תודה לך, זה נכון
יש לי אכן נטיה לבחור את הסקיצה הראשונה שעולה לי. לרוב זה מצליח להגיע לכלל יצירה שלמה שאין לה ככ קשר עם המחשבה ההתחלתית, אבל זה בסדר.. ככה אני עובדת.
ואני אוהבת שזה דינמי. אבל את צודקת מאוד אין מושלם בפעם ראשונה.
לשמחתי אתמול הצלחתי ליצור איור יפה על קוביית עץ שגם היום נראה לי טוב. אין לי מושג אם אנשים יקנו את זה וכמה ישלמו על זה.
תמחור העבודת שלך היא אומנות בפני עצמה. בלי לדבר על הפרידה מהן.. תשלום נורמלי ופירי על איור הוא לפחות 800 ש"ח. אבל צריך לחשב את הזמן ואת הדרך ליצר עוד ועוד מזה.
איש לא יקנה קישוט קטן לבית במחיר כזה וגם לא בחצי. חבר אחד שהיה אצלי אתמול מיד אמר שהוא רוצה כזה ושאל אותי למה אני לא פשוט מאיירת, ממסגרת ומוכרת?...
אני פשוט לא יודעת להכין את העבודות שלי בmass production.. ואין לי מושג כמה לקחת על זה. זה לקח לי שלוש שעות בערך

[u]הבעיה היא שיש לי סוג של עיוורון לגבי העבודות שלי. אני לא יודעת מתי באמת זה נראה מיליון דולר.[/u]
זה ככה אצל כולם. בגלל זה הבחירה לא חייבת להיות מושכלת, היא יכולה להיות שרירותי כי בינכה וכה ייקח לך זמן לשכלל את היצירה ולהביא אותה לצורה שירצו לקנות במחיר הנכון.
אם את קופצת מיצירה ליצירה בתקווה ליפול על המושלמת בפעם הראשונה את מאבדת זמן התמקצעות שכל אמנות דורשת. לכל תוכנה שיוצאת לשוק היו גרסאות 0, 0.1, 0.2, 0.21 עד שהיא היתה מוכנה לצאת.

[po]נעמה סלע[/po] מה שלומך?
את יכולה לספר איפה את היום? איך דברים הסתדרו לך?

תודה זו עיצה טובה.
(אגב "זאת ש" זה בסדר מבחינתי שלא מלת... גם אני לא מלתי..)
הבעיה היא שיש לי סוג של עיוורון לגבי העבודות שלי. אני לא יודעת מתי באמת זה נראה מיליון דולר.
בד"כ בשניה אחרי שאני מסיימת עבודה פלוס שיפצורים והוספות ושיוף וליטוש זה נראה לי ככה. עברו דקותיים וזה נראה לי סתם.
לפעמים חברים שלי מתעלפים מעבודת שלי שאני ממש לא מבינה מה ההתלהבות כאן... אז אני קצת יותר מידי בתוך זה שקשה לי לשפוט.
את רואה שמדובר ביצור בעייתי ומטולטל רגשית. פתרונות בקשה. תודה

תבחרי אחד ותתמידי בו עד שהוא יראה מליון דולר ותוכלי למכור אותו במחיר ראוי.

יו איזה דף מעניין
תודה לכותבות על ההשראה. נחמד לראות שעוסקים כאן במקצועות רצויים וטובים.
אולי אפשר יהיה לקבל כאן כמה תובנות. אני מרגישה שיש לי נישה לא הכי פשוטה גם כי לי עצמי לא תמיד ברור לאן אני יכולה ללכת עם זה.
אני נורא אוהבת לצייר לאייר וליצור. אין לי מרפקים בשיט ותמיד התקשיתי למצוא עבודה שמתאימה ממש למה שבא לי לעשות. גם לא היתה לי התעוזה והאומץ תמיד חשבתי שאני לא מספיק טובה לזה ולזה..
אבל עכשיו אני סופסוף קצת מבינה שאני מעט מוכשרת אבל לא יודעת לאן לנתב את זה. אני רוצה למכור עבודות שלי ודברים שאני מכינה בזמני המועט.
כלומר אני צריכה איזה ליין של דברים שלא לוקח יותר מידי זמן לייצר ושכיף להכין ושנראה טוב ומקצועי... את זה אני אברר עם עצמי נראה לי.
יש לי כל מיני רעיונות שנתקעים. כבר התחלתי לכתוב ספר קומיקס, להכין כריות, לצייר איורים למיסגור ומכירה, לאייר על חתיכות עץ... הכל בשלבים שונים של עבודה.
איכשהוא נראה לי שהמוצר הסופי צריך להשתכלל יותר ויותר כי לא נראה מספיק טוב,
ושאני צריכה איזה מנהל או מנהלת שיבעטו לי בישבן ויגידו לי יאללה נו תכיני לי מזה 20 חתיכות את זה יקנו וכו... כי ממש אין לי מושג
ואיפה להתחיל למכור ואיך. כל הצעדים הראשונים האלה תקועים לי כבר שנים. בנתיים אני מוכרת בחנות... יופי.
אני עכשיו יותר מתמיד מרגישה שאני חייבת לפרוץ. אשמח לשמוע את החוויות של אנשים שעברו זאת או שמעו או יודעים איך להתחיל וסתם קצת ברייןסטורמינג בנידון.
תודה!!

בריגי נומושי מהיכן את בארץ?

הי [po]קוראת באתר[/po],
תודה על ההתעניינות.
אני המשכתי בשנה שעברה בלימודי והשלמתי קורס של מדריכות הכנה ללידה ודולות בוינגייט.
במהלך שנת הלימודים בעצם די הקפאתי את העסק. היה לי יום וחצי בשבוע שמתוכו בחצי היום השתדלתי להגיע להתנדבות במחלקת יולדות בבית החולים האנגלי כדי להמשיך לצבור נסיון.
היו לי מעט פניות על הדרכת הנקה וקניות של בגדים ומנשאים (בעיקר חברות).
השנה העסק שלי נכנס להיות חלק מהקיבוץ העירוני שלנו והצבנו ביחד תוכנית דו שנתית לצמיחת העסק. השנה עבדתי 3 ימים בעסק ויומיים וחצי במועדונית שלנו. עוד מעט נצטרך לעשות הערכה של ההתקדמות של העסק והאם הוא עומד בממדי צמיחה מספקים כדי להמשיך.
השנה העסק למרות כל המאמצים המשיך להיות מאוד חלש וכמעט לא להראות צמיחה. לצערי חוץ מ 3 ליווי הלידה שליוויתי במסגרת הקורס ועוד ליווי לידה אחד שפנתה אלי בעקבות אחת היולדות הקודמות, לא היו לי ליווי לידה פרטיים ורק ליוויתי שתי לידות נוספות במסגרת התנדבות בבית החולים האנגלי. היו לי שני קורסי הכנה ללידה לחברים. ממשיכות להגיע אלי פניות של הדרכת הנקה אבל פחות מאחת בשבוע. ממשיכה גם במכירות בהיקף נמוך.
מנסיונות השיווק האחרונים: חוגי בית לנשים בהריון ואחרי לידה, מבצע קורס חינם לבנות שפעילות בפורום הריון ולידה בתפוז, סדנאות בשיתוף עם [po]אום שלום[/po], מפגש עם נשות מקצוע מהאזור כדי שנוכל לייצר הפניות, ביקור בשעור יוגה להריון, חלוקת פרסום במעטפה של מוהל מצליח באזור העמק ועוד.
כרגע אני מתמקדת בסיום העלאת האתר המאוד מושקע שלי ואני מקווה שהוא יקדם גם את הפניות להכנה ללידה, ליווי לידה והדרכת הנקה וגם שיהיו פניות בשביל לקנות מוצרים (מבחינתי זה בעיקר בשביל שבסופו של דבר זה יביא לקוחות לשרות שלי ולא למכירות).
מוזמנת להסתכל באתר החדש שלי ובמאמרים שלי בבלוג www.im-haima.co.il
ובשיתוף פעולה חדש עם אלה גרשטיין, חברה שעושה ליווי התפתחותי בעפולה ועם מנהל חנות לדברי תינוקות בעפולה "הממלכה הקטנה" שביחד אנחנו יוצרים לעצמנו קבוצה לקידום עסקים משותף ויש כמה יוזמות בדרך כמו ניוזלטר, הרצאות ועוד.
בעצם, אני שוב בהתלבטות מאוד גדולה לגבי שנה הבאה. מצד אחד העסק ממש לא מוכיח את הרווחיות שלו כמו שחשבתי שהוא יכול, מצד שני, זה היעוד שלי, אני יודעת שעסקים כאלה הולכים לאט ויש בי עוד הרבה רעיונות ומוטיבציה להמשיך ולהשקיע.
היתה לי תקופה יותר מדכדכת בחודשים האחרונים ועכשיו אני שוב בצד האופטימי.
מקווה שהשנה הבאה תביא איתה אנרגיות חדשות ומפרנסות יותר.
מבחינה כלכלית יש לי בעיה להמשיך את העסק כמו השנה. אני מגלגלת רעיון של חיפוש עבודה בחנות של דברים לתינוקות או בגדי הריון או משהו בסגנון שבו יהיה לי מגע עם לקוחות פוטנציאלים וככה זה יתן בסיס לעסק שלי לצמוח ובמקביל יתן הכנסה קבועה.
אשמח לעוד רעיונות למקומות כאלה שאפשר להיות בהם שכירה.
אשמח בכלל לרעיונות יצירתיים נוספים, להגיגים ולהמשך התמיכה.

נעים לקרוא את מה שכתבת. ממש ראיתי את היידי בת ההרים, מתרוצצת באחו המואר, יחד עם פיטר והעיזות :-)

יום שישי פנוי, זה מעניין... אולי חוג-גן לילדי חינוך ביתי בימי שישי? שבו תוכלי [u]לטפל בקבוצה קטנה של ילדים צעירים; ולגנן צמחים ;לאפות לחם ,לגבן גבינות,לרקוח ריבות ,ולהעמיד סיר גדול של מרק טעים לאנשים רעבים[/u] נשמע לי שהבן שלי (4) ובעצם גם הבת שלי (7) היו אוהבים את זה. כתבתי לילדי חינוך ביתי, כי מי שבגן ובבי"ס לומד ביום שישי. אבל בעצם זה לא מדויק, כי יש בתי"ס ("אופק חדש") שבהם לא לומדים בימי שישי. אולי הם הקהל שלך?

היי תודה! אז ככה, * זמן :כמה שעות אחרי ארבע אח''הצ וגם את שישי.
[list]
[*] למדתי גינון וסדירת פרחים אמנותית,מטפלות {לילדים} וגננות{לילדים}.
[*] הייתי רוצה לטפל בקבוצה קטנה של ילדים צעירים; ולגנן צמחים ;לאפות לחם ,לגבן גבינות,לרקוח ריבות ,ולהעמיד סיר גדול של מרק טעים לאנשים רעבים..; ולצאת לרעות
[/list]
ולצייר עם העיזות ;ולסרוג ; ולשיר ; לחלל ;לדרבק ;לרקוד ; וגם ללקט שמונצעס נחמדים
ולהעביר אותם הלאה... (בטח יש עוד כמה דברים ששכחתי כרגע ) בקיצור מן שטותניקית
ש"כבר לא בת שש עשרה"

בריג'י, אולי תפרטי קצת?

כמה זמן פנוי יש לך לעניין?
מה עשית בעבר?
מה למדת?
מה היית רוצה לעשות?
כמה כסף את מעוניינת להרויח?

הכנסתי המצומצמת הצתמצמה בכ-1500 ש''ח. המצב פטטה.אני אוהבת וטובה בלתת שרות ולעזור.
למישו יש רעיון בשבילי?
אפשר בדפ-בית שלי או ל: 0504042968

שלום נעמה,
הגעתי לדף שלך במקרה או שלא במקרה, רגע לפני שאני משלמת לקורס הכשרת מדריכות בתחום התינוקויאדה.
תפסתי רגליים קרות.
לא בא לי לעבור קורס מדליק ומעשיר ככל שיהיה ובסוף להיות מתווכת מנשאים.
מעניין איך התגברת על המתואר כאן בדף, ואיפה את עומדת היום?

נעמה יקרה
שתהייה לך שנה טובה
שנת שלום, בריאות וחופש
שנה של פוריות ושפע

אני איתך בתהליך לעצמאות
אני גם איתך בשאיפה לקידום המודעות והבחירה של האישה באופן בו ההריון, הלידה וההנקה יהיו.

שנה טובה לך ולאנשי שלומך

[u]אחיות טיפת החלב, בעיר שלי לפחות, הן די מעצבנות.[/u]
אולי תנסי בקיבוצים/ מושבים בסביבה? אמנם המסה של הנשים קטנה יותר אבל גם זה משהו ולדעתי האחיות הקבועות במרפאות הללו מתפקדות גם על תקן טיפת חלב.

הי [po]ה עוגיה[/po],
תודה על הרעיונות. הייתי במעגל אחד של קישורי אמהות (אני מניחה שזה מה שהתכוונת) והאמת שאני צריכה לבדוק את זה מחדש עכשיו בגלל שקודם זה פשוט היה ביום שלא יכלתי להגיע ועכשיו זה השתנה. את הקשר עם הדולות ומכינות הלידה יזמתי כבר בלי קשר אבל משהו מדהים קורה באיך שלמרות הכל זה לא קידם שום דבר. לא נורא, אני חושבת שבאמת אנסה שוב.
בסה"כ אני די מרושתת עם כל מי שמתעסקות בנושא באזורי. כדאי שאני אגיע יותר להזכיר להן מדי פעם את קיומי אבל לא כ"כ הגעתי לזה. אני מקווה בכל זאת שיהיה לי זמן במקביל לעבודה לעשות את זה מדי פעם.
אחיות טיפת החלב, בעיר שלי לפחות, הן די מעצבנות. האחות אליה אנחנו הולכים היא בוגרת של קורס מדריכות הכנה ללידה של רידמן ולמרות זאת היא דוחפת את הפרסום שלי למדף עם כל החוברות של משרד הבריאות על התפתחות תינוקות, מדף שלא נמצא היכן שאמהות מחכות כך שנראה שאף אחד לא ניגש אליו והיא גם לא מפנה אלי או מוכנה להזמין אותי לקורסים שלה - וכל זה כנראה שילוב של זה שהיא לא נורא נחמדה ושיש אחות טיפת חלב במגדל העמק שהיא כבר יועצת הנקה אז הן מחויבות אליה.
אצל אחות חלב נוספת עשיתי גיחה קצרה אבל אולי אפשר לתזכר אותה באמת ועם האחות השלישית כבר לא כ"כ דיברתי, מתוך יאוש. בעיקר בגלל שהבנתי שכל יוזמה של הפעלת איזשהו מפגש לאמהות בנושא הנקה במסגרת טיפת החלב דורשת לעבור אישור אצל האחראית מטעם משרד הבריאות ובפעם שעברה שביקשתי לעשות דבר כזה בהתנדבות היא לא אשרה אותו.
בכל זאת, נתת לי דחיפה לחזור ולסגור את הפינות האלה.
תודה

לא קראתי הכל.
על המעגלים העסקיים של אם לאם שמעת? יש בעמק יזרעאל (נפגשות בעפולה) ואולי יש עוד בצד השני של ההר, צריך לבדוק.
אני חושבת שאם תתחברי למכינות ללידה ולדולות שיש שם זה יכול להביא לקוחות ליעוץ הנקה.
יש כמה מרכזים לאמהות-תינוקות באזור, כדאי להכיר את המפעילות שלהם.
אחיות טיפת חלב - אין שפע של יועצות הנקה באזור (זה בלשון המעטה...), היפגשי איתן או לפחות דברי בטלפון, שידעו שיש לאן להפנות.

