תודה רבה, הבנתי :) ומצאתי.
משוכנעת שיהיה בסדר.

אפשר לראות בגוגל:

הכי כדאי להיות אמיץ נתוח ספר.

הרבה בריאות !

[po]אלה לי לה[/po]
_יש ספר חמוד של דובוני איכפת לי
הכי כדאי להיות אמיץ_ יש קישור או את השם של הספר?
אני רואה שזו המלצה ישנה, אולי בכל זאת יתמזל מזלי.

[u]אם לא - ותרו מראש_ _הויתור גורם לו לתחושה, שאם הוא יתנגד מספיק, הוא יוכל להמנע[/u]
נכון.

אנחנו מנסים עכשיו לבדוק עוד אלטרנטיבות לפני או במקום הסכין. הלואי.
בינתיים לא מדברים איתו על כלום. אין כל כך על מה.

רק לא לוותר על להסביר, מפחד להפחיד.
לא צריך להכנס לכל פרטי הניתוח (חותכים ככה, עושים ככה), אבל להסביר על ההרדמה, שיטפלו ברגל (הוא בטח יודע שיש בעיה, לא?) ושהוא יתעורר, ויכאב בהתחלה, אבל הכאב יחלש, ושאתם תהיו איתו, ומה יקרה איתו. וכו'.
אפשר "לתרגל" על בובה.
ותתכוננו אתם, שההתעוררות מההרדמה עלולה להיות קשה-נפשית. זה יוצר בלבול, והרבה ילדים מאד משתוללים ו/או בוכים בקטע הזה - גם אם זו לא התנהגות רגילה שלהם.
וגם - לבדוק אם הצוות, האם לתת אקמול / משכך כאבים [b]לפני[/b] הניתוח. הם נותנים בתחילת הניתוח, אבל בניתוחים קצרים (לא יודעת אם מדובר על ניתוח קצר או לא), זה מתחיל להשפיע רק אחרי ההתעוררות, וחבל.
עוד: אני חושבת שהגישה של "הילד איים על האחיות אז ויתרנו" היא מאד בעייתית.
אתם צריכים להחליט מראש, האם הפעולה (בדיקת דם, ניתוח וכו') הכרחית מבחינתכם. אם לא - ותרו מראש, אל תכנסו לזה בכלל. אם כן הכרחי - הסבירו, חבקו, היו אמפתיים ותומכים - אבל אל תוותרו בשום אופן. הויתור גורם לו לתחושה, שאם הוא יתנגד מספיק, הוא יוכל להמנע, מה שיגביר עוד ועוד את ההתנגדות. הוא מרגיש את חוסר השלמות שלכם.
בטחון שלכם בהכרח, יעזור להעביר לו מסר, שאתם איתו, שאתם יודעים שזה לא כיף - אבל שאין ברירה.

[po]אלה לי לה[/po]
לקחתי לתשומת ליבי.
תודה
ואסתכל על הספר.

יש ספר חמוד של דובוני איכפת לי
הכי כדאי להיות אמיץ

הספר מספר על ילדה שצריכה להתמודד עם ניתוח, על הפחד והאומץ הפלאי, וכמובן על התועלת שהיתה בניתוח
אוכל להשאיל לכם אם תרצו

מעבר לכך אני מציעה לדבר, תסבירו למה, תבררו ממה מפחדים, התירו את הפחדים אחד אחד, כמה שרק תוכלו
אולי שווה להכיר את הצוות, אם הילד יחבב את הצוות דברים יתגלגלו בקלות יחסית
חפשו יחד את נקודות האור ואת הדרכים להקל

לבדיקות דם לדוגמה יש פתרון - משחה מאלחשת בשם אמלה ולא כואב להדקר
חפשו פתרונות נוספים

ועד אז
חיבוק

אוי מותק!
כמה קשה....
אולי פרחי באך או ארניקה יכולים לעזור לו לעבור את הניתוח יותר בקלות?
אולי תיקנו לו המון ספרים חדשים לתקופת ההחלמה?
מחבקת אותך מרחוק...@}@}@}

בני בן ארבע וחצי. הוא צריך לעבור ניתוח בכף הרגל.
ארבעה ימים אישפוז, שלושה שבועות בגבס מתחת לברך שאסור לדרוך עליו.
חצי שנה להיות עם סד בתוך הנעל.
הניתוח יהיה בעוד כחודשיים.
המתוק שלי מת מפחד מכל דבר (גם מ"דורה למשל").
כבר מזמן אני רוצה לעשות לו בדיקות דם והוא לא מוכן... איים על האחיות פעמיים עד שויתרנו.

אין לי מושג איך לעכל את הבשורה (הלא כל כך מפתיעה אבל בכל זאת.).
חשוב לי להעביר לו מסר שהוא לא אשם. ולעבור את התקופה הזו בשמחה ולא בכבדות ורצינות תהומית.
אני די מיואשת ומחפשת דרכים לטפל בעצמי- 'WATSU כנראה יעשה את העבודה.
אוי אין לי כח.