תודה בנות.
האמת שאין לי עם מי להתייעץ, אני לא ממש מכירה בתחום הזה (רק את [po]מירב ב[/po] :-) ), אבל אני בריאה מאוד בד"כ, והילדון יונק רק 4 פעמים ביום, די על תקן של מוצץ (כלומר לא שלוקים גדולים של חלב).
הניסוי יצא לדרך... @}

השיבולת שכתבה פה היא לא אני

שירי (מצטערת, קשה לי עם הקווים התחתיים כרגע), את יכולה להתחיל ביומיים שלושה ולראות מה המצב .
מן הסתם בגיל שנתיים וחצי ההנקה אינה כלל העיקר, כך שלא צפויה בעיה מבחינת החלב.
בהחלט כדאי לדאוג למספיק מזונות דחוסי אנרגיה:אגוזים, זרעים, טחינה כדי שלא יחסר לך.
דגש גם על הרבה ירוק ונבטים.
אם את מרגישה צורך, הוסיפי מעט מבושל עדין ואם טוב לך, נפלא!
וגמני, למרות היותי אשת מקצוע מסייגת בכך שזו הנחייה מאד כללית, כי אינני מכירה אותך ואת ההסטוריה שלך, או את מצבך.

[u]אני יודעת שצום מיצים או דיטוקסינג אסור לעשות בזמן הנקה. מישהי יודעת/עברה פעם לתזונה כזו בזמן הנקה?[/u]
בן כמה היונק?
אם קטן - הייתי מתייעצת עם אדם בעל ידע נרחב בתחום התזונה והאנטומיה (דיאטנית, תזונאי.. לא יודעת.. מישהו שאת סומכת עליו ויש לו ניסיון).
עקרונית, כדאי לדעתי שתדאגי לאכול לשובע (שייקים של אגוזים ופירות יכולים להיות מאוד משביעים) ובאופן מאוזן (שהיו בתזונתך אגוזים וזרעים, למשל). כך תמנעי מתופעות אפשריות של יציאת רעלים למערכת.
אבל שוב, עצתי זו היא כללית מ-א-ו-ד וטוב יהיה לדעתי אם תתייעצי עם מומחים בתחום.

[u]חזרנו למלחמת עריכות???[/u]
כן. שיניתי למה שהעורכת הראשונה שינתה. ול'עורכת" שהשתמשה בשם של הראשונה, [b]מספיק. לא לגעת יותר. די[/b]. הימנעי ממלחמות עריכה

[u]חזרנו למלחמת עריכות???[/u]
|אוף|

חזרנו למלחמת עריכות???

תודה!

אין סיבה לתופעות קיצוניות במעבר לתזונה מאוזנת ומגוונת, שכוללת פירות, עלים, אצות, ירקות, נבטים, זרעים ואגוזים. אנחנו עברנו לתזונה כזו בזמן הנקה ללא תופעות מיוחדות מלבד שיפור משמעותי באיכות החיים.

אני אחרי חודש קשה (מחלה של כל בני הבית, אוכל לא טוב, ועוד כל מיני עיצבונים קטנים).
לפני התקופה הזאת אכלנו יחסית בריא, מלא, הרוב אורגני, הכל ביתי - אבל ארוחה מבושלת בצהריים ובד"כ לחם בערב.
מרגישה שאני צריכה להתנקות פיזית כדי לחזור לעצמי.
אני רוצה לאכול חי לאיזה שבוע, אבל אני מניקה ילד בן שנתיים וחצי.
לא מצאתי התייחסות למעבר לתזונה חיה בזמן הנקה. אני יודעת שצום מיצים או דיטוקסינג אסור לעשות בזמן הנקה. מישהי יודעת/עברה פעם לתזונה כזו בזמן הנקה?
@}

תודה מירב!

[u]הייתי שמחה להתייעץ עם מישהו מקצועי[/u]

ממליצה בחום על [url=http://www.mayerchissick.com/site/default.asp]אורי מאיר צ'יזיק[/url]
@}

[u]רציתי לומר לגבי אנשים שחיים עד גיל 100+[/u]

גם אני.
אני חושבת שחלק מהמקרים האלה (ככה התרשמתי מכאלה שראיתי אותם מתראיינים בעיתון או בטלווזיה), לרוב מדובר באנשים שמחזיקים בתפיסת עולם בריאה מאוד.
קלילים, זורמים, כאלה שלא לוקחים ללב, צוחקים הרבה וכד'.
אסור לשכוח שאלה אלמנטים שמשפיעים לא פחות על בריאותנו, מאשר השאלה מה אנחנו אוכלים או לא אוכלים.

ועכשיו לשאלה שרציתי לשאול.
מאחר ואני כנראה לא מאלה שתיארתי לעיל (-:
אני מזה זמן כלשהו מגששת לכיוון הטבעונאי, אבל עדיין חוששת לעשות צעדים גדולים מדי.
אני רזה מאוד ומאוד לא רוצה לרזות יותר, אני מניקה ורוצה להיכנס בעתיד להריונות נוספים. כך שהחשש שלי הוא משינויים דרסטיים שיגרמו לי לירידה נוספת במשקל, או לפגיעה בפיריון.
הייתי שמחה להתייעץ עם מישהו מקצועי.
ואשמח אם מישהו מכיר ויכול להמליץ על מישהי/וא ספציפי
תודה

רציתי לומר לגבי אנשים שחיים עד גיל 100+
משום מה לכל אחד יש סיפור על הסבתא שעישנה וחיה עד גיל 100, הסבא שטחן בשר והגיע לגיל 95 ואפילו האישה המתועדת הכי מבוגרת בעולם(שחיה עד גיל 122) עישנה עד גיל 117 ונאלצה להיגמל מכיוון שהיא כבר לא הצליחה להדליק את הסיגריה. הסיפורים האלה הם יפים מאוד ואני מאמין לכולם, אבל הם בסך הכל עניינים פרטניים ולא משקפים את האמת לגבי כלל האוכלוסייה, והאמת היא שאצל כלל האוכלוסייה מזונות מעובדים(ובעיר מזונות מהחי) יוצרים אך ורק מחלות.

[u]לפי דעתי אכילה היא דבר מאוד אישי ואין אמת אחת סבי ע"ה חיי עד גיל 105 אכל חריף ואכל מבושל שתה ארק פעמים בשבוע.[/u]
אנחנו לא מאותה משפחה במקרה :-) ?

[u]הדברים שכתבתי לא מיועדים לשכנע את אופק, אלא לעשרות ואולי מאות עיניים אחרות שקוראות וחושבות האם להמשיך לאכול חצי אשכולית כל יום בבוקר למרות שזה עושה לה רע במקום פשוט להקשיב לגוף . הדברים שלי נאמרים על מנת להציג את המציאות בכללותה שהרי יש יותר מאמת אחת. הבעיה לדעתי היא לא באי הסכמה אלא בשיטה להשקיט את אי ההסכמה. כשלא מפסיקים להאשים את האינדיבידואל, את החולה שהוא לא מספיק מאמין, או פתוח, או מתמיד או מגיע למטפל הנכון, הביקורת מופנה לאדם ולא לתורה - כי התורה הרי לא טועה. היא מקודשת.[/u]
א-ה-מן!

שכחתי לדבר בשבחה של ההרגשה המדושנת אחרי פסטה מבושלת או מזון מבושל היטב, כשמתפשטת תחושת סימום ומנוחה בגוף (שלא תמיד באה טוב באמצע יום עבודה, אבל נהדרת בסוף היום עם חברים, אלכוהול או ספר..).

[po]ג'ינ ג'ית[/po] ממחשב אחר>

ג'ינג'ית לגבי הגישה שמאשימה את החולה, טעמתי גם אני לא ממטפלים, אלא מהסביבה ואני מאוד מסכימה איתך. אנשים מאוד מאמינים, נוטים להפיל עלייך הרים ובגבעות כאילו את אלוהים של עצמך ובהחלט הגישות האלטרנטיביות למינהן והמאמינים למיניהם צריכים קצת להירגע.
תודה על ההערה/הארה זה היה באמת חשוב!

_ולאופק. נו די. תגיד כבר לגינגית שיכול להיות שיש כאלה שאוכל מבושל מציל אותם ומזל שהם חיים בעידן הזה.
בדיוק כמו שאני עברתי ניתוח קיסרי בלידה של ביתי הבכורה ובעידן אחר ככל הנראה היא או אני או שתינו היינו מתות. מה לעשות למטבע יש כל הזמן שני צדדים.._

:-D
אופק לא צריך לומר לי דבר, הוא גם לא מאמין בזה. הדברים שכתבתי לא מיועדים לשכנע את אופק, אלא לעשרות ואולי מאות עיניים אחרות שקוראות וחושבות האם להמשיך לאכול [u]חצי אשכולית כל יום בבוקר למרות שזה עושה לה רע במקום פשוט להקשיב לגוף[/u] . הדברים שלי נאמרים על מנת להציג את המציאות בכללותה שהרי יש יותר מאמת אחת. [b]הבעיה לדעתי היא לא באי הסכמה אלא בשיטה להשקיט את אי ההסכמה.[/b] כשלא מפסיקים להאשים את האינדיבידואל, את החולה שהוא לא מספיק מאמין, או פתוח, או מתמיד או מגיע למטפל הנכון, הביקורת מופנה לאדם ולא לתורה - כי התורה הרי לא טועה. היא מקודשת. ההתנהלות הזו מהווה המיקרו של מה שקורה מול מטפלים אלטרנטיביים ותורות רבות בתחום, כך שלכעצמו, בסופו של יום, זה רק מעלה על פני השטח בעיות קיימות בתחום.

ועוד דבר קטן.. לסגור את נושא הבריאות וכאלה כי מתחילים לומר לי בריאות שלמה ואיך בכל זאת אני אוכלת... אז אני בסדר. ואני אוכלת. יותר מדי אפילו (ויש ראיות :-0). החלמתי לחלוטין ונשארתי עם רגישויות סבירות.
אם נפל פה במקרה חולה אולקוס תועה (אבל לא טועה :-) ), אז ההחלמה נוצרה בזכות מזון מבושל נטול נטול (נטול טיגון ושומן ותבלינים, צחוק הגורל שמרוקאית צריכה לאכול עוף מכובס...). היום אני אוכלת כמעט הכל, את המזונות המזיקים, כמו ירקות ופירות חומציים, קפאין או מטוגנים למיניהם אני אוכלת בשילובים מסויימים שלא מזיקים (למשל אחרי ארוחה מלאה בלבד, או בכמות יחסית סבירה עם פחמימות טובות לצד "המזיקים" ועוד). אגב, גם הרפואה הקונבנציונאלית כמעט ולא עזרה. שתיתי כדורים שלהגדרת הרופא שלי "אפשר לעכל איתם מסמרים" אבל מערכת עיכול של ג'ינג'ית לא ממש הורשמה מההצהרה. מה שכן עקף את האסכולות והותיר מאחוריו שובל אבק עצבני - היה האייפק (9 מפגשים לערך), שממש לא היה נכון לי אחד לאחד, אבל בגדול עזר וחיזק את הגוף פיזית (ומרגישים את זה כמעט מיד) כשמה שניצח היה ההקשבה השיטתית למזונות שעושים טוב לגוף שלי במצטבר.

מיצי רק שתדעי שאני חשבתי שאני הולכת להיות אמא קולית ובטח שאשתמש במנשא. וגיליתי שלהחזיק בידיים הרבה פחות מעמיס על הגב התחתון לעומת המנשא. וכך וויתרתי על המנשא שכמעט השכיב אותי מושבתת על המיטה (ואני מכירה את התופעות המוקדמות של בעייות הגב מקרוב).
אז הפכתי להיות אמא ככל האמהות והשתמשתי בעגלה ובידיים (שאז העומס הוא יותר על רצועת הכתפיים והזרועות).

ולאופק. נו די. תגיד כבר לגינגית שיכול להיות שיש כאלה שאוכל מבושל מציל אותם ומזל שהם חיים בעידן הזה.
בדיוק כמו שאני עברתי ניתוח קיסרי בלידה של ביתי הבכורה ובעידן אחר ככל הנראה היא או אני או שתינו היינו מתות. מה לעשות למטבע יש כל הזמן שני צדדים..

[u]די להאשים את החולה.[/u] מסכימה. באמת מפתיע אותי לראות את זה חוזר לאורך הדף. לי נראה מאוד הגיוני, ששיטות שונות מתאימות לאנשים שונים. טבעוני, טבעונאי, מקרוביוטי או מי שאוכל ע"פ שיטת קינגסטון - כולם עושים עם עצמם חסד, בכך שהם מקשיבים לגופם ומכניסים לתוכו מוצרים בריאים. נראה לי מאוד הגיוני, שמישהו ששיטה מסוימת עבדה היטב בשבילו, כמו אופק, "ישווק" אותה להמונים. אני, למשל, לא מצליחה להבין אמהות לשני ילדים ומעלה שלא משתמשות במנשא גב. זה פשוט נראה לי לא הגיוני, ואני ממש משוכנעת שאם יקשיבו לי וילמדו להשתמש בו, חייהן ישתנו :-). לקח לי זמן להבין שיש כאלה שמעדיפות עגלה/מעדיפות לופי או כל דבר אחר.

