על ידי טובה_הרשטיק* » 19 דצמבר 2003, 02:13
הנה הכתבה "הבשורה על פי טובה" שהתפרסמה במקור ראשון ב12.12:
בעקבות משבר רמדיה נרתמה טובה הרשטיק הכרמי למשימת קודש חדשה, אותה היא מבצעת באדיקות דתית ממש: להפיץ את בשורת ההנקה הטבעית לכל האמהות והעוללים באשר הם. היא עברה קורס מזורז אצל יועצת הנקה, השתתפה בסדנת מיניקות בירושלים ועכשיו היא נוסעת ממקום למקום, תומכת באמהות שזה עתה ילדו ונותנת להן דוגמא אישית של אם מיניקה גאה.
"אני שמה את שוקי וחבצי בכיסאות-אוטו שלהם ונוסעת", הסבירה לי בשיחתנו האחרונה, "זאת לא בעיה בכלל, ותאמיני לי, זה מעולה. כשאמהות רואות איך אני מגדלת שניים בהנקה מלאה הן לא יכולות לומר, שקשה להן להסתדר עם אחד. זה עובד טוב יותר מנאומים שלמים".
שמחתי מאד לשמוע שטובה מצאה דרך לחסוך מאמהות לתינוקות רכים את הנאומים השלמים, שכן הנאומים האלה, על פי ניסיוני, יכולים להעביר חלחלה בלב כל אם אשר העיזה אי פעם להגיש אל שפתי תינוקה חלב מקופסה.
"מקופסה!", רושפת טובה בזעזוע פנימי עמוק ומשכנע, "הקטנצ'יק המתוק תלוי בך כל כולו, יש לך את המזון המושלם והמתאים לו ביותר, חמים וזמין, ואת מעדיפה לפתוח קופסה, השד יודע מה שמו בה, לערבב אבקות במים ולהשלות את עצמך שאת מאכילה אותו כמו שצריך!".
את הטענות האמוציונליות האלה מגבה טובה גם בהוכחות מדעיות למכביר. יש לה קלסר של מחקרים מוכחים המעידים על כך שחלב אם הוא המזון האידיאלי לתינוק, שתינוקות יונקים חשופים פחות למחלות, סובלים פחות, סטטיסטית, ממוות בעריסה ומפתחים קשר טוב יותר עם האמהות שלהם.
"אני השתכנעתי", אמרתי לטובה כשהפסיקה לרגע כדי לנשום, "לצערי בושקולינה נגמלה כבר לפני שנתיים, אחרת הייתי מתחילה תיכף ומיד להניק בקצב".
"זה לא מצחיק", אמרה טובה, "את קולטת כמה מעוותת החברה שלנו? נשים לא יודעות איך להניק! הדבר הכי טבעי, הכי נורמלי, הפך פתאום לאיזו תורה נשכחת שצריך ללמד אותה. את יודעת כמה נשים נשברות פשוט מפני שהן לא יודעות להחזיק נכון את התינוק? את יודעת כמה אמהות אומרות לי שאף פעם לא הזדמן להן לראות מקרוב אשה מניקה?"
את הבעיה הזאת מנסה טובה לפתור בדרך מקורית: היא מיניקה בכל מקום, בלי בושה ובלי עכבות, כשהיא שומרת על צניעות מקסימלית מחד, אך אינה מסתירה את טיב הפעילות התת-קרקעית המתרחשת מאידך. "הורס אותי כשנשים אומרות לי שזה לא נשי", אמרה טובה, "מה יותר נשי מאשר אמא מיניקה? ראית פעם תמונה יותר יפה מזאת? אין בעולם כולו תמונה יותר יפה מזאת!"
הבעיה היא, כמובן, שלא כל בני האדם חושבים שאין בעולם תמונה יותר יפה מאם המיניקה במתינות את תינוקה. הרבה אנשים חושבים, משום מה, שבמדובר בפעילות אנטי-סוציאלית דוחה ומביכה, אותה אין לבצע בפרהסיה בשום מקרה, אפילו כשהיא מתבצעת ברוב צניעות ובטוב טעם.
"בשבוע שעבר סולקתי מחנות נעליים", סיפרה לי טובה, "הלכתי לקנות נעליים לחורף. חבצי היתה במנשא ושוקי בעגלה, וכשחבצי בכתה התיישבתי בפינה כדי להניק אותה. תוך פחות מדקה התייצבה מולי מוכרת, את קולטת, אשה, ועוד עם מחשוף גדול פי שלושה משלי, וביקשה ממני בתקיפות לעזוב את החנות, בטענה שהם חנות נעליים ולא מחלבה".
"מה עשית?", שאלתי.
"אמרתי לה בתקיפות שאני אדווח עליה לשדולת הנשים וללה-לצ'ה", אמרה טובה, "למרות שזה דבילי, כמובן. ואחר כך קניתי ארבעה זוגות נעליים בחנות ממול וחזרתי לנפנף לה בשקיות שלי. חוצפה שכזאת!".
