חמוטל, הזכרת לי שגם אצלנו זה בעצם ככה. תודה. התחזקתי.

רסיסים, אני לא יודעת אם זה יכול להיות עדיין קשור לבי"ס, כי היא הפסיקה ללכת לפני כמעט שנה. זה הרבה זמן.
תודה על ההתיחסות.. ו...סליחה שאני מטרידה אותך בארוחת הצהריים
מקוה שתתחזקי יחד עם בנותייך ותמצאו את הדרך שלכן לשלוה ולשמחה. 
תודה לך גמד.
אתמול היינו אצל אנג'לה.
היה לי כל כך נעים פשוט לשבת ולדבר איתה.
הרגשתי נינוחה , לא הייתי צריכה לשחק משחקים ולעטות מסכות.
היה לי בקושי שעה להיות אצלה והרגשתי ממש בלחץ של זמן להספיק לשאול את כל השאלות לשמוע את כל הסיפורים שלה. ביקשתי שתספר לי על השיטת הלימוד שלה. טוב, היא מאוד מקפידה על לימודים. שולחים לה מדרוא"פ חוברות לימוד, לכל ילד לפי גילו. היא הכינה חדר שהיא קוראת לו "המשרד", בו לכל ילד יש חלק בשולחן, ממש תחום במעין קירות, שבו יש לו את חומר הלימוד שלו. לכל ילד יש גם לוח בו הוא כותב לעצמו מה הוא אמור לעשות היום, וכל דבר שהוא מסיים, הוא מסמן. חוץ מזה יש "מבחנים", והיא שולחת אותם לדרוא"פ בכדי שירשמו ציונים, ובסוף מקבלים תעודה שאומרת שהילד סיים בית ספר ומוכן להמשיך לאונברסיטה. הכל מתוייק ומתועד.
היא אומרת שזו הדרך היחידה בה
היא יכולה להתמודד עם זה. שהיא צריכה לדעת מה המצב של כל אחד מבחינה לימודית, ורוצה את התעודה בסוף. היא אוהבת שהכל מסודר וברור.
אמרתי לה שזה מה שנפלא בעיני בחינוך הביתי, שבעצם כל משפחה עושה את זה קצת אחרת, וזה ממש יפה לראות..
היא אמרה בחיוך שהיא עצמה לא היתה יכולה לעמוד באיך שאני עושה את הדברים. אני מצידי עניתי שאני לא הייתי יכולה לעשות את זה כמוה

היא באה מכיוון מאוד דתי (נוצרי, כמובן), וגם בחלק מחומר הלימוד רואים את זה. מכניסים את הדת לטקסטים הכתובים.
יש נושאים שהם חובה, ויש בחירה- כמו שפה נוספת, שאפשר ללמוד "אפריקנס" (שזו השפה בדרום אפריקה), אבל היא בחרה עבור ילדיה צרפתית..
יש להם גם שיעורי מוסיקה-פסנתר או חלילית, ופעם בשבוע חברת באה ועושה איתם "חוג בישול ויצירה".
היה לי מעניין לשמוע על הדרך שעשתה בחייה , ואיך התגלגלה והיגיע לחינוך ביתי, ובכלל ,לשמוע על הדרך בה הם עושים את זה. היא גם התעניינה בדרך שלי. היא אמרה שבדיעבד, היא היתה צריכה לתת לאחד הילדים, שהתקשה בלימודים בהתחלה, יותר חופש ומשחק, אבל היה לה קשה לשלב את זה עם הלימוד של האחרים, והיא מצטערת על כך.
והכל נאמר בנעימות, מתוך התעניינות, בלי שום ביקורת.
עזר לי להרגיש שוב שפויה ובסדר.
לפני שנפרדנו היא שוב אמרה לי שאם קשה לי אני תמיד יכולה להרים לה טלפון, ואפילו שהיא מאוד עסוקה (מה שנכון!), היא תמיד יכולה למצוא זמן לדבר איתי.
הודתה לה מאוד, ואמרתי לה שהיא נותנת לי כוח.
נפרדנו.
בלילה היה לי קשה להרדם. המון מחשבות מלאו את ראשי, על הביקור אצל אנג'לה, על מה יהיה ואיך, ואם בכלל.
היום עוד יום.
בוקר טוב.