בנוסף, נשמעת לי הגיונית גם משנתה של בשמת, אי שם במעלה הדף: היא סיפרה שלפני כך-וכך שנים, אין סיכוי שקיבתה היתה מגיבה בהבנה לאכילת פירות בבוקר, אבל שהיום, אחרי שנים של דיקור וטיפולי אייפק, היא יכולה. כלומר, אולי בעוד שנים של טיפול בבעיה שלה, [po]ג'ינ ג'ית[/po] תוכל ללגום רסק ירוק. ואולי לא. יכול להיות שזה פשוט לא מתאים לה יכול להיות שהיא לא תולכ לפתור לגמרי את הבעיה שלה, אלא רק ללמוד לחיות איתה ולצמצם נזקים.

נראה לי מאוד הגיוני שלא כל שיטה מתאימה לכל אחד. אני חסידה של טיפול פסיכולוגי, יש אנשים שלא מסוגלים לשבת אחת לשבוע מול פסיכולוג, ויעדיפו שיטת טיפול אחרת, שאולי לא מדברת אליי בכלל (למשל, ניסיתי "עצמת הרכות", ולחלוטין לא התחברתי. אבל לרגע לא חשבתי שהיא שרלטנית. הבנתי שהיא פשוט לא מתאימה [b]לי[/b]).

[u]ברפואה העתיקה המרפה היה זקן השבט, אדם שהשבט העריך וסמך על טיפולו. לכן חשוב ללכת למרפא שאנו מתחברים אליו, חבל לך על הכסף והזמן שאת מבזבזת אצל נטורופטים, כי מראש נראה לך שהם לא קשובים לבעיה שלך.[/u]
[b]די להאשים את החולה.[/b]
אם היית קוראת נכונה היית רואה שאמרתי לא לנתורופתיה [b]אחרי[/b] שהתאכזבתי ממטפלים ולא הלכתי מראש מאוכזבת.. הזמן שלי, התקוות והכסף יקרים לי מכדי לעשות משהו כזה.

אני מופתעת לקרוא שוב ושוב חוסר רצון לקבל שמשהו לא תמיד עובד ולא לכולם כשאין לכך שום קשר לאמונה, או פתיחות או השד יודע מה. אולי זה גם קשה ברמה המנטלית, לחשוב שאין ודאות ואין בשורה אחת ברורה לכולם. שלא הכל קשור באמונה חזקה וחשיבה חיובית ורצון להיפתח לבשורות גדולות מאיתנו. שהרי אין ספק שלמצוא את הדרך לבד זה הרבה יותר קשה ומורכב.


[u]ואיך זה בדיוק מפריע?[/u]
העריכות המסיביות באתר מוחקות דפים ומצמידות אחרים על מנת ליצור הגיון מסויים וסדר. יש כמה דפים בעלי אותו נושא בשינוי האדרת זה, בעיניי, זה לא פרופורציונלי וגרנדיוזי. [po]מה חדש[/po] מוצף. שלא לדבר על כפל דפים [b]באותו נושא בדיוק.[/b] הצילומים מרהיבים, היצירות (שהן אומנות ממש, מעשה ידי אופק) מייפות את הדפים, והכל מאוד מסודר- אבל... דף רק לצילומי מזון נא? כשבמיאל יש צילומים לצד כל מתכון בכל הדפים האחרים? בנוסף לדף לכל מתכון? בנוסף לדף אינדקס? ועוד לפני דפי הפילוסופיות על האוכל שמסתובבים סביב אותה הנחת יסוד לרוב ומופרדים כשנוגעים בזוית קצת שונה אבל רלוונטית.
כבר די מיציתי את הבעת דעתי בעניין. אפשר שלא להסכים.

שולי, תודה על הדברים היפים

גינגית, אופר, אורי ועוד,
קראתי את ההתכתבות, בהתחלה זה היה נראה לי כמו רצון של כל אחד המנסה לשכנע את צידקת דרכו.
אצל אנשים עם מחלה מסויימת, ולא משנה קלה או מסובכת, הריפוי הוא של גוף ונפש, לא ניתן לרפא מערכת עיכול באוכל נא לאדם שלא מאמין שזה עובד. ברפואה העתיקה המרפה היה זקן השבט, אדם שהשבט העריך וסמך על טיפולו. לכן חשוב ללכת למרפא שאנו מתחברים אליו, חבל לך על הכסף והזמן שאת מבזבזת אצל נטורופטים, כי מראש נראה לך שהם לא קשובים לבעיה שלך.

לפי דעתי אכילה היא דבר מאוד אישי ואין אמת אחת סבי ע"ה חיי עד גיל 105 אכל חריף ואכל מבושל שתה ארק פעמים בשבוע. המידה חשובה, איך מתי וכמה אנו אוכלים מכל דבר, מה מרגיש לנו טוב ומה לא.
הבעיה שהיום בעידן הפרסומות, חברים ובתי הקפה לא תמיד אנו אוכלים כי צריך, אלה בשביל החברה וזה הדבר הגרוע ביותר, אנו אוכלים הרבה יותר ממה שהגוף צריך, המון זבל מעובד, ועוד.

מאוד אוהבת לאכול אוכל נא, במיוחד אם הם פשוטים להכנה. נהנת מהמתכונים הטבעונאים של אופק וכל השאר, אבל גם מעמידה סיר.

מידתיות זה מה שחשוב.

בריאות לכולם, המשיכו להרחיב את הדעת וקבלו באהבה את דעתו של האחר כי אין אמת אחת.

ואיך זה בדיוק מפריע?

[u]יש דף כזה - [po]מדור מתכוני אוכל חי[/po] . הוא דף אינדקס. ככה שגם יש דף לכל המתכונים וגם דף לכל קבוצת מתכונים קרובה (גלידות, עוגות, רסקים, וכו')[/u]
וגם דף נפרד לכל מתכון כמעט, וגם דף רק של צילומים וגם...

[u]דווקא דף טבעונאי שכותב בראשי הפרקים בתחילתו את כל המתכונים יכול להיות גם נח לתפעול וגם פחות מציף באתר.[/u]
יש דף כזה - [po]מדור מתכוני אוכל חי[/po] . הוא דף אינדקס. ככה שגם יש דף לכל המתכונים וגם דף לכל קבוצת מתכונים קרובה (גלידות, עוגות, רסקים, וכו')

[u]אולי גם על זה נפתח דף נפרד[/u]
D-: תארי לך! [u]זה[/u] כבר יהיה ממש הזוי...

טוב, באופן אישי שיטת היריה לכל הכיוונים פועלת עלי...
לא לכל הדיונים נכנסתי, נכנסתי [u]לזה[/u] - בגלל שהשם נראה כמו משהו שמענין אותי.

[u]דפים ארוכים מקשים על ההתמצאות וגם לא נראה לי שהייתי פותחת בדף רק בשביל לקרוא מתכונים טבעונאים בכללי, אלא יותר משהו ספציפי.[/u]
את זה ניתן לומר גם על הדף כיכר השוק. ברור שאם כל הודעה היהת מקבלת דף נפרד היו לה יותר מבקרים רלוונטים כי היא היתה לוכדת את מי שמעוניין בה מלכתחילה בלי לנבור בשאר ההודעות. אבל גם את הדבר ההפוך אפשר לומר, שמי שנכנס מסקרנות לדף אחד שמאגד את כל המתכונים יכול להחשף בבת אחת להרבה מתכונים ולא ללקא מפה ומשם..
דווקא דף טבעונאי שכותב בראשי הפרקים בתחילתו את כל המתכונים יכול להיות גם נח לתפעול וגם פחות מציף באתר.

[u]ג'ינג'ית, שוב סטינו מהנושא,[/u]
אורי, אולי גם על זה נפתח דף נפרד... מותר לסטות מהנושא... אנחנו דינאמיים כמו הטבע, לא?
לגבי ההזמנה לרסק הירוק, תודה גדולה :-) אבל שוב, ירוק ונא מנסיוני לא עושה לי טוב ואני לא בנוייה בשלב זה לעוד ניסויים.

[u]אפשר להוסיף ההערה[/u]
הערה שהדיון הזה הועבר לדף נפרד היא די מקובלת ונראית לי פתרון נכון

[u]הצילומים של אופק מעולים ומעוררי תאבון[/u]
מסכימה, אולי זה שווה את ריבוי הדפים
ובנוסף ריבוי הדפים אולי יש לו חסרונות, יגידו בעלי האתר אם זה מכביד על האתר, אני לא יודעת. אבל היתרון הוא שאני (מתענינת בגלידה או ברסק ולא בתמליא, למשל) יכולה מאד בקלות למצוא את מה שמתאים לי מתוך שפע הדפי טבעונאות שיש כאן. דפים ארוכים מקשים על ההתמצאות וגם לא נראה לי שהייתי פותחת בדף רק בשביל לקרוא מתכונים טבעונאים בכללי, אלא יותר משהו ספציפי.

[u]חוץמזה שאם פותחים לכל מתכון דף משלו, זה נותן הזדמנת לשים גם איזה 5 תמונות.[/u]
...אבל למה צריך 5 תמונות לכל מתכון? מבט על, מבט צד, חתך רוחבי...?
(בלי קשר, הצילומים של אופק מעולים ומעוררי תאבון).

ג'ינג'ית, שוב סטינו מהנושא, אבל בעניין כמות הדפים שאופק פתח, אני נוטה דווקא להסכים איתו. הסיבה לכך היא שרוב הדפים שווים דיון בפני עצמם. למשל הגלידה מעוררת דיונים על מתכונים ומה ואיך, התמליא מעורר שאלות על הקלתית והחומרים שבה, וכו' וכו'. בדיוק כמו הדף על הנבטים (למרות שאין מה להשוות את כמות התוכן, כי הנבטים מאוד מגוונים).
חוץמזה שאם פותחים לכל מתכון דף משלו, זה נותן הזדמנת לשים גם איזה 5 תמונות. אם כל המתכונים יופיעו תחת אותו הדף, תראי שם, אם כך, 50-200 תמונות (תלוי בהשקעה), וזה לא פראקטי לדפדוף.

אני כן מסכים לגבי [po]טבעונאות שאלות ותשובות[/po] - אם דף מסויים יוצר דיון די קצר וסופי, אפשר להעבירו לדף השאלות והתשובות.

בנוסף אני מוכרח לציין שהעריכה שאופק עשה לא בהכרח מושלמת, אבל חלקה נובעת פשוט מטענות שלך (למשל טענת שהוא פשוט אומר שמזון חם לא מחמם, אז הוא שינה את שם הדף. מכאן אין לדיון בסוגייה הספציפית ההיא ערך).
אופק, אתה מוזמן לשפר קצת את העריכה. למשל אפשר להוסיף ההערה למעלה שג'ינג'ית התייחסה לטענות ה- (ולהוסיף אותן או להפנות לדף הרלוונטי).

ובנושא עצמו, ג'ינג'ית,
אני מבין שאת תל אביבית.
תהיי מוכנה לבוא לביתי ולטעום רסק ירוק ייעודי עבורך? (דל חומציות ומרובה ערכים)

[u]ג'ינג'ית שלום ותודה על ההשקעה בכתיבה - העברתי את הדיון בנוגע להאם תזונא מתאימה לכולם לעמוד זה. לעמוד [po]אוכל חם לא באמת מחמם[/po] היה פוקוס ספציפי.. כמו העמוד [po]טבעונאות לאיזון המשקל[/po] (שגם הוא גלש להאם תזונא מתאימה לכולם). בהחלט כשאני כותב יש סיכוי טוב שאסתכל על הדברים מנקודת המבט שלי, שהיא מהכיוון הנא, וכך גם כשפתחתי את העמוד על מזון חם והאם הוא מחמם[/u]

כן, רק שעיקרת את מחצית מההודעות שלי מתוכן. אני הרי מגיבה להודעות שלך הפותחות את הדף [b]ההוא[/b]. בלי ההודעות הפותחות את הדף המקורי ההודעות שלי חלולות לפחות בחלקן. אגב, בדף המקורי ציינת מס' הודעות שבהן מלבד ההתייחסות שלך [b]למזון נא והקשר לחימום,[/b] אתה מציין באותה נשימה כמה מזון נא כשהוא אבסולטית נכון וטוב לכולם ומחמם ומה לא, לעומת מזון מבושל. לכן, בהודעות הפותחות אתה דף המקורי שזרת שני נושאים, וההפרדה נראית לי מלאכותית.
יש לי תחושה שכמות הדפים המציפה את האתר בנוגע לטבעונאות נובעת מרצון לספר את נפלאות המזון הטבעונאי עד שבכל פיפס הנוגע לכך יש דף. אני נהנית לקרוא ונהנית להשתתף לפעמים, אבל ברמה הפרקטית-
למה אי אפשר לרכז את כל מתכוני המזון הטבעונאים בדף אחד? למה דיונים על מזון נא ועל סגולותיו לא יכולים להתרכז בדף או שניים? מזון נא מחמם או מקרר, מרפא או מזיק, מעניק נעורים נצחיים או מזקין? למה כל השאלות יחד לא יכולים להוות חלק מדיון מעמיק ופורה בדף אחד ומטבעו של דיון לאפשר לדיון להיות פורה מכמה זוויות? אגב, בדר"כ יש קשר לנושאים. חימום לבריאות, מזון בריא לויטליות ועוד.

