לא מחפשת עוד אנשים להציל, יש לי מספיק משלי תודה.

אני חושבת אחרת, דווקא המחשבה על לראות את אותו אדם איתי שישים שנה נוספות מדהימה ומרוממת.
אם נצליח לשמר את האהבה כאהבה ולא ככלא זה יכול להיות מדהים.
מציעה שינוי גישה - אם אינכם אוהבים מקומכם בנפרד, פוליאמוריה לא תשנה את זה.
ואולי עבורך יותר נכון להמנע מלהקשר ברגשות ארוכי טווח עד שתמצא בעצמך את המקום שרוצה אותם.


שמעתי היום מונולוגים שונים של יחידים וזוגות על התחושות שלהם כזוגות פוליאמורים ומונוגמים, על הצורך שלהם בחופש. לא הפתיע אותי, אבל שימח מאוד.
כל פעם שאני רואה את הפתיחות הזו אני מתרגשת מחדש, ומאחלת המון הצלחה בחקר סביב. הזמנתי אותם לדפי הפולי, למרות שלי אין מספיק זמן למחשב בעצמי. אם יבחרו להגיע אולי יתפתח שוב דיון למקום חדש.
_מוקסמת

ועד אז או בלי קשר, ממליצה שתחקור בעצמך, למה מטרידה אותך המחשבה על להזדקן ביחד?

המונוגמיה חייה ובועטת, אבל יותר ויותר אני שומעת על אנשים שלא מרוצים ממנה. תוהה מתי אנשים מעל גיל 35 יעיזו לפתוח את הפה ולספר, משיחות שערכתי הצורך לאתר עוד אנשים שפתוחים ליותר ממונו בוער ומכלה יותר מידי חלקות טובות

אני איתך אלה
ואת לא יודעת אפילו כמה את צודקת
המונוגמיה משעממת ומדכאה את יצר החיים
רק מהמחשבה לראות את אותו הפגר או הפגרית 50 שנה מתפגרת לידך במיטה בא לי למות.....
הצילי אותי אלה................................|אוף||אוף||אוף||אוף||אוף||אוף||אוף||אוף|

המונוגמיה חייה ובועטת, אבל יותר ויותר אני שומעת על אנשים שלא מרוצים ממנה. תוהה מתי אנשים מעל גיל 35 יעיזו לפתוח את הפה ולספר, משיחות שערכתי הצורך לאתר עוד אנשים שפתוחים ליותר ממונו בוער ומכלה יותר מידי חלקות טובות

יש הרבה מונוגמיות. המונוגמיה שלי לא פשטה את הרגל, היא אפילו די משגשגת, יחסית לזמנים משבריים שכאלה. אני לא מחוייבת לתאוריות של זמני.

המונוגמיה לא פשטה את הרגל!
מונוגמיה היתה תמיד חיגרת ופיסחת. חסרה לה אפשרות טכנית לפשוט את הרגל.

_לבן : (מ-16.5.05) - לא אהבתי את תשובתך (התייחסותך).
א. לכל אם שם יש חמולה משלה שגם בה יש זכרים לרוב שעובדים למען החמולה המטריארכלית. אלא שבהשפעת המערב, הזכרים היום, מחפשים לעצמם התנהלות מתחצפת וכלכלית עצמאית. פעם שם הזכר היה"סרח" תלוי במגורים ומחיה בבתים ובמשק של הנשים בחמולה שלו, ובנוסף, בהשפעת המערב, הנשים (סבתא, אמו אחיותיו)גם איבדו את סמכותן עליו.
ב. מוסד הזוגיות הנישואין במערב לא מחזיקים (כפי שאמרת) מעצמו אלא נכפים ונאכפים על הנשים יום יום ע"י לחץ חברתי/הפליה בוטה וכפיה דתית משכורות נמוכות הפליה ושובניזם (שלא לדבר על רצח על רקע "חילול כבוד האב/בעל/אח/החמולה הזיכרית").
ג. ושלילת חופש הפרט כחסרון (תמורת היתרונות כביכול) אינה שויונית.
ד. לחד-הוריות היום אין חיי חמולה שהעוזרת/תומכת
ה. נשים נולדו לתוך מצב קיים ולא יודעות שפעם היה ואפשר אחרת וטוב יותר. הן גם לא יודעות שמהפכת השובניזם היתה מלחמה אכזרית ורצחנית במשך מאות שנים ושבמהלכה רק בארופה הועלו כ-40 אלף נשים על המוקד (כשכלל האוכלוסיה אז היתה 500 אלף !).
ו. הן גם (בינתיים) לא יודעות שאפשר לקיים "משפחת אם" מוצלחת (וזה בעצם הפיתרון האולטימטיבי) ע"י קומונות נשים (סטרייטיות)! -והביטוי הארוטי עם זכר/ים מבחוץ לא בעיה לאף אשה.
ז .1. עליה להוריד מסדר היום את הנישואין (שמבטאים בעלות הזכר וזכות קניין על האשה)

