם מעניקים פחות לילדם[/u]
העיר מעניקה אומנם המון הזדמנויות ועניין, אבל הורסת את הריאות. תחשבי על כל אוטובוס דן שעובר ברחוב, ותדמייני תינוק ש"מעשן פאסיבית" את כל הזיהום הזה :-( אין מה להיתמם או לייפות את התמונה. הבחירה לחיות בעיר נסמכת על פשרה - אני בהחלט מתפשרת פה על עניין שקשור בבריאות התינוק שלי, מפני שכאן אני מרגישה בנוח, כאן קל ונוח לשנינו להתנייד ללא רכב ולהגיע להמון מקומות מעניינים.
הנה אני אומרת את זה בפה מלא. רגשות האשם שלי בנושא, אם הם קיימים, אינם ממין העניין. אני בחרתי, כך אני חיה, ואני נושאת בתוצאות (וגם תינוקי נושא בהן, כמובן...).
את רואה אותי מתלהמת על, נניח, "אדם טבע ודין" ודורשת מהם להפסיק לפרסם דו"חות זיהום אוויר כיוון שלא נוח לי עם הבחירה שלי?

[u]אני רואה סביבי הרבה הורים מלאים בריגשות אשם ובתחושה שהם לא מעניקים את הטוב ביותר, בעיקר אימהות. כואב לי לראות את זה. חשוב שאנחנו המבוגרים נרגיש טוב עם עצמינו. כמובן שיש מקום לשיפור ולמידה ולשינוי אבל לא מתוך אשמה[/u]
שוב: [po]אחריות מול אשמה[/po] . מי שמרגיש שהוא לא מעניק את הטוב ביותר, כנראה שהוא צודק. או שינסה להשתפר, או שיאמר בפה מלא: זו הבחירה שלי ואני חי בשלום איתה. לא ברור לי מדוע את דורשת ממני לגייס אמפתיה כלפי אנשים שבחרו Y ולא X, מתוך ידיעה ברורה ש-Y הוא האופציה הפחות טובה.

(אגב, באמת כואב לך לראות את זה? למה? הרגע אמרת שהנושא לא טעון רגשית מבחינתך).

[u]אם ננסה להתאים עצמינו לקביעות חברתיות בדבר טוב או רע סביר שנרגיש ריגשות אשם אם לא נצליח לעמוד בהם ולמי זה טוב?[/u]
אולי זה יהיה קצת יותר טוב לתינוקות עצמם, אותם יצורים חסרי כוח ומשוללי זכות דיבור, שיזכו להכי טוב מבחינתם - יניקה?
אולי זה גם יוריד את האשמה מכתפיהם של אותם אבות עליהם את מדברת בתגובה קודמת, שמנעו מנשותיהם להיניק ומילדיהם לינוק, רק כדי שגם הם יוכלו לתת בקבוק מדי פעם.

<[po]קומה ג'[/po] מוצאת עצמה מיליטנטית מתמיד. ככה זה כשהינוקא הולך לישון 45 דקות לפני הזמן ונשאר כוח...)

[u]גם על פי זה ניתן לדרג את איכות ההורים?[/u]

כן, זה אחד הפרמטרים לדירוג ההורות. צר לי. העולם גדול ופתוח, כל אחד חי היכן שמתאים לו ושם גם יתאים לילדיו מן הסתם (אני חיה בלב העיר המפויח, אם זה משנה), ועדיין לא כל מקום זהה לכל מקום. עלי גבעה שם בגליל, זה לא אותו הדבר כמו קיבוץ כנרת ולא אותו הדבר כמו מפרץ הכרמל ולא אותו הדבר כמו נופי ערד, ולא אותו הדבר כמו יאכטה בלב ים (גם שם מגדלים ילדים לפעמים). לכל מקום יתרונות וחסרונות, וקשה כמובן להגיד שהעיר זה "רע" והטבע זה "טוב", הדברים מורכבים הרבה יותר.
אבל גם אם תתחמקי מדירוג עד מחר, לא תשיגי [b]זהות[/b] וגם לא [b]שוויון[/b] בדפוסי ההורות השונים - שהנקה, מקום מגורים והחלטות אחרות הן רק כמה מהפנים שלהם. הורות מכילה המון מרכיבים שנמצאים בשליטת ההורה, כמה מרכיבים שאינם בשליטתו הישירה וכמה עניינים טהורים של מזל/גורל/אצבע אלוהים. לכל אחד נתונה הזכות (והיכולת, אני מקווה) לעשות את ההחלטות והבחירות המתאימות לו.

אני לא מדברת על דירוג "נקי" כמו במצעד פזמונים, אלא על תמונה שהיא רבת פרמטרים. בתוך התמונה הזו קל לראות שאמא א' בחרה כמה בחירות מצוינות וכמה בחירות אומללות, ואמא ב' אותו הדבר, רק בבחירות אחרות. אחת מהבחירות הללו (וכמובן יש לציין שלפעמים זה לא מבחירה אלא מנסיבות לא קלות) היא הנקה.
להיניק פירושו לתת לתינוק את הטוב ביותר מבחינת המזון, המגע והקשר עם האם.
לא להיניק פירושו לבצע בחירה שהיא [u]בתוך גבולות הסביר והקבלה[/u]

מה הבעיה בדיוק? :-)

[u]אני חושבת שלהעניק את הטוב ביותר אינו בהכרח הנקה[/u]
אנחנו לא מסכימות על הנחת היסוד, ולכן אני לא רואה טעם להיכנס ולדון בכל טיעון וטיעון.