אהם... הקיבוץ הוא לא רק הסדר כלכלי (זה לא קיבוץ במובן הפשוט אלא קיבוץ עירוני) - זאת הקהילה שלי, אני עדיין בשיתוף כלכלי עם הקבוצה שלי, רני עובד בקיבוץ ושותף מלא ובקיצור - אנחנו ממש לא בדרך החוצה.
אני מניחה שימצא פתרון בדרך אחרת.
תודה

תגידי, מה עם הרעיון של לעבור מיקום?
אם ההסדר עם הקיבוץ ממילא לא צלח, מה משאיר אתכם שם? דווקא שם?
אולי אזור מגורים אחר ייתן לך יותר תחושה של הנעה מבחינת ההתפתחות התעסוקתית שלך?
>ורד מעלה רעיונות באמצע הלילה :-D <

תודה,
@}

יקירתי,
המהפך חל בן רגע, באמת, גם אני לא האמנתי שזה יקרה כל כך מהר, גם אני חשבתי שייקח לי הרבה שנים להתייצב מבחינת ההכרה והפרנסה וראי זה פלא, הכל כבר כאן.
במקצועות כמו שלנו, הפרסום הטוב ביותר הוא מפה לאוזן. יום אחד תגיע אליך אשה שתהיה זקוקה לתמיכה אחרי לידה, אחרי שתכירו יסתבר שהיא בכלל אחות בבית חולים/ בעלת חנות לבגדי תינוקות/ שיש לה שבע אחיות וכולן יולדות בחצי השנה הקרובה, וכך שמך יועבר במהרה ברחבי האזור ואת תהפכי להיות מדריכת הנקה/ דולה/ דולה פוסט פרטום או כולם יחד מבוקשת ביותר.
נשבעת לך שזה מה שקרה לי, אני היום דוחה מעלי הצעות לא מספיק אטרקטיביות וכל זה קרה לי בפחות משנתיים.
אני לא חושבת שאת מחפשת תירוצים למה לא אבל אני כן חושבת שצריך לראות את השפע שקיים עכשיו, בכל רגע.
מאוד מבינה את החששות, את התחושה שעשית המון וכלום לא קורה, לפעמים לבומרנגים שאנחנו זורקות לוקח הרבה זמן לחזור.
@}

עלי והצליחי

[po]קט קטית[/po], אכן הצלחת קצת לעצבן (אבל אני מקבלת ברוח טובה (-;)
[u]יש עבודה עם שכר גבוה יחסית לשעות שאשקיע.[/u]
השורה התחתונה היא מה שמעניין אותי. אני צריכה להרוויח כמה שאפשר בשעות שאני יכולה להקדיש לעבודה. אם יש עבודה בשכר מינימום אך ביותר שעות היא עדיפה לי על עבודה בשכר גבוה לשעה שתתקע לי את יום העבודה ובסופו של דבר אשאר עם פחות כסף.
אין לי בעייה לעבוד בשכר מינימום. יותר מזה, ככל הנראה שאמצא עבודה עם שכר גבוה למדי.
אבל שם כבר הייתי.
אין לי בעיות להתפרנס, אני אפילו ממש טובה בזה. מעולם לא הייתי במצב שרציתי להתפרנס ולא מצאתי עבודה.
הקושי הוא שאני רוצה להתקדם משם. נמאס לי לעבוד בעבודות חביבות שאני עושה (כמעט) רק בשביל הכסף. עבודות שעם כל ההנאה מהן, אני עדיין מחכה שיגמר היום, שיגיע החופש ושאני אמצא כבר עבודה חדשה (ואני מדברת על עבודות שבאמת היה לי נעים למדי לעשות).
אני רוצה להתפרנס ממה שאני אוהבת.
אני מאמינה שהעולם שבו אני חיה הוא סוג של גן עדן שהחוקים בו הם שעושים את מה שאוהבים, את מה שמכניס בך כוחות, את מה שמספק ומשמח ומפתח ומרגש ואפשר גם להתפרנס מזה בכבוד. עד עכשיו העקרון של לעשות את מה שאני רוצה ואוהבת עבד מעולה ואני בטוחה שהוא ימשיך לעבוד גם בעתיד. רק קצת קשה לי כרגע כשאני עוד לא רואה איך זה קורה ולאן זה מתקדם ומתי זה יגיע.

בניגוד לג'יימס בונד, אני בהחלט חושבת שאפשר וראוי שאהבה ופרנסה ילכו יחד ואני גם מכירה די הרבה אנשים שחיים ככה ולא פחות מזה אנשים שאם רק היו מפסיקים לפחד ומתחילים פשוט לעשות את מה שהם אוהבים, הם היו מגלים שהם יכולים להתפרנס מזה בכיף.

_העיקר שיהיה מקום שיכולים לבוא אליו ולא שאני צריכה ללכת אל אנשים
העיקר שיהיה תירוץ ולא שאעשה מה שאפשרי כבר היום._
[po]קט קטית[/po], באמת כנראה שלא קראת מספיק את הדף. הבעיה היא לא שאנשים לא מגיעים אלי, אלא שמה שאפשרי כבר היום הוא לא אפשרי - אין אלי פניות שאבוא לאנשים (אולי אתן נשים שצריכות עזרה בהנקה??? ). יש 0 פניות. אני בכלל לא נמצאת בשלב שמרכז ההורים הוא מטרה. אני מניחה שעוד שנים רבות אסתפק בללכת לבתיהם של אנשים וזה נראה לי נפלא. את כל מה שאפשרי כבר היום אני עושה (הרשימה למעלה עוד מתארכת...)

בקיצור, הדגש בדף הזה הוא מה שאני אוהבת, ולא הפרנסה. להתפרנס זה לא בעיה. ממש קלי קלות.
אבל אני כבר הייתי שם ועכשיו אני הולכת הלאה - קדימה ולמעלה. למקום שהאהבה שלי לוקחת והשמחה שלי מושכת.
אני שמחה לאנשים שחולקים ודוחפים ומקשים אבל אני ממש לא חושבת שאני שמה מכשולים לעצמי אלא שאני מרשה לעצמי לשאוף ליותר - מה שמזמן כמובן גם קשיים שהם אבנים בדרך, והיופי באבנים הן שאפשר לסדר אותן אחת על השניה ואז לעלות עליהן ולראות דברים שעוד לא ראית וגם להעזר בהן כדי לעבור גדרות גבוהות או להגיע לענפים הגבוהים וזה לא קל אז תודה לכל מי שמעודד.
ברור שאפשר גם פשוט לשבת על האבן ולאהוב את מה שיש אבל לא תמיד זה הפתרון.

ול [po]טאו להורות[/po]
אני שמחה שאת פה.
יום אחד ניפגש (בואדיות של הגליל המערבי או בהרים של הגליל התחתון). זוכרת אותך בהקשר של המפגשים שאני מארגנת.

[u]לא להתאכזב ממה שיכל להיות אבל איננו[/u]
תסבירי לי את המשפט הזה.
את מדברת על שפע של פרנסה?
מאיפה הידיעה המוחלטת הזו.
בתחום שלי התחרות היא עם שירות של המדינה הניתן בחינם ואני מנסה לתת שירות איכותי יותר אבל המחיר לשירות אישי , פרטי הוא יקר ונחשב למותרות להרבה זוגות צעירים.

השאלה שמעסיקה אותי היא איך להביא את המיילדות ההוליסטית למודעות הציבור ואת לידות הבית שיתפסו כבחירה לגיטימית ליולדת ,שמעדיפה שירות אישי ואיכותי .
אני רוצה להתפרנס ממילדות ורוצה לעבוד במיילדות המכבדת את היולדת ואת הילוד, לעשות לטובת האישה ולא להיחשב כנותנת שירות אופנתי ,ליולדות מתפנקות.

נעמה,
לא קראתי את כל ההודעות של מי שמנסה לתת רעיונות,
קראתי רק את הודעתך האחרונה, שנאחזת בחוזקה בלהסביר למה לא אפשרי,
ומחפשת מכשולים,
בזמן שבתוך הודעתך ישנן רמיזות לדרכים אחרות, שאפשריות כבר היום:

[u]בד"כ, למרות השכר הגבוה, קשה למצוא מספיק שעות עבודה כדי להגיע לשכר טוב[/u]
יש עבודה עם שכר גבוה יחסית לשעות שאשקיע.

[u]העיקר שיהיה מקום שיכולים לבוא אליו ולא שאני צריכה ללכת אל אנשים[/u]
העיקר שיהיה תירוץ ולא שאעשה מה שאפשרי כבר היום.

<כמו שכבר איימתי למעלה אני עלולה "להעליב", יחד עם זאת הכוונה שלי היא לא עלבון אלא ניעור>

הניסיון שלי אומר: לפתוח את העיניים ולראות את השפע שיש [b]כבר עכשיו[/b],
לא להתאכזב ממה שיכל להיות אבל איננו.
אלו פנטזיות. המחסור במשהו שאינו קיים ממילא - הוא פנטזיה.
השפע הוא מציאות.
השפע הוא במציאות.

{@



[u]להתפרנס אפשר ממה שמכניס כסף ואהבה לא תמיד מכניסה כסף.[/u]
אהבה לא תמיד אמורה להכניס כסף :-)
אהבה היא מצב.
אפשר להתפרנס באהבה - ממה שמפרנס אותנו.
אין פה סתירה בכלל.

אני הייתי שמחה להעסיק אותך...

להתפרנס אפשר ממה שמכניס כסף ואהבה לא תמיד מכניסה כסף.

תודה לכל מי שמנסה לעזור

אבדוק את האפשרות של קרן קרב. בד"כ, למרות השכר הגבוה, קשה למצוא מספיק שעות עבודה כדי להגיע לשכר טוב.

מה שמושך אותי הוא העבודה עם ההורים. כשאני מדברת על מרכז זה יכול להיות חדר וחצי - העיקר שיהיה מקום שיכולים לבוא אליו ולא שאני צריכה ללכת אל אנשים. מקום כזה גם מאפשר מפגש בין ההורים ולא רק מפגש ביני לבינם.
הקמת מרכז כזה היא הרבה מעבר ליכולותי הכלכליות (רק תשלום שכירות למקום היא דבר שכמעט בלתי אפשרי לכסות מהכנסות המקום - אין כמעט מרכזים בארץ פרט לדיאדה שמצליחים להחזיק את עצמם כלכלית וגם דיאדה פועלת רק במקומות עם אוכלוסיה מודעת ומבוססת).

אהלן

מצרפת מודעה שמצאתי בעיתון דרושים אינטרנטי:

לצעדים ראשונים לאם ולתינוק
דרוש/ה
נציגות הסברה ליולדות
עדיפות לאזור פ"ת , ר"ג, גבעתיים, ת"א , יהוד , והסביבה
בעלות כושר שכנוע גבוה, לפגישות מתואמות מראש. עדיפות לאמהות בעלות נסיון בתפקידי הדרכה, מכירות ושיווק. עדיפות להשכלה בתחום הנטורופתיה, עיסוי תינוקות , תזונה או כל תחום לימודי המשיק לתחום הורות תזונה והתפתחות . לכ 3-4 ימים בשבוע לשעות 09:00-15:30 .
רכב ? חובה.נכונות לעבודת שטח מעניינת .העבודה בסביבת אזור המגורים.
. עבודה עצמאית נוחה ומתגמלת. לא חובה ניסיון בתחום .

עודד 050-3224000

_אולי כשזה יתחיל להתפתח אז גם שיהיה לי מקום שהוא מרכז להורים ולהורים שבדרך שאפשר לבוא אליו, למצוא אותי שם וגם לכל הפעילויות, מקום שאפשר לפגוש בו עוד הורים והורים שבדרך.
בקיצור - להיות האמא של כולם._

יש לי שאלת תם:
למה לא להקים ישר מרכז להורים?

אני רואה הבדל גדול בין העיסוק בלווי להורים שהוא בעל אופי של יעוץ פרטני לבין הקמת מרכז שהוא בעל אופי ניהולי.
מה משניהם מושך אותך?

ביקשת הצעות: מציעה לך לעבוד בקרן קרב בבתי ספר או גנים.

נעמה היי
אשמח לעזור ולהשתתף בפעיליות שלך. אני מאמינה במה שאת עושה ורוצה לפגוש נשים ולספר להן על זכותן לבחור.
אני מחפשת מעגלי נשים , שיסכמו לקבל אותי ולשמוע את המסר שלנשים יש יכולת ללדת ספונטנית.
ולידה במקום ציבורי לא מתאימה לכולן.
כמובן שמדובר בהרצאה בחינם.

כיף לשמוע

אני ממש מברכת על התהליך הזה. מצליחה להסתכל עליו כשעור, מסע ואתגר וסקרנית לראות מי אני יצא בסופו.
בהדרגה אני מבינה כל מיני דברים: על זה שעדיין יש לי את האפשרות לתת לעסק את הזמן שלו בלי להסתכל על הפרנסה, אני רק צריכה להחליט האם הדרך לעשות את זה היא באמת מקור פרנסה חלקי או להפך, איזשהי אמירה לגבי החסכונות, למשל - להגיד שעד שנשארים לי רק .... אלפי שקלים בחשבון אני לא בודקת הכנסות של העסק. זה בערך מה שעשיתי בזמנו כשנתתי לעצמי זמן לעשות פשוט רק מה שבא לי וזה הלך יופי. אני מבינה דברים על היחס שלי אל הקיבוץ שאני חלק ממנו, על הדילמה הלא פתורה האם אני באמת רוצה להיות חלק ממנו ועל המקום שתפסתי כלפיו עד עכשיו והיכולת להיות חלק. אני נזכרת בדברים שלמדתי במשברים קודמים ושמחה עליהם (גם על מה שנלמד וגם על המשברים) ויש כמה אנשים שאני עוד צריכה לזכור להגיד להם תודה על זה.
מתוך הדף הזה יצאו לי כמה שיחות משמעותיות שעזרו לי להבין דברים ובסה"כ נראה לי שאני בדרך הנכונה.

