שוב מוכרים מגרשים בנורית - האם משהו יודע אם הפעם זה ייצא לדרך (קרובי משפחה מתעניינים)?
http://www.nurit.muni.il/

חסרים ישובים נטושים שכבר חצבו באדמה, כרתו בשבילם עצים, סללי בשבילם כבישים וכד'?
איפה ?? מה הסטאטוס שלהם ??

כל הכבוד לפעילי הירוקים

מפתיע שמשהו נעשה גם מתוך חשיבה סביבתית, הופתעתי לטובה אם כי צר לי על כל האנשים שאני מכירה שחיכו

למיכל, שגרים שם בסביבה וממש חיכו לאות להתיישב. נורית היא המקום בו צריך וראוי לעשות התיישבות ירוקה, תוך שימוש בתשתיות הקיימות.

הציעו לנו להשתלב במיכל ברגע הראשון לפני כשלוש וחצי שנים התלהבנו, אך לא חלפו 24 שעות והבנו את גודל האסון שבישוב מיכל.

בהצלחה במציאת מקום חלופי שלא יפגע בטבע.

כל הכבוד לפעילי הירוקים
מפתיע שמשהו נעשה גם מתוך חשיבה סביבתית, הופתעתי לטובה אם כי צר לי על כל האנשים שאני מכירה שחיכו למיכל, שגרים שם בסביבה וממש חיכו לאות להתיישב. נורית היא המקום בו צריך וראוי לעשות התיישבות ירוקה, תוך שימוש בתשתיות הקיימות.

ל - רר

בעוד כמה שנים יקימו שם מלון בן 10 קומות מבטון קרישי נדלן, או מקורבים פוליטיים\...

לפי שיטתך כדאי ורצוי להשמיד עוד כמה שמורות טב
כדי שחס וחלילה לא יהפכו לבתי מלון וכו'

סוף סוף ביטלו הרס חסר כל ערך

כל הכבוד לפעילי הירוקים

להלן הודעת דוברת משרד הפנים מהיום:

סוּרבה התכנית להקמת הישוב מיכל על רכס הגלבוע

המועצה הארצית לתכנון ובניה החליטה בישיבתה היום שלא לאשר את תכנית המתאר המחוזית החלקית (תמ"מ 37/2)- להקמת הישוב החדש מיכל בהר יצפור על רכס הגלבוע

התכנית להקמת הישוב החדש מיכל הופקדה לעיון הציבור במרץ 2005 והוגשו לה קרוב ל- 700 התנגדויות. גב' דינה רינגר מונתה כחוקרת לשמיעת התנגדויות אלה בדצמבר 2005. החוקרת שמעה את נציגי המתנגדים והגישה את המלצותיה למועצה הארצית. מן הדו"ח, המשתרע על פני למעלה מ- 70 עמודים, עולה מסקנה חד משמעית לפיה אין לאשר את הקמת היישוב מיכל.

המועצה רואה בחיוב את פיתוח ההתיישבות באזור הגלבוע ובית שאן, אבל רואה פוטנציאל נרחב לפיתוח ביישובים קיימים ומאושרים, שעדיין לא פותחו ופגיעתם הסביבתית והנופית פחותה בהרבה. על כן, החליטה המועצה לאמץ במלואן את המלצות החוקרת ואת העמדה המקצועית של מינהל התכנון במשרד הפנים, ולדחות את התכנית מהנימוקים הבאים:

פגיעה בלתי הפיכה בערכי טבע ייחודיים בתחום היישוב המוצע ? המועצה שוכנעה כי המיקום המוצע ליישוב הוא שגוי, וראוי שהאזור ייוותר כשטח פתוח. זאת, לאור מיקומו בשטחים בעלי ערכיות סביבתית ונופית גבוהה (על פי תכניות המתאר הארציות והמחוזיות הרלבנטיות) והפגיעה הפוטנציאלית בערכי טבע ייחודים באזור, בדמות אירוס הגלבוע (מין מוגן על פי חוק, המוגדר כאנדמי). לשם המחשה והדגשה של חשיבות אירוס הגלבוע, הציגה החוקרת את עיקרי סקר האירוסים שערכה רשות הטבע והגנים בגלבוע בשנת 2005, ואשר ממצאיו הצביעו על פגיעה ממשית העלולה להיגרם לאירוס הגלבוע מהקמת היישוב החדש.

פגיעה בכוח משיכתם של יישובים קיימים במרחב - חלק ניכר מדו"ח החוקרת עסק בהשלכות הקמת היישוב על מערך היישובים הקיים באזור. בהתייחס לנושא זה, הדגישה המועצה בהחלטתה את מדיניות התכנון הארצית והמחוזית, התומכת בחיזוקם של יישובים קיימים וכן את הצורך לפעול לפיתוח מערך היישובים הקיים באזור, במקום ליצור תחרות בין-יישובית על משאבי האוכלוסייה והמשאבים הכלכליים.

אדר' שמאי אסיף, מנהל מינהל התכנון: "מדיניות התכנון, כפי שנוסחה על ידי מינהל התכנון ואומצה על ידי המועצה הארצית, מנחה לצמצם למינימום הקמת ישובים חדשים ולהשקיע את מירב המאמץ בחיזוק, ציפוף והתחדשות של הישובים הקיימים. יישומה של מדיניות זו תחזק בסופו של דבר גם את אזור הגלבוע ובקעת בית שאן, ותאפשר גם את שימור רכס הרי הגלבוע כמרחב פתוח וכנכס אקולוגי ונופי ייחודי. הגלבוע מהווה מכלול שלם של אירועים וערכים היסטוריים-תרבותיים-סביבתיים, וזוהי חובתנו לדור הזה ולדורות הבאים, ברוח עקרונות של פיתוח בר קיימא".

ההחלטה התקבלה ברוב של 15 חברים מול 5 ונמנע אחד.

יובל ספיר - תודה על ההסבר הקצר והקולע.

יופי - עכשיו אין ישוב ירוק,

בעוד כמה שנים יקימו שם מלון בן 10 קומות מבטון קרישי נדלן, או מקורבים פוליטיים\
או איזה מפעל - או שהכפר הערבי שטוען לבעלות יהפוך
ת\מקום לתחנת דלק , או אתר פסולת בניה מקומי

העיקר שהירוקים ניצחו, כל הכבוד

(נב - לי אין שום קשר לישוב)

עדכון:

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/S ... ntrassID=0

פלוני אלמונית, ושאר מתנגדים בצדק,
אני יודע על לפחות שני גרעינים אקולוגיים שיועדו להתיישבות במיכל, וויתרו על הרעיון (הייתי בן אחד מהם) בדיוק מהסיבות שאת/ה מעלה (כמו גם מסיבות פוליטיות - היישוב מתוכנן על אדמת מריבה הנטענת לבעלות הישוב הערבי הצמוד פקועה, ומיועד פוליטית פשוט לקבוע עובדות קולוניאליות בשטח.)
"הטפתך" באתר זה מבורכת, ומלים כדורבנות כאלה הן בדיוק מה שהעיר אותנו מתמימותנו, והניא אותנו לבסוף מלהתיישב במקום (אם כי עלי לציין שלטעם הפוליטי היה משקל רב יותר בעתו).
חזונם של בני הגרעין הנוכחי, כמו גם של קודמיהם, הוא טוב ויפה, אך למצער אינו בר הגשמה במקום זה - על רקע כל הנתונים במקום, פשוט לא ניתן, בעיקרון , להקים שם ישוב אקולוגי אמיתי. עם כל הכאב והקושי המנטלי שבוויתור, צו היושר והמצפון האקולוגי הוא להעתיק את השאיפות ליעד אחר, באופן שיוכל להלום את העקרונות המהותיים, וללא הונאה עצמית!
תקוותי שבני הגרעין הנוכחי, כמונו קודמיהם, יתפקחו מהחזון התמים והשגוי שלהם, ויטו את כוונותיהם הכנות והטובות למקומות שבהם אכן יוכלו להגשימם, טרם שהתוצאות האומללות של הוצאת תוכנית מיכל לפועל יטפחו על פניהם ומצפונם, אך יהיה מאוחר מכדי לתקן. יותר מדי מוטל על הכף מכדי לערוך ניסוי וטעיה כאלה.

קוסם לי הרעיון להיות חלוץ ולהקים יישוב ששומר על הטבע
לא יאומן
פשוט חבורה של נוכלים

מתוך העיתון האיזורי של מוא"ז עמק בית שאן, בבקעה:
אריאל מירושלים, חבר הגרעין: "איכות החיים והנוף המדהים פיתו אותי. קוסם לי הרעיון להיות חלוץ ולהקים יישוב ששומר על הטבע."

הה"ד, אוקסימרון.

בעתון הארץ מופיע פרסום ליישוב הכאילו אקולוגי נורית
לכל מי שמעוניין לראות שהיישוב ממש איננו אקולוגי אלא מתיימר להיות כזה ולמעשה הינו יישוב כמו שאר המצפים כגון 80% מגרש מאושר לבניה, חניות, דרכים, מערכות ביוב מים חשמל, דרכי גישה, שטחי ציבור סלולים ועוד
לינק למפרט
http://www.hella.co.il/nurit.pdf


לינק לחברה
http://www.hella.co.il/heb/[po]nurit plot map[/po].html

ישנן המלצות לצמחיה וחוקים כביכול לשמירה מירבית על עצי המקום
המלצות אשר בפועל לא יתיחסו אליהן
בפועל ניתן לראות ביישובים חדשים כיצד ההנחיות הנ"ל לא באו לידי ביטוי בנווה זיו לדוגמא

פשוט עוד יישוב להרס סביבתי
בברור לא יישוב אקולוגי

סתם לידיעה, במרחק 10 ק"מ מהאתר המיועד למיכל, על הגלבוע ליד החווה של כצ'ה, מוקם ישוב אקולוגי בשם נורית . ההבדלים, לענ"ד, בין שני הישובים הם בכך שנורית שייך למועצה מקומית גלבוע והינו בעל אופי חילוני, ומיכל שייך למועצה מקומית עמק בית שאן, והינו ישוב מעורב.

דבר נוסף, דרך נוף הגלבוע היא אחד הצירים הבודדים בצפון הארץ, שניתן לנסוע לאורכה ולהנות מטבע רציף ללא הפרעה.

יובל -
איזה יופי לפגוש אותך כאן! אני תכף רצה לדווח למייק.
תודה על המידע המפורט שהבאת.
ושאלה באותו עניין:
אתה ודאי יודע, שמייק שתל לפני למעלה משלושים שנה אירוס הדור בוואדי שמאחורי הישוב שלנו, במקום שהאירוס ההדור לא גדל בו קודם לכן. אולי אפילו ביקרת שם. במשך שנים הוא האביק את האירוסים ידנית, והם מצליחים יפה (לפחות אותן קבוצות שלא נהרסו בידי אדם ובגלגלי טרקטורונים).
האם אין אפשרות לעשות פעולה כזאת בגלבוע?

היות וציטטו אותי כאן, אני חייב להגיב (הציטוט, אגב, מדויק, ואני כבר לא דוקטורנט:-D|יש| )
קודם כל, להציג את עצמי - יש לי תואר שני ודוקטורט באקולוגיה, ואת המחקר שלי ערכתי - בין השאר - בהר אחינועם שזה השלוחה המערבית של הר יצפור. המחקר שלי הוא על אירוסי ההיכל - אירוס הגלבוע הוא אחד מהם.
כמה נקודות להבהרה לדיון שנערך כאן למעלה - כמו שכתבה אמא של יונת: חשוב להכיר את העובדות.

