באופן טבעי

מה קורה עם היוזמה כאן?
(אם לא מוחקים, לאנדקס ב מדור מדינה וחברה ).

על ידי עודד_לבנה* » 23 אפריל 2003, 13:34

כן, חבל שכל כך הרבה אנרגיה מתבזבזת לכיוון שלא יועיל הרבה.

אני מאמין שאפשר להוציא רשימה עצומה של דברים אשר יקדמו את המשטר והממסד בישראל הרבה יותר מאשר הורדת שכר חברי הכנסת.

לשם כך אני פותח בזאת דף חדש, שיפור השלטון בישראל.

על ידי עדי_יותם* » 23 אפריל 2003, 10:42

http://www.tikvaleisrael.org/newsletters/Mass1804.htm

על ידי עודד_לבנה* » 17 אפריל 2003, 10:52

חיים רמון, הצליח ... להעביר חוק ביטוח בריאות ממלכתי. גם אם התוצאות אינן מוצאות חן בעיניכם, תודו שהמהלכים הם מרשימים.

זו אחת משתי נקודות שאסור לפספס: יכול להיות שפוליטיקאים יכולים להתנהל יותר טוב בין המכשולים בפוליטיקה, אבל במקרים רבים המטרות שלהן הן פלקטיות: "חוק ביטוח בריאות ממלכתי", והמימוש כושל. דוקא אחרי שעוקפים את המכשולים, התוכן נשאר צולע.
הנקודה השניה, ואולי דווקא הראשונה, היא שאנשים חסרי הבנה מערכתית נוטים למצוא מטרות שבמקרים רבים מזיקות, בלי להבין את זה.

כאן מתממש אחד העקרונות החשובים : טיפש מזיק יותר מרשע.

ככלל, אני חושב שרוב האנשים אינם רשעים, אבל רבים אינם מבינים בתחום שהם עוסקים בו, וכך מזיקים.

מישהו אמר לימור לבנת?

> עודד מצטרף לקיטורים בהתלהבות <

על ידי שביט_לב* » 17 אפריל 2003, 00:56

מה שבעצם הייתי רוצה לעשות זה להוציא את צחי הנגבי (ושכמותו) אל מחוץ לפוליטיקה. מסכים שהשכר זה כנראה לא השיטה.
אז אפשר פשוט לשנות את שם הדף...

אולי זה באמת לא ריאלי להוריד את השכר עד למעט הזה של 10,000 ש"ח, אבל גם הם צריכים לקחת חלק בנטל.

על ידי עדי_רן* » 15 אפריל 2003, 23:30

חשבתי שכל המשכורות שצוטטו הן ברוטו, כפי שמקובל בשוק העבודה. הנטו תלוי גם בגורמים בלתי קשורים כמו נכות, מקום מגורים ועוד.
צריך להיות ברור לכולם שחברי כנסת לא מרוויחים 36 אלף ש"ח נטו...
מצד שני, השכר החציוני במשק הוא כ 4000 ₪ (מחצית מרויחי המשכורות מסתדרים עם 4000 ₪ ומטה) -- ??? בצד הזה של המשוואה אין כמעט הבדל בין ברוטו ונטו, וזה אולי מקור הבלבול.

רוני בראון וענבל גבריאלי חברי כנסת די טריים. למה כבר לכלול אותם ברשימה? בשם ההגינות, אני מציע לתת להם הזדמנות (ולהביא בחשבון תקופת לימוד). אגב, שניהם לא באו בשביל הכסף -- בראון היה עו"ד ועסקן די מצליח, וגבריאלי באה ממשפחה שהכסף כנראה זורם בה לא רע. אני אישית לא מתלהב מהעובדה שהם בכנסת, אבל זו המציאות.