[u]אני לא מבינה למה להרבה נשים מניקות כל כך חשוב להוכיח לאחרים את צידקת דרכן.[/u]
ואני לא מבינה למה להרבה נשים לא-מיניקות חשוב כל כך לעשות אותו הדבר, כפי שאת עושה בהודעה שמעלי בהמון טיעונים שונים. אבל ככה זה - הנושא טעון רגשית, לכל הצדדים.

[u]העיקר שנשים יהיו שלמות עם ההחלטות שלהן ויפסיקו להשוות ולמדוד ולייסר עצמן. זה הכי לא בריא שיכול להיות. הגיע הזמן לקבל את עצמינו ואת הנשים סביבינו במקום להיתחרות בינינו מי אמא טובה יותר[/u]
מסכימה. אבל האם [u]להשוות ולמדוד ולייסר עצמן[/u] זו הדרך היחידה להתמודד עם החלטות שלא שלמים איתן? האם אין דרך לתקן, לשפר, להפיק לקחים, לדעת מה ניתן לעשות טוב יותר בעתיד?
[po]אחריות מול אשמה[/po].

[u]אני מיצטערת בשבילך שאת חושבת שאם שאינה מניקה היא פחות טובה[/u]
את עונה לי (או לבשמת)? לא אמרתי את זה...

[u]האם את מסוגלת לעמוד פנים אל פנים של אישה ש[b]בחרה[/b] לא להניק ולומר לה שהיא אינה מעניקה לתינוקה את הטוב ביותר, כלומר שהיא אם לא מספיק טובה ושבכלל אין לה זכות בחירה?.[/u]
אני כן חושבת [u]שהיא אינה מעניקה לתינוקה את הטוב ביותר[/u] . שאר המסקנות בהחלט לא נגזרות מזה בהכרח.

[u]האם אם שאינה מניקה היא פחות טובה?[/u]
כדאי לבדוק ב [po]אמא שאוהבת יותר[/po]

"[po]יופי אמת[/po] (02.08.2001 15:37):
הי קרן, אותי זה מצער שאין איזה קריטריונים להיות הורים וכול מי שרוצה פשוט יכול... למה לכולם מותר להביא ילדים? למה לכול האימהות ישנה זכות בחירה? אני הייתי אוסרת בכמה מקרים, אילו החברה היתה שפויה היא היתה דואגת לעשות כאן סלקציה מסויימת. זה שלכולם מותר להביא נפשות חסרות ישע לעולם הזה ולעשות בהן כרצונן זה אבסורד.
כשאני מסתכלת מעיני התינוק שזה עתה נולד איני רואה את זכות הבחירה שיש לאישה אם להניק או לא, אני רואה את חובת האם לדאוג ולהעניק כמייטב יכולתה לייצור חסר היישע שהיא בחרה להביא לעולם".

זה ציטוט מתחילת העמוד.
אני כבר לא מיזדעזעת כשאני קוראת\שומעת דברים כאלו כי כבר יצא לי להכיר את העמדות האלו.

"חברה שפויה" שהפעילה סלקציה בנושא הילודה היא גרמניה הנאצית, סין הקומוניסטית (גם בימינו) וארה"ב בשנות החמישים. הרעיון להטיל איסורים על נשים וגברים להביא ילדים לעולם הוא רעיון בילתי הומני. הצד המעשי שלו הוא סירוסים ועיקורים לאנשים שנימצאו בילתי ראויים ע"י אנשים כמו יופי-אמת להביא ילדים לעולם זאת למרות שניחנו באיברי מין וביכולת להביא ילדים לעולם. אמנם זה מה שנתן להם הטבע\אלוהים אך מה אלו לעומת כושר השיפוט של אנשים חכמים כמו היטלר, ועוד אנשים שחושבים שלהם הזכות להכריע מי מתאים להיות הורה ומי לא. עוד יישומים של מדיניות בוררת בהבאת ילדים היא בתי יתומים (מוות) לתינוקות להורים אסורים ואווירה גיזענית. המדינות שהפעילו את הרעיון שאומר כי לא לכל אדם קיימת הזכות להביא ילדים לעולם נושאות כתם שחור בהיסטוריה שלהן.
לשלול מראש את זכותם של אנשים למעשה ההולדה הטיבעי והקמאי ביותר המניע את המין האנושי זהו רעיון בילתי מוסרי.

פני,
העתקתי את הודעתך לדף [po]הרדמת פעוטות[/po], ואני עונה לך שם.
אין שום צורך לכתוב אותה שאלה שלוש פעמים :-)

לונה בת שלושה וחצי חודשים, יונקת, יונקת ויונקת עוד קצת. ישנה אתנו ומתעוררת כל שעתיים שלוש ולפעמים אפילו ארבע ומתחילה להכות בי שאחבר אותה למטען שלה אני מתרגלת וכבר בקושי מתעוררת, רק מחברת ומייד שוב נוחרת. מה שמפריע לי יותר הוא תהליך ההרדמות הארוך. לוקח שעה וחצי עד שעתיים להרדם. אני נכנסת איתה למיטה בדרך כלל בסביבות 11, לא תמיד אני עיפה ולפעמים רק קצת עיפה. זה תהליך מתיש לחלוטין שגומר לי על הלילה הרבה פעמים, מאחר ואני נרדמת איתה אבל מתעוררת וזה כמו שנת צהריים, מה גם שיש צורך להיות "חופשי ומאושר" לפעמים כמה דקות ביום. בקיצור מה עושים עם זה.

זה הדף עם השם הכי מתאים שמצאתי...
היום בכתה פתאום נקוו להם עיגולים רטובים על חולצתי.
נגשה אחת הילדות ואמרה לי שהחולצה שלי רטובה. הסתכלתי ואמרתי לה "אה, זה חלב שנוזל לי". ושתינו התייחסנו לזה [po]באופן טבעי[/po].

