אמא בבית
משיודעת אני כעת מי את ,קל לי יותר לענות לך,אני מעדיפה לשוחח על נושאים שכאלה בטלפון ,
כיוון שהדף קצר,וכיוון שאין התשובה באה באופן אישי,וכך גם שאינה מתקבלת באופן אישי...והדברים נותרים קרים ורחוקים,אינם נוגעים ונתונים לפרשנות.
לדעתי, כאשר אדם משתכנע שאין לו סמכות על חייו ושהוא צריך לשאול בעל סמכות איפה לעבוד, איך לחנך את ילדיו, מתי ובאיזו תדירות לקיים יחסי אישות וכו',
מדוע חושבת את שבעל הסמכות (או במקרה הזה מורה רוחני או משהו כזה) מחליט בעבור מישהו,היכן לעבוד,איך לחנך את ילדיו,או באיזה תדירות לקיים יחסי אישות??
כיצד הגעת למסקנה הזו??
אותו דבר תוכלי לשאול גם על הדת היהודית,לא??
הרי יש שם מצוות מאד ברורות ובלתי מתפשרות,על הרבה מאד דברים,(ובינהם-חינוך הילדים,יחסי אישות,עם מי להתרועע ואיפה כדאי לעבוד)
גם על כך תוכלי לומר,שהאדם אינו מחליט בעצמו ומישהו מחליט בשבילו.לא?
כאשר אנו מוכנים לקבל עלינו סמכות אלוהית אנו פועלים ע"פ הדרכתו,
וכיוון שאין אנו יכולים, בינתיים ,להיות עם האל בקשר ישיר,ישנם אנשים שלאחר שנים רבות שעברו תהליך רוחני עמוק,
יכולים להיות בעבורנו איזושהיא הדרכה והכוונה בדרך.(וגם זאת על פי כתובים עתיקים ועמוקים שנאמרו ע"י האל)
(יש את זה גם ביהדות,גם בתודעת קרישנה,וגם בעוד דתות/דרכים אחרות)
כאשר בעל הסמכות הזה נתפש בעיני המאמינים כנעלה מהם ולא כאדם עם יכולות אך גם עם חסרונות וקשיים,
בעל הסמכות נתפש כאדם חכם ומנוסה,אשר ניתן ללמוד ממנו,ולהתייעץ איתו על דברים שאין אנו בטוחים לגביהם.
וגם לאחר קבלת העיצה,ישנה בחירה חופשית אם לפעול על פיה או לא.
אם אנשים בוחרים לתת אמון באדם,מתוך ראייתם את התנהלותו כי נכונה היא בעיניהם,
מה רע בכך?
אין את מתייעצת לעיתים עם אנשים מנוסים וחכמים ממך?
אין את מייעצת לעיתים לאנשים המבקשים ממך עיצה,מתוך ניסיונך וידיעותייך?
כאשר קיימת אבחנה בין "כוחות האור" כלומר המאמינים, ל"כוחות החושך" כלומר הכופרים,
גם בחייך- בוחרת את עם מי להתרועע ועם מי לא.
גם בחייך- בוחרת את מי יהיו האנשים איתם תהיי בקשר ומי לא,על פי תחושתך .
זוהי פרשנותך האישית,כי "כוחות האור" להגדרתך,הם המאמינים,ו"כוחות החושך" הם הכופרים.
אין בכלל הגדרות שכאלה,
רק שהאדם בוחר עם להיות בקשר ועם מי לא,
לא מעט אנשים מהקהילה,בקשר עם אנשים רבים שאינם מתרגלים "תודעת קרישנה".
ולגבי המקרה הספציפי שאת מכירה....אין פה שום דבר אישי,תאמיני לי!
והלוואי והייתה פתיחות לדבר על זה ולא לכתוב על זה....
כאשר עדת המאמינים מספקת ליחיד את כל צרכיו ובמקביל נעשה תהליך של דמוניזציה לכופרים,
לא נעשה שום תהליך של דמוניזציה לכופרים,
ומי הם בכלל הכופרים??אין בכלל מושג כזה.
אפילו במקרים שבנים בנתק מההורים לא מדובר על כופרים אל על חוסר יכולת להיות בקשר עקב ארועים לא פשוטים,
הקשורים לעבר וכדומה.
ומה כוונתך בסיפוק צרכי היחיד ע"י עדת מאמינים??
העניין הוא, שקשה לראות מהצד כשאדם משאיר בדרכו אל האור, אנשים כואבים ופגועים (הורים, חברים, חברים של הילדים) שהיו בקשר קרוב במשך שנים וקשה להם הניתוק הפתאומי ממנו וממשפחתו.
אני יכולה להבין איך זה נראה מהצד,ואני יכולה להבין שכשאת קרובה לחברים שחוו את זה קל להזדהות איתם,
אך זיכרי שישנו גם צד שני שאותו לא שמעת,ובכל מקרה-זה לעולם לא קורה בכוונה זדונית לפגיעה באחר,
וכדאי להפריד בין עניין החברים וההורים-אלו שתי סוגיות שונות לחלוטין.
לכולנו במהלך חיינו נוספו חברים,נפרדנו מחברים,ולא מעט קשרים התפוגגו מעצמם ...(אני בטוחה שגם לך זה קרה באופן טבעי)
וגם עם הורינו היחסים ידעו עליות ומורדות...
כך שזה לא כזה דרמטי...ולמישהו היה מאד נוח להלביש את הסיפור הזה על הקהילה בחריש,ולעשות ממנו סיפור זוועות...
על אף שדברים כאלה קורים בכל מקום.
ואולי עוד פעם נדבר על זה...
ולגבי שאלתך אם טולטלה המכונית?....
נראה לך??
יצרו שם דרמה מדומה רק בשביל הטלויזיה!!
הייתה פה מגמה להכפיש,ולא להראות את האמת!
כל טוב!