עודד - הדוגמאות שהבאת מייצגות היטב שאלות שגם מומחים יכולים להתווכח עליהן. יתכן בהחלט שכל התשובות לא נכונות במידה שווה. במציאות הישראלית, התכנית שתצליח תהיה זו שתבוצע תוך עקיפה יעילה

של כל המכשולים שיש בדרך (פקידים, ועדי עובדים, מגזר עסקי, עיתונות, חוק...) ולאו דווקא זו שמבוססת על הבנה...
_{למשל בתחום מיחזור בקבוקים -- מיודענו צחי הנגבי קידם את החוק הקובע שבקבוקים ופחיות ייאספו בנקודות המכירה. נשמע חכם יותר מאשר לקבוע עונשים על השלכתם...? בפועל, בעלי העסקים, בעיקר הקטנים המוכרים את רוב הבקבוקים והפחיות, הופך עד היום את חוק המיחזור לבדיחה: גובים עוד 25 אג' על כל בקבוק ולא מקבלים בקבוקים למיחזור.}
יכולת עקיפה כזאת אינה בהכרח נחלתם של אנשי עסקים. ראו כמה מנהלים בכירים במשק שאינם מצליחים להעביר שינויים דרושים בחברות שלהם בגלל ועדי עובדים -- בבנקים, בבזק, בחברת החשמל. לעומת זאת, פוליטיקאי נטו כמו חיים רמון, הצליח (1) לזעזע את ההסתדרות ולהוציאה מידי מפלגת העבודה, (2) להעביר חוק ביטוח בריאות ממלכתי. גם אם התוצאות אינן מוצאות חן בעיניכם, תודו שהמהלכים הם מרשימים.

ולעניין כותרת הדף: כפי שכתבתי קודם, במקום למה צריך, כדאי להתמקד באיך אפשר.

>עדי אוהב לקטר, אבל מבין שזה לא מביא לכלום, חוץ אולי מהרגשה טובה זמנית<

עודד, לגבי צחי הנגבי, איתך ב100% , עכשיו שאני חושב על זה , הכותרת המקורית של הדף היא אכן ילדותית ונאיבית,
מה שבעצם הייתי רוצה לעשות זה להוציא את צחי הנגבי (ושכמותו) אל מחוץ לפוליטיקה. מסכים שהשכר זה כנראה לא השיטה.

אולי בעצם צריך להטיל הגבלות חמורות לגבי מי שנקשר בפליליים או במעשים , או כדברי השופט ברק (על צחי הנגבי) :" אדם שהאמת לא תמיד הייתה נר לרגליו".
אך איזו עדינות.
>אבישלום תמיד חשב ש חיים רמון הוא צחי הנגבי של מפלגת העבודה , אבל אז בא וויצמן שירי <

על ידי חגית_ל* » 15 אפריל 2003, 15:18

הי עודד, שכחת במצויינים את חברי סיעת מרץ.

על ידי בשמת_א* » 15 אפריל 2003, 11:26

מכהן בפרופסור, ומרוויח כנראה מעל עשרים אלף שקלים בחודש.
אולי ברוטו?
כי בנטו נדמה לי שהוא מקבל בין 10000 ל-13,000 ש"ח בחודש, ועוד לא הרבה שנים ייצא לפנסיה ואז יקבל עוד פחות.
ומדובר רק בפרופסור מן המניין (מלא) עם כל הוותק.

אין לי זמן לתגובה הולמת, (אח"כ)
אבל שתי נקודות שלא יכולתי להתאפק

צחי הנגבי , שייך לקבוצת האנשים שלא עבדו יום מימי חייהם ועברו מתפקיד בתא הסטודנטים לתפקיד מפלגתי (כמוהו לימור לבנת, חיים רמון) . לא , צחי הנגבי לא יעזוב, אבל הצחים הנגבים הבאים (וביניהם IMHO גילה גמליאל) יפסיקו לחשוק בתפקיד.

התחברו לי בראש שני רעיונות שהוזכרו - ענישה ותאונות דרכים. לדעתי ענישה מפלצתית (כולל מצלמות וידאו שיותקנו לאורך הכבישים ועל פיהם יוענשו נהגים 'פרועים' על 'נהיגה פרועה') יכולה למנוע הרבה מתאונות הדרכים (אבל זה ויכוח אחר)

המשך הדיון בענישה ותאונות דרכים הועבר אל מניעת תאונות דרכים

על ידי עודד_לבנה* » 15 אפריל 2003, 01:00

לעדי,
אנשים שמסוגלים להזיז חברה תעשייתית, צריכים להזיז חברות תעשייתיות.

או לשבת במועצת מנהלים, שהיא הרשות המחוקקת של חברה.