ומה קורה מחוץ לראש שלי? יש כמה דברים טובים. אני מתחילה לעבוד 3 שעות בשבוע על תקן האחראית על הילדים ב"קפה אמהות" במגדל העמק שמיועד לאמהות מהשכונה שנמצאות עם ילדים עד גיל 3 בבית וזה הולך להיות מפגש מעניין. משיחה עם גורם פה בעיר (ותסלחו לי שאני לא מפרטת בדיוק) נפתח פתח לעבודה כרכזת פעילויות לנשים בהריון ואחרי לידה. אני צריכה להגיש להם תוכנית ליריד הריון ולידה ואם התוכנית תאושר והיריד יהיה מוצלח ותהיה הענות לחוגים אז אולי בסוף תצא מזה גם משרה בדיוק כמו שרציתי.
אני כמעט בטוחה שאלמד בשנה הבאה לפחות את קורס הדולות ואולי גם הכנה ללידה, עוד לא סגור איפה.
וגם מול הקיבוץ מתחיל להתגבש לי מודל להסדר שאני שלמה אתו.
תודה לכל מי שקוראת ועוזרת ומלווה אותי בתהליך הזה.
לילה טוב.

[u]אני יכולה להתפרנס ממה שאני אוהבת כאן ועכשיו. אני בטוחה כי הפרנסה תבוא בקרוב ויודעת שהדרך תתגלה לי מעצמה[/u]

אמן

@}

אוכל להוסיף לך משפט מאד חזק- אם מתאים לך ,אבל ראשית אסביר קצת:
התחושה הזו של חוסר ביטחון ולחץ נובעת בעיקר מתחושה שאין לך שליטה על מה שקורה .
כאילו שאת מובלת. יש איזו יד נעלמה שאחראית למה שקורה בתחום העיסוק שלך ולך אין השפעה עליה...
זו תחושה מלחיצה וגורמת לעניינים לדשדש כי מה שקורה בעסק שלך, הוא תמיד ביטוי להיכן שאת נמצאת עם עצמך.

מה שמאד עוזר , זה להחזיר לעצמך את הכוח,את המנהיגות. וזה משפט שמאד עוזר:
[b]אני המנהיגה של העסק שלי[/b]

לאמר כמה פעמים ביום.
ככה, בלי לפני ואחרי.
פשוט לאמר את זה. למילים ולכוונה יש אנרגיה חזקה ומכוונת וזה עובד.

תודה. רוצה מאוד לשחרר את הלחץ הכלכלי. עוד לא מספיק מאמינה שזה יקרה מעצמו וחשבון הבנק מביע את דעתו על ההרפתקנות שלי.
אני חושבת שהדף הזה מייצג את הקול הפוחד שבי, הוא בהחלט לא הקול היחיד ונראה לי שאפילו לא הדומיננטי, אבל אני צריכה לתת לו מקום בשביל להיות יכולה להגיד לו שישאר כאן ושאני הולכת עכשיו בלעדיו.
מחפשת את הבטחון שבי בשביל להכנס להרפתקה בלב קל.
אני ממש מסתכלת על ההורות כמו תחילתה של מגלשה בלונהפארק גדול. אני יכולה לתת את הדחיפה הראשונה אבל אח"כ זה פשוט קורה מעצמו ואין לי שליטה. גם בלונה פארק וגם בהורות אני מרגישה בטחון שהמגלשה נגמרת בבריכה שתבטיח נחיתה קלה ושאין סיכונים אמיתיים בדרך, רק הפתעות ואתגרים.
בתחום העבודה אני מרגישה שאין לי את הבטחון לקפוץ לתוך ההרפתקה עד הסוף כי אני לא יודעת כמה ארוכה המגלשה ויודעת שיש לי אויר רק בשביל זמן מסוים.
לא מרגישה מכוונת פנימית מספיק בשביל לדעת האם לקפוץ ראש למים ולא להשאיר לי נקודות אחיזה או להכנס לאט במדרגות ויקח כמה זמן שיקח.
אני לא יודעת אם מרכיבי הסיכון הנוספים (תינוק, חסכון שמתאכל ושותפות עם בן זוג ועם קיבוץ שלם) הם גורמים אמיתיים שדורשים ממני התייחסות אחרת מבעבר (בו הייתי קופצת ראש בשמחה בידיעה שתמיד אפשר לגור באוהל בגינה של מישהו ולמשוך כך לאורך זמן עד שהפרנסה תגיע) או שהם רק מייצגים חששות פנימיים בקשר לעיסוק שלי.

אני מרגישה שהדף חוזר על עצמו עוד ועוד, יש לי משהו לא פתור שדורש את תשומת הלב.
מזכיר לי את המשפטים שקיבלתי כתרגול באייפק (לכתוב 21 פעמים את אותו המשפט + תגובה ספונטנית כתובה אחרי כל משפט כפול שלוש פעמים ביום) כשכאן התגובה הספונטנית משותפת גם לכם.
אבל שם - המשפט שחוזרים עליו הוא החיובי והתגובות הן הביטוי לעכבות.
אנסה לנסח משפט חיובי
@} אני יכולה להתפרנס ממה שאני אוהבת כאן ועכשיו. אני בטוחה כי הפרנסה תבוא בקרוב ויודעת שהדרך תתגלה לי מעצמה@}

הי נעמה.
בכל פעם שאני נכנסת לראות מה את כותבת יש הרגשה של מישהי קטנה שנלחמת בחומות אדירות.
תשחררי. פשוט תשחררי.
לעניינים יש קצב משלהם והוא תמיד נכון.
ולפעמים מבינים למה הוא היה כך רק בדיעבד.
מה שבאמת יכול לעצור צמיחה וזרימה טבעית ונעימה זה לחץ. זה להעמיס על תהליך יפה שאת עושה ציפיות מכבידות.
חסרה לי סקרנות בתהליך שאת מתארת.
חסרה התפעמות ותחושת הרפתקה.
את לא צריכה להוכיח לאף אחד שום דבר. ושום דבר שילך או לא , לא יעיד דבר עליך .

התחום שאת פועלת בו הוא תחום עם המון לחצים משלו.
את אמורה להגיע ללקוחות שלך כנציגת האיזון, השלווה והביטחון. זה בעיקר מה שהם זקוקים ממך.
בתור מלווה לנשים בהריון ואחרי לידה, את בעצם מעין "מאמנת" להסתגל לשינויים , ללחצים .
ככזו, עלייך לטפל תחילה ביכולת שלך האישית לעמוד בלחצים ובציפיות.

זה לא שאת לא עושה מספיק. זה לא שיש משהו שאם תעשי אותו - סוף סוף הכל יפתח.
את עושה המון . באמת המון ואת נשמעת מאד רצינית ומחוייבת למקצוע שבחרת.
ועכשיו זה הזמן להרפות, לשחרר ולהנות. ומה שאת רוצה יגיע ובגדול.

הכל נכון, העבודה שווה כסף. אני האחרונה שיש לה בעיה להגיד את זה. הבעיה היא במקום שבו כשאני מציעה את זה למדריכות (יוגה הריון או הכנה ללידה) דבר ראשון שהן נוטות לומר הוא שגם ככה כל הלקוחות בתודעה שהם מוציאים המון כסף על העניין (לעומת להסתפק בקורס הכנה ללידה של קופת החולים למשל) ושהם לא רוצים להוציא יותר ורוב מדריכות ההכנה ללידה גם לא משתכרות מזה בצורה רצינית ולכן יש בעיה לעשות את זה בתשלום - אביבה היא יוצאת דופן מבחינת הסכומים שהיא מצליחה להרוויח מזה, אבל מצד שני היא בעצמה מדריכת הנקה (אולי לא עם קורס כל כך רציני וזה כמובן לא העיסוק העיקרי שלה) ואין לה שום בעיה להעביר בצורה מקצועית את ההסבר על ההנקה בקורסים שלה כך שהיא עושה את זה בעיקר כדי לעזור לי להחשף.

השבוע נפגשתי עם גילה רונאל, היתה פגישה נעימה. כמו כולכן, היא אמרה שאני עושה את כל מה שנכון לעשות ושצריך בעיקר סבלנות ועודדה אותי ללכת ללמוד כבר בשנה הבאה את קורס הדולות ואולי גם הכנה ללידה כדי להגדיל את מגוון האפשרויות לפרנסה ולהגדיל את היתרון שלי (ללכת לקורס הכנה ללידה של מישהי שיכולה להיות הדולה שלך וגם ללוות אותך אח"כ בהנקה) ואני הולכת למיונים בשבוע הבא בתקווה באמת להתקבל לקורס בשנה הקרובה. מצד אחד זה ממש משמח וברור היה לי שזה צריך לקרות ואני אשמח שזה יהיה בקרוב, מצד שני, זה ככל הנראה ישמור על הדרכת ההנקה על אש ממש קטנה- קטנטנה כי צריך יהיה זמן גם להתפרנס.

מנסיון הבקשה שלי להתנדב בבית חולים העמק בעפולה למדתי כי הם בשום פנים ואופן לא מוכנים לקבל מתנדבות שהן "ברות עבודה", כלומר בגיל ובעלת מקצוע המתאים לתחום כי היה תקדים עבר בו מישהי שהתנדבה בבית חולים ואח"כ עבדה שם באותו התפקיד תבעה את בית החולים לשלם לה על תקופת ההתנדבות וזכתה ודפקה את כל המעוניינות להתנדב /-:

בשבוע הבא אני גם הולכת להיות אורחת במעגל קישורי אמהות - הזדמנות לחשיפה לנשים בעלות עסק עצמאי באזור שיכולות אולי להפנות אלי. אני סקרנית לגבי האפקטיביות של מעגל כזה ואדווח אחרי שאהיה חכמה יותר.

מאד מקובל לשלב מדריכות ויועצות הנקה במפגשי ההכנה להנקה בקורסי ההכנה ללידה וזה בהחלט משהו שעושים תמורת תשלום.
אני מרגישה מדברייך שאת לא ממש מאמינה שמגיע לך תשלום על העבודה שאת עושה.
לוקח זמן לבנות מערך שיעור, לוקח זמן להעביר אותו. יש לך הוצאות של נסיעות, בייביסיטר ואולי גם של חומרי הדרכה. ההכשרה שלך עלתה כסף. יש לך (אני מקווה בשבילך) הוצאות על ביטוח אחריות מקצועית ואני מתארת לעצמי שגם על רו"ח.
כל אלה אמורים להיות מגולמים בתשלום שאת מקבלת על שעת עבודה שלך.
זה דבר מאד בסיסי בשוק העבודה ו...כן לרבות מאיתנו לוקח זמן להפנים ולקבל את זה.
זו לא רק דרך לקדם את עצמך. השרות שאת נותנת צריך לעלות כסף!
זה מעין winwin situation עבור זו שמעבירה את קורס ההכנה ללידה. זה מאפשר לה לשדרג מאד את הקורס שלו ולהביא בו ידע מקצועי גבוה יותר מאשר הייתה מביאה קודם. כי עם כל הכבוד למדריכות הכנה ללידה, הן לא מדריכות ויועצות הנקה ומעצם כך פחות נגישות לעדכונים בחומר הרלוונטי- אין להן זמן/ כסף וכו' להגיע לכנסים וועידות מקצועיות ולהתעדכן בכל הספרות המקצועית המחדשת כל הזמן- מה שבתור מדריכת/ יועצת הנקה את דיי מחוייבת לעשות עבור עצמך, אישית ומקצועית.
ואת כמובן מרוויחה מעבר לתשלום, את החשיפה לעוד קהל יעד פוטנציאלי.
כי העבודה שלנו בייעוץ הנקה אינה רק פתרון בעיות אקוטיות בשטח, אלא גם- ואולי צריכה להיות בעיקר- חינוך לטווח הארוך, הדרכות הכנה להנקה לפרטיים ולאנשי מקצוע, הדרכות ספציפיות בנושאים מסויימים הקשורים להנקה לאו דווקא בקשר ישיר, כמו מה שאני עושה בתחום של המעבר למוצקים, למשל. וכו' וכו'. כל אחת בשילוב שנכון לה.

[u]הדילמה הראשונית הזאת תמיד האם לתת את הכל או לשמור חלק כדי שיצטרכו לפנות אלי[/u]

זה כמו מטרוניות שנהנות נורא שמבקשים מהן את המתכון כי העוגה כל כך טעימה והן נותנות אותו בשיבוש קל (חצי כמות אבקת אפיה למשל) שחס וחלילה לא יצליח לעוד מישהו ;-)


[u]מאחלת לעצמי שאתן תמיד בשפע, שמעין התשוקה שלי לעבודה הזאת תמיד ישפע, ושגם אקבל שפע של עבודה ופרנסה.[/u]

@}

אתמול עשיתי הכנה להנקה במסגרת קורס של הכנה ללידה אצל אביבה עידן ובסוף גם הצגתי את המנשאים.
מנשאים לא מכרתי ואת תוצאות המפגש נגלה אחרי שיתחילו ללדת - מצד אחד - ברמת ההצלחה שלהן בהנקה ובחוסר ההזדקקות לי, ומצד שני בפניה שלהן אלי אם בכל זאת יש בעיות.
הדילמה הראשונית הזאת תמיד האם לתת את הכל או לשמור חלק כדי שיצטרכו לפנות אלי (למשל - האם לתת את תדריך עשר העמודים המפורטים שלי על כל מה שצריך לדעת או לתת דף מקוצר?). תמיד אני הולכת בסוף על לתת את מה שיש בהנחה שחשוב קודם כל לתת שירות מקצועי עד הסוף ובכל מקרה, בעיה אמיתית, אם תהיה, לא תפתר על ידי הוראות בכתב, ואם הצלחתי וההנקה תהיה טובה, הם ישמחו להמליץ עלי הלאה לחברות.
בכל אופן, בסוף המפגש אביבה דחפה לי ליד מעטפה עם תשלום על הזמן שהקדשתי למרות שבכלל לא דובר על זה ואני רוצה להקדיש לה כמה מילים פה.
אביבה עידן היא מדריכת הכנה ללידה, דולה ומיילדת בבית החולים האיטלקי בנצרת ואיתה אני גם ילדתי.
מצד אחד, הסגנון שלה הוא לא בדיוק הסגנון שלי (אם כי אנחנו בגישה מאוד דומה), מצד שני, יש בה משהו מדהים וכשהייתי צריכה לחשוב מתישהו על מודל לחיקוי בתחום המקצועי- אין ספק שזאת היא.
האשה הזאת היא במלה אחת - שפע.
היום יש לה גם שפע עבודה והכנסה שהיא מוכנה לחלוק ולעזור לנשות מקצוע באזור להתקדם בעזרתה, בלי לחשוש, ובצדק, מתחרות. היא ממש משתדלת לעזור לי בטיפים ובקישור שלי אל הלקוחות שלה והבחירה שלה לשלם לי על מפגש שהוא, למרות הידע שניתן בו, קודם כל דרך לקדם את עצמי, בלי שאפילו חשבתי על האפשרות הזאת - היא מתוך הרבה שפע שהיא משפיעה סביבה.
בקורסים שהיא עושה היא נותנת שפע של זמן לכולם ויחס אישי והתלהבות ושמחה אמיתית שמקסים לראות אצל מישהי שיש לה כזה ותק בתחום, שפע של אוכל שהיא מבשלת כל פעם בעצמה (הייתי כבר ב 4 הזדמנויות שונות במפגשים של הכנה ללידה או מפגש תינוקות אחרי לידה ובכל פעם מחדש חיכה לנו חמין ועוגת גבינה וסלטים ופשטידות...)
בקיצור - יצאתי עם הרבה השראה.
מאחלת לעצמי שאתן תמיד בשפע, שמעין התשוקה שלי לעבודה הזאת תמיד ישפע, ושגם אקבל שפע של עבודה ופרנסה.