לשם השוואה, אני יכולה לפתוח דפים על "[po]מאכלים מרוקאים מחממים[/po]" (החריף החריף.. אי אפשר שלא, מבושל או נא לצורך הדיון) "מזון [u][po]מרוקאי מעניק[/po] _שפע _בריאות ואהבה" "[po]סופגנייה מרוקאית[/po] " "[po]מתכון למופלטה מרוקאית[/po]" "[po]מתכון לפלפלים מרוקאים קלויים[/po]" "[po]ההיסטוריה של[/po] הפלפלים [/u][po]הקלויים המרוקאיים[/po]" "[po]המזון המרוקאי בעמים [/po] קדומים" "בריאות [po]הנפש בזכות המאכלים המרוקאים[/po]"


או שאני יכולה לרכז מתכונים מרוקאים בדף אחד, עם תתי סעיפים ועוד דף שעוסק בדיון תיאורטי על המזון המרוקאי. ישנה כמות בלתי רגילה של דפים על מזון טבעונאי עד לרמה בה כל חומוס ויוגורט ורסק ירוק פותחים דף ועוד דף ועוד דף.

מאחר ודיברת על סוגיית העריכה הנה דוגמאות קטנות:
דוגמא רלוונטית לדף הזה:


או
"אנונה בעונה"
"תאנה בעונה"
[po]רסק ירוק[/po] ועוד..
[po]מדור מתכוני אוכל חי[/po]
לא הכל אמור להיכנס לדף האחרון?

או
[po]טבעונאות כהצהרה פעילה למען שלום וחיים[/po]
[po]טבע האדם אהבת החיים[/po]
כנ"ל?

[po]טבעונאות שאלות ותשובות[/po]
יכול לרכז עוד הרבה דפים אחרים (טבעונאות באקלים קר ועוד).


אין לי עניין לבקר את המהות, אני נהנית לקרוא ולהשתתף לפעמים, שלא לדבר על להחמיא על הכשרון והצילומים רק באמת, זה נראה טו מאצ', גם מעקר את הדיון שהתפתח באופן טבעי בדף המקורי - כשנוצרת הפרדה, וגם כשמחפשים דף ב"מה חדש" - אחד לחמישה דפים עוסק בטבעונאות/ליקוט כשאת רובם אפשר לרכז (הפניתי חברה לאתר באופן טבעי והיא חשבה שהיא הגיעה לאתר של טבעונאים, ולא שיש עם זה איזושהי בעיה, זה לא ממש הסתדר לה עם זה שנולדתי עם המנגל ביד... אבל זה יכול להמחיש את חוסר הפרופורצייה לטעמי).

אופק
[u]התברכת בבריאות טובה וכנראה גם בגנטיקה מוצלחת, ואשריך[/u]

וגם במזג מעולה :-)
יותר מהתזונא אני מקבלת השראה מהדרך שלך לקבל ביקורת!

ג'ינג'ית שלום ותודה על ההשקעה בכתיבה - העברתי את הדיון בנוגע להאם תזונא מתאימה לכולם לעמוד זה. לעמוד [po]אוכל חם לא באמת מחמם[/po] היה פוקוס ספציפי.. כמו העמוד [po]טבעונאות לאיזון המשקל[/po] (שגם הוא גלש להאם תזונא מתאימה לכולם). בהחלט כשאני כותב יש סיכוי טוב שאסתכל על הדברים מנקודת המבט שלי, שהיא מהכיוון הנא, וכך גם כשפתחתי את העמוד על מזון חם והאם הוא מחמם.
אני מקבל את המשוב שלך לגבי שם העמוד - ואני משנה אותו לשאלה [po]האם מזון חם באמת מחמם[/po] - בהחלט לא הייתה הכוונה שרק יענו לשאלה "כן", אבל בכל זאת אני מעוניין שההתמקדות תהיה סביב השאלה.

אני לא מבטל את נסיונך האישי - ובהחלט מקבל שהניסוחים שלי לא היו עדינים מספיק בשביל להבהיר מאיפה אני עומד. אני מציע (ואני מבין כעת שעדיף בפעם הבאה שאשאל קודם אם את מעונינת שאציע.. או פתוחה לשאלות) שיכול להיות שיש חלון אחר לתזונא שדווקא כן יתאים לאלו עם רגישות כרונית בקיבה. התזונא, כמו הצמחונות, זה עולם גדול מדי ומאד לא ספציפי ויש בתוכו אינספור אפשרויות, גם לשלבי המעבר, וגם לאורח חיים בר קיימא. לכן משפטים גורפים כמו "הצמחונות מתאימה לכולם", או "הצמחונות לא מתאימה לכולם" הם בעייתים.. יש צמחונות של לחם וחמאת בוטנים, ויש צמחונות צבעונית ומגוונת, ויש צמחונות אורגנית.. אני מעדיף לומר משפטים פחות אבסולוטיים כמו .. "כמה שיותר" מזון נא יטיב לרובינו.. אז למשל הצעתי לבחון האם הבחירות באות ממקום של אמונה בבריאות או חששות מחולי. הצעתי לבחון מחדש את ההנחה שבישול מפרק סיבים.

אני בהחלט מבין את הפרמטר של מסורת בבחירת המזון שלנו.. אני חושב שמאד חשוב לקחת את המסורת בחשבון, ולמצוא דרכים לשלב אותה במציאות אותה אני יוצר מדי יום כאשר אני עדיין מסנן את החלקים שאינם משרתים אותי. [po]מדור מתכוני אוכל חי[/po] רבים הם בדיוק הפוקוס הזה, של הכנת מזונות מסורתיים (כמו [po]חומוס חי[/po]), וזה מאד מרגש אותי כשאנשים טועמים ואפילו מעדיפים את החומוס הזה על החומוס "הרגיל". יש גם לטקעס ב{{}}[po]קציצות ולביבות נאות[/po], גם שם אמרו לי שמאד קרוב למקור.. והכיף הגדול האחרון זה מרק הבורשט ([po]מרקים חיים[/po]). אני זוכר שהייתי אוכל את זה עם יוגורט בתור ילד, אבל רק אצל סבתא שלי.. ודווקא אמא שלי לא ממש אוהבת בורשט - אז אפשר לומר שאני אפילו "מחייה" את המסורת מחדש..

באופן דומה גם ברית מילה.. אני מבין את הצורך בארוע משפחתי לחגיגת הולדת הילד (והילדה), ואת הצורך בייעוד מסוים ושיוך לשבט.. ואני יכול לקחת את הדברים האלה לחגיגה מסוג אחר שמצד אחד מכבדת את המסורת ומצד שני גם מכבדת אותי ואת התינוק..

אני מאד מעריך אותך על הדיון כאן, את עוזרת לי לשפר ולרכך את כושר הביטוי. תודה.

אכן, גם אני חושבת ש"אוכל חם" פירושו "אוכל מבושל" ולכן היפוכו, "אוכל קר" מתייחס לאוכל חי (=לא מבושל).

ואגב, הסיבה שאני מסוגלת לאכול פירות בבוקר של יום חורף קר, מה שלא הייתי מסוגלת במשך כל ימי חיי, היא מפני שאחרי שלוש שנים של טיפולי אייפק מאסיביים עם תמיכה של טיפולים סיניים ותמציות פרחי באך וחותמי מרפא ועוד - סוף סוף נרפאתי כמעט מכל האלרגיות שלי והשתפרה זרימת הדם בגופי ואולי יותר מכל התחלתי לספוג חומרים מהמזון שלא ספגתי במשך שנים.
אז [b]קודם[/b] הייתי צריכה להבריא (וזה לקח שנים!)
ורק אחר כך יכולתי לאכול פירות ביום קר בלי לסבול מזה.
לא הפוך.

_כלומר.. הרסנו את מערכת העיכול עם אורח חיים לקוי.. ועכשיו נמשיך לבחור באורח חיים לקוי כי כשאנחנו מנסים אורח חיים טבעי יותר.. זה קשה. אחד הדברים שאני הכי מתחבר אליהם בטבעונאות בעולם כ"תנועה".. זה האמון שבריאות משגשגת זוהי זכות בסיסית וזמינה לכל ייצור בטבע, כולל בני האדם המתורבתים. על דרך השלילה זה הסרוב לפסימיות בנוגע לבריאות.
עכשיו, מה שכן, יש מקום לדיון בדרכים שונות למעבר לאורח חיים טבעי יותר. יש אנשים שנמצאים במצב בריאותי לקוי - עוברים בן לילה לאוכל חי.. וסובלים.. ואז שופטים אוכל חי כמשהו "לא טוב"..._

אני מתחילה להבין שזו שיטה כזו, שברגע שאני סותרת משהו מהטענות שלך,
בתחילה אתה מאשים אותי כחולה שלא האמינה בתורה לחלוטין, במקום להתייחס נקודתית לטענות שלי
לאחר מכן, אתה מאשים אותי כמשתתפת שלקחתי את זה אישית.
ולבסוף אתה מפנה אותי לפתיחת דף בנוגע להעצמה או האשמה?! שזה בכלל להתרחק מהנושא שלשמו התכנסנו. בטענה שסטינו מהנשוא שלשמו התכנסנו כשהנושא הוא בדיוק כפי שהסברתי לאורי - לחלוטין עוסק במזון נא לעומת מזון לא נא. חימום וקרור היו רק התרוץ לפרוש שוב את המשנה כמה התמדה באכילת מזון נא בלבד (רק מזון נא ורק תמיד) תהפוך אותנו למאושרים ובריאים.

כמה מניפולציות יש כאן, אולי לא מודעות - להתרחק מהטענה הבסיסית שלי שאוכל נא לא תמיד טוב, ולא לכולם. כך או כך בשני המקרים לא רק שאתה לא נותן מענה ענייני לטענות שלי, אלא שאתה מונע כל סיכוי לדיון בנושא שאם פתחת בגינו את הדף כנראה שחשוב לך לעורר בו עניין.

מצד שני, אני קוראת עכשיו את שם הדף ואני קולטת. לא רצית לדון. קבעת עובדה: אוכל חם לא באמת מחמם. התכוונת שרק מי שמסכים עם הטענה או רק מי שמוכן להסכים לה בכל פה יכתוב כאן?

בהתחשב בעובדה שפתיחת הדף הזו מצטרפת לפתיחת דפים אחרים בשבחו של האוכל הנא, החיוניות שהוא מעניק, כוחות הריפוי שלו ויכולת החימום שלו- אני לחלוטין חושבת שהשורה התחתונה שלך בכל דף היא שאכילת מזון נא היא היא התשובה לחיים בריאים אולטימטיביים וכו'. לכן גם אם הדף עסק בתכונת האוכל הנא לחמם או לא- אני מסכימה עם פלוני אלמוני:
[u]למה מכבסת המלים הזו? הנושא הוא [po]האם תמיד בריא לאכול נא[/po]?[/u]

אגב, שים לב שלרגע לא סתרתי את נסיונך האישי, לא יצאתי כנגד התחושות שלך שאוכל נא מחמם, בריא ועושה לך רק טוב. להיפך, כתבתי שהייתי מתה לטעום רסק ירוק, ושיופי לך שאתה מסוגל לאורח חיים כזה. כן הדגשתי שלא לכולם זה מתאים ולא תמיד. יתרה מכך זה יכול להזיק - ופה ציינתי את נסיוני האישי. פה אתה נכנסת וביטלת את הנסיון שלי והמציאות שלי, התורה שלך הרי בסדר, זו אני עם הנסיון הדפוק שלי שלא הלך לי, או שהמטפלים שלי היו רדיקליים, או שאני לא סבלנית כלפי שינוי ההרגלים עד לכדי גרימת נזק לדור הבא ומה לא. המציאות שלי כפי שאני חוויתי אותה לא זוכה להתייחסות עניינית מצידך וכנראה שאתה באמת לא מעוניין בדיון או בהחלפת דעות והתנסויות. אולי רצית מקום לפרוש את משנתך (לדוגמא: "אם תתמידו באכילת מזון טבעונאי, תוך שנה תרגישו.. " "אנחנו מאמינים באמונה שלמה" שלמה, בטוח? שוב, נבואות ועוד נבואות) בלי הפרעות ולכן אתה מפנה אותי לפתוח דף אחר או להמשיך את הדיון בדף הפרטי. העניין הוא שמדור שלם על מזון נא, טבעונאות ועוד מדור על לקטים וכולם ככולם עוסקים בניסים והנפלאות של המזון הנא - בלי שתאפשר לביקורת אחת להיות חלק לגיטימי מהדיון פה - מפחיד. אתה אורמ שזה הופך אישי ואני אומרת אין כאן שום עניין אישי מבחינתי, אלא סימנים מובהקים של משנה של אדם אחד שבטוח שהוא ראה את האור וכל השאר בחושך. מעניין מה אפלטון היא אומר על זה..