1. האירוסים על הר הגלבוע הם מין ייחודי ושונה מכל מה שבעבר נקרא אירוס הגלבוע (לדוגמא - האירוסים בדרום הגולן).
2. רוב תפוצת אירוס הגלבוע היא על גב ההר, ברצועה צרה שמשתרעת בין חניון שער הזהב למדרונות נחל בזק. אירוסים גדלים היטב בבתות פתוחות וסלעיות (חברת אלת המסטיק) אך גם ביערות האורנים.
3. בשנות השבעים היתה דאגה (להערכתי ללא ביסוס) להתרבות אירוסי הגלבוע, לכן פקחי רשות שמורות הטבע (בניצוחו של פלטי סלע ז"ל) האביקו אז את האירוסים ידנית; המאביקים של אירוס הגלבוע הם זכרי דבורים בודדות שלנים בלילה בתוך הפרחים. אין לאירוס הגלבוע האבקה עצמית, והזכרים הלנים הם המאביקים היחידים. אם אין דבורים בודדות אין האבקה, ואין התחדשות מזרעים.
4. הפצת הזרעים של האירוסים נעשית ע"י נמלים. הנמלים נושאות את הזרעים כדי לאכול את התוספת השומנית המתוקה שעל הזרע (עטי) ואחר כך משליכות את הזרע - הרחק מצמח האם.
5. אוכלוסיות של צמחים שאין ביניהן חילופי גנים (=מעבר אבקה או זרעים) מאבדות שונות גנטית ובטווח הרחוק נכחדות מסיבות גנטיות (הצטברות מוטציות שליליות).
6. ישובים (לא משנה איזה - אקולוגיים, אנתרופוסופיים, חרדיים, מאחזים לא חוקיים, וכו') יוצרים מחסום בלתי עביר לזרימת גנים. הגורמים שיכולים להוות מחסומים הם כבישים (עשן מכוניות מונע מעבר של חרקים), גינות עם צמחים זרים לאקולוגיה של החרקים המאביקים, הרס אתרי קינון של דבורים (ע"י כבישה או כיסוי של הקרקע), דחיקה תחרותית של המאביקים ע"י חרקים מלווי אדם (למשל זבובי בית, דבורי דבש).
7. הישוב מיכל מתוכנן בדיוק על הרצועה הצרה של תפוצת אירוס הגלבוע. התפוצה של עיקר האוכלוסיות היא על גב ההר, וחלק ממנה נפגע קשה בגלל גדר ההפרדה. ברצועת התפוצה שנותרה על ההר ייווצר קיטוע מוחלט בין חלקי האוכלוסיה אם הישוב יקום על הר יצפור.
8. יש כמות רבה של פרטים של אירוסים בשטח שמתוכנן לבניה - גם על פי התכנית המתוקנת של הישוב. תזכורת: אירוס הגלבוע הוא צמח מוגן על פי חוק, ואין לפגוע בו גם אם הוא גדל מחוץ לשמורת טבע.
9. העתקה של אירוסים בטווח הארוך (כלומר - יותר משנתיים) אינה מוצלחת: בהעתקות קודמות ההשרדות היתה ברמה של 5%.

אלו העובדות/אומדנים שידועים כיום. אם יש ענין אני יכול לגבות כל מילה שנכתבה כאן במאמרים מדעיים שלי ושל אחרים. רק תבקשו ואעלה את הדוקטורט שלי...
המסקנה שלי מכל העניין - יישוב על ראש הגלבוע יפגע בחילופי הגנים בין האוכלוסיות, יביא לבידוד בין חלקי אוכלוסיית אירוס הגלבוע, ובטווח הארוך עלול לגרום להכחדת המין - הכחדה עולמית.

למען הסר ספק: אין לי אינטרסים פוליטיים, כלכליים או אחרים בבניית/מניעת הבניה של הישוב. אני לא חבר ולא עובד בחברה להגנת הטבע, וגם לא ברשות הטבע והגנים.

והשכתנעתי שכוונתם טובה
ברור שכוונתם טובה
הם בכלל הולכים לשם כדי להגן על הגלבוע
לשמור על תנועת בעלי החיים
לפקח על מיכלול הריבוי הא-סימטרי של שבלולי הרמה
לתאם בין החלקים הרבים של שרשרת המזון
ובעיקר על ייבוש הביצות וייהוד הגליל....
נו באמת, אי אפשר להיות כל כך תמימים
או כפי שסבתי נוהגת לומר - אם זה לא היה על חשבוני גם אני היתי צוחק

עברנו ליד הגלבוע וראינו את השלט ליישוב הנדל"ן הכאילו אקולוגי
פשוט מזעזע
הקלות הבלתי נסבלת של הרס רצף אקולוגי
לא מספיק גדר הביטחון, כבישי אורך ורוחב וכו'
עוד ממשיכים ב"תנופת כיבוש א"י" ללא קשר למציאות
ובסתירה מוחלטת לכל היגיון של איכות הסיבבה
וכל זאת תחת האיצטלה של "ישוב אקולוגי"
איך אומרים
הרצחת וגם ירשת ?

אבל השטח עליו מתוכנן הישוב אינו שטח הפריחה של האירוס- זה ממש לא נכון.
היינו שם היום. והאירוסים פורחים גם פורחים. שם. ממש שם.

<ונונה לא מתבלבלת בין שמורת האירוסים המוכרזת להר המדובר>

לה-עוגיה : על אילו ישובים נטושים את מדברת. פרטי, נמקי ותני דוגמאות. תודה

אני יכול להזדהות עם חלק מהטענות של המתיישבים המיועדים, והשכתנעתי שכוונתם טובה, אבל ישראל קטנה וצפופה ונבנתה כבר כל כך הרבה. צריך לשים את הגבול להקמת היישובים באיזה מקום. אם לא נתחיל עכשיו יהיה מאוחר מדי. לעניות דעתי.
אנשי מיכל - אני מזמין אתכם לסגת מכוונתכם להקים יישוב חדש. תמצאו תחליף, אולי לא מושלם, אבל הערך של הדוגמא של שמירה על הסביבה בלי מרכאות יהיה שכרכם הגדול.

אסור לבנות על פרחי הבר!!!

לחובבי הגלבוע שלום וברכה,


הזמנה לפעילות ציבורית כנגד הקמת הישוב מיכל בשמורת הגלבוע

התכנית להקמת הישוב מיכל על הר יצפור שבשמורת הטבע בגלבוע עדיין נושמת.
יחד עימכם עשינו כיכולתנו כדי להסיר את רוע הגזירה. שקדנו להבהיר למוסדות המדינה את מידת החשיבות של השמורה, את הנזק החמור של התכנית ואת חוסר הצורך בהקמת הישוב דווקא כאן. הצענו גם חלופות שעיקרן חיזוק הישובים הקיימים. עד עתה נוכח התעקשות המועצה האזורית בקעת בית שאן והתמיכה שמעניקה רשות הטבע והגנים בניגוד לדעת כל אנשי המדע שבתחום טרם סוכלה התכנית.

בעקבות התעוררות הטבע בגלבוע אנו עומדים להתחיל בשלב הבא של המאבק, להזמין את הציבור בהמוניו לטייל בגלבוע לצפות באיריסים הפורחים ולומר את דברו. מצוידים בתמיכה הציבורית הרחבה נשוב אל מקבלי ההחלטות ונבטל את התכנית המיותרת להקמת הישוב בשמורה.

בסופי השבוע של חודש מרץ הקרוב בעת פריחת האיריס נזמין את הציבור לטייל בגלבוע, נקבל את פניו בתחנות הדרכה, הסברה והחתמה על התנגדות לפגיעה בשמורה. יום עליה לרגל ממוקד יתקיים בכל אחד מימי פורים 25/3 ו- 26/3.

אנו פונים אליכם בבקשה להתגייס ולסייע בפעילות. אנו זקוקים לעזרה של כל אחת ואחד מכם כדי לסייע להצלחת הפעילות. דרושים: מדריכים, מסבירים ומחתימים בשטח ובתחנות מידע, מכווני תנועה, סיוע לוגיסטי ועוד ועוד.

אנא התנדבו בחפץ לב. מלאו (עכשיו ואישית) את הטופס המצורף! והעבירו אותו ליעדו.
מטה הגלבוע יעמוד עימכם בקשר לתיאום השתתפותכם.

בנוסף, גייסו ציבור רחב ככל האפשר מקרב מכריכם להגיע לאירועים להביע הזדהות ולחתום על עצומה והתנגדות לתכנית להקמת הישוב בשמורה.

פרטים נוספים ומתעדכנים באתר www.teva.org.il/gilboa


וזכרו: אסור לבנות על פרחי הבר!!!


להתראות בגלבוע

אליק רון
ענת גלבוע רון
מוטקה אילת
עזריה אלון
יואב שגיא

---

אל: לירון שפירא מנהל מטה הגלבוע
[email protected]
פקס: 04-9936066 (נא לציין עבור לירון שפירא)
טלפון: 050-7982675


נא רשום אותי כמתנדב/ת לאירועי הגלבוע.
שם: -----------------------------------------------
טלפונים: -------------------------------------------
דוא"ל: ----------------------------------------------
כתובת: ---------------------------------------------

אוכל לסייע בתחומים הבאים:
[ ] הדרכה
[ ] הסברה
[ ] הכוונת קהל
[ ] סיוע לוגיסטי
[ ] .......................................................

אוכל להגיע בתאריכים הבאים
[ ] 25-26/3
[ ] 4-5/3
[ ] 11-12/3
[ ] 18-19/3
[ ] 1-2/4
לרשות המתנדבים ומשפחתם יעמדו חדרים בב"ס שדה אלון תבור

הישוב גן-נר (לא מושב) ניראה נורא,
במבט עין הוא רחוק מלהיות אקולוגי, עם הגינות דשא חצי דונם וובתים לבנים עם גגות אדומים

http://www.ynet.co.il/PicServer2/030720 ... 2/[po]taza wh[/po].jpg

http://www.ynet.co.il/PicServer2/030720 ... 10/[po]gan wh[/po].jpg

נונה, התגובה הראשונה שלך לא ברורה. כלומר, רק עכשיו, כשראיתי את התגובה השנייה, אני מבינה שהיא צינית.

סיגל,
כתבת: אקולוגיה זה התחשבות בסביבה את רצינית? להקים ישוב חדש בלב שמורה זו התחשבות בסביבה? את מאמינה לעצמך? גם אם הייתם מוצאים פיסת אדמה בדיוק בגודל הישוב עליו אתם חולמים שלא גדל עליה דבר הרי אתם עומדים להחריב בדרך לשם ולגרום נזק בעת הנחת חשמל, ביוב, כבלים, דרכים.
עוד כתבת: להיות נעים אל הבריות ולדעת לתקשר באופן תרבותי. זה שאנחנו לא מסכימים על הנושא הנידון זה עדיין לא סיבה לא להצליח לתקשר על כך...שלוות נפש ורוגע שיבואו לידי ביטוי גם בכתיבה שלך ובתקשורת שלך עם אנשים בחייך.
תתפלאי אבל יש אנשים שהסביבה חשובה להם עד כדי כך שפגיעה בה פוגעת באמת ובתמים בשלוות הנפש שלהם. אז לדרוך למשהו על קצות האצבעות ולאחל לו רוגע זה במקרה הטוב ציני.
ובתשובה לשאלתה של גבולית- 2 הישובים שהזכרת הינם ישובים דתיים. אני לא. מלכישוע הינו כפר טיפולי לנגמלים- מקום בעייתי לגידול 2 בנותיי (4+3 חודשים). ומה עם גן-נר?

לטובת מי שעוד יגיע לכאן-
לרשות הטבע והגנים יש אינטרס כלכלי בהקמת הישוב מיכל.

(אחת שגרה בתל אביב, בין השאר, ממניעים אקולוגיים, עד כמה שזה בטח יישמע משונה לדרי היישובים העאלק אקולוגיים.)

יישובים אקולוגיים,
או
עאלק יישובים אקולוגיים

ואיך בכל זאת מצטרפים ליישוב כזה או אחר? האם יש יישובים אקולוגיים אחרים שבכל זאת קרובים למרכז הארץ?? תודה

ועדה לשטחים חקלאיים וציבוריים פתוחים

מה זה בולקחש"פ?

האמת היא שבסוף הצלחתם כמעט לשכנע אותי...
אבל עברנו בולקחש"פ.
מקווה שכל התחזיות השחורות שהועלו כאן יתבדו.

מקום בו אין שום "רעש לבן"
וניתן לשמוע את עצמך עד הסוף....

סיגל_

את לוקחת את זה אישי, אך הטיעון הוא נגד כל בנייה נוספת בשטח פתוח וכרגע משמש כמרחב של טבע אמיתי, לא של טבע שקיים "בעזרתו" של יישוב טבעי ואקולוגי.
אני מתכוון דוקא לעבור במקום, אך שוב, הטיעון שהמקום הוא "פינת חמד" לא לוקח. חפירות יש, קטיעת רצף אקולוגי.

טיפסתם על עץ גבוה וקשה לרדת.