[u][po]תזמורת הים[/po] , נשמע מוצלח, בהחלט אשקול את זה. האם יש סכום מינימלי לתשלום?[/u]
200 ש' לחודש הוא המינימום להמלצתם. את יכולה לבחור לשלם פחות אבל אז מספר ההופעות שלך יהיה קטן מאד.

ממש לא.
זה כמו להיות האמא וגם קצת אחות טיפת חלב למי שאמא שלה היא לא פסיכולוגית+אחות טיפת חלב+מטפלת בתינוקות+בעלת חוש טכני מפותח+אובייקטיבית וחסרת מטענים רגשיים.
דולה פוסט פארטום באה לבית הלקוחה כמה פעמים בשבוע למשך שעתיים בערך. כל אחת נותנת שירות קצת שונה בהתאם להעדפות שלה ולהכשרה הנוספת שלה (אחת אולי תתן גם טיפול שיאצו קצר ואחרת תבשל לה אוכל מזין שיספיק ליומיים) ועוזרת בחלק מהדברים האלה בהרכב שמתאים לאמא הספציפית:
[list]
[*] עזרה בהנקה.
[*] עזרה במתן אמבטיה ראשונה.
[*] כמה להלביש את התינוק/ת כדי שיהיה חם מספיק אבל לא חם מדי.
[*] איך כדאי להשכיב את התינוק.
[*] איך לעזאזל קושרים את כל הבד הארוך הזה ומכניסים לשם גם את התינוק.
[*] מחזיקה את התינוק ושולחת את האמא לאכול בשתי ידיים, לשתות, להתקלח בשקט ולנמנם חצי שעה.
[*] מחזיקה את התינוק כשהאמא הולכת לעשות קצת זמן איכות עם הילד הגדול וגם נותנת טיפים איך מסתדרים עם שני ילדים כשאי אפשר "להחזיר אותו לבית חולים".
[*] מקשיבה לסיפור הלידה.
[*] אומרת לה שהיא אמא נהדרת כמו שהיא.
[*] מספרת לה על פעילויות שאפשר לעשות עם התינוק בבית, על חוגים שאפשר ללכת אליהם או מקומות שאפשר לפגוש עוד אמהות.
[*] מזהה דכדוך או דכאון אחרי לידה, עוזרת בהתמודדות בהתאם לרמת ההכשרה המקצועית שלה או מפנה לגורם מקצועי.
[/list]

אני צריכה להמשיך? יש אינספור דברים כאלה שאמא ממש צריכה אחרי לידה (גם שלושה חודשים אחרי לידה לפעמים) ולפעמים אין לך חברות עם נסיון, אמא שלך גרה רחוק, חמותך רק גורמת לך להרגיש שאת אמא איומה ומכל הספרים שהספקת לקרוא יש לך בעיקר רגשי אשמה כי בכל ספר רשומות מגוון עצות הסותרות אחת את השניה ואת לא בטוחה אם יהיו לך מספיק ילדים בשביל לבדוק את כל השיטות ולהחליט מה מהן עובדת ואם כבר יהיו לך מספיק ילדים את חוששת שלא יהיה לך מספיק כסף בשביל לשלוח את כל מי שניסית עליו שיטות לא מוצלחות לטיפול פסיכולוגי שלא לדבר על הטיפול הדחוף שאת תזדקקי לו ;-)

מה עושה דולה פוסט פארטום?
לא רעיונית, מעשית הכוונה...
שמעתי את המושג אבל לא התעמקתי אף פעם.
זה לא קצת להיות חברה למי שאין לה חברות, רק בתשלום?

[po]אום שלום[/po] , אני אתקשר, רק מחכה להתפנות...
[po]תזמורת הים[/po] , נשמע מוצלח, בהחלט אשקול את זה. האם יש סכום מינימלי לתשלום?
[po]קט קטית[/po] , אני לומדת את זה מכולם ומכל מקום, זה הרי נמצא מסביב, רק צריך לקחת. היו לי אחים קטנים ויש לי הרבה חברות עם ילדים והרבה שעות בייביסיטר ועבודה כמטפלת. חוץ מזה אני מדריכת הנקה, מנחת קבוצות אמהות ותינוקות ודולה פוסט פרטום, קראתי המון ספרים, הולכת לימי עיון ומנויה על באופן טבעי בעלון ובאינטרנט מאז הקמתו (כשהייתי בת 15 בערך) ועד היום.
אני מאוד משתדלת להיות במקום שמעצים את ההורים (גם אבות ולא רק אמהות) ולתת להם מידע מאוזן ומעודכן אבל בהחלט בעלת אג'נדה שמאמינה באישה ובגופה (גם המחקרים מוכיחים את זה שאנחנו יודעות ללדת). משתדלת להציג בתוך כל סוגיה את המקום שבו היא צריכה לבחור לפי האמונה, למשל, האם טוב לך יותר לללדת במקום שבו את יודעת שבמצב של סכנה בריאותית קשה יש לך טיפול זמין, מהיר ומקצועי למרות שזה אומר שיש שם אחוז יותר גבוה של התערבויות לא נחוצות וסיבוכים בלידה או ללדת במקום בו אחוזים גבוהים יותר של לידות טבעיות טובות אבל במקרה של סכנה קשה אין טיפול במקום?
אין כאן נכון או לא נכון - יש כאן העדפה. אחת מעדיפה את הסיכון בלידה עם התערבויות לטובת תחושת הבטיחות המוגברת ואחרת תעדיף את הסיכוי ללידה ללא התערבויות למרות הסיכון בצורך בפינוי לבית חולים. זה עניין אישי ועניין של אמונה.
זה המקום שאני משתדלת להיות בו.
מקווה שאוכל להיות כתובת לנשים מכל הטווח כי אני מאמינה שלכל אחת את הדרך שלה וחשוב לי לתת תמיכה גם למי שבוחרת מראש ללכת לקיסרי אלקטיבי, למשל, היא לא צריכה פחות עזרה ואני פה בשבילה, לא בשביל אידיאולוגיה כזאת או אחרת.

נעמה,

[u]להיות האמא של כולם[/u]
להיות האמא של כולן זה נהדר.
מקום טוב להתחבר אליו ולפעול ממנו :-)

מה הכיוון של ההדרכה שלך?
האם את נותנת סקירה "אובייקטיבית" של בתי חולים בשוק או שההכנה שלך היא ללידה טבעית?
איזה אמהות יפנו אליך?
האם יש לך הסמכה רשמית כלשהי או ניסיון?
ממי או ממה למדת ולומדת להיות "האמא של כולם"?
האם גידלת אחים קטנים?

[list]
[*] סליחה אם חוזרת על דברים שכבר כתבת-אין מצב ששוב אקרא הכל מהתחלה וזה מה שעלה לי לראש לשאול אותך-
[/list]

תודה

_מסע פרסום בגוגל. אצלי זה נתן תוצאות מדהימות. שווה לנסות.
[po]תזמורת הים[/po] האם תוכלי לפרט מה הכוונה, ומה היו התוצאות?_
צילי
מפרטת בדף [po]פתיחת עסק עצמאי[/po] (רלבנטי יותר לשם)

הי יקרה!
אהבתי את מה שכתבת על החלום, זה נהדר בעיני ללוות כך באופן מלא לאורך כל שלבי ההריון, הלידה והאמהות הטריה- נשמע כמו משהו שהייתי שמחה להעזר בו לכשאהיה בהריון.

עדיין מוזמנת להתקשר. @}

יובל קצת ישן (יומיים של וירוס עושים לנו שמות) אז אני חוזרת.
אני מאוד מאמינה בדברים שבאים בקלות והנטייה שלי היא לעשות פשוט את מה שאני מרגישה נכון ולראות איך הכל מסתדר מעצמו.
עכשיו, אני גם לא בטוחה מה הכי נכון לי וגם לא מצליחה להשתחרר מהצורך (הריאלי בסה"כ) לחשוב גם קצת לטווח יותר ארוך ולהיות מודעת לכסף שבבנק.
מכאן לכאן נוספות כל הזמן אפשרויות לבדיקה לעבודה חלקית אבל הרבה דברים ישארו פתוחים לפחות עד ספטמבר. זה דורש ממני להכריע כבר עכשיו לא להכנס לעבודות אצלנו בקיבוץ (שמשתדלים לסגור כבר עכשיו לגבי שנה הבאה) והאמת שאני די שלמה עם זה.
ביום שלישי בבוקר השכם יש לי פגישת יעוץ עם גילה רונאל ואני מאמינה שזה יעזור לי לסדר קצת דברים מתוך הנסיון שלה עם התחום הזה. בכל אופן אני אשמח מאוד לפגוש אותה.

[po]אם הדרך[/po] - בהצלחה עם העסק שלך,
מצד אחד לא חשבתי (והיה לי נסיון קודם עם הפעלת עסק עצמאי- הספק לא רע בגילי) שזה מאוד פשוט וקל אבל כן הבנתי קצת משיחות מקדימות שאם אני משקיעה את כל המאמצים אפשר תוך שנה וחצי להגיע לפרנסה סבירה ובינתיים לא נראה שזה ככה.
זה מתסכל שאין יחס בין ההשקעה לבין הגעת לקוחות וגורם לי לתהות האם יש דרך שאני יכולה לגרום ללקוחות להתחיל להגיע.

אם נחזור לדימוי הזרעים, אז זרע, כל זרע, אפילו זרע של עץ, אם הוא לא מת, הוא מתחיל לנבוט אחרי חצי שנה בערך ואפילו אם הוא צומח לאט, ניתן לראות שהוא חי וצומח. אני לא רואה בינתיים נביטה, אפילו לא קטנה. אם בחודש שעבר היתה לי לקוחה עם שלושה ביקורי בית ומישהי שקנתה מנשא - את החודש הזה עברתי עד היום עם 0 הכנסה או פניות.

בניגוד לקבוצה, ש"משיגים" פעם אחת ואז היא מתמשכת לאיזו תקופה,
בהדרכת הנקה את צריכה כל פעם להשיג לקוחה חדשה שנעזרת בך פעם או פעמיים ונעלמת לה לכמה שנים או לעד. בשביל להמשיך לעסוק בתחום אני צריכה להשקיע מאמץ מתמיד בלהשיג עוד לקוחה ועוד לקוחה ועוד לקוחה. יש קושי להשאיר לזה מעט זמן כי אז, ככל הנראה, זה פשוט לא יקרה. מה גם שיש פה עניין של זמינות. כשאמא צריכה את עזרתי היא לרוב צריכה אותה מהיום להיום או מהיום למחר (כי כואב, פצוע, התינוק לא אוכל טוב והיא מאוד מודאגת). אם אני לא פנויה כי אני מחוייבת לעבודות אחרות רוב הזמן, אני עלולה לפספס את הפנייה האחת שעוד יש לי.

[po]טאו להורות[/po] , לא יודעת האם זו חצי נחמה או נחמת טיפשים ;-)
ממש מקווה שיתחיל להצליח לך יותר - את עושה דבר נפלא ואני שמחה לקרוא את הדברים בדף שלך ושמחה שמצאת בינתיים משהו טוב לעשות וטוב לכל התינוקות שעוברים בידייך.
הפורום הצפוני הוא בהחלט דבר נפלא ואני גם נעזרת בו.
בקשר למגזר הערבי, נראה לי ממש חשוב אבל לא כל כך יודעת איך נכנסים אליו. בעיקר כשלא יודעים את השפה.
עכשיו אני מתנדבת פעם בשבוע בבית החולים האנגלי (בנצרת) ואני מרגישה שזה ממש חשוב. ככה אני מתחילה ללמוד להדריך הנקה בערבית ומאוד נהנית. אולי משם יתחיל משהו.

פשוט_ אלון,
[u]למשל עם תשואה מהשקעות (רכישת דירות והשכרתן, השקעה בחברות) אפשר לעבוד ביום יום עם פחות לחץ כלכלי כי הכנסות מגיעות גם ממקורות אחרים.[/u]
לא רק היה לי כסף שהיה מספיק לקנות יותר מבית על העץ ושלא הייתי צריכה אותו בשביל לשלם על השוטף - זה היה אולי רלוונטי, אבל אז כבר לא הייתי כל כך בבעיה בכל מקרה P-:

[po]קט קטית[/po], (לעצבן? רק תנסי...)
החלום הוא להיות כתובת.
שכשזוג מתחיל לחשוב על הריון ועולות לו שאלות - שידע שאפשר לפנות אלי ולקבל ידע ותמיכה,
ואח"כ בזמן ההריון - שיפנו אלי כדי לדעת אילו בדיקות יש ולמה וכיצד והאם ואיפה עושים יוגה והאם זה נורמלי ש...
וכשהלידה תתקרב- יפנו אלי לקורס הכנה ללידה
וכשירצו מישהי שתהיה אתם בלידה - הם ידעו שאני שם עם כל הידע והכלים והאהבה והתמיכה
ושאחרי הלידה אהיה שם לעזור להם עם ההנקה ושידעו שאפשר להמשיך לפנות אלי בשאלות
ושכשיש שאלות לגבי חיתולים (ח"פ,רב או ללא) יוכלו לפנות אלי, ובקשר לחיסונים ובקשר לקושי שבחיים שהשתנו ובזוגיות שהשתנתה ובקשר למנשא ועוד ועוד.
בתכל'ס - חלק מזה זה עבודה בתשלום (הכנה ללידה, דולה, הדרכת הנקה) חלק מזה הוא לא.
אולי כשזה יתחיל להתפתח אז גם שיהיה לי מקום שהוא מרכז להורים ולהורים שבדרך שאפשר לבוא אליו, למצוא אותי שם וגם לכל הפעילויות, מקום שאפשר לפגוש בו עוד הורים והורים שבדרך.
בקיצור - להיות האמא של כולם.

כשהייתי בערך בגיל 18 התחלתי להגיד שכשאני אהיה גדולה אני רוצה להיות אמא. היום אני חושבת שאולי זה לא נכון במובן הפשוט של "אמא" אבל מאוד נכון במובן הגדול יותר.