לגבי הצאצים שלי ובריאותם- אין סיכוי בעולם שמי מילדיי לא יהנה קבוע מהתבשילים המסורתיים מבית סבתא המדהימה שטומנים בחובם מסורת של ידע, חום, אהבה, ונשמה של דורות על גבי דורות של נשים במשפחה המרוקאית החביבה שלי. תבשילים שמעניקים לגוף ולנפש יותר חום ממה שטון עלים ירוקים ונאים יכולים לחולל!

ושוב בנושא שקצת סטה מהדף, לגבי חומציות, אז יש פה שני שונים.
לימון למשל - הוא אולי "חומצי" כי הוא מכיל הרבה חומצה ציטרית. בגלל זה לא אוכלים לימון ככה (למרות שיש אנשים שכן), במיוחד לא עם בעיותייך.
מצד שני - הוא מתפרק בגוף אל מחזור הדם, פירוק בסיסי. מה זה אומר? זה אומר שהרכב המינרלים שבו כזה שמאפשר פירוק בסיסי. עד כמה שידוע לי, זה קשור אך ורק להרכב המינרלים בו.

תזונה מעודדת "בסיסיות" לא מתכוונת בהכרח שנאכל לימונים כל היום (אבל כן חסה).
רסק ירוק של 4 בננות עם קצת חסה, חוביזות, מלוכיה, גדילן... נראה לי שיעשה לך טוב. מעט סיבים, הרבה שפע של כל טוב, ומעט חומצה אם בכלל.

ג'ינג'ית - שמעת את המשפט בו אני אומר שאם לא תאמיני בבריאות לא תחווי ריפוי - לנבואה שילדייך לא יירפאו. אם ככה שמעת אותי אז מובן לי למה נפגעת והכל כאן הופך לאישי...

אנחנו באים מתפיסות שונות.. אמונות שונות.. משקפיים שונות.. אכן באופן מאד דומה אני לא חושב שמשקפיים זה פתרון טוב בטווח הארוך - הליקוי רק מחמיר עם הזמן - ויש אלטרנטיבות עם תוצאות שמרשימות אותי יותר (יש כבר עמוד על זה איפשהו נכון?). אני חושב שחבל בשלב זה להמשיך לזרוק לאוויר דוגמאות שאת תופסת בדרך אחת ואני בשנייה בצורה די עקבית.. כלומר אנו די מקובעים בתפיסות שלנו כרגע. "דתי", "פשטני", "קיצוני".. מילים שמטרתם לרסס \ לסיים את הדיון.. אז בואי נסיים את הדיון ונפסיק לרסס.

_אה, יצא המרצע מן השק. אם התאוריה מתנפצת מול המציאות, אז המציאות לא בסדר...
האשמת החולה היא משהו שקורה גם ברפואה הקונבנציונלית וגם בגישות אלטרנטיביות, אופק, וזה בדיוק מה שעשית כאן (ועוד הוספת איום שהיא גורמת נזק לילדיה. הגזמת). הנה ההסבר לזה שהגישה שלך לא עובדת עליה: זה באשמתה. וכאשר אתה מתייחס לכל חריג פוטנציאלי לתאוריה כאל עוד משהו שמוכיח את התאוריה, עברת מתחום התאוריה לתחום הדת._


בדיוק. ותודה על ההבנה המדוייקת של העמדה שלי ועל ניסוח הממצה שלך [po]תמי גלילי[/po] . לפעמים כדאי להוציא את "הרעש" מהכתובים, להחליף את המילים מזון בריא, ונא ועוד כמה, ו - עולה מניפסט דתי. לא רק פה, אלא בהרבה מאוד שיחות/ מאמרים/ כתבות על התזונה הבריאה והמרפאת ומה לא.

שותפה שלי בתור הזהב של האולקוס שלי למדה נתורפתיה, ומאוד רציתי שמשהו כבר יעזור לי, שוב ושוב שלחתי אותה למרצה שלה עם שאלות: "הסיבים לא טובים לי" "החומציות מטריפה אותי" ותמיד התשובות היו חוזרות על עצמן, משהו בנוגע לסבלנות וקבלה של התהליך ועוד כמה. הקשבתי לעצמי הרבה קודם ואחרי התנסות מול 3 מטפלים נתורפתיים, סינית אחת, והמרצה החביב של השותפה אמרתי שלום לנושא והתאמתי לעצמי את מה שנכון לי, אגב, אופק, לא כי מטפל אחד אכזב או שיטה קיצונית גרמה לי לפסול באופן שטחי את השיטה כולה (שזה בערך מה שאמרת בתגובה הראשונה- ושוב סימפטום האשמת החולה מתבטא פה). ניסיתי בכל דרך לקבל את העקרונות, אבל הגוף דחה אותם.

[u]בחירה בחיים בנוגע למזון זה לא קיצוניות כשכל ייצור אחר בטבע עושה זאת. הקיצוניות היא להקפיד לאכול מזון מעובד כל יום. בחירה בחיים זה קיצוני כמו [po]שלחיות בכיף ללא נייד[/po] זה קיצוני.[/u]
הטענה שבחירה במזון הנ"ל היא אל קיצונית כי כל ייצור אחר בטבע עושה זאת מדברת בעד עצמה.

כל יצור אחר בטבע גם לא לובש בגדים, לא מרכיב משקפיים ולא עולה על שולחן ניתוחים מבחירה להציל את חייו ועוד שאר גורמים שאנחנו, יצורים תבוניים שכמותינו למדנו לייצר ולהשתמש בהם. אולי אני אוותר על המשקפיים שלי בשם "הטבע", וזה בכלל לא יהיה קיצוני לפי ההנחה שלך, כי כל ייצור אחר בטבע עושה כך. רק שאני לא אוכל לקרוא מילה ממה שקורה פה, שלא לדבר על ללמוד, וסתם לחצות כביש בלי להיפגע.

אגב, הבלנדר ממנו אתה מכין את הרסק הירוק- הוא לא קיים בטבע. הרכב שאיתו אתה נוסע ללקט - לא קיים בטבע. המחשב הזה שגורם לכולנו להגיע לרמות בלתי מוגבלות של ידע, קשר, התאגדות, הנאה והתפתחות - לא קיים בטבע.

גם הבטחון הטוטאלי שלך במה שהמזון שלך מייצר בעבורך צריך להיות מוטל בספק, אם אתה מצהיר שאתה ספקן (ואני אישית לא השתכנעתי). כבר כתבתי בדף הליקוטים את השאלה האם עלים ופירות הגדלים באזורים מזוהמים מפיח מכוניות (למשל) באמת בריאים? יכול להיות שפרי מרוסס מפרדס במושב מרוחק יותר בריא משסק שנקטף באבן גבירול. או לחילופין יכול להיות שפרדסים רבים שכוחי אל וקסומים שרובינו נהנים לקטוף מהם בטיולים רגלים - יושבים על מצבור מזוהם של תרכובות באדמה שאכילה מהם הרבה פחות "אורגנית" ונקייה ממזון מפוקח בשטח חקלאי מטופח עשורים (למשל בקיבוץ). ישנם אזורים נרחבים בארץ שבנויים על פצצה מתקתק, סליקים ישנים, בורות שקבורים בהם חומרים כימיים ושאריות חומרים מסוכנים ממלחמות ועוד. שלא לדבר על כל אזור שקרוב לשפך מים, שכמיטב המסורת הישראלית יש סיכוי לא רע שבעל מפעל באזור מוביל לשם חומרים מסוכנים שמחלחלים לאדמה, אותה אדמה שמניבה הרבה עלים אכילים ועצי פרי באזורים שנראים לחלוטין פסטורליים.

קיצר, לא בעד חשיבה של שחר לבן, בטח לא בעד פשטנות של הדברים. אנחנו חיים בעולם כל כך מורכב, אנחנו יצורים מורכבים, ולעניין המזון- גם הוא יותר מורכב ממה שהתכוון הבורא המקורי שלו. עכשיו נשאר לברור מזה מה שמתאים לכל אחד.גם אם מערכת העיכול שלי היתה מקבלת בברכה את כל העלים הירוקים וחבריהם - לא הייתי ממהרת לקבוע שהמזון שלי בריא ומנחמם ושאר תכונות אלוהיות. האדמה והאויר שהירקות שלנו נושמים וגדלים בהם מורכבים מכל כך הרבה חולרות שרק מדגישים כמה החיים בעידן של היום מורכבים וכמה נכון יהיה להסתכל על התמונה הרחבה בצורה באמת ספקנית ומעמיקה, והרבה פחות ביצירת קשרים פשטניים בין טבע= נא= בריא= התזונה האולטמטיבית לעומת מעובד= לא טבעי= לא בריא(שלא לדבר על מזיק כפי שאמרת)= תזונה לא ראויה.

לא כל מה ש"טבעי" הוא טוב ולא כל מה שטוב הוא בהכרח "טבעי".

לגבי המשפט הזה שהילדים שלי לא יירפאו ושאר נבואות. דת, כבר אמרתי?

תמי תודה. ג'ינגי'ת העלתה נקודות מסוימות - ואני כותב בעיקר סביב הנקודות האלו - לאו דווקא ספציפית למקרה האישי של גי'נגי'ת.. אלא יותר ספציפית לנושאים שאני מתעסק בהם וחושב עליהם באותו הרגע. הרי לא שאלתי את ג'ינג'ית מספיק שאלות בשביל לדעת מה קורה שם בכלל. לכן אני מדבר על הנקודות שעולות בכלליות. מי שקורא כאן יקח מזה מה שמתאים לו - אבל אין לי כאן שום נסיון לאבחן את גינ'ג'ית ולהציע לה פתרונות ספציפיים.
אז הנקודה שציטטת אותי מדבר עליה היא החשיבות שיש לאמונה שלי בבריאות משגשגת כזכות בסיסית, ואיך אני אחראי למציאות שלי. עבורי הגישה הזו מעצימה.. אבל איך שהוא זה מתפרש כגישה מאשימה..
אז בהחלט תודה על המשוב הזה.. כי זה אומר שאני צריך לעבוד ולהשתפר בלנסח את עצמי בצורה שלא תתפרש כך! חוץ משילוב מרגיעונים.. להזכיר בדבריי שאני כותב הרבה בשביל עצמי וזה עוזר לי לחשוב "בקול רם".

ג'ינג'ית שלום - יוצא שדיברתי מעלייך ולא אלייך ואני מודה לתמי גלילי שהסבה את תשומת ליבי לעניין. כפי שאמרתי - הדברים שאמרתי לעיל הם בנוגע לנושאים מסוימים שעלו שמעסיקים אותי ומעניינים אותי.. אין כאן שיפוט שמכוון אלייך אישית כלל וכלל. כל טוב ולבריאות.

[po]ג'ינ ג'ית[/po] , כל מילה.

[u]אם את מאמינה שאולקוס זה מצב כרוני ומשלימה עם זה שאי אפשר לאכול כל כך הרבה דברים מהטבע במצבם הטבעי - זוהי המציאות שתיצרי לך ולילדייך והסיכוי שתרפאי קטן, לא משנה כמה "מומחים" טבעונאים או לא.[/u]

אה, יצא המרצע מן השק. אם התאוריה מתנפצת מול המציאות, אז המציאות לא בסדר...
האשמת החולה היא משהו שקורה גם ברפואה הקונבנציונלית וגם בגישות אלטרנטיביות, אופק, וזה בדיוק מה שעשית כאן (ועוד הוספת איום שהיא גורמת נזק לילדיה. הגזמת). הנה ההסבר לזה שהגישה שלך לא עובדת עליה: זה באשמתה. וכאשר אתה מתייחס לכל חריג פוטנציאלי לתאוריה כאל עוד משהו שמוכיח את התאוריה, עברת מתחום התאוריה לתחום הדת.

תן לי להציע, במלוא הכבוד, שההתנסויות שלך ששימשו בבניית הפרדיגמות שלך פשוט לא כוללות מקרים כמו שג'ינג'ית מתארת. אבל זה לא אומר שהם לא קיימים,וכשמספרים לך עליהם, זה המקום לבדוק את הפרדיגמות שלך. התברכת בבריאות טובה וכנראה גם בגנטיקה מוצלחת, ואשריך, אבל - תאמין או לא - [b]לא כולם כאלה[/b].