היום עברנו מתחת לגלבוע
הכל מואר באורות מתחת
ועל הגילבוע ניתן לראות מלמטה את האורות של מירב והבסיס הצבאי

ועכשיו מתכננים עוד מרכז אורות
עוד הרחקה של החושך

האם שמתם ליבכם לכך שכבר קשה מאד לראות חושך בארץ
לא חושך של עיר, קיבוץ, מושב או מצפה
גם לא חושך של יערות הכרמל
אלא חושך אמיתי
כבד כמו שמיכת פוך בליל חורף
כזה שאתה יכול לחוש את הכוכבים
שהכוכבים קרובים אליך
חושך המלוווה בשקט
לא שקט של עיר, קיבוץ או מושב
שקט אמיתי
צרצר במרחק
דרדור של אבן
שתיקות של קפה עם כוכבים
שקט של טיול שנתי
שקט של סיני בחמש בבוקר
קולות הבוקר של אנשים מתעוררים
שקי שינה נפתחים
שקט ניצחי

סיגל (שם של פרח יש לך...)
"אבל אני שמחה שחזרנו לתקשר (למרות שיש עוד מקום לשיפור התקשורת ביננו) "

מי חזר לתקשר עם מי?
הלזה יקרא תקשורת?
את הרי כ"כ מתפעלת מעצמך ומקבוצתך, שאין שם מי ששומע.
את ממשיכה לאחוז במילים של שלווה והרמוניה בעוד את רוצה לגרום לפגיעה והפרה נוספת של ההרמוניה , שקורית כאן מידי יום
את מנסה לתעתע בנו, ואולי את בעצם מתעתעת בעצמך.
כי את לא מוכנה לוותר על מה שחלמת עליו כ"כ הרבה זמן.
ואני אומרת - זה אפשרי...יש חלומות נוספים, אחרים.

אבל אני שמחה שחזרנו לתקשר (למרות שיש עוד מקום לשיפור התקשורת ביננו)

ממש עצוב לי לקרוא מה שאתם כותבים ... באמת הייתם במקום? חציו שדה מעובד של קיבוץ מעלה גלבוע. חציו חורשת אורנים ששום דבר לא מצליח לצמוח מתחתם והפרות של קצ'ה רומסות כל חורף מחדש עד שלא נשאר שם גם מה שכן מצליח כבר לגדול. ממש פינת חמד לא מופרעת ע"י יד אדם... מקום לצמחיה ובעי"ח לחיות בו בשלווה ובהרמוניה.

קשה לי לקרוא את הטון הכאילו נעים שבכתיבתך , הכאילו מאחל שנה טובה באמת, ממרום היותך תרבותית, נעימה אל הבריות ולדעת לתקשר...בעוד בחירותייך מיצגות דברים אחרים לגמרי
אני כה מסכים עם עדי ל

ואינני מתפלא על תגובתה של סיגל: הכי חשוב- למה את פגועה וכואבת?
בהחלט משפט ממצה של האטימות

אנא סיגל
התחברי אל האנרגיות של הטבע
חושי שוב את קריאתה למנוחה של אמא אדמה
הניחי לאדמותיה הנותרות ללא מגע יד אדם להיות שלוות ולא מופרעות
הניחי למעט בעלי החיים אשר נותרו בטבע מקום חופשי מאדם
הניחי לצמחיה להתרבות באופן טבעי וברצף אקולוגי
מי יתן ואור השכינה והרוגע ימצאו נחלה בנפשך
כל טוב

סיגל_

אני מבין שקשה להבין למה עם כל ה המון פוליטיקה, שקרים ועובדות מסולפות נטפלים דווקא אליכם שאתם מלאים בכל האנרגיות החיוביות ובכוונות טובות שבאתם להקים את היישוב.

אבל...

הטענה העיקרית באה בעקבות העובדה שאתם מציגים עצמכם כקבוצת אנשים שמכוונת גבוה בנושא אקולוגי, ושזה מה שהנחה אותכם בחיפוש אחר צורת התיישבות.
מתוך ההסברים שניתנו, חלקם יותר מובנים וחלקם פחות, הועברה הנקודה שהבעיה היא שבעצם הקמת יישוב חדש, על כל התשתיות ההרסניות שלו, ותופעות הלוואי הבלתי נגמרות שלו הוא מתחיל בפגיעת-על בסביבה, ולכן הכרזתכם העצמית מקוממת.

נכון. הישוב יקום, אתם ניצחתם!
גם כורתי העצים מנצחים יום יום
גם המפעלים המזהמים מנצחים יום יום
ובבתי משפט!

ולהם יש טיעונים לגבי הויתורים שצריך לעשות (הרי אם המפעל יצטרך להסגר עשרות מקומות עבודה יאבדו) שאינם חלשים משלך.

אך גם אם הם מנצחים בסוף, הם עדיין עושים משהו שהוא אינו נכון.

ואם את פעילה כבר הרבה שנים למען איכות הסביבה והנושא חשוב לי ויקר לליבי. בלי מרכאות ובלי צחוק וציניות., מה שאני כמובן מאמין שכן, אז את בוודאי מתחברת לכך שזה לא נכון, ואת מבינה שההצגה כאילו אין דרך אחרת ויצירת קשר ישיר בין טיפול במפעל מזהם ביד קשה ואיבוד מקומות עבודה, הוא דמגוגי בעליל.

כשהכרזתם על עצמכם כישוב שתושביו הם "אקולוגיים" ,כאילו הכרזתם על כותרת שאינה לכם, בתור יוזמי חפירות, הנחת כבלים וצינורות ביוב בשטח הפתוח!

אז ניצחתם...

מאוד שמחה לקרוא את מה שכתבת כי הפורום קצת מת לאחרונה. בכלל לא נפגעתי- ומסכימה איתך על הרבה דברים שכתבת. חלק לא הבנתי. אין לי כרגע את היכולת לענות על כל סעיף וסעיף במה שכתבת. אבל אני יכולה לכתוב שבאופן כללי אני חשבתי הרבה מאוד פעמים על ההחלטה, על המיקום, על המשמעות וכד'. אני פעילה כבר הרבה שנים למען איכות הסביבה והנושא חשוב לי ויקר לליבי. בלי מרכאות ובלי צחוק וציניות. אני לא יודעת מה שמעת על ההר כשהגעת למפגש לכן יש לי בעייה להתיחס לכך. אני מאמינה שחלומות יכולים להתגשם מבלי לפגוע באחרים. בעניין הפוליטיקה- גם בצד "הירוק" יש המון פוליטיקה, שקרים ועובדות מסולפות. למי להאמין? כל אחד צריך למצוא את הדרך שנראית לו נכונה. אולי אני מעלימה קצת עין מכל מיני דברים אבל בהחלט מקווה שתתבדו (את וכל שאר הפלונים-אלמונים) ושנצליח להגשים משהו אמיתי ונכון.
כשיהיה לי יותר זמן אולי אענה באריכות.
הכי חשוב- למה את פגועה וכואבת?

"הדרך שבה אתה "מדבר" כאן גרמה לי לרדת מהפורום הזה ולהפסיק לתקשר איתך ועם כל אחד אחר כאן. וכפי שכבר כתבתי- אקולוגיה זה התחשבות בסביבה. גם בסביבה האנושית= כלומר להיות נעים אל הבריות ולדעת לתקשר באופן תרבותי. זה שאנחנו לא מסכימים על הנושא הנידון זה עדיין לא סיבה לא להצליח לתקשר על כך. אני מאחלת לך שנה-טובה עם שלוות נפש ורוגע שיבואו לידי ביטוי גם בכתיבה שלך ובתקשורת שלך עם אנשים בחייך."

עוקבת אחר הדיון, מתאפקת מלהגיב, אולי משום שאם אגיב, זה יהיה בדרך בה את לא מקשיבה...
משום שהדבר היחיד שיגרום לך להקשיב, יהיה הסכמה מוחלטת עם דעתך ותמיכה בהקמת "מיכל".

"רק לסיום הדיון- למנוע כבר אי-אפשר. הישוב הזה יקום"
הטון הזה צורם, והוא אלים יותר מכל הדיון שהיה כאן. יש בו אפילו רמז לתובנה עמוקה שלך שמשהו בדרככם מעוות...!
אבל לא אנשים כמוכם ישנו את דעתם... (?)
"חבל שאתה והגופים הירוקים כמוך לא מבינים זאת ומשקיעים משאבים להפוך את המקום הזה לאקולוגי ככל הניתן. אם אי אפשר לנצח עדיף להצטרף (בתירגום חופשי)".
כלומר, אם כבר נפלה החלטת ממשלה, כפי שציינת, אז בואו ותעזרו לנו, כי אנחנו רוכבים על גב החלטות ממשלה למען הגשמת מאוויים אישיים (אנושיים לגמרי, דרך אגב, גם לי בסתר ליבי יש כמה דומים) ואנחנו נהיה הרע במיעוטו.
כאנשים שרואים עצמם פעילים למען הסביבה, ולמען איכות חיינו הפיזית והריגשית, מצפה הייתי שתעזרו אתם לנו , לא תסכימו עם החלטה כזו, שאינה נטולת פוליטיקה ואינטרסים לאומיים (ואם אתם חושבים אחרת, זו העמדת פנים וגלגול עיניים מהסוג הגרוע ביותר) ותפעלו נגדה.
נממש כולנו את מאוויינו לחיים אחרים במסגרת הנתון, בהצטרפות ליישובים או בכאלה שננטשו כמעט לחלוטין.
לא בבדלנות (אני שוב מדגישה שאין אני חפה מחלומות על חווה, ישוב של אנשים "כמוני" וכו'...אבל אני מתגברת...)
אין ספק שכולנו זמניים כאן...עלינו להשתלב באופן הכי מתחשב באוצרות הטבע, לא לחמוס אותם ובעיקר - להיות צינור להעברת גישה זו לאנשים רבים.
מגורים כפי שתיארתם לא יהיו אלא מקום בדלני ,שמי שיגיע אליו ברכב שטח לסדנא בחיק הטבע, לקנות ריבה וללטף גדי יהנה אולי מחוויה אותנטית שלכם, אבל ישוב לחייו שאינם מכילים את הרעיון שעליו אתם חולמים. בעיניו זו תסומן כחוויה אקזוטית...
מפגש שאינו חד פעמי, דהיינו הצטרפות והתערות עם אוכלוסיה\ישוב שכבר קיימים, יאפשרו התבוננות , הסתגלות ושיתוף הדדי, ממנו יכול לבוא הרבה טוב לשני הצדדים.

קשה לי לקרוא את הטון הכאילו נעים שבכתיבתך , הכאילו מאחל שנה טובה באמת, ממרום היותך תרבותית, נעימה אל הבריות ולדעת לתקשר...בעוד בחירותייך מיצגות דברים אחרים לגמרי.
האם את מסוגלת באמת לשמוע אותי ?!? כן, גם מבעד לשנים הרבות בהן אתם הופכים עולמות למען הגשמת חלומכם.
האם יש סיכוי שתעצרו לרגע ותבחנו טוב טוב את מניעיכם ואת מניעי מי שיתן לכם (או לא, אני מקווה) את הקרקע?
האם את מודעת לכך שיש כאן שילוב טראגי של חלומותיכם ואינטרסים מאוד מסויימים של גופים פוליטיים שונים, שאינם בוחלים ומעולם לא בחלו באף דרך כדי לממש את מטרותיהם האנוכיות והלא אנושיות?
האם את רואה בכם, קבוצה איכותית אידיאולוגית, כלי בידם?!
אנא, הקשיבי.
לפני שנים לא מעטות הוזמנתי למפגש על הגלבוע, בו ישב הגרעין דאז, שהים אני מניחה - מהווה את חלק מקבוצתכם.
אני זוכרת דיונים על איכות סביבה, ברק בעיניים והרבה חלומות.
אני זוכרת איזכורים של "פוליטיקות" - הקרקע תינתן לישוב בגלל מיקום מסוים (נדמה לי שזה שונה מעט, אז היה "טיפה" מעבר לקו...)אבל אף אחד לא רצה שזה ישבית שמחה...
ועכשיו ישנה ההגדרה שהישוב יהיה לחיזוק ההתישבות היהודית...
אני לא מתייחסת לעוד חלקים , של הפגיעה בטבע (וכן, ישנה, מעצםהקמת ישוב חדש, כבר דברו על זה חכמים ממני, אין לי מה להוסיף)
מה עם הטבע האנושי?
מה איתו?!
מה קורה לנו?
כל חולמי החלומות להקים קהילה אלטרנטיבית, שמעניקה טיפולים...וכל שאר האנרגיות החיוביות...
אל תיפגעי, אני כרגע פגועה וכואבת באופן שלא יתואר...
כמה אפשר? לאן אנחנו הולכים? אנחנו, מי שגרים בארץ הזו, והינם חלק מהיקום ומהחברה האנושית כולה.
אתם באמת רואים בחלומכם סיבה מספקת לדרוך , תרתי משמע, על אדמה ואדם?!
להיות כלי שרת בידי אלו שמקימים ישובים ל"חיזוק העם היהודי" כשהחלק השני של המשוואה, הינו להחלשת ופגיעה בכל מי שאינו כזה?!?
מה קורה כאן? הברק בעיניים סימא את עינינו?!
תשמעי בקולי תקיפות, תוקפנות, עוינות, מה שתבחרי - זה הרי מה שתשמעי.
אני כואבת, ומעריכה מאוד פלונים אלמונים ושאר השמות שלא מזכירה שכתבו כאן, וגופים ירוקים שעוד יש בהם הכח...
שיהיה לך הרבה טוב ושתדעי לתת אותו לסביבתך, באמת, ועם מחשבה שנייה ושלישית (אני עשיתי אותה, לא חזרתי מאז המיפגש ההוא. אני מתגוררת בעיר כרגע, ומקווה להצטרף לקהילה ב"כפר" , אחד כזה קיים,בקרוב)
ואני הולכת ליומי. עדי.

