[u]שמעתם שהתברר שביתו של הרופא שבנותיו נהרגו היה כולו מחסן נשק אחד גדול?[/u]
אחרי פרסום התחקיר אתמול, וההתנצלות של אהוד ברק קבל עם ועדה, אפשר לומר שהתיק הזה סגור.
ומכאן, שמי שהפיץ את המייל לפיו בית הרופא היה מחסן נשק כתב דברי דיבה, נאצה והוצאת לשון הרע, וזה בניסוח עדין. בלעז - דיסאינפורמציה.

ואני תוהה לגבי מי שמיהר לקפוץ על העגלה המקרטעת הזו ולהפיץ הלאה את השמועה הזדונית והמרושעת הזו . ממש בא לי לעשות עליו תרגיל זהה: שמעתם שאותו מפיץ הוא אחד מהחשודים בפרשת ההתעללות המינית בקטין? הנה, גם אני יכול לייצר שמועות זדוניות מופרכות.
<[po]צל הימים[/po] תעשיות שמועות שווא בע"מ>

[u]ירי הצלפים בוצע מבניין סמוך לבית הרופא ולא מבית הרופא עצמו.[/u]
וגם ההפגזה נעשתה אל מקור הירי, ולא ישירות אל בית הרופא.
מה לעשות - נפגע. בגלל זה הזהירו אותו קודם ולכן וביקשו ממנו לפנות את משפחתו. במלחמה אין ביטוח.

[u]חיילי צה"ל הותקפו מהמבנה ונמצאו בסכנה.[/u]
מתוך כתבה מהיום באתר של הארץ: בניגוד לגרסאות לא רשמיות שהופצו בימים הראשונים מודה הצבא כי ירי הצלפים בוצע מבניין סמוך לבית הרופא ולא מבית הרופא עצמו.
הכתבה המלאה:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1061515.html

[u]מעניין שלא פירסמו על כך...[/u]
בהחלט.
בעיקר בכל הכתבות שפירטו היום את שלבי ההתרחשות שם עקב התחקיר של צה"ל.

_קיבלתי מייל על נשק שהסתתר בביתו של הרופא.
יול אם את רוצה אני יכולה לשלוח לך.אומנם לא מצבורים ומערומים אבל בהחלט נשקייה לא רעה._
מעניין שלא פירסמו על כך...

_קיבלתי מייל על נשק שהסתתר בביתו של הרופא.
יול אם את רוצה אני יכולה לשלוח לך.אומנם לא מצבורים ומערומים אבל בהחלט נשקייה לא רעה._
ממי המייל? אני אשמח לראות. את יכולה לשים קישור כאן?

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/185124
הוזהר מאש, לא פינה את משפחתו, חיילי צה"ל הותקפו מהמבנה ונמצאו בסכנה.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1061186.html

[u]לפי מה שמסתמן- כנראה שרחוק מאד.[/u]
ממש לא רחוק מאוד,
החמאס וארגונים נוספים גם יכלו/ים להגיע רחוק מאוד...

[u]שנית, יש הבדל בין טוקבקיסט שאומר משהו בעילום שם לבין משהו שנכתב ע"י ארגון או כתב או מערכת עיתון. ההבדל מתחיל ונגמר במילה "אחריות". יכול להיות שיש טעויות או "טעויות" אבל יש מי שאפשר להפנות אליו את הטענה והוא צריך להביא הנמקות, עדויות והצלבת נתונים. הוא גם נתון לסיכון שבתביעה משפטית[/u]
בדיוק!
[u]והעדיות של "תושבי עזה" על התנהגות הצבא זה דברי "אלוקים חיים"?הם נכונים ואין עלהם עוררין?[/u]
אני אמרתי את זה?
אני לוקחת בערבון מוגבל גם את כל [u]התעמולה הפלסטינית[/u] וגם את העדויות ולא הבאתי אף עדות כזאת אלא אם כן היה לה ביסוס כלשהו (מדברת בשם עצמי, לא בשם חברותי ל'דעות').
ומה שמקומם אותי הוא הניסוח הזה: [u]שמעתם שהתברר שביתו של הרופא שבנותיו נהרגו היה כולו מחסן נשק אחד גדול?[/u]
בלי לסייג, בלי להוסיף איזה אולי קטן, איזושהי נימה שתבטא את מורכבות המקרה. ככה, שמעתם שהתברר... עובדה. אמת מוחלטת.
למילים יש כוח ובעיקר בנושאים כאלה ובזמנים כאלה. זה בדיוק חוסר האחריות שעליו דיברה רוזמרין.

וחוץ מזה מסכימה מאד עם:
[u]נניח שחלק מהעדויות הן מוגזמות או שקריות- עדיין אין לנו ספק שאכן היו שם טרגדיות איומות ומחיקת משפחות וזה קרה ע"י כלי הנשק שלנו. גם אם נגלה שהיה מחסן נשק מתחת לבית (הבריטים לא הפגיזו בתי ילדים וחדרי אוכל בקיבוצים בגלל הסליקים) וגם אם נגלה שחלק מההרוגים הם מעשי ידם של החמאס- אנחנו צריכים לבוא, קודם כל, חשבון עם עצמנו. עד לאן אנחנו מוכנים ללכת כדי "לנצח". מה המחיר שנשלם על כך, נפשית, פיזית וציבורית. לפי מה שמסתמן- כנראה שרחוק מאד.[/u]
הרי גם אם העדויות האלה לא מדויקות, או אפילו לא קרו, הרי דברים דומים קרו. הרי נהרגו מאות אנשים, הרי נפצעו אלפים, אלה עובדות ובזה אפילו הפוליטיקאים ואפילו צה"ל מודים. למה כל פעם שמתחילים לדבר על מה שנעשה על ידי צה"ל, על ידי מדינת ישראל ישר קופצים עם הטיעון שהחמס יותר אכזרי והחמאס גם הוא עושה דברים דומים.
אז מה, אז מה אם הוא יותר אכזרי? זה אומר שמותר לנו גם להיות אכזריים?
אם הם פועלים בחוסר מוסריות, גם לנו מותר?
לדעתי זו צורת חשיבה מסוכנת מאד.

תיעוד מתוך "ארגון" או "עיתון" :

כמות אמצעי הלחימה שחיילי הכוח מצאו היא רבה. אל"מ הרצי הלוי, מח"ט צנחנים מספר: "נכנסו למבנה, למסגד שהיה מחסן נשק, אפילו בתוך דוכן הדרשן. מצאנו ציוד של לוחם, כנראה תצפיתן, מצריח המסגד". אל"מ הלוי מציג גם מטען רסס היקפי שמצאו חייליו. בבית אחר יש מטבח, שרק נראה סטנדרטי, אבל עם תוספות של רובי קלאצ'ניקוב ונשקים נוספים.

דיווח של "רוני דניאל"

השאלה היא לא עד לאן אנו מרחיקים לכת כדי לנצח. השאלה היא עד לאן אנו מוכנים להרחיק לכת כדי להגן על עצמנו/כדי להמשיך ולהתקיים כמדינה עצמאית/ כדי להמשיך ולהתקיים.
לגבי עדויות שכתבו אירגון זה או אחר, או כתב זה או אחר הם גם מגמתיות. אירגון בצלם כתב עדויות של פלסינים שנפגעו מאש צה"ל אך לא גבה עדיות מאותם אנשים שנפגעו מהחמאס עצמו. ולא ראיתי פרסום של אירגון בצלם נגד הפיגועים או ירי על אזרחים, אוטובוסים או גני ילדים. (אוליי קיים אבל לי לא זכור שראיתי דבר כזה).
גם דברייך רוזמרין , לגבי אשמת קציני צה"ל וההוראות שנתנו (וסליחה אם אני לא מצטטת בדיוק, אלא רק את רוח הדברים) הם לא מגובים בשום דבר פרט לאינטרפטציה שלך ל"עדיות" ולשמועות מפי התקשורת. העניין הוא שאת קשובה לכיוון מסויים במסרים שעוברים בתקשורת ופוסלת מראש כיוונים אחרים. ואחרים בדיוק להפך פוסלים מראש את הכיוון ה(שמאלני) כי מרגישים שמסית נגד המדינה שלהם ונגד חיילי צה"ל וקשובים למה שנאמר נגד הפלסטינים.
(הבריטים לא הפגיזו בתי ילדים וחדרי אוכל בקיבוצים בגלל הסליקים)_
הבריטים לא נלחמו על הקייום שלהם, הבריטים נלחמו על שליטה בארץ רחוקה ממדינתם, גם היום הם נלחמים על שליטה במקום שאין להם כל קשר גאוגרפי אליו (פוקלנד לדוגמה) וכמה המלחמה על איי פוקלנד הייתה נקיה את יודעת?
אם אני לא טועה הם הפילו עיפול מלא על המלחמה שם....

[u]והעדיות של "תושבי עזה" על התנהגות הצבא זה דברי "אלוקים חיים"?[/u]

[u]אני מטילה ספק גם בכל התעמולה הפלסטינית שאת או חברותייך (לדעות) מביאים לעי"ל[/u]

קודם כל, את צודקת. להטיל ספק זה תמיד מבורך.

שנית, יש הבדל בין טוקבקיסט שאומר משהו בעילום שם לבין משהו שנכתב ע"י ארגון או כתב או מערכת עיתון. ההבדל מתחיל ונגמר במילה "אחריות". יכול להיות שיש טעויות או "טעויות" אבל יש מי שאפשר להפנות אליו את הטענה והוא צריך להביא הנמקות, עדויות והצלבת נתונים. הוא גם נתון לסיכון שבתביעה משפטית.

שלישית, וזה קשור לעניין המלחמה, נניח שחלק מהעדויות הן מוגזמות או שקריות- עדיין אין לנו ספק שאכן היו שם טרגדיות איומות ומחיקת משפחות וזה קרה ע"י כלי הנשק שלנו. גם אם נגלה שהיה מחסן נשק מתחת לבית (הבריטים לא הפגיזו בתי ילדים וחדרי אוכל בקיבוצים בגלל הסליקים) וגם אם נגלה שחלק מההרוגים הם מעשי ידם של החמאס- אנחנו צריכים לבוא, קודם כל, חשבון עם עצמנו. עד לאן אנחנו מוכנים ללכת כדי "לנצח". מה המחיר שנשלם על כך, נפשית, פיזית וציבורית. לפי מה שמסתמן- כנראה שרחוק מאד.

[u]משגע אותי שמתיחסים לכל איזה שטות באינטרנט כאל אמת מוחלטת.[/u]

_אנשים לא בודקים, לא יודעים, לא מטילים ספק במה שנאמר להם.
כל מה שנאמר בתקשורת (אפילו על ידי טוקבקטיסטים אנונימיים) הוא עובדה שאין עליה עוררין.
אותי זה מפחיד._
והעדיות של "תושבי עזה" על התנהגות הצבא זה דברי "אלוקים חיים"?הם נכונים ואין עלהם עוררין? או רק אי הטלת ספק בשמועות וקונספרציות ימניות מפחידים אותך?
אני לא בדיוק יודעת מה היה בבית הרופא, מאמינה שהרופא הוא שוחר שלום ומה שקרה לו זה טרגדיה נוראית. לא בטוחה באשמת צה"ל בטרגדיה, יתכן מאוד כי החמס השתמש בדרך זו או אחרת בביתו של הרופא, (מעניין שביתו הופצץ יומיים אחרי שהוא דיבר בתקשורת הישראלית נגד המלחמה ובעד שלום). אבל יתכן גם צה"ל הפגיז את הבית בטעות. (כפי שירה בטעות על כוחותנו).
אני מטילה ספק גם בכל התעמולה הפלסטינית שאת או חברותייך (לדעות) מביאים לעי"ל , למרות שגם ברור לי שיש בצד הפלסטיני טרגדיות שניתן להזדהות איתן.

ל [po]משלוחים לעזה[/po] [po]אזוב הקיר[/po], ולא רק, גם לעצמי:

מאז תום המבצע - אני מקבלת ים של אי מיילים, חלקם גזעניים עד גועל, של בדיחות, סרטונים, מכתבים "לאחי" וכדומה. הרשת פיתחה חורים גדולים מדי.
לכן אני חייבת לומר שכאן, מתאים לי שאנשים יביעו יותר את דעתם ופחות יקשרו לקטעים של מישהו אחר.
עם כל הכבוד ויש הרבה כבוד.

[u]גיגלתי ומצאתי רק הודעות של טוקבקיסטים (בטח מתומכי חד"ש). בקיצור, למי שקשה לסבול את עצמו במראה כבר ממציא משהו בעניין ומגלגל ברשת עד שזה הופך ל"עובדה".[/u]
בדיוק. גם אני חיפשתי ולא מצאתי.
משגע אותי שמתיחסים לכל איזה שטות באינטרנט כאל אמת מוחלטת.
וממשיכים להפיץ אותה על ידי ניסוחים כמו [u]שמעתם שהתברר שביתו של הרופא שבנותיו נהרגו היה כולו מחסן נשק אחד גדול[/u]
פשוט חוסר אחריות.
(זו כמובן דוגמא קטנה אבל מתארת יפה מאד את הלך הרוח הכללי).
אנשים לא בודקים, לא יודעים, לא מטילים ספק במה שנאמר להם.
כל מה שנאמר בתקשורת (אפילו על ידי טוקבקטיסטים אנונימיים) הוא עובדה שאין עליה עוררין.
אותי זה מפחיד.
היתה כתבה בדיוק על זה ביום שישי האחרון בהארץ.
אני מנסה לשים כאן קישור אליה, אני לא ממש יודעת איך לעשות את זה אז לא בטוח שיצליח:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1059977.html?more=1

בכל מקרה זו הכותרת ושווה לקרוא את כל הכתבה:
מה יודעים היהודים בישראל על הסכסוך עם הפלסטינים / מאת עקיבא אלדר
הרוב המכריע של היהודים בישראל אינם יודעים פרטים מהותיים על הסכסוך עם הפלסטינים (מדוע דחו הערבים את תוכנית החלוקה?), אינם מתעניינים במספרים (כמה אנשים נהרגו בעזה מאז ההתנתקות?) ומעדיפים לצרוך רק את המידע שנמסר להם בתקשורת המסורה בידי הפוליטיקאים. עם נתונים כאלה, אומר הפסיכולוג הפוליטי פרופ' דניאל בר-טל, מה הפלא שמבצע "עופרת יצוקה" זכה לתמיכה רחבה כל כך?

בס"ד
[u]מישהו יכול להפנות אותי למקור אמין לגבי האינפורמציה הזו?[/u]
מי ערב לאמינות של העדויות והאינפורמציה שלכם?

[u]מישהו יכול להפנות אותי למקור אמין לגבי האינפורמציה הזו?[/u]
גיגלתי ומצאתי רק הודעות של טוקבקיסטים (בטח מתומכי חד"ש). בקיצור, למי שקשה לסבול את עצמו במראה כבר ממציא משהו בעניין ומגלגל ברשת עד שזה הופך ל"עובדה".

_שמעתם שהתברר שביתו של הרופא שבנותיו נהרגו היה כולו מחסן נשק אחד גדול?
איפה שמעת את זה?
אשמח מאד מאד להפניה מדויקת._
מישהו יכול להפנות אותי למקור אמין לגבי האינפורמציה הזו?

אתמול נפל קאסם סמוך לשני גני ילדים, היום נפל גראד סמוך לאוטובוס שנוסעיו היו בדרך למצוא מחסה. (רק בנס, בהשגחה, במקרה-רק מה'?,או בכל מה שתבחרו) נמנע אסון גדול.
מעניין אם חליילה היה קורה אסון ,(וטוב שלא קרה) היה מי שיתרגם את העדויות של הנפגעים לערבית ואם היה מי שקורא את זה בצד השני.

האם יש איסוף בצפון? איזור חיפה או חדרה?
תודה.

בס"ד
_כמה עדויות אפשר לשים?
מצידי, את של כל הקורבנות ובני משפחותיהן._ גם מצידי.
את של ככככככככככככככככככככככככככככככככככככככל הקורבנות ובני משפחותיהן.
אים יש עדויות מהמתרחש בעזה, למה אין כל עדות לכל הנירצחים? הדם של מתנגדי החמס פחות אדום?
יש לכם כבר דווחים מעזה? בבקשה.
רק תביאו עדויות שיבהירו את כל התמונה על המתרחש שם.
אים העדויות הם לא "מתאם" איפה הזעקה של קורבנות השילטון?
..בדרך כלל כשחמושים מהחמס נמצאים באזור -
אין עדויות?
הם נוהגים כראוי, או שכל העדים כבר מתו?

_מנהיגי החמאס ומנהיגי הכיבוש הישראלים אוכלים מאותו מסטינג, ולעומתם,
הציבור הרחב נשלח להטבח באש העופרת היצוקה._
אלא שלהם יש עוד סוג של מנהיגים, שאולי לא מתים למות רק כי להנהגה הפוליטית בא לשגר טילים מהכפר שלהם.
מישהו ניסה לפנות אליהם ולהגיע איתם להבנות?
טוב האמת?
במחשבה שניה?
נניח שיש שם גם מנהיגים נבונים שטובת האנשים חשובה להם, עדיף לא להגיע לשיחות איתם.
כי תחשבו לבד איזה פאדיחה - את מי אנחנו נביא מולם?
את ביבי או את המקביל שלו בשמאל? :-S
אתם יודעים מה? עדיף לשלוח אליהם את הרבי מגור.. 8-)

קישורים נוספים:

סריקה של כתבה בעיתון"הארץ" 22/1
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1057739.html
"הארץ" הכתבה באתר – 22/1
http://mail.google.com/mail/?ui=2&ik=b87570acdd&view=att&th=11f0dd98ab394a0a&attid=0.1&disp=inline&zw
סריקה של כתבה בעיתון"הארץ" 25/1
http://www.israel21c.org/bin/en.jsp?enDispWho=Articles%5El2440&enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=object&enVersion=0&enZone=Democracy
עיתון אמריקאי "ישראל המאה ה-21" 30/01
http://www.kibush.co.il/[po]show file[/po].asp?num=31429
אתר [url=http://www.reshet.tv/newsite/programs/actual/[po]haolam]נגד הכיבוש[/url] haboker[/po]/[po]haolam haboker[/po].aspx
ערוץ 2 "העולם הבוקר" בשידור חי. לחפש את הכתבה "יוזמת התרמה למען תושבי עזה" 21/1
http://news.nana10.co.il/Section/?SectionID=2174
חדשות ערוץ 10 מהדורה מרכזית– לחפש כתבה בשם "ישראלים למען עזה" 22/1
http://www.mako.co.il/news/channel2/Channel-2-Newscast/Articles/itemId=ff2e59ef7000f110VgnVCM100000290c10acRCRD
חדשות ערוץ 2 מהדורה מרכזית 22/1

ביום שישי ה-23 לינואר 2009 – 7 משאיות מלאות בכל טוב, עמוסות בציוד שנתרם בישראל, נכנסו לעזה דרך מעבר כרם שלום. שעתיים אחרי שיצאנו מכרם שלום , בעודנו בדרכים , קיבלנו טלפון מתוך עזה בו נאמר לנו ש- 7 המשאיות הגיעו אל יעדן – אל אנשים, אזרחים, נשים וילדים שהיו צמאים לעזרה. עוד נאמר לנו שקרוב ל5000 איש נהנו ממשאיות החמלה שנאספו מכל רחבי הארץ בשבוע שעבר.

פרויקט זה לא היה קורה בלעדיכם, כל אחד ואחת מכם שתרמו ציוד, כסף, רכבים, ידיים עובדות, טלפונים וכל עזרה שהיא – כל זה קרה בזכותכם ולימד אותנו שאין גבול לכוחו של אדם אחד ויחיד כל עוד הוא מאמין במה שהוא עושה. כולנו יחד היינו אותו אדם אחד ויחיד,ויחד יצרנו כוח עצום שפרץ את המחסום ואפשר לרבים לפתוח את ליבם ולהביע חמלתם.

ומאחר והביקוש להמשך הפרוייקט כל כך גדול החלטנו להמשיך!!!
את פרויקט האיסוף ימשיכו "עמותת נר לשלום ואחווה" והתנועה הקיבוצית – בעזרתם של יואל מרשק ומאליק פריג' .

מוקדי האיסוף:
באר שבע – ביה"ס קורצ'אק
שכונה ה' , ליד מרכז מסחרי "הגשר "
עוברים מתחת למרכז הקליטה "יעלים " ואז מגיעים לביה"ס קורצ'אק .
ימי איסוף :יום א' 1.2 עד יום ד' 4.2 שעות איסוף - 7:30-14:30
אשת קשר: נחמה – 08-6411669 , אפשר להשאיר הודעות .

כפר קאסם –
רח' חאליד בין אלוליד 57
ימי איסוף : ימים א-ד. (4.2- 1.2) שעות איסוף: 21:00- 10:00
איש קשר : מאליק – 052-2801638

אנא מכם – האיסוף מתבצע עד יום רביעי בשעות הצהריים

לכתובות אימייל ושאלות – [email protected]

לשאלות טלפוניות
ענבל - 0522410688 באזור המרכז
ענת - 0544888494 באזור ירושלים


תיעוד בעיתונות ובאינטרנט

http://www.jpost.com/servlet/Satellite?cid=1232292897793&pagename=JPost%2FJPArticle%2FShowFull
כתבה ב"ג'רוסאלם פוסט" אנגלית 18/01 English
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3659866,00.html
אתר ynet 21/1
http://www.haaretz.com/hasen/spages/1057654.html
"הארץ" באנגלית 22/01 English
http://www.youtube.com/watch?v=Q-ndnHnn0CU&feature=[po]channel page[/po]
סרטון של משרד ההסברה של משרד החוץ
http://makom.haaretz.com/topic.asp?rId=115
"המקום", מגזין יהודי מקוון בארה"ב English
http://makom.haaretz.com
/"המקום" מגזין יהודי מקוון בארה"ב שער האתר English
http://mail.google.com/mail/?ui=2&ik=b87570acdd&view=att&th=11f044ea0e579910&attid=0.1&disp=inline&zw

[b]"לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור." א.ד. גורדון[/b]


<[po]מיכל בר[/po]>

עבד אל-עזיז ערפאת, אב לארבעה

ביום חמישי, 1.1.09, אחר הצהריים, אנחנו ועוד כמה משפחות התחלנו להתארגן לפנות את הבתים שלנו בגלל שפחדנו שיפציצו את הבית של ח'ליל. הספקנו רק לקחת כמה שמיכות ופתאום מטוסים התחילו להפציץ את השכונה. הרבה אנשים נפצעו ובחור בשם חמודה מוסא ערפאת, בן 26, נהרג בכביש הראשי ליד המסגד. ברחתי עם אשתי והילדים לבית של אחיה של אשתי, מוחמד יחיא אבו דקה, באזור אל-פאראחין במזרח חאן יונס.זה בית קטן וכשהגענו הוא כבר היה מלא באנשים. היינו צפופים כמו סרדינים בקופסא, אבל לא הייתה לנו ברירה. היינו חייבים לברוח מהבית. נשארנו אצל מוחמד יום אחד ולמחרת טנקים ומטוסים התחילו להפגיז ולהפציץ גם את האזור הזה. הצלחנו לברוח מהבית בלי שאף אחד נפגע, וראינו אותו עולה באש. לא היה לנו ציוד לכיבוי אש והיה מסוכן להשאר שם אז כולנו ברחנו. הבית נשרף לגמרי. הגענו לבית הספר "אבו נווירה" בשכונת עבסאן. הלכנו לבית הספר בהנחה ששם יותר בטוח. עכשיו אנחנו גרים בבית הספר בתנאים לא אנושיים. צפוף פה מאוד באנשים ואין פה כמעט כלום. אין לנו מספיק אוכל או מים ואין מזרונים. אין גם חימום כי אין בכלל חשמל. אתמול, 6.1.09, בזמן הפסקת האש חזרתי לבית שלי כדי לבדוק מה המצב שם. קיויתי שנוכל לחזור הביתה. נכנסתי לבית מפוחד מאוד וראיתי שנגרם לו נזק. מול הבית יש בית חדש שאני בונה בשבילנו. נכנסתי גם לתוכו וראיתי פגז שלא התפוצץ על הרצפה. נבהלתי מאוד והסתלקתי משם בחזרה לבית הספר. במצב הזה לא נוכל לחזור הביתה.

תם ולא נשלם. העדות האחרונה מתוך אחת עשרה עדויות של פלסטינים עזתיים שאסף ארגון "בצלם" וחולק באירוע ההתרמה לציוד רפואי למען פצועי ונכי עזה בלבונטין 7.

[u]מי שלא רוצה לקרוא, יתעלם מכך.[/u]
ויש את אלו שצריכים שיגישו להם.

[u]זה לא משביח את השיחה.[/u]
אך זה מפזר מעט את הילת הגבורה שאופפת את מבצע ההפצצות. את תוצאות גשם העופרת. מלכלך את המילים המכובסות.
<[po]צל הימים[/po] ממחשב אחר בסביבה רועשת ולא מצליח להתרכז>

אזוב הקיר, מיותר לטעמי להביא לדף הזה את העדויות. מעבר לכך שזה גורם להעלות את הדף למקום הראשון של "הדפים הארוכים באתר", זה לא משביח את השיחה.
יש לינק לאתר העדויות במעלה הדף. אני נכנסת לאתר ההוא מיום שהוקם, כדי לקרוא. כולם יכולים, אבל לא כולם רוצים. גם כשמעבירים ציטוט לכאן (ומנומס יותר לציין מהיכן העדות)- מי שלא רוצה לקרוא, יתעלם מכך.

[u]שמעתם שהתברר שביתו של הרופא שבנותיו נהרגו היה כולו מחסן נשק אחד גדול?[/u]
איפה שמעת את זה?
אשמח מאד מאד להפניה מדויקת.

נראה לי שהעדויות משכנועות את המשוכנעים,לא?
כי אני לא משוכנעת,והן האחרונות שתשכנעה אותי,מצטערת.

שמעתם שהתברר שביתו של הרופא שבנותיו נהרגו היה כולו מחסן נשק אחד גדול?
סליקים על גבי סליקים.הפלא ופלא.

לואאי סובוח, בן 10

אני בן 10 וגר עם המשפחה שלי בבית לאהיה. כמה ימים אחרי שהתחילו ההפצצות הישראליות על הרצועה המשפחה שלי עברה לגור בבית הספר לבנות של אונר"א שליד בריכת אבו ראשד. ביום רביעי (7.1.09) אנשים התחילו להסתובב ברחובות וחשבנו שהצבא עזב את בית לאהיה. אבא שלי החליט ללכת לבית שלנו להביא בגדים ואוכל וכמה דברים שהיינו צריכים. אני והאחות שלי הודא, בת 13, והחברים שלי חוסאם סבאח ומחמוד אבו לילה, בני 10, הצטרפנו לאבא שלי. ברחוב היו קצת אנשים. הגענו לבית, לקחנו את הדברים שהיינו צריכים, ויצאנו בחזרה לבית הספר התחלנו ללכת ואז אחי רג'ב התקשר לאבא שלי וביקש ממנו להביא את הבלון גז הקטן שהיה לנו בבית כדי שנוכל לבשל. אבא שלי ואחותי הודא חזרו הביתה ואני וחוסאם ומחמוד נשארנו במקום וחיכינו להם. אבא שלי לא הספיק להתרחק הרבה ואז היה פיצוץ ונפגענו. כולנו נפלנו ויותר לא יכולתי לראות או לשמוע. אחרי זה חזרתי לשמוע. שמעתי רעש של מסוקי קרב ושל יריות ולא ידעתי לאן הם יורים. אני, חוסאם ומחמוד נשארנו באותו מקום בערך שעה או יותר. אחרי זה הבנות של השכנים באו והכניסו אותנו לתוך אחד הבתים ואבא שלי ודוד שלי הגיעו לשם ולקחו אותנו לאמבולנס. הם אמרו לי שחוסאם נהרג ושמחמוד נפצע. אני נפצעתי בעיניים ואני לא יודע אם אוכל לראות. אני לא יודע למה המסוקים הפציצו אותנו כי לא היינו קרובים לשום מטרה ורק אני והחברים שלי היינו ברחוב באותו הזמן. עכשיו אמרו שלי שמתכוונים להעביר אותי לבית חולים בסעודיה היום או מחר.

[u]נראה לי שהדף הזה הפך להיות במקום [po]המלחמה ואנחנו[/po]- ל- [po]המלחמה והעזתים[/po]??[/u]
כנראה שהעזתים סבלו טיפה יותר מאיתנו. איזה שינוי מרענן! לאורך ההיסטוריה העם היהודי תמיד היה סובל. איך שגלגל מסתובב...

[u]כמה עדויות אפשר לשים?[/u]
מצידי, את של כל הקורבנות ובני משפחותיהן.

[u]אתם לא מבינים שזה רק גורם לאנטי?[/u]
נכון, אנטי לטבח.

[u]גישה כזו קורבנית, ועוד לא על משהו שפגע בכם ישירות: דאאאאייייייי...[/u]
מכירה את הביטוי [u]היום, פוגעים בהם, מחר, בנו[/u]?
בעיני, המתרס אינו עובר בין ערבים ליהודים אלא בין מנהיגים תאבי כוח לבין המון המובל כצאן לטבח. מנהיגי החמאס ומנהיגי הכיבוש הישראלים אוכלים מאותו מסטינג, ולעומתם, הציבור הרחב נשלח להטבח באש העופרת היצוקה.

<עמנואל, שמתי עליך עין ;-)>

[u]גישה כזו קורבנית, ועוד לא על משהו שפגע בכם ישירות[/u]
לא הבנתי את המשפט הזה.

[u]אזוב הקיר, כל הכבוד על היוזמה.[/u]!

מתי אני הפכתי להיות מה שמכונה "שמאלנית"?
כשהתחלתי (כמעט במקרה) לבקר אצל ה"צד השני", לשוחח עם אנשים, ולראות כיצד הדברים נראים מהצד שלהם.

אזוב הקיר - את עושה עבודת קודש. מביאה את קולם של המושתקים והמדוכאים, אלה שאין להם פנים במרחב הזה.

מי לעזאזל מחק את ההודעה שלי מה-29.1.09 אשר הזמינה להשתתף בהפגנה שהתקיימה היום??

בס"ד
עימנואל (31.01.2009 19:24):
_כדאי לכם לבדוק היכן יושבים רוב השמאלנים???
הימין יודע שהארץ שייכת לעם ישראל!!!!
אבל השמאל החנפן והמתיפיף יושב בבתים של ערבים ובעזות מצח מטיף על כיבוש!!!!_
אוייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי א ברוך............
או במילים אחרות גווווווווווווווווואלד.
טוב, עזבו. זה בטח שמאלני מתחזה, שהחליט להתעלל בנו.

[u]אבל השמאל החנפן והמתיפיף יושב בבתים של ערבים[/u]
המשפט הזה דווקא נכון. הערבים רוצים את הבתים שעזבו, בחיפה ביפו, וכו
במקום זה בשמאל מציאים לתת להם את השומרון.
משהו כמו זרקו אותך מהבית בכווית? אל תדאג - ניתן לך במקום בית בסוריה..
נחמד מאוד להתנחל על חורבות הבתים שלהם וללכת להפגין.
אים אתם רוצים להיות ישרים עד הסוף, תפגינו בעד להחזיר להם את הבתים בערי החוף.
(לא לדאוג, עימנואל. נוכל לקנות מהדייגים ביפו את הסירות כדי לברוח לקפריסין לפני שהם יגיעו..)

[po]אזוב הקיר[/po]
האם העובדה שהצבא שלנו חזק מהצבא הפלסטיני זו סיבה לישראל להימנע מלמלא את חובתיה כלפי אזרחיה ולצאת להגנתם?
מהי הדרך ה"הוגנת" לנהל מלחמה לדעתך? בין צבאות ששווים במספר החיילים ובכמות הנשק? פשוט להניח לאזרחי המדינה למות, ובלבד שנבטיח את שלומם של אזרחי האויב?
אולי פשוט אין סיבה מספיק טובה להילחם, כל עוד קיימת "סכנה" שאזרחי האויב ייפגעו?
כמה זמן, לדעתך, תשרוד מדינה שלא תגן על אזרחיה (מתוך מטרה לשמור על חיי אזרחי האויב, או מכל מטרה שהיא)?

_בס"ד
בדרך כלל כשחמושים מהחמס נמצאים באזור...
אין עדויות?
הם נוהגים כראוי, או שכל העדים כבר מתו?
[list]
[*] אים העדויות הם לא "מתאם" איפה הזעקה של קורבנות השילטון?
[/list]
אים יש עדויות מהמתרחש בעזה, למה אין כל עדות לכל הנירצחים*? הדם של מתנגדי החמס פחות אדום?_
יש לכם כבר דווחים מעזה? בבקשה.
רק תביאו עדויות שיבהירו את כל התמונה על המתרחש שם.

[u]כ-75% מתושבי עזה הם פליטים שגורשו מבתיהם ומאדמתם ב-1948, ביניהם אלפים מתושבי מיפו[/u].
הערבים ביפו החליטו, אז כמו היום, לירות על האוכלוסיה היהודית הסמוכה.
אז עדיין לא היה "כיבוש", אפשר לדעת למה הם תקפו?

_עמנואל חזר???
הממםםםם... אכן, יש מצב. חברה', לשים עין!!!_
הוא חזר מזמן :
_"אבל פשוט חולים, במחלת העם הנרדף, המתקרבן. במחלת הפחד והכאב, במחלות קשות שהטיפול בהן אינו קצר טווח.
אבל אלו שעדיין לא במצב פסיכוטי, ראוי היה שיתריאו, יזעקו, ייצאו לרחובות במאות אלפיהם"_
לא מזכיר קצת את עימנואל? אומנם לא חלושי נפש, רק פסיכוטים..
כשזה בא מכם זה בסדר..

[u]למה הכוונה פושעי אוסלו? אלו שלא קיימו את הסכמי אוסלו ?[/u]
הכוונה לאלה שיבאו את ראשי המחבלים לעזה מתוניס.
לאלה שאמרו שאין בעיה בטחונית לצאת מעזה ומקסימום ניכנס שוב.
לאלה שיצרו מצב בו ניתן לשגר טילים על ערי הדרום מעזה.
נוספים אליהם אלה שרוצים ליצור מצב בו ניתן יהיה לשגר טילים מהשומרון לעבר ערי החוף.

כדאי לכם לבדוק היכן יושבים רוב השמאלנים???
הימין יודע שהארץ שייכת לעם ישראל!!!!
אבל השמאל החנפן והמתיפיף יושב בבתים של ערבים ובעזות מצח מטיף על כיבוש!!!!

נראה לי שהדף הזה הפך להיות במקום [po]המלחמה ואנחנו[/po]- ל- [po]המלחמה והעזתים[/po]?
כמה עדויות אפשר לשים? אתם לא מבינים שזה רק גורם לאנטי? גישה כזו קורבנית, ועוד לא על משהו שפגע בכם ישירות: דאאאאייייייי...

מוחמד אל-פלית, אח במקצועו

ביום שבת, 27.12.08, בסביבות 11:30 לפני הצהריים הייתי בבית שלי שבמרכז דיר אל-בלח. אבא שלי, תאופיק אל-פלית, היה ירקן. הוא היה קונה ירקות בשוק ואז מסתובב ברחובות ומוכר אותם מבית לבית. פתאום שמעתי פיצוצים חזקים. אמרו לי שהיה פיצוץ באגף החקירות של המשטרה, שנמצא ליד שוק הירקות המרכזי. יצאתי מיד מהבית והלכתי לשוק. רציתי לעזור ולטפל בפצועים. כשהגעתי ראיתי חמישה או שישה מוכרים וסוחרים הרוגים. ועוד כמה שוטרים הרוגים. המבנה של המשטרה נהרס לגמרי. עוד הרבה אנשים נפצעו. בין ההרוגים מצאתי את אבא שלי. הוא נפגע מרסיס בראש ונהרג במקום. קברנו את אבא באותו היום.

[u]למה הכוונה פושעי אוסלו? אלו שלא קיימו את הסכמי אוסלו ?[/u]
|Y|

אמנה אנזילי, בת 55

אתמול בשעה 08:00 בבוקר, חיל האויר פיזר כרוזים שקוראים לתושבים באיזור שלנו לעזוב מייד את הבתים, אחרת יפציצו אותנו כשאנחנו בתוכם. לא היה לנו זמן להתארגן. בסביבות השעה 11:00 התחילו להפציץ את שכונת א-סלאם ושכונת אל-ג'נינה הסמוכות. לא ידענו מה לעשות. אספנו שמיכה לכל אחד, קצת לחם, שישה קילו קמח, שלושה קילו עגבניות ושלושה קילו כרוב ויצאנו מהבית תוך כדי ההפצצות.ראיתי איך הפציצו את הבית של משפחת א-דורי ומשפחת אבו ר'אלי שקרובים אלינו. נדחסנו 11 איש למכונית פרטית אחת. הילדים ניו רק עם הבגדים שעליהם. אפילו תחתונים לא לקחנו לאף אחד. החלטנו לנסוע לבית של אום אחמד, קרובת משפחה רחוקה שגרה באיזור תל אל-הווא. הבית נמצא במרחק של 5 ק"מ מהים וחשבנו ששם יהיה יותר בטוח. אום אחמד גרה עם ארבעת הילדים שלה וחמותה בבית עם שלושה חדרי שינה, סלון, מטבח ושירותים. כשהגענו, כבר היו שם עוד עשרה אנשים מהמשפחה של הגיס שלה, שברחו משכונת יבנא. הבנים שלי העדיפו ללכת לבית של קרובת משפחה של בעלי לשעבר, שגרה במרחק 50 מטר משם. נשארנו 25 איש בבית של אום אחמד. היא קיבלה אותנו מאוד יפה ואנחנו אוכלים ושותים אצלה, אבל אנחנו עדיין מרגישים לא בנוח כלפיה.

[u]פושעי אוסלו[/u]

למה הכוונה פושעי אוסלו? אלו שלא קיימו את הסכמי אוסלו ?

[u]עמנואל חזר???[/u]
הממםםםם... אכן, יש מצב. חברה', לשים עין!!!
|!|

עמנואל חזר???

[u]במשך שלושה שבועות ביצעה ישראל בעזה מרחץ דמים וזרעה הרס בכל אשר נגעה. 'אדוני המלחמה' ששו אליי קרב, בעודם מסמאים את עיני הציבור מלראות את ממדי ההרס והחורבן שהם זורעים ובעודם מסבירים שזוהי מלחמה צודקת, בלתי נמנעת והכרחית. מלחמה שתגן על תושבי הדרום. ובישראל אין דין ואין דיין.[/u]

מלחמה מוצדקת ונכונה,שרבים תמכו ותומכים בה.

[u]יופסק הכיבוש[/u]

איזה כיבוש? איפשה כובשים? ממי כבשו? עם ישראל לא כובש בארץ ישראל.

[u]ויועמדו לדין 'אדוני המלחמה', מתכנניה ומבצעיה, על פשעי מלחמה[/u]

[b]יועמדו יחד איתם פושעי אוסלו,יצחק רבין ושמעון פרס על רציחתם של 1500 אזרחים מאז ניסיון "הסכמי השלום" עלק!!![/b]

אח,השמאל הצבוע,המתפורר,את פושעי אוסלו לא ביקשתם להעמיד לדין,למה?
הם לא נרצחו תוך כדי מלחמה האזרחים חפי הפשע.
הם לא נרצחו תוך כדי עימות.
הם נירצחו תוך כדי נסיון לעשות שלום.
ואת נפשם של פושעי אוסלו אינכם מבקשים.

ועל צביעותם יהירותכם ,מתק שפתיכם ושקריכם אתם מתפוררים ונעלמים.

בס"ד
[u]באירוע זה אנו מבקשים להחזיר לגן את שמו - גן העזתים - לזכר קורבנות התוקפנות, ולמען עתיד משותף.[/u]
מנווולים.
"גן השניים"-
מקום פיגוע: יפו
יישוב הנצחה: יפו
סוג הנצחה: גן משחקים
מונצחים: אילנית אוחנה | עבד אל כרים
הגן מנציח שני קורבות של מחבל.
קורבנות של אילו שלא מוכנים שיהיה לנו עתיד משותף.

[b]גן העזתים[/b]...
"ביום שלישי, השבעה עשרה למרץ 1992, החל [b]מחבל מעזה[/b] להשתולל ברחוב אילת ביפו עם סכין וחרב.
בצומת הרחובות אילת-אליפלט דקר למוות את הנערה אילנית אוחנה בת 18.
עבד אל כרים בן 46 חש החוצה וניסה לעזור לנערה, והמחבל דקר גם אותו למוות.
המחבל הספיק לפצוע עוד שני בני אדם, לפני שנורה על-ידי שוטר".

מעניין למי הנצחת האירוע הזה אמורה להפריע.
אולי כדאי שתיקראו לגן על שם המחבל?

בס"ד
[u]ובישראל אין דין ואין דיין.[/u]
לפחות בעזה יש...
בית משפט שדה, עים דין, דיין, ותליין..

בס"ד
_מוניות מעזה הגיעו לגן הזה וסימלו, בין היתר, את הקשר החזק בין עזה ליפו. כ-75% מתושבי עזה הם פליטים שגורשו מבתיהם ומאדמתם ב-1948, ביניהם אלפים מתושבי מיפו.
באירוע זה אנו מבקשים להחזיר לגן את שמו - גן העזתים - לזכר קורבנות התוקפנות_
התוקפנות היחידה היא של מי מהערבים ביפו, שהחליטו, אז כמו היום, לירות על האוכלוסיה היהודית הסמוכה.
אז עדיין לא היה "כיבוש", אפשר לדעת למה הם תקפו, ואים היה כדאי?

בס"ד
[u]כל עוד ממשלת ישראל תמשיך לדכא את הפלסטינים, כולנו נמשיך לשלם את המחיר[/u]
כל עוד חלק מהפלסטינים ימשיכו לתמוך בחמס, כולנו נמשיך לשלם את המחיר. פה ושם.
[u]יוסר המצור ויפתחו המעברים[/u] ליבוא נשק מתקדם מאירן..
[u]יופסק הכיבוש[/u] הרצחני של החמס.
[u]ויועמדו לדין 'אדוני המלחמה', מתכנניה ומבצעיה, על פשעי מלחמה[/u]
כל מילה.
מראשון המנהיגים, עד אחרון החמושים בשטח!!

בס"ד
_בדרך כלל כשחמושים מהחמס נמצאים באזור...
אין עדויות?
הם נוהגים כראוי, או שכל העדים כבר מתו?

אים העדויות הם לא "מתאם" איפה הזעקה של קורבנות השילטון?
אים יש עדויות מהמתרחש בעזה, למה אין כל עדות לכל הנירצחים? הדם של מתנגדי החמס פחות אדום?_

[u]החיילים בחרו בערך 40 אנשים, ביניהם שני הבנים של ראמי, בן 21 ו סאעד, בן 18 וגם שבעה אחיינים שלי.החיילים אמרו לכל הבחורים שהם בחרו להתפשט ובדקו אותם.[/u]
כן, כדי לראות שאף אחד לא החליט להפוך את עצמו לפצצה מהלכת. לא להאמין, אבל היו בהיסטוריה כמה כאילה גם.

[u]חיילים הכריחו אותנו לצאת מהבתים. ...בשמיים היו מטוסים שהפציצו מקומות קרובים.[/u]
בשמים היו מטוסים, צה"ל מן הסתם הפגיז מחבלים באיזור, והחליט לפנות את האוכלוסיה האזרחית, כדי שלא תיפגע. למורת רוחם של החמס ותומכיו, מן הסתם.
כל הכבוד לצה"ל על היוזמה!!
נשמח לשמוע מה עלה בגורל החולים. אני לפחות, לא חוששת לגורלם.
דרך אגב. מה שלום השבוי שלנו? מה עלה בגורלו?

[u]40 הבחורים שהחיילים בחרו נשארו מאחור, כולל הבנים שלי[/u]
מישום מה עולות בדעתי כמה סיבות אפשריות לעיקובם, פעילות במחנה השלום היא לא אחת מהם..

[u] בסוף הובילו את כולם לבתי ספר בעיר ג'באליא. מי שהיו לו קרובי משפחה באזור הלך אליהם.[/u]
כשהחמס עושה צעדה כזאת, כולם בסוף לא הולכים לקרובי משפחה בגבאליא, אלא אתם יודעים לאן..

[u]בדרך ראינו את ההרס שהצבא הישראלי גרם[/u]
מי החליט? לי נראה שגרם לזה דווקא החמס.

אזוב הקיר, כל הכבוד על היוזמה.

עבד אל-מועטי עבד רבו, אב לתשעה

ביום ראשון, 4.1.09 , בשעה 13:30, הצבא הישראלי הגיע לאזור שלנו. חיילים הכריחו אותנו לצאת מהבתים. היו ברחוב בערך 1,000 אנשים מהשכונה. החיילים הרשו רק למשפחות שהיו בהם חולים להישאר בבתים. הם העמידו אותנו בשורה. פחדנו מאוד והילדים בכו. בשמיים היו מטוסים שהפציצו מקומות קרובים. החיילים מיינו אותנו לשתי קבוצות: ילדים קטנים ומבוגרים בני 40 או 50 ומעלה בצד אחד וצעירים בצד השני. מתוך הקבוצה של הצעירים, החיילים בחרו בערך 40 אנשים, ביניהם שני הבנים של ראמי, בן 21 ו סאעד, בן 18 וגם שבעה אחיינים שלי.החיילים אמרו לכל הבחורים שהם בחרו להתפשט ובדקו אותם. אחרי שעתיים בערך החיילים אמרו לנו ללכת והובילו אותו לכיוון ג'באליא. הם אמרו לנו לא להסתכל לצדדים ואיימו שיירו במי שיסתכל אחורה. עשינו את מה שהם אמרו. 40 הבחורים שהחיילים בחרו נשארו מאחור, כולל הבנים שלי. עזבנו הכל מאחור, לא לקחתי איתי שום דבר. אפילו נשים עם תינוקות לא לקחו איתם אוכל או בגדים. היו בינינו חולים, ילדים קטנים ונכים. עזרנו אחד לשני בדרך. הדרך הייתה ארוכה, שלושה קילומטרים. בדרך ראינו את ההרס שהצבא הישראלי גרם. בסוף הובילו את כולם לבתי ספר בעיר ג'באליא. מי שהיו לו קרובי משפחה באזור הלך אליהם.

_לא. זה רק מצביע על החמס שגורם (לדעתי, אולי לא לדעתכם) למצב. רואה את החורבן ולמרות זאת אינו חדל.
אים העדויות הם לא "מתאם" איפה הזעקה של קורבנות השילטון?
אים יש עדויות מהמתרחש בעזה, למה אין כל עדות לכל הנירצחים? הדם של מתנגדי החמס פחות אדום?
אים החמס רוצח זה לא עינינו של אף אחד, ואין כל צורך להביא עדויות?
אולי זה כן ענייני לבדוק את דרך הפעולה של החמושים שמולי?
אחרי הכל הם לא רוצחים בכוונה תחילה רק אזרחים שמתנגדים לשילטון אלא גם בערי הדרום. ונלחמים גם בנו, לא?
יש לכם כבר דווחים מעזה? בבקשה.
רק תביאו עדויות שיבהירו את כל התמונה על המתרחש שם._
גם אני שואלת את אותן השאלות.
בנוסף, לדעתי, חיילים שפעלו בגזענות וניצלו את המצב להתעלל, לפגוע ולהרוג צריכים לעמוד לדין.

[po]מיכל בר[/po] משמח מאוד לדעת שנעשים מעשים טובים.

[u]בשבת בערב 3.1.09, מטוסים ישראלי פיזרו כרוזים שקוראים לתושבים באזור לעזוב את הבתים שלהם. גם בפלישות קודמות הצבא פיזר כרוזים כאלה ולא עזבנו את הבית, ולכן החלטנו שגם הפעם לא נעזוב[/u]

זה המשפט הכי חשוב בעדות הזו. תיאורי הזוועה של המוות הם מזעזעים, כמו כל תיאור טראגי, אבל הם היו יכולים למנוע את זה.
צה"ל ניסה להזהיר.
זה נורא להיות כלוא ומופגז, זה נורא שנפגעים הקרובים לך, אבל ההפצצות לא היו שרירותיות(אני מקווה). מאמינה שהן נעשו באזורי שיגור וריכוזי מחבלים.
מי שנמצא בסמוך סובל, כי עוד לא נבראה פצצה שאפשר לכתוב עליה שם או עיסוק.

ר'אדה אבו חלימה, בת 21

בשבת בערב 3.1.09, מטוסים ישראלי פיזרו כרוזים שקוראים לתושבים באזור לעזוב את הבתים שלהם. גם בפלישות קודמות הצבא פיזר כרוזים כאלה ולא עזבנו את הבית, ולכן החלטנו שגם הפעם לא נעזוב. ביום ראשון, 4.1.09, בסביבות השעה 16:00, בזמן שכל המשפחה שלנו הייתה בבית, התחילו להפגיז את האזור שלנו. אחרי כמה דקות כמה פגזים נחתו על הבית שלנו. האש התפשטה בבית וכמה מבני המשפחה נשרפו למוות: חמי, התינוקת שלו שאהד, ושלושה מהבנים שלו, עבד א-רחים, זיד וחמזה. חמותי והבנים שלה יוסף, עומר ועלי נכוו מהאש. גם אני והתינוקת שלי, פרח, שהחזקתי בידיים, נכוונו מהאש שהתפשטה לכל מקום בבית.הבגדים שלי עלו באש וחלקים מהעור של שתינו נשרפו. למזלי, איה לא נפגעה. קרעתי את הבגדים מעלי וצעקתי שאני נשרפת. הייתי ערומה מול כל האנשים בבית. הגוף שלי בער והרגשתי כאב נורא מהכוויות. הרחתי את הבשר שלי נשרף. הייתי במצב קשה מאוד. חיפשתי משהו להתכסות וכל הזמן צעקתי.אחיו של בעלי הוריד את המכנסיים שלו ונתן לי ללבוש אותם. החלק העליון של הגוף שלי נשאר ערום עד שבעלי בא וכסה אותי במעיל שלו.

[b]הזדמנות לשלוח מסר כתוב לתושבים ברצועת עזה[/b].
אני מעתיקה את ההודעה שקיבלתי.

לכל מי שכתב מסרים ושלח במייל, מי שהשתתף בפגישות התמיכה, תרגם, אייר ועזר.
ברצוני להודות על שיתוף הפעולה והרצון הטוב לשלוח משהו טוב מישראל לעזה.
מסרים רבים ומרגשים נכתבו תורגמו ונשלחו.
ביום שישי האחרון יצאה לעזה שיירת אספקה של 7 משאיות של תרומות שארגנו החברות המקסימות הדס ולי.
יחד עם שיירה זו נטמנו באחת החבילות חלק מהמסרים שכתבתם ושתרגמתם וקישטתם בימים שלפני..
מספר שעות אחרכך בעוד מתבונן בשמים בקשת שעיטרה את רצועת עזה ממרחק לא רב, קיבלתי טלפון מלי שהיא קבלה דיווח מעזה שהאספקה הגיעה והיא מחולקת לאנשים רבים שבאו לקבל אותה בחבילות. כמן כן נמסר שהם גילו את חבילת המסרים והם חולקו לאנשים ויש כאלו שרוצים כבר להשיב עליהם.
מרגש ומשמח ומביא הרבה רצון להמשיך.
אני מזמין אתכם להמשיך ולהפיץ את ההזמנה לכתיבת מסרים של תקווה לעזה, עדין יש צורך בעזרה לתרגם ולמרות שיש מי שעוזר בתרגום , המסרים הם רבים.
בואו נמשיך בואו ונציף את עזה במסרים אחרים ממה שקיבלו עד כה.
בתקווה שנצליח לצור ערוץ דו כיווני ונוכל לקבל גם מעזה מסרים לכאן.
האם מישהו יודע לבנות אתר שמאפשר העלאת מסרים?

להזכירכם מי שרוצה לכתוב מסר יכול לשלוח למייל [email protected]

בברכה.
אלעד ואזנה

בס"ד
[u]בדרך כלל, כשישראל פולשת לאזור, עובר לפני כן דחפור שגורף את כל מה שנמצא בסביבה[/u]
נכון. לא היה עובר דחפור אים לא היה חשש ממלקוד מכוניות שעלולות להתפוצץ ולגרום למותם של עשרות חיילים.
זכותו של הצבא לשמור על חיי חייליו. גם במחיר פגיעה בבתים.
[u]שהישראלים הפציצו את המסגד[/u]
תלוי. אים מצאו אפילו מסגד אחד עים מחסן תחמושת, זה כבר לא רק מסגד.
אים המסגד הוא מקום הקדוש לתפילה, אז משאירים אותו למתפללים בלבד.
[u]אין לנו מספיק אוכל ואין גז לבישול או דרך לחמם את הבית כמו אצל כל המשפחות בעזה. מה שחשוב זה שלא נפגע, על כל הדברים האחרים אפשר להתגבר.[/u]
אולי ניתן להקים איזור מילוט בטוח לתושבים, שם יוכלו לספק מזון ביגוד וחימום, אים יהיה ברור שהחמושים לא יכנסו גם לשם.
על ביטחונם של התושבים שלא ירצו לעבור, יהיה קשה מאוד לשמור.

בס"ד
_בדרך כלל כשחמושים מהחמס נמצאים באזור...
אין עדויות?
הם נוהגים כראוי, או שכל העדים כבר מתו?
בן עמי, את כל הזמן חוזרת על הטיעון הזה_.
אכן. ואני אחזור עליו כל פעם שיחזרו העדויות.
_אני חושבת שגם אם יש עדויות, גם אם יש עדויות נוראיות, אכזריות ומזעזעות, זו לא הנקודה כרגע.
מה, זה מפחית במשהו ממעשי צה"ל? מאחריות ישראל? מהאחריות שלנו?
זה לא תחרות מי יותר אכזרי. זה שהם מאד אכזריים לא אומר שזכותנו להיות גם מאד אכזריים.
מפחית מהאחריות שלנו_?
לא. זה רק מצביע על החמס שגורם (לדעתי, אולי לא לדעתכם) למצב. רואה את החורבן ולמרות זאת אינו חדל.
אים העדויות הם לא "מתאם" איפה הזעקה של קורבנות השילטון?
אים יש עדויות מהמתרחש בעזה, למה אין כל עדות לכל הנירצחים? הדם של מתנגדי החמס פחות אדום?
אים החמס רוצח זה לא עינינו של אף אחד, ואין כל צורך להביא עדויות?
אולי זה כן ענייני לבדוק את דרך הפעולה של החמושים שמולי?
אחרי הכל הם לא רוצחים בכוונה תחילה רק אזרחים שמתנגדים לשילטון אלא גם בערי הדרום. ונלחמים גם בנו, לא?
יש לכם כבר דווחים מעזה? בבקשה.
רק תביאו עדויות שיבהירו את כל התמונה על המתרחש שם.
תודה מראש.
[u]מה זאת ההשוואה הזאת בכלל_?[/u]
מסכימה. אין מקום להשוות.
בככככככככלל.

אוסאמה א-נבאהין, גזבר ברשות הפלסטינית

בדרך כלל, כשישראל פולשת לאזור, עובר לפני כן דחפור שגורף את כל מה שנמצא בסביבה.הבית שלי נפגע כמה פעמים אבל לא עזבנו. זה הבית היחיד שיש לי ועלה לי הרבה לבנות אותו. מאז התחילה ההתקפה הישראלית על רצועת עזה היו הרבה הפצצות והפגזות באזור שלנו. עברנו לשבוע לבית של אחותי, שנמצא בין איזור אל-ברייג' לאזור של מר'אזי, אבל אז התחילו להפציץ גם שם. הבית רעד אחרי כל הפצצה ואשתי התחילה לסבול מכאבים חזקים בבטן מרוב פחד ומתח. אתמול, 3.1.09, עברנו לבית של המשפחה של אשתי בדיר אל-בלח. אחותי והמשפחה שלה באו איתנו. חשבנו ששם יהיה בטוח יותר כי הבית נמצא ליד בית החולים יאפא ומסגד יאפא, אבל אחרי ששמענו שהישראלים הפציצו את המסגד בבית לאהיה, חששנו להשאר גם שם. עברנו שוב, עם המשפחות של אשתי ושל אחותי, למרכז דיר אל-בלח, לבית של דודה של אשתי. היינו עשרים נפשות בבית וזה היה צפוף מאוד. הבוקר, 4.1.09, החלטנו לחזור לבית של המשפחה של אשתי בדיר אל-בלח. אנחנו מקווים שלא יפגעו במסגד השכן. אנחנו חיים בחרדה. אף אחד לא יודע מה יהיה בשעות הקרובות ואם נהיה בבית הזה או נעזוב גם אותו. אין לנו מספיק אוכל ואין גז לבישול או דרך לחמם את הבית כמו אצל כל המשפחות בעזה. מה שחשוב זה שלא נפגע, על כל הדברים האחרים אפשר להתגבר.

_ברדך כלל כשחמושים מהחמס נמצאים באזור...
אין עדויות?
הם נוהגים כראוי, או שכל העדים כבר מתו?_
[po]בן עמי[/po], את כל הזמן חוזרת על הטיעון הזה.
אני חושבת שגם אם יש עדויות, גם אם יש עדויות נוראיות, אכזריות ומזעזעות, זו לא הנקודה כרגע.
מה, זה מפחית במשהו ממעשי צה"ל? מאחריות ישראל? מהאחריות שלנו?
זה לא תחרות מי יותר אכזרי. זה שהם מאד אכזריים לא אומר שזכותנו להיות גם מאד אכזריים.
ומה זאת ההשוואה הזאת בכלל? את רוצה להיות כמוהם? את משווה את עצמך לפי אמות המידה שלהם?
אנחנו צריכים להתחיל מלתקן את עצמנו ואחר כך להטיף לכל העולם לתקן את עצמנו.
אנחנו צריכים להתחיל לקחת אחריות על מעשנו, בלי קשר למעשים של אחרים.
אנחנו צריכים להיות מוסריים גם אל מול מי שלא מוסרי או שמוסריותו מוטלת בספק.
הרי בכך תמדד המוסריות שלנו בסופו של דבר. לא בעיה להיות הצבא המוסרי ביותר בעולם איפה שלא נדרשים לסוגיות של מוסר. במקומות הקשים, אל מול אויב שמוסריותו מוטלת בספק, שם המקום להפגין את המוסריות שלנו. שם המקום לא להדרדר לרמה שלו, שם המקום לקחת אחריות.
(ולדעתי זה גם ממש לא קשור לעמדה כזו או אחרת בנושא המלחמה. מדובר בתפיסת עולם בסיסית, מהותית, לגבי אחריות אישית ויחס לאחר, זו כלל לא דעה פוליטית.)

בס"ד
_עובדה :האיסלם הקיצוני הוא סרטן בגוף העולם !!!!
וכסרטן הוא גם משמיד את עצמו.
ועדיף שהעולם יתעורר וישמיד אותו לפני שיהיה מאוחר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!_
עדיין, לא כל מוסלמי הוא טרוריסט. המלחמה פה צריכה להיות בחמס ודומיו. לא באיסלם.
הבעיה העיקרית היא שתמיכה בחמס הפכה, אולי רק אללה יודע איך, ללגיטימית.
[u]לא שמעתי אף לא פעם אחת שרוצח אומר שמע ישראל לפני שהוא רוצח ולא משנה את מי הוא רוצה לרצוח!!![/u]
נכון, הוא לא אומר "שמע". הוא אומר "מורדת".
(מדף "עזרא בזוגיות ")
אפשר כמעט כל טקסט לעקם לצרכים המטורפים של התוקף. ברור שתקף מבחינת העיקרון, לא ההיקף.
היו תקופות בהם הנצרות גרמה ליותר קורבנות מהאיסלם.

לא שמעתי אף לא פעם אחת שרוצח אומר שמע ישראל לפני שהוא רוצח ולא משנה את מי הוא רוצה לרצוח!!!

מעניין איך אפשר מהפרט להקיש על הכלל?

עובדה :האיסלם הקיצוני הוא סרטן בגוף העולם !!!!
וכסרטן הוא גם משמיד את עצמו.
ועדיף שהעולם יתעורר וישמיד אותו לפני שיהיה מאוחר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

בס"ד
[u]ומהו שהיד ? רוצח שאומר את השהדה לפני הרצח[/u]
נו, וזה שאומרים את "שמע ישראל" אים הולכים למות, זה אומר שכל מי שאומר "שמע" כבר גוסס?
זה בערך ההגיון בלהגיד שכל מי שאומר "אללה הוא אכבר" רוצח..
לפני שנים מחבל רצח בחורה ביפו, היא ברחה לחנות. המוכר חסם את המחבל.
מה שהוא הספיק להגיד לפני שנרצח זה "גם אני מוסלמי"..

בס"ד
לאזוב הקיר
בדרך כלל, כשישראל פולשת לאזור...
ברדך כלל כשחמושים מהחמס נמצאים באזור...
אין עדויות?
הם נוהגים כראוי, או שכל העדים כבר מתו?

בס"ד
"אללה ריחם עלינו"
מקווה שאללה ירחם עלכם עוד קצת, ויביא סוף לשילטון החמס.
עיר שלמה סובלת. לא יותר נחמד בכפרים וערים אליהם לא הגיע החמס?
[u]קצת טעימה ממה שמסתתר מאחורי סיפורי הגבורה של צבא הגנה לישראל ושביעות הרצון המנופחת שלנו מעצמנו.[/u]
זה לא.
זה קצת טעימה מהתוצאות של הבחירה בשילטון החמס.
ההפצועים וההרוגים מסתתרים דווקא מאחורי סיפורי הגבורה של "גיבורי" החמס, שחמושיו לא יכולים להתאפק
וחייבים להפגיז את הערים בישראל.
[u]חלק מהלוחמה של החמאס היא לוחמה פסיכולוגית נגד ישראל בכך שבחיריו מתנערים מאחריות לאובדן רב של אזרחים[/u]
התאור רק מאשר את העובדה שבזמן השילטון הצבאי, התושבים היו במצב יותר בטוח.
ומאשר את העובדה שהתושבים היום במצב יותר בטוח באיזורים בהם לא שולט החמס.

יישר כוח, [po]אזוב קיר[/po]. קצת טעימה ממה שמסתתר מאחורי סיפורי הגבורה של צבא הגנה לישראל ושביעות הרצון המנופחת שלנו מעצמנו.

טלעת חמודה, פקיד
ברחתי עם אשתי והילדים לבית של אחיה של אשתי, מוחמד יחיא אבו דקה., באזור פראחין במזרח ח'אן יונס. זה בית קטן וכשהגענו הוא כבר היה מלא באנשים. היינו צפופים כמו סרדינים בקופסא, אבל לא הייתה לנו ברירה. היינו חייבים לברוח מהבית. נשארנו אצל מוחמד יום אחד ולמחרת שמעתי רעש של טנקים ליד הבית. אספתי את כל בני המשפחה והלכנו לחדר הכי צפוני של הבית. החשמל מנותק כבר כמה זמן ושכבנו על הרצפה בלי לזוז, בחושך. היינו מתוחים ומפחודים. נשארו ככה, וכשמישהו היה צריך לשירותים הוא זחל לשם במהירות. ביום ראשון בשעה 2:00 לפני בוקר פגז פגע בקיר של הבית של השכנים שלנו, ורסיסים נחתו בחדר שבו הסתתרנו. אללה ריחם עלינו ואף אחד לא נפגע, כי כולנו שכבנו על הרצפה, אהל נבהלנו מאוד. הבת שלי, כאלימן, בכתה ורעדה מפחד. גם התינוק בכה ואשתי הרימה אותו וחיבקה אותו. ברחנו לחדר שבמרכז הבית.אחרי חמש דקות בערך, בזמן ששכבנו על הרצפה, ירו עוד שני פגזים. אחד מהם נחת בשירותים והשני בחד המערבי של הבית. שמענו התפצצויות חזקות וכל הבית רעד והתמלא עשן ואבק סמיך. קראתי לכל בני המשפחה כדי לבדוק שכולם בסדר. אשתי ענתה שהיא נפצעה קצת אבל היא בסדר. אחרי חמש דקות בערך, כשהעשן והאבק התפזרו, התברר לי שאינתיסאר נפצעה קשה בבטן, ברגל, ביד שמאל ובירך שמאל ויש לה כוויות ופגיעות של רסיסים בפנים. היא החזיקה את פארס ואני לקחתי אותו ממנה. הוא לא הוציא שום קול ופחדתי שהו נפגע בלי שהיא שמה לב. מיששתי אותו וגיליתי שהוא מדמם מפגיעה עמוקה בבטנו ומהאף. חיפשתי את הדופק שלו בצוואר אבל לא היה לו דופק. הוא לא נשם. ניסיתי לעשות לו הנשמה מלאכותית אבל היה לו המון דם בפה והוא לא זז. הבנתי שהוא מת. שמתי אותו במטבח וכיסיתי אותו . אחר כך ניגשתי לאישתי ונתתי לה חתיכת בד כדי שתחבוש שאת הפצע שלה. היא סבלה מכאבים. ניגשתי לבדוק את שאר הילדים. למוחמד היה פצע עמוק בבטן וראיתי את המעיים שלו. הוא נאנק מכאבים וצעק לעזרה. כאלימן היתה בהלם, היא בכתה וקפצה, נתנה לעצמה סטירות ומרטה את השיער שלה. חיבקתי אותו כדי שתירגע. שמענו את הטנקים בחוץ פוגעים בקירות של הבתים שלידנו. גם ההפצצות נמשכו. ביקשתי מאיהאב עזרה. הוא היה חיוור והמום אבל התעשת ועזר לי לסחוב את מוחמד למטבח. מוחמד היה עדיין חי וצעק מכאבים. התפללתי לאללה שהוא יחזיק מעמד עד שיגיע אמבולנס.

שחכתם כנראה ש דין מוחמד בסייף .תסבירו גם את זה .

ומהו שהיד ? רוצח שאומר את השהדה לפני הרצח .

[u]ידוע לכם מה זאת השהדה???[/u]
[url=http://elirozner.tripod.com/info/islam/islamprears.htm]אין אלוהים מבלעדי אללה ומוחמד הוא נביאו[/url]
ומהקריאה בהמשך - * זו האמירה החותמת את התפילות היומיות
[list]
[*] האומר אותה נעשה מוסלמי.
[/list]
מתוך כך הייתי אומרת שבקונטקסט למעלה זה דומה ל שמע ישראל

במסגדים אמורים להתפלל ולא לאחסן שם רקטות ואם אחסנו שם רקטות [לפי פיצוצי המשנה היו שם רקטות ]
זה לא מסגד אלא מחסן תחמושת!!!! הראוי לפיצוץ!!!
ואם משהו מרגיש שהיהודים הם הרעים מוזמן לעבור לעזה שם נמצאים הטובים.

מי שמכניס את האצבע שלו לעין שלו לא נותר לי אלא להגיד לו מגיע לך לסבול כי עשית זאת לעצמך.

סמירה בעלוששה בעלה אמר לה להגיד את" השהדה" יהודים? טפשים ידוע לכם מה זאת השהדה???

ותהדייה מה היא? יהודים מטומטמים! [לידיעתכם, תהדייה היא הפסקת אש עד לצבירת מספיק נשק ותגבורת כדי להמשיך במלחמה!

ומה עושים כעת ?
יש הפסקת אש ובכל זאת פוצץ מיטען שהרג חייל צה"ל.
מהי התגובה המידתית ?
האם היא יעילה ?
האם התגובה הנכונה היא "לא להגיב" או "כן להגיב" ולהסתכן בהסלמה ?
במידה ותהיה הסלמה האם האשמה מוטלת על "ישראל" או אולי על "מי שהתחיל" ?

[u]מתוך: עדויות של פלסטינים עזתיים על מבצע "עופרת יצוקה"[/u]
ואת העדויות החמאס גם קורא? או שהן מיועדות רק לישראלים?
<חלק מהלוחמה של החמאס היא לוחמה פסיכולוגית נגד ישראל בכך שבחיריו מתנערים מאחריות לאובדן רב של אזרחים>

בס"ד
לאזוב הקיר
[u]בדרך כלל, כשישראל פולשת לאזור...[/u]
ברדך כלל כשחמושים מהחמס נמצאים באזור...
אין עדויות?
הם נוהגים כראוי, או שכל העדים כבר מתו?

במלחמה כמו במלחמה,ישנן סיטואציות קשות.
גם אם תכתוב אלך עדויות לא תשכנע אותי באי צדקתה של המלחמה.
מצטער אזוב הקיר, בארזים הפעם [b]לא[/b] נפלה השלהבת.

[po]אזוב הקיר[/po]
מהיכן לקוחות העדויות?
אודה לתשובה, אם תוכלי בדף הבית שלי ...
תודה.

סמירה בעלושה, אם לתשעה

ביום שני, 29.12.08, בסביבות השעה 23:50, התעוררתי מהשינה ושמעתי את בעלי קורא לי: "סאמירה סאמירה, הפגיזו את המסגד, קומי ותראי ותגידי את השהאדה". היה חושך ולא ראיתי כלום. אמרתי את השהאדה. התקרה התמוטטה מעלי. הרגשתי שמהו כבד חונק אותי ולוחץ על הגוף שלי. הייתי קבורה מתחת לגושי בטון, אבנים וחול ובקושי הצלחתי לזוז. הצלחתי לשחרר יד אחת ופיניתי את הדברים שנפלו עלי ואז קמתי וניגשתי לחפש את הילדים שלי. מצאתי את הבת שלי בראאה, בת השבועיים. היא ניצלה, למרות שהמיטה שלה נקברה תחת ההריסות. ראיתי את בעלי יוצא מההריסות ונתתי לו את בראאה. אחר ניגשתי לחפש את הבן שלי מוחמד שישן לידי. בהתחלה לא ראיתי אותו בגלל ההריסות אבל מצאתי אותו חי מתחתן. הצלחתי להוציא אותו ונתתי אותו לאחד האנשים הגיעו לעזור בפינוי של ההריסות. המשכתי לחפש את הבנות שלי. החדר שבו הן ישנו היה מכוסה בגושים של בטון ובאבנים וחול. חיפשתי אותן, ועוד אנשים עזרו לי, אבל נחלשתי מאוד בגלל שנפצעתי בראש ופינו אותי לבית החולים "כמאל עדוואן". בבית החולים אמרו לי שחמש מהבנות שלי, תחריר, איכראם, סמר, דוניא, וג'וואהר, נהרגו, ושלוש האחרות פצועות. הבן שלי מוחמד נפצע בכל הגוף שלו ובעיקר בפנים.

[u]אני חושבת שיהיה חבל למחוק את הדף[/u]
גם לדעתי. הוא יהיה רלוונטי לקריאה גם במלחמה הבאה.

אני חושבת שיהיה חבל למחוק את הדף.
[u]אך אין כאן (ופה מכלילה גם את דיעותי שלי)- ממש דברים חשובים אלא דיעות פוליטיות משני צידי המתרס, וויכוחים...[/u]
זה לא נכון לדעתי.
אני חושבת שמעבר לויכוחים יש כאן ניסיון לדו שיח, הוא לא תמיד מצליח ונעשה לפעמים בצורה לא מאד נעימה.
אבל לדעתי זה ניסיון חשוב, וגם אם אף אחד לא ממש שינה את דעתו (לא בקלות משתנה דעה) אני יכולה להעיד על עצמי שקראתי בדף הזה הרבה דברים שגרמו לי לחשוב, שעוררו בי סימני שאלה.
מאד חבל לבטל כך את כל הדברים האלה.
ויותר מזה, הדף הזה משקף הלך רוח של תקופה וזהו ערכו לדעתי. יש פה באתר הרבה דפים כאלה. כשקוראים אותם ממרחק של זמן יש להם ערך כמבטאים תחושות אותנטיות בזמן ומקום מסוימים, שלפעמים אחר כך קשה לשחזר.
אז נכון, הדף הזה לא הכי כייפי ובחלקו לא נעים, ובהתחלה גם אני התנגדתי לקיומו, אחר כך הבנתי שלהתעלם ממנו יהיה להתעלם מהמציאות, גם אם היא לא נעימה. מהסיבה הזו יהיה גם חבל למחוק אותו לדעתי.

[u]הרבה אנשים כתבו כאן מתוך זעם ותסכול, והייתי רוצה לראות דיאלוג קצת אחר בינינו[/u]
כאמור, זה לא היה סוג הדיאלוג היחיד, נעשו ניסיונות גם לסוגים אחרים של דיאלוג.

ריאד א-סינוואר, רופא

פתאום היה פיצוץ מאוד חזק. כל הבית רעד, האורות כבו ומרוב אבק שהתפזר נהיה חשוך. כשהתאוששתי ראיתי שהחלונות והרהיטים נשברו. התחלתי לחפש את אשתי ואת הילדים ולקרוא להם. פתאום שמעתי את מרים אומרת בקול חלש "אבא, אני לא מוצאת את אחמד... אבא, אני לא מוצאת את אחמד". רצתי מהר לכיוון המדרגות, ירדתי לקומת הכניסה וראיתי את מרים עומדת ובוכה. חלקים מהקיר החיצוני של הבית נפלו על המדרגות והכניסה היתה חשוכה. הסתכלתי סביב וראיתי את אחמד זרוק בפתח המעלית שבכניסה לבית. רצתי אליו וראיתי שיש עליו חתיכות בטון ושכל המוח שלו בחוץ. למרות שאני רופא, לא יכולתי לעזור לבן שלי. הרגשתי שאני לא יכול לתפקד. בדקתי את אחמד וידעתי שהוא מת, אבל בכל זאת לקחתי אותו לבית החולים שוהדאא-אל-אקצא בדיר אל-בלח. כשהגענו לבית החולים, אחד הרופאים הסתכל על אחמד ואמר לי: "אללא ירחמו". לקחתי את אחמד בחזרה הביתה. לא הייתי מסוגל לעכל את מה שקרה. כולנו באבל עכשיו. גם אישתי לא יכולה בכלל לעכל את מה שקרה לנו. מרים עדיין קטנה אבל רואים עליה שגם היא מתאבלת. אני עושה את מה שאני יכול כדי לתפקד כרגיל ולעזור למשפחה שלי להתמודד עם האבל.שמור בטל

עדויות של פלסטינים עזתיים על מבמצע "עופרת יצוקה"

יוסף אבו-חג'אג', תושב ג'וחר א-דיכ

אנחנו גרים במרכז חקלאי שאין בו הרבה בתים במרכז רצועת עזה. ביום ראשון (4.1.09) בבוקר היינו בבית 15 אנשים מהמשפחה. הצבא הישראלי התמקם במרחק 300 מטר ממערב לבית שלנו ולילה קודם התחיל להפגיז את האזור אבל הבית שלנו לא נפגע באופן ישיר. חשבנו שבגלל שאנחנו גרים באיזור לא צפוף ואין ליד הבית שלנו שום מוצב צבאי או מוסד ממשלתי, אנחנו לא בסכנה. בסביבות השעה 7:00 בבוקר טנק ישראלי ירה פגז על הבית שלנו. החלטנו לצאת והלכנו לבית של השכן שלנו, חוסיין אל-עאיידי. קצת אחר כך שמענו שהצבא אמר לאנשים לפנות את הבתים באיזור, והחלטנו ללכת למקום אחר. יצאנו יחד עם המשפחה של השכן. היינו ביחד עשרים וחמישה אנשים. כשיצאנו החזקנו בדים לבנים כדי שהחיילים יראו שאנחנו אזרחים. פחדנו שהם ירו בנו אבך בכל זאת הלכנו כי לא הייתה ברירה. היו בינינו נשים וילדים קטנים. ברגע שהיינו מול הטנקים הם התחילו לירות עלינו. אמא נפגעה ונפלה. אחר כך אחותי מאג'דה נפגעה בגב. שתיהן נהרגו. ברחנו בחזרה, לכיוון הבית של חוסיין אל-עאיידי. אמא ומאג'דה נשארו שוכבות על האדמה.

בס"ד
נראה שעדיף למחוק 13 התגובות האחרונות.
לא קשורות או מוסיפות לנושא הדף.

בס"ד
[u]וחוץ מזה- אתן מנתחות את כל העם הפלסטינאי ע"ס אנשים בודדים שהכרתן. אז גם אני הכרתי אנשים משם. מקסימים, נחמדים, מארחים נהדר ובנימוס שראוי לציון, ויחד עם זאת- הדיעות שלהם לגבי מעמד האשה ולגבי אלימות מ-ז-ע-ז-ו-ת.[/u]
הכרתי כמה ערבים שהדעות שלהם היו מסורתיות [b]מאוד[/b], והיו אולי מזעזעות אתכן, האישה בבית, וכו
אבל כך נהוג בחברה בה הם חיים והם מרגישים שזה נכון להם.
ואף על פי כן, היו אנשים לא אלימים בכלל, והתנהגו לנשים ולאחרים בצורה מעוררת כבוד.
ובסבלנות שלהם להבין אדם אחר או להדבר איתו, בלי תווך, אלא טיבעי ה"ליברלים" של מרץ יכולים רק לקנא.
אצל יהודים זה כנ"ל.[b] יש כמובן שהם בטיבעם אלימים, וכשזה מתחבר עים המסורת זה כבר באמת מזעזע[/b].
[b]יש גם אנשים שדוגלים בליברליות ובקידמה, והזילזול שלהם לאדם אחר או אים מדובר בגבר היחס לאשה, מזעזע.[/b]
רוזמרין. את אומרת שאנך מכירה כל כך דתיים יהודים אישית , או את הדת, אים הבנתי נכון.
ולא מכירה סוגים שונים של ערבים דתיים, איך את קובעת שהיחס והאופן בו הם נוהגים מזעזע?
יש ככה ויש ככה, אז אולי זה תלוי באופי ובדברים אחרים, ולא דווקא בהשקפה אורח חיים ואידיאולגיה?

<ואגב, זו לא סיבה בשבילי שלא להידבר איתם>
הם יכולים לנהוג אחד כלפי השני בברבריות (לדעתינו- בשבילם זאת תרבות) ככל שיחפצו, כל עוד אנחנו לא חוטפים כתוצאה מכך.
ולהיפך- אני מאמינה שאם יהיו יחסי שכנות אמיתיים בין הצדדים (מה שלא יכול לקרות, לדעתי, תחת ראשות החמאס)- הדברים הללו יתמתנו, פשוט כי כך הוא טבע הדברים, כשנחשפים ל"ציוויליזציה"...

[u]אני מתפלצת מכל גבר שחושב שאשתו צריכה להיות בבית, לבשל ולגדל את הילדים ותפקידו הוא לפרנס ו"להשפריץ" דברי חכמה ותורה. אני מכירה לא מעט כאלה בין היהודים.[/u]

מוזר להגיד משפט כזה בקהילה של חינוך ביתי...
הרי יש כאן הרבה חילונים שעונים על ההגדרה- חוץ מ"להשפריץ דברי תורה", שאגב זהו משפט נורא מזלזל, אם הייתי אומרת "להשפריץ דברי פילוסופיה", או איזה ביטוי מעליב לגבי הרוחניות המקובלת בעולם החילוני, זה ממש לא היה לעיניין, נכון? תורה היא הרוחניות של הדתיים. גם לזה יש מקום.
בכל מקרה, אנחנו למשל חילוניים לגמרי, אני סיימתי תואר ראשון בהצטיינות במסלול מבוקש מאוד, אבל מתוך בחירה אני כרגע בבית עם ילדינו הרכים, ובעלי מפרנס. בחירה שלנו. אז אם אנחנו לא דתיים זה עושה את זה בסדר?

ראוי שמי שמבקש פתיחות מעם ישראל בכל הנוגע לערבים, ידאג למעט פתיחות מעצמו כלפי אנשים שהרבה יותר קרובים אליו, רק מאמינים בדת.

וחוץ מזה- אתן מנתחות את כל העם הפלסטינאי ע"ס אנשים בודדים שהכרתן. אז גם אני הכרתי אנשים משם. מקסימים, נחמדים, מארחים נהדר ובנימוס שראוי לציון, ויחד עם זאת- הדיעות שלהם לגבי מעמד האשה ולגבי אלימות מ-ז-ע-ז-ו-ת.
אז יש כמה בודדים נאורים. נו, ומה זה נותן? איפה עומד [b]רוב[/b] העם? לצערי, בדיוק איפה שרוב הדיעות הקדומות ממקמות אותו.

בס"ד
_יכול להיות שאת יותר מדי מבינה אותם ומנסה להשליך עליהם את העולם שלך, את מה שטוב לך אולי טוב להם משהו אחר ממה שטוב לך. אולי התרבות שלהם שונה לחלוטין משלנו ואנו כל הזמן מסתכלים רק בעניים שלנו.
אני לא באה לשפוט את הגישה הזו רק לתת רעיון שאולי אנו ( את ??) מתוך ראיה צרה רואים רק מה שנכון לנו ולא רואים מה נכון להם_
האים את (והערבים שאת מכירה), מזועזעת מהחיים ברוח המסורת שלהם, כמו שאת מזעזעת מאופן החיים של הדתיים אצלינו? (לפי הבנתי, כן.)
אולי את לא מכירה מספיק חלק מהאנשים הפשוטים הדתיים שם, ולכן תופסת את אופן החיים הדתיים פה ושם כמזעזע?
אדם יכול להיות "חילוני" , ו"נאור" ולהתיחס לאישה בפועל בצורה מזלזלת, ואדם יכול להיות "דתי", פה או שם,
ולהתיחס לאשה בכבוד, ובאופן לא מזלזל.
וכנ"ל לאדם אחר שעומד מולם.

בס"ד
_אני מתפלצת מכל גבר שחושב שאשתו צריכה להיות בבית, לבשל ולגדל את הילדים ותפקידו הוא לפרנס ו"להשפריץ" דברי חכמה ותורה. אני מכירה לא מעט כאלה בין היהודים. האם אינני יכולה לשוחח איתם? האם אינני יכולה לפתור בעיות מולם?
יכולה, גם אם הראש שלהם עובד אחרת משלי.
אני מכירה ערבים שהראש שלהם בדיוק כמו שלי וגם הם לא סובלים התנהגויות כמו שתיארתי._
אולי ההבדל הוא אים זה ממקום של בחירה לפני השידוך, וכבוד. או להפך, ממקום של שליטה וזילזול.
אכן יש קהילות בהם לא תהיה לאשה בחירה.
אבל גם שם, זה יכול להיות תוך הערכה לתפקיד של השני, או תוך זילזול.