סליחה נורית,
חשבתי שאת מדברת על זמן הווה.
לוקחת חזרה כל מילה

[u]באמת אשה שמקשיבה לגוף שלה..................[/u]
ומהיכן לדעתך אנשים מגיעים לתובנות? מנסיון של אחרים או מנסיונם הם?

היא נשאלה על התזונה שלה בדיוק מהמקום הזה שרוצה מסיבות שונות ומשונות לוותר על הבדיקה האישית ולאמץ תאוריות שאולות.
היא סרבה לתאר את התזונה שלה ושיתפה אותנו בחויה האישית שלה, שגם היא בצעירותה היתה במקום הזה.

[u]היא הזכירה את הנוהג שהיה לה לאכול כל בוקר על הבוקר חצי אשכולית כי כך הומלץ לא זוכרת איפה. והיא המשיכה במנהג הזה למרות שהגוף שלה אמר את שלו חד משמעית. שזה עושה לה רע.[/u]
באמת אשה שמקשיבה לגוף שלה..................

המורה שלי לפלדנקרייז קראה פעם לגישה שלך, כשנשאלה לגבי התזונה שלה, "מקרונוירוטיקה".
הגישה שמאמינה שיש תזונה אחת שמתאימה לכולם למרות [u]שהגוף אומר את דברו חד משמעית[/u].
היא הזכירה את הנוהג שהיה לה לאכול כל בוקר על הבוקר חצי אשכולית כי כך הומלץ לא זוכרת איפה. והיא המשיכה במנהג הזה למרות שהגוף שלה אמר את שלו חד משמעית. שזה עושה לה רע.

זה כמו כששואלים אותי האם לישון על מזרן קשה או רך, על הצד או על הגב. אין מזרון שמתאים לכולם יש רק את הדבר הזה שקורה במפגש בין המזרון הספציפי הזה לאדם המיוחד הזה.
גם בתזונה אין תזונה אחת שמתאימה לכולם. כל אחד צריך למצוא את התזונה שמתאימה לו אישית. וגם כאן אי אפשר לברר ולנוח עם המסקנות כי בתקופות שונות של החודש בגילאים שונים במצבי רוח שונים וכו' התזונה שמתאימה משתנה שוב.
אי אפשר לוותר עם הבדיקה האישית ולסמוך על רעיונות. למרות שהרעיונות האלה בעלי הגיון ברזל.

אני לא ממתלהבי המיצים.. ואכן תלוי בשיטת הכנת המיץ ישארו קצת סיבים (פחות ממה שיש במזון מבושל וזה היה רב הנקודה של מה שכתבתי עבורך - שמזון צמחי מבושל ומזון צמחי לא מבושל - אותה כמות סיבים!). דרך אגב למה דווקא מיץ תפוזים ורימונים.. יש נטייה לקטוף את שני אלו בוסר.. אז המיץ באמת עוד יותר חמוץ.

[u]מזכירה לי דת[/u]
מה שנראה לי מזכיר לך, זה שהאמונה של האדם הכותב פחות שקופה כאשר היא שונה ממה שרגילים אליו. אני אסביר, כולנו חוקרים, כותבים, פועלים, מתוך אמונה מסוימת. אם זוהי האמונה הרווחת סביבינו זה יהיה פחות ברור לנו. ואם אנו באים מרקע "חילוני" שהרבה פעמים מפתח "אנטי" לדת וכל מה שקשור בה (כולל אמונה, למרות שגם בחילוניות אנו פועלים מתוך אמונה), אז כל מי שמדבר מתוך אמונה אחרת.. אנחנו פתאום נבחין שיש כאן עניין של אמונה ולכן נגיד "מזכיר לי דת". אמונה נובעת מהעדר ספקות.
דווקא הדת (כפי שרובינו מכירים אותה - הממוסדת) כופה עלינו אמונה (על ידי הירארכיה סמכותית שנגמרת באלוהים אחד) בכך שהיא יוצרת העדר ספקות מבחוץ.

המדע ברובו כפי שאנו מכירים אותו היום, זה הרבה פעמים כלי המופעל על ידי אינטרסים מסוימים על מנת לייצר ספקות. ולכן אני בא ומספר על הספקות שיש לי לגבי המדע...

עכשיו אני ספקן די רציני.. וגם לי יש מחסומים בכל הקשור לדת. הטוטאליות שבאמונה מפחידה.. אבל עם הזמן אני לומד על סוג טוטאליות אחר.. טוטאליות טבעית שבאה מבפנים.. כמו האהבה שאני מרגיש לבת שלי.

בכל תחום אני (וכל אחד אחר) עושה אפלייה לפי האמונה שלי. שהיא הבחירה שלי. האמונה היא שאני חלק מהטבע ולכן אין שום סיכוי שמזון פחות טבעי יהיה יותר טוב לי ולא משנה כמה אני חולה. זה לא פנאטיות. זה מחויבות למצוא פתרונות ממציאות שאני לא מתיימר לשלוט בה. הפנאטיות היא ההתמכרות לשליטה הטוטאלית.

בחירה בחיים בנוגע למזון זה לא קיצוניות כשכל ייצור אחר בטבע עושה זאת. הקיצוניות היא להקפיד לאכול מזון מעובד כל יום. בחירה בחיים זה קיצוני כמו ש{{}}[po]לחיות בכיף ללא נייד[/po] זה קיצוני.

אם את מאמינה שאולקוס זה מצב כרוני ומשלימה עם זה שאי אפשר לאכול כל כך הרבה דברים מהטבע במצבם הטבעי - זוהי המציאות שתיצרי לך ולילדייך והסיכוי שתרפאי קטן, לא משנה כמה "מומחים" טבעונאים או לא.

[u]לא רק בנושאי חולי[/u]
אני מסכים איתך לגבי זה שכל אחת מאיתנו בתהליך משלה. בהחלט רלוונטי כאן המושג "דוקסטור" - בן אדם שמעצים אחרים למצוא פתרונות בעבור חיים בריאים יותר. ההפך מדוקטור.

לבריאות!

[u]בנוסף על כך, וכאן אנו חוזרים לעניין הסיבים - יש אנשים שחושבים שצריך תקופה של ניקוי וריפוי, במיוחד לאנשים עם מחלות כרוניות, במעבר לאורח חיים בריא יותר. שתי דוגמאות לשלב "ניקוי וריפוי" הן [po]צום רק עם מים[/po] [po]וצום מיצים[/po] - בשני המקרים אנו (הפעם באמת) מורידים את הסיבים מהתפריט שלנו.[/u]

ועל זה בדיוק דיברתי! בדיוק בהודעה למעלה אני מציינת שמיץ תפוזים למשל או רימונים, כדוגמא זה כמו לשפוך חומצה לקיבה מודלקת. ואתה בא וכותב משהו על פסימיות ומצרף קישור לצום מיצים או מים. מיץ אחד של פרי אי אפשר לשתות באולקוס פעיל או דלקת. מיצים?! ושוב, מיצים?! אלו בדיוק התשובות שקיבלתי מרוב המטפלים האלטרנטיביים שהייתי אצלם (חוץ מהאייפק נדמה לי, אבל גם שם לא היותוצאות שלא חד לאחד, אבל היה יותר שפוי) לשנותא ורח חיים והרגלים רעים ועוד. אם החולה הכורני, להלן אני חוזר ואומר שהוא לא יכול לשתות רבע כוס מיץ, או לאכול אגוזים (כי זה מ א ו ד מכביד על הקיבה שגם ככה במשבר) ברמה הכי בסיסית, פשוט לא יכול לבלוע, כי מיד שורף לו בבטן, ויש צרבות, ויום שלם על מיצים יכול פשוט לעכל לו את הקיבה, אז מה נשאר? יש פה קיבעון בלתי רגיל (לא שלך אופק, כי אתה לא מטפל ולכן לא אמור להבין את נושא החולי ובכלל את העובדה שזה לא תמיד עובד) של הרפואה האלטרנטיבית (ואני לא רוצה לספר על חולה קרוהן שהכרתי שהגיע למיון עם שילשולים דמיים בגלל תפריט נטורפתי). ואני מדברת כאחת ששמה המון כסף ותקוות בתחום (ועדיין מאמינה שפה ושם יש דברים טובים בנתורפתיה ושות') אבל קיצוניות משני הצדדים היא הרסנית.

לגבי ההבדל בין עמילנים לסיבים, לא מכירה את זה, אני זוכרת שאחד המטפלים שלי אמר לי שהבישול מפרק סיבים, אבל יכול להיות שגם עמילנים, ושם העבודה העיקרית. אני מרגישה הבדל אקוטי בין אכילה של ירקות טריים למבושלים (גזר, לפת ועוד) מה שבטוח זה שהבישול "מעבד" באופן כללי את הירק וחוסך למערכת העיכול עבודה ולכן הוא קל יותר.

[u][po]עם מים[/po] [po]וצום מיצים[/po] - בשני המקרים אנו (הפעם באמת) מורידים את הסיבים מהתפריט שלנו.[/u]
עם מים אתה באמת מוריד את הסיבים, אבל אתה גם משאיר את הקיבה ריקה. חולה אולקוס רציני לא יכול לשבת שעתיים בלי לאכול משהו (קטן אפילו ורצוי פחמימתי) בלי להתקפל מכאבים, ואלו אל כאבים טובים, שהתגברות עליהם למרות רק מקדמת. אלו כאבים שמאותתים שהקיבה במשבר, היא "מעכלת את עצמה" במקום מזון.

לגבי המיצים- זה שסחטת את המיץ לא אומר שניקית את הסיבים. אולי יש פחות, אבל עדיין יש ועוד איך סיבים. מי שחולה מרגיש בזה יופי.
אפשר להתווכח אם הרסנו את מערכת העיכול ועכשיו הזמן להיפטר מהרגלים רעים וכו' עד מחר. גם אם "הרסנו " את מערכת העיכול בתזונה הלא נאה והלא מבושלת (לצורך הדיון) - לא כל מערכת הרוסה ניתנת לריפוי בדרך אחת שהיא חזרה בתשובה למזון נא או לא מעובד בהדרגה או שלא. אני למשל לא מסוגלת לאכול אורז מלא, האורז הרגיל שעבר עיבוד - קל יותר לעיכול בקיבה הרגישה שלי.

אגב, יש ילדים, תינוקות, פעוטות שנולדים עם רגישויות על במערכת העיכול, חסרים באינזימים, בעיות מכניות באיברי העיכול והסינון ועוד וגדלים כך בלי קשר להרס המערכת - ומה לעשות, הם לא יכולים ואסור לתת להם סיבים/ מאכלים חומציים/ ועוד מיליון דברים אחרים.
אני פשוט חושבת שהאופטימיות הקיצונית הזו בדרכו של מזון מסויים ורק הוא (נא, טבעוני, צמחוני, לא מבושל - לא משנה על מה הדיון) לתקן עולם - יוצרת נזק בריאותי לא מועט דווקא מכיוונה של הרפואה האלטרנטיביתש שרבות דובר בה על חשיבה אינדיבידואלית ועוד - ודווקא המנטרה החוזרת ונשנית של "תאכלו כך וכך ויהיה לכם טוב"בכל מחיר מזכירה לי דת "תבואו אליי בשבת, נעשה קידוש, תראו מה משמעות החיים". כאילו" מה שטבו לי, יהיה טוב גם לכם". אבל זה לא. אם לכמה אנשים טוב לאכול ירק טרי וחי כל יום ובכמויות - כיף לשמוע! זה לא עובד ככה אצל כל אחד, ולא רק בנושאי חולי, בכלל, זה פשוט לא עובד. הכי מרגיז זה לבוא ולומר שצריך שלנותה רגלים רעים ושאר אמרות שמאבדות מכוחן כשהגוף אומר את דברו חד משמעית.

אני זוכרת שאפילו תערובת צמחים שרקחה לי מומחית ברפואה סינית, מצמחים כלשהם שמיועדים "לחולי אולקוס", השביתה אותי לשבועיים מהעבודה כי בכל פעם שנשמתי- גם הקאתי. אחרי זה (מאז אני חכמה ושואלת מראש) שאלתי מה היה שם והסתבר שאחד לאחד היו שם חומרים מזיקים, כולם טבעיים, כולם צמחים די ידועים אגב, ומופיעים ברשת שמרגיעים כאבי בטן ועוד (רק שיש הבדל בין כאב בטן של קילקול קיבה, לכאב בטן מאולקוס, למשל מנטה למשל לרוב לא טובה לקיבה מודלקת, למרות שיש לה תכונות טובות אחרות). הסתבר שהמומחית לא מאמינה במה שאומרים לה חולי האולקוס (העוזרת שלה אמרה לי שזו לא פעם ראשונה שהיא שמעה ריאקציה קשה לנ"ל), ושהריפוי יבוא בהדרגה... ואם סלק לא טוב אז אולי לפת או מה שזה לא יהיה מאותה משפחה- מה שכמובן רק קידם אותי אחורה. בסופו של יום האולקוס החביב שלי, שטיפחתי שנים, לא קרא שהוא אמור להתנהג אחרת, מנטה לא עושה לו את זה, ירק טרי על קיבה ריקה מבחיל אותו, מיצים, לרוב לא בא בחשבון, והכי טוב לו זה מזון לא מלא נטול סיבים, נטול חומציות, נטול קופאין, שומן מינמלי ו- מבושל.

