^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי, קראתי ניתוח שלך לבעיית סדקים בכפות הרגליים, והתרשמתי מאוד. אשמח אם תוכלי לתת לי פרטי התקשרות.

היי הולכנית חשבתי עליך
מה שלומך??
חשבתי שאולי את נעלבת שאני לא באה למעוז היצירה שלך כל שנה..
אני כל שנה רוצה ומשתדלת אך זה לא יוצא בפשטות. עדין אני נהנית מהבלוג ומהתמונות שאת שולחת של כל ההכנות. זה מרתק.
אני עוד אפציע ואולי אפילו עם סדנא משלי?!...
שיהיה קיץ מצוין

תודה רבה על ההמלצה

שלחתי לך מייל, מקווה שעזרתי

הי, אני מקיבוץ בעמק בית שאן. ואשמח לקבל ממך פרטים נוספים.
המייל שלי [email protected]
0506537831

"גן שלנו"/ (גן מיתר) במושב עופר (אפשר לקבל מידע דרך האתר של מיתר)
http://www.beit-meitar.org.il/

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה רבה!

הי ההולכת. יש לי בקשה קצת משונה. אמא שלי היא חברה ותיקה של רחל פוטר מימי ירושלים, אבל כבר מזמן אבד לה הקשר איתה, והיא רוצה למצוא אותה. הצינורות המקובלים לחיפוש מכרים אבודים ונושנים כמו פייסבוק וכאלה לא הניבו כלום. בסוף ראינו שהיא מוזכרת בדף הבית שלך.
שאלתי לך, יש לך מושג איך אפשר למצוא אותה? את יכולה בבקשה לכתוב לי בדף הבית או למייל [email protected]? (גם אם זה דרך איזה מקום עבודה שאפשר לחפש אנשים בצורה מנומסת )
תודה רבה.

תודה!
האמת שחשבתי עליה בעניין.
אני אבדוק. @}

רופאת משפחה: ד"ר ויסברג, וגם השותפה שלה, מלי אונגר.
מאד נחמדות, מקשיבות ומסבירות.

לפי כללי הכתיב חסר הניקוד - ברבים כותבים עם שתי י'.
הסיבה היא כיוון שיש מילים שאם נכתוב עם י' אחת, ייראו אותו הדבר ביחיד או ברבים.
למשל 'ספרי'. האם הכוונה היא לספר שלי או לספרים שלי?
'ילדי' - הילד שלי או הילדים שלי?
לכן יש שתי י'. למרות שזה לא נאה בעין.

תודה לכולכן! @}
<בתמימותי חשבתי שאני יודעת עברית >

אני רואה שכבר ענו לך אז נשאר רק למסור ד"ש

רק מוסיפה על דברי החכמה של יעלילה -
"אודותי" זה בכל מקרה לא תקני, ביו"ד אחת או בשתיים. רק "על-אודותיי" (ואת זה את כן יכולה לראות גם בקונקורדנציה).

עונה לך אצלי.

_מדהים! אז למה בכל ספר שאי פעם קראתי תמיד כתובות מילים כאלה עם י' אחת? העורכים הלשוניים בספרות לא יודעים את העבודה???
ולמה את לא מתה על זה?
מה השתבש בדרך בין מה שנראה לי ולך נעים בעין לבין התעתיק הנכון באופן רשמי?_

יש לזה כמה תשובות.
ראשית, הרבה אנשים שעורכים ספרים הם לא באמת עורכים לשוניים / יודעים את העבודה.
שנית, לפעמים הוצאות ספרים מנהיגות כתיב משל עצמן בלי להתחשב באקדמיה (אני יודעת, למשל, שב"ידיעות ספרים" נוהגים לכתוב "צילצלתי", "עירבבתי", כשהצורה התקנית היא בלי י').
שלישית, האקדמיה בעצמה משנה את החוקים מדי פעם.
ורביעית, פעם בכלל לא היה נהוג לעשות עריכה לשונית לספרים (עם או בלי קשר לעובדה שפעם אנשים - ובעיקר סופרים ומתרגמים - ידעו עברית הרבה יותר טוב מאשר היום).
יכול להיות שמה שנראה לי ולך נעים התקבע אצלנו מזמן, מקריאת ספרים ישנים יחסית, בתקופה שבה עוד לא היו עושים עריכה לשונית ו/או האקדמיה עוד לא קבעה שמוכרחים 2 י' במקרים האלה...

הן צודקות.
שתי י' זו הצורה התקינה.
אני לא מתה על זה, ולפעמים מעדיפה לכתוב ב-י' אחת, אבל אז אני מוסיפה פתח לפני (עלַי).

