על ידי קוראת* » 28 ינואר 2007, 23:48
טיפים:
שיהיו לך הרבה ארוחות מוכנות במקפיא.
שיהיו חטיפי מזון מלאי אנרגיה מפוזרים בבית - פירות יבשים, ירקות חתוכים, ובקבוקי מים בכל פינה.
שיהיה אוכל זמין לגדולה שתוכלי להושיט יד ולתת לה.
שיהיה מי שיכבס ויקפל כביסה לפחות פעם בשבוע ויעשה קצת סדר בבית.
החזיקי רשימה שתכיני מבעוד מועד (עכשיו למשל) של הדברים שאת צריכה, שמועילים לך לחיזוק וכוח ומצב רוח טוב, והושיטי אותה למי שבא לתת עזרה, שיבדוק מה חסר וידאג למלא.
כי המצב שלך, הגופני והרגשי, משפיע על התיפקוד של כולכם.
שיהיה לך נוח במיטה שלכם (להגדיל את המיטה ולא להוציא ממנה אף אחד. אפשר לעבור לשני מזרנים זוגיים על הרצפה. מאד בטיחותי ונוח), ושיהיו לך פינות נוחות לשבת בבית עם הגדולה והתינוק כך שיתאפשר מגע גוף נוח איתה כשהוא במנשא. (כורסת הנקה לא עונה על ההגדרה הזאת, אני חושבת.)
לא לשנות אצל הגדולה כלום. לא חדר שונה, לא לשלוח לגן, שום דבר שיגרום לה להרגיש "מורחקת" בגלל התינוק החדש.
להשיג עזרה לפחות לתקופה הראשונה ולשריין את העזרה הזאת מראש. (למשל קרובת משפחה או חברה שמוכנה לבוא לשבוע או יותר אחרי הלידה ואחר כך לפרקי זמן קצרים יותר.)
לישון עם כולם ביחד, כשהגדולה לצד ההורה שהיא רגילה לישון לצדו.
לדאוג לזמן קבוע ביום איתה לבד ושמישהו יקח את התינוק לפרקי זמן קצרים.
להתחיל לעשות לגדולה עיסויים בזמן קבוע לפני שהוא יוולד, ולהמשיך בהם גם אחרי, כדי ששגרת הנגיעות בה לא תרד בצורה קיצונית.
לדבר איתה הרבה בזמן הטיפול בתינוק החדש. הקול שלך ינעם לו והשיחה איתך תשאיר אותה בעניינים. לתת לה תפקידים.
לקנות או לתפור לה מנשא.
להכין פינה עם פעילות משותפת בישיבה כמו ערימת ספרים שתקראי לה כשאת יושבת עם התינוק במנשא, או לריקודים ותרגילים עם מוסיקה כשהתינוק לא נותן לך לשבת (יש זמן שהם רק רוצים שנעמוד).
קל ונעים. יהיו תקופות שזה יהיה בדיוק הפוך מקל ונעים. תכיני את עצמך לזה וכך אולי לא תיבהלי כשזה יגיע. תנסי לזכור (פתק על המקרר?) שזה חלק מהעניין וזה עובר.
נסי לזכור כשיהיה לך קשה שזו לא הוכחה לכך שטעית בדרך ושכל המפחידנים צדקו. זה קשה כי זה קשה.
מנסיוני, הבכור מתחיל להילחץ רק כשהתינוק מתחיל להיות "חמוד" - ז"א פעיל ומושך הרבה תשומת לב וזה לוקח איזה חודשיים לפחות. במשך זמן רב התינוק לא תופס מקום, והחלל מוסיף להיות רק שלה מבחינת אזור המשחקים.
יתכן שהיא תתרגש מאד מהתינוק ותאהב אותו. תנשק ותחבק ותרצה להרים ולטפל.
אולי יש לך שאלות ספציפיות? יהיה יותר קל לענות לך.
ומה איתי? מתי אני אשן ואתקלח?
תשני כשיתנו לך. כשמתאפשר, תלכי למיטה ותעשי תרגילי הרפייה להרדמות קצרה גם אם זה עשר בבוקר או שש בערב, זה נותן הרבה כוח. תתקלחי בערב כשבעלך יחזור או מוקדם בבוקר לפני שהוא יוצא.
