על ידי שערה_בכוס_מים* » 27 נובמבר 2013, 06:09
אני שעירה, ומשתדלת לרוב לא להוריד את השערות (אבל פעם בכמה זמן עושה את זה מטעמי נוחות חברתית, שמנסה להילחם בה..).
אני יוצאת כבר תקופה עם בחור שהוא ההפך המוחלט ממני בהמון דברים, רקע, מנטליות, דעות וכל השאר (נגיד, לא תתפסו אותו גולש ב
באופן טבעי). הוא מגלח את השערות שלו בכל מקום חוץ מהרגליים והידיים. מצחיק שגם בזה אנחנו שני הפכים. ולמרות הכל - יש בינינו משיכה וכימיה מטורפת וסקס מדהים.
עד כאן הכל מעולה, אלא שלאחרונה גיליתי שהשערות שלי מפריעות לו, אבל לא בגלל שהוא לא נמשך אלי אלא בגלל שהוא חושש מהתגובה של החברים/ משפחה/ סביבה שלו לעניין. גיליתי שזה בעצם החשש העיקרי שלו בהקשר של להפגיש אותי עם החברים שלו או בכלל לקחת את הקשר צעד קדימה.
כל האתגרים האחרים שהוא צריך להסביר לסביבתו - זה שאני מתלבשת מוזר (בגדים מיד שנייה בשילובים חריגים), שאני צמחונית, שמאלנית, אוהבת ערבים, משתמשת בסודה לשתייה כחומר טיפוח ועוד כהנה וכהנה דברים שכבר גרמו לבחורים בעבר להרים גבה ואף להציק - לא מטרידים אותו בכלל. רק הנקודה הזאת.
אני מבחינתי די רגילה להסתובב עם בחורים אשכנזים ליברלים רדיקליים וכו' שאצלם, גם אם רובם העדיפו שלא יהיו לי שערות, הם לא יעלו על דעתם לבקש ובטח שלא לדרוש שאעשה משהו בעניין. הבחור הנוכחי (שכל כך כיף לי להיות איתו דווקא בגלל שהוא כל כך שונה ממני) - ייאמר לזכותו שהוא לא בא בדרישות אבל כן העלה את הסוגייה, עם הרבה אי נעימות אמנם. הלכנו לאיזשהו ארוע שכלל שחייה עם חברים שלו והוא ביקש שאגלח. אני ממש התבאסתי, השיחה היתה קשה לשנינו, ובסוף אמרתי לו: ומה אם אני אבקש ממך לא לגלח את החזה? תסכים? והוא הודה שלא היה מסכים, ואז סיים את העניין ב"טוב, אני לא מבקש כלום, תעשי מה שאת רוצה". ברור שאחרי כל הפסטיבל הזה לא הייתי מרגישה נוח בחיים להופיע לארוע הזה עם שערות, ולכן גילחתי. והרגשתי חרא.
זה נורא מבאס אותי דווקא בגלל שעד עכשיו מה שהכי הקסים אותי אצלו זה היכולת שלו לקבל אותי בצורה כל כך שלמה ובלי שאלות על אף כל השוני, הוא הבחור שגרם לי להרגיש הכי נשית והכי סקסית שהרגשתי בחיים, ופתאום הקטע הזה נפגם, וזה גורם לי להרגשה פחות טובה, ופחות סקסית, גם כשזה רק אנחנו לבד. ומצד שני אני אומרת לעצמי אולי אני סתם חופרת (כרגיל), סה"כ אנחנו לא נפגשים עם החברים שלו בעירום כל יום, אז פעם בכמה זמן אני אעשה לו ג'סטה ואגלח, ביג דיל. זה רק השיער שלי, הוא לא מגדיר אותי, אני לא צריכה להפוך אותו לנושא כל כך חשוב ולהשקיע בו כל כך הרבה אנרגיה (נפשית). וגם - אני מרגישה שזה איזשהו מחיר שבא עם הקשר הזה שהוא באמת מפגש עולמות, שאני מרוויחה ממנו הרבה דברים, אבל זה גם מלווה בפערים וקשיים לפעמים.. והוא גם עושה ויתורים בשבילי (לא מעשן לידי. ולא אוכל בשר לידי, למרות שאת זה הוא גזר על עצמו). אז אולי אני כן יכולה להשלים עם הוויתור הזה?
אבל.. לא יודעת. שורט לי. גם ככה, כל נדבך בדימוי העצמי שלי נבנה בעמל רב וכל שערה הרוויחה את מקומה ביושר במאבקים פנימיים שלי עם עצמי, ועם התרבות השלטת, וקשה לי כשבא מישהו מבחוץ ומאיים על הסטטוס קוו הזה.
אם יש לכן הבחנות או תובנות אשמח לשמוע (לא מצפה לעצות מעשיות..). ואולי זה בכלל לא הדף המתאים, כי בעצם הנושא כאן הוא לא באמת שיער?.. לא יודעת
תבורכו על הדף המעולה הזה
אני שעירה, ומשתדלת לרוב לא להוריד את השערות (אבל פעם בכמה זמן עושה את זה מטעמי נוחות חברתית, שמנסה להילחם בה..).