אגב, יש לסופר פארם הכנות רוקחיות (בפ"ת), והם שולחים משם לכל סניף שלהם במדינה.
זה כולל פרחי באך והומאופתיה.

בבית מרקחת הנשיא ברחובות עובדת נטורופתית שמכינה תמציות של פרחי באך לפי הזמנה.

אגב, גל כן הציעה בייביסיטינג בחינם לחד-הוריות לטובת בילוי.
ומחיר מאוד אטרקטיבי לבייסיטר לכל עניי ן אחר, לכולם

תודה !

הי הולכת, אני זוכרת שבזמנו היית מעורבת באתר 'לגעת אישה', נכון?
אני מחפשת את מי שהקימה את האתר. את יכולה לתת לי את הפרטים?
(לדף בית שלי, או למייל שמופיע בראש דף הבית)

תודה רבה

בהחלט! אני ממש גאה, הקורס הזה נולד לכבודי ונראה לי שיהיה בו מאוד מוצלח (ואם את באה כלכך מרחוק, אז בכלל (-: ). זה מותאם לשבתות שאני בלי הקטנה, אז באחת מהן- אזמין אותך לקפה!

סליחה שאני בולשת, כן, אבל מה , את באה לקורס אצל דינה? מגניב!

רואים שערכת את המודעה שלי בכיכר
אם הייתי יודעת לעשות אייקון של נשיקה הייתי מדביקה לך אחת רטובה כזאתי )))

_התלבטתי הרבה בשאלה הזו... אני לא יודעת אם זה היה משנה לה, אבל אין לי קשר עם המשפחה בשביל לבדוק.
הטקסט הנ"ל הופץ בפייסבוק, אז מצד אחד זו תפוצה רחבה מאוד ומצד שני הדיווח הישיר מגיע רק ל"חברים"..._
התכוונתי שאולי עדיף לא לחשוף את הניק שלה (מבהירה למקרה שלא הובנתי).

(כותבת כאן ולא בדף תדליקו לי נר, כדי לא להעמיס שם עם דיון שלא קשור)

הי הולכת, תודה על התגובה בקשר לבעיות בנשימה..
לקחתי כבר את הסטרואידים .. אתמול בערב כבר כמעט לא הצלחתי לנשום, וזה הדבר היחיד שעזר לי..
בכל אופן לכרגע זה עזר אבל ברור לי שזה פיתרון זמני, שטחי ובעייתי..

בכל אופן אני מפרדס חנה. אם יהיו לך רעיונות אשמח לשמוע.

אפשר לשאול איפה?
בבית זית... ובתכנון גם מעבר לאיזור, רק שנמצא כבר בית, אינשאלללה.

ותודה על הכסא לרכב! אני פארשית שעוד לא הלכתי לאסוף אותו מ צפרדע ית שצריכה לחייב אותי על שכר אחסון כבר...

יההה תודה על הקישור!
רק עכשיו ראיתי, נכנסתי לעוד המון כתבות, זה נהדר שם!
ותודה שאת חושבת עלי!
מה שלומך בעצמך? איך הגינגול אוגוסט-ילדים-עבודה הולך?
אצלי מתחיל להסתמן שיפור! ונחמד פה במושבה.
פרטים בקרוב... חיבוק גדול

תודה יונת @} <באמת תהיתי מה זה ממלנומה >

אין לי מושג למה הוא תיקן לי ״מצליחה״ ל״ממלנומה״. פליטת תיקון אוטומטי מוזרה ביותר.

הולכת ואמא בבית, תודה. שתיכן צודקות. ואני לא יודעת מה אפשרי ומה לא. אבל אני רוצה לחשוב על אפשרויות. בינתיים נראה לי שיש לי שיעורי בית מבחינת שינויים טכניים באתר (הפרדת דפי בית למשל) ואני צריכה לראות איך ואם אני ממלנומה לממש אותם.

היי, לגבי יומן המאיה, רשמתי את עצמי בקובץ, ואני רוצה לשלוח צ'ק או להביא לנועה את הכסף במזומן. אני מעוניינת בשניים- האם עלי לשלם 180 ש"ח או 140 ש"ח?
תודה.