הי, [po]תמר א[/po] ,
שמחה מאוד שאת קוראת אותי, מקווה בקרוב שיצא לנו להפגש לקצת זמן איכות כי הייתי מאוד שמחה ללמוד מהנסיון שלך ולפחות מנקודת המבט שלי נראה לי שאת מעוררת השראה מבחינתי,
תודה בכל אופן על הדוגמא - היא בהחלט משמחת.

צילי ששאלה על מסע פרסום בגוגל- סליחה, רק היום ראיתי. אפרט מחר.

הי נעמה,
קראתי כמעט הכל כי נעצמות לי העיניים וגם כבר לא מורגלת בקריאת דפים כאן.
מהכרותי הקצרצרה אתך, את כל כך לבבית וחמודה, כל כך in to it, שאין לי ספק שתצליחי. צריך זמן ולהמשיך עם האמונה. זה אכן הייעוד שלך ועם יעוד לא מתווכחים.
אני מזדהה ומכירה היטב את התחושה ש-אין סיכוי שאחזור לעבוד בסתם פרנסה. יש לי שליחות לעשות (-:

דוגמא מעוררת השראה: (מקווה לא לחשוף יותר מידי את זהותו.)
יש לי ידיד אוהד קב' ספורט מסוימת. מהזה אוהד, אשתו יודעת שהוא התחתן לפניה והיא האשה מס' 2. הוא בכל משחק, טס אחריהם לאליפויות, הילד שלהם לבוש אך ורק בצבעי הקבוצה. בקיצור, זה בנשמתו.
היום שמעתי שהוא התחיל לעבוד במשרה (מנהלתית, הוא לא ספורטאי) בתוך הקבוצה.

הי נעמה
תודה על הפירגון

עכשיו סיימתי לקרוא את כל הדף, יש לי די הרבה שאלות.
לא הצלחתי להבין מה בדיוק את רוצה לעשות "כשתהיי גדולה" או בכלל.
כלומר, במה בפועל מתבטא הליווי של הלקוחות.
מה העבודה בקיצור.
מה החלום.
תכל'ס.
בחומר.

יש עוד מלא אבל נתחיל לאט ונמשיך אם בא לך ;-)
אגב אם אצליח לעצבן אותך, סימן שעליתי על משהו אמיתי ;-)

יש לי הצעה שונה:
להפריד יותר ויותר בין העבודה לכסף, כסף אפשר להרוויח ממקומות אחרים חוץ מהדבר שעושים ביום יום.
למשל עם תשואה מהשקעות (רכישת דירות והשכרתן, השקעה בחברות) אפשר לעבוד ביום יום עם פחות לחץ כלכלי כי הכנסות מגיעות גם ממקורות אחרים.
ישנם מקורות אחרים להכנסה חוץ מעבודה יומיומית, ואולי לשם כדאי לך לשים דגש.

ישנם מקצועות ועיסוקים שבאמת קשה להכניס מהם כסף, אלא אם תותחי על, בעלי שם וכו'.
יש את אלו שמתעסקים במה שהם אוהבים והכסף (בחלקו או כולו) בא ממקומות אחרים.

נעמה יקרה
אני כמוך תקועה באמצע . משהוא אמר לי ש"זה שלב הגולם ועוד מעט אוכל לפרוס כנפיים"
ללכת ולהגשים חלום עד הסוף ולוותר על פרנסה בטוחה ובינתיים להאמין שסבלנות ואורך רוח יביאו את היולדות , שירצו שאלווה אותן, זו החלטה לא פשוטה.
גילתי שיש הרבה נשים טובות שמוכנות להשתתף ולעזור.
יש את ה"פורום הצפוני" שמפגיש בינינו ומאפשר שילוב פורה של כל התחומים שעוסקים בליווי נשים , תמיכה באמהות וחינוך בגיל הרך.
הרעיון הוא להרחיב את מעגלי המודעות לקהילות רבות ומגוונות .
לצערי המגזר הערבי באיזור שלנו לא מעורב .
לדעתי , כדאי לנסות להגדיל את מעגל הקשר לכיוון הזה? מה דעתך?

תודה על הדף,אני לומדת ממנו הרבה.
אני מכירה את ההרגשה שתיארת כשאחרי הרבה שיווק למפגש (בחינם!) לא הגיעו מספיק בנות..הייתי שם לא מזמן, זה קשה מאוד להקים עסק, ולא מדברים על זה.
זו מין כאפה שמקבלים אחרי שמתחילים, כמו שקורא עם אימהות והקשיים הסודיים שלה שאיכשהוא אף פעם לא עוברים הלאה למי שעוד לא ילדה,אני עד לא מזמן חשבתי שכולן מתחילות להצליח בין רגע ובקלות ולכן אני מתעודדת מ"סיפורי לידה" אותנטיים כאלו, תודה על השיתוף והמון בהצלחה,את ממש ממש בדרך הנכונה.

ובעיניין הזה - העסק שלי הוא "אמנות-מודעות" (omanut-mudaut) עסק להנחיית קבוצות להתפתחות אישית דרך אמנות וקלפים.
אני מחילה עכשיו לחפש עבודה ב 75% מישרה ומשאירה לי יום בשבוע לשייווק עצמי ולהנחיית קבוצה אחת כל שבוע (אינשאללה) כך שלפחות בלחץ הכלכלי והלחץ השיווקי ירד לי (קבוצה אחת אצליח "להשיג" בקלות 2-3 קבוצות זו כבר קריעת תחת).

נעמה
ראיתי שמכל העמק באו להשתתף בדף שלך ולמרות שזה קצת מוזר שאנחנו מדברות כאן אולי מה שיש לי להגיד ישלים איזשהו חלק מהתמונה שאחרות לא יכולות.
אני כל כך מבינה את ההתלבטות הזאת. בעיקר את השאלה של יובל וכמה זמן הוא נמצא במסגרת ובאמת מה שעזר לי לצלוח את הקושי הזה היה ההבנה שאני לא מוסרת אותו לידיים זרות שאנחנו קצת שבט כי קודם אני הייתי המטפלת של הילד של יערה ועכשיו היא המטפלת של הילד שלי ויש בזה משהו שהוא שלם ונכון ומצד שני גם לא התרחקתי הרבה ונשארתי במקום שבו אני דואגת לו הכי טוב שאני יכולה וגם לי טוב.
את אמרת את זה בעצמך אז אני רוצה לחזק את הכיוון הזה שיש כאן שיעור בשבילך. אני לא יכולה להגיד לך מהו. זו את שצריכה למצוא כי הרי אם לא היית צריכה ללמוד כלום מהמצב הזה אז הוא לא היה בעיה וכבר המוני אמהות היו מתדפקות על דלתך. יכול להיות שהכיוון הוא לחפש איזשהו איזון או שלמות או משהו הוליסטי שישתלב גם עם הרצונות חלומות שאיפות שלך וגם עם הצרכים של יובל וגם עם כל מה שרני מביא למשפחה שלכם ובסוף גם עם הקיבוץ כי זה מה שבחרתם ועד כמה שאני מבינה זה גם חלק ממה שמלחיץ את הדרך שלך בתחום הפרנסה.
הרבה פעמים הציעו לך כאן לעשות משהו במישרה חלקית ולהמשיך להתקדם לאט לכיוון שלך. אני כמובן מציעה לך משהו מאוד ספציפי במשרה חלקית אבל אני חושבת שיש בזה גם תשובה לשאלות לגבי יובל כי תהיה לך אפשרות להיות קרוב ולהיפגש במשך היום.
אני מאמינה שזה יוריד לחץ מכל המערכות שאת קשורה אליהן ויאפשר לך להמשיך להתפתח בדרך שלך.
אני יכולה להגיד לך שגם לי יש חלומות לעשות עוד דברים אבל מה שאני עושה היום מקדם אותי לשם בדרך שאפילו לא חשבתי עליה כשנכנסתי לתפקיד הזה. בעצם התחלתי לעבוד בעבודה הזאת רק כדי ליצור לעצמי שקט כי הייתי באטרף של מה אני רוצה לעשות ואיך אני יעשה את זה ואיפה יהיה לי זמן לילדים לזוגיות ולבית ולאכול מסודר??????
ואז כשעשיתי שקט אז מישהו בלי לשים לב בכלל ובלי ממש להתכוון פתח לי פתח קטן לחלום שלי ועכשיו אחרי שנה עוד מישהו ראה שהמישהו הראשון עשה בשכל ונפתח לי עוד פתח ואני צוברת נסיון ובטחון וידע ועוצמה וקרדיט והכל בקטן קטן ולאט לאט כי אני כבר בת 37 ואני כבר לא ממהרת לשום מקום
ועכשיו בדיוק ארבע שזה הזמן שבו נופלים לי הדברים מהידיים ואני הולכת לילדים שלי אז אני אשמח להמשיך לדבר איתך כאן או במייל או במציאות או בטלפון או איך שתירצי ושיהיה בהצלחה @}

הי נעמה.
יישר כוח על החזון ועל כל מה שאת עושה למענו.
וגם על הטיפים הטובים שיש כאן בדף בזכותך...

מתחברת מאד לנושא של ניתוק בין הקמת עסק ובין הצורך להתפרנס.
אם היית עכשיו בחורה צעירה וחופשייה- יאללה.
אבל יש לך מחוייבות גם לילד כך שבכל מקרה את חייבת להתפרנס ומצד שני לא יכולה ללכת עד הסוף (שעות, מאמצים וכו')

שורה תחתונה- למצוא משהו ,זמני אפילו, כדי להביא פרנסה למחיה
ומצד שני - להתכוונן על העסק שלך.

קחי בחשבון, גם אם את לא מתחברת לזה, שהסיבה שהעסק עוד לא ממריא לא קשורה למודעות ההנקה של בית חולים זה או אחר. משהו בך אמור להבשיל והדרך להבשלתו זה כל הפגישות וכל מה שאת עושה עכשיו.

יום אחד פתאום דברים יקרו בקלות ואז תדעי (אם עדיין תהיי עסוקה בזה..) שהבשלת...

בשורה התחתונה: ס-ב-ל-נ-ו-ת.
ותוסיפי קורטוב של פליאה והנאה לתהליך וגם הומור לא יזיק.

[b]"נשמח שתעבדי כאן אבל שהיולדות לא יבואו כל הזמן לבקש לשאוב וכו'" - כלומר, אל תייעצי להם מה שלא נוח לנו.[/b]
זו בדיוק הגישה שלהם.. מניסיון אישי כשעוד הייתה שם יועצת היא הכניסה אותי מאחורה על קצות האצבעות כדי שלא אפריע לאחיות כשאני שואבת..
ולא נדבר על זה שהרבה ממה שהיא אומרת הם שנייה אחרי זה אומרות לך בדיוק הפוך ואוי ליולדת הטרייה שצריכה להבין גם מה לעשות..
בקיצור נראה לי שלשתף איתם פעולה זה לא משהו...
מה עם להשאיר שם כרטיסי ביקור(כמו שעושים המוהלים) כדי שיולדת שזקוקה תוכל להזמינך באופן אישי ולא דרכם?

טוב, אז היקום אולי מחבב אותי אבל פחות את היולדות בפוריה.
עבודה - רק ליועצות.
התנדבות -
א. זה בעיה שאני גרה רחוק יחסית
ב. רק אחרי שתהיה שם יועצת שתרכז את העניינים.
מצד אחד, זה שהם רוצים להכניס יועצת - יופי!
מצד שני, לא ממש רוצים לשלם לה שכר הוגן (מילא) והמסר הוא "נשמח שתעבדי כאן אבל שהיולדות לא יבואו כל הזמן לבקש לשאוב וכו'" - כלומר, אל תייעצי להם מה שלא נוח לנו.

אולי תצא מזה התנדבות מתישהו בשנה הבאה.
בכל מקרה - נראה שמסתמן מאבק עקרוני של יועצות בבית החולים ואולי הכי טוב שאף אחת לא תסכים לבוא לעבוד בתנאים האלה עד שהם יבינו שאם הם רוצים להחשב כתומכי הנקה הם באמת צריכים להיות כאלה. בינתיים, חבל על היולדות ועל התינוקות.

תודה למי שקורא אותי ובמיוחד לאלה שדואגות לחזק @}

אתמול נסעתי לעשות מפגש הכנה להנקה באורנים - אף אחת מהסטודנטיות לא הגיעה, כמעט הלכתי הביתה, ואז הגיעה בחורה אחת שחברה שעושה יוגה לנשים בהריון הפנתה אלי. עשיתי שעור פרטי.
מזל שאבא שלי נתן לי את הרכב שלנו כי לנסוע שעה וחצי באוטובוסים בשביל זה היה בהחלט יכול להביא אותי לדמעות.
בסה"כ קיבלתי את זה ברוח טובה. אני וסיזיפוס כבר חברים.
כנראה שיש לי איזה שיעור רציני ללמוד, בד"כ אני תלמידה טובה, כך שאני מקווה שאני לא אעבור עוד הרבה חוויות דומות לזו.

עכשיו נוסעת לפגישה בבית חולים פוריה. אם היקום ממש אוהב אותי, יציעו לי לעבוד שם באיזשהו היקף קטן כמדריכת הנקה, אם הוא סתם מחבב אותי, יאפשרו לי להתנדב שם יום בשבוע.
תחזיקו לי אצבעות.
(())

[u]הום סקולינג נראה לי כמעט דרך בטוחה לוותר על העיסוק שלי כפי שהוא נראה לי עכשיו.[/u]
אז הוא יהיה אחר...

הילדים של [po]שרה לה[/po] בבית.
(מזכירה לך)

[u]מייחלת למשהו ממשי, ברור, עכשוי, נוכח ומספק כדי להאחז בו ולהרחיק ממני את סחף התהיות.[/u]
נשימה @}

אני מקווה להגיע למפגש הקרוב של ליגת לה לצ'ה בדלית אל כרמל ולהתחיל את תהליך ההכשרה כמדריכה, בין היתר בגלל השעות שזה מקנה בדרך לIBCLC.
אני מתכוונת להגיע מתישהו לכתיבה, מכיוון שזה נראה לי כמו לזרוע זרעים של עצי פרי - התוצאה מגיעה אחרי הרבה מאוד זמן, זה לא בראש סדר העדיפויות אבל אני מקווה שבשנה הבאה אני כן אגיע לזה. האינטרנט די רווי במידע טוב בנושא וצריך גם למצוא את הנישה הייחודית ואת מה שחסר באינטרנט כדי שזה לא יהיה סתם עוד מלל אלא משהו שווה קריאה.
בקשר לעמק הירדן, לצערי זה רחוק מדי כי שעה נסיעה בערך לכל כיוון הופכת את זה ללא כדאי כלכלית.
בקשר לפוריה - אז יש לי פגישה שם השבוע ומאוד מקווה שתהיה אפשרות לעבודה שם - זה יהיה נפלא. אם לא, אז לפחות להתנדבות.