בבוקר לפני שהוא יוצא אפשר שיהיה זמן קבוע בו הוא עם שניהם ואת תדאגי לגופך, מקלחת, שירותים בלי הפרעה, תתלבשי טוב, בגדים נקיים ונוחים, כולל נעליים, תסתרקי,ותאכלי טוב. כך יהיה לך סיפתח טוב לכל היום גם אם בהמשכו לא תתפני לדאוג לעצמך. כתבתי גם נעליים, כי זה מאד מעייף לדרוך בבית ברגל יחפה או בנעל רפויה כשאת לא רואה את הרצפה היטב (בגלל מנשא ועייפות ותנועות מהירות אל שני ילדים שצריכים משהו), ואת חוששת למעוד על צעצוע או ילד, ובכל זאת נדרשת לתנועות יעילות. נעליים סגורות היטב נותנות ביטחון ויציבות.
אבל בצהריים היא נרדמת או בנסיעה ברכב או בהליכה (לא קצרה) על הידיים. תוכלי להתרגל מהר מאד להכניס את שניהם לאוטו. כדאי להתחיל מוקדם ולא להתרגל למצב "לא יכולה", פעם פעמיים לעשות את זה עם עוד מישהו ואחר כך אפשר לבד. אולי להרגיל אותה עוד לפני הלידה להירדם בצהריים בעגלה, וכשהוא יוולד תלכי איתו במנשא ואיתה בעגלה או אפילו עם עגלת תאומים להרדמת הצהריים. (לא יודעת אם מנשא גב ומנשא קדמי זה אפשרי (-: )
אבל מתי מגיע השלב שבו אפשר לנסוע עם שני תינוקות ברכה בלי לחטוף התקפת לב על הרמזור הראשון? שוב, בפעמים הראשונות תבקשי ליווי ואחר כך זה יזרום לך חלק. זה פשוט משהו שנראה בהתחלה בלתי אפשרי ואז מתרגלים ומצליחים. הרבה אמהות עושות את זה בהצלחה למרות שפוחדות בהתחלה.
ועם בעל מצויין שאחראי (נכון לעכשיו) על ענייני הלילה (אמבטיה, ארוחה, השכבה והרגעה בהתעוררויות) התרגום של זה הוא בשעות שינה מבורכות עם התינוק.
טיפים:
שיהיו לך הרבה ארוחות מוכנות במקפיא.
שיהיו חטיפי מזון מלאי אנרגיה מפוזרים בבית - פירות יבשים, ירקות חתוכים, ובקבוקי מים בכל פינה.
שיהיה אוכל זמין לגדולה שתוכלי להושיט יד ולתת לה.
שיהיה מי שיכבס ויקפל כביסה לפחות פעם בשבוע ויעשה קצת סדר בבית.
החזיקי רשימה שתכיני מבעוד מועד (עכשיו למשל) של הדברים שאת צריכה, שמועילים לך לחיזוק וכוח ומצב רוח טוב, והושיטי אותה למי שבא לתת עזרה, שיבדוק מה חסר וידאג למלא.
כי המצב שלך, הגופני והרגשי, משפיע על התיפקוד של כולכם.
שיהיה לך נוח במיטה שלכם (להגדיל את המיטה ולא להוציא ממנה אף אחד. אפשר לעבור לשני מזרנים זוגיים על הרצפה. מאד בטיחותי ונוח), ושיהיו לך פינות נוחות לשבת בבית עם הגדולה והתינוק כך שיתאפשר מגע גוף נוח איתה כשהוא במנשא. (כורסת הנקה לא עונה על ההגדרה הזאת, אני חושבת.)
לא לשנות אצל הגדולה כלום. לא חדר שונה, לא לשלוח לגן, שום דבר שיגרום לה להרגיש "מורחקת" בגלל התינוק החדש.
להשיג עזרה לפחות לתקופה הראשונה ולשריין את העזרה הזאת מראש. (למשל קרובת משפחה או חברה שמוכנה לבוא לשבוע או יותר אחרי הלידה ואחר כך לפרקי זמן קצרים יותר.)
לישון עם כולם ביחד, כשהגדולה לצד ההורה שהיא רגילה לישון לצדו.
לדאוג לזמן קבוע ביום איתה לבד ושמישהו יקח את התינוק לפרקי זמן קצרים.
להתחיל לעשות לגדולה עיסויים בזמן קבוע לפני שהוא יוולד, ולהמשיך בהם גם אחרי, כדי ששגרת הנגיעות בה לא תרד בצורה קיצונית.