דרך אגב, בהתחלה שמרתי את מפתח נושאים במועדפים וקראתי רק דפי חינוך ביתי מתוכו. רק אחרי שנה וחצי גיליתי שיש דבר כזה מה חדש .
גמני

הולכת יקרה, סליחה שאני ממשיכה את השיחה בדף שלך. תזרקי אותנו אחר כך לאנשהו...
מוזמנות לשוחח כאן בשמחה, אין צורך להתנצל

אמא בבית, מה שאת כותבת נכון מאוד ואני מזדהה עם תפיסת העולם, אבל נדמה לי שיונת (בניגוד אלינו?) פשוט מכירה כמה וכמה נשים שכתבו פה בעבר ובאופן ברור הפסיקו בגלל השינוי בפני האתר, וכנראה גם מצהירות על כך שאם האתר יחזור להיות פחות עמוס ויותר ליבתי וממוקד הן יחזרו לכאן. מכאן הרצון (שנראה לנו משונה?) להחזיר עטרה ליושנה - כי אם אני מבינה נכון יונת מאמינה שזה אפשרי - לעשות שינוי כזה ולהחזיר את אותן נשים מסוימות (שהן אולי יותר מאחת או שתיים? כנרא שיונת מכירה את זה כתופעה גורפת?).
זה כאילו שהרכב קבוצת החנ"ב היה משתנה לא בגלל ש חלק עברו דירה, חלק עברו לקרישנה, חלק נכנסו לבית ספר. אלא שהיתה עזיבה מסיבית של ותיקות מובילות בגלל שפתאום בקבוצה נהיה מנהג רווח (נניח) לאכול המון ממתקים תעשייתיים ולהשמיע מוזיקת פופ רועשת במפגשים, ואותן אמהות כבר לא יכלו לסבול את האווירה החדשה, שמנוגדת למה שנראה להן מהות החינוך אליו הן שואפות.
במקרה כזה יש נטייה לא לקבל את השינוי ולזרום איתו, אלא לצאת נגדו ולנסות להחזיר את הגלגל אחורה.

עכשיו נשאלת השאלה אם אכן אופי האתר באמת "הדרדר" למקום פחות טוב ממה שהיה בעבר, ואם אותן כותבות באמת עזבו בגלל "זה" או בגלל דברים אחרים... אני ממש לא רואה את התשובות כברורות במאה אחוז... הרי יש רבות המרגישות שאופי האתר לא השתנה לרעה בכלל, ויש החושבות שרוב הכותבות עזבו מסיבות אחרות בכלל. ואם כך הוא - הרי שהנסיון להחזיר עטרה ליושנה בכוח הוא לא רלוונטי ולא ייתן את התוצאות הרצויות.
צריך לתת את הדעת על כך.

הולכת יקרה, סליחה שאני ממשיכה את השיחה בדף שלך. תזרקי אותנו אחר כך לאנשהו...
יונת, יש לך איזו ציפיה שאנשים לא ישתנו כלל ושההרכב האנושי באתר לא ישתנה?
הרי אם נחשוב על זה, הרכב קבוצת חינוך ביתי שלנו השתנה מאוד בשבע שנים שאני חלק ממנה. למה? חלק עברו דירה, חלק עברו לקרישנה, חלק נכנסו לבית ספר.
עדיין הקבוצה חיה ובועטת וגדולה ומגוונת.
הרכב המושב שלי השתנה מאוד, אפילו הרכב המשפחה שלי השתנה (סבתא ואבא מתו, ילדים ואחיינים נולדו, בת דודה עברה לחו"ל)
העבר לא יחזור. אנשים נפגשים לתקופת חיים קצרה או ארוכה אבל בדרך כלל לא לכל החיים. כשהגעתי לאתר הוא היה בשבילי מקור לחוכמה גדולה והשראה, אהבתי מאוד את הבלוגים של מ י ושל שיחות ושל רסיסים. אני עדיין קוראת אותן כאן אבל גם את מימה ואת עדינה ניפו ועוד דפים חכמים ומרגשים.
דרך אגב, בהתחלה שמרתי את מפתח נושאים במועדפים וקראתי רק דפי חינוך ביתי מתוכו. רק אחרי שנה וחצי גיליתי שיש דבר כזה מה חדש .

הי ארני, תודה על השיתוף @}

טוב לראות אותך. ואני מקווה שכל מי של נכנסת עושה זאת מסיבות דומות!

מה שפעם האתר סיפק לי מבחינת תכנים וחברה מסוג מסויים קרם עור וגידים, והוא היום מציאות היומיום שלי, בזכות האתר .
אני נכנסת לכאן מאוד לעיתים רחוקות , כשצריכה להרגע , כמו עכשיו שבעלי יצא ואני לא שקטה . ככה הגעתי לאתר ,
אז הוא היה יוצא יותר בערבים מהבית והייתי צריכה איזה עוגן , על הדרך החיים שלי השתנו .
ככה שזה בכלל לא קשור לתכנים או לדמויות שפועלות פה .
אגב
שמחה לפגוש אתכן כאן, מזמן לא נפגשנו
מתגעגעת .
ארני .