בקרה חברתית בעונשים ובדרכים אחרות

כדי לפקח על חברה ולקבוע את דרכה צריך אדם שמבין איך חברה מתנהלת.
באופן דומה, כדי לקבל החלטות יעילות בועדות הכנסת השונות חשוב להבין איך מערכות חברתיות ואנושיות מתנהלות.
החוקים אינם רק מערכת מוסרית, אלא הם גם מערכת בקרה על הפעילות.
דוגמא להחלטה שבשבילה חברי כנסת צריכים להבין איך מתנהגות מערכות חברתיות: מה יעזור יותר לאיכות הסביבה (החוק יכול להיות בחוק התקציב או בחקיקה על ענישה):

הגדלת הקנסות על השלכת אשפה ותקציבים לאכיפה מוגברת.
תקציבים לתשדירי שירות נגד השלכת אשפה.
תקציבים לפחים ופינויים.
הכנסת החינוך לשמירה על הנקיון לבתי הספר ולצבא.

עוד דוגמא: מה יקטין הכי טוב את צריכת הסמים, במסגרת תקציב של עשרה מליון דולר (כאשר מצביעים על התקציב):

יותר שוטרים ויותר אכיפה (ולהעביר את הביצוע לשר לבטחון פנים)
יותר הסברה בבתי ספר (ולהעביר את הביצוע לשרת החינוך).
תשדירים בטלויזיה (ולהעביר את הביצוע לשר ללא תיק).
טיפול של עובדים סוציאליים במסוממים ובמשפחותיהם (ולהעביר את הביצוע לשר הרווחה).
להתמקד בחסימת כניסת הסמים לארץ (ולהעביר את הביצוע לשר לבטחון פנים).

הנטיה של חברי הכנסת היום, כולל חלק מהמשפטנים, היא הרבה פעמים להחמיר את העונש - להביא פטיש גדול יותר. זה לא עובד. זה אף פעם לא עבד. החוקים הם חלק ממערך בקרה חברתית, וההבנה הזו רווחת הרבה יותר בקרב מנהלי ארגונים גדולים מאשר בקרב משפטנים.

בסיכום: כדי לקבוע חוקים, צריך להבין מה ההשפעה של החוקים.

לחגית,
כמה עוד פחות טובים אפשר?
היום יש לנו חברי כנסת מצויינים (שרבים מהם שרים כיום או בעבר). אני חושב שבשינוי יש אנשים מצויינים, אבל לא רק. אני מבקש ממי שלא אוהב את הפוליטיקאים למתן את השיפוט, ולבחון את המקצועיות שלהם כחברי כנסת.
דוגמא לפרלמנטרים טובים בהווה ובעבר:

מאיר שטרית (היה חבר כנסת לפני שנכנס לממשלה)
שמעון פרס
משה שחל.
מיכאל איתן.
תמר גוז'נסקי.
דדי צוקר.
אהוד אולמרט.

כמה עוד אפשר לרדת?
רשימה של חברי כנסת קצת פחות מעוררי הערכה:

הרב בא-גד.
עו"ד רוני בר און (תמורת חברון)
ניסים זאב (מוהל, מקום 17 בש"ס בכנסת הקודמת)
אדיסו מסלאה
סאלאח טאריף (לדעת רוב הדרוזים, פרט לחמולת טאריף)
סופה לנדוור.
פלטו שרון.
ענבל גבריאלי.

יש עוד חזון לתחתית.

על ידי חגית_ל* » 14 אפריל 2003, 19:20

שכר נמוך יביא לאנשים עוד פחות טובים
כמה עוד פחות טובים אפשר?
אני בעד - שיתנו דוגמא אישית. בן גוריון הלך לגור בנגב, בצריף!!!!

על ידי עדי_רן* » 14 אפריל 2003, 10:18

עודד: מבנה מערכת הממשל בישראל פגום כל כך שהוא גורם לנו להגיע למסקנות תמוהות כמו אני מעדיף לראות אנשים שמסוגלים להזיז חברה תעשייתית בכנסת, גם אם האידאלים שלהם קצת פחות יפים

אנשים שמסוגלים להזיז חברה תעשייתית, צריכים להזיז חברות תעשייתיות.
הכנסת היא הרשות המחוקקת. לדעתי צריכים לשבת בה אנשים שמבינים משמעותו של חוק. זה אומר גם הבנה בכלכלה, ובמבנה החברה הישראלית, ועוד דברים, אבל כושר ביצוע אינו התכונה החשובה ביותר לטעמי. דווקא אידאלים נראים לי חשובים יתר.

