על ידי או_רורה* » 14 מאי 2012, 21:34
קודם כל, בגיל הזה בהחלט זוכרים.
הזיכרון פשוט מקודד בצורה שונה, בגלל שהיכולות הקוגניטיביות בגיל הזה פחות מפותחות, לא מתאפשרת זכירה במובן שלנו.
זוכרים אחרת, התודעה זוכרת, אבל מאוד קשה להגיע לזכרונות האלה בגלל הקידוד שלהם, וזו אחת הבעיות בטיפול פסיכותרפי.
יש לזה אפילו שם מקצועי - "שכחת ינקות" - זאת אומרת, יש זיכרון, בהחלט.
דבר שני,
כשהגדול שלי היה בן שנה וחצי (והייתי בהריון) האיש שלי קיבל הזדמנות לנסוע לחודש לארצות הברית ללמד.
נסענו איתו, אני, התינוק והבטן.
היה קצת קשה כי הסתובבתי המון לבד, אבל לא היינו מוכנים לנתק אותו מאבא לתקופה כזו ארוכה.
אולי תנסו לנסוע שלושתכם - ככה את תהיי איתו בלילות, והאיש שלך בימים.
אם זה לא מסתדר,
נראה לי בעייתי גם להיות שעות ארוכות כל יום כל היום במקום זר+עם מישהו לא מוכר.
אולי הרע במיעוטו (אחרי נסיעה משותפת) - זה להישאר במקום שלו ועם אבא שלו.
קודם כל, בגיל הזה בהחלט זוכרים.
הזיכרון פשוט מקודד בצורה שונה, בגלל שהיכולות הקוגניטיביות בגיל הזה פחות מפותחות, לא מתאפשרת זכירה במובן שלנו.
זוכרים אחרת, התודעה זוכרת, אבל מאוד קשה להגיע לזכרונות האלה בגלל הקידוד שלהם, וזו אחת הבעיות בטיפול פסיכותרפי.
יש לזה אפילו שם מקצועי - "שכחת ינקות" - זאת אומרת, יש זיכרון, בהחלט.
דבר שני,
כשהגדול שלי היה בן שנה וחצי (והייתי בהריון) האיש שלי קיבל הזדמנות לנסוע לחודש לארצות הברית ללמד.
נסענו איתו, אני, התינוק והבטן.
היה קצת קשה כי הסתובבתי המון לבד, אבל לא היינו מוכנים לנתק אותו מאבא לתקופה כזו ארוכה.
אולי תנסו לנסוע שלושתכם - ככה את תהיי איתו בלילות, והאיש שלך בימים.
אם זה לא מסתדר,
נראה לי בעייתי גם להיות שעות ארוכות כל יום כל היום במקום זר+עם מישהו לא מוכר.
אולי הרע במיעוטו (אחרי נסיעה משותפת) - זה להישאר במקום שלו ועם אבא שלו.