_כאילו שפלוני זו מילת גנאי
שנדע כולנו, שאכן יש אנשים, נשים במקרה הזה, שחושבות שמה שקורה בעזה הינו מוצדק. כלומר המחנה "שלנו" אנשי החינוך הביתי, אפילו חלק מהנשים שבו (אם זו הייתה תגובה של גבר זה נסבל או נסלח יותר) סובל מריבוי דעות. מסתבר שיש אנשים שגם מאמינים בחינוך ביתי, באקולוגיה וגם חושבים שהמבצע בעזה הכרחי._
או, עוד תגובה בפלוניות..
אין כאן רק חינוך ביתי, להזכירך... יש כאן בעיקר לא חינוך ביתי.וכן, יש לי ציפייה שונה מנשים, לצורך העיניין וגם בכלל. הן לא היו עושות את המעשים הללו. כקבוצה, אני מתכוונת. תמיד יש כמה קורבנות של החברה. קראתי משהו על אישה בחודש החמישי שהתייצבה למילואים בעזה בגאווה
אבל אני כותבת נשים, כי כאן הרוב הוא נשי ואני לא משתמשת בכללי האקדמיה הגורסים כי מספיק גבר אחד על מנת שאתייחס לקבוצה בלשון זכר.
לא מתאים לי.
זה אתר נשי, מבחינתי, על הגברים המופלאים שבו
ולשאר דבריך, על הבחירה בדבר הפחות גרוע... וכו'...:
צר לי, זה סימפטום של המחלה שאליה אני מתייחסת,
והפתרונות האחרים האפשריים הועלו בדף הזה ובאחרים שוב ושוב.
קראת את כל הדף?
לא בכל דבר ולא בכל אקט מככב הצדק.
כאן מככב חוסר הצדק והטירוף.
ואם היו נהרגים 30 ילדים בכיתה בבאר שבע, גם הם היו קורבנות של הטירוף וחוסר הצדק הזה.
להזכירך: מעגל האלימות הורחב בטווח שלו ובקורבנותיו מאז התחיל ה"מיבצע"
ועובדה - הטילים הללו היו שם גם יום לפני, וכוחות הביטחון ידעו על קיומם, השאלה היא אם אתה מעיר את השד מרבצו, ממש מרביץ לו כדי שיתעורר, מחטיף וחוטף, או מנסה בעורמה ובעליונות מוסרית למצוא דרכים אחרות לפתור את המצב.
צריכים המנהיגים ללמוד תקשורת מקרבת, במקום לגנוב ולעסוק בהסחת הדעת מהמישפט הבא שלהם ולקדם בחירתם ואת המנדט הנוסף, וכל אלו בדרכים אלימות, המביאות עוד ועוד אלימות, לכל הצדדים.
כרגע, אנחנו רוצחים בדם קר. אלו שמובילים את המהלך הזה, צריכים לשבת בכלא.
גם למבצעים, לדעתי, מגיע להישפט.
לקום בבוקר ולהפגיז אוכלוסיה שלמה, לא לאפשר עזרה הומנטרית (בזמן ואפקטיבית, כן? לא למען מצלמות העולם..) ופינוי נפגעים...
פשעי מלחמה.