אני מאמין שרוב ההתנגדות למסר שאתה מציע היא מתוך בורות
אולי זה בגלל שאתה מניח שהשכל הישר או הג'ינג'י מהתנועה לאיכות השלטון מנהל את הענינים. אולי יש כאן בורות, אבל יש לה תעודת עורכדין והיא חברה במרכזים הנכונים.

לפלוני אלמוני-אני שמחה שהצלחת להבין ממישהו אחר את מה שאני כתבתי כמה עמודים לפני כן: הדרך שבה אתה "מדבר" כאן גרמה לי לרדת מהפורום הזה ולהפסיק לתקשר איתך ועם כל אחד אחר כאן. וכפי שכבר כתבתי- אקולוגיה זה התחשבות בסביבה. גם בסביבה האנושית= כלומר להיות נעים אל הבריות ולדעת לתקשר באופן תרבותי. זה שאנחנו לא מסכימים על הנושא הנידון זה עדיין לא סיבה לא להצליח לתקשר על כך. אני מאחלת לך שנה-טובה עם שלוות נפש ורוגע שיבואו לידי ביטוי גם בכתיבה שלך ובתקשורת שלך עם אנשים בחייך.
ובתשובה לשאלתה של גבולית- 2 הישובים שהזכרת הינם ישובים דתיים. אני לא. מלכישוע הינו כפר טיפולי לנגמלים- מקום בעייתי לגידול 2 בנותיי (4+3 חודשים).

לדעתי קשה לבודד מרכיב אחד
בורות הינה מרכיב אחד של המשוואה
מרכיב נוסף לא פחות חשוב הינו הציפיה לרווחים מאדמות אלו, ציפיה אשר גורמת לאנשים להתאמץ שלא לראות את תוצאות מעשיהם

לפלוני,

הרי הכל עניין של החדרת מסרים.
אני מאמין שרוב ההתנגדות למסר שאתה מציע היא מתוך בורות, ולא מתוך ניתוח לעניין של הצעתך לא להרחיב
הרס אלא להתמקד בהסבה אקולוגית של הקיים.

הטמנת זרעי התודעה באנשים יישאו פרי, דרך שיחות הסלון ןעד למעשים עצמם.
כל החשיבה האורגנית/אקולוגית התחילה כך. ממס' מצומצם של אנשים שהבינו זאת בכוחות עצמם.
כל השאר הם מקבלי השראה ומושפעים(במובן החיובי של המילה).

לכן, אם אתה מעוניין (וכך אני מאמין) להניע בסופו של דבר לעשייה, או בעצם לאי עשייה של הרס נוסף
יש צורך שתקרב לבבות ולא תרחיק.

<מר ורטיגו מאמין גדול בהטמנת זרעי תודעה ומשתדל להטמינם בכל הזדמנות ב"דלת האחורית">

פלוני אלמוני, אני מסכים עם כל דעותיך, אבל למה התוקפנות?

למר וורטיגו
צודק אולם קשה לי עם הניצול הציני של הפלטפורמה הנ"ל ושל רעיונות ואידיאולוגיות חיוביות

שאלה לסיגל
בתור בת העמק שגדלה ממש מתחת לגלבוע, אני לא מבינה למה אף אחד מהישובים הקיימים שם למעלה( מלכישוע, מירב, מעלה גלבוע) לא מתאים
לכם? אני יודעת שחלק כבר לא ישובים (וזה לא נבע מעודף הצלחה) אלא מקומות טיפוליים. ניסיתם לבדוק?
ודרך אגב- האם הקרקע החקלאית הנטושה היא לא, במקרה, שייכת לכפר "הנטוש" פקועה?

שלום לכם,

פלוני אלמוני, אני מסכים עם כל דעותיך, אבל למה התוקפנות?
אתה "כלי חד" בנוף האתר הזה.
למה להשתמש בשנינות שבה בורכת בצורה ארסית שכזו?
חלוק ידע, שנה עולם, אבל בנועם.
להגיע לפינה של מקבלי תווית "הסהרוריים" מיכוון שהנך נסער מהנושא רק תרחיק לבבות
ותקשר את המסר החיובי בעיקרו להתנהגות מתלהמת ותפטור אנשים מלהתמודד עם התכנים
שאתה מציע.

גמר חתימה טובה.

<מר ורטיגו מאמין שצריך לחוקק חוק ,האוסר כל הרחבה רוחבית של תשתיות ובנייה, שיחול על כל תושבי המדינה>

שלושת התגובות שלי אם יהיה לי זמן אערוך לתגובה אחת

צרות עין לשמה!
????????????????????????
פשוט מהמם, ממש הקוז'ק הניגזל
על איזה צרות עין הינך מדברת ?
הינכם עושקים אדמות לאור יום
מהפנינות האחרונות אשר נותרו בארצנו במסווה של "יישוב אקולוגי"

לא אקולוגי ולא צנצנת פשוט ניצול ציני של מגמת התעוררות ירוקה בארץ למטרות השתלטות על קרקע
פעם "גאולת אדמות"
פעם "מיזם לפיתוח"
ועכשיו "בניה אקולוגית"
כמאמר חז"ל "להכשיר את השרץ"

ההבדל ביננו לבינך שאנו איננו מנסים לרמוס אדמה חדשה אלא גרים בישובים קיימים או במקרה הגרוע מורחבים
לא לקחנו שטח ללא בניה מסביבו והקמנו יישוב

ויקומו קבלני הנדל"ן
ויאמרו לעם השוכן בציון
מה לכם כי תלינו
הלו גם לכם בתים
הלו גם לכם דרכי גישה
אנחנו ? אנו בסך הכל אנשים ישרי דרך
שוחרי אקולוגיה המעוניינים בפיסת אדמה זולה
עם מרפסת הצופה אל נוף בתולין
אשר נוכל למכור אותה ביוקר להדיוטות
כפי שעשינו במודיעין
כפי שעשינו בכליל
כפי שעשינו בנווה זיו
כפי שאנו מתכוננים לעשות בגלבוע
כפי שאנו מתכוונים לעשות ברמות מנשה
כפי שאנו רוצים לעשות במצפה רמון

כפי שנאמר
נלבישך שלמת בטון ומלט וניטע בך מרבדי דשא מוכן

אבל אנחנו גם לא טוענים שאנחנו גרים ביישוב אקולוגי. אתם כן.
אנחנו גם לאר מנסים לממש את חלום הבית צמוד קרקע שלנו בלב שמורת טבע.

צרות עין לשמה! פשוט אין הסבר אחר. את כל הטענות שכל מתנגדי מיכל טוענים לגבי "הסעות, שימוש בכלי רכב, חניה..." יש לי שאלה אליכם: האם אתם מרחפים באויר וניזונים מזרעונים? אם לא, פשוט תשתקו.

נ.ב כל שלושת התגובות היו ברצף פשוט לא ערכתי בסיום

דרך אגב כתיבתך מזכירה באופן תמוהה את סגנון כתיבתו של עו"ד עמנואל וויזר כותב המאמר
יתכן שזה בשל אורך חשיבה דומה יתכן בשל אינטרסים זהים
שוב זה די מזכיר לי את ההתנהלות של מקדמי חוצה ישראל אשר מצאו כל מיני מנהלי עמותות אשר יתמכו בתוכניתם.
כמו כן מי זאת האוכלוסיה החילונית המיועדת להתיישב בגלבוע ואשר דוחפת את ההקמה שלו
האם את חלק ממנה ?

גם את הקמת הישוב זיו הגליל (נווה זיו) ליוותה מערכה דומה
סעו ליישוב הנ"ל וראו כיצד רמסו את האזור

אימרי נא לי
מדוע זה מזכיר לי את המערכה שניהלו לב לביב וחבורתו לטובת כביש חוצה ישראל עם כל הנכבדים אשר הופיעו בפרסומות ?
לקרב רחוקים
לקרב לבבות
למנוע תאונות
ועוד כל מיני אגדות

גם שם היו עשרות פרופסורים שמכרו את נשמתם בעבור נזיד עדשים ושיגרו המלצות לבנית הכביש
כביש אשר בעלות שלו ניתן היה להפוך את כביש מס' 4 לכביש מהיר ועוד היה נשאר לרכבת עילית בתל אביב


לפי דבריך נשמע שזה ממש "עוזר" לטבע ההתישבות

מי צריך את הישוב הזה ?

למה צריך ?

חסר ישובים בארץ ?

אקולוגים, אלטרנטיבים, דתיים, חילונים

רק אירוסים גודלים בטבע ואיפה שאין אירוס אפשר לתקוע בית ?

העניין הוא לא "אליפסה", או העתקת פקעות של אירוסים

העניין הוא רצף של טבע ללא ישוב של בני אדם

בשביל זה לא צריך להיות מומחה.

עכשיו שוכנעתי
יש להקים את הישוב מיכל
פשוט חובה להקים אותו ועוד עשרות כמוהו
זה מה שיציל את הטבע
יגאל את האדמות

דווקא המכתב הזה משכנע אותי שממש אין הצדקה לשימוש במילה "אקולוגי" בכותרת היישוב הזה.

לידיעתך- העצומה הזאת, שהגיעה גם אלי, מלאה מתחילתה ועד סופה בשקרים וחצאי אמיתות שכרגע אין לי אפילו כוח להתחיל למנותם ולהפריכם.
שנית- מבדיקה ראשונית מסתבר שרב השמות שחתומים על העצומה הזאת מפוברקים. אנשים שחתמו עליה טוענים בתוקף שלא היה ולא נברא- לא חתמנו עליה ולא החתימו אותנו.
שלישית- אלו שאכן כן חתומים עליה הם בחלקם (ולא אפרט שמות) אנשים שפשוט מנסים להתקדם מבחינה פוליטית ולקבל מינויים בכל מיני מקומות. אותו כנ"ל לגבי ראשי המאבק מתוך האירגונים הירוקים. אבל אין ספק שהם מצליחים לטפס על גבך ועל גבם של אנשים תמימים נוספים שאינם מודעים לעובדות.
נ.ב. האם לא קראת את התכתובת שלמעלה? כל השקרים כבר מופרכים שם. אבל אם אתה מעוניין בעוד הפרכות שקרים אני מצרפת משהו קצת יותר אינטלגנטי מפורום אחר:

נושא : עמדת רשות הטבע והגנים הלאומיים בעניין "מיכל" - אני בעד
תאריך : 27/06/04 01:10
מחבר/ת : עמנואל ויזר
נכחתי בדיון בכנסת בו עלה לדיון נושא היישוב "מיכל", ומכל מה שהוצג שם עולה הצדקה ברורה לעמדת הרשות. אנסה להציג את התמונה העולה מהדיון: השטח המיועד ליישוב "מיכל" הוא 300 דונם. שטח זה, נמצא בחלקו בתחום שעל פי התמ"א מיועד להיות שמורת טבע, אך עד היום לא הוכרז כשמורה. השטח נמצא ממערב לקו הרכס, ובהמשך לקו היישובים הקיימים המקביל לגדר ההפרדה. מרבית השטח מצויה בשטח חקלאי ויער אורנים שניטע ע"י אדם, אך בחלקו נמצאים פרחי אירוס הגלבוע. מבין היישובים הקיימים, מלכישוע הינו מרכז גמילה ולפיכך אין משמעות לדבר על אחוזי האיכלוס שבו. היישבים האחרים, הינם ישובים דתיים שפוטנציאל האיכלוס שלהם עדיין לא מוצה, אך האוכלוסיה החילונית המיועדת להתיישב ב"מיכל" אינה יכולה להשתלב בהם. בניגוד למה שניתן להסיק מהטענות, היישוב אינו מצוי בלב שמורת הגלבוע, אלא בשוליה. בדיון, הציג נציג החל"ט מפה עליה שורטטה אליפסה האמורה להוות את שטח הגידול של אירוס הגלבוע, ובה אכן רואים את "מיכל" במרכז האליפסה, אלא שמהר מאד הסתבר כי לא מדובר ברצף שצורתו אליפסה, אלא בארבעה מקבצי אירוסים. יתרה מכך - הסתבר שעיקר האבקת האירוסים לא נעשתה ע"י זכרי דבורים (למרות מחקרו המלומד של יובל ספיר), אלא ע"י ....פקחי הרשות. כמו כן, הסתבר מדברי אנשי החל"ט כי למעשה התנגדותם אינה להקמת היישוב במקומו הנוכחי דווקא, אלא להקמת יישוב כלשהו בגלבוע. עוד הסתבר, שבמסגרת התיאומים בין הגופים השונים הצליחה הרשות בתמורה לויתור על 300 הדונם של "מיכל" להשיג הסכמה להכרזה על שטח של 18,000 דונם כשמורה בדרום הגלבוע. שטח זה - מעבר להיותו נרחב וגדול פי כמה מהשטח שנלקח לטובת "מיכל" - יוצר רצף בין שטחים בדרום הגלבוע ובצפונו, ובכך מאפשר קיום לעדר הצבאים השני בגודלו בצפון. באשר לאירוסים עצמם, הרי שתכנון היישוב לוקח אותם בחשבון ומשמר אותם. יתרה מכך - יש בארץ נסיון רב ומוצלח בהעתקת פקעות אירוסים. אין כל קושי במקרה זה להעתיק את הפקעות למרחק של עשרות מטרים בלבד, וכך להבטיח גם את שמירת הרצף הטריטוריאלי בין מקבצי האירוסים. זה ודאי לא הפתרון האידיאלי, אבל הרווח של 18,000 דונם לעומת ההפסד של 300 דונם הופך את הפתרון להרבה יותר מכדאי. מה שעוד הסתבר, זה ש"מכתב המדענים" עליו חתומים כ 50 מדענים המתנגדים ליישוב נכתב ע"י פרופסור יורם יום טוב, ולפחות חלק מהחותמים צירפו את שמם בלי לבדוק במה מדובר אלא מתוך שסמכו על פרופ' יום טוב. אז מה היה לנו כאן? תוספת של 18,000 דונם לשמורת הגלבוע תוך יצירת רצף בגלבוע המגדיל את סיכויי ההשרדות של אוכלוסיית הצבאים וערכי טבע אחרים בגלבוע לעומת ויתור על 300 דונם בשולי השמורה. היישוב לא מהווה הפרעה אמיתית לתהליך ההאבקה שנעשה בעיקרו ע"י אדם, אבל גם אם כן - תוספת השטח הגדול לשמורה מצדיקה את העתקת האירוסים שתבטיח המשך קיום של רצף בלתי מופר בין האוכלוסיות. לי זה נראה עיסקה כדאית. אני בעד. פרטים נוספים על הדיון בכתובת האינטרנט:http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-815 ... 47,00.html

רק לסיום הדיון- למנוע כבר אי-אפשר. הישוב הזה יקום

טעות והטעיה מכוונים

עשרות מוותיקי העמק - אנשי התיישבות, ביטחון וחקלאות - הצטרפו לאחרונה למאבקה של החברה להגנת הטבע כנגד הקמת היישוב מיכל בהר יצפור, בלב בשמורת הטבע בגלבוע. הקבוצה, שהתאגדה תחת השם "משמר הגלבוע", פנתה לממשלת ישראל ולרשויותיה, למוסדות התכנון ולמועצה האזורית בקעת בית שאן - בדרישה לבטל את התוכנית להקמת הישוב בשמורה (מצ"ב נוסח העצומה).

עם ראשי הקבוצה נמנים ניצב בדימוס אליק רון, שר החקלאות לשעבר, אריק נחמקין, ראש אגף הנוער והנחל ומרכז ועדת הביטחון של ההתיישבות לשעבר, מוטקה אילת, סגן שר החינוך לשעבר, משה פלד, חברי הכנסת לשעבר נחמן רז ואמרי רון, מנכ"ל משרד החקלאות ונציב המים לשעבר, מאיר בן מאיר, ראש המועצה האזורית מגידו, חנן ארז, ראש מועצת מגידו לשעבר, חיים חכים ורבים אחרים.

"משמר הגלבוע" מפנה קריאה מיוחדת לוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (ולקחש"פ): "אנו מבקשים כי הוועדה לא תאשר את הקמת היישוב בשמורה, ותמנע בכך פגיעה חמורה וחסרת הצדקה בשטחים פתוחים רגישים ובערכי טבע ונוף ייחודיים, שמתוקף הגדרתה מוטל על הוועדה לשמור עליהם. אם יש בכוונת הועדה לשקול את אישור התכנית, למרות ההתנגדות העזה שהיא מעוררת, אנו מבקשים כי חבריה יבקרו בשטח ויאפשרו לנו להציג בפניהם את עמדותינו, בטרם יקבעו את עמדתם בנושא רגיש זה", כותבים חברי הקבוצה.

מההתארגנות החדשה, הפונה אל הציבור בארץ להצטרף למאבק להצלת שמורת האירוסים בגלבוע, נמסר כי זורמות אליה עשרות בקשות להצטרפות. http://www.ecowave.org.il/[po]alaperek hai michal[/po].htm

בהחלט לא סגור כלום בעניין הישוב הנ"ל

הנסיונות להציג גישה אקולוגית למוצר פגום מיסודו מעלה את החשד שמדובר במערכת יחסי ציבור למען פרויקט נדלני

כשבדמיוני אני שומעת אותך עם טון מאוד תוקפני ולא כ"כ אקולוגי

וואלה תפסת אותי
אני שותה קוקה קולה
מעשן פרלמנט
אוכל המבורגרים של מק דונלד
נוסע בגיפ גרנד צ'ירוקי מנוע 6 ליטר
גר בווילה 600 מ"ר בנוי + בריכה, חניה, ומשטחי דשא ענקיים צורכי מים
על שטח שבמקור היה של אוהב אקולוגיה סהרורי על צוק מרשים מול הים התיכון
דרך אגב חובב האקולוגיה היה פעם מאד אידיאליסט עד שהוא קיבל מיליון שקל במזומן

אני חושב בדיוק כמוך
ממש מעצבנים הגופים הירוקים האלו
הרי יכולתי לקנות בזול את האדמה הזאת אלמלא כל החברה ההזויים מהגופים הירוקים למניהם.

קצת נמאס לי מהתקשורת הזאת כשבדמיוני אני שומעת אותך עם טון מאוד תוקפני ולא כ"כ אקולוגי (האם אני טועה?).
רק לסיום הדיון- למנוע כבר אי-אפשר. הישוב הזה יקום. חבל שאתה והגופים הירוקים כמוך לא מבינים זאת ומשקיעים משאבים להפוך את המקום הזה לאקולוגי ככל הניתן. אם אי אפשר לנצח עדיף להצטרף (בתירגום חופשי).

ובכל זאת להלן תשובה אשר עונה לצורך בביקורת בונה/מכוונת

להלן דעתי מה רצוי לעשות אדם המעוניין להגשים חזון אקולוגי,

מה היא התישבות אקולוגית מתקנת

להתיישב ביישוב קיים
להתחיל בפעילות אקולוגית ביישוב הקיים
אחת הדוגמאות אשר אני מעריך שרבים מהגולשים באתר מכירים הינה של משפחת לבב במעלות http://www.adama.net/

אני מכיר עוד כמה דוגמאות של אנשים הגרים בישובים קיימים כולל בישוב בו אני מתגורר,אשר פעולתם הינה בעלת ערך סביבתי, הסברתי רב יותר מאשר קבוצה של אנשים המקימים יישוב חדש על חשבון אזור "נקי מאדם"

הדוגמא האישית אשר הם מהווים, הן במישור האקולוגי והן במישור האישי משפיע על תושבי האזור ומראה להם שאפשר אחרת אפילו באזורים קיימים,
מציגים אפשרות לשמירה על הסביבה תוך כדי שימוש באמצעים קיימים
ולא תוך כדי בנית אזורים חדשים על כל המשתמע מכך

איזו רטוריקה לא מפתיעה...

מי התכוון להעניק "ביקורת בונה"
נהפוך הוא כוונתי הינה לנסות ולמנוע ככל האפשר, באמצעי המוגבלים הפיכת שטחי טבע לאזורים מאוכלסים

איזו תוקפנות מפתיעה...
ביקורת בונה היא לאו דוקא ביקורת שמקבלת את דעתי. הכוונה לביקורת איתה אני יכולה לפעול לתיקון המיפגע או העוול שעליו אתה מצביע. ביקורת מכוונת אם תרצה. יש לי הרושם שאתה מעדיף לקטר על עוולות האדם נגד הסביבה מאשר באמת להציע עזרה כפי שביקשתי ולתת לנו ביקורת בונה על מנת שנשכיל ללמוד מטעויות של אחרים.

אנא- ביקורת בונה

כל הכבוד על הרטוריקה

האם ביקורת בונה הינה ביקורת המותאמת לעמדותיך ?
מעתה והלאה כל מי שאינו מסכים לעמדותיך הינו: קנטרן, קטנוני, צר אופקים....


לא התרשמתי שהם לא מיישמים את העקרונות האקולוגיים

זה שקוראים לסיור בכליל "סיור אקולוגי מודרך" עדיין לא הופך את כליל לשמורת טבע אשר בה חי האדם בהרמוניה עם הטבע

מעניין אותי האם בסיור האקולוגי המודרך ציינו את העובדה שכיום תושבים מתחילים למכור "חלקים קטנים" מהשטח שלהם

האם ציינו את גודל אוכלוסית חיות המחמד (בעיקר חתולים וכלבים) אשר בפרוש מפירה את האזיון האקולוגי על ידי השמדת מכרסמים, זוחלים וציפורים.


אקולוגית, כליל תופס שטח מוניציפלי כמו של נהריה אשר יכול היה להיות שמורת טבע

כליל מפוצל על ידי "שבילים" אשר מנתקים רצפים אקולוגים

מכוניות
גנרטורים
סוללות
מיכליות מים
זה ממש לא חיים בהרמוניה עם הטבע

אנא - אל תתרצו את גזל הקרקעות במילים יפות,

ישוב אקולוגי, מתנחלים, התיישבויות יחידים.....
ממילא הורסים את הטבע במדינה אז - שיהיה לכם כל טוב ובהצלחה בעסקת הנדל"ן!!!

התכוונתי מה בתקנון שלהם נכתב ולא מומש. הייתי בכליל בסיור אקולוגי מודרך ע"י חיים שנהר. לא התרשמתי שהם לא מיישמים את העקרונות האקולוגיים שלהם. אנא- ביקורת בונה!

כליל
הרדוף
זיו הגליל (נווה זיו)
רשימה חלקית

תשובות לפלןני-אלמוני ופלונית-אלמונית (דרך אגב: אתם במיקרה נשואים? או שסתם יש לכם אותו שם משפחה...):
דורס את הסביבה- אולי נכון, אבל הסביבה שעליה יוקם הישוב מיכל היא כיום בחלקה שדה חרוש של מעלה גלבוע ובחלקה שטח קטן של מירעה שבו רומסות הפרות של קצ'ה את האדמה וכל מה שמצליח בקושי רב לגדול עליה מתחת לעצי האורן שנטעו אנשי הקרן הקימת לפני חמישים שנה בערך (וכידוע לכל שוחרי איכות הסביבה עצי אורן מפרישים חומר שמונע נביטה כמעט מכל סוגי הצמחייה). ובכל מיקרה יש דרך לרמוס את הסביבה ויש אפשרות להשתלב בה בצורה הכי טובה שניתן. לידיעתכם- זמן רב, כסף ומחשבה הושקעו ע"י אנשי מקצוע בתכנון הישוב כך שהנזק שלו והשפעתו על הסביבה יהיו מינימלים. ישנו תסקיר השפעה על הסביבה של הישוב מיכל שהוא למעשה ממש ספר שנכתב ע"י המומחה חיים שנהר ובו מפורטות כל הדרכים הננקטות למיזעור הנזק על הסביבה ומינימום פגיעה בטבע. בקשר להצעה להגיע למקום חדש ולהקים בו שכונה אקולוגית: מראה על חוסר הבנה בסיסי מה זה אומר ישוב אקולוגי. במיכל מתוכננות תשתיות של חשמל , מים , ביוב וכו' שלא ניתן לישם במסגרת של שכונת הרחבה לישוב קיים. אף אחד לא ייתן לך להקים מערכת לטיהור שפכים שפועלת ע"פ עקרונות טבעיים בבריכות מיוחדות (אין לי כוח להסביר יותר מזה ) כשבישוב קיימת מערכת ביוב סטנדרטית. וכיוצא בזה דוגמאות נוספות לגבי מיחזור אשפה, נוי, כבישים ועוד ועוד. רב הדברים האלו עולים כסף ודורשים אישורים מיוחדים- למה שאיזשהו ישוב ייקח על עצמו את העול הזה אלא אם כן חרט על דיגלו את נושא האקולוגיה?
בתשובה לעניין השינוי בישוב בו אני גרה כיום- אם תדייק לקרוא כתבתי שהישוב לא השתנה באופיו הבסיסי. כלומר= באופי. ולא בדברים טכניים, חומריים כמו מכוניות, כבישים, תקשורת וכו'. אין סיבה להכחיש שהעולם שלנו השתנה וברור שהשינויים האלו חלו גם על הישוב בו אני חיה. אבל האופי!!! האופי הבסיסי נשאר כשהיה.
אם במיקרה אתה מכיר כמה תקנונים של ישובים אשר התחייבו לשמור על איכות הסביבה ולא עמדו בכך, אדרבא- הפנה אותי אל אותם תקנונים ונוכל ללמוד איך לא לעשות ומה כן לעשות.
תודה מראש.