אני יודעת שהכל לוקח זמן ויודעת שהרבה דברים שאין לי מושג עכשיו איך לעשות אותם, עוד כמה שנים, כשדברים ישתנו, אולי יראו פתאום נורא פשוטים ואפשריים.
אני מזכירה לעצמי מדי פעם שגם בגיל 50 אפשר להתחיל פרוייקטים חדשים ולהגשים חלומות ישנים ושיש לי עוד המון זמן בשביל זה.
אני חושבת שאני צריכה להצליח לעצור את הדהירה קדימה ולהצליח להסתכל על הנוף וגם על הפרחים הקטנים שבין העשבים.

[spoiler=משתפת ברצף המחשבות]
לקח לי כמעט עשור להאמין באמת שאפשר לעשות בחיים רק מה שאוהבים ושאפשר לחיות מתוך תשוקה ואני לא צריכה להלחם בעצמי. שאם אני אעשה רק מה שבא לי - שום אסון לא יקרה ואפילו יקרו המון דברים טובים.
האם אפשר לעשות את מה שנראה לי נכון לעשות עכשיו, בלי להסתכל קדימה על השנה הבאה ועל השנים שאחריה? האם חוק החיים הטובים עובד גם כאן ושאני יכולה להשקיע עכשיו את הכסף שיש לי בהשתלמויות מעניינות ולעשות את כל הדברים הקטנים האלה שיביאו באיזשהו עתיד לא ידוע גם פרנסה ולא לחשב כלכלית איך אני מסתדרת עוד שנה והאם יותר מתאים יהיה להביא ליובל אחים בקרוב ולגמור עם זה מוקדם ואז להיות פנויה ללימודים או שעדיף לתת לעסק זמן להתבסס ורק אז לצאת שוב לחופשת לידה?

פתאום נראה נורא מסובך להצליח לתכנן את החיים קדימה שיצליחו להכיל גם ילדים, גם לימודים, גם הקמה וביסוס של עסק וגם כסף בשביל לעשות את כולם.
האם באמת אפשר לעשות את כולם?
אולי פשוט לא אמורים לתכנן?
המשפט שעולה לי הוא המשפט באידיש שאני לא יודעת איך אומרים אותו: "האדם מתכנן ואלוהים צוחק".

מנסה לחשוב מה הייתי עושה אם נושא הכסף לא היה עניין.
קודם כל הייתי מנסה לשכנע את רני לנסוע מתישהו בקרוב לחוות הלידה של [url=http://www.midwiferyworkshops.org/index.html]איינה מאי גסקין[/url] בטנסי ולומדת את מקצוע המיילדות כשוליה.
הייתי מקימה בית לאמהות בנצרת עילית.
הייתי ממשיכה להתנדב בבתי חולים יום או יומיים בשבוע.
ממשיכה לנסות ליצור קשרים לאמהות ועוד כל מה שאפשר כדי להתחיל לעבוד.
משקיעה זמן בלימודים מספרים, מהאינטרנט, מהתלוות לאנשי מקצוע ומסדנאות.
אני מניחה שבשנה הבאה הייתי הולכת לקורס של הדרכת הכנה ללידה ודולות.
לא הייתי משקיעה כל כך הרבה אנרגיות בלחפש דברים שגם אפשר להתפרנס מהם.

נראה לי שגם אם היה לי את הכסף עדיין אני מבולבלת לגבי מה לעשות קודם ומה אח"כ אבל הייתי הרבה פחות בלחץ זמן.

ובתוך כל זה כמובן חוזרת השאלה - שלא קשורה לכסף - האם אני משאירה זמן לעצמי, לאמהות שלי וליובל? איך שמים ילד בבית תינוקות (אפילו אם הוא מעולה) כל יום עד ארבע? איך פנויים להיות אתו באמת במעט השעות שבהן הוא בבית וער?
האם אפשר לגדל ולהצמיח תינוק קטן ובמקביל גם לקדם חלומות כל כך גדולים שתובעים ממני הרבה זמן וכוחות?
בהתחלה היה לי ברור שהוא יהיה רק עד אחת בבית תינוקות (כפי שגם אנחנו היינו כילדים ואף אחד לא חשב על משהו אחר), זה צורם לי כל כך שילד נמצא את שעות רוב הערות שלו עם מישהו אחר. אח"כ הבנתי שבין שמונה לאחת בקושי אפשר לעשות כלום ושקשה להיות עם ילד כל כך הרבה שעות וגם להספיק לבשל לכולנו משהו ולהיות עקרת בית (אולי כשהם גדולים יותר זה יותר פשוט?).
היום אני גם מסתכלת על זה קצת אחרת. הרי אם הייתי בשבט, זה אולי אפילו די טבעי להשאיר את התינוק שלך, כשהוא כבר לא כל כך קטן, עם אמהות אחרות ועם שאר הילדים הקטנים וללכת למשל לסיור ליקוט. האם הוא באמת צריך דווקא אותי כל היום? האם לא מספיקים אנשים אחרים שקרובים אליו מאוד, מכירים אותו, אוהבים אותו ומטפלים בו נהדר?
לא מרגישה שלמה עם אף אחת מהאפשרויות - לשים אותו באופן מלא בבית תינוקות או לוותר על אפשרות לקידום רציני של העיסוק שלי שאני אוהבת.
ואני בכלל לא חושבת על שלב הבי"ס שבניגוד לבית התינוקות - אני חושבת שזה באמת די נורא לשים שם ילד וכמעט לא משנה באיזה בי"ס. הום סקולינג נראה לי כמעט דרך בטוחה לוותר על העיסוק שלי כפי שהוא נראה לי עכשיו.

כל כך הרבה מחשבות, שאלות, התלבטויות - שאני מרגישה שאני שוקעת (ובטח כבר איבדתם ריכוז).
מייחלת למשהו ממשי, ברור, עכשוי, נוכח ומספק כדי להאחז בו ולהרחיק ממני את סחף התהיות.}
[/spoiler]

[u]מסע פרסום בגוגל. אצלי זה נתן תוצאות מדהימות. שווה לנסות.[/u]
[po]תזמורת הים[/po] האם תוכלי לפרט מה הכוונה, ומה היו התוצאות?
תודה

הי נעמה

במידה ועמק הירדן זה אזור רלוונטי לגבייך, הייתי מציעה לך לנסות להעביר מפגש של הכנה להנקה בטיפת החלב שנמצאת במרפאה האזורית. אני מניחה שמאחר ומדובר במפגש חינם יש מצב שהם ישתפו פעולה. אני בטוחה שההריוניות ייצאו נשכרות וכך גם את, במיוחד שלמיטב ידיעתי כבר אין בפוריה יועצת הנקה.
בהצלחה

לי יש נסיון נפלא עם קבלת מטופלים/ות בעקבות מאמרים שלי.
אני אמנם לא כותבת בלוג (סתם מעצלנות וחוסר רצון להתחייב לעצמי עבור דבר שכזה), אלא כותבת בנושאים ספציפיים ואני כותבת המון, או יותר נכון, כתבתי בעבר המון ולדברים לוקח זמן לשקוע עוד ועוד. זה מצטבר ומבחינתי מאד משתלם.
מה גם שבסה"כ אני עושה את זה מהאהבה שלי לכתיבה ולנושאים הללו ומתייחסת לזה (בעבר ועכשיו כאחד) כעוד מימד של לימוד והעמקה קודם כל עבורי. כי כל נושא שנכתב על ידי נלמד יותר לעומק וככה אני מרוויחה המון. רק אח"כ זה למטרות שיווקיות והאמת שבהתחלה זה בכלל לא היה לי בראש, רק כשראיתי את האפקט של זה, הבנתי שיש פה גם את זה.

אגב, מה עם [po]ליגת לה לצ'ה[/po] ? אולי יתאים לך להצטרף? לא זכור לי שיש קבוצה באזור שלך, זה יוכל להיות מצויין ובטוח תרגול מעולה עבורך בכל האספקטים. זה כמובן גם תהליך שלוקח זמן, אולם מה שאני הכי שומעת אצלך זה שאת בתהליך!
את בנקודת זמן בה את יודעת לאן את רוצה להגיע ועדיין לא שם- מכירה את זה מצויין.
זה מעולה בעיניי שיש מטרת על, סימון דרך לאן היית רוצה להגיע.
הדרך לשם יכולה להיות פתלתלה ביותר, אם כי בסוף מגיעים לשם חכמים, בעלי נסיון וקשרים ובצורה הטובה ביותר שאפשר.

אני אומרת את זה גם לך, וגם לעצמי [b]כל הזמן[/b] :
[b]יש זמן, הזמן אינו דחוס![/b]
יש לנו חיים שלמים לעשות את מה שאנחנו מיועדות לעשות. חשוב מאד [b]מאד[/b] גם להנות מהדרך ולא רק לשקוע בתסכוליה ובבורות שהיא מציבה.
מיצאי לך גם מקורות שמחה וסיפוק שאינם קשורים לתחום הפרנסה, זה חשוב מאד!
{@ {@ {@ {@

[u]אשמח מאוד מאוד לשמוע ישירות מבנות שעברו את זה עם ילדים ובכלל[/u]
מינדי.
למדה סיעוד ומיילדות אחרי שלושת הלידות שלה. עם ילדים קטנים.

אדבר עם חברה שלי, אני מניחה שהיא תשמח לדבר אתך. מה ש [po]ורד לב[/po] כתבה לך נכון, וגם [po]אילה בשדה הדגן[/po], הלימודים לא מאפשרים לך לעשות הרבה מעבר לזה. זה כסף, זה זמן... אבל בסה"כ רציתי להגיד לך שאת עוד צעירה ויכול להיות שתעשי המון דברים שאת לא חולמת עליהם אפילו, ובטח שתגשימי חלומות אם רק יתאים לך להגשים אותם.
בקשר ל [u]איך לעזאזל מניקים תוך כדי[/u] - מתפשרים, אני מניחה, כשזה לא בחודשים הראשונים. ולוקחים את התינוק אתך כשזה בהתחלה. והכי חשוב לזכור שמכיוון שאת התינוק שיש לך כרגע את מן הסתם לא תניקי (לא מלא בכל אופן) כשתלמדי סיעוד, אם תלמדי, כי זה לא יקרה מחר - אז כמדריכת הנקה את בטח יודעת שכל תינוק וסיפור ההנקה שלו, ומי אמר שבתינוק הבא תהיה לך בעיה? (כן, קראתי את הסיפור שלך, ותודה שפרסמת אותו כי הוא לא רק מעניין ומרשים אלא גם חשוב לאחרות!).
שוב בהצלחה!

לגביי לימודי סיעוד , אני חושבת שיש לך ראיה רציונלית של העינין .הלימודים די תובעניים .הם לא קשים מבחינה אינטלקטואלית ,אבל מצופה מהתלמידים להגיע לכל השיעורים וזו מערכת עמוסה.
חייבים כמובן לבוא לכל ההתנסיות הקליניות.

אפשר לברר אם קיים 'מסלול אמהות' שמאפשר למרוח את הלימודים על יותר זמן וללמוד כל יום עד 1300.אם גרים קרוב זה בסדר.
למי שהילד שלה הולך לגן בית ספר /סבתא ,אולי זה מתאים.

מה לגביי תעודה של יעוץ הנקה ?

[spoiler=מנסה להגיב לכולם:]
אבא - יש לך מושג איך להכנס למגזר הערבי (שאני פרקטית חיה ממש בקרבו)? בעיקר כשרמת הערבית שלי מביכה אותי...

[po]ריש גלית[/po] - אני אשמח ללכת ללמוד מילדות ולא ויתרתי, רק דחיתי את לשלב יותר מאוחר (אם זה עדיין יהיה רלוונט). אשמח מאוד מאוד לשמוע ישירות מבנות שעברו את זה עם ילדים ובכלל (אם תוכלי לקשר אותי). לא מצליחה להבין איך אפשר לגדל ילדים קטנים תוך כדי (בדרך שאני שלמה אתה) ואיך לעזאזל מניקים תוך כדי (בעיקר כשיש לי סיפור הנקה מההפטרה ושאיבות הן לא אופציה).
חוץ מזה שבשביל ללמוד מילדות צריך עכשיו המון כסף כדי לשלם על שכר לימוד ועל 4 שנים לפחות ללא עבודה - מאיפה לעזאזל אני יכולה להביא סכום כזה????
<נעמה מתפללת למצוא אוצר זהב בגינה>

[po]רוקדת לאור ירח[/po] - תודה על התזכורת להפחתת הלחץ.
אני יודעת שזה לוקח זמן.
אני בדיוק מחפשת את הפרנסה הקטנה בינתיים אבל מאוד רוצה שהיא תהיה קשורה לפחות בעקיפין לתחום ומתקשה למצוא כזו.
קשה לי עכשיו להזדיין בסבלנות משתי סיבות:
[list]
[*] כשהכסף בחיסכון יאזל (עוד שנה בערך) אני אהיה חייבת להתחיל להכניס לפחות שכר מינימום כדי לכסות את ההוצאות בלי לעשות צעד דרסטי כמו יציאה מהקיבוץ ומעבר לגור אצל ההורים. אני יודעת שלא צריך להיות עכשיו בחרדות ממה יקרה עוד שנה ותמיד אפשר למצוא עבודה במשהו, אבל נראה לי נכון להתחיל כבר עכשיו להתכוונן ולהשתדל להביא את הפרנסה כדי לא להיות במצב מבאס עם הרבה פחות אפשרויות עוד שנה מהיום.
[*] הקושי הגדול הוא לא רק מזה שאני לא מכניסה כסף אלא מזה שאני לא מוצאת נתיבים באמת לעסוק בתחום שלי ולא רק לקרוא וללמוד עליו. מהי מדריכת הנקה ללא מיניקות שהיא יכולה לעזור להן? מהי מנחת קבוצות ללא קבוצה? איך אפשר לצבור נסיון ולהתחיל לבנות שם אם החודש עוד לא עשיתי אפילו יעוץ אחד?
[/list]

[po]תזמורת הים[/po] - אשמח אם תסבירי יותר על מסע הפרסום בגוגל. במה את עוסקת? כמה זה עלה? כמה זה עזר?

[po]יעלפו מהמושב[/po] - אני בהחלט חושבת על לכתוב טור קבוע באתר שלי וגם לדאוג לשלוח אליו קישור לרשימת תפוצה כדי שאנשים יקראו וישלחו אנשים נוספים לקרוא. אני שואלת את עצמי עד כמה זה באמת אפקטיבי? האם יש פה מישהו עם נסיון של הגעת לקוחות בעקבות כתיבה בבלוג? בתוך סיטואציה בה אני משתדלת להספיק לעשות את הדברים הדחופים, ההכרחיים והיעילים ביותר מפאת חוסר בזמן עודף, נראה לי שכיוון כזה הוא לא בהכרח השקעה בסדר עדיפות ראשוני.

[po]אום שלום[/po] - תודה על הטיפים. אני אהיה מלאת תודה ומאושרת מאוד אם אוכל להתפרנס באופן מלא מהאהבה שלי בעוד ארבע שנים.
אשמח ללמוד ממישהו עם נסיון איך אפשר לקדם את עצמי בגוגל. לא מבינה בזה וכרגע לא נראה לי נכון כלכלית לשלם למישהו מקצועי בשביל זה.
[u]והכי הכי חשוב בעיני- הרבה אמונה והתכוונות, לראות לנגד עיניך איך את מדריכת הנקה/ מלווה לידות/ מיילדת (אני דרך אגב הייתי בוחרת להתמקד באחד מהם)[/u]
הרבה אנשים אומרים לי שכדאי להתמקד.
אני רואה את זה כרגע כמקצוע אחד. כמו שפסיכולוג עובד עם אנשים בגילאים שונים ועם בעיות שונות, כמו שקלינאית תקשורת עובדת עם טווח בעיות רחב וכמו עוד הרבה מקצועות אחרים. אלו הכשרות שהיו צריכות, ויכולות להיות, ועוד יהיו יום אחד תואר אחד שלומדים באוניברסיטה כמו כל דבר אחר.
אני מאמינה שמתוך ההתנסות בעבודה במגוון התחומים גם אגיע לשלב של התמקדות בתחום מסוים שימשוך אותי יותר אבל אני חושבת שזה יקרה רק מתוך ההתנסות בכולם והיום אני לא מרגישה שנכון לי לבחור אחד מהם - הם כל כך משלימים אחד את השני שזה מוזר להפריד. קצת כמו להגיד שאמא צריכה להתמקד בטיפול בילד בגיל מסוים (נגיד גיל הגן) ובשאר החיים שלו היא צריכה לאנשים מקצוע אחרים לעשות את זה (מורים למשל).
תודה רבה על ההזמנה לשיתוף פעולה ואני מייד הולכת ליישם אותה.

[po]תמי ורדי[/po] - הי, נחמד להפגש שוב. כמובן שאני בקשר עם קישורי אמהות ומתכוונת להגיע כאורחת למפגשים הקרובים באזור שלי ואשמח לזכות אותך בנקודות - חיפשתי למי לתת.

[po]אורי יורמן[/po] - תודה על ההפניה, קראתי את הדפים והחכמתי.}


[hr]
לא רוצה להיות במקום הקורבני. אני בטוחה בעצמי ובמטרה, רק קצת מגששת באפלה בינתיים ומשמיעה קול כדי להדהד לעצמי ולשמוע אתכם.
אני חושבת שהקושי הגדול הוא להיות במקום של אי העשיה. כמו שלפני שיש לך ילד את כבר רוצה שיהיו לך 5 ילדים, ואז, כשהראשון מגיע, את אתו, את מלאה, את לא עסוקה בלחשוב כל הזמן על הילדים הנוספים שאת רוצה להספיק לעשות.
אני רוצה להיות בכאן ובעכשיו אבל הכאן והעכשיו זה אומר לא להיות בעשיה כי היא כמעט ולא התחילה. העניין הוא לא רק הפרנסה אלא הרצון לעסוק. אני מאמינה שמתוך העשיה תבוא הפרנסה אבל עדיין לא מוצאת איפה אני יכולה לעשות.
ממש מספיק לבינתיים.
[/spoiler]

היי נעמה, גמני אוסיף את האמירה השגורה פה כבר, ש'זה לוקח את הזמן שלו' ו'שלא תוותרי על מה שאת אוהבת ורוצה לעשות'.
זה באמת כל כך נכון!
הדרך לבנות ולהבנות בעיניי היא לטוות את הקורים לאט לאט וביסודיות.
אם זה אומר לעבוד בחצי משרה במשהו אחר, זה לא דבר רע בעיניי, אם שיקולי הפרנסה מחייבים. כי תחשבי על זה, גם אם לא תעבדי בתחום שלך, תחשפי כך לעוד אנשים והם ייחשפו אלייך. תוכלי להעביר את הידע שלך ולתרום אותו אל מעגלים נרחבים יותר, לעולם אי אפשר לדעת לאן זה יגיע...
את יכולה מראש להתמקד בעבודה במקום שיכול לסייע לך, כמו עבודה באחד מהעיתונים המקומיים באזור שלך, כך תיצרי קונקשנים מבפנים ואולי תוכלי לפרסם שם מאמרים שלך.

ובכלל אם את אוהבת לכתוב (גמני) פשוט עשי זאת. יש לא מעט אתרים חינמיים שתוכלי לפרסם בהם את מאמרייך, כמו "מאמרים" "reader" ודומיהם, כמו גם פורטלים כמו beok ועוד שישמחו למאמרים טובים, ללא תשלום כמובן.
זו דרך מצויינת להגיע לעוד אנשים ולשלוח לחמך הלאה.
גם רעיון פתיחת הבלוג הוא מצויין, תוכלי לעשות שיתופי פעולה בין האתר שלך לאתרים אחרים כדי לקדם אותו.

מעורבות באתרי אינטרנט מגוונים היא דרך נוספת, במיוחד אם אלה מקומות הקרובים ללבך, אולם לאו דווקא.
חישבי על כך שאת בונה את השם המקצועי שלך וצריך לעבוד בשביל זה, כי אין סיסטם מאחורייך. בחרת לעשות את זה לבד, בדרך שלך, על כל היתרונות והחסרונות שבדבר.
מסכימה עם מי שכתבה לך פה שכדאי להתמקד בתחום מסויים, לפחות למספר שנים. אולי לסמן לעצמך איזו מטרה, כמו, למשל, לגשת לבחינת ה IBCLC בטווח זמן כזה או אחר. לשם כך תצטרכי לעשות צעדים מסויימים, הקשורים למשל במקומות לצבירת שעות קליניות. אלה יכתיבו את אופן התנהלותך בחוץ.
כמובן שזה לא חייב להיות התחום הזה דווקא. תוכלי להחליט באיזה תחום את מתמקדת. אחרי שתגיעי למטרה שלך, תוכלי להמשיך הלאה, או לבחון שוב את מטרותייך, אולי הן תשתנינה במהלך השנים.

ולגבי מיילדוּת, יש לי חברה שעשתה הסבה מקצועית בכדי להגיע להיות מיילדת. עשתה את כל המסלול של לימודי סיעוד, עבודה כאחות, קבלה ללימודי מיילדות. וכל זאת בגיל 30 פלוס ועם שני ילדים וזה פול טיים ג'וב. אין זמן לעבוד במשהו אחר במהלך הלימודים.
אז מי אמר שאנחנו אמורים לגמור עם ענייני בחירת המקצוע והתקבעותו בגיל 20 ומשהו לכל החיים?
למזלנו, אנחנו חיים בעולם [b]מאד[/b] דינמי, המאפשר שלל אפשרויות נפלאות של שילובים מוזרים.
הכל אפשרי, הכל באמת פתוח, רק המחשבה שלנו מגבילה אותנו.
אני מאמינה שאם זה בנפשך, בטוח תעשי זאת {@

(כמו שמוצאים אהבה)

יש דפים באתר שבהם דנו בנושא, שאולי תוכלי להיעזר בהם לשאוב השראה
[po]להתפרנס מהתשוקה[/po]
[po]להתפרנס מהתשוקה של קט קטית[/po]
[po]להתפרנס מהתשוקה של אורי[/po]
(אולי יש עוד דפים)

המון בהצלחה!

בלי קשר, אספר שאני ממליץ לך מאוד לא לוותר וכן לנסות,
ושנראה לי שמצאתי לעצמי את הפרנסה שאני מחפש, אחרי הרבה חיפוש והשקעה מחשבתית, בסוף מצאתי את זה בטעות :-)

אהלן נעמה,
נשמע שבחרת משהו שאת מחוברת אליו ממש "מהבטן"...עצם זה שאת יודעת לתאר בדיוק איך את רוצה שזה יהיה ומי את שם זה המון בדרך למימוש המוצלח!!
ודווקא העובדה שאת לא גרה באיזור המרכז רבתי יכולה להוות יתרון....כי התחום עדיין קצת פחות מוכר ואולי התחרות פחות קשה.
אני רוצה להזמין אותך להתארח במעגל העסקי של "קישורי אמהות" הקרוב אליך. אלה מעגלים של אמהות בעלות עסק עצמאי בכל מיני תחומים. כל מעגל נפגש אחת לחודש כשהמטרה היא קידום הדדי, חשיפה, שיתופי פעולה וכד'. באתר www.m4m.co.il תוכלי למצוא את רשימות המעגלים ומנהלות המעגלים ותוכלי לפנות למנהלת המעגל שמעניין אותך ולבקש להתארח במפגש הבא. שם תוכלי להציג את עצמך, לחלק כרטיסי ביקור וכד'... ולהחליט אם את רוצה להצטרף. אני חברה במעגל רחובות, ותוכלי לומר שאת אורחת שלי.
בהצלחה!

הי נעמה,
קודם כל אני שמחה שלקח לי יום להגיע לכתוב כי בינתיים נכתבו כאן דברים מאוד חכמים ונכונים לדעתי.
עושה רושם שאת עושה הרבה ולוקח לדברים זמן להתגבש ולהפוך לפרנסה מכבדת ומספקת, זה הקצב בדרך כלל במקצועות מהסוג הזה.
יכולה להגיד שאני מאוד מזדהה איתך, בתור מישהי שגרה בעמק יזרעאל והחליטה להתפרנס מאהבתה, זה לא פשוט אבל אפשרי בהחלט, לקח לי בערך 4 שנים והיום אני מתפרנסת רק מהאהבה שלי, הוראת היוגה (בין היתר לנשים בהריון).
כמה טיפים:
[list]
[*] הפרסום הטוב ביותר הוא מפה לאוזן, זה גם הפרסום האיטי ביותר אך מבטיח תוצאות טובות לטווח הרחוק, צריך סבלנות.
[*] המשיכי לחבור לנשות מקצוע מתחומים משיקים כפי שאת כבר עושה.
[*] פרסמי את עצמך בגוגל או באתרים שמופיעים ראשונים בגוגל, כך שמי שתכנס לאתר ותקליד "מדריכת הנקה עמק יזרעאל" או משהו בסגנון תקבל את שמך בין השמות הראשונים.
[*] והכי הכי חשוב בעיני- הרבה אמונה והתכוונות, לראות לנגד עיניך איך את מדריכת הנקה/ מלווה לידות/ מיילדת (אני דרך אגב הייתי בוחרת להתמקד באחד מהם) ולהאמין בכל לבך שזה מה שמחכה לך בהמשך הדרך.
[/list]

ולסיום, יש לי כמה הצעות ספציפיות בשבילך, רעיונות לנשים שכדאי לך ליצור איתן קשר, רעיון לשיתוף פעולה אפשרי בין שתינו.
אנחנו קרובות גאוגרפית, קרובות בגיל ובעיסוק.

וואו רוקדת כתבה ממש יפה:
_בתור בת של חקלאית את בטח יודעת שעובר זמן בין הזמן ששמים זרע באדמה, עד שהוא נובט ועד שאפשר לקטוף, ואם אנחנו מדברים על פירות אז עוד הרבה יותר זמן.
את עושה המון וזה מצויין, אבל יש איזה זמן המתנה שדרוש._

לדעתי, אם את טובה בכתיבה, תפתחי בלוג, באתר שלך או באיזה אתר בלוגים מוכר (כאן/ישראבלוג/תפוז) ופשוט תכתבי- חוויות, רעיונות, רשמים. זה יכול להיות בלוג מקצועי או מקצועי ואישי, אבל יש משהו בחשיפה האישית הזו שיכול לקרב אליך נשים שצריכות סיוע אינטימי למדי.

גם לי נראה שפעלת נכון, רק דבר אחד הייתי מוסיפה- מסע פרסום בגוגל. אצלי זה נתן תוצאות מדהימות. שווה לנסות.
קחי בחשבון שאינדקסים למיניהם, גם בתשלום, לפחות מנסיוני האישי, הם לא פרסום אפקטיבי (לא יודעת למה, רק שגם אצלי היתה אפס היענות מאינדקסים).

עשית המון!
לדעתי מתוך מה שעולה כאן זה פשוט עניין של זמן.
עיקר השיווק הוא מפה לאוזן ולהיות חברה של טל מגד זה מעולה אם היא מפנה אלייך לקוחות (שלא לדבר על זה שלהיות חברה שלה זו זכות גדולה)
לגבי כל השאר: חשוב להמשיך לעשות ולהיות בתמונה ושיזכרו את השם שלך, אבל לדעתי לא הרבה יותר מזה.
כלומר: אם את מארגנת חוג לאימהות אז סבבה וגם ערבי הכנה להנקה בהתנדבות. אבל בלי לחץ, לחץ לא יעזור לפרנסה להגיע אלייך. להיפך. אני מסכימה עם השיקול שעבודה פוגעת באנרגיות, אבל חושבת שאם את כל כך לחוצת פרנסה אז אולי אולי כדאי למצוא משהו חלקית מאד, כמה שעות בשבוע, שרק יכניס איזה סכומון שייתן לך מעט יותר שקט, מה שבתורו יביא לזה שתוכלי למשוך אלייך לקוחות ולא לשדר ליקום לחץ.

בכל מקרה סבלנות. בתור בת של חקלאית את בטח יודעת שעובר זמן בין הזמן ששמים זרע באדמה, עד שהוא נובט ועד שאפשר לקטוף, ואם אנחנו מדברים על פירות אז עוד הרבה יותר זמן.
את עושה המון וזה מצויין, אבל יש איזה זמן המתנה שדרוש.

רק רציתי להגיד לך שאם את בכל זאת רוצה להיות מיילדת - בגילך הצעיר (הלוואי עלי) זה לגמרי אפשרי ואפילו מומלץ, בעיני. דוגמאות מהחיים: המיילדת שיילדה אותי בבית התחילה מאוחר יחסית, למיטב ידיעתי, והיום היא מיילדת בית מבוקשת (ענת תל אורן); חברה שליוותה אותי בשתי הלידות שלי עשתה הסבת אקדמאים לסיעוד בגיל שלושים פלוס והיום אחרי כך וכך שנות לימודים וילד שני שנולד תוך כדי - היא מיילדת מוסמכת; ואחרונה חביבה - אחותי גמרה עכשיו לימודי סיעוד במטרה להמשיך למיילדות ותוך כדי כך היא מגדלת 4 ילדים קטנים ששניים מהם נולדו בתקופת הלימודים (את כולם היא היניקה יותר משנה). והיא התחילה פחות או יותר כשהיתה בגילך...
סליחה שאני לא מעודדת אותך בכיוון שביקשת. פשוט להיות מיילדת נשמע לי מקצוע כל כך... חשוב. ונכון. למי שמתאימה לזה, ואת כנראה מתאימה.

בהצלחה בדרכך!
@}

מה עם הציבור הערבי?