שלום לכולם. מישהו יכול לעזור?
אושר בן חודש וחצי מסרב לינוק מבקבוק. איך אפשר לעזור לו? אנו מעונינים להניקו כמובן אך להרגיל גם לבקבוק (עם חלב אם).
אחותו גם הייתה סרבנית לא קטנה... וינקה עד גיל שנתיים. זה יוצר בעיתיות מסוימת כי אי אפשר לזוז בלי אמא!

תודה,
ההורים המאושרים.

אצלי זה קרה עם הבכור, היה מעודד את זרימת החלב בצורה כזו. כשהתינוקות כבר גדולים החלב לא זורם מהר כמו בחודשים הראשונים ועד שמתחיל לצאת יש דרכים לעודד אותו לצאת ... נסי להסביר ולפני שנושכת לומר עוד מעט יצא החלב סבלנות או להשמיע לה מעין המהום , היא תימצא דרך אחרת יותר נעימה. בהצלחה.

[url=http://news.walla.co.il/?w=//526645]קישור[/url] שהתגלגלתי אליו במקרה. חשבתי שתיהנו

מי שלא חוותה תינוק "שיכור" מחלב ומישמושים של ידי תינוק - הפסידה!!!

רב תודות לעצתכן .

תמר צודקת, מה שמשפיע כאן הוא ההריון והתורשה קודם כל.
אבל כמה זמן את אחרי גמילה?
כי ברוב המקרים החזה חוזר לגודל הקודם שלו (גם אם לא לצורה, אחרי הריון) כמה חודשים ויותר אחרי הגמילה.

גילי, החזה משתנה לא רק בגלל ההנקה , ההריון עצמו והתורשה משפיעים מאוד.

בשמת, אני שמחה מאוד שיש תמ"ל. כי מה הייתי נותנת לבתי הקטנה בשבועיים הראשונים לחייה?
מובן שנתנו לה תמ"ל על בסיס סויה, בגלל החשש מאלרגיה לחלב שבמשפחתנו.
אז, בואו נהיה ריאלים. לצערינו ישנן אימהות שלא יכולות או לא קיבלו ייעוץ נכון או תמיכה ולהן עדיף שישתמשו בתמ"ל ולא בחלב פרה מהול במים כמו שאנחנו קיבלנו. ([po]האם ינקתם[/po])

הנקתי את ילדתי במשך 8 חודשים ועשיתי זאת בהנאה גדולה ואני לא מתחרטת
לרגע , הבעיה שלי היא שהחזה לאחר הפסקת ההנקה קטן בצורה דרסטית
לפני ההנקה היה לי חזה יפה לא ענק !!!! וגם לא קטן מדי וכעת
אני מרגישה שהמיניות שלי נפגמה , אף שבעלי לא אמר לי דבר . אני
נגד כל הניתוחים הפלאסטיים ועצוב לי שבעקבות ההנקה , שלדעתי היא
דבר רוחני יפה ומלא בסיפוק , תחושת הנשיות שלי במשבר .
האם זאת רק אני שמרגישה כך ??? אשמח לקבל עצה לגביי איך חוזרים
למצב שבו החזה היה לפני ההנקה .

[url=http://images.maariv.co.il/channels/4/ART/456/940.html]הנקה ואינטליגנציה, עוד אחד[/url]
[url=http://www.kellymom.com/bf/babyconcerns/food-sensitivity.html]אלרגיות בתינוק יונק[/url]

[u]שאני אהיה חייבת לתת לה תמ"ל כי יש בזה הרבה ויטמינים וברזל[/u]
אבקה תעשייתית מחלב פרה, שהויטמינים בה לא מתאימים, ושצריך לשים בה המון ברזל כי בעצם כמעט כלום ממנו לא נספג.
זה אפילו לא תחליף, אגב.
ההיסטוריה של תחליפי החלב היא כשהיו פתאום עודפי חלב במאה התשע עשרה התחילו לייצר מהם חלב משומר, אבקת חלב ועוד, כדי לנצל את עודפי התעשייה. ואת זה נתנו לתינוקות לשתות (כל מי שלא רצתה לטפל בעצמה בתינוקות שלה). הבעיה, שכולם מתו מזה. אז לאט לאט עשו נסיונות לרקוח את האבקה ואת החלב המשומר בכל מיני צורות (עם סוכר, עם קמח, וכו' וכו'), עד שבשנות הארבעים של המאה העשרים, לראשונה, נשארו בחיים כל התינוקות שאכלו את זה. הם אמנם היו הרבה יותר חולים (עד היום, אם כי היום כבר אין כמעט רככת מפורמולה ומחלות דומות), אבל זה כבר לא הזיז לאמהות.
אז "תחליף" זה בטח לא.
זה מוצר שהצליחו לשווק אותו בתור מזון לתינוקות.
הצליחו מאוד.
תראי את החברות שלך. כל מה שהן מאמינות בו מקורו בפרסומות השקריות של חברות הפורמולה. מעבר לזה הן לא יודעות כלום.

משהו שנזכרתי היום.
לפני כמעט 4 שנים היינו, אני ובעלי, בתאילנד.
במסגרת הקניות שם נתקלתי במיחם מאוד יפה וקטן. אמרתי לבעלי- וואו זה מצויין כי כשיהיה לנו תינוק עוד שנה שנתיים אנחנו נצטרך מים רתוחים כל הזמן בשביל האוכל שלו בהתחלה....
אז קנינו את המיחם.
אתמול מצאתי אותו ארוז עוד מהנסיעה. הקטנה שלי בת קצת יותר משנה ולא טעמה תמ"ל מעולם.
מצחיק לא? שרעיון ההנקה אפילו לא עלה במוחי באותה תקופה...אולי שאולי זה עצוב?
ועוד יותר עצוב שחברות שלי אומרות שאני אהיה חייבת לתת לה תמ"ל כי יש בזה הרבה ויטמינים וברזל...ואני מסבירה- זה הרי התחליף, איך התחליף אמור להיות יותר טוב מהמקור???