אם נחוקק תקנון שיקפיד על נהלים אקולוגיים תקינים ונעקוב אחרי ההתנהלות הנכונה של הישוב אז יש לקוות שלא נגיע לאותם מפגעים שעליהם אתה מדבר
אכן חזון העצמות היבשות
במקרה אני מכיר כמה תקנונים של ישובים אשר התחייבו לשמור על איכות הסביבה
בכולם בנו כבישים/תשתית לרכבים
תשתיות ביוב
תשתיות תקשורת
בנו הרבה מעבר לאחוזי הבניה
והורידו הרבה יותר עצים ושטחי טבע מעבר לרשום
ג'יפים ומכוניות נכנסים לאזורים הנ"ל, אורחים, מבקרים
אזורים אשר להזכירכם היו שמורות טבע או אזורים לא נגועים בבניה מכל סוג שהוא
אזורי בר

ולראייה אני רואה שגם הישוב שאני חיה בו לא ממש משתנה באופיו הבסיסי למרות שעברו חלפו כבר איזה שמונים שנה בערך

וואלה ?

אין מכוניות
אין רשת תקשורת
אין טלפון
אין רשת מים
ביוב
חשמל
לא סללו כבישי/שבילי אספלט בין הבתים
הכל נופל מהאוויר

ממש בדיוק כמו לפני שמונים שנה

סיגל_
אבל מה אם אני רוצה לגור בישוב אקולוגי? מכל הבחינות= אקולוגי כלומר מתחשב בסביבה האנושית-חברתית, בסביבה הטבעית וכד' -
לבנות ישוב חדש - לא מתחשב בסביבה הטבעית או האנושית. הוא קודם כל דורס את הסביבה, אקולוגי ככל שיהיה.

ניסיתי לשנות במשך הרבה זמן את הישוב שבו אני גרה שיהפוך להיות המקום שבו אני רוצה לחיות

והנה מצאתי הזדמנות להקים ישוב שבו אני אוכל לחיות ע"פ העקרונות שאני מאמינה בהם עם עוד קבוצת אנשים שרוצים אותו הדבר כמוני

ניסית להגיע עם קבוצה למקום חדש ולהקים שכונה אקולוגית?

אני כ"כ מבינה את הצורך - לחיות במקום שקט ואקולוגי.. להגיע לחלקת גן עדן ושם לחיות- אני תמיד מזכירה לעצמי שברגע שנחיה שם - זו כבר לא חלקת גן עדן - זו תהיה החלקה שלי (עם כל הכרוך בזה...כאמור- חשמל, מים, כביש גישה, מבני ציבור, בית, חצר ועוד ועוד...).

הרעיון של ישוב אקולוגי הוא מקסים מקסים - למה לא להגיע כגרעין עצמאי ולהקים אותו בצמוד לישוב קיים?

אבל מה אם אני רוצה לגור בישוב אקולוגי? מכל הבחינות= אקולוגי כלומר מתחשב בסביבה האנושית-חברתית, בסביבה הטבעית וכד'. אז למה לי בדיוק ללכת לגור במושב בתענ"כים? אני במקרה גרה באחד מישובי העמק. ניסיתי לשנות במשך הרבה זמן את הישוב שבו אני גרה שיהפוך להיות המקום שבו אני רוצה לחיות= ישוב אקולוגי כאמור. בסופו של דבר הבנתי שזה לא יקרה- הישוב שלי ישאר ישוב רגיל (לא משנה אם זה קיבוץ/מושב או כל דבר אחר). והנה מצאתי הזדמנות להקים ישוב שבו אני אוכל לחיות ע"פ העקרונות שאני מאמינה בהם עם עוד קבוצת אנשים שרוצים אותו הדבר כמוני. אז למה לי להצטרף לשכונת הרחבה או למושב בתענ"ך?
ובתשובה לפלוני אלמוני מלמעלה: אם נחוקק תקנון שיקפיד על נהלים אקולוגיים תקינים ונעקוב אחרי ההתנהלות הנכונה של הישוב אז יש לקוות שלא נגיע לאותם מפגעים שעליהם אתה מדבר... לא נראה לי נורא מסובך לשמור על אופי של ישוב.
ולראייה אני רואה שגם הישוב שאני חיה בו לא ממש משתנה באופיו הבסיסי למרות שעברו חלפו כבר איזה שמונים שנה בערך..

מה, אין מספיק מקומות בנויים שאינם מלאים אשר ניתן לבצע את התוכנית הנ"ל ? קיבוצים בהפרטה, מצפים (אשר חלקם קמו עם אותה המנטרה של שימור הסביבה)

למה ללכת רחוק? מה עם יישובי חבל התענכים שנמצאים ממש בקרבת מקום וצמאים לדם חדש ויזמות?

בישוב תתקיים קהילה אשר תשאף ליישום מערכת תמיכת חיים אוטרקית, על ידי ניצול כשרונות התושבים, סחר חליפין, חקלאות אורגנית, שוק אומנים ותוצרת מקומית, תיירות אקולוגית משמרת הסביבה, מרחב לימודי קהילתי ייחודי, מרכז טיפולים וסדנאות רב תחומי ועוד.
רגע אני רוצה להבין
בוא נדבר בדונמים
נא מלא את החסר
בית סה"כ X דונם
חקלאות אורגנית סה"כ X דונם
שוק אומנים סה"כ X דונם
תיירות אקולוגית - סה"כ X דונם לחניה, סה"כ X דונם לתשתית לרכבים (כביש, שוליים), סה"כ X דונם תשתית למבקרים
מרחב לימודים קהילתי - הם בחינוך ביתי ? כי אם לא ישנן שתי אפשרויות

1. בית ספר מקומי X דונם
2. הסעות לבתי ספר בסביבה חזרנו לזיהום סביבה (אתם זוכרים העניין ההוא של הירוקים אשר הינם "נגד" עשיה)

מרכז טיפולים וסדנאות X דונם
מערכת תמיכת חיי אנוש אוטרקית סה"כ X דונם

הגופים הירוקים היום חרטו על דגלם - לא, תירפוד ונגד - במקום כן, יוזמות ועשייה למען הסביבה.
או את זה אני מכיר
נעשה, נלבישך שלמת בטון ומלט
חוצה ישראל
התנחלויות
מחנות
אתרים
איזה יופי ואידיליה
חזון העשיה
תיסלם על פועלכם וחזונכם

אנשים שלקחו את מטלטלהם על גבם, את משפחותיהם ועשו מעשה של חזרה אל המקורות - של מחויבות אמיתית וכנה לדרך חיים של קיום אוטרקי של חיים על האדמה בגישה של הודיה על מה כל מה שהיא נותנת בלי לבקש יותר, בלי לרוקן רק לטפח ולתת לפחות כמו שלוקחים.
וואלה
גאולת ישראל
עושים מצווה
לוקחים את נשיהם
טפיהם
מעמיסים את מטלטליהם על חמורים
ועולים אל הור ההר
ממש ימי התנך יציאת מצריים

תגיד
אתה אתה רציני
מה, אין מספיק מקומות בנויים שאינם מלאים אשר ניתן לבצע את התוכנית הנ"ל ? קיבוצים בהפרטה, מצפים (אשר חלקם קמו עם אותה המנטרה של שימור הסביבה)

ואם נניח
סתם למען הדיון
בניתם מקום ( כפי שעשו רבים וטובים)
והציעו לך מחיר
בו נגיד 100,000 $ יותר ממה שעלה לך להקים
ונניח שהנך בצרה כלכלית אישית כל שהיא
מה יקרה אז?

בוא נראה עוד ישובים אשר בראשיתם דיברו על "ישוב אקולוגי", או "ישוב המתחשב בסביבה,
ע"ע זיו הגליל, הרדוף, הררית, קליל
ישנו חוק האוסר לכרות עצים בישובים אלו מעבר לזכויות הבניה
ובכל זאת רבים כרתו או הורידו (גיזום יתר, יציקת בטון מעל לשורשים) עצים הרבה מעבר לזכויות הבניה, ובנו הרבה מעבר

ומה יהיה עוד 40 שנה ? כמו שקורה בקיבוצים
איפה המדינה ואיפה החזון

שלום שלום,
המטרה שלנו כגרעין שהמקים ישוב אקולוגי הוא להתעסק בבניית קהילה שמכווננת לחיים נקיים והרמונים ובעיקר לאקולוגיה שנקרא לה אנושית. כל כך חבל "שהמאבק" הזה נגרר על ידיהם אל מקומות נמוכים של ליכלוכים, השמצות ועוד מני מאפה. הטיעונים שהאנשים הללו מעלים ברובם מתחבאים מאחורי סיסמאות יפות אשר אני עצמי יכול להתחבר לחלקם - אבל ישנה מציאות, ישנם אנשים פה וישנה סיטואציה שיש לבחון לגופה. והחשוב מכל ישנים עובדות בשטח שלא מתאימות כנראה כל כך לפרוטוקול ולמאבק שהם מנסים לנהל - לכן הדברים מעוקמים כדי שיוכלו להתאים ולעמוד מאחורי הסיסמאות.
ישנם כאן אנשים המובילים את המהלך הזה אשר מחפשים לעצמם משרה/מינו ברשות כמו אליק רון למשל. ישנם אנשים כמו יואב שגיא אשר פשוט בז למערכת ולכללי האתיקה הבסיסים שלנו כחברה לדוגמא החתמת פרופסורים ואנשים שונים על עצומה נגד הישוב אולם כאשר מבררים עם אותם פרופסורים מדוע הם חתמו מתברר שהם בכלל לא חתמו או בכלל לא יודעים מהעיניין או שמעולם לא ביקרו על ההר וכו וכו- אז לאט לאט אנו מתחילים להבין עם מי יש לנו פה עסק - מכתב התנצלות אחד כבר יצא לפרופסורית שחתמה אולם ישנים עוד רבים ברשימה הוירטואלית הזו שיצאו נגד או בלי ידיעתם או כטובה אישית לחבר בדרג פוליטי זה או אחר.
בגדול כנראה שזוהי אסטרטגיה כזו מבחינתם של לנסות הכל - ואם יהיה לנו את האמצעים לחשוף את השקרים אז ניחה. הבעיה היא שרוב הזמן אין לנו את הגישה למדיה כפי שיש להם - והעיתונות היום שדיגלה מידע אמין ואוביקטיבי אינה טורחת להרים טלפון או לפתוח מפה כדי לקבל תגובה או לבדוק מהימנות לפני הפרסות. והפירסום = המילה הכתובה חקוקה בסלע ובתאי הנוירונים של מוחות האנשים כאמת לכל דבר במיוחד כשאין מי שיעמוד מנגד ויואמר אחרת.
אנשים כאן נאבקים למען אנטרסיים אישיים בדמות משרות ומינויים, למען סיסמאות וסמלים (אירוס הגילבוע סמל החברה להגנת הטבע), למען המאבק לשם מאבק - הגופים הירוקים היום חרטו על דגלם - לא, תירפוד ונגד - במקום כן, יוזמות ועשייה למען הסביבה.
חבל שכך הם פני הדברים - אנשים אמיתיים עומדים מאחורי התירפודים והמלחמה המלוכלכת הזו, אנשים שלקחו את מטלטלהם על גבם, את משפחותיהם ועשו מעשה של חזרה אל המקורות - של מחויבות אמיתית וכנה לדרך חיים של קיום אוטרקי של חיים על האדמה בגישה של הודיה על מה כל מה שהיא נותנת בלי לבקש יותר, בלי לרוקן רק לטפח ולתת לפחות כמו שלוקחים.
אולם לומר כי אנו "משתמשים במילה אקולוגיה בציניות" היא פגיעה במהותינו מבלי בעצם מעולם לפגוש בנו, להקשיב לנו, לנהל עמנו דיאלוג. חבל שקומץ אנשים המתגוררים ברובם במצפים מרהיבים בגליל - אנשי העשירון העליון שמכריזים כי "חזון העתיד הוא מגדלי שמונים קומות בערים, ולהשאיר את הטבע בלתי נגוע" - זוהי בעצם הראיה הצינית המרירה והצביעות ממגדל השן שם על המצפה. אנשים שלבטח מקבלים את תמורתם מן ההמשכיות האין סופית של מעגל העבדות המודרני - כדאי שאעצור כאן -
להתעוררות מהירה ואהבה לכולם

האם יורם יום-טוב הוא שם בדוי?