1. לחבר אליה (מתי שתרצה) כמה גברים למשק הבית וכלכלתו ו-בהנהלתה -
2. ובלבד שהילדים לא יהיו מזרעם של הגברים שאיתה (חשוב!).- אל דאגה, יהיו גברים שיסכימו.
3. במחקרים נמצא שגברים שחיים במחיצת אשה בריאים יותר מאושרים ומאריכים ימים יותר מגברים שחיים בגפם ולההפך אצל נשים -נשים שחיות "בגפן-בלי בן זוג" בריאות יותר מאושרות ומאריכות חיים יותר מנשים הגרות עם בן זוג -וזה אומר דרשני!! (ניסוח לא צד חזק אצלי)_

(עיבוד התחלתי) (מישו מוזמן לעשות פוטושופ) (ותרגום לעברית עדכנית - הטקסט בן 5 שנים)

צוויל

(ניסוח לא צד חזק אצלי)
וחבל כי כתבת דברים מאוד מעניינים (חוץ מהביקורת על דברי בן בתור הקדמה.)
מישהו יכול להפוך את הטקסט הזה לקריא? לא רק מבחינת תגובת גוש

לבן : (מ-16.5.05) - לא אהבתי את תשובתך (התייחסותך).

א. לכל אם שם יש חמולה משלה, שגם בה יש זכרים לרוב שעובדים למען החמולה המטריארכלית. אלא שבהשפעת המערב, הזכרים היום, מחפשים לעצמם התנהלות מתחצפת וכלכלית עצמאית. פעם שם הזכר היה"סרח" תלוי במגורים ומחיה בבתים ובמשק של הנשים בחמולה שלו, ובנוסף, בהשפעת המערב, הנשים (סבתא, אמו אחיותיו)גם איבדו את סמכותן עליו.

ב. מוסד הזוגיות הנישואין במערב לא מחזיקים (כפי שאמרת) מעצמו אלא נכפים ונאכפים על הנשים יום יום ע"י לחץ חברתי/הפליה בוטה וכפיה דתית משכורות נמוכות הפליה ושובניזם (שלא לדבר על רצח על רקע "חילול כבוד האב/בעל/אח/החמולה הזיכרית").

ג. שלילת חופש הפרט כחסרון (תמורת היתרונות כביכול) אינה שויונית.

ד. לחד-הוריות היום אין חיי חמולה שהעוזרת/תומכת

ה. נשים נולדו לתוך מצב קיים ולא יודעות שפעם היה ואפשר אחרת וטוב יותר. הן גם לא יודעות שמהפכת השובניזם היתה מלחמה אכזרית ורצחנית במשך מאות שנים ושבמהלכה רק בארופה הועלו כ-40 אלף נשים על המוקד (כשכלל האוכלוסיה אז היתה 500 אלף !).

ו. הן גם (בינתיים) לא יודעות שאפשר לקיים "משפחת אם" מוצלחת (וזה בעצם הפיתרון האולטימטיבי) ע"י קומונות נשים (סטרייטיות)! -והביטוי הארוטי עם זכר/ים מבחוץ לא בעיה לאף אשה.

ז.1. עליה להוריד מסדר היום את הנישואין (שמבטאים בעלות הזכר וזכות קניין על האשה) 2.לחבר אליה (מתי שתרצה) כמה גברים למשק הבית וכלכלתו ו-בהנהלתה - 3. ובלבד שהילדים לא יהיו מזרעם של הגברים שאיתה (חשוב!).- אל דאגה, יהיו גברים שיסכימו. 4. במחקרים נמצא שגברים שחיים במחיצת אשה בריאים יותר מאושרים ומאריכים ימים יותר מגברים שחיים בגפם ולההפך אצל נשים -נשים שחיות "בגפן-בלי בן זוג" בריאות יותר מאושרות ומאריכות חיים יותר מנשים הגרות עם בן זוג -וזה אומר דרשני!! (ניסוח לא צד חזק אצלי)

מאיפה נוצר הצורך החברתי לשים וטו כזה גדול על פוליגמיה?
זה צורך חברתי די חדש ודי מערבי, האיסלם, וגם ברוב אפריקה חיים חים פוליגמיים, בקרב אצולת אירופה בימי הביניים והרנסנס היו נישואים מטעמים פוליטיים וחיי אהבה עם פילגשים. אז אני לא בטוחה שנכון לומר שיש וטו כל כך גדול על פוליגמיה. גם היהדות לא אסרה את הפוליגמיה עד חרם דרבנו גרשום וגם זה חל רק על יהדות אשכנז (עד קום מ"י).

מיתוס האהבה הרומנטית תורם לחיזוק האידיאל המונוגמי
ואולי גם איזה אינטרס קפיטליסטי שתורם לעיצוב המשפחה המודרנית (שיש הרבה חוקרי חברה הטוענים שהיא ניסוי שלא הצליח ועתיד להשתנות)
אולי שווה לך לקרוא את אוה אילוז - האוטופיה הרומנטית (אני לא הצלחתי היה לי קצת משעמם, אבל יש גם ספר שלה בהוצ' האונ' המשודרת - קצר יותר).

< Pלונית מהגגת הגיגים בשעת בוקר מוקדמת אחרי הנקה >

אני חוזר לתשובתי הקודמת: 'לצערי איני בקי באורחות שבט ה'Nashi', נסעתי עם החב' הגיאוגרפית עם מדריכה בשם גליה דור שוודאי יודעת יותר.'

לעצם העניין, וללא כחל וסרק, העניין הוא לא בזוגיות הנבחרת וצורתה (פוליגמיה, מונוגמיה או ...) כל איחוד מקנה יתרון לחברים בו ותמורת היתרון שולל חלק מחופש הפרט של החבר בו. זוגיות של נשואין להולדת צאצאים היא כנראה מהמשתלמות ביותר - ממקסמים את היתרון וממזערים את החסרון - זו הסיבה שה'מוסד' הזה מחזיק כל כך הרבה זמן בכל כך הרבה מקומות.

נכון שהטכנולוגיה בשלוש מאות השנים האחרונות שיבשה קצת את המערכת, ולאדם (נקבה וזכר) יש יותר זמן לעצמו, למחשבותיו ולרצונותיו - והאתר הזה מלא בבעיות שיוצר עודף הזמן לבני אנוש (נקבות וזכרים כאחד).

ההולך בדרך המלך יגיע רחוק זכותך לרדת מדרך המלך - שנסללה בעצמות אבותינו - אך אל תחפש/י אשמים ואל תלינ/י על ...., כי רק את/ה תישא במשא.

אולי עדיף בלי משלים שרק מבלבלים עוד יותר,משום שהם עצמם אינם מובנים ואינם מסבירים טוב יותר את הנמשל? (הגבר כשופר? וכמנוף?)

השאלה היא פשוטה: האם אתה יודע מה התפקיד והתרומה של הגברים לנשים ולילדים בשבט שתיארת והאם יש להם תפקיד ותרומה?

כש המשל (מטאפורה, אלגוריה) ו הנמשל יתאימו - יבוא המשיח, אמרו חכמנו. רציתי לבטא את הרעיון שלמרות ש ברירת המחדל של הטבע הן המין הניקבי, הרי מצא הבורא לנכון להוסיף שופר להן - את המין הזכרי. האבולוציונים יגידו 'לצרכי גיוון ומניעת ניוון', הדתיים יגידו 'זה מעשה בראשית' ואני אומר 'להקל המשא על הנקבה'. הפמיניסטיות יגידו 'עוד טובה כזו - ואבדנו' ואני אומר שהחוכמה באשה היא היכולת והידע להשתמש בשופר ( מנוף ) זה שהטבע נתן.

אם את/ה מרגיש/ה שגופך, נפשך והקרובים לך הם משא - יש לך בעיה, או במילים יותר פשוטות - לא תמיד 'העולם דפוק' לעיתים 'את/ה הבעיה '.

אז השאלה חוזרת: אם הנשים גם אחראיות לבית ולילדים וגם אחריות לפרנסה, מה והאם הגברים תורמים לאישה ולילדים, ומה ההבדל בינן לבין אימהות חד-הוריות המגדלות ילדים ללא גבר?
מצטרפת לליאורה.

לבן: ל ליאורה: ' מה תורם המפתח לדלת ? '
לא יודעת. בשביל מה דלת צריכה מפתח? אפשר לפתוח ולסגור אותה גם בלי מפתח. מפתח נועד רק בשביל לנעול אותה. מה זה נותן לדלת שאפשר לנעול אותה?
המשל עצמו לא מובן, ולא מובן מה הקשר שלו לנמשל. ועוד יותר: לא מובן מה הרלוונטיות למצב הריאלי בשבט שתיארת.
הרי כך כתבת: עבדו 'כפול' במובן של הקמת בית, הולדת ילדים ו אחריות לגידולם ובנוסף אחריות בהבאת הפרנסה
אז השאלה חוזרת: אם הנשים גם אחראיות לבית ולילדים וגם אחריות לפרנסה, מה והאם הגברים תורמים לאישה ולילדים, ומה ההבדל בינן לבין אימהות חד-הוריות המגדלות ילדים ללא גבר?

לבשמת: _הגברים לא "תורמים למשפחה את הזרע" - הזרע הוא לא המשפחה שלהם!
לא להתבלבל!
הזרע שייך לאמא!!! בחברות האלה.
הגבר הולך עם קשר הדם , לא עם קשר הזרע.
אתם מבינים את ההבדל הזה בין חברות מטריארכליות לחברות פטריארכליות? הגבר תורם למשפחה שלו , שבתרבות כזאת היא המשפחה של סבתא שלו, של אמא שלו, של אחיותיו. הוא מפרנס את סבתא, את אמא, את הדודות, את האחיות, ואת הילדים של האחיות והדודות._ וכו' וכו'

תודה על ההסבר ועל ההבחנות החשובות.

לדעתי המונוגמיה אכן פשטה את הרגל. רוב הזוגות שאני מכירה, תלוי להם על המצח השלט "נפלתי חזק", המוסד הזה הוא עייף ולא משרת את יושביו. יכול להיות שעדיין מכל האפשרויות הוא הפורמט הטוב ביותר..אבל נדמה ששכחנו למה. העקרון של נאמנות זוגית צריך להבחן מחדש. מחשבות בנושא מזווית אישית גברים אישה נשואה .

אז מה בדיוק הגברים תורמים למשפחה? את הזרע שלהם בלבד?
ליאורה, זה לא עובד ככה בחברה מטריארכלית:
הגברים לא "תורמים למשפחה את הזרע" - הזרע הוא לא המשפחה שלהם!
לא להתבלבל!
הזרע שייך לאמא!!! בחברות האלה.
הגבר הולך עם קשר הדם , לא עם קשר הזרע.
אתם מבינים את ההבדל הזה בין חברות מטריארכליות לחברות פטריארכליות? הגבר תורם למשפחה שלו , שבתרבות כזאת היא המשפחה של סבתא שלו, של אמא שלו, של אחיותיו. הוא מפרנס את סבתא, את אמא, את הדודות, את האחיות, ואת הילדים של האחיות והדודות.
והן בתפקידיהן מטפלות בו, בדודים, באחים.
את הילדים של הגבר מגדלים האמא שלהם והמשפחה שלה - סבתא, אמא, דודות, דודים, אחיות, אחים.

בין הגבר לאשה שמביאים לעולם ילדים יש רק קשר רומנטי ומיני, שאין שום מגבלה על משכו - יכול להיות קצר, יכול להיות כל החיים. אין בעיה. הם לא כבולים למונוגמיה. האשה יכולה להחליף פרטנרים, אם היא רוצה, וגם הגבר לא כבול.
וגם הם לא חיים יחד ביומיום, כי כל אחד חי ותורם במשק הבית של אמא שלו - וזה כמובן לא מזיק בכלל לרומנטיקה...

בחברה שאתה מתאר כנראה קרו כמה שינויים, אולי בעקבות החשיפה למערב, ומשהו התערער במבנה החברתי. מעניין מה.

ואגב, בעבר היו הרבה יותר חברות כאלה, ואפשר למצוא גם גישה כזאת באופן חלקי בחברות לא מטריארכליות. יש מחקרים מעניינים שמראים שגם בחברות פטריארכליות כמו שלנו, הרבה פעמים הגברים עוזרים ומפרנסים את משפחת המוצא שלהם (למשל, יעזרו לאחותם לגדל את ילדיה, יפרנסו את אמא שלהם) על פני הילדים שלהם. זה נצפה במיוחד במצבים של פירוד זוגי, אבל לא רק.

ל ליאורה: ' מה תורם המפתח לדלת ? '

ל ליאורה עבדו 'כפול' במובן של הקמת בית, הולדת ילדים ו אחריות לגידולם ובנוסף אחריות בהבאת הפרנסה

גם לי זה לא מובן. לפי התיאור שלך הן חיות כחד-הוריות. אז מה בדיוק הגברים תורמים למשפחה? את הזרע שלהם בלבד?

ל בשמת א : הגברים לא נעלמו, הם נראים כשוליים, לא-חשובים ועוסקים (כנראה) בעבודות מזדמנות.

אפשר לראות תמונות באתר: www.ecometry.biz /Tamari ,

במיוחד ראויה לציון התמונה בה האשה נזפה בשני גברים, כאשר התקרבתי לצלם הם החלו להשיב לדבריה הכעוסים.

לצערי איני בקי באורחות שבט ה'Nashi', נסעתי עם החב' ה גיאוגרפית עם מדריכה בשם גליה דור שוודאי יודעת יותר.

ל ליאורה עבדו 'כפול' במובן של הקמת בית, הולדת ילדים ו אחריות לגידולם ובנוסף אחריות בהבאת הפרנסה
מוזר מאוד. ואיפה הגברים?
בתקופות קודמות, הגברים תרמו ועוד איך ל"פרנסה" - פשוט, ההבדל היה שהגברים תרמו לפרנסת משק הבית של אמא שלהם או אחותם או סבתם (תלוי באיזה גיל, מי נשארה בחיים לעמוד בראש המשפחה) ולא לפרנסת משק הבית של אם-ילדיהם.
שני המינים עבדו במשך היום למען משק הבית (ולמשפחה הממוצעת היו כמה נשים שעשו את מלאכות הבית בחברותא, וכמה גברים שעשו את מלאכות הגברים בחברותא).
האם בחברה שאתה ביקרת הגברים פשוט נעלמו לחלוטין מחיי העבודה?
אז מה הם בעצם עשו?

ברגע שמתחלקת האחריות למטלות בין בני הזוג 'מוטת הכנפיים' של ה'יחידה' (המשפחה) מתרחבת בהרבה.
יפה אמרת @}

וגם את הדימוי הזה אהבתי בנשואים לא רק האשה "מוחזקת" גם הגבר "מוחזק" - כ'עגלה' הרתומה ל'שני סוסים'.

ל ליאורה עבדו 'כפול' במובן של הקמת בית, הולדת ילדים ו אחריות לגידולם ובנוסף אחריות בהבאת הפרנסה. אפשר ורצוי לחלק עבודה במשפחה אך אי אפשר לחלק אחריות למטלה. זו כוחה (ומקור חולשתה לעיתים) של המשפחה. ברגע שמתחלקת האחריות למטלות בין בני הזוג 'מוטת הכנפיים' של ה'יחידה' (המשפחה) מתרחבת בהרבה.

בנשואים לא רק האשה "מוחזקת" גם הגבר "מוחזק" - כ'עגלה' הרתומה ל'שני סוסים'.

ל בשמת א למה את מתכוונת בביטוי "חיים מוחזקים" ? יש לזה קונוטציה של שבי. אל תשכחי שבחברות 'לא מערביות' מרבית הנשים מבלות את מרבית זמנן בהבאת מים, קישוש עצים להפקת חום, טחינה והכנת מזון וגופם נשחק במהירות. כדי להבין אשה מהעולם הזה אפשר להצטרף לשבוע לאשה בדואית בדרום.

רעיונות של שוויון האשה לגבר היו נפוצים מאוד בחברה הקיבוצית בעת הקמתם, שנות העשרים, שלושים וארבעים, באותה עת ניתן היה לראות בכל קיבוץ מספר נשים ששמרו על העקרון ותיפקדו כ'ראש' בסידור העבודה. עם הזמן התמעטו נשים אלו, בנותיהן זנחו את הרעיון - אפילו שהטכנולוגיה המקלה רק השתפרה.

בסין הקומוניסטית חל תהליך דומה וגם שם ה'שוויון' נזנח.

גם אני חשבתי על המחיר הנורא של אישה "מוחזקת" שחיה עם מפרנס...

מחפשות (כשאר בנות העולם) גבר שיפרנסן (רצוי עשיר... - עו"ד, מהנדס, רופא, כלכלן
היא וחברותיה שבויות באשליות דמיוניות לגבי חיים מוחזקים?
אז זה המחיר הראשון של החשיפה לתרבות המערבית המודרנית במקומות האלה: מקבלים מושג מעוות על חלומות העושר המערביים, בלי שום מושג לגבי המציאותיות של זה ובלי שום מושג לגבי המחיר האמיתי של זה, והמחיר האמיתי של מה שהן מאבדות.
נו, שוין.
גם הן עוד יתפכחו, אבל זה כבר יהיה מאוחר מדי.

'קיבוצניקיות' אצלנו מהדור הקודם
נשמע מאוד מעניין. אתה יכול לפרט?

לא הבנתי: אם הן הבעלבתיות, למה הן עבדו כפול? מה הן עושות?

ל בשמת א לפני כשנה היינו בטיול בשבט ה נשי (Nashi, עד כמה שידוע לי הפונטיקה הדומה מיקרית לחלוטין, אך ידידתי טוענת שאין זה מיקרי) שבדרום סין, זה השבט בו הנשים הן הבעלבתיות והגברים הם ספח להן לענייני עזרה ו עזרה. מדריכת הטיול המקומית שהוצמדה לנו הייתה בת השבט. כמובן שהנשים שבינינו לא התאפקו ושאלו את דעתה לצורת חיי אמה, סבתה,..... . להפתעת כולנו היא רואה באמא "פריירית" שעבדה כפול וללא תמורה. לדעתה צורת חיים זו הולכת ונעלמת, והיא וחברותיה מחפשות (כשאר בנות העולם) גבר שיפרנסן (רצוי עשיר... - עו"ד, מהנדס, רופא, כלכלן.......) ויקים איתן משפחה. הנשים בשבט מזכירות מאוד 'קיבוצניקיות' אצלנו מהדור הקודם.