חוצמזה ציצי אחד אצלנו יכול להיות גם שעה, אז זה המון נראה לי. וכשהיא לא מסיימת אותו היא אוכלת שוב מאותו אחד בלי בעיות גם אחרי 1/2 שעה.

אז זהו, שגם מבחינה תזונתית זה לא ממש נכון לקנח בפרי :-/

ורד - זה פשוט: יש ילדים שמסתפקים בשד אחד, ויש כאלה שזקוקים לשניים.
התיאור היפה שאני מכירה זה - כמו בארוחה - בהתחלה משהו קל, אח"כ את השמנת הכבדה, ובסוף כוס מים או פרי (חלב קדמי פחות שמן מהצד השני) - כדי להוריד הכל.

וגם ההמלצה היא לתת לתינוק לגמור לאכול משד אחד, וקינוח קטן מהשד השני.

<ע.ג. לא החליטה אם זה שד או ציצ. אולי יש לה אחד כזה ואחד כזה?>

אני שמעתי מאלן שיין במ.מ.ש שזה חשוב יותר בהתחלה, עד שתפוקת החלב מתייצבת. כדי שלא יווצר מצב שיש פתאום רווח של 4 שעות בין ארוחה לארוחה ואם דילגת על ציצ בארוחה, זה אומר שהציצ לא קיבל התייחסות במשך 8 שעות, וזה כבר הרבה, ועלול לפגוע בתפוקת החלב. זה פחות רלוונטי בהמשך, וגם פחות רלוונטי אם כל שעתיים התינוק מנשנש.

לפי הבנתי נסיוני וגם המלצות שקיבלתי בזמנו אני מניקה בכל "ארוחה" רק מציצ אחד. כך (שוב, להבנתי) אומני מקבלת חלב קדמי ואחורי באופן מלא. איכשהו זה גם מסתדר לי מבחינה תזונתית, שגומרים את הארוחה ולא קופצים מדבר לדבר.
השאלה שלי היא למה יש כאלה שמניקות בכל "ארוחה" מ-2 הצדדים? למה יהיו כאלו שימליצו לעשות זאת? כבר שמעתי על המלצות על כך וכך זמן מהצד הזה ומהשני (ולא, לא דברים עתיקים מימי אמא שלי), גם בספר של לה לצ'ה מסבירים להניק בצורה הזו. זה צרם לי כשראיתי את זה ורציתי להבין את הרציונל.
לא כולן בבת אחת :-)

אנחנו כבר 7 חוד' אחרי והחלב כבר לא נמצא בציצי כל הזמן. הוא "מגיע" או יותר נכון" זורם" כשאומני קוראת לו ביניקות. לפעמים זה לוקח אפילו דקה שלמה והיא לא מתייאשת. אני ממש מרגישה את החלב גולש לציצים וזו תחושה מדהימה, כמו של פרץ מים שיורדים מההר.
זה ממש כייף!

תינוק שלא אוכל, כמו מבוגר שלא אוכל, יכול להגיע לתת תזונה. יש סימנים לדעת אם התינוק מקבל מספיק. (צבע וכמות הקקי, עלייה של מינימום 135 גרם בשבוע בחודשים הראשונים, התפתחות כללית טובה).

לא יודעת ספציפית לגבי המקרה הז אם מדובר בנזק או לא, אבל זה העלה לי את השאלות הללו ועליהן מעניין אותי לקבל תשובה, אם מישהי באמת יודעת ובא לה לענות.
אותה בחורה תלך למפגש ללל בקרוב, אני מקווה (עובדים על זה)

מזמינה את כולם להכנס לכאן :
http://157.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles.asp?id=317&[po]art id[/po]=93
ולקרוא.
את המאמר הזה כתבתי כבר לפני שנתיים אלא ששום מקום לא היה מוכן לארח אותו.
אז באדיבות צימס מפורום הנקה, המאמר עלה סוף סוף לאור. תודה לצימס.

זה מאד תלוי מה הסיבה.
הבן שלי, למשל, מתחת לכל העקומות, וזה לא הדאיג אף אחד (הוא לא ינק, אבל זה לא קשור).
זה התחיל להדאיג, כשהגדילה נבלמה גם ביחס לעקומה הפרטית שלו. אז עשינו כל מיני בדיקות (אחת שכדאי לעשות: בדיקת דם לברזל, בטאקרוטן ועוד ויטמינים ומינרלים חשובים. בדיקה פשוטה, ואם יש חסר, קל לטפל). בשלב מסוים, החלטנו לוותר, כי ראינו שהילד מתפתח יפה בכל שאר הפרמטרים (היתה האטה גם בגביהה ובהיקף ראש, אבל זה מבחינתי ביחד) ולא רצינו להציק לו בבדיקות פולשניות מדי, אחרי שאת החשדות העיקריים פסלנו.
הוא עדיין קטן, אבל כנראה שכך הוא (גם אמא שלו לא ממש ענקית הדור).
אי עליה במשקל, יכולה להעיד על בעיה אמיתית, שלא כדאי לפספס. בין הדברים שנבדקו (ונשללו) אצלנו - CF, צליאק. בעקרון, אי שגשוג (זה המונח הרפואי) יכול להיות סימן ראשון לכל המחלות הקשות והמפחידות, ולכן - לא כדאי להזניח. מצד שני, יש גם הרבה תינוקות וילדים שהם פשוט קטנים ולא גדלים לפי התבנית הממוצעת, ללא שום נזק.