ממש לא. הוא פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת תל אביב ולמדתי אצלו כמה קורסים.

להלן מצורפת עמדת רשות הטבע והגנים בנושא הישוב מיכל:

חדשות
היישוב מיכל-עמדת רשות הטבע והגנים

מתאריך 12/7/2004
נייר עמדה
היישוב מיכל-עמדת רשות הטבע והגנים


רקע
הגלבוע הינו רכס הררי הקשור גיאוגרפית לצפון השומרון, צידו המערבי של הרכס מתאפיין בצומח ים תיכוני ואילו החלק הדרום מזרחי הינו בעל אופי מדברי המצוי ב"צל הגשם". שטחים נרחבים ברכס הינם יער נטע אדם.
בגלבוע מצויים שני גושי התיישבות עיקריים:

1. גוש מזרחי ? מלכישוע, מירב, מעלה גלבוע ? בתחום המועצה האזורית בקעת בית שאן.
2. גוש מערבי ? גן נר, נורית ? בתחום המועצה האזורית גלבוע.

לאורך השנים היו ניסיונות של גורמים שונים להוסיף יישובים ברכס הגלבוע, לאחרונה התקבלה החלטה בממשלה להקמת שלושה יישובים נוספים על רכס הגלבוע:
א. הר יצפור (מיכל)
ב. גבעת חוחית
ג. באזור גן-נר וללא מיקום
החלטה זו נעשתה במקביל לבניית גדר הפרדה, ממערב לרכס, לאורכו של הקו הירוק. גדר ההפרדה יוצרת מחסום אקולוגי רב השפעה ברכס הגלבוע.
רכס הגלבוע בתחום מועצה אזורית בקעת בית שאן:
רכס הגלבוע משתרע מצפון לדרום ,נחלק לשני אזורים עיקריים: המורדות התלולים אשר רובם שטחים טבעיים בלתי מופרים, וגב הרכס שהוא ברובו שטחים חקלאיים, יישובים ויערות נטע אדם.
לאור סקרים ומחקרים שונים ועל בסיס המידע שקיים ברשות הטבע והגנים, החליטה הרשות כי שטח המורדות הוא האיכותי והחשוב לשמירת טבע הן בהיבטי המגוון הביולוגי שבו והן במשמעותו לשמירה של רצף שטחים פתוחים, קרי, מסדרון אקולוגי.
לפיכך, בהסכמת המועצה האזורית וגורמים רבים אחרים, קודמה להכרזה שמורת טבע בהיקף של כ- 20,000 דונם. שטח תכנית שמורת הטבע התבסס על איתור השטחים האיכותיים והחיוניים לשמירת טבע ועל בסיס תכניות המתאר השונות. עבודת האיתור נעשתה תוך בחינה מעמיקה של גבולות השמורה המוצעת ,אשר כלל גריעת שטחים בנויים, חקלאיים,יערות נטועים ושטחים מופרים . מאידך נוספו לשמורת הטבע שטחים שלא יועדו לשמורת טבע בתוכניות המתאר, אשר אותרו כבעלי איכות וחשיבות לשמירת טבע. תכנית השמורה כוללת בעיקר רצף של שטחי בתה עשבונית המשתרע מנחל בזק בדרום ועד השמורה המוכרזת הקיימת בצפון הגלבוע. בשטח זה מתקיים עדר הצבאים השני בגודלו בצפון המדינה. עדר זה מונה כ מאתיים פרטים.
מלכתחילה לא כללה תוכנית השמורה המוצעת את השטח המתוכנן לישוב מיכל , שהוא ברובו שטחים חקלאיים ויער נטע אדם, והרשות הבהירה כי אין בכוונתה לקדם את הכרזת השמורה על שטח זה.
תכנית השמורה נדונה ואושרה במוסדות תכנון רבים, בשום שלב לא הובעה ביקורת מצד גורם כלשהו על אי הכללת השטח בשמורה המוצעת ,לרבות החברה להגנת הטבע, אירגון חיים וסביבה, והמשרד לאיכות הסביבה,
נסיון העבר מראה כי הדרך היחידה להגן בצורה יעילה על בית גידול כלשהו היא הכרזתו כשמורת טבע. בכל אותם אזורים שלא הוכרזו כשמורות טבע- חל כרסום מתמיד בבית הגידול.
יש לציין כי לאחר כ 20 שנים של ניסיונות לקדם את השמורה בדרום גלבוע, יש לראות אישור התוכנית הנוכחית כהישג משמעותי לשמירת הטבע והנוף בישראל.
היישוב מיכל
היישוב מתוכנן בשולי הר יצפור בשטח של כ 300 דונם הכולל בעיקרו שטחי יער נטע אדם ושטח חקלאי הצמוד לקו התפר ולגדר ההפרדה, חלק מהשטח מיועד לשמורת טבע בתוכנית תמ?א 8.
בשטח קיימים עצי אורן רבים וערכי טבע שונים ,כשהבולט שבהם הוא אירוס הגלבוע.
השטח אינו נצפה מכוון עמק יזרעאל, ותכנון נופי קפדני ימנע פגיעה נופית מכיוון בקעת בית שאן.
במסגרת תוכנית היישוב אומצו המלצות תסקיר ההשפעה על הסביבה המורה על גריעת ריכוזי אירוס הגלבוע מתחום התוכנית. צמחים בודדים שימצאו בשטחי היישוב יועתקו לשמורת הטבע או ישמרו כשטחים ציבוריים ללא פיתוח.
סיכום העמדה
בראיה מערכתית עיקר השטחים החשובים לשמירת טבע ברת-קיימא נכללו בשטח תכנית שמורת הטבע. הכרזת שטח של כ 18000 דונם מהווה מהלך חשוב ורב ערך- עד היום עוכבה הכרזת השמורה באופן שיטתי על ידי גורמים שונים. שטח היישוב מיכל לא תוכנן להיכלל בתחום שמורת הטבע המוצעת.
מאידך, כדי למזער את הפגיעה הסביבתית בהקמת הישוב מיכל, יש לבחון הוצאת אזורים תלולים, אזורים סלעיים, ואזורים נצפים משטח התכנית.
יש להימנע מבניה במגרשים שבהם קיימות אוכלוסיות של אירוס הגלבוע המצויות בגבול התכנית לישוב ו/או השארתם כשטחים ציבוריים פתוחים. את האירוסים הנותרים בתחום היישוב ניתן להעתיק ע"פ הניסיון המוצלח שקיים ברשות הטבע והגנים.
יש להבין כי עיקר הויכוח נסוב כיום על השטח הזעיר (300 דונם) שנגרע מתוכניות המתאר הארציות, תוך התעלמות מההישג החשוב של הכרזת רוב רובו של השטח האיכותי (18000 דונם) כשמורת טבע- הכרזה המבטיחה את שימור בית הגידול לדורות הבאים.

בכבוד רב
אמנון נחמיאס רשות הטבע והגנים

התיישבות אקולוגית - "מיכל" בגלבוע



הישוב מיכל המיועד לקום על הר יצפור בגלבוע הינו ניסיון ראשון מסוגו בארץ להקמה של ישוב קהילתי אשר תוכנן מראשיתו בקפדנות יתירה על ידי צוות ארכיטקטים בעלי רקע בתכנון בר-קיימה משמר סביבה.

למען הקמת הישוב התאחד גרעין המונה מעל 20 משפחות אשר מזה מספר שנים דבקים בחזון, ורובם העתיקו את מקום מגוריהם אל ישובים בעמק בית שאן והר גלבוע.

המטרה מאחורי הקמת הישוב כפי שרואה אותה המועצה האזורית עמק בית שאן היא עיבוי אוכלוסייה על הגלבוע על מנת לאפשר איכות חיים ושירותים ציבוריים מינמליים לתושבים הנוכחיים על ההר.

חזון הישוב כאמור הוא ברוח אקולוגית ושלבי תכנונו נעשו בהתאם לכך. התשתיות יהיו מינימליות ויעברו ברובם בדרכים אשר קיימות כבר על ההר; המגרשים יישארו כפי שהם והבנייה תעשה בהתאם לתוואי השטח הקיים ובקרחות; ביוב הישוב יטופל עצמאית בצורת מערכת טיהור ומחזור מי שפכים בעזרת בריכות צמחי מים ובסיום התהליך המים יושבו להשקיה של שטחי נוי; בכל בית יותקן מיכל קומפוסטציה והאשפה האורגנית תיאסף ותשמש בסוף התהליך לדישון הגינות; הדרכים והבתים תוכננו כך שמי הגשמים ינוקזו לנקודה שבה הנגר העלי יוחדר חזרה אל הקרקע; הבנייה של הבתים תהייה צנועה, נמוכה ומחומרים טבעיים ומקומיים בלבד.
תתבצע הפרדת אשפה במקור ויותקנו מכלי מחזור לחומרים שונים; תתאפשר התקנת מערכות חשמל חלופיות: סולריות או רוח, ומערכות מחזור מים אפורים להשקיית גני הירק.
בישוב תתקיים קהילה אשר תשאף ליישום מערכת תמיכת חיים אוטרקית, על ידי ניצול כשרונות התושבים, סחר חליפין, חקלאות אורגנית, שוק אומנים ותוצרת מקומית, תיירות אקולוגית משמרת הסביבה, מרחב לימודי קהילתי ייחודי, מרכז טיפולים וסדנאות רב תחומי ועוד.
בשטח הישוב אחוזי הבנייה קטנים מאוד וקיים ריבוי בשטחים ציבוריים ירוקים וכן שטחי בר וחורש טבעי.
בנספח לתזכיר הסביבתי ניתן להיווכח ע"י הדמיית GIS כי לא יהיה ניתן להבחין בישוב מכיוון עמק בית שאן או יזרעאל מכיוון שהוא מוסווה מאחורי צלע ההר, והבנייה כאמור נמוכה ומשתלבת בתוואי.


ישנה חשיבות אקולוגית להקמת הישוב באזור זה של ההר. האזור המיועד להקמה הינו ברובו שטח חקלאי מעובד ובחלקו יער אורנים נטוע ? ולא כפי שפורסם כי הוא נמצא בשמורת הטבע. די בעריכת בדיקה פשוטה על ידי עיון במפת האזור בכדי להיווכח כי הישוב נמצא במרחק של כשלושה קילומטרים משמורת האירוסים.

יער האורנים הנטוע בשטח מהווה מחסום אקולוגי ידוע בעצם היות האורנים ממשפחת ההללופטיים אשר מחטיהם גורמות להחמצת הקרקע, אינן מאפשרות לצמחיית הבר המקומית של האזור ולאירוס לצמוח בסביבתם, גוזלים מים ומפחיתים את יכולת הספיגה של הקרקע. כמו כן הם אינם מאפשרים פרוזדור אקולוגי לחי כיוון שאינם מציעים לחי כל מאכל. אחת ממטרות גרעין הישוב היא שיקום החורש הטבעי לאזור והחלפת האורנים בעצי וצמחיית ארץ ישראל המקומית.

נבדקו חלופות באזור ובאזורים אחרים והוחלט בסופו של דבר, בתזכיר הסביבתי, כי זהו המקום המתאים ביותר להקמת הישוב על הר הגלבוע ? במקום בו הקרקע היא נגועה, חקלאית ויער אורנים נטוע היוצר שממה אקולוגית.