הנה הסבר יפה וממצה

http://he.wikipedia.org/wiki/נישואים

ומה היה המצב הכלכלי בחברה המטריאכלית? ובמה הוא שונה מהמצב הכלכלי בחברות אחרות?

פוליגמיה אינה קשר מחייב עם כמה גברים?
זה פוליאנדריה.

בחברה האנושית לאורך הדורות רווחו כמה צורות של משפחות.
מודל שכמעט ולא שרד הוא המודל המטריארכלי. היו לו כמה וריאציות, אבל בעצם מדובר במשפחה שמורכבת מאשה והילדים שלה, והאחים שלה.
הגברים שהם האבות של הילדים חיים בבית של אמא שלהם או אחותם, ולבית הזה הם תורמים את הפרנסה והעזרה.
הם באים לאשה לחיזור, אהבה ויחסי מין, ואחר כך חוזרים לבית שלהם.
לאשה בתרבות הזאת שליטה בבחירת הגבר - היא בוחרת בו ומחליפה אותו לפי רצונה. גם לו יש זכות לסיים יחסי אהבה.
כיוון שלא האב אחראי לגדל את ילדיו, כי הם גדלים בבית המשפחה של אמם ומי שמפרנס אותם ומטפל בהם הוא אמם, אחיהם והדודים והדודות שלהם (וסבתא אם יש), אז אין שום בעיה גם עם ילדים מאבות שונים.

במחקרים שונים עלתה התיאוריה, שצורות המשפחה הוכתבו במידה רבה על ידי השאלה:
מהם התנאים הטובים ביותר לגדל ילדים?
במקומות קשים, כמו צפון טיבט, נדרשו לפחות שני גברים למשפחה כדי לשרוד. לכן היתה שם צורת משפחה שמורכבת מאשה ושני גברים.
במקומות שהיה צורך רב בידיים עובדות (בעיקר אצל חקלאים ורועים מגדלי עדרים), נפוצו הנישואין של גבר אחד לכמה נשים (רק העשירים, העניים אפילו לא יכלו להתחתן כי לא היה להם רכוש). העבודה דרשה כמה נשים שיעבדו יחד, והרבה ילדים שיעזרו בפרנסה.
במקומות אחרים המודל היעיל ביותר היה גבר אחד-אשה אחת, בדרך כלל בזיקה למשפחה מורחבת.

למשל, יש לנו מחקרים על שבדיה שמראים גיל נישואין גבוה במאות קודמות, וחישובים ברורים: כדי להחזיק את המשק הקטן, היה צורך בגבר אחד ובאשה אחת (לא יותר, אך לא פחות: גבר לבד או אשה לבד לא יכלו להחזיק את המשק). הגבר היה בדרך כלל עובד כפועל עד שחסך מספיק כסף לרכוש חלקת אדמה קטנה (מה שלקח לו בדרך כלל כמה שנים טובות), אבל הוא לא היה יכול להקים בית בלי אשה לצדו, שתעשה את העבודות שהיא מומחית בהן. לא היה נהוג שם בכלל "להתחתן" (בטקס, בכנסייה או ברישום כלשהו) - ה"נישואין" התבטאו בעצם בזה שגבר ואשה שהיתה להם אפשרות כלכלית להקים "משק בית" פשוטו כמשמעו, בנו בית בחלקת אדמה והקימו משפחה.
אלה שלא הצליחו מעולם לצבור מספיק כסף בשביל משק קטן משלהם - נשארו פועלים או משרתים בבתי אחרים ולא הקימו משפחה.
אלה שירשו מספיק כסף - יכלו להקים משפחה בגיל צעיר יותר, ולחיות בחווה המשפחתית.

מה שאני מנסה בעצם להגיד הוא, שהשאלה של מונוגמיה או פוליגמיה או כל האפשרויות לא היתה ברוב ההיסטוריה האנושית שאלה "מוסרית" או "רגשית". היא היתה שאלה הישרדותית וכלכלית, מותאמת לתנאי האקלים והאפשרויות לשרוד פיזית ולגדל ילדים בצורה היעילה ביותר.

פוליגמיה אינה קשר מחייב עם כמה גברים?
הבנתי שפוליגמיה היא קשר מתמשך ומחייב שכולל מגורים משותפים, חיים משותפים, משק בית משותף וכו' וכו'.
תארי לך! לגור בבית אחד עם כמה גברים לאורך שנים!
גוועלד!! הצילו!!! D-:

ואם היה לך הרבה כסף - אז היית יכולה להיות אימא להרבה ילדים, ובשביל מה היית צריכה גברים? (-;

אפילו עם גבר אחד קשה (לי) להסתדר בקשר זוגי מתמשך אז עם כמה?

אז זהו, שפוליגמיה חוסכת את הקשר הזוגי D-:

ׁ(לפעמים יש לי הרגשה שאם היה לי הרבה כסף הייתי עושה ילדים מגברים שונים).

למה פוליגמיה היא פתח לניצול נשים?
כל קשר בין אנשים בוגרים שמעוניינים, רוצים ובוחרים בכך - consenting adults - הוא לגיטימי ואין בו ניצול של אף צד.

ותשובה אישית: פוליגמיה?
אפילו עם גבר אחד קשה (לי) להסתדר בקשר זוגי מתמשך P-:
אז עם כמה? D-:

I thought that monogamy was a christian invention that later infiltrated into judaism. In many parts of the world polygamy is still being practiced, mostly with the women having little choice on the matter. x

מאיפה הצורך החברתי?
נו באמת, שאת לא תדעי?
אדריאֶן ריץ' / הטרוסקסואליות כפויה
בסיפור הקצר Star pit של Delany המשפחות הן בעצם קומונות קטנות -- מהסיבה שזה יותר טוב לילדים!
Voila!

באופן אישי,
נראה לי תמיד ש"על הנייר" זה נשמע טוב (אולי) אבל, בפועל, קשה מאוד לחיות באופן הזה. כולנו רכושנים באופן זה או אחר. נראה לי שמי שבוחר בסוג של יחסים כזה או ביחסים פתוחים כלשהם מסתיר פצע עמוק.

לא יודעת.
עדה למפרט ב"האבולוציה של האהבה" מציגה הסבר אבולוציוני למונוגמיה. שווה לקרוא.
אבל יש גם פסיכולוגים (ולא רק פסיכולוגים) אבולוציוניים שלא מקבלים את ההסבר הזה, ועוד אחרים שטוענים שפוליגמיה היא המצב ה"טבעי" מבחינה אבולוציונית למין שלנו. וגם אותם שווה לקרוא -- אני לא זוכרת את כל הטיעונים לכאן ולכאן.
אם הכיוון האבולוציוני מדבר אלייך -- יש באמת הרבה חומר מעניין בנושא הזה.
אשר לעניין הערכי/חברתי/תרבותי -- קטונתי. באמת אין לי מושג.

החיים מכתיבים לנו מסלול. תיכון. צבא. לימודים. בעל/אשה. ילדים. קריירה. ילדים. נכדים. פנסיה.

אנחנו שוברים אותם במקומות מסויימים.

אבל חונכנו על "קדושת המשפחה", התא הזוגי כתא הבסיס. הנכונות המוחלטת שלו.

מאיפה נוצר הצורך החברתי לשים וטו כזה גדול על פוליגמיה?
האם פרט לטיעונים פמיניסטיים על כך שפוליגמיה היא פתח לניצול נשים, יש סיבה לשלול אותה?
האם לא תתכן משפחה עם 3,4,5 מבוגרים המקיימים ביניהם קשרים "דמויי נישואין" שיש לה יתרונות על פני המונוגמיה?