מי אמר שמדובר בנזק?
זה בהחלט יכול להיות המשקל הטבעי שלה.
ממליצה ללכת למפגש ללל עם ג'ינה - בכל אופן לא יזיק לבדוק אם היניקה שלה יעילה.

העלייה שלה איטית יחסית והיא מדיי פעם מגיעה לטיפת חלב וכן נעזרה ביועצת הנקה שלא ממש עזרה בסופו של דבר. אין לה מה לומר לה. אני מקווה שהיא תגיע לקבוצת לה לצ'ה החדשה שלנו ותוכל לדבר עם אפי בעניין.
מעניין אותי מה הנזק שיכול להיווצר, שוב, בטווח ארוך וקצר. יודעת? מישהי אחרת?
סתם לידע האישי שלי.

תראי, ורד, הפרטים היבשים, לפי העקומות החדשות היא באחוזון ה 25.
אם יהיה לי זמן, אוסיף.

נטע, חפשי בדף [po]יועצות הנקה[/po].

ורד, צריך להסתכל על מגמת העליה במשקל ולא רק על המשקל כרגע. נדמה לי שכלל האצבע הוא שצריך להכפיל את משקל הלידה עד גיל חצי שנה ולשלש אותו עד גיל שנה. אם היא לא עולה במשקל, כדאי להעזר ביועצת הנקה.

שאלה: מה הנזק שיכול להיות לתינוקת שיונקת, אבל אינה נמצאת במשקל תקין, או אפילו בתחתית הסקאלות? מה הנזק לטווח קצר וארוך? היא בת 7 חודשים וקצת ועכשיו 6.800, שאינטואיטיבית נשמע לי נמוך, כי היא גדולה יותר מאומני בכמה שבועות, אבל קטנה ממנה ב1.800 ק"ג. היא נולדה קטנה וגם אימה יחסית רזונת. לפי איך שזה נשמע לי היא לא ממש מגיעה לחלב אחורי. היא גם ממש פעלתינית (כך נשמע) ומתעוררת [b]המון[/b] בלילה ממש לאכול.

גיסתי מניקה תינוקת בת 4 ימים.
הבעיה היא שהיא יונקת רק משד אחד, עיצות?
נתתי לה טלפונים של מרכז ההנקה באודים, ושל דוריס ספרר ואלן שיין .
האם למישהו יש את הטלפון של אסתר גרוניס?

תודה :-)

אוי, גם אני הצלחתי לחנך את הבכורה. אז מה, הינוקא עוד עלול להיות קשה חינוך?
ואגב, טעיתי למעלה: בדיוק קראתי ב-breastfeeding answer book אתמול, שהדפוס הזה בהחלט יכול להעיד על פטריה.
אז אי אפשר לשלול את זה לחלוטין. כמו שכתבת:
[u]אולי זה ואולי זה ואולי זה[/u]

[u]בקיצור.אולי זה ואולי זה ואולי זה . הקטע הוא שאני מופיעה בציבור עם שני הציצים בחוץ .כי היא מחזיקה את החולצה למעלה , שיהיה לה יותר נוח לעבור..פדיחות.[/u]
אני נטרפת מהקטע הזה. עם הבכורה הצלחתי "לחנך" אותה די מהר. אבל הפרחח בוכה צועק עלי, בציבור, "לא לגעת, מאמי! לא לגעת!"

כן ,בשמת ,שיניים חדשות ! זו יכולה להיות הסיבה?
וכן , ורד , גם אני נמנעת , אוי אוי אוי , כמה שזה קשה.
וכן , גילה , זה הרבה פעמים בעייפות לפני שינה...
בקיצור.אולי זה ואולי זה ואולי זה . הקטע הוא שאני מופיעה בציבור עם שני הציצים בחוץ .כי היא מחזיקה את החולצה למעלה , שיהיה לה יותר נוח לעבור..פדיחות.

מעברים בתדירות גבוהה (אם הם לא מעצבנות והולכים לשינה) פירשתי כצמא/רעב. פשוט הצעתי לאכול/לשתות משהו, והוא קיבל את זה. (לפעמים קשה טכנית, כי הם לא רוצים לעזוב את השד לפני שהם ממש רואים משהו שישביע אותם. היום אני יכולה פשוט להציע במילים).

לא נשמע כמו פטרייה.
אולי צמאה ומעדיפה את החלב הדליל, אולי רוצה למצוץ ועוברת כל פעם שמגיע הזרם החזק?
שיניים חדשות?

בדיוק היום פגשתי ילדה שהייתה לה פטריית לשון, היא יותר גדולה (שנתיים וחצי) והשפריצו לה חלב עזים טרי על הלשון וזה דיי עזר.
אגב, פטרייה על הלשון היא לאו דווקא מוגבלת לשם. זהו משהו סיסטמטי שמתבטא בלשון (אולי קנדידה?!?). כדאי לתת לה גם אסידופילוס. יש באבקה שאפשר לערבב עם אוכלים, וזה לדעתי מאד יעזור.
האם גם את מנמעת מכל הדברים הללו, כי אחרי הכל היא עדיין יונקת ממך...!

למה התינוקת שלי (תשעה חודשים) עוברת מצד לצד המון פעמים במהלך כל הנקה ?
היא צמאה ומעדיפה את החלב הדליל ? מעט חלב ? או שזו פטריית הלשון שאנחנו נלחמים בה עכשיו ודווקא נעלמת טפו טפו טפו אחרי שבועיים של המנעות מוחלטת מקמח סוכר וחלב .
האם מנסיונכן התאמת התזונה מספיקה, כשמנסים להיפטר מהפטריה או שצריך גם לצרוך משהו ?
המליצו לי על סטיביה וטיפות ממתיק של סאנריידר.