נקודה נוספת היא אירוס הגלבוע ? פרח נדיר ומיוחד אשר הישוב האקולוגי מיכל יהווה למענו שומר ומגן.
בשמורת האירוסים על הר ברקן נמצאים אלפי פקעות בכל דונם, חברי גרעין מיכל בליווי איש קק"ל נרתמו לסמן את פקעות האירוסים בזמן פריחתם האחרונה. בכל שטח הישוב (300 דונם) נמצאו מספר עשרות של פריטי פקעות אשר סומנו והשטחים בהם הן נמצאו בנוסף לדרגשי סלע לצידם נגרעו מתוכנית הישוב ויהוו שטח ציבורי בלתי נגוע. כאמור מספר האירוסים אשר נמצאו בשטח הישוב הינו אפסי בהשוואה לשמורה המרוחקת מן הישוב.
כמו כן נשכרו שרותיו של יועץ אקולוגיה סביבתית לשעבר מנהל צפון ברשות הטבע והגנים אשר ערך תזכיר השפעה על הסביבה ועל פיו נערכו שינויים בתוכנית הישוב ? אשר אושרו על ידי המשרד לאיכות הסביבה ונקבע כי הישוב אינו מהווה כל פגיעה בטבע או בערכי טבע על ההר ובכללם האירוס.

וזאת בניגוד למידע הכוזב שמופץ ע"י החברה להגנת הטבע, כי הישוב יוקם בשמורה ויגרום להכחדת האירוס?! שמורה שאינה שם ואירוס אשר אינו בנמצא שם.

בנוסף, פקעות האירוסים בשטח הישוב מופו על ידי היועץ האקולוגי ונציג הרשות להגנת הסביבה בעזרת מכשור GPS לווייני וסומנו על מפה, בה ניתן לראות את המספרים האפסיים של הפקעות באזור הישוב לעומת השמורה ואזורים אחרים בגלבוע ? במילים אחרות אין סיבה להכחדת האירוס על ידי הישוב מיכל כיוון שהאירוס לא בנמצא באזור זה.
מידע זה כמובן ידוע לחברה להגנת הטבע ושאר הגופים אשר לקחו על עצמם מלחמה חסרת פשר, מלאה באינטרסים אישיים, פוליטיים, סילופי מידע, ושימוש בהוצאת דיבה כנגד חברי הגרעין אשר רואים עצמם כאנשי איכות הסביבה והטבע.
העובדה המצערת היא כי הגופים "הירוקים" שכחו את מטרתם האמיתית לשמה הם הוקמו ? והנה הזדמנות נפלאה להניף את דגלם, לעזור, לתמוך ולקדם הקמת ישוב נדיר המעלה על המפה האורבנית והפריפרית האפופה בטון מזוין - מקום אחר, אשר בראש מעיניו שימור ושיקום הטבע סביבו ? ועזרה אין. רק מלחמה עיקשת מאחורי סיסמאות חסרות בסיס, שימוש ביודעין במידע שיקרי, חוסר אתיקה מקצועית, ניסיון לקדם אינטרסים אישיים וטרפודים מכוונים של הליכי התנהלות המשפטית של הוועדות והתהליך.

ברור כי התיישבות בכל מקום שהוא הינה גורם אשר משפיע על הסביבה ? אך התיישבות היא הרי בלתי נמנעת וכשיקום ישוב בהר יצפור (שהרי התקבלה החלטת ממשלה בעניין) הרי זוהי בוודאי צורת ההתיישבות אשר תשמר ותאפשר לכולנו אלטרנטיבה לעתיד שפוי בסביבה נקייה ? האין זהו תפקידם של הגופים הירוקים?

בשטח הישוב (כ 300 _{400 דונם) יש כ100} פקעות ל אירוסים (אשר סומנו לצורך העתקה במידת הצורך

חורשת האורנים שננטעה עם הרבה כוונות טובות יצרה "מדבר" על כל צלע ההר, לא גדלים שם דברים אחרים

להלן המציאות ללא מניפולציות

לאנשים שיגיעו לגור יהיו מכוניות, כבישים, שבילים, תאורת רחוב, פסולת, ידחסו את האדמה, ועוד

קיימים שם בעלי החיים שונים ומשונים אשר הקמת יישוב תעלים אותם

לאט לאט מכלים את שיטחי הטבע האחרונים
חוות "אקולוגיות" בנגב
אתר תירות על צוק מכתש רמון
התנחלויות "ירוקות"

אתר המרכז את החומר בנושא שטחים ירוקים כולל נתונים שונים
http://www.ios.org.il/site/newsPage.asp?id=565

להל"ן ציטוט מאת יובל ספיר
דוקטורנט
האוניברסיטה העיברית

הקמת יישוב אקולוגי או "רגיל" על הר הגילבוע ייצור חייץ בין אוכלוסית אירוס הגילבוע שמשני צדדיו.
קיטוע כזה ייעצור זרימת גנים ע"י תהליכי האבקה ו/או הפצת זרעים בין שני חלקי ההר הפגיעה בשטחים הטבעיים או הטבעיים למחצה (ייערות נטע אדם) תפגע באתרי הקינון של דבורי בר שזכריהם הם המאביקים הבלעדיים של אירוס הגילבוע.
זכרי דבורים משני צדי השטח שיפגעו לא יוכלו לעבור בו אם בגלל הפרעה פיזית של בניינים ואם בגלל תחרות עם חרקים מלווי אדם שיאכלסו את השטחים המגוננים.
הפצת הזרעים של אירוס ההיכל נעשית באמצעות הנמלים, בנוסף לקינון הנמלים והפחתת אתרי הקינון שלהן.

בכדי לשמור על קיומו של אירוס הגלבוע יש למנוע כל פיתוח נוסף על הר הגלבוע.
היישוב המוצע בהר ייצפור מהווה סכנה קיומית לאירוס הגילבוע ומעלה את הסיכון של הכחדתו מהעולם מלבד הפגיעה הישירה במאות פרטים גדולים על הר ייצפור הקמת יישוב במקום זה או בכל מקום אחר בגלבוע תגרום בטווח הארוך לפגיעה ולהכחדה של אירוס הגילבוע בגלל הקיטוע שיווצר בין האוכלוסיות


להלן חוות דעת
אוריאל ספריאל
15 למאי 2004


הגלבוע נתון בתוך אזור מעבר אקלימי גלובלי חד: הוא נמצא בתוך השוליים המערביים של האזורים הערבתיים של אסיה שהם גם השוליים המזרחיים של אזור האקלים הים-תיכוני של אגן הים התיכון.

אזורי מעבר אקלימיים מאכלסים אוכלוסיות שוליים של מיני צמחים ובעלי חיים רבים, אשר עיקר תחום תפוצתם משתרע מזרחה ודרומה מהגלבוע (כשמדובר במינים אסייתיים), ומערבה וצפונה ממנו (כשמדובר במינים ים-תיכוניים).

חשיבותן של אוכלוסיות שוליים בכך -
? שהן בעלות הרכב גנטי שונה מההרכב הגנטי של אוכלוסיות אחרות של מינן
? המגוון הגנטי שלהן גבוה מזה של אוכלוסיות אחרות של מינן

תכונות אלה עושות את האוכלוסיות הנדונות ל -
? אבות פוטנציאליים של זנים ומינים חדשים, אשר יהיו מותאמים לתנאים הסביבתיים המשתנים עם הזמן
? מקור לאכלוס מכוון בידי אדם של אזורים בתחום התפוצה העיקרי של מיניהן, לאחר שאוכלוסיות אותם אזורים תיפגענה בעקבות ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים שיתרחשו באזורנו במהלכה של מאה זו.

במילים אחרות, אזור הגלבוע מכיל מאגר גנטי מגוון ביותר, שיתפקד בתהליך הטבעי של יצירת מינים חדשים בישראל, ויהווה מכשיר לשיקום מערכות אקולוגיות שלמות אשר תפגענה כאשר מינים רבים בהם יהיו בסכנת הכחדה כתוצאה משינויי האקלים הגלובליים המתרחשים באזורנו.

פיתוח יישובי דווקא באזור זה אינו עולה בקנה אחד עם השימור הדרוש של מיני הבר החיים במקום, ויהיה יישוב זה "אקולוגי" ו"ירוק" ככל שיהיה. השאלה אינה אם המיקום של היישוב המתוכנן הוא על חלקה בה חי היום מין נדיר זה או אחר, גם אם נושא ספציפי זה ראוי להיבדק. אך השאלה הנוקבת היא לא מה יהיה הנזק המקומי, אלא כמה שטח של אזורי מעבר אקלימיים יישאר בארץ כולה עם הקמתה של אותה נקודה נוספת, והאם המגוון הביולוגי שיוותר באזורי המעבר האקלימיים יהיה אז מספיק גבוה כדי לקיים את התפקודים הסביבתיים המהווים שירותים לפיתוח הכולל של המדינה, כך שיהיה בר-קיימא.

שאלה זו מוצגת היום במלוא חריפותה, שכן דווקא אזורי המעבר האקלימיים בישראל, החל מהגלבוע וכלה בצפון הנגב, הולכים ומתכרסמים ע"י פיתוח חקלאי, עירוני, ושל תשתיות. בהקשר זה אין הבדל בין נקודת יישוב שהיא כבר קיימת, לבין נקודה מתוכננת המועלית לדיון, אם כי ניזקה של גריעת שטח מכלל אזור המעבר האקלימי של ישראל עקב פיתוח באתר חדש, גדול מאשר עיבוי מושכל של נקודת יישוב קיימת. לפיכך, במקרה של הגלבוע המועלה עתה לדיון, כל המוסיף גורע, תרתי משמע.

יש הרבה דעות לכל הכיוונים, אבל יש גם עובדות ממשיות (דברים שניתן לספור, לדוגמא, כמו פרחים) כשמישהו טועה במשהו כזה, לדעתי זה בכוונה תחילה. באמת מעניין אותי לדעת למה?
אבשלום,
אינני יודעת אם זה רלבנטי כאן, אבל לעתים קרובות מאד אנשים קובעים דעה בנושא שאינם מומחים בו, על סמך העובדות -- ובעיקר על סמך הדעות -- שפורסמו בתקשורת.

בדף התיישבות ירוקה דיברנו עלתה השאלה אם יישוב זה אקולוגי/לא אקולוגי. אפשר לאחד ?

גם אני רואה כמה בעיות במיקום ובעובדה שמדובר ביישוב חדש <לא לגמרי אקולוגי>
אבל הכחדת צמחיה? נו באמת, בכל זאת מדובר על חבר'ה עם אג'נדה ירוקה אני סומכת עליהם לפחות בקטע הזה, שהם ידאגו לפתח ולטפח.
לדעתי בנתיים אין להם בכלל אישורים בדיוק בגלל הירוקים למיניהם.

והשגעונות שלהם ברמת הבית הפרטי.
מזותאומרת?

תראי, אני לא מצדדת בהריסת השטח, אני רק אומרת שלא הכחדת אירוס הגלבוע היא הבעיה שם.
מבחינתי- זה המיקום על הגבול, והשגעונות שלהם ברמת הבית הפרטי.

לא מבינה איך ישוב חדש יכול להיות אקולוגי.
חסרים ישובים נטושים שכבר חצבו באדמה, כרתו בשבילם עצים, סללי בשבילם כבישים וכד'?
שלא לדבר על בניית הבתים עצמם שהיא לא אקולוגית איך שלא מסתכלים על זה.

אבל השטח עליו מתוכנן הישוב אינו שטח הפריחה של האירוס- אלא בתוך חורשת אורני קק"ל!
הרי ברור שאם יקום ישוב אקולוגי, הוא ימזער את הנזק הסביבתי. הייתי בשטח. אני מכירה היטב את הגלבוע. זה לא אזור הפריחה של האירוס, לא היה מעולם.
לא הישוב מיכל יביא להכחדת אירוס הגלבוע!

ידעתי שיש סיבה נוספת לשם של הישוב לכך שיש לי התנגדות (אינטואיטיבית) אליו.
סבתא של בעלי היקר היא זו שזיהתה את אירוס הגלבוע ונאבקה להכרתו כמין יחודי.
(זה אמיתי אני לא מבלפת, לצערי היא כבר לא בין החיים כך שאני לא יכולה לשאול אותה לפרטים, אני רק זוכרת שזה היה משהו מסובך שלקח די הרבה זמן עד שאיזה מומחה מחו"ל בא ואישר שאכן המין הזה לא קיים בשום מקום אחר, בהתחלה רצו לקרוא לו "אירוס תל-יוסף", אבל היא התעקשה ובסוף התקבל השם הזה)