הממשלה היא הרשות המבצעת. אכן, צריכים לשבת בה שרים בעלי כושר ארגון ניהול וביצוע. עוד יותר מזה, בראשות משרדי הממשלה צריכים להיות אנשים כאלה. הבעיה אצלנו היא שכדי להיות שר, עליך להיות קודם חבר כנסת, וכדי להיות חבר כנסת עליך להיות עסקן: להיבחר בפריימריז -- או גרוע מזה, במרכז, במקרה של מפלגת השלטון הנוכחית. זה אומר שעליך לדאוג לאינטרסים של קבלני הקולות שלך.

לכן אנו מוצאים עסקנים בתפקידי שרים, ומינויים פוליטיים לתפקידי מפתח במשרדי הממשלה. אנשי מעשה, שסולדים מעסקנות, לא מנסים כלל להגיע לכנסת -- לעיתים הם מנסים להגיע למשרת שר תוך עקיפת המערכת, כמו במקרה של יעקב נאמן. לעיתים רחוקות הם שורדים את המערכת הפוליטית ונשארים בכנסת בזכות יכולותיהם, לרוב במקומות נמוכים ברשימה.

ההצעה המקורת לשינוי שיטת הבחירות מלפני כ-15 שנה ניסתה לפתור את התסבוכת ע"י בחירה ישירה של ראש הממשלה. הרעיון היה שמרגע שנבחר, הוא יוכל למנות שרים כדי להגשים את מטרותיו, והשרים לא יהיו מחוייבים לאינטרסים של קבוצת בוחרים קטנה.
לרוע המזל, המציאות ניצחה את האידאלים; חברי הכנסת (כנראה בעיקר הסיעות הדתיות) הבינו שהשיטה תקטין את כוחם, והכנסת קיבלה את השיטה עם "שינוי קל": ראש הממשלה צריך להיות חבר כנסת, ולהציג את ממשלתו לאישור הכנסת. והשאר הוא היסטוריה

על ידי עודד_לבנה* » 14 אפריל 2003, 00:02

גילה גמליאל היתה הולכת לכנסת גם באלף שקלים לחודש

גילה גמליאל היתה יושב ראש אגודת הסטודנטים של בר אילן - תפקיד עם פחות כסף ופחות כח מחבר כנסת. היא פשוט חיה את הפוליטיקה, קודם ברמה הסטודנטיאלית, והיום ברמה הארצית.
ענבל גבריאלי - זה היה סידור עבודה משפחתי. להיות חבר כנסת זה מנוף לקריירה.

קיצוץ השכר ייצור כנסת חסרת נסיון באופן קבוע

היום לחבר כנסת יש סיבות להישאר בכנסת, וכך מתקבלים פרלמנטרים וותיקים וטובים, דוגמאת משה שחל או אברהם פורז (אני עדיין לא יודע אם הוא יהיה שר טוב, אבל ירידת פעילותו הפרלמנטרית היא בוודאי אובדן לכנסת: הוא אחד המחוקקים הפעילים ביותר, חתן פרס אביר איכות השלטון ובעל גישה דמוקרטית בריאה יותר מרוב חברי הכנסת).
אם חבר כנסת ירוויח עשרת אלפים שקלים, וחבר כנסת לשעבר ירוויח שלושים אלף, בגלל הקשרים שצבר, אז הכנסת תתחלף כמעט כולה בכל קדנציה: אנשים ישקיעו ארבע שנים ברכישת מעמד של "חבר כנסת לשעבר", כמו שמשקיעים ארבע שנים בלימודים, ויצאו לעשות את הכסף.
מידה מסויימת של דם חדש זה טוב. חוסר תחלופה זה רע. תחלופה רבה מדי זה רע מאד.