לגבי אנשים עם בעיות עיכול. [po]יונת שרון[/po] כתבה בעמוד [po]אמון במים מהטבע[/po]:
[u]אני חושבת שמי שרגיל לשתות רק מים ללא חיים (כאלה שמשרד הבריאות מאשר) כן כדאי לו להזהר ממים מהטבע, כי חיים בהם כל מיני יצורים שהבטן שלו לא רגילה אליהם[/u]
ועל זה באמת צריך לפתוח עמוד: [po]להמשיך בהרגלים רעים כי ככה רגילים[/po].

כלומר.. הרסנו את מערכת העיכול עם אורח חיים לקוי.. ועכשיו נמשיך לבחור באורח חיים לקוי כי כשאנחנו מנסים אורח חיים טבעי יותר.. זה קשה.

אחד הדברים שאני הכי מתחבר אליהם בטבעונאות בעולם כ"תנועה".. זה האמון שבריאות משגשגת זוהי זכות בסיסית וזמינה לכל ייצור בטבע, כולל בני האדם המתורבתים. על דרך השלילה זה הסרוב לפסימיות בנוגע לבריאות.

עכשיו, מה שכן, יש מקום לדיון בדרכים שונות למעבר לאורח חיים טבעי יותר. יש אנשים שנמצאים במצב בריאותי לקוי - עוברים בן לילה לאוכל חי.. וסובלים.. ואז שופטים אוכל חי כמשהו "לא טוב" בשביל אנשים עם בעיה בריאותית מסוימת. זה לא הולך ככה... קודם כל יש תזונא שהיא על בסיס אגוזים וזרעים חיים.. ויש תזונא על בסיס פירות... ההבדל בין שני אלו הוא תהומי ודווקא אנשים שבתחילת דרכם בטבעונאות נוטים לאכול הרבה יותר אגוזים וזרעים ולא מספיק פירות עסיסיים.

בנוסף על כך, וכאן אנו חוזרים לעניין הסיבים - יש אנשים שחושבים שצריך תקופה של ניקוי וריפוי, במיוחד לאנשים עם מחלות כרוניות, במעבר לאורח חיים בריא יותר. שתי דוגמאות לשלב "ניקוי וריפוי" הן [po]צום רק עם מים[/po] ו{{}}[po]צום מיצים[/po] - בשני המקרים אנו (הפעם באמת) [b]מורידים את הסיבים[/b] מהתפריט שלנו.

[url=http://www.rawfoodexplained.com/ulcers/stomach-ulcer.html]שלטון כותב על ריפוי אולכוס כאן[/url] בפרוטרוט.

סוסה אהלן - במהות העמוד הפרכת המיתוס שצריכת מזון בטמפ' גבוהה זה דרך טובה לחמם את הגוף כשקר.. כמו כן, מתבקש שנדבר (וויקטוריה ואחרים כאן עושים זאת) גם על השפעת מזון מבושל (חם או לא) על מערכות החימום של הגוף. אפשר לפצל את זה לשני עמודים ספציפיים אבל נראה לי שהחפיפה גדולה מדי ואין צורך בזה.

מה שכן, עלה כאן מיתוס נוסף (ע"י ג'ינג'ית) שיכול להוביל לדף [po]בישול לא מפרק סיבים[/po] ... "סיבים תזונתיים" זה מושג כללי למרכיבים בצמחים שאינם מתעכלים במערכת העיכול האנושית. עוד הגדרה.. פחממות מורכבות [b]שאינן עמילניות[/b]. פחממות מורכבות שהן [b]כן עמילניות[/b] (וזה לא סיבים) אכן "מתפרקות" בבישול (נושא גדול ובעייתי בפני עצמו).. אבל תאית למשל, אחת המפורסמות מהסיבים התזונתיים - בשביל "לפרק" (להביא למצב מסיס במים) אותה צריך לחשוף אותה לחום של 320 מעלות צלזיוס לפחות ולחץ של 25 MPa. גם אם חיממת את המזון למעל 320 מעלות (האם מישהו יכול להפנות אותי למקום בו כתוב לאיזה טמפ' מקסימלית מגיע [b]המזון[/b] באופן הבישול הרצחני ביותר?), מה שמאד לא סביר, בבישול אין חשיפה ללחץ כזה (אלא אם יש לך איזה מכונה מיוחדת שלא שמעתי עליה). הידע הזה יותר רלוונטי לתחום של איך מייצרים דלק כמו-פוסילי מחומר צמחי (המגיע ממקורות שחשופים לחום גבוה ולחץ גבוה לאורך זמן).

בישול "שובר" את המזון ועושה אותו נוח יותר לגמיעה.. אולם את האפקט המלאכותי הזה אפשר להשיג על ידי ריסוק (בבלנדר למשל) ללא האובדן וייצור הרעלים הנובעים מבישול (אקרילמיד).

ויותר טוב מבישול וריסוק.. ועל זה יש קונצנזוס, זה פשוט לעיסה איטית ויסודית בתוספת הרבה רוק, כך נשבור את המזון על סיביו בצורה אופטימאלית, ונתחיל את תהליך העיכול "על רגל ימין".

[u]וחומציות. אפשר לשאול על איזה חומציות את מדברת בדיוק? רסק ירוק הוא בסיסי מאוד[/u]
עלים מרוסקים הם עתירי סיבים וגורמים לתסיסה במערכת העיכול. וכן הם חומציים, לא לפי הגדרות נטורפתיות או סיניות או כל אסכולה אחרת באזור שבהן גם לימון הוא בסיסי אבל יכול להרוג מכאב מרוב חומציות חולה אולקוס ממוצע. נדמה לי שגם חלב נחשב בסיסי אבל תוסס בקיבה.

[u]סיבים מרוסקים מאוד (קטנים בגודל שלא תבחיני בהם - לא צריך אפילו ללעוס כמו שצריך[/u]
גם במיץ הדרים או ברוב מיצי הירקות יש סיבים" בגודל שלא תבחיני בהם". לקיבה המודלקת זה לא ממש משנה. מיץ תפוז הוא כמו שפיכת חומצה בקיבה מודלקת, שלא לדבר על מיץ רימונים ועוד שאר צרות.

[u]אני חושבת שאפשר לתחום אותו בחוקים (זה מקרר, זה מחמם וכדומה)[/u]
אני חושבת שיש בעניין בעיה. יש כמה וכמה אסכולות. הרפואה הסינית, הנתרופתיה, הקונבנציונלית ועוד. כל אחת יכולה לומר על מזון מסויים דבר אחר. אפשר לטעון לחוקיות, כמו שאנחנו עושים כאן... אבל אם כמעט כל חוק שני לא עומד במבחן המציאות שלך, אז אולי כדאי להגדיר מראש שאין חוקים אבסולוטיים ושזה עניין של ניסוי וטעייה. למשל, חולים במחלות של דרכי העיכול באותן המחלות בדיוק לא מסוגלים לאכול את אותם המאכלים, אצל כל אחד זה עובד אחרת. אפילו אם ניקח את הדוגמא של "מאכלים חומציים" שדיברתי עליהם למעלה, אז אותו חולה בשלב מסויים של המחלה לא מסוגל לאכול משהו אחד, ובשלב אחר הוא מסוגל, בלי קשר לרמת החומרה של המחלה, לפעמים הגוף מצליח להתמודד עם משהו מסויים ולפעמים לא. אין אפשרות קלבוע חוק כללי לגבי אותו מזון. או שחולה אחד לעולם לא יוכל להנות מזה (אלרגי למשל, בהנחה שהאלרגיה לא מטופלת ע"י אמצעים חיצוניים), וחולה אחר מסוגל לאכול זאת בסוף ארוחה (כשהקיבה לא ריקה למשל). אותם חולים באותן מחלות בדיוק- לא יכולים להימנע או לאכולא ת אותם מאכלים, כי זה כל כך אינדיבידואלי שלשום חוק אין אחיזה. רופא הגסטרו שלי (בתקופתו, היום שלום לי ולמערכת העיכול) - התחיל לתת לי רשימה של מזונות ,מותרים" ו"אסורים" כשאחרי כל אחד מהם הוא אמר לי "אבל תנסי, אולי לך זה יהיה טוב/ לא טוב" . בקיצור- תקחי את ההמלצות שלי בערבון מוגבל בהחלט. אז אפשר לומר שמאכל מסויים הוא חומצי/ כבד לעיכול/ אלרגני - אבל במבחן המציאות אין לחוקים האלה שום אחיזה, ולכן כתבתי [po]ש אני[/po] חושבת שאפשר לתחום אותו בחוקים (זה מקרר, זה מחמם וכדומה)_

אני חייבת לומר מנסיוני שדווקא ברפואה האלטרנטיבית יש הרבה יותר "איסורים" "והתרות" [b]חד משמעיות[/b] שכמעט והובילו אותי למיון. כל מטפלת נתורפתית שביקרתי אצלה או סינית (והיו כמה) הטילו וטו מוחלט על מזונות שלאורך השנים הוכיחו את עצמם כטובים. לעומת זאת מזונות שבמיידיות גרמו לנזק בלתי הפיך לגוף - הומלצו לי לאכילה, כי "לטווח הרחוק" זה אמור לרפא או משהו דומה. בתכלס' כשמקיאים דם אחרי יום של אכילה צמוד לתפריט עתיר סיבים - אין מקום להיצמד "לחוק" שסיבים טובים ומזון מעובד מזיק, כשחזרתי עם התוצאות למטפלות השונות נתקלתי בהרבה יותר נוקשות והיצמדות לתפריטים מאשר ברפואה הקונבנציונאלית (מה שהפתיע גם אותי). לכן, אני מדגישה, שחוקים לא יכולים לעניין המזון.

_אכילה של קישוא במרק שבושל שעה כך שהחום פירק את רוב הסיבים וכו'.
מה, חום מפרק סיבים??
איך?_
אם חום מצליח להתיך ברזל, בכלל לשנות מצבי צבירה, צורה, נפח, ושאר "ניסים ונפלאות" - אז לא ברור מה לא ברור.

[u]מים חמים מרחיבים כלי דם... בערך כמו אלכוהול אני מכירה המלצות להיזהר מחשיפה לקור אחרי שתית אלכוהול מחשש להתקררות.[/u]
את צודקת. התבלבלתי בעניין הזה. זכרתי שיש קשר בין אלכוהול/אקמול לחימום, אבל הקשר הוא הפוך :-D . אלכוהול דווקא נותן אשליה של חימום אבל למעשה הוא יכול לגרום להיפותרמיה. אלכוהול בכלל נותן תחושות מדומות, הוא יכול לייבש (כי הוא משתן) למרות שנראה כאילו הוא מרווה ועוד. לגבי אקמול זה ברור מאליו.

[u]לפי האגדה האורבנית (באמת אורבנית במקרה זה) ככה הומלסים מתים מקור לפעמים - שילוב של חשיפה לקור, עם אלכוהול.[/u]
גם אני שמעתי על זה. גם על התייבשות כתוצאה מהנ"ל. לפני שבועיים ראיתי בלילה הומלסית עם שמיכת חימום צה"לית, (מהאלומיניום) והיא רעדה מקור, למרות שהיה די נעים בחוץ.. מצד שני יכולות להיות לזה גם סיבות אחרות..

אני רוצה להבהיר לעצמי משהו:

כשאנחנו מדברים בדף הזה על 'אוכל חם' ו'אוכל קר' אנחנו מתכוונים ל'אוכל מבושל' ו'אוכל נא'?
כלומר, גם אוכל שבושל והתקרר נחשב ל'אוכל חם' לפי הגישה של הדף הזה?
(ידוע לי שכך הוא לפי האיורוודה למשל).

אם כן, כדאי לדעתי להבהיר זאת בראש הדף, כדי שלמי שנכנס לדף יהיה ברור במה מדובר.

<[po]סוסת פרא[/po] / [po]ה מערוך[/po]>

[u]אכילה של קישוא במרק שבושל שעה כך שהחום פירק את רוב הסיבים וכו'.[/u]
מה, חום מפרק סיבים??
איך?
[u]מים חמים מרחיבים כלי דם... בערך כמו אלכוהול אני מכירה המלצות להיזהר מחשיפה לקור אחרי שתית אלכוהול מחשש להתקררות.[/u]
ההרחבה של כלי הדם (במיוחד הקרובים לעור) גורמת לאיבוד גדול יותר של חום דרך העור.
לפי האגדה האורבנית (באמת אורבנית במקרה זה) ככה הומלסים מתים מקור לפעמים - שילוב של חשיפה לקור, עם אלכוהול.
אני מכירה תרופה (טבעית) שמשתמשים בה בשאיפה של אדים חמים, שמרחיבה ופותחת את כלי הדם במערכת הנשימה - וההנחיה החדמשמעית של היצרנית היא לא להחשף לקור כמה שעות לאחר השימוש.