"בטורונטו יש בכל קניון חדר מיוחד להנקה", סיפרתי לטובה, "עם כורסה נוחה ושולחן החתלה".
"גועל נפש!", הגיבה טובה באופן בלתי צפוי, "שלא יסדרו לי חדר מיוחד ולא יבלבלו את המוח! כמו שבנאדם יכול להסתובב בכל מקום עם פחית שתייה ולגמוע בלי שזה מביך אף אחד, גם תינוקות יכולים לקחת שלוק בכל מקום בלי שיעיפו אותם מיד לחדר האטום!".
כזאת היא טובה: כאשר היא מתלהבת ממשהו, היא עושה את זה בצורה כל כך טוטאלית, שלא משאירה מקום לשום דבר אחר. ואחר כך היא מתפלאת כשאומרים לה, שהיא מעצבנת.
"אני לא מעצבנת", היא אומרת, "את לא קולטת שזו בעיה מרכזית של הדור שלנו? אנחנו לא מחוברות לילדים שלנו. אנחנו לא מחוברות אליהם בלידה, כי אנחנו מסוממות, אחרי הלידה לוקחים אותם מאתנו, כדי שנוכל לנוח, כשחוזרים הביתה אנחנו מאכילות אותם מבקבוק ומתלוננות כשהם רוצים שניקח אותם על הידיים, ואחר כך לא מבינים, איך גדלו פה פתאום ילדים מנותקים. והכי גרוע, שזה רק הולך ומסלים מדור לדור. ילדה שלא ינקה, שלא ראתה את אמא שלה מניקה, איך היא תהיה מחוברת לילדים שלה עצמה? תגידי, איזו מין אמא היא תהיה??"
טובה השתתקה. שמעתי אותה מוחה את דמעותיה בצד השני של הקו, ונזכרתי בטובה עצמה, לפני פחות משלוש שנים, מערבבת במרץ את האבקה במים ומשאירה את הבקבוק ואת בוציהו גם יחד אצל המטפלת בדרכה לעבודה."אני בטוחה שהיא תהיה מחוברת יפה מאד", אמרתי, "גם את לא ראית אף פעם את אמא שלך מניקה, ובכל זאת, תראי איזו אמא נהדרת שאת נהיית".
"כן", אמרה טובה, "לא חשבתי על זה. אם אני מסתובבת כיום ברחבי הארץ כיועצת הנקה, אכן, אין ספק שיש עדיין תקווה לאנושות".
הנה הכתבה "הבשורה על פי טובה" שהתפרסמה במקור ראשון ב12.12:
בעקבות משבר רמדיה נרתמה טובה הרשטיק הכרמי למשימת קודש חדשה, אותה היא מבצעת באדיקות דתית ממש: להפיץ את בשורת ההנקה הטבעית לכל האמהות והעוללים באשר הם. היא עברה קורס מזורז אצל יועצת הנקה, השתתפה בסדנת מיניקות בירושלים ועכשיו היא נוסעת ממקום למקום, תומכת באמהות שזה עתה ילדו ונותנת להן דוגמא אישית של אם מיניקה גאה.
"אני שמה את שוקי וחבצי בכיסאות-אוטו שלהם ונוסעת", הסבירה לי בשיחתנו האחרונה, "זאת לא בעיה בכלל, ותאמיני לי, זה מעולה. כשאמהות רואות איך אני מגדלת שניים בהנקה מלאה הן לא יכולות לומר, שקשה להן להסתדר עם אחד. זה עובד טוב יותר מנאומים שלמים".
שמחתי מאד לשמוע שטובה מצאה דרך לחסוך מאמהות לתינוקות רכים את הנאומים השלמים, שכן הנאומים האלה, על פי ניסיוני, יכולים להעביר חלחלה בלב כל אם אשר העיזה אי פעם להגיש אל שפתי תינוקה חלב מקופסה.
"מקופסה!", רושפת טובה בזעזוע פנימי עמוק ומשכנע, "הקטנצ'יק המתוק תלוי בך כל כולו, יש לך את המזון המושלם והמתאים לו ביותר, חמים וזמין, ואת מעדיפה לפתוח קופסה, השד יודע מה שמו בה, לערבב אבקות במים ולהשלות את עצמך שאת מאכילה אותו כמו שצריך!".
את הטענות האמוציונליות האלה מגבה טובה גם בהוכחות מדעיות למכביר. יש לה קלסר של מחקרים מוכחים המעידים על כך שחלב אם הוא המזון האידיאלי לתינוק, שתינוקות יונקים חשופים פחות למחלות, סובלים פחות, סטטיסטית, ממוות בעריסה ומפתחים קשר טוב יותר עם האמהות שלהם.
"אני השתכנעתי", אמרתי לטובה כשהפסיקה לרגע כדי לנשום, "לצערי בושקולינה נגמלה כבר לפני שנתיים, אחרת הייתי מתחילה תיכף ומיד להניק בקצב".