חמוטל, הזכרת לי שגם אצלנו זה בעצם ככה. תודה. התחזקתי. :-)
רסיסים, אני לא יודעת אם זה יכול להיות עדיין קשור לבי"ס, כי היא הפסיקה ללכת לפני כמעט שנה. זה הרבה זמן.
תודה על ההתיחסות.. ו...סליחה שאני מטרידה אותך בארוחת הצהריים ;-)
[u]מקוה שתתחזקי יחד עם בנותייך ותמצאו את הדרך שלכן לשלוה ולשמחה.[/u] |Y|
תודה לך גמד.
אתמול היינו אצל אנג'לה.
היה לי כל כך נעים פשוט לשבת ולדבר איתה.
הרגשתי נינוחה , לא הייתי צריכה לשחק משחקים ולעטות מסכות.
היה לי בקושי שעה להיות אצלה והרגשתי ממש בלחץ של זמן להספיק לשאול את כל השאלות לשמוע את כל הסיפורים שלה. ביקשתי שתספר לי על השיטת הלימוד שלה. טוב, היא מאוד מקפידה על לימודים. שולחים לה מדרוא"פ חוברות לימוד, לכל ילד לפי גילו. היא הכינה חדר שהיא קוראת לו "המשרד", בו לכל ילד יש חלק בשולחן, ממש תחום במעין קירות, שבו יש לו את חומר הלימוד שלו. לכל ילד יש גם לוח בו הוא כותב לעצמו מה הוא אמור לעשות היום, וכל דבר שהוא מסיים, הוא מסמן. חוץ מזה יש "מבחנים", והיא שולחת אותם לדרוא"פ בכדי שירשמו ציונים, ובסוף מקבלים תעודה שאומרת שהילד סיים בית ספר ומוכן להמשיך לאונברסיטה. הכל מתוייק ומתועד.
היא אומרת שזו הדרך היחידה בה [b]היא[/b] יכולה להתמודד עם זה. שהיא צריכה לדעת מה המצב של כל אחד מבחינה לימודית, ורוצה את התעודה בסוף. היא אוהבת שהכל מסודר וברור.
אמרתי לה שזה מה שנפלא בעיני בחינוך הביתי, שבעצם כל משפחה עושה את זה קצת אחרת, וזה ממש יפה לראות..
היא אמרה בחיוך שהיא עצמה לא היתה יכולה לעמוד באיך שאני עושה את הדברים. אני מצידי עניתי שאני לא הייתי יכולה לעשות את זה כמוה :-)
היא באה מכיוון מאוד דתי (נוצרי, כמובן), וגם בחלק מחומר הלימוד רואים את זה. מכניסים את הדת לטקסטים הכתובים.
יש נושאים שהם חובה, ויש בחירה- כמו שפה נוספת, שאפשר ללמוד "אפריקנס" (שזו השפה בדרום אפריקה), אבל היא בחרה עבור ילדיה צרפתית..
יש להם גם שיעורי מוסיקה-פסנתר או חלילית, ופעם בשבוע חברת באה ועושה איתם "חוג בישול ויצירה".
היה לי מעניין לשמוע על הדרך שעשתה בחייה , ואיך התגלגלה והיגיע לחינוך ביתי, ובכלל ,לשמוע על הדרך בה הם עושים את זה. היא גם התעניינה בדרך שלי. היא אמרה שבדיעבד, היא היתה צריכה לתת לאחד הילדים, שהתקשה בלימודים בהתחלה, יותר חופש ומשחק, אבל היה לה קשה לשלב את זה עם הלימוד של האחרים, והיא מצטערת על כך.
והכל נאמר בנעימות, מתוך התעניינות, בלי שום ביקורת.
עזר לי להרגיש שוב שפויה ובסדר.
לפני שנפרדנו היא שוב אמרה לי שאם קשה לי אני תמיד יכולה להרים לה טלפון, ואפילו שהיא מאוד עסוקה (מה שנכון!), היא תמיד יכולה למצוא זמן לדבר איתי.
הודתה לה מאוד, ואמרתי לה שהיא נותנת לי כוח.
נפרדנו.
בלילה היה לי קשה להרדם. המון מחשבות מלאו את ראשי, על הביקור אצל אנג'לה, על מה יהיה ואיך, ואם בכלל.
היום עוד יום.
בוקר טוב.