תודה לכל התומכות ולכל הרעיונות - שמחה לעידוד :-)

קצת פרטים:
לדעתי, עשיתי בערך הכל ואני ממשיכה לעשות ומספר הכיוונים שנמצאים ברשימה בשביל להתקדם עדיין רבים מספור. הדיכאון הקטן הוא שבינתיים מה שעשיתי לא הניב תוצאות כמעט בכלל.
אז מה כבר עשיתי:
[list]
[*] פתחתי עסק עצמאי ואפילו בחרתי לי שם מעולה "עם האמא".
[*] הדפסתי כרטיסי ביקור עם לוגו מקסים.
[*] בניתי לעצמי [url=http://im.haima.googlepages.com]אתר[/url] בחינם שאינו מדהים אבל גם ממש לא רע.
[*] שלחתי את הקישור לאתר עם בקשת הפצה לכל רשימת התפוצה שלי בערך עם בקשה שיפיצו הלאה (והיו כאלה שלקחו את זה רחוק ושלחו למשל לכל רשימת התפוצה של הסטודנטים בסמינר אורנים).
[*] פניתי לכל המקומונים באזור (חוץ מטבעון - לא רוצה להתחרות בחברות) וגם לעיתון הקיבוץ בהצעה לפרסם טורים על הורות (שאני כותבת לא רע ואתם מוזמנים לקרוא באתר) ואף אחד לא רצה לפרסם אותי. המקומונים באזורנו מפרסמים רק רכילות בערך.
[*] הכנתי פליירים והדפסתי ותליתי בדי הרבה ישובים בסביבה וגם בכניסה לגני ילדים (אמהות לילדים נוטות לעשות עוד ילדים)
[*] שמתי את הפליירים בשתיים מתוך שלוש טיפות החלב באזור
[*] הייתי חצופה וכל אשה עם כרס שחשדתי שמכילה תינוק ולא סתם ג'אנק פוד קיבלה ממני כרטיס ביקור וחיוך.
[*] כתבתי תגובות בפורום הנקה בתפוז כשבכל תגובה יש בתחתית את החתימה שלי עם כתובת האתר והמקצוע שלי.
[*] דאגתי להוסיף את פרטי לכל האינדקסים האינטרנטים החינמיים שיש באינטרנט ובמיוחד בתחום ההריון והלידה.
[*] אני פניתי ועדיין פונה ונפגשת עם מדריכות הכנה ללידה ומדריכות יוגה הריון מהאזור כדי שיכירו אותי ויפנו אלי וגם הצעתי להן לעשות מפגש על הנקה בהתנדבות במסגרת הפעילות שלהן.
[*] פניתי לועד הסטודנטים באורנים וביום ראשון הקרוב אני עושה שם מפגש הכנה להנקה בהתנדבות (תחזיקו אצבעות שיגיעו המון בנות או לפחות קצת).
[*] נרשמתי לחוגים לתינוקות שיש אצלנו במתנ"ס ובאתי עם הבן שלי ודאגתי שכולן ידעו שאני מדריכת הנקה ונתתי כרטיסי ביקור.
[*] פניתי אל המתנ"ס לעשות שם מפגש על הנקה בהתנדבות (הם לא היו נלהבים)
[*] דיברתי עם שתי מנהלת של חנויות לציוד לתינוקות ובגדי הריון כדי לעשות אצלהן מפגש הכנה להנקה וכדי לתת כרטיסי ביקור (ואפילו נתתי הנחה) וכדי שיפנו אלי. מה שיצא מזה בעיקר הוא שאחת מהן הפנתה אותי לאשה אחרת שאולי תעשה אצלה מפגשים לאמהות.
[*] פרסמתי כתבה על יתרונות ההנקה בעיתון של אחד מהישובים הקהילתיים באזור ואני הולכת לפרסם עוד אחת (שתיהן עולות לי כסף)
[*] הלכתי לכנס של אם לאם בשביל לפגוש אמהות שמלוות אמהות לתינוקות ולתת כרטיסי ביקור.
[*] התחלתי להתנדב כמדריכת הנקה בבית החולים האנגלי בנצרת.
[*] פניתי לבי"ח פוריה כדי להתנדב שם ובפעם הראשונה האחות הראשית אפילו לא רצתה שאבוא לתצפית חד פעמית. עכשיו כשהיא התחלפה קבעתי פגישה עם האחות החדשה ואולי יצא מזה משהו.
[*] [b]אני חברה של טל מגד[/b]
[/list]

הסעיף האחרון הוא [b]היחידי[/b] שהביא לי לקוחות עד עכשיו :-( (חוץ מ [po]טלי מא[/po] שהמליצה עלי והביאה פרנסה מבורכת - תודה תודה!)

אני יודעת שזה בעיקר עבודה קשה וזה יקח פשוט עוד זמן. השאלה הגדולה היא איך מתפרנסים בינתיים.
בתחילת יולי קבעתי לי יעוץ בתשלום עם גילה רונאל האחת והיחידה ומקווה שהיא תעזור לי בחידוד ובתכנון השנים הקרובות.

בטח יש עוד דברים שעשיתי וכמו שאמרתי ברשימה יש עוד המון.

חמודה, את עושה הכל נכון, לפי הספר.
זה פשוט לוקח זמן והשקעה.
צריך לעשות הכל ב-baby steps, צעד אחר צעד.
את בשלב די מבאס ולוקח זמן עד שדברים מתחילים להתגלגל.
בסוף תהיי ביג-מאמא לנשים רבות (טוב, סביר שלא ממש big... אבל בקונספט ;-))

מעודדת
[img]http://www.babybluepool.com/images/cheerleader.gif[/img]

וגם:
[po]פתיחת עסק עצמאי[/po]

צברנו קצת ידע בזכות העסק של בן זוגי ואת מוזמנת לצור קשר .
למשל , איפה להדפיס פליירים בזול..

הי נעמה ,
קודם כל אני מאוד מתחברת אל הרעיון שלך להתפרנס ממה שאת אוהבת.
גם אני רוצה לעשות כל היום רק דברים שאני אוהבת.
זה מקסים ונפלא.

אני מבינה שיש לך מה לתרום ושאת גרה בנצרת (הצלבה עם הדף בית שלך).
אני לא מכירה את האזור הזה .
מה שכן הייתי ממליצה לך זה לנסות להכין לעצמך בראש מסגרת ליווי ולימוד פרטית וגם קבוצתית לקראת הורות.
מה תלמדי , איך תעשי וכו'
ואחר כך תעשי לעצמך פירסומת.
איך ?
בעיתונות המקומית יש צמא רב לכתבות .תשלחי כתבות בנושאים , ואל תשכחי לצרף את הטלפון /אי מייל.

תתחילי ב'שלח לחמך ': תתנדבי בבית החולים או בטיפות חלב ,
תגידי לחברים ולחברות שלך על הרעיון שלך ושיקשרו אותך עם כל אישה /גבר שהולכים שבהריון.
תארגני במתנסים ערבי מבוא (להכנה ללידה /עיסוי וכו') וכמובן שתחלקי כרטיסי ביקור.

איפה מסתובבות אמהות : טוב , אז כמו שאנחנו יודעות הן לא . הן הולכות לעבוד והתינוק בפעוטון. יאוש!
אבל כשהן בהריון הן הולכות לגניקולוגים.
תבדקי אם הן הולכות למעקב הריון בטיפת חלב או בקופ"ח ותשימי שם כרטיסי ביקור /מדבקות .
בחניות לבגדי הריון /ציוד תינוקות.-מקומות מסחריים יכולים לצור איתך עיסקה שמי שמגיעה אליך מהפירסומת בחנות מקבלת 10% הנחה על השירות שלך .
תעשי מבצעים והנחות .
אם את צריכה עזרה בהקמת אתר באינטרנט , בן זוגי יכול לעזור לך , כי זו הפרנסה שלנו ממה שהוא אוהב,וכמובן שגם אחרים יוכלו.
פירסומות בבתי קפה /חניות קהילה מהסוג של חניות יד שניה וכו'

בעיקר יכול לעזור לך אם יהיה לך מקום , איזה סטודיו קטן ונעים,אולי אפילו לא סטודיו כזה שצריך לשלם עליו שכירות (הבנתי שאין יותר מדי עודפים ) ,מקום שנשים יכולות לבוא אליו ,להיות באינטימיות ,להשתחרר,
אני הייתי מוכנה להפגש בחוץ , באיזו פינה נחמדה .
במזגי אויר קיצוניים כן נעים להיות בתוך מבנה .

בהצלחה,
הצלחתך הצלחתנו .

[u]ומאוד קשה להתחיל להתפרנס.[/u]
קשה, אבל לא בלתי אפשרי.
את צריכה לקחת בחשבון שכדי להתחיל את צריכה לקחת סיכון (כלכלי) מסוים. את צריכה להשקיע בפרסום ובקידום של עצמך, כדי שיתחילו להגיע אליך.
מה זה אומר? זה אומר לבנות לך אתר, להדפיס כרטיסי ביקור, ליצור קשר עם אנשים שבאים במגע עם קהל היעד שלך ויכולים להפנות אליך לקוחות, להציע מחירי היכרות כדי למשוך אליך לקוחות ראשונים (שיהיו בסיס לרשת של מידע מפה לאוזן על שירותייך הטובים). ברגע שיש לך אתר את יכולה להתחיל גם לבנות לך רשימת תפוצה, לפרסם את עצמך בגוגל ובפורטלים רלבנטיים. עוד כיוון הוא מודעות ופליירים שתחלקי/תתלי בסביבה שלך.
את יכולה לעשות את כל זה בהנחיה של איש מקצוע בתחום השיווק (לא חסרות אגב אמהות מתפרנסות שזו העבודה שלהן- כך שהכסף שתשקיעי יעזור לאמא אחרת להתפרנס ממה שהיא אוהבת) ואת יכולה גם לבד (שזו האופציה הזולה אך האיטית יותר, כי תעשי יותר טעויות).
אם אין לך הון התחלתי, את צריכה לחשוב מאיפה את מגייסת אותו- הלוואה? חסכונות? שותפות? לא צריך סכום עתק- אפשר להוזיל עלויות באמצעות ברטרים למיניהם, אפשר לבנות בשלב ראשון אתר חינמי, יש הרבה אפשרויות.
אני מציעה לך גם ליצור קשר עם קולגות ולברר עד כמה קריטי נושא התעודות, ולקבל מהן טיפים לקידום ושיווק בתחום הספציפי שלך.

יש לי גם רעיונות כלליים וגם קונקרטיים לגבייך (איזור עמק יזרעאל והסביבה).
אין לי זמן כרגע, אכתוב לך מחר.
@}

בחלומי אני מלווה נשים, אמהות ואבות מההריון, דרך הלידה ואל תוך ההורות. אני מאמינה שנועדתי לעשות את זה. אין דבר בעולם שעושה לי טוב, מעניין אותי ומכניס בי כוחות יותר מהעיסוק בתחומים האלו, אפילו שאני יכולה לעשות מליון דברים אחרים בכשרון רב.
אני כמעט בת 27, לפעמים זה נראה לי נורא צעיר (מה פּישֶרית כמוני יכולה לתת לאמהות - בעיקר לבוגרות ומנוסות ממני ובעיקר שאני בעצמי אמא רק 8 חודשים), לפעמים זה נראה לי נורא מאוחר (איך לא התחלתי ללמוד את זה ולעסוק בזה בגיל 18 או לפני??).
החלום להיות מילדת היה קיים עוד לפני גיל 18, הלידה הראשונה שהייתי נוכחת בה היתה של אחותי הקטנה כשהייתי בת פחות מ 8 וכל כך רציתי להיות שם - אין לי מושג מאיפה זה בא לי. ספרים על הורות וחינוך, סיפורי לידה ובאופן טבעי התחלתי לקרוא בסוף חטיבת הביניים.
במשך די הרבה זמן (עד לפני 3 שנים בערך) ויתרתי על הרעיון כי להיות מיילדת דורש להשלים בגרות, לעשות פסיכומטרי, ללמוד 4 שנים על מחלות, לעבוד שנה עם אנשים חולים ואז לצאת לקורס מיילדות - לא בשבילי, בטח אם אני רוצה גם ללדת ילדים לפני גיל 30- אז ויתרתי.
בעקבות טיפול עם מישהי שבמפגש הראשון, בלי שהעליתי בכלל את הנושא, שאלה אותי אם אני רוצה להיות מיילדת, הבנתי שגם אם לא מיילדת ממש, אני עדיין יכולה לעסוק בתחום והתחלתי בדרכי.
למדתי הנחית קבוצות של אמהות ותינוקות וליווי פרטני של אמהות אחרי לידה (עוד לפני שאפילו התחתנתי).
למדתי הדרכת הנקה (כשהתחלתי את הקורס עוד לא הייתי בהריון).
ואני ממשיכה ללמוד כל הזמן מספרים, מחַבֵרוֹת ומהעולם.

עכשיו אני רוצה להתחיל לעבוד באמת, לא רק לצבור ידע.
זה לא אומר שאני מסיימת ללמוד. ברור לי שהשלב הבא הוא הדרכת הכנה ללידה ודולה ועוד ועוד להתמחות, לקרוא ולהתרחב ולפעמים אין לי כבר סבלנות לחכות את כל הזמן שזה יקח.

זה מאוד לא פשוט.
אין מספיק מודעות באזור ואין ביקוש בתחום.
השם שלי עוד לא מוכר.
אמהות בהריון לא מסתובבות ומחכות שאני אציע להן את שירותי ואחרי שהן יולדות - לכי תמצאי אותן.
הרבה מהידע שיש לי בפועל - לא מגובה בתעודה או בתואר (הנחיית קבוצות, פמיניזם, מיניות, נשיות, תפיסות לגבי גידול ילדים וחינוך).
ומאוד קשה להתחיל להתפרנס.

לפעמים נראה הכי הגיוני למצוא עבודה חלקית ולעשות את זה במקביל. מצד שני - לעבוד במשהו שלא קשור - מבאס אותי. חוץ מזה, ככל שאני אהיה יותר זמן עסוקה בדברים אחרים, יהיה לי פחות זמן להשקיע, פנות רגשית ואנרגיות כדי להמשיך ולדחוף את זה.

אין לי בעל עשיר (וזה גם לא הולך לקרות. אנחנו חלק מקיבוץ עירוני וזאת לא אופציה).
החסכונות נבלעים בקלות על עלות המחייה שלי הנמוכה יחסית (השנה - 3000 כולל הכל, שנה הבאה עד 3500 כולל בית התינוקות שיובל ילך אליו) ויכולים להספיק לשנה לכל היותר.

זאת לא שאלה אם אני הולכת לעשות את זה - זה יקרה. השאלה היא איך אני מתקדמת מהנקודה הנוכחית אל האופק המדהים שמחכה לי.

אשמח לעידוד, רעיונות וכל מה שנראה לכם שיכול לעזור.