זה בדיוק העניין, יונת... לילה ואני מקושרות לאותן נשים כי אנחנו גרות באותו איזור. אני יכולה לחשוב על לפחות שתי חברות משותפות שלנו שפעם היו כותבות הרבה בבאופן בנושאי הליבה (ארני ושגית), והיום לא נמצאות כאן - פשוט כי אין להן צורך בזה. הקהילה האמיתית שהן חיות בקירבה התפתחה וגדלה במשך השנים, והפחיתה את המשיכה לקהילה הוירטואלית. נולדו עוד ילדים, והן יותר עסוקות. הילדים שהיו אז קטנים גדלו, ונושאי העניין השתנו. הן אמהות יותר מנוסות ובטוחות בדרכן - נעלם הצורך להעלות כאן שאלות לדיון. בקיצור - היתה תנועה טבעית בחיים שלהן שהרחיקה אותן מפה. לא קשור בכלום לדינמיקה שאת מתארת של בריחה מ"באופן הרדוד והעמוס שכבר לא מרגיש כמו בית" (ושאולי אופיינית יותר לנשות הצפון )
נדמה לי שלילה ואני לא דיברנו על זה בינינו אף פעם (ואולי אני סתם לא זוכרת?), אבל יש בהחלט מצב שדעותינו ומסקנותינו הדומות בקשר ל"באופן לאן" נובעות ישירות מהיכרות עם אותן נשים ושיחותינו איתן על הנושא (מבחינתי - שיחות אקראיות וקצרות, על הדרך, לא דיוני עומק).

לילה והולכת, שתיכן מקושרות גם בחיים האמיתיים. תשאלו את הבאופניות שאתן פוגשות פא״פ כמה הן נכנסות הנה, ולמה.

אהה... הפייסבוק מספר לי שלאורנה יש היום יומולדת! זה זמן לברך על הקיר, אני לא אציק לה בשאלות כאלה עכשיו

יונת, אני מניחה שיש לך קשר אישי עם אורנה, ושכתבת מה שכתבת מתוך ידיעה שזה נכון אליה באופן אישי.
הצטערתי לקרוא, כי הפנטזיה שלי דווקא היתה שאדם כמו אורנה מחזיק תמונה רחבה יותר משל רובנו, ויכול לתת נקודת השקפה פתוחה יותר.
אבל... פנטזיה לחוד ומציאות לחוד, כנראה

האתר כפי שהוא היום כבר לא מושך אנשים כמוה
קודם כל, אין "כמוה" אורנה היא אורנה, אדם ייחודי בפני עצמו.
אבל ברצינות, אני חושבת שיש מספיק הוכחות שהאתר עדיין מושך אנשים איכותיים וטובים!!!
וחבל לי על אלה שכבר לא נמשכים לכאן, אבל אני חושבת כמו לילה טוב - שהסיבות הרבה יותר מגוונות, ושממילא לחיות על מה שהיה פעם ולא יחזור לעולם זו דרך חיים שאין לה תוחלת. החכמה בעיני היא לראות את היופי וההזדמנות במה שיש כעת, ויש!
והפנטזיה שלי שאורנה תבוא לומר משהו, היתה כי בשבילי אורנה מייצגת אדם שיודע לחיות את ההווה, ולצמוח איתו, ולראות פרספקטיבה גבוהה יותר, ולהסתכל גם פנימה ולא רק החוצה... ואין לי מושג אם צדקתי או טעיתי, אבל מעניין מה היתה אומרת על ההתכתבות שלנו כאן! (אני אכתוב לה בפייסבוק, אולי שם היא תראה ותגיב? )

יונת, המשפט הזה כל כך מקומם. האתר שווה היום בדיוק כמו שהוא היה פעם. אבל אנשים זזים, ויש תקופות שלא מתאים להם יותר ומתאים להם לעשות משהו אחר במקום אחר. האליטיסטיות הזו מאוד מקוממת. יש כאן יופי של כותבים ויופי של אנשים, ודיונים מעניינים ובלוגים מרתקים. לא צריך להאשים את האתר במה שקשור אלינו. צריך פשוט להניח לזה ולהסתכל על עצמנו. כשהאתר מעצבן אותי אני פשוט נחה ממנו קצת. לא משנה אותו.
זה פשוט מדהים איך במקום לשמוח על כך שהמקום גדל והבשורה נישאת, מצליחים רק לעקם את האף על זה.