לדבר איתה הרבה בזמן הטיפול בתינוק החדש. הקול שלך ינעם לו והשיחה איתך תשאיר אותה בעניינים. לתת לה תפקידים.
לקנות או לתפור לה מנשא.
להכין פינה עם פעילות משותפת בישיבה כמו ערימת ספרים שתקראי לה כשאת יושבת עם התינוק במנשא, או לריקודים ותרגילים עם מוסיקה כשהתינוק לא נותן לך לשבת (יש זמן שהם רק רוצים שנעמוד).
[u]קל ונעים.[/u] יהיו תקופות שזה יהיה בדיוק הפוך מקל ונעים. תכיני את עצמך לזה וכך אולי לא תיבהלי כשזה יגיע. תנסי לזכור (פתק על המקרר?) שזה חלק מהעניין וזה עובר.
נסי לזכור כשיהיה לך קשה שזו לא הוכחה לכך שטעית בדרך ושכל המפחידנים צדקו. זה קשה כי זה קשה.
מנסיוני, הבכור מתחיל להילחץ רק כשהתינוק מתחיל להיות "חמוד" - ז"א פעיל ומושך הרבה תשומת לב וזה לוקח איזה חודשיים לפחות. במשך זמן רב התינוק לא תופס מקום, והחלל מוסיף להיות רק שלה מבחינת אזור המשחקים.
יתכן שהיא תתרגש מאד מהתינוק ותאהב אותו. תנשק ותחבק ותרצה להרים ולטפל.
אולי יש לך שאלות ספציפיות? יהיה יותר קל לענות לך.
[u]ומה איתי? מתי אני אשן ואתקלח?[/u]
תשני כשיתנו לך. כשמתאפשר, תלכי למיטה ותעשי תרגילי הרפייה להרדמות קצרה גם אם זה עשר בבוקר או שש בערב, זה נותן הרבה כוח. תתקלחי בערב כשבעלך יחזור או מוקדם בבוקר לפני שהוא יוצא.
בבוקר לפני שהוא יוצא אפשר שיהיה זמן קבוע בו הוא עם שניהם ואת תדאגי לגופך, מקלחת, שירותים בלי הפרעה, תתלבשי טוב, בגדים נקיים ונוחים, כולל נעליים, תסתרקי,[b]ותאכלי טוב[/b]. כך יהיה לך סיפתח טוב לכל היום גם אם בהמשכו לא תתפני לדאוג לעצמך. כתבתי גם נעליים, כי זה מאד מעייף לדרוך בבית ברגל יחפה או בנעל רפויה כשאת לא רואה את הרצפה היטב (בגלל מנשא ועייפות ותנועות מהירות אל שני ילדים שצריכים משהו), ואת חוששת למעוד על צעצוע או ילד, ובכל זאת נדרשת לתנועות יעילות. נעליים סגורות היטב נותנות ביטחון ויציבות.
[u]אבל בצהריים היא נרדמת או בנסיעה ברכב או בהליכה (לא קצרה) על הידיים.[/u] תוכלי להתרגל מהר מאד להכניס את שניהם לאוטו. כדאי להתחיל מוקדם ולא להתרגל למצב "לא יכולה", פעם פעמיים לעשות את זה עם עוד מישהו ואחר כך אפשר לבד. אולי להרגיל אותה עוד לפני הלידה להירדם בצהריים בעגלה, וכשהוא יוולד תלכי איתו במנשא ואיתה בעגלה או אפילו עם עגלת תאומים להרדמת הצהריים. (לא יודעת אם מנשא גב ומנשא קדמי זה אפשרי (-: )
[u]אבל מתי מגיע השלב שבו אפשר לנסוע עם שני תינוקות ברכה בלי לחטוף התקפת לב על הרמזור הראשון?[/u] שוב, בפעמים הראשונות תבקשי ליווי ואחר כך זה יזרום לך חלק. זה פשוט משהו שנראה בהתחלה בלתי אפשרי ואז מתרגלים ומצליחים. הרבה אמהות עושות את זה בהצלחה למרות שפוחדות בהתחלה.
[u]ועם בעל מצויין שאחראי (נכון לעכשיו) על ענייני הלילה (אמבטיה, ארוחה, השכבה והרגעה בהתעוררויות)[/u] התרגום של זה הוא בשעות שינה מבורכות עם התינוק.