אני יוצאת כבר תקופה עם בחור שהוא ההפך המוחלט ממני בהמון דברים, רקע, מנטליות, דעות וכל השאר (נגיד, לא תתפסו אותו גולש ב [po]באופן טבעי[/po]). הוא מגלח את השערות שלו בכל מקום חוץ מהרגליים והידיים. מצחיק שגם בזה אנחנו שני הפכים. ולמרות הכל - יש בינינו משיכה וכימיה מטורפת וסקס מדהים.
עד כאן הכל מעולה, אלא שלאחרונה גיליתי שהשערות שלי מפריעות לו, אבל לא בגלל שהוא לא נמשך אלי אלא בגלל שהוא חושש מהתגובה של החברים/ משפחה/ סביבה שלו לעניין. גיליתי שזה בעצם החשש העיקרי שלו בהקשר של להפגיש אותי עם החברים שלו או בכלל לקחת את הקשר צעד קדימה.
כל האתגרים האחרים שהוא צריך להסביר לסביבתו - זה שאני מתלבשת מוזר (בגדים מיד שנייה בשילובים חריגים), שאני צמחונית, שמאלנית, אוהבת ערבים, משתמשת בסודה לשתייה כחומר טיפוח ועוד כהנה וכהנה דברים שכבר גרמו לבחורים בעבר להרים גבה ואף להציק - לא מטרידים אותו בכלל. רק הנקודה הזאת.
אני מבחינתי די רגילה להסתובב עם בחורים אשכנזים ליברלים רדיקליים וכו' שאצלם, גם אם רובם העדיפו שלא יהיו לי שערות, הם לא יעלו על דעתם לבקש ובטח שלא לדרוש שאעשה משהו בעניין. הבחור הנוכחי (שכל כך כיף לי להיות איתו דווקא בגלל שהוא כל כך שונה ממני) - ייאמר לזכותו שהוא לא בא בדרישות אבל כן העלה את הסוגייה, עם הרבה אי נעימות אמנם. הלכנו לאיזשהו ארוע שכלל שחייה עם חברים שלו והוא ביקש שאגלח. אני ממש התבאסתי, השיחה היתה קשה לשנינו, ובסוף אמרתי לו: ומה אם אני אבקש ממך לא לגלח את החזה? תסכים? והוא הודה שלא היה מסכים, ואז סיים את העניין ב"טוב, אני לא מבקש כלום, תעשי מה שאת רוצה". ברור שאחרי כל הפסטיבל הזה לא הייתי מרגישה נוח בחיים להופיע לארוע הזה עם שערות, ולכן גילחתי. והרגשתי חרא.
זה נורא מבאס אותי דווקא בגלל שעד עכשיו מה שהכי הקסים אותי אצלו זה היכולת שלו לקבל אותי בצורה כל כך שלמה ובלי שאלות על אף כל השוני, הוא הבחור שגרם לי להרגיש הכי נשית והכי סקסית שהרגשתי בחיים, ופתאום הקטע הזה נפגם, וזה גורם לי להרגשה פחות טובה, ופחות סקסית, גם כשזה רק אנחנו לבד. ומצד שני אני אומרת לעצמי אולי אני סתם חופרת (כרגיל), סה"כ אנחנו לא נפגשים עם החברים שלו בעירום כל יום, אז פעם בכמה זמן אני אעשה לו ג'סטה ואגלח, ביג דיל. זה רק השיער שלי, הוא לא מגדיר אותי, אני לא צריכה להפוך אותו לנושא כל כך חשוב ולהשקיע בו כל כך הרבה אנרגיה (נפשית). וגם - אני מרגישה שזה איזשהו מחיר שבא עם הקשר הזה שהוא באמת מפגש עולמות, שאני מרוויחה ממנו הרבה דברים, אבל זה גם מלווה בפערים וקשיים לפעמים.. והוא גם עושה ויתורים בשבילי (לא מעשן לידי. ולא אוכל בשר לידי, למרות שאת זה הוא גזר על עצמו). אז אולי אני כן יכולה להשלים עם הוויתור הזה?
אבל.. לא יודעת. שורט לי. גם ככה, כל נדבך בדימוי העצמי שלי נבנה בעמל רב וכל שערה הרוויחה את מקומה ביושר במאבקים פנימיים שלי עם עצמי, ועם התרבות השלטת, וקשה לי כשבא מישהו מבחוץ ומאיים על הסטטוס קוו הזה.
אם יש לכן הבחנות או תובנות אשמח לשמוע (לא מצפה לעצות מעשיות..). ואולי זה בכלל לא הדף המתאים, כי בעצם הנושא כאן הוא לא באמת שיער?.. לא יודעת
תבורכו על הדף המעולה הזה