"זה לא מצחיק", אמרה טובה, "את קולטת כמה מעוותת החברה שלנו? נשים לא יודעות איך להניק! הדבר הכי טבעי, הכי נורמלי, הפך פתאום לאיזו תורה נשכחת שצריך ללמד אותה. את יודעת כמה נשים נשברות פשוט מפני שהן לא יודעות להחזיק נכון את התינוק? את יודעת כמה אמהות אומרות לי שאף פעם לא הזדמן להן לראות מקרוב אשה מניקה?"
את הבעיה הזאת מנסה טובה לפתור בדרך מקורית: היא מיניקה בכל מקום, בלי בושה ובלי עכבות, כשהיא שומרת על צניעות מקסימלית מחד, אך אינה מסתירה את טיב הפעילות התת-קרקעית המתרחשת מאידך. "הורס אותי כשנשים אומרות לי שזה לא נשי", אמרה טובה, "מה יותר נשי מאשר אמא מיניקה? ראית פעם תמונה יותר יפה מזאת? אין בעולם כולו תמונה יותר יפה מזאת!"
הבעיה היא, כמובן, שלא כל בני האדם חושבים שאין בעולם תמונה יותר יפה מאם המיניקה במתינות את תינוקה. הרבה אנשים חושבים, משום מה, שבמדובר בפעילות אנטי-סוציאלית דוחה ומביכה, אותה אין לבצע בפרהסיה בשום מקרה, אפילו כשהיא מתבצעת ברוב צניעות ובטוב טעם.
"בשבוע שעבר סולקתי מחנות נעליים", סיפרה לי טובה, "הלכתי לקנות נעליים לחורף. חבצי היתה במנשא ושוקי בעגלה, וכשחבצי בכתה התיישבתי בפינה כדי להניק אותה. תוך פחות מדקה התייצבה מולי מוכרת, את קולטת, אשה, ועוד עם מחשוף גדול פי שלושה משלי, וביקשה ממני בתקיפות לעזוב את החנות, בטענה שהם חנות נעליים ולא מחלבה".
"מה עשית?", שאלתי.
"אמרתי לה בתקיפות שאני אדווח עליה לשדולת הנשים וללה-לצ'ה", אמרה טובה, "למרות שזה דבילי, כמובן. ואחר כך קניתי ארבעה זוגות נעליים בחנות ממול וחזרתי לנפנף לה בשקיות שלי. חוצפה שכזאת!".
"בטורונטו יש בכל קניון חדר מיוחד להנקה", סיפרתי לטובה, "עם כורסה נוחה ושולחן החתלה".
"גועל נפש!", הגיבה טובה באופן בלתי צפוי, "שלא יסדרו לי חדר מיוחד ולא יבלבלו את המוח! כמו שבנאדם יכול להסתובב בכל מקום עם פחית שתייה ולגמוע בלי שזה מביך אף אחד, גם תינוקות יכולים לקחת שלוק בכל מקום בלי שיעיפו אותם מיד לחדר האטום!".
כזאת היא טובה: כאשר היא מתלהבת ממשהו, היא עושה את זה בצורה כל כך טוטאלית, שלא משאירה מקום לשום דבר אחר. ואחר כך היא מתפלאת כשאומרים לה, שהיא מעצבנת.
"אני לא מעצבנת", היא אומרת, "את לא קולטת שזו בעיה מרכזית של הדור שלנו? אנחנו לא מחוברות לילדים שלנו. אנחנו לא מחוברות אליהם בלידה, כי אנחנו מסוממות, אחרי הלידה לוקחים אותם מאתנו, כדי שנוכל לנוח, כשחוזרים הביתה אנחנו מאכילות אותם מבקבוק ומתלוננות כשהם רוצים שניקח אותם על הידיים, ואחר כך לא מבינים, איך גדלו פה פתאום ילדים מנותקים. והכי גרוע, שזה רק הולך ומסלים מדור לדור. ילדה שלא ינקה, שלא ראתה את אמא שלה מניקה, איך היא תהיה מחוברת לילדים שלה עצמה? תגידי, איזו מין אמא היא תהיה??"
טובה השתתקה. שמעתי אותה מוחה את דמעותיה בצד השני של הקו, ונזכרתי בטובה עצמה, לפני פחות משלוש שנים, מערבבת במרץ את האבקה במים ומשאירה את הבקבוק ואת בוציהו גם יחד אצל המטפלת בדרכה לעבודה."אני בטוחה שהיא תהיה מחוברת יפה מאד", אמרתי, "גם את לא ראית אף פעם את אמא שלך מניקה, ובכל זאת, תראי איזו אמא נהדרת שאת נהיית".
"כן", אמרה טובה, "לא חשבתי על זה. אם אני מסתובבת כיום ברחבי הארץ כיועצת הנקה, אכן, אין ספק שיש עדיין תקווה לאנושות".