[u]שמזון הוא מרכיב כל כך אינדיבידואלי שאני בספק אם אפשר לתחום אותו בחוקים.[/u]
אני חושבת שאפשר לתחום אותו בחוקים (זה מקרר, זה מחמם וכדומה) אבל מה [b]נכון[/b] לכל גוף לאכול, זה אישי לכל אחד ואחד.

[u]מים חמים מרחיבים כלי דם_... _בערך כמו אלכוהול[/u] אני מכירה המלצות להיזהר מחשיפה לקור אחרי שתית אלכוהול מחשש להתקררות.

[u]אני קוראת על הרסק הירוק כאן באתר לפעמים ואני מתה להתנסות אבל ברור שזה יעלה לי בצרבות, כאבי בטן ומה לא, כי זה עתיר סיבים וחומציות[/u]
סיבים מרוסקים מאוד (קטנים בגודל שלא תבחיני בהם - לא צריך אפילו ללעוס כמו שצריך).
וחומציות. אפשר לשאול על איזה חומציות את מדברת בדיוק? רסק ירוק הוא בסיסי מאוד (ההפך של חומצי).

אגב, הנסיון שלי הוא שאוכל נא קר (למשל גלידה) מחמם. גם שתי מומחיות לתזונה ע"פ הרפואה הסינית אמרו לי אותו דבר.

אני יכולה לדבר מנסיון של בחורה עם בטן רגישה. מזון קר לרוב, גורם למי שסובל מאולקוס/ דלקת בקיבה- לתחושה רעה.
מזון חם לעומת זאת מרחיב את כלי הדם (זה בדוק, בדיוק כמו שבקבוק מים חמים מקל כאב כי הוא מרחיב כלי דם כמו אקמול) - ומרפה את שרירי הקיבה "המכווצים". למי שיש קיבה שסובלת מדלקת (כמוני) זה מורגש אחד לאחד. מעט כפות ממשקה חם או ממאכל חם - ושריר הקיבה הופך ידידותי יותר למזון, הוא פשוט מתרפה. כשסבלתי בעבר מהתקפות של כאבים בבטן וכו'- רק מזון חם ומבושל הקל את הכאבים, מעין אקמול טבעי, כי זה באמת עובד על אותו עיקרון.

יתרה מכך, מזון מבושל עובר עיבוד בבישול שמקל על העיכול לרוב. כך שסיבים קשים, חומציות ועוד צרות במונחים של סובלים מדלקות ואולקוס בקיבה- הופכים ידידותיים לקיבה. למשל לאכול קישוא מוקפץ יותר מכביד על הקיבה (שנאלצת לפרק יותר סיבים) מאשר אכילה של קישוא במרק שבושל שעה כך שהחום פירק את רוב הסיבים וכו'.
כמובן שמושגים של נתורפתיה וכו'- סיבים דווקא אמורים להיות חיוביים יותר וככל שהמזון פחות מעובד כך טוב יותר. זה אולי נכון מבחינת ההרכב התזונתי בסיבים וכדומה- אבל למדתי ויעידו לא מעט סובלים ממערכות עיכול רגישות החל באולקוס, וכלה בקוליטיס ואלרגיות - שרוב העקרונות הנתורפותיים/ הטבעוניים פשוט לא מצליחים לעבור את מחסום מערכת העיכול הרגישה אצל חלק מהאנשים וזה כולל להשתמש רק במזון נא בטמפרטורת חדר.

אני קוראת על הרסק הירוק כאן באתר לפעמים ואני מתה להתנסות אבל ברור שזה יעלה לי בצרבות, כאבי בטן ומה לא, כי זה עתיר סיבים וחומציות. מה שאני אומרת, בשורה התחתונה, שמזון הוא מרכיב כל כך אינדיבידואלי שאני בספק אם אפשר לתחום אותו בחוקים.

לגבי חימום הגוף- מים חמים מרחיבים כלי דם, בערך כמו אקמול, בערך כמו אלכוהול כך שסביר שיש קשר ישיר ומובהק בין אכילת מזון חם לחימום טמפרט' הגוף (דרך כלי הדם).
אבל יש עוד עניין שנוגע להבדל בין מזון מבושל לנא, ובין מזון חם לקר.
אני יכולה לדבר מנסיון של בחורה עם בטן רגישה. מזון קר לרוב, גורם למי שסובל מאולקוס/ דלקת בקיבה- לתחושה רעה.
מזון חם לעומת זאת מרחיב את כלי הדם (זה בדוק, בדיוק כמו שבקבוק מים חמים מקל כאב כי הוא מרחיב כלי דם כמו אקמול) - ומרפה את שרירי הקיבה "המכווצים". למי שיש קיבה שסובלת מדלקת (כמוני) זה מורגש אחד לאחד. מעט כפות ממשקה חם או ממאכל חם - ושריר הקיבה הופך ידידותי יותר למזון, הוא פשוט מתרפה. כשסבלתי בעבר מהתקפות של כאבים בבטן וכו'- רק מזון חם ומבושל הקל את הכאבים, מעין אקמול טבעי, כי זה באמת עובד על אותו עיקרון.

יתרה מכך, מזון מבושל עובר עיבוד בבישול שמקל על העיכול לרוב. כך שסיבים קשים, חומציות ועוד צרות במונחים של סובלים מדלקות ואולקוס בקיבה- הופכים ידידותיים לקיבה. למשל לאכול קישוא מוקפץ יותר מכביד על הקיבה (שנאלצת לפרק יותר סיבים) מאשר אכילה של קישוא במרק שבושל שעה כך שהחום פירק את רוב הסיבים וכו'.

_היפנים אוכלים קר בחורף וחם בקיץ,
בדיוק כמו שיוטי כתבה!_

היפנים אוכלים קר בחורף וחם בקיץ,
בדיוק כמו שיוטי כתבה!

יוטי, ממה שאני מכירה דברייך נשמעו לי הפוכים:
[u]והם ממליצים לאכול אוכל חם בקיץ וקר (קריר ולא להגזים בקר כי זה פוגע בטחול-לבלב) בחורף.[/u]
אני יודעת על אוכל חם בחורף וקר בקיץ.
האם באמת התכוונת לכך, או שזו טעות הקלדה?

[u]יוטי, לא דיברתי על אוכל חם או קר, דיברתי על כך שהרפואה הסינית ממליצה לאכול יותר מזון מבושל בחורף (ללא קשר לטמפרטורה בה הוא מוגש) ויותר מזון 'נא' בקיץ- כמו סלטים, פירות, וכו'.[/u]
אז אני אמרתי בדיוק הפוך :-) .
האוכל ה'נא' נחשב אוכל קר.

[po]אנה בי[/po] שלום - במעבר לתזונה אחרת יש שלב מעבר שלעיתים מלווה בגאזים עד שהגוף מתרגל.. שמרתי פעם על כלב שאכל מעובד בשרי - ובחרתי לתת לו מעובד צמחוני אורגני (שק אחר בחנות הטבע) - היו 4 ימים של גאזים מזוויעים במיוחד.. זה היה קשה להיות בבית.. אבל אחרי 4 ימים - זה הפסיק.. אחר כך כשהבעלים חזרו - הם בחרו להמשיך להאכיל באוכל הרגיל המעובד.. ושוב 4 ימים של גאזים חבל"ז ואז רגיעה.
בנוסף על כך, רבים מאיתנו היום סובלים משחיקה של מערכות שונות בגוף שמתבטאת לעיתים בחומציות נמוכה בקיבה - שגורמת לעיכול קשה יותר כשאוכלים מזונות כבדים יותר מפירות. אורח חיים מאוזן משפר את חומציות הקיבה אבל עד אז אפשר לשתות מיץ לימון או חומץ כחצי שעה לפני הארוחות הכבדות יותר ולנשנש רק פירות במהלך היום.

הכנתי לי עכשיו גלידה, כי קר
סתםםםם הכנתי כי זה טעים ומשביע :-)

לילה טוב ואיחולים לכולם!

נו מחכה למומחים שיאמתו או לא, את דבריו של אופק, או
אופק: מה עם מאמרים לחיזוק טענותיך?

אני שמתי לב שאם אין לילדים טלויזיה ומחשב בבית-
הם רוב הזמן פעילים פיסית בפעילות גופנית, לומדים דברים שבאמת מעניינים אותם-
ואם מאפשרים להם- הם גם יוצרים !

כמו זרע - המכיל את הפוטנציאל האדיר לצמח או עץ בוגר ומקסים- כל עוד יש לו את התנאים הנכונים לעשות זאת-
כך גם הילד הקטן- וכך גם כל אחד מאיתנו (כולנו ילדים של החיים), אם יהיו לנו התנאים הנכונים- ונדע ללכת עם האינסטינקטים והלב- הפוטנציאל הוא אינסופי !

שמתי לב שהילד שלי מעדיף לאכול אוכל קר.

הבת מבקשת חימום קל ואם יצא טיפה יותר חם מ'פושר מינוס ' היא לא תאכל , גם לא אחרי זמן מה כשזה בטוח התקרר.

אנחנו לא טיבעונאים , ובכל זאת הרשימה אותי 'החוכמה' של הגוף שנשמרה בהם.

[u]סיבה נוספת לקושי שיש לרבים מאיתנו לסבול טמפרטורות קרות היא מפני שאוכל מבושל משבש קשות את מחזור הדם ברמה הנימית. לפי דר' אלכסנדר זלמנוף, מחבר “Sacred Wisdom of Human Body” (פריז, 1961) 80% מכל הדם בכל גוף אנוש נמצא בנימים ורק 20% בוורדים ובעורקים. נימים זעירים נסתמים בקלות על ידי חלקיקים גדולים לא-טבעית ממזון מבושל, והדם מפסיק לזרום באופן מספק.[/u]
הוכחות?
אני מאמינה שדבר כזה יכול לקרות כשיש שילוב בין מעי דליף לאכילת עמילנים, אבל מה הקשר לאוכל מבושל דווקא?

אשמח לקבל גם הפניות למחקרים לגבי הטענה שאוכל מבושל מחליש את האדרנל.

[u]לגבי הרפואה הסינית - ההתרשמות שלי היא, שבדומה לרפואה המערבית - המסה הקריטית בתחום מתעסקת במציאת שריפות (סימפטומים) וכיבויין [/u]
אתה באמת חושב כך? מעניין, אני דווקא התרשמתי מהרפואה הסינית ככזו שמחנכת למציאת איזון בחיי היום יום. נכון שיש מטפלים סיניים שעובדים יותר סימפטומטית אבל לדעתי זה בא מהם ולא מהגישה. (כמו שלצערי ניתן למצוא בכל תחומי הרפואה הטבעית, מטפלים ששכחו את המטרה האמיתית ומתעסקים בפני השטח)

ענבל - ויקטוריה מדברת במאמר על תחושת החום המיידית שיש בצריכת אוכל מבושל וחם - אבל הטענה היא שבטווח הארוך זה פוגע בגוף ודווקא מוריד את היכולת להתמודד עם קור. גם ויקטוריה ומשפחתה וגם משפחתי באופן לא מתואם ובמעבר לאורח חיים דומה - חווינו את העלמות הסבל שהיה לנו מקור.. ללא תלות בשליטה באש.

בהחלט דווקא בארץ נדיר גם בחורף (רק כמה שעות בלילה כשאנו מתחת לשמיכות) שהטמפ' ירדו מתחת לאפס.

לגבי הרפואה הסינית - ההתרשמות שלי היא, שבדומה לרפואה המערבית - המסה הקריטית בתחום מתעסקת במציאת שריפות (סימפטומים) וכיבויין (הפטרות מסימפטומים ללא שינוי מהותי באורח חיים אלא על ידי "תרופות", גם אם טבעיות) או אפילו ניתוק האזעקה (סילוק ההרגשה הלא נעימה מהסימפטום וזהו). כמו כל דבר בימינו, יש רק נישה קטנה שהיא איכות.. וכאן אני מסתכל דווקא על בריאות מנקודת מבט טאויסטית (איתה אני גם מזדהה בהיבטים אחרים של הוויה ומיניות) - עליה ניתן לקרוא [url=http://www.amazon.com/exec/obidos/ISBN=067164811X/]בספר המרתק הזה[/url] מאת המאסטר דניאל רייד שדווקא דוגל בתזונא:

"the various forms of heart disease are primarily the result of toxic impurities clogging blood vessels. This deprives the heart muscles and valves of oxygen and puts excessive chronic strain on the heart, which has to pump much harder than normal to push blood through a clogged circulatory system- a healthy heart pumps about 3,000 gallons of blood every 24 hours, but a heart under the stress of a clogged circulatory system must pump up to 25,000 gallons in 24 hours just to maintain sufficient circulation; obviously, such an 8-fold increase in heart strain soon leads to heart exhaustion and disease. The prime source of the blood impurities and deposits that cause heart disease is a diet composed entirely of denatured and cooked foods."

