אהלן נירי,
את כותבת מקסים, אי אפשר להישאר אדישים למה שעובר עליך.
אני קוראת אותך ובדמיוני אני רואה אישה-ילדה. יש לי הרגשה שכילדה היית מאוד מאופקת, ילדה טובה, פליזרית כזו ושבעצם
היום את עוברת את גיל ההתבגרות. סתם רציתי לשתף אותך במה שעובר לי בראש כשאני קוראת אותך
מעבר לזה אני אוהבת לצטט את בוסקאליה והפעם מ"לאהוב זה את זה":
"כדי ללמוד על עצמך אתה נדרש למודעות עצמית מתמדת. פירוש הדבר, מחוייבות לכוחם הבלתי מוגבל של הגוף והנפש להשתנות ולהתפתח מתוך בחירה. הדבר מחייב סיומם של כל זלזול עצמי וכל אשלייה עצמית, והתבוננות, כמיטב יכולתנו, כיצד אנו פועלים על פי אמונתנו. רק אלה המסורים לרעיון הידיעה העצמית והקבלה העצמית, יכולים לקבל תכונות חיוניות אלה אצל האחרים"
בנוסף בוסקאליה מציע לנו שאם ברצוננו לשפר את מערכות היחסים האינטימיות שלנו ש'נתרגל' במערכות יחסים עם ידידים. האם יש לך חברה טובה? מישהי מהמשפחה? והנה הציטוט:
"ידידות מביאה עמה סקרנות בריאה המכוונת אותנו אל מחוץ לעצמנו- אל אחרים, ללא תחרות וללא ניצול ומבלי להכתיב דבר. זהו רצון בלתי אנוכי לחוות אנשים אחרים כמות שהם ולקרבם אלינו במידה מספקת שיחושו בטוחים להתגלות בפנינו."
הוא טוען שאם אנחנו מצליחים עם ידידים נצליח גם במערכת אינטימית.
את בטח עייפה לפעמים מכל מה שעובר עלייך אז קבלי
@}