אני תמיד נהגתי להתייחס להמון קקי - כאל דבר טוב! (אולי ניקוי?)
כל עוד הצבע הוא בין הצבעים המוכרים בסקלת צבעי הקקי... והצורה.
הכוונה שאם אין ריר או משהו מוזר אחר אז נראה שהכל בסדר.והמצב רוח הטוב הוא המדד הבטוח ביותר.

אינני יודעת אם זה המקום לשאול, אם לא תרגישו חופשי להעביר את זה לדף המתאים (ותודיעו לי, כדי שאדע איפה לחפש את התשובות).
אוֹמני בתי בת כמעט 3 חודשים (הזמן טס!!!). היא יונקת נפלא, ישנה מעולה (כן, גם בלילה), יש לה מצב רוח טוב רק מה? ביומיים שלושה האחרונים היא תהחילה לעשות [b]המון[/b] קקי. לא שקודם היא לא עשתה, אבל הקצב השתנה מאד- כרגע זה כמעט אחרי כל הנקה, ממש כמו שהייתה זאטוטה קטנטונת והצבע שלו ברוב המקרים ירקרק חום. אינני יודעת אם זה אומר משהו וכמו שציינתי כל השאר מצויין. מאחר ואינני מבקרת בטיפת חלב או משהו דומה החלטתי לנסות ולשאול לגבי הצבע (התדירות לא ממש משנה לי, למרות שברור שיש שינוי, אבל אני מבינה שייתכנו שינויים כל הזמן). מישהי זרקה לי שהיא שמעה פעם בללל שצבע ירוק יכול להראות על יניקה של חלב קדמי בלבד, אבל אין מצב. היא יונקת בכל פעם בממוצע 45 דקות ולעתים יותר ואני גם רואה חלב שומני יותר כשאני מוציאה מעט.
אם יש למישהי insights אשמח לשמוע. אני חייבת לציין שאינני ממש מודאגת (אני צריכה להיות?) וזו באמת שאלה ברמה של ידיעה ואיזושהי הרגעה עדינה.
תודה מראש למשיבים.

ורד, נעשה סדר:
[list]
[*] חבל שחברתך המשיכה להיניק יותר מצד אחד במשך שבועות. זה ממש מוגזם. זה היה צריך להיות רק כמה ימים, עד שהדלקת נעלמת. זו כמובן הערה שבאה מאוחר מדי לחברתך, אבל חשוב שזה יהיה כתוב פה, לעתיד.
[*] השאיבה מייצרת [b]עוד יותר[/b] חלב, וככה חברתך מעמיקה את הבור שחפרה לה. להפסיק מייד לשאוב.
[*] כן להוציא חלב ידנית ברגע שמתחיל גודש - למשל, להתכופף מעל אמבטיה או כיור (גיוס כוח הכובד לעזרה), ולעזור לשד לשפוך חלב החוצה. יש כמה שיטות לזה, כדאי לבוא למפגש לה לצ'ה ולשאול, או להתקשר למדריכת לה לצ'ה (מתנדבת) או ליועצת הנקה (בתשלום).
[*] לא מנטה ומרווה. למה לייבש בשני השדיים? אם כבר, אז שתשים עלה כרוב על הצד המתגדש, כדאי מקסימום פעמיים ביממה, כל פעם עד שהעלה נעשה סמרטוטי (כשעה?), עם רווחים גדולים בין הפעמיים האלה, ולהיזהר שהעלה לא ייגע בפטמה או בהילה, רק על השד עצמו.
[*] להיניק במשך כמה שעות רצוף מהצד השני, וכל הנקה להעביר "בסוף" הצד השני לצד הגדוש, כדי שהתינוקת תינק גם מהצד הגדוש, אבל רק מספיק כדי להוריד את הגודש. ככה בהדרגה השד הזה יקבל את המסר לייצר פחות, כי לא הוציאו את כל מה שהוא ייצר. "כל הנקה" להעביר לגדוש - כדי שלא יעלה שם הגודש יותר מדי, כמובן. ולהעביר רק אחרי שמרגישים שהקטנה ינקה טוב-טוב מהצד השני, כדי לעודד אותו להגביר את התפוקה. ולא להגזים - כלומר, לא "לרדת" חזק על הגדוש, או בבת אחת. זה יכול לעשות צרות גדולות. לאט ובהדרגה לשנות את האיזון.
[/list]

אני נגד לייבש, כי לכי דעי כמה קשה יהיה להגדיל בחזרה את כמות החלב (יונקת-יונקת, אבל כשאין מספיק חלב, גם אם זה רק שבוע, זה קשה).

לדעתי, הכי טוב זה (לאט אבל בטוח) להקפיד להניק משני הצדדים בערך אותו מספר פעמים, ובסוף זה יתאזן.
אפשרות אחרת היא בכל הנקה לתת כמה שלוקים ראשונים מהשד הגדוש, ואז להעביר את היונקת לשד הפחות מלא (ליניקה ארוכה יחסית).
או - שתי הנקות מהקטן, אחת מהגדול וכו'.

האם היונקת יונקת בד"כ מצד אחד, או משניים?

ובכלל, לפעם הבאה - בזמן דלקת, חשוב לטפח את שני השדיים!

