על ידי דג_זהב* » 24 אוקטובר 2007, 19:58
את הספר השביעי קניתי עם משפחתי בנחת בלונדון רק ארבע ימים אחרי השספר יצא , וכל העולם ואשתו הספיקו לקרוא ולפרש אותו המאלף ועד תף ואני מצטערת על כך.
שיירי התרגשות נגוזו מאיתנו לגמרי כשסיימנו לקרוא את הספר ותחושת קבס אפפה אותנו. הזה הספר שלו קשרנו כתרים 6 שנים קודם לכן? הזה הספר שעליו נאמר כי השיב לילדים את התאווה לקרוא? האם לבן הזה פיללנו?
את מסכת הזוועות בספר קצרה היריעה מלתאר. נראה שהארי פוטר מנסה להתחרות ב”שר הטבעות” בכמות המתים במיתות משונות. בין הנופלים נכללת הדוויג, התנשמת של הארי פוטר ושותפתו למסע, שזוכה להספד באורך של חצי משפט מהאגריד, חובב החיות הידוע, שנשמע כמו : Suck it up, Harry, פרד התאום לבית וויזלי שהותיר את אחיו התאום לבד (לא כואב הלב?) ודובי אחרון גמדי הבית עם תודעה אמיתית לזכויות הגמדים. מה קרה?? למה אי אפשר לכתוב ספר בלי לרצוח חצי מהגיבורים שלו בספר האחרון? מה זו תאוות הקטילות הזאת? נראה שחצי מהדמויות פותחו כדי שניתן יהיה להוריד עליהם את הגרזן בסוף. זה מה שאנחנו צריכים לספר לילדים שלנו שעד הספר הרביעי הברק שטף את עיניהם כששמעו את השם “הארי פוטר” ומשם והלאה דעך האור עד שהפך לחושך בספר האחרון? זה באמת הכרחי כדי לייצר “ספרות איכותית”?
ומי ילמד זכות על המתים אם אפילו דמבלדור ממאן להצטער עליהם: “Do not pity the dead. Pity the living, and, above all, those who live without love”?
הארי פוטר הוא כבר לא הספר שהאמנו שיאיר את ילדינו.
הארי פוטר מפוטר!
את הספר השביעי קניתי עם משפחתי בנחת בלונדון רק ארבע ימים אחרי השספר יצא , וכל העולם ואשתו הספיקו לקרוא ולפרש אותו המאלף ועד תף ואני מצטערת על כך.
שיירי התרגשות נגוזו מאיתנו לגמרי כשסיימנו לקרוא את הספר ותחושת קבס אפפה אותנו. הזה הספר שלו קשרנו כתרים 6 שנים קודם לכן? הזה הספר שעליו נאמר כי השיב לילדים את התאווה לקרוא? האם לבן הזה פיללנו?
את מסכת הזוועות בספר קצרה היריעה מלתאר. נראה שהארי פוטר מנסה להתחרות ב”שר הטבעות” בכמות המתים במיתות משונות. בין הנופלים נכללת הדוויג, התנשמת של הארי פוטר ושותפתו למסע, שזוכה להספד באורך של חצי משפט מהאגריד, חובב החיות הידוע, שנשמע כמו : Suck it up, Harry, פרד התאום לבית וויזלי שהותיר את אחיו התאום לבד (לא כואב הלב?) ודובי אחרון גמדי הבית עם תודעה אמיתית לזכויות הגמדים. מה קרה?? למה אי אפשר לכתוב ספר בלי לרצוח חצי מהגיבורים שלו בספר האחרון? מה זו תאוות הקטילות הזאת? נראה שחצי מהדמויות פותחו כדי שניתן יהיה להוריד עליהם את הגרזן בסוף. זה מה שאנחנו צריכים לספר לילדים שלנו שעד הספר הרביעי הברק שטף את עיניהם כששמעו את השם “הארי פוטר” ומשם והלאה דעך האור עד שהפך לחושך בספר האחרון? זה באמת הכרחי כדי לייצר “ספרות איכותית”?
ומי ילמד זכות על המתים אם אפילו דמבלדור ממאן להצטער עליהם: “Do not pity the dead. Pity the living, and, above all, those who live without love”?
הארי פוטר הוא כבר לא הספר שהאמנו שיאיר את ילדינו.
הארי פוטר מפוטר!