על אידאליסטים ועל בעלי יכולת ביצוע

אני מעדיף לראות אנשים שמסוגלים להזיז חברה תעשייתית בכנסת, גם אם האידאלים שלהם קצת פחות יפים.
אני יותר מפחד מאידאליסטים חסרי כשרון וחסרי הבנה במערכות מאשר מאנשים מוכשרים אשר אני חלוק איתם על אידאל זה או אחר.

אתן דוגמא קיצונית: מה עדיף - שר תחבורה שנורא חשוב לו להוריד את מספר תאונות הדרכים אבל אין לו מושג ירוק איך עושים את זה, או שר תחבורה שכל מה שחשוב לו זה לזכות בתהילה של הורדת מספר תאונות הדרכים, והוא יודע בדיוק איך להוריד את מספר התאונות במחצית?

ואגב, אני בדעה שרוב חברי הכנסת הם אידיאליסטים, ושאר חברי הכנסת מחוייבים במידה מסויימת לאידאל של המפלגה שלהם, אחרת יעיפו אותם בפריימריז הבאים.

[h=3]

לשלושתם פנסיה מכובדת[/h]
נכון, אבל הם עדיין צריכים לשמור על רמת הכנסות הדומה למה שהתרגלו. אולי קצת שונה, אבל לא לרדת בצורה דרסטית.

> עודד ישמח לראות את צחי הנגבי מחוץ לפוליטיקה, אבל לא מאמין ששינוי השכר יעזור <

עודד , גם אני אשמח לראות את מאיר שמגר, אסא כשר , בעז רונן... בכנסת.
לצערי , מה שמשאיר אותם בחוץ אינו השכר. לשלושתם פנסיה מכובדת כמו גם להרבה אנשים שכבר הגיעו להישגים בחייהם
(אלה האנשים שאני הייתי רוצה לראות שם)

סטף וורטהיימר

דוגמא מצויינת, מצד אחד - הוא אדם שכן מראה מעורבות (אם כי לא פרלמנטרית) חברתית/כלכלית רבה.
מצד שני - נו , באמת נראה לך שזה משנה לו אם הוא יקבל בכנסת שכר של 10,000 או 100,000 ? זו לא הסיבה שהוא לא שם.
לדעתי הסיבה היא הביצה האנושית (הנה יש לי כבר סיסמא "מייבשים את הביצה האנושית" )
עד כאן קונצנזוס
מכאן

דף וכחני

גילה גמליאל, ענבל גבריאלי

הם לא היו טורחות להכנס לכנסת בשביל מששכורת נמוכה ( ולדעתי כך גם וויצמן שירי, ... תובנה אולי בעצם כל כוונתי הייתה מופנית לעסקנים (הנפוצים במפלגות הגדולות) .
לדעתי האידיאליסטים ירבו עם הקיצוץ. (אם כי אני מסכים שהדיכוטומיה נאיבית) בפרט הסיכויים שוורטהיימר ירצה להצטרף לכנסת רק יגדלו אם התפקיד יהפוך התנדבותי.)

מסעדה לגבי הפנסיה , קודם כל , אני חושב שלחדשים יש פנסיה צוברת ולא תקציבית, חוץ מזה , בהמשך הפנטזיה שלי מורידים להם את זכויות הפנסיה -- רטרואקטיבית (בחקיקה כמובן

)
עדי לדעתי , זהו לא הקיצוץ האחרון , (האמת יש לי ויכוח עם בן-דוד שלי אם נצא מהשטחים לפני שהכלכלה תקרוס או בעקבותיה -- אבל זה כבר ממש לא שייך), בכל מקרה, אם קיצוץ משמעותי (יותר משיעור הקיצוץ) בשכר חברי הכנסת יובא בכפיפה אחת עם התכנית הכלכלית הדבר יסיע לשני החלקים להתקבל בציבור ובכנסת (בעיקר משום הוכחת טוהר הכפיים)

> אני יודע שזה קצת חלום, אבל כדברי הרצל, כל מעשה אדם, ראשיתו חלום (וסופו חלום) <
> דרך אגב, אצל הרצל, עסקן היא מילה שלילית, כמעט מילת גנאי. לשם עוד לא הגענו ... <

על ידי עדי_רן* » 12 אפריל 2003, 23:23

יש לזכור שאת שכר חברי הכנסת קובעים חברי הכנסת.
על כן מעבר לכל הדיון המוסרי, התועלתי וכו' השאלה שתקבע בסוף היא -- כפי שציינה בצדק עדי יותם -- האם בכלל יש לזה סיכוי.

