על ידי הלוחשת_לפירורים* » 20 אוגוסט 2005, 18:17
לא.
איזו מילה שימושית.
איזו מילה מעצימה.
במסגרת חגיגות ההגדרה העצמית, ממש התאהבתי במילה.
(צב, צב, צב. צא, צא, צא. לא רוצה ולא רוצה! - יצירת מופת.)
לא חלפו שבועיים והוספתי גם את 'כן'.
לאחר ההתלהבות הראשונית מהמילים החזקות הללו,
ואחרי שראיתי שאם שואלים, ואני אומרת, ומקשיבים לי,
עברתי להשתמש בהן כמעשה שיגרה ובטון רגיל.
בהתחלה, דומה היה ש'לא' היא מילה חזקה יותר מ'כן' ,
אולם לא כך הוא הדבר.
מסתבר גם שכן ולא, אינן בהכרח עניין בינארי.
לפעמים אם התשובה היא לא,
אמשיך בעיסוקיי ללא תגובה וכשתגיע השאלה המתאימה אזכה את השואל ב'כן'.
את רוצה שאפרוש את השטיח?
כן.
אז לא ממש הבנתי מה זה אפרוש, אבל הטון של השאלה גרם לי לענות מייד כן.
(אגב, האינטואיציה שלי טרם הכזיבה אותי בעניין זה.)
לשאלות אותן אני מבינה ויודעת למה אני עונה בחיוב, אני עונה כן מעומק הלב.
כזה עם ה' לוחשת בין הכ' לנ', עם חיריק קל והטיה קדימה של הראש.
לפעמים אני גם מצרפת 'כן' לבקשות חשובות.
"אבא שביתי" , אני מבקשת ומוסיפה תיכף ומייד "כן, טוב" שיידע מה להשיב.
אגב, שביתי היא מילה אחת.
היא כמו מילת הציווי שבת אבל כזו שמזמינה לשבת איתי ביחד על הרצפה.
החיריק בסוף הוא תוספת על דרך החיבה.
כריתי , גיגיתי , האוהאויתי , פילוני ועוד ועוד.
מסתבר שלא לחינם שם בן יהודה, י' גם בסוף של הציצי.
לא.
איזו מילה שימושית.
איזו מילה מעצימה.
במסגרת חגיגות ההגדרה העצמית, ממש התאהבתי במילה.
(צב, צב, צב. צא, צא, צא. לא רוצה ולא רוצה! - יצירת מופת.)
לא חלפו שבועיים והוספתי גם את 'כן'.
לאחר ההתלהבות הראשונית מהמילים החזקות הללו,
ואחרי שראיתי שאם שואלים, ואני אומרת, ומקשיבים לי,
עברתי להשתמש בהן כמעשה שיגרה ובטון רגיל.
בהתחלה, דומה היה ש'לא' היא מילה חזקה יותר מ'כן' ,
אולם לא כך הוא הדבר.
מסתבר גם שכן ולא, אינן בהכרח עניין בינארי.
לפעמים אם התשובה היא לא,
אמשיך בעיסוקיי ללא תגובה וכשתגיע השאלה המתאימה אזכה את השואל ב'כן'.
את רוצה שאפרוש את השטיח?
כן.
אז לא ממש הבנתי מה זה אפרוש, אבל הטון של השאלה גרם לי לענות מייד כן.
(אגב, האינטואיציה שלי טרם הכזיבה אותי בעניין זה.)
לשאלות אותן אני מבינה ויודעת למה אני עונה בחיוב, אני עונה כן מעומק הלב.
כזה עם ה' לוחשת בין הכ' לנ', עם חיריק קל והטיה קדימה של הראש.
לפעמים אני גם מצרפת 'כן' לבקשות חשובות.
"אבא שביתי" , אני מבקשת ומוסיפה תיכף ומייד "כן, טוב" שיידע מה להשיב.
אגב, שביתי היא מילה אחת.
היא כמו מילת הציווי שבת אבל כזו שמזמינה לשבת איתי ביחד על הרצפה.
החיריק בסוף הוא תוספת על דרך החיבה.
כריתי , גיגיתי , האוהאויתי , פילוני ועוד ועוד.
מסתבר שלא לחינם שם בן יהודה, י' גם בסוף של הציצי.