אני מפנטזת ש אורנה שפרון תכנס לכאן (כלומר ל"דפי המריבה") ותגיד מילים טובות וחכמות, אתה מסכים לקרוא לה?

אורנה, כמו הרבה אחרות, כבר לא נכנסת לכאן. איכשהו, האתר כפי שהוא היום כבר לא מושך אנשים כמוה.

כן, ממש סיפור, בזמנו זה היה מלחיץ מאוד... תינוקות בגיל הזה שכמעט לא עולים במשקל זה לא נעים
אני לא ממליצה שתלכי לבדיקות סתם... לדעתי שווה דבר ראשון לבדוק תפיסה אצל יועצת הנקה, ורק אם בטוחים שבגזרת ההנקה הכל תקין לפנות לבדיקות רפואיות, שהן בסופו של דבר פולשניות. יועצת הנקה טובה תדע לתת לך את התמונה הגדולה ואת כל המידע והתמיכה שאת צריכה, מה שאחיות ורופאים בקופת חולים לא יידעו לתת.
בהצלחה @}

תודה רבה !!!!!!
ואוו, איזה סיפור עם כל אחד מהם..
אבדוק אצלנו את הבדיקות הרלוונטיות ויכול להיות שאבקש הפניה לבדיקות דם ושתן.
שיהיה לילה טוב

הי אורלי @}
אני עונה בשמחה, אולי המידע יוכל לעזור!

אצל בני הבכור הבעיה היתה שלא היה לו ואקום טוב ביניקה, מה שהפך אותה למאוד לא יעילה ופחות מזינה.
היה קשה לאבחן את זה - במבט ראשון כל אחת (כולל חברות מיניקות ומדריכות הנקה) אמרה לי שהנראה שהוא יונק סבבה, רק בדיקה מעמיקה של ד"ר ליבוביץ' חשפה את הבאג במערכת... זה קרה כשהוא היה בן חודש וחצי, לי היו כאבי תופת בהנקה ולכן הלכתי לייעוץ, ואז הסתבר שבעצם הוא גם לא עולה טוב במשקל. בעקבות האבחון נכנסנו לתקופה אינטנסיבית של שאיבות ומתן חלב שאוב בבקבוק בנוסף להנקות הרגילות, בליווי צמוד של מרפאת ההנקה, ובמקביל טיפול בקרניו סקרל (שיטה עדינה של טיפול במגע) ששיפר את הואקום.
תוך חודשיים וחצי המצב השתפר וחזרנו להנקה מלאה. הילד היום בן 6 בריא וחזק טפו טפו

עם הבן הקטן היה סיפור אחר לגמרי. עד גיל חודשיים עלה מצוין (שקלנו מדי שבוע, לא רצינו לפספס כמו אצל הגדול), ולפתע נעצר כמעט לגמרי...
ד"ר ליבוביץ' בדקה תפיסה והיא היתה מצוינת, וגם לא היו לי כאבים. היא המליצה שנעשה בדיקות רפואיות לשלול דלקת בדרכי השתן וכאלה.
אנחנו בדרך כלל לא הולכים לרופאים אלא נוהגים ללכת לקינסיולוגית שמאבחנת כל דבר בעזרת מבחני שריר ומטפלת בטיפול אנרגטי, ואכן מצאנו אצלו חיידקים, וירוסים, פטריות, אלרגיות... מה שתרצי... הוא כל פעם היה משתפר ושוב נדבק במשהו ונסוג... בסוף גילינו שהבית שלנו מלא בעובש בעומק הקירות בצורה שגם ניקוי לא פותר באמת (קוראים לזה "תסמונת הבית החולה"), ושהילד פשוט מאוד אלרגי לעובש וחשוף תמידית להדבקויות בכל מיני חולירע... החלטנו לעבור דירה, ומאז שעברנו לקח חודש עד שקרה הנס, והוא פשוט התחיל לעלות במשקל כמו שצריך ובלי נסיגות. היום בן שנה ו-9, בריא שמנמן ושמח, בלי עין הרע!

הי ההולכת בדרכים,
ענית לי בדף תינוק יונק לא עולה במשקל. רציתי לשאול אותך, אם את רוצה לשתף, אם הבעיה אצל ילדייך היתה בעיה רפואית ומה היא היתה.
מקווה שלא נכנסתי יותר מדי לפרטיות..
אורלי