גם אם הורדת השכר תיתפס כפעולה בעלת תועלת אלקטורלית, הדרישה לחתוך כ-66% מהשכר מקצינה רעיון נכון ומביאה אותו לאבסורד. זו דרך מצויינת להוריד את הנושא במהירות מסדר היום (הן בכנסת, והן בציבור).
_{הבהרה: יועץ פרלמנטרי טוב היה מציע לחבר הכנסת שלו להעלות הצעה כזו כדי להסיר את הנושא מסדר היום.}

הצעה אלטרנטיבית: להציע לחברי כנסת מרכזיים בקואליציה ובאופוזיציה, להכניס לתכנית הכלכלית קיצוץ שכר חברי הכנסת בשיעור המירבי של קיצוץ השכר במערכת הציבורית (מורים? שוטרים?) או לחלופין, כשיעור הקיצוץ בתקציב. לזה יהיה הרבה יותר קשה להתנגד, וגם קל להסכים.

על ידי עודד_לבנה* » 12 אפריל 2003, 21:31

גיא מתארח אצלי.

בזמן שכתבתי, רשמנו במקום אחר הערות למקטע שהוא יכתוב.
בינתיים הוא נרדם.
אני כותב כאן את ראשי הפרקים. גיא - תמחוק את המקטע הזה ותרשום את המקטע המלא, תחת שמך.

אני חושש משוחד: מי שמרוויח עשרת אלפים שקלים לחודש , הרבה יותר קל לקנייה, בפרט אם הוא נקלע לצרות. זו גם אחת הסיבות ששכר השופטים גבוה, כדי להרחיק את הסיכוי לשוחד.
הדיכוטומיה בין אידיאליסטים לנצלנים אינה נכונה.
פרימריז

בפנטזיה שלי, אני רואה את כל היהב הציבורי שהתעורר בעקבות התכנית הכלכלית מופנה לכוון של צירוף הסעיף בדבר ההורדה לתכנית,
ברגע שזה יצבור תמיכה של כמה חברי כנסת , היתר יתפשו כרודפי בצע אם יתנגדו ...

על ידי עדי_יותם* » 12 אפריל 2003, 21:25

קשה לי לתמוך ביוזמות שאין להן סיכוי. זה רלוונטי רק במידה שזה יהיה וולונטרי.
מילא השכר, הוא לא כ"כ בעייתי בעיני - אבל תנאי הפנסיה פשוט לא ייאמנו - אם אני זוכרת נכון, ח"כ שכיהן שתי קדנציות לפחות זכאי לפנסיה מלאה לכל החיים, ועוד הטבות שונות.
לא נראה לי שמה שמונע מאסא כשר, מאיר שמגר ורבים וטובים אחרים להגיע לכנסת קשור לשיקול הכלכלי. רוני בריזון ירד, ככל הזכור לי, בתנאי השכר שלו כשהגיע לכנסת. כוח ויכולת השפעה ממלאים לאנשים פונקציה דומה מאוד לזו של כסף.

על ידי עודד_לבנה* » 12 אפריל 2003, 21:14

הנה בא האיש הרע להשבית את השמחה

בתגובה על
ישנם מעט אנשים שמחד 10,000 ₪ הוא שכר נמוך מדי עבורם , ומאידך אין הם יכולים להרשות לעצמם את הירידה הזו במשכורת לטובת שירות הציבור (אם זו כוונתם)
ובחיזוק ל
תחושתי היא ששכר נמוך יגרום להבאת אנשים עוד פחות טובים

על האטרקטיביות ועל החלופות

מוטו: אמנם בין האנשים יש רק חלק קטן שעבורם עשרת אלפים שקלים זו משכורת לא אטרקטיבית, אבל בין האנשים שאני רוצה שישבו בכנסת יש רבים שעבורם זו משכורת לא אטרקטיבית.

מי אני רוצה לראות כחברי כנסת, ואיזה אלטרנטיבות יש להם?