יוטי, לא דיברתי על אוכל חם או קר, דיברתי על כך שהרפואה הסינית ממליצה לאכול יותר מזון מבושל בחורף (ללא קשר לטמפרטורה בה הוא מוגש) ויותר מזון 'נא' בקיץ- כמו סלטים, פירות, וכו'.

[u]אגב, גם הרפואה הסינית תומכת בעניין זה.[/u]
אני שנה שעברה הגשתי עבודה באוניברסיטה על תזונה לפי עונות ברפואה סינית והם ממליצים לאכול אוכל חם בקיץ וקר (קריר ולא להגזים בקר כי זה פוגע בטחול-לבלב) בחורף.
יש שם גם הרבה ענין של טעמים לכל עונה אבל בסופו של דבר, בשורה התחתונה, זה די אינדיוידואלי לכל אחד לפי מה שהוא צריך פחות או יותר.

כששיניתי את אורח חיי לכיוון הטבעונאי... לא הייתי הר-אדם, ולא הייתה לי מחלה ממארת, כך שאין לי סיפור סנסאציוני שכזה לספר על ה"לפני" וה"אחרי". מה שכן, מאז שאני זוכר סבלתי מקור - במיוחד בכפות הרגליים והידיים.. לא משנה כמה כפפות וכמה גרביים - סבלתי.
תוך שבועות ספורים על טבעונאות התחושה הזו פשוט נעלמה.. ומספר חודשים אחר כך מצאתי את עצמי מפגין בחורף בעיר הכי קרה בארה"ב (מינאפוליס, לא כולל אלאסקה) לעידוד המודעות בנוגע ל-[url=http://www.economads.com/log20030113-20030503.php?pic=kfc%[po]2Fkfc1]KFC[/url] momo[/po]-erika-ofek.jpg&anc=11 ו-[url=http://www.economads.com/log20030113-20030503.php?pic=[po]31]לכיבוש עירק[/url] take[/po]-the-toys-from-the-[po]boys momo[/po]-[po]ofek 20030215[/po].jpg&anc=10, בנעלי פלאדיום דקיקות וספוגות ונהנה מכל רגע.. הרגשתי את הקור בחוץ ופשוט לא סבלתי ממנו יותר, נהנתי ממנו, כמו [po]גלידה מפירות ומאגוזים[/po]. מאז אני לובש גרביים אולי יומיים בשנה.. ולא משנה כמה רחוק אני מקו המשווה - אני בד"כ יחף. כמו כן אני מאד נהנה לרחוץ במים קרים, וכמובן לישון בחוץ כל השנה - איכות חיים עלייה אני מודה כל יום.

ראו גם: [b][po]מדור טבעונאות[/po][/b]

במספר עמודים (כמו [po]האם אוכל חם באמת מחמם[/po]) המתמקדים בטבעונאות הייתה גלישה לנושא הכללי יותר: האם תזונא\טבעונאות מתאימה לכולם או לא. מגיע לנושא זה עמוד משלו גם מכיוון שהוא מרתק בפני עצמו וגם על מנת לשמור על הפוקוס של עמודים אחרים. ([po]with passion[/po])

על מנת לא "לעקר" הודעות אני מביאה את ההודעות שפתחו את הדף המקורי [po]האם אוכל חם באמת מחמם[/po]: ([b]עורכת[/b])

כשחיים באזורים כל כך קרים, הגוף מסתגל לקור. לא כך הדבר כשחיים במדינה בה בנובמבר יש חמסין.
אני מסכימה לגבי אפקט החימום המלאכותי והמזיק בקפה, אולם מניסיון שערכתי על עצמי לפני שנתיים, מזון מבושל היה הכרחי עבורי בחורף כדי לשמור על חום הגוף. התקיימתי תקופה די ארוכה על פירות, ירקות, קצת לחם מלא ומעט מאוד מזון מבושל, אבל הגוף דרש תזונה מבושלת, והגיב בחיוניות עולה כאשר זה הגיע.
אגב, גם הרפואה הסינית תומכת בעניין זה.

[h=3]האם אנחנו יכולים לאכול נא באקלים קר?[/h]

מאת [url=http://www.rawfamily.com]ויקטוריה בוטנקו[/url] עם תרגום חפיף וברשות של [po]with passion[/po]

זוהי אחת השאלות הנשאלות ביותר בנוגע לתזונא.
אנשים בד"כ מאמינים שללא קערה של מזון מבושל ביום חורפי וסגרירי הם לא יהיו מסוגלים לשמור על גופם בחמימות נוחה. אני מכירה אנשים רבים שוויתרו על אורח חיים טבעונאי מתוך פחד שיהיה להם קר מדי במשך החורף.

בואו נסתכל על המצב מקרוב. האם 100 גרם של אורז יכולים פיזיקלית לשמור על חום של גוף במשקל 70 קילו? בשביל להתחמם מזה, מישהו יצטרך לשבת באמבטיה מלאה באורז חמים במשך 20 דקות.

אם כן מדוע אנו מרגישים חמימים יותר לאחר ארוחה מבושלת?

ארוחה חמה, כוס קפה, או כוסית קפואה של וודקה יחממו את גופינו באותו האופן. בכל פעם שחומרים קלוקלים מגיעים לדם דרך קירות המעיים, הם גורמים לגירוי האדרנלים, בלוטות האנדוקרין הנמצאות מעל לכליות. האדרנלים מיד מתחילים לייצר אפינפרין, נורפינפרין, ומגוון של הורומונים סטרואידים. הורמונים אלו ממריצים את מערכת העצבים הסימפתטית, לכן אנו מרגישים עירנות בהתחלה. כמו כן הם מכריחים את הלב לפעום מהר יותר ולשאוב כמויות גדולות יותר של דם דרך הגוף שלנו, מה שגורם לנו להרגיש חמימות. הרגשה זו לא מחזיקה זמן רב ואנו משלמים עליה מחיר כבד. לאחר 10-15 דקות הגוף שלנו נעשה מותש מביצוע העבודה היתרה, ללב דרושה מנוחה, מערכת העצבים נעשית משותקת, ואנו מרגישים עייפים, רדומים, ואף יותר קרים ממקודם. למרות זאת, אנו זוכרים רק את הרגשת החמימות מיד לאחר ארוחה חמה וחוזרים על מנהג תמצריצי זה שוב ושוב. מנהג מזיק זה שוחק את הגוף וכשסוף החורף מגיע, אנשים רבים מרגישים תשישות וכליון.

חורף אחר חורף של אכילה בכמויות של אוכל מבושל לא עוזרת לגוף האדם לעמוד טוב יותר במזג אוויר קר. להפך, אדרנלים מוחלשים בסופו של דבר לא יתפקדו כמו שצריך אפילו במזג אוויר חם. לדוגמא, רוב האנשים המבוגרים יותר מרגישים קר אפילו באמצע הקיץ. גרבי צמר וסוודרים הופכים להכרח עבורם.

סיבה נוספת לקושי שיש לרבים מאיתנו לסבול טמפרטורות קרות היא מפני שאוכל מבושל משבש קשות את מחזור הדם ברמה הנימית. לפי דר' אלכסנדר זלמנוף, מחבר “Sacred Wisdom of Human Body” (פריז, 1961) 80% מכל הדם בכל גוף אנוש נמצא בנימים ורק 20% בוורדים ובעורקים. נימים זעירים נסתמים בקלות על ידי חלקיקים גדולים לא-טבעית ממזון מבושל, והדם מפסיק לזרום באופן מספק.

אם אתם רוצים להרגיש חמימים באמת בעונה הקרה, טבעונאות היא בחירה בלתי נמנעת עבורכם. במשך החורף "הטבעונאי" הראשון יתכן ותרגישו קצת קר בגלל אדרנלים חלשים, אז שימו סוודר נוסף, תעשו אמבטיה חמה, או מספר שכיבות שמיכה. אם תתמידו ותשארו טבעונאים, האדרנלים שלכם ינוחו וישוקמו, מחזור הדם בנימים ישתפר, מערכת העצבים והלב שלכם באופן טבעי יתחזקו ללא שום חומר ממריץ מלאכותי.

תוך שנה תהיו מסוגלים לחוות קור יותר טוב מאי פעם. המשפחה שלי עוברת כעת את החורף "הטבעונאי" האחד-עשרה. כלל אין אנו מרגישים אי-נוחות מקור. בשביל הכיף, אנו קופצים לנהרות קפואים בהרים במשך כל השנה. למעשה, כך אנו חוגגים את חג המולד וערב ראש השנה (הגרגוריאני). אנו תמיד ישנים בחוץ גם כשיורד גשם או שלג. סרגיי, בני, לפעמים מחליק על השלג רק במכנסיים קצרים בלבד. ביתי, ואליה בקושי לובשת גרביים. איגור, בעלי, אוהב מאד לקחת אמבטיות שלג. אנו מאמינים באמונה שלמה שההתמדה שלנו בטבעונאות עזרה לנו להרגיש נוח בכל מזג אוויר ולא להרגיש קר.

תמי,
אני לא מוצאת שדברייך בהכרח סותרים את דבריי.
על הקשת הרחבה של אוכלי תזונה נאה נמצאים אנשים שונים שתפריטם שונה ומגוון וכן אחוז
המזון הנא בתפריטם שונה.
חלקם יכולים לאכול ברוקולי חי, חלקם יכולים לאכול רק ברוקולי מאודה וחלקם אולי ייאלצו להורידו לחלוטין מתפריטם.
כנראה שהסיבות לכך נעוצות הן באופיו של הגוף והן באופיו של הברוקולי...

אני אישית עדיין חושבת שבאופן טבעי נועדנו לאכול תזונה נאה (גם מן החי). אבל חיינו כיום רחוקים מסתבר מלחיות כפי שנועדנו על פי הטבע.

[u]ממש בקצרה, בעיקרון תזונה נאה אמורה להתאים לכולם.[/u]
ממש בקצרה, מה שבעיקרון ואמור זה לא בהכרח אומר...

[list=1]
[*] יש גם אנשים שאחרי תזונא של שנה ויותר שעשתה להם טוב חזרו לאכול גם מבושל כי זה עובד טוב יותר בשבילם. הפניתי לאתר של מישהו כזה בדף [po]תזונא מן החי[/po] .
[*] ויש דייאטה מבוססת-מדע וניסיון של אלפי אנשים בשם SCD שבה ממליצים לאכול רק ירקות ופירות מבושלים כדי לרפא את הקיבה, ורק אחרי זה לאכול גם נא.
[*] ויש לי ספר אי-בישול של שפית נאה מפורסמת שבו היא ממליצה לאדות קצת ירקות מסויימים (למשל, ברוקולי) כדי להפוך את המעטפת הסיבית שלהם לפחות בעייתית למעיים.
[/list]

בקיצור - בהחלט ייתכן שיש אנשים שתזונא [b]לא[/b] מתאימה להם, מסיבות שונות. איש איש ו. וזה לא חייב להיות בגלל שהגוף התקלקל.

[u]אולי זה פשוט לא מתאים לכולם?[/u]

ממש בקצרה, בעיקרון תזונה נאה אמורה להתאים לכולם. רק שהקיבה שלנו - הגוף שלנו "התקלקל" בעקבות אכילת מזון מבושל ומעובד כמעט מלידה. לפעמים צריך לתת לגוף זמן לא קצר כדי לעבור את התגובות הקשות שאת מתארת, ולאט זה מסתדר. מעבר לזה, שבהחלט ייתכן שמזונות מסויימים יגרמו לתחושה פחות טובה, ואותם צריך לאתר - אולי לאכול אותם בכמות עולה בהדרגה או לוותר עליהם.

אנה, אכלת הרבה אגוזים? לי אגוזים מסויימים לא עושים כל כך טוב.

פני איזה עשר שנים כשהתחלתי להתעניין בכל הנושא של אורך חיים בריא וטבעי וכחלק מזה גם בתזונה אז ניסיתי את התבעונאות (אומנם בלי ליקוט כי חייתי בעיר). זה אכן עוזר מאד להוריד מישקל (ירדתי מ-55 ל- 48 קילו) אבל זה עשה לי כזה בלגן בבטן!!! כאבים, גזים ,נפיחות נוראית- זוועה! ולא שאכלתי משהו מקולקל כי המצב הזה נמשך כל התקופה שאכלתי מזון נא (כמובן שמהצומח!).
אחר-כך הפסקתי עם זה והתחלתי לאכול רגיל והמצב הסתדר. והיו לי עוד נסיונות לחזור לתבעונאות ולצערי כולם הסתיימו באותו מצב העגום הנ''ל.
אולי זה פשות לא מתאים לכולם?