לשאלה היומית.
לחברתי המיניקה הייתה דלקת בשד אחד ובעקבות הדלקת היא היניקה יותר בצד אחד, כחלק מהטיפול. אַמַמַה, כעבור מספר שבועות, לאחר שנעלמה צרת הדלקת נותרה צרה אחרת... ציץ אחד גדול פי 3 מחברו. הוא מלא יותר, גדוש ונוטה יותר לכאבים בגלל הגודש. היא כמובן ממשיכה להשתמש בו יותר ולעתים אף שואבת, כדי שלא להגיע למצב של גודש.
מה עושים?
הצעתי לה לנסות קצת מנטה ומרווה כדי עאלק לייבש מעט את השפע ואח"כ יהיה לה קל להחזיר את הכמות הדרושה לביתה, שהרי הפעוטה יונקת.
חשבתי גם על לתת כך שהיא יכולה לנסות להניק כמה הנקות רצוף מהצד השני דווקא ולעסות את המתגדש, לשים כרוב וכו', כל מה שעושים כנגד התהוות גודש.
יש רעיונות נוספים? הארות? התנסויות?
נשמח מאד

לא. תוספת ציצי תעשה את העבודה.
אפילו יונק גדול, שכבר לא כל כך יונק, בד"כ יחזור לציצי בעת מחלה.

כשילד יונק חולה הוא צריך תוספת מים ?

תציעי מים בכוס ובבקבוק.
תסמכי על הילד שידע אם הוא זקוק לכך או לא.
קיץ עכשיו ושותים הרבה.
אם הוא הזיע או איבד נוזלים אולי הוא בכל זאת זקוק למים, גם כדי להתקרר

כשאלה כמויות קטנות של פירות, ניתן לסמוך על המים בהנקה.
אין צורך (ואפילו לא מומלץ) לתת (יותר מדי) מים בשלב זה.

רק בקשר לכוס:
כשאת אומרת שאת לא מעוניינת לתת לה "בקבוק" זה בגלל שאת מזהה את הבקבוק עם פיטמת מציצה?
כי אני נתתי לה בקבוק קטן, עם פייה של כוס. הבקבוק עם הידיות היה לה נוח יותר מכוס, והפייה אותה פיה, אלא אם כן את מתכוונת לכוס פתוחה, שהיא קצת קשה יותר ללימוד ראשון.
אצלנו, אגב, אף אחד לא שתה מכוס, אלא כל אחד ובקבוק המים שלו, אז לא היה לה בבית דגם חיקוי של "שתייה מכוס"...

שלום לכולם,
ביתי בת ששה חודשים וחצי היא עדיין יונקת באופן מלא ולאחרונה התחלתי עם תוספת של פירות וירקות. אני מנסה לתת לה גם מים מורתחים מכוס אולם הרעיון עדיין חדש עבורה והיא לא ממש מיומנת בלשתות מכוס. האם חלב אם מספק את כל כמות הנוזלים גם כאשר עוברים לאוכל מוצק? כלומר, האם אני יכולה "להיות שקטה" שהיא אוכלת אוכל מוצק אך לא שותה מים רגילים אלא רק יונקת (אני לא מעוניינת לתת לה בקבוק עם מים)
תודה מראש

המלצת משרד הבריאות כרגע - לא לתת מים גם לתינוק שמקבל תמ"ל.

בשמת. מה שכתבת מעורר בי תהיות. מה בנוגע לתינוק שמקבל תמ"ל? גם לו אסור לשתות מים? התמ"ל סמיך יותר, עד כמה שאני יודעת?
(סתם לידע כללי)

אני ממליצה לך להמשיך ולתת לה חלב שאוב ולא מיים.אם כי במקרים חריגים של ימים חמים מאוד מוא את יכולה לנסות לתת מעט מיים , אם כי אני בספק אם היא תרצה......
לגבי אופן ההגשה אני ממליצה לך לבדוק איתה מה היא מעדיפה. הפצפונת שלי מאןד רוצה לשתות בכוס עד כדי כך שהיא בוכה אם אני לא מקרבת אליה את הכוס כשהיא שותה...בקבוק היא לא מוכנה ...כפית היא עושה טובה...ומזרק היא ממש בהיסטרייה...
לגבי משאבה אני משתשמשת באוונט והיא מאוד נוחה ו"נחמדה" לתפעול ולציצים שלי...וגם לא יקרה...

המשך הדיון הועבר לדף [po]מעבר לאוכל מוצק[/po]

בשמת, תודה על התשובה.

אופס, ושכחתי שהתודה מגיעה למסעדה הניידת על הקטע של חימום החלב השאוב.

מים ממש לא מומלצים לפני גיל חצי שנה.
יש בעיה עם מתן מים לפני גיל זה, גם בגלל סכנה מסוימת במשהו שגורמים המים עצמם למערכת העיכול הרגישה של התינוק (מדללים את הדם, משהו, לא זוכרת, אבל קרו גם מקרים קיצוניים של מוות) - וגם בגלל הסכנה שהוזכרה כאן, שמילוי הבטן במים בגיל כזה יבוא בכל מקרה על חשבון אוכל (כי היונק מקבל מאמא חלב לשתייה, ויונק רק את החלב הדליל כשהוא צמא, וכך מקבל יחד עם הנוזלים גם קלוריות, נוגדנים, ויטמינים וכו').
ורק נגענו כאן על קצה המזלג בבעיית המים המזוהמים בארץ.
למיטב ידיעתי, מי עדן נקיים יחסית, ואם מרתיחים אותם אז זה צריך להיות בסדר.
בכל מקרה, החיידקים לא גורמים שום נזק למבוגרים השותים, ולתינוקות עד גיל שנה עדיף כאמור לשתות את המים דרך החלב של אמא, אחרי שהגוף של אמא סינן אותם...

לכן, ענת, בצער רב אני חוששת שאם את רוצה את ההמלצה הכי בטוחה - לשאוב חלב שלך.
אם סחיטה ידנית לא "מושכת" אותך, אז משאבת אוונט הידנית הקטנה גם זולה וגם שמעתי עליה טובות לגבי הקלות והנוחיות. מאוד מתאים לשאיבות בודדות כאלה (כמה פעמים בשבוע). בחום הזה, יכול להיות שהקטנה אפילו תאהב את החלב קר מהמקרר או מחומם רק טיפה... (כמובן, בקערית עם מים חמים, כזכור לכולנו, שכחתי מאיזה דף - כי חבל על מים זורמים בארץ, וכי כל שיטת חימום אחרת מסוכנת מסיבה אחרת).

המסעדה הניידת - נכון, מגיל אפס.
אבל, אחרי שהתיצבנו על הנקה חלקית, יצור החלב התאזן בהתאם לחלקיות.
מה אני אומרת? שבזהירות ועם תשומת לב ניתן לשלב בקבוק ועדיין להניק עד גיל 18.
לגבי הוספת מים - קיים החשש שמים ישביעו את היונק, ואז - גם האמא לייצר פחות חלב, וגם היונק יפספס את הקלוריות (כאמור - זו נקודה רגישה אצלינו.) אסתר מספרת על תינוקות שפתאום הפסיקו להעלות משקל, בגלל שהתחילו לקבל מים.

ענת -
ומי עדן סתם לא טעימים.

בהקשר שבו זה מופיע בהמלצות, מדובר על תמ"ל ועל מים עם גלוקוז. אני לא יודעת מה הם חושבים על בקבוק מים, מאחר שהוא פחות סותם וממלא - במים אין קלוריות. בהקשר הספציפי שלך, ענת, לא נראה לי שיש סיכוי שזה יפגע בהנקה.

תודה לכולכן,ו[b]"מתן בקבוק לתינוקות יונקים עלול לסכן את המשך ההנקה לכל אורך השנה הראשונה לחיים"[/b]
ז"א גם בקבוק מים?
ובקשר לבהלה ממינרליים-שמעתי שאת המים של נביעות אסור לשתות כי הם מטונפים,ואת המים של עין גדי אסור כי הם גנובים.

גילה - הבהלת אותי עם תאור בקבוקי המים המינרליים. אז מה שותים "גדולים" ו"בינוניים" (שכבר לא מרתיחים עבורם מים)?

עפ"י הנחיות משרד הבריאות, עד גיל שנה צריך להרתיח מים - לא משנה אם הם מינרליים או לא.

עוד משהו, ענת, הבנתי שזה לא נוגע אלייך, אבל אולי יהיו אחרות שיקראו את הדף הזה. מתן בקבוק תמ"ל כמה פעמים בשבוע, גם בגיל כמה חודשים, בהחלט יכול לפגוע באספקת החלב. בהמלצות החדשות של משרד הבריאות נכתב
ש [b]"מתן בקבוק לתינוקות יונקים עלול לסכן את המשך ההנקה לכל אורך השנה הראשונה לחיים"[/b]. וגילה, ייתכן מאוד שבעיות העלייה במשקל בחודשים הראשונים אצל ילדייך היו בדיוק בגלל ההתערבות בתהליך הטבעי של הצע וביקוש ביצירת החלב, תקני אותי אם אני טועה.

אוי, התכוונתי משאבת "צופר אופניים". כזו שעם בלון כתום כזה...
צחוק צחוק, נזכרתי בספרים של ג'ימס הריוט, ויש שם איזה פתרון עתיק לאיזו מחלה של פרות, שהיו מנפחים להן את העטינים במשאבת אופניים... כשקראתי את זה לפני 15 שנה לא הרמתי גבה, היום אני תוהה אם לא מדובר באיזו טעות תרגום...
לגבי הפרסומות וחלוקת כל מיני דברים, זה בניגוד לתקנות של משרד הבריאות, אבל עדיין לא מעוגן בחוק. משרד הבריאות יודע, אבל חסר אונים.

עדיף מורתחים.
מים מינרליים, בבקבוק שקוף, הם יופי של תרבית חידקים.
המהדרין מציעים מינרליים מורתחים.

לענת גביש- זה לא בסדר שנתנו לך בטיפת חלב פרסומות ואולי אף דוגמיות של תמ"ל! אני חושבת שזה גם לא חוקי!!!!!
צריך ממש לכתוב על זה למייל של משרד הבריאות- אולי זה יעזור!

ענת,
נראה לי הכרחי לתת לה מים, בימים כל כך חמים, אם את לא לידה.
אני זוכרת שיובל כשהיה כבר כמעט בן שנה ינק בצפיפות גדולה בימות הקיץ החמים.
נראה לי שעדיף מים מורתחים.

משאבת אופניים??! (-:
לגבי תמ"ל בטוח לא,פיתחתי שנאה אישית יוקדת שכבר לא זקוקה להוכחות מדעיות,למוצר הזה.
אני לא רוצה להאכיל,אלא קצת דואגת בגלל החום הגדול,וגם המצוקה שהיא עלולה להיקלע אליה באין ציצי בסביבה.טוב לדעת שלא צפוי בלבול פטמות.מה עדיף? מים מורתחים או מים מינרליים?,
אני מרגישה שתמ"ל מותר שיהיה בשימוש רק באישור ,של מישהו,וכמו תרופה,לא ניתן יהיה למצוא אותו על מדפים,ומכירה חופשית שלו תהיה לא חוקית. בטיפת חלב שלנו יש כרזות חביבות של מטרנה וסימילאק,ובתי קיבלה במתנה תיקיות מהודרות של שתי החברות ,של סימילאק ממש תיק עם ריץ'רץ',של מטרנה פחות מושקע,מנייר.מה זה צריך להיות? זה חוקי בכלל? כרגיל לא היה לי נעים להעיר לה.היא נתנה אותם כמתנה בכזו שמחה.