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר. משפטן משכמו ומעלה ומתאים מאין כמותו להיות מחוקק. החלופה: מכהן כבורר היקר בארץ.
פרופסור לפילוסופיה (אתיקה) אסא כשר. האדם המוביל בארץ את ההגות בנושאי דמוקרטיה ואתיקה מקצועית. החלופה: מכהן בפרופסור, ומרוויח כנראה מעל עשרים אלף שקלים בחודש.
פרופסור בעז רונן, מהיועצים הארגוניים המובילים בארץ. מסוגל להשביח כל חברה בהרבה עשרות אחוזים. החלופה: מכהן כפרופסור ובנוסף לכך מתפרנס כיועץ. המשכורת של פרופסור לבדה היא כנראה מעל עשרים אלף שקלים.
עו"ד משה שחל, לשעבר פוליטיקאי. היה שר ופרלמנטר מצויין. היום שעושה הרבה יותר כסף מאשר בכנסת כעורך דין פרטי מהיקרים בארץ.
חבר הכנסת רוני בריזון (שינוי), לשעבר מנכ"ל כלל מערכות וסמנכ"ל בנק הפועלים. אדם המבין בניהול של מערכות גדולות ומהמומחים הגדולים בארץ לבעיית דת ומדינה ולהגות הליברלית (פירסם מאמרים בשם העט אינג' קדיד לפר

לכל אלה משכורת של עשרת אלפים שקלים היא לא אטרקטיבית. לחלקם אפילו משכורת של שלושים וחמישה אלף שקלים היא לא אטרקטיבית.

אנשים שיש להם כישורים יוצאי דופן מתאימים לא רק להיות חברי כנסת. בדרך כלל הם מתאימים גם לדברים אחרים, ולכן כבר מרוויחים לא מעט.

בתגובה על
ביצועי חברי הכנסת ... אינם מצדיקים שכר כה גבוה

שיקול התמורה

ראשית, צודק הכותב.
שנית - זה לא רלוונטי: הורדת השכר תוריד את רמת האנשים ההולכים לכנסת, וגם תוריד את הביצועים. בואו נזכור שבצד ענבל גבריאלי וגילה גמליאל נמצאים גם אנשים שהגיעו למשהו בחייהם.

השיקול הכלכלי, החסכון והנזק

על
חסכון של כ40 מיליון ₪ בתקציב
חבר כנסת אחד גרוע עולה הרבה יותר. תוסיף אפס בסוף.
חוק פופוליסטי* מספיק חוק פופוליסטי בעלות של מיליארד שקלים, כמו חוק הנגב, כדי שכל השיקול הזה יתמוטט.
פרוייקט היורד לטמיון*: מספיקה הצעה אחת להוציא מליארד שקלים על פרוייקט שלא יגיע ליידי סיום (לביא, פלקון ועוד פחות מפורסמות) כדי שהרווח מהורדת השכר יהפוך להפסד צורב.
עלות החלטה שגויה*: מספיקה החלטה שגויה אחת (להעביר את תעלת הימים מים סוף או מהים התיכון?) כדי להפסיד מאות מליונים.
נזקי החלטה שגויה*: מספיקה החלטה אחת שגויה על רפורמה בכיוון שגוי במערכת החינוך כדי שכל החיסכון הזה לא יהיה שווה יותר.
אומנם, ברבות מההחלטות האלו חברי הכנסת מעורבים רק מעט, אך ההחלטות עדיין עוברות דרכם.

> רמת חברי הכנסת היא בעיה. הקטנת השכר אינה פתרון. <

> עודד היה מעלה את משכורות השרים, אם זה היה מביא לממשלה את סטף וורטהיימר, עוזיה גליל ואלי הורביץ <

תחושתי היא ששכר נמוך יגרום להבאת אנשים עוד פחות טובים
יתכן , אבל להערכתי יש שני סוגים של אנשים בפוליטיקה. אידיאליסטים חדורי שליחות ואופורטוניסטים המנסים להיטב את מצבם ומצב מקורביהם.
לדעתי הורדת השכר הנ"ל לא תפגע באופן משמעותי בראשונים אך תנפה החוצה את רוב האחרונים.

חוץ מזה - הפתיח בלתי קריא , אשמח אם מי מהמיטיבים להתנסח ({{עודד לבנה }} ... ) יקצרו.

על ידי בשמת_א* » 12 אפריל 2003, 12:30

כנ"ל.
אני מחכה להצעות עריכה של המסעדה.
ואני לא מסכימה עם רועי. 120 נבחרים מקבלים גם יוקרה.
והשפעה על המדינה.
המורים הם המון אנונימי, והבעיה שלהם היא אובדן היוקרה.

על ידי אביב_חדש* » 12 אפריל 2003, 11:30

כמובן שאני מסכים לכל מילה
כנ"ל.

על ידי רועי_שרון* » 12 אפריל 2003, 08:47

כמובן שאני מסכים לכל מילה. יחד עם זאת, תחושתי היא ששכר נמוך יגרום להבאת אנשים עוד פחות טובים (לדוגמא, כמו שקרה עם מורים במערכת החינוך).

אני פותח דף זה כמסמך ציבורי בהתהוות.
מזמין את כולם להעיר ואף לשנות את טקסט המקור. (מתוכן ועד סגנון)
במטרה ליצור מסמך קריא, קליט, סוחף, משכנע ומדוייק.

על ידי **אנונימי** » 12 אפריל 2003, 01:45

[h=2]

הורדת שכר חברי הכנסת והשרים - מסמך בהתהוות[/h]

[h=3]

ההצעה: להוריד את שכר חברי הכנסת לכ10,000 ₪[/h]
כיום, כאשר השכר החציוני במשק הוא כ 4000 ₪ (מחצית מרויחי המשכורות מסתדרים עם 4000 ₪ ומטה), אין כל צידוק לכך שח"כ ירוויח שכר קרוב ל40,000 ₪.

לבד מחסכון של כ40 מיליון ₪ בתקציב, ודוגמא אישית לקיצוץ כואב ישנם יתרונות רבים להורדת השכר.

הראשון שבהם- התפקיד יפסיק למשוך אליו אוכלי חינם. המצב הנוכחי – בו סטודנט שאך סיים את לימודיו לאחר שהיה סגן הגזבר של תא עלום לענייני יום הסטודנט, רואה עצמו מתאים למשרה שמרוויחה 36,000. התוצאה בית הנבחרים הולך ומתמלא אנשים שבינם ובין שירות ציבורי אין ולא כלום.
הורדת האטרקטיביות הכלכלית תביא לפליטתם של אלו מהמערכת, ולמניעת כניסת שכמותם בעתיד
ישנם מעט אנשים שמחד 10,000 ₪ הוא שכר נמוך מדי עבורם , ומאידך אין הם יכולים להרשות לעצמם את הירידה הזו במשכורת לטובת שירות הציבור (אם זו כוונתם)
ביצועי חברי הכנסת כפי שהם משתקפים בנוכחותם הממוצעת (וגם במצב המשק והמדינה) אינם מצדיקים שכר כה גבוהה מה גם שלרובם הכנסה צדדית נוספת ישירה (פנסיה צבאית) או עקיפה ...
אין זה מוצדק שחברי הכנסת היו מורמים מעם, ובוודאי שלא מנותקים. קיצוץ השכר יסיע לחברי הכנסת הנכבדים להיטיב ולהבין את מצוקתם הכלכלית של מי שמרוויח 4000 ₪ בחודש. (מה שכיום הם מתקשים לעשות)
צדק (במקום להתעלל באלפי זקנים וחד-הוריות, אותה תמורה כספית תתקבל בצעד שעיקרו שיפור רמת הביצועים של נבחרי העם)

שליחת תגובה

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: הורדת שכר חברי הכנסת

בקרה חברתית בעונשים ובדרכים אחרות

גילה גמליאל היתה הולכת לכנסת גם באלף שקלים לחודש

קיצוץ השכר ייצור כנסת חסרת נסיון באופן קבוע

על אידאליסטים ועל בעלי יכולת ביצוע

[h=3]

סטף וורטהיימר

גילה גמליאל, ענבל גבריאלי

על האטרקטיביות ועל החלופות

שיקול התמורה

השיקול הכלכלי, החסכון